פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

מנהל הפורום

 ד"ר מני מלכה
ד"ר מני מלכה
הוספת הודעה לפורום
 
תמונה
לקביעת תור אצל ד"ר מני מלכה ללא פרסום בפורום
 
  • לעבור את הגבול
    רוני
    01/08/2014

    אני ובעלי נשואים מזה שתיים עשרה שנים, עם 3 ילדים.אני ובעלי רבנו היום והוא מאוד התעצבן ומתוך עצבים בא לקרוע לי ספר לימוד מאוד חשוב, (כדי להראות לי שהוא יגרום לי להפסיק ללמוד) נלחצתי מאוד ונתתי לו מכה בגב , כתוצאה מכך הוא התחיל לתת לי סטירות בפנים והפיל אותי על הספה כשהוא מחזיק בי,אח"כ הפסיק וטען שזה בגלל שאני הרמתי עליו ידיים אח"כ נבהלתי מאוד וניסיתי לדבר איתו אז הוא ירק לי בפנים, ושוב אינסטקטיבית נתתי לו סטירה(לא חזקה) הוא שוב התעצבן והיכה אותי עם אגרוף בחזה . כל זאת בזמן שהבן שלנו איתנו בבית. רציתי לקחת את הילדים ולנסוע משם כי ממש נבהלתי והרגשתי שהוא לא שולט בעצמו,בעלי אדם עצבני אבל בחיים לא הרים עלי יד. (פעם אחת נתן לי בעיטה אבל לא חזק)הוא איים עלי שאם אני מתקשרת למשטרה הוא שובר לי את הטלפון, ואמר לי שאם אני רוצה רגיעה ושהוא לא יתעצבן אני צריכה לשתוק ולא לעצבן אותו. אני ממש מפחדת ומרגישה שנאה אחזקה אליו. אני לא יודעת אם זאת אשמתי שאני הכיתי אותו קודם, ועצבנתי אותו. כשהוא כועס ומרביץ זה מאוד מפחיד אני מרגישה שהוא עלול לעשות דברים מאוד חמורים בשעת כעס. אניממש כאובה שהגעתי למצב כזה ושהילדים שלי במצב כזה, לא יודעת אם אפשר להמשיך לחיות ביחד אחרי שעברנו את הגבול הזה. אני לא רוצה לחיות בצורה שאני צריכה לפחד לדבר ןלהגיד מה שאני חושבת מחשש שהוא יתעצבן וירביץ או יהרוס לי דברים. אני אובדת עצות אני מפחדת לפנות לעזרה ולאבד את המשפחה ואת כל מה שיש לי. מה לעשות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    לעבור את הגבול

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לעבור את הגבול - תגובה

    פנינה דובו
    03/08/2014

    שלום רוני,

    קשה לי להבין מתוך דבריך האם ההתפרצות האלימה שתיארת היא חד -פעמית או שהינה חוזרת על עצמה. אין זה היינו הך בשני המצבים.

    אם המקרה הינו מקרה יחיד - ככל שהוא חמור וקשה - כדאי לבדוק לגופו של עניין מה קרה דוקא הפעם שהביא להתפרצות הזו, גם שלך וגם של בעלך. ואם המקרה איננו מקרה יחיד, בודאי שכדאי לכם לבדוק האם היה כאן איזה שהוא דפוס שחוזר ולהבין מהו.

    שאלה נוספת היא האם את מגיבה באלימות בדרך כלל, כמו במקרה זה ואם לא - מדוע הגבת כך הפעם?

    אני חשה שהדברים שאת מתארת לא נולדו היום וכי יש איזה שהוא מתח מתמשך ביניכם, שמתבטא אצלך בתחושות של פחד ושנאה, ומגיע עד תחושות אשמה, חוסר אונים ושאלות לגבי עתיד המשפחה.

    במצב זה כדאי לכם להתייעץ עם מטפל זוגי/משפחתי, במידה ואתם מסוגלים לדבר ביחד על מה שקורה ביניכם מבלי לחשוש. אם אינכם מסוגלים לכך, אני ממליצה לך לפנות למטפל בתחום אלימות במשפחה. בכל לשכת רווחה תוכלי לקבל מידע בנושא זה ולהיעזר על פי הצורך שלך, כולל אפשרות לצרף גם את בעלך לטיפול בהמשך. בשני המקרים הפנייה לטיפול מטרתה לנסות ולשפר ואיננה אמורה לגרום לך "לאבד את המשפחה".

    חשוב שלא להמשיך ולגרור את המצב כמות שהוא. הנזק שיגרם לכם ולילדיכם יהיה יותר גדול אם תזניחו את הטיפול בנושא.

    והערה לסיום: המתח בימים אלה גדול יותר מאשר בימים רגילים, משפחות נמצאות יותר זמן ביחד ותחת מגבלות שונות. מטבע הדברים הדבר משפיע על אנשים ועלול להגביר התנהגות אלימה. גם על כך ניתן להתייעץ.

    שיהיה לך בהצלחה וימים שקטים לכולנו,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אבא מכה את אמא
    ניקול
    30/07/2014

    אייך מדברים עם ילדות בגילי 9 ו10 שראו את אבא חונק ומכה את אמא באיומים שהוא הולך להרוג אותה?
    מה אומרים אייך מרגיעים?
    הילדות בוכות ומתלוננות שהתמונות לא יוצאות מהראש..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אבא מכה את אמא

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אבא מכה את אמא - תגובה

    פנינה דובו
    31/07/2014

    ניקול שלום,
    קודם כל אם זה המצב בבית ישנם כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי להגן על הבנות שלך מפני מראות שכאלה. כי אחרי שהבנות כבר ראו את מה שראו אי אפשר למחוק להן את המראות. מה שכדאי הוא שתעשי הכל כדי למנוע מהן להגיע למצב זה.

    לשם כך אני ממליצה לך לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך ולהזמין פגישה עם איש מקצוע בתחום של אלימות במשפחה. אחרי הערכת המצב ניתן יהיה לבנות תכנית עבורך ועבור הבנות, ביחד או לחוד, הכל כדי לעזור ולטפל בבעיה שאת מעלה.

    אני יודעת כי במקרים רבים - וללא הצדקה - הדבר מעלה את הפחד ש"אם אספר - יקחו לי את הילדות". אני אומרת לך באחריות שאם תביני שכדי לעזור לבנותיך אי אפשר שהאלימות בבית תימשך וברצונך לעשות הכל לשם כך - עובדי הרווחה יסייעו לך בכך. המטרה תהיה קודם כל להפסיק את האלימות בסביבת הבנות ובהחלט לא להרחיקן מהוריהן, ככל שהמצב ישתפר לטובה.

    בגדול, אני לא חושבת שקל להרגיע בנות שראו מראות קשים כאלה או להוציא להם את התמונות מהראש, בהנחה שזה לא מקרה יחיד. צריך לעזור להן דוקא לבטא את מה שראו ואת מה שהן מרגישות ובעיקר - לתת להן בטחון שאת יודעת מה לעשות כדי להגן עליך ועליהן, כדי שדבר כזה לא יחזור.

    שוב, אני מאד ממליצה לך להיעזר באיש מקצוע שיוכל להדריך אותך כיצד לעשות את הדברים.

    בהצלחה לך,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מבולבלת
    דנה
    19/07/2014

    שלום רב,
    שמי דנה ואני בת 26.
    אני נמצאת בזוגיות מזה שנתיים ועומדת להתחתן, קיבלתי הצעה אך עוד לא נקבע תאריך. אני כותבת פה משום שאני מרגישה שקצת איבדתי תחושת מציאות ושאני נמצאת במצב מאוד מתעתע. אני גרה עם בן זוגי כבר יותר משנה וחצי. מדובר בבחור פשוט מדהים!! יש לנו קשר מאוד חזק חם אוהב ומתחשב. למעשה מצאתי בבחור הזה את כל מה שאי פעם חיפשתי בבן אדם. הוא ללא ספק החבר הכי טוב שלי והוא בן אדם רחב לב בעל נתינה אינסופית שלא מגביל אותי בשום דבר ורק עוזר לי לצמוח ולהתפתח. אך לצד כל זה ישנה בעיה חמורה. יש לו קושי בשליטה בכעסים. אחת לחודש וחצי חודשיים הוא מאבד שליטה וממש מתפרץ- איומים בפרידה, ביטויים קשים וקללות מכוערות. הוא מתנתק ופשוט הופך לאדם ממש אחר- הכל משתנה. מדובר בהתפרצות של כ-20 דקות ולאחר מכן התנתקות וריחוק ליום עד שלושה ימים ולאט לאט חזרה לשיגרה ולקשר הרך העדין והמושלם. התדירות של המריבות פחתה והמשך שלהן פחת אך הגבולות עדיין נפרצים בצורה קשה ( קללות כמו- את זונה, בת זונה, אשה רעה, שטן, תישרפי בגיהנום וכו') אנחנו נמצאים בטיפול בעקבות המצב- הוא טוען שטיפול לא מתאים לאדם כמוהו אך לאחר אחת ההתפרצויות הסכים ללכת ולטענתו הוא לא חושב שזה יעזור לו אך מוכן ללכת בשבילי ובהחלט מבין שיש לו בעיה ומנסה להשתנות. אנחנו בטיפול כבר סדר גודל של 6 חודשים כשאני כבר בטיפול לפניו. הוא מגיע איתי פעם בשבועיים ואני מגיעה פעם נוספת בשבוע. אני מרגישה שהטיפול הזה לא עוזר לו, הוא כן עוזר לי כי אני כבר לא מתפרקת לרסיסים בכל מריבה כזו כמו בעבר. גם המטפלת אמרה לי שהוא צריך ללכת לסדנא לשליטה בכעסים ושהיא לא מומחית בזה. אני לא מצליחה לגרום לו ללכת לסדנא ולא מרגישה שאצליח. אם זה היה קשר אחר אחר או אדם אחר כבר מזמן הייתי קמה והולכת. אבל בגלל שמדובר רק בדבר אחד שקורה אחת לפרק זמן וחוץ מזה כל השאר מושלם אני ממש מבולבלת....אנחנו בפני סגירת אולם ותאריך ואני ממש לא שלמה משום שאני פוחדת שאני מתחתנת עם אדם אלים ושזה יהרוס לי ולילדי לעתיד את החיים...ומצד שני גם מאוד מתרגשת מהחתונה איתו בגלל היופי שיש בקשר שלנו. אמרתי לו שלא אכפת לי איך ומה אבל בפעם הבאה שהוא יקלל אותי או יהיה אלים כלפי בצורה מסויימת הקשר יסתיים. אני מרגישה חזקה מבעבר ושאולי אוכל לעמוד בהבטחה הזו שלי, אך אני גם פוחדת לעשות טעות ולהפסיד את הגבר הזה- שהוא ללא ספק פרט להתפרצויות - התגשמות כל חלומותיי ואהבת חיי. חשוב לי לציין שיש לי גם המון אמפתיה כלפיו משום שהוא עבר חיים קשים ביותר ואני מבינה מאיפה ההתפרצויות נובעות...

    בשורה התחתונה- הפער הדרמטי בין הרע והטוב ומה מותר ומה אסור, מה שאני חווה ומה שצריך לעשות מבלבל אותי. הראש שלי אומר שזה קו אדום, אבל בגלל כל הטוב שיש בו בפועל הקו לא אדום ואני סופגת..מנסה לשכנע את עצמי שזה רע ואסור אבל בפנים לא מוכנה לוותר על כל מה שיש לנו.

    אשמח מאוד לקבל כל עצה שתוכל להציג את הדברים באור ברור יותר...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מבולבלת

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מבולבלת - תגובה

    מני מלכה
    19/07/2014

    דנה שלום,
    את מבקשת עזרה בלראות את הדברים ברור,

    לי נראה שאת רואה ברור מאוד, בחלקים נרחבים של הסיפור שלך.

    אם יש משהו שכדאי "לפזר את הערפל" סביבו, אז הייתי מתמקד בפחד שלך "לעשות טעות" ולאבד את הבחור, שיש לו "צד" נפלא הכולל מעלות רבות אך גם "צד" אפל, שבו הוא הופך למאיים, בלתי צפוי ומפחיד.

    נראה שהפחד הזה הוא המקום שבו את מפסיקה לראות טוב.
    יש תחושה שללא הפחד הזה, היית מסוגלת להמשיך את מה שאת עושה טוב מאוד עד כה: להעביר מסר שאת לא מסכימה להתנהגות מסוג זה כלפייך ושאת רוצה לקחת את הזמן לפני שאת מתחייבת. לקחת את הזמן כדי לוודא שאכן בן הזוג שלך מסוגל להבין שיש לו צד שכזה ושהוא זקוק לטיפול (ברוב המקרים טיפול זוגי לבדו לא יעזור).

    אז אולי כדאי להמשיך ומתוח גבולות ולהציב מבחנים לפני שאת מתחייבת. נראה שקשה לך לעשות זאת בגלל הפחד לאבד אותו...

    באופן פרקטי- מומלץ שבן זוגך יגיע לטיפול פרטני ו\או קבוצתי. יש כאלה במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ולכאלה שמסתייגים מה"רשויות" ויש להם אמצעים יש אפשרות לטיפול בשוק הפרטי.

    חשוב מאוד בן הזוג יילך לטיפול לא רק כדי לרצות אותך. יש כאן דיון רציני שהוא צריך לעשות בינו ובין עצמו.

    בהצלחה.
    מני
    נ.ב בדרך כלל אינני נוהג לתת עצות ממשיות לאנשים שמתייעצים כאן, עצות כמו "תתגרש" "תתגרשי" וכיוצא בזה. במקרה שלך נראה שנכון לומר שאת לא חייבת למהר ולהתחייב (כלומר, אולי כדאי להשהות מעט את פנטזיית האביר על הסוס הלבן).

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שליטה עצמית
    אנונימית
    03/07/2014

    אני מרגישה שאני מאבדת את השליט על עצמי ועל הכעס שמתעורר בי בתקופה האחרונה. חיי הזוגיות לא טובים ומאוד מתסכלים ופוגעים נפשית.יש פעוט בו שנתיים בבית ותינוק חדש. הסבלנות שלי כלפי הפעוט הלכה לאיבוד. הוא פורץ את כל הגבולות של ההתנהגות ובצדק - הכל השתנה בחיים שלו ברגע .... ואני לא מצליחה להפסיק לכעוס עליו, ופתאום גם להפליק/להרביץ לו.... אני מיוסרת מהמעשים שלי ולא יודעת מה לעשות. מפחדת לאבד את הילד שלי, כי איזה ילד יאהב אמא מכה...? אנא עיזרו לי... ואח תפנו אותי כרגע לטיפול כי זה לא יקרה. אני זקוקה לכיוונים אחרים איך לשלוט בכעסים ואיך לא להרים יד על הילדון המקסים שלי.....

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שליטה עצמית

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שליטה עצמית - תגובה

    מני מלכה
    06/07/2014

    שלום לך,

    לצערי אין ברשותי דרך כל שהיא להציע לך לשלוט בהתנהגותך כלפי הילד שלך, חוץ מאשר פנייה לקבלת עזרה.

    יש לך כמה אפשרויות :

    1. לפנות להדרכת הורים- מומלץ של מטפל\ת זוגי\ת משפחתית. קריאת דברייך יוצרת רושם כאילו שמדובר בילד גדול יותר (הילד בן השנתיים). במיוחד כשאת כותבת שהוא פורץ את כל הגבולות וכדומה....
    תחשבי שכל עולמו השתנה, הגיע אח צעיר שתפס את מקומו, והוא זקוק לאישור שהוריו לא שכחו אותו. לפעמים התנהגויות מסוימות הן דרך לבקש משהו, יחס, תשומת לב....אני לא בטוח שמכות זו הדרך להראות לו שלא שכחתם אותו נהפוך הוא...זו אולי הדרך לאשר את חששותיו. ייתכן שהדרכה פשוטה עשויה לעזור כאן.

    2. לפנות לרווחה ולדווח להם. כאן יופעל "טיפול סמכותי" כך שפקידת סעד תהיה מעורבת ואת ומשפחתך תהיו תחת מעקב ופיקוח. זו לא בושה. לפעמים צריך את ה"חוק" כדי ליצור גבול ברור ופקידת סעד טובה תוכל לעזור בעניין.

    3. לפנות לטיפול פרטני כדי לקבל את התמיכה שאת ראויה לה. זוהי בהחלט משימה קשה לגדל שני ילדים קטנים מאוד ובמיוחד כשאר חיי הזוגיות אינם טובים. אני מניח שתמיכה מצד בן הזוג עשויה לשפר חלק גדול מהמצב.

    חשוב שתביני- שפנייה לטיפול אינה מעידה על חולשה או על כך שאת האשמה העיקרית במצב. נהפוך הוא- זהו צעד שנועד להתחזק, לטפח את עצמך.

    כמו כן- יש סתירה בדברייך. את מתארת ילד מקסים וחשוב לך אבל גם פונה לעזרה ומראש קובעת מה יעזור ומה לא. אפשר לצפות מאדם שמצוי במצוקה ומבקש עזרה שהיה פתוח לרעיונות ואת מצידך מטילה וטו על טיפול שמשתמע שאת זקוקה לו.

    ודבר אחרון. אני לא בטוח שכדאי לך להפסיק את האלימות כלפי הילד רק בגלל שאת רוצה שהוא יאהב אותך. זו איננה יכולה להיות הסיבה היחידה. הייתי מציע שתפסיקי להכות אותו גם, ואולי בעיקר, משום שאת זו שאוהבת אותו ומשום שאת יודעת שלא טוב לו כשאת מרביצה לו.

    שיהיה בהצלחה

    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחד וחוסר אונים
    בת אל
    28/06/2014

    אני נשואה שנתיים . תופעות הכעס האלימות והחוסר התחשבות לא היו ממש בהתחלה. עם הזמן יותר ויותר ישנן תופעות כאלו שבסיסן הוא רצון לשלוט בי קנאות ודרישה שלו לכך שאעשה כדבריו ולא אפעיל שום רצון או דיעה שלי. הריבים נובעים מהטענה שלו שאינני מצייתת ואם הייתי כן אז הכל היה דבש.הוא השתמש באלימות פעם אחת.ולרב האלימות מילולית עם איום שזה יהפוך לפיזי והוא יום אחד לא ישלוט בעצמו.אני מרגישה כלואה כי כמה שאני מנסה לעשות ולהתחשב בבקשותיו תממיד זה לא טוב.תמיד אני אשמה בכל המצבים .לא פעם אמר לי ללכת קיבינימט ובפעמים שהרגשתי שיש איום וסכנה ובחרתי לצאת מהבית הוא טרח לקחת לי את הטלפון שאצא בלי אפשרות להתקשר למישהו.ופעמיים אף ניפץ לי את הטלפון.הוא לא רואה בעייה בו ולא מוכן ללכת לטיפול זוגי.להמשיך את הקשר?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    פחד וחוסר אונים

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחד וחוסר אונים - תגובה

    פנינה דובו
    29/06/2014

    שלום לך בתאל,
    אכן, היטבת לתאר את מצבך: ככל שאת עושה לא מספק ולא משביע את בעלך, כיוון שהבעיה שלו נמצאת בראש, בנפש ובגוף שלו ולא אצלך.
    גם כשהוא אלים כלפיך, אבל לא פחות גם כשהוא "שולט בעצמו" - את פוחדת מפניו ואינך מעזה או יכולה לבטא את עצמך, כמות שאת וכמו שהיית רוצה. וכמו שמגיע לך ולכל אחת ואחד, בני אנוש.
    את באמת כלואה. כמו שבעלך מסתובב בתוך מעגל אלימות - מהתפרצות לרגיעה ולהצטברות של כעס מחודש וחוזר חלילה - כן גם את מסתובבת במעגל משלך ומנסה להתאים את תגובותיך אליו, בנסיון למנוע את ההתפרצות הבאה.
    מהנסיון אנחנו יודעים שהתופעות של האלימות תוכפות והולכות וגוברות ללא טיפול בהן.
    אם בעלך לא מוכן, את יכולה לפנות לטיפול גם ללא בעלך (מן הסתם הוא לא יתמוך בכך). כך תוכלי להבין יותר טוב מה מניע אותך בקשר עם בעלך ולהחליט על צעדיך בהמשך.
    יש אפשרות, והיא כמובן העדיפה, שבעלך יצטרף לטיפול בעקבותיך. חשוב שיבין שהטיפול הוא בעדכם ולא נגדכם. הוא בא לעזור לכם לשנות דפוסי התנהגות כדי ליצור ביניכם קשר מיטיב.
    במידה וזה לא יקרה, ככל שתקדימי לסיים את הקשר יהיה זה פחות מסובך. גם במקרה זה אני מציעה לך לפנות לטיפול כדי לחזק את החלקים הפחות חזקים שלך לקראת מערכות יחסים בזוגיות בעתיד.

    תצליחי!

    פנינה


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כיצד להגיב לאליממות
    ADAS
    12/06/2014

    שלום מני ופנינה,
    אני זקוקה לעצתכם, איני יודעת מה עליי לעשות....

    אני נשואה מזה כ 4 שנים + 2.
    ומכירה את בעלי כ-6 שנים.
    לפני הנישואין לא ראיתי שום סימנים מחשידים לאלימות אלא להיפך... נראה היה לי שהתחתנתי עם האדם הרגיש האוהב והמתחשב שהכרתי אי פעם.
    לאחר שנישאנו התמונה השתנתה
    בתחילת הנישואין, כל פעם שסיפרתי שאני יוצאת עם חברותיי הוא טרפד את התוכנית ושכנע אותי למה הן אינן טובות לי. גם כאשר נרשמתי ללימודי הרצאות בערבים הוא לא תמך בי כלל, הוא נראה עצוב ומיעט לדבר איתי אם בכלל באותם הערבים.
    כך יצא שנשארתי בבית, חברות נעלמו וההרצאות כבר אינן.
    עם השנים נולדו לנו ילדים. ועם כל השמחה הגדולה שהגיעה איתם.... הגיעו הויכוחים... הריבים .. התגלתה השתטלנות ואיתה הופיעה האלימות. (מילולית ופיסית).
    קצת כואב לי לפרט אבל אני מרגישה שאם לא פה אז היכן.....?!
    בהתחלה הקללות אח"כ דחיפות, משיכות בבגדים, זריקת חפצים עליי וכו'....
    ראוי לציין שאני לא נשארתי חייבת, ולפעמים כשהכה אותי, הייתי כלכך פגועה שקיללתי,שברתי חפצים שלו כמו פלאפון, או שדחפתי בחזרה.
    לפני כשנתיים התחלנו ללכת לייעוץ זוגי אחרי שהודעתי לו שאני מעוניינת להתגרש...
    הפסקנו את הייעוץ כשהרגשנו שזה כבר נהיה טחינת מים. הפקנו לקחים והמשכנו הלאה
    עם הולדת ילד נוסף.
    הכל נראה ורוד, מבטיח.הוא התחיל לתת לי מקום בבית כאמא כאישה כבנאדם, להתייחס אליי כשווה ולא להקטין אותי ....
    לצערי, זה לא החזיק מעמד להרבה זמן והאלימות חזרה ובגדול .
    הוא לעומת זאת טוען שהתופעה הולכת ומתמעטת ואני רואה או יותר נכון מרגישה שהיא מחריפה.
    לראייה:
    היום בעת חילוקי דעות על טיפול רפואי מתאים לאחד הילדים, לא הסכמתי להחלטתו ("כמובן שהוא תמיד צודק וההחלטות שלי תמיד שגויות") צעקתי שאני נוסעת למיון איתו או בלעדיו.
    נראה לי שהבעיה התחילה כי צעקתי במקום ציבורי....( כמובן שהבעיה שרושה עוד בילדותו - -גדל כילד מוכה)
    בכניסה למעלית כאשר אחד הילדים היה בזרועותיי הוא חנק אותי, נגח בי בראשו, כתגובה משכתי לו את המשקפיים בבכי והוא משך אותם חזרה ונשך אותי ביד.
    והכלללללללללללל לפני הילדים.
    יצאנו מהמעלית כשאני עם דמעות בגרון, עוצרת את דמעותיי כדיי שילדיי לא יראו אותי במצב זה.. המומה, כואבת ופגועה
    החלטתי להניח את הרגש בצד ולהמשיך לדאוג לבריאות ועכשיו גם לנפש ילדיי
    (אחד הילדים נפצע בגן)
    אותו ילד שאל אותי לאחר מכן- "אמא למה אבא הרביץ לך?" בעודו מסתכל על הנשיכה ביד..
    עניתי- "הוא לא הרביץ הוא ניסה לנשק אותי...."
    חושבת- מה לעזאזל אני אומרת????

    הגיע הלילה, והתפנה לי זמן לחזור לרגשות שלי ,לעצמי וגם לעתיד.

    מה עליי לעשות?
    איני רוצה לחיות ככה, אני רוצה להיות מאושרת ולגדל ילדים מאושרים ובריאים
    זקוקה לעזרה...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    כיצד להגיב לאליממות

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כיצד להגיב לאליממות - תגובה

    פנינה דובו
    12/06/2014

    שלום לך,

    כן. את זקוקה לעזרה ואת יודעת את זה למרות שמנסה להתכחש לכך. ההכחשה היא מנגנון הגנה, אבל במקרה זה הוא כבר לא משרת אותך, הוא מסכן אותך (ואת ילדיך).

    ככל שתדחי את ההתמודדות עם הבעיה, היא תלך ותחריף.

    כתבנו אין ספור פעמים לאן לפנות. גלגלי למטה ותקראי.

    את זכאית לחיים טובים ומאושרים מאלה.

    חזקי ואמצי ובהצלחה,

    פנינה



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שלום לך

    שרה
    12/06/2014

    רק לחזק את התגובה של פנינה:
    קומי ולכי משם. כמה שיותר מהר, ובלי להסתכל אחורה.
    מצאי את הדרך החכמה והמוגנת ביותר לעשות את זה. אל תהססי לרגע. קומי ולכי.
    על החתום: אשה בת 43 שהיתה פעם אם לשניים ובתחילת נישואים עם "התחלות קלות" של אלימות. וכיום אשה מוכה ומושפלת על בסיס יומיומי.
    אין לך מושג כמה מהר ובצורה מבלבלת זה קורה.
    קומי ולכי!!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כיצד להגיב לאליממות - תגובה

    מני מלכה
    12/06/2014

    שלום לך,

    מתוך דברייך נראה כי את מבינה שהדברים לא ישתנו מבלי שתנקטי בצעדים.

    הכלל הבסיסי שאותו למדתי בתחום של אלימות בין בני זוג הוא שלא כדאי שאת תחכי לכך שבעלך יילך לטיפול. או במילים אחרות, לא כדאי שהגעתך לטיפול פרטני (ולא זוגי) תותנה בהגעתו של בעלך לטיפול.
    שימי לב- אין זה אומר שאת אשמה באלימות. זה אומר שאת מחליטה לנסות לקחת צעד שמטרתו לטפל בעצמך.
    מה זה אומר לטפל בעצמך?
    לקבל חיזוקים שלא מגיע לך, שאת לא אשמה.
    לבחון את נסיבות הבחירה של בן זוגך
    לשאול מה משאיר אותך בקשר
    לשמוע מה הזכויות שלך- ומהם האמצעים להגנתך
    ועוד....

    נראה שהפגיעה בילדים תורמת לכך ש"האסימון יורד". מה שאמרת לילד שלך מעביר מסר בעייתי "תשכח מה שראית- אתה לא רואה טוב". ותאימיני לי שהוא רואה מצויין ומבין שמשהו כאן לא בסדר.

    אז מומלץ שתיגשי במהרה למרכז לטיפול ומניעת לאלימות במשפחה במקום מגורייך.

    באשר לבעלך- אני מאמין שהוא בהחלט סובל. לא טוב לו. אבל זה שהוא סובל זה לא אומר שהוא צריך לגרום לאחרים, הקרובים לו, לסבל כה רב. לכן התרחיש המצויין ביותר הוא שגם בעלך יפנה לטיפול במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.

    רצוי שהוא יגיע שלא כדי לרצות אותך או כדי לשכנע. כלומר, שהוא יגיע מתוך הבנה שיש לו בעיה (זה קורה בד"כ רק בהמשך).


    שימי לב- ההגעה לטיפול אין פירושה שהבעיות מסתיימות, או שאת חייבת להישאר בקשר, או לחלופין לעזוב. אנשי הטיפול אינם אמורים לנקוט עמדה בעניין.


    מקווה שהמסר עבר ומאחל לך וגם לבעלך בהצלחה.

    חשוב שתעשי את ההבחנה- אמנם אני כותב כאן שמומלץ שבעלך יפנה גם כן לטיפול, אבל זוהי איננה אחריות שלך!!!

    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחד
    אורלי
    30/05/2014

    הייתי נשואה לאלכוהוליסט כ 14 שנים, חויתי המון אלימות לאורך השנים ושתקתי.. האשמתי את עצמי שאולי אני מרגיזה אותו... וכל פעם מחדש קניתי את המתק שפתיים שלו והסליחה וההבטחות לגמילה... יש לנו שני ילדים שזה פגע בהם נורא, לפני כשנתיים ניסה לחנוק אותי ע״י בני.. ברחתי מהמרפסת לכיוון הרחוב והוא רדף אחריי באמוק תפס אותי וסטר לי.. למזלי עברה ניידת ועצרו אותו ישר... ישב במעצר שבועיים.... מת מגעגועים אך אני לקחתי את ילדיי ועזבתי, אנחנו פרודים.... כשנתיים.. בהליכי גירושין, לאחרונה גיליתי שיוצא עם מישהי שאני מכירה... וממש נפגעתי.. והתחלתי להתגעגע... ולקנא.. וזה ממש מלחיץ אותי... אני עזבתי בלב שלם ומה פתאום עולה לי רגש שאני רוצה גבר שהתעלל בי בחזרה? מרגישה ממש אפס שהוא ממשיך הלאה.. ואני נושאת צלקות... נפלתי ממש לדכאון כל השבוע... יום ראשון יש לנו דיון לגבי הגרושים.. ואני בפניקה שזה הסוף שלנו... מרגישה חולה בראש שאני אפילו חושבת על הבן אדם שהתעלל בי... פשוט אבודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    פחד

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחד - תגובה

    פנינה דובו
    31/05/2014

    שלום אורלי,

    נתת שם לקטע שלך: פחד. לאיזה פחד ספציפי התכוונת? נראה לי שזו שאלה מהותית שעליך לברר עם עצמך: מהו הפחד שמשתלט לך על חייך. כשתדעי מהו תוכלי גם לחפש דרכים להתגבר עליו.

    בגדול, אשה שנשואה שנים רבות לאלכוהוליסט, יש גם בה משהו מההתמכרות, באופן בו היא זקוקה לבעלה, או למשהו שהוא מספק לה דרך הקשר שביניהם. להתמכרות שלך יש פן לא מודע (חולה בראש שחושבת עליו בכלל) והיא גם רגשית (געגועים) ופיסית (דכאון, פניקה).
    שוב, כדי להתגבר על הדבר הזה חשוב שתגלי מה יש בקשר הזה שאינך יכולה להרפות ממנו (גם אם אתם כבר פרודים, הנה עכשיו את מרגישה שהוא נלקח ממך).

    פנייה לאיש טיפול מקצועי תוכל לעזור לך בכך, כי את הדברים הלא-גלויים לא תמיד אנחנו יכולים לגלות בעצמנו.

    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מילולי
    צליל
    25/05/2014

    שלום רציתי לדעת אלימות צילולית זה פגיעה נפשית בעיני פגיעה פיזית נפשית איך מסבירים לאדם שנמצא ממולך להפסיק עם הביטויים החריפים???. עירבתי את בני משפחתי גם ככה אנחנו עומדים לידי פירוד זה תקף בבית משפט במשטרה אם אגיש תלונה??.. משפטים כמו: אם היית עם משהו אחר מזמן כבר היה רוצח אותך, את אפס וכו,,,

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מילולי

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מילולי - תגובה

    מני מלכה
    25/05/2014

    שלום לך,
    אלימות מילולית עשויה להיחשב כאלימותפסיכולוגית קשה ביותר משום שהיא פוגעת בתחושת הביטחון הבסיסית ובערך העצמי, ויוצרת תחושות של אימה, חרדה ואי וודאות. האלימות הזו קשה מאוד דווקא משום שהיא איננה נעשית על ידי זר ברחוב אלא על ידי מישהו קרוב, שותף ליחסים אינטימיים. זה יוצר בילבול רב.

    חוקר בשם פאבלוב, הראה איך יוצרים שגעון אצל כלבים כאשר בו זמנית נותנים להם גם משהו טוב (אוכל) וגם מכאיבים להם (מכת חשמל).

    אני מצטער שאני משתמש בדימי הזה, אבל הוא נועד להמחיש את העוצמות והקושי הרב, במקרים בהם זוכים לאלימות מילולית-פסיכולוגית מצד מישהו שקרובים איליו.

    מניסיוני בעבודה עם נשים מוכות\נשים הנשואות לבן זוג אלים, רבות מהן סיפרו שאם זה היה נתון לבחירתן אז הם היו מעדיפות את המכה ולא את המילה המשפילה. כמובן ששתי האפשרויות גרועות ביותר.

    באשר למה שבן הזוג שלך אמר "אם היית עם מישהו אחר... הי הרוצח אותך". האלימות באה כאן לידי ביטוי בצורות רבות. יש כאן איום לרצח. יש כאן אמירה שאומרת, אני עושה לך טובה שאני סובל אותך.... או , אחרים לא ירצו אותך.... וכו'...


    זוהי אמירה שבוודאי לא מגיע לך או לאף אחת לשמוע.


    בהצלחה

    מקווה שתהיי חזקה בללכת עם הדרך שלך ועם הרעיון שמגיע לך כבוד

    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בבקשה תעזרו לי
    אנה
    18/05/2014

    אני עוברת אלימות במשפחה מגיל מאוד צעיר. אמא שלי נרצחה מאותו בן אדם שהיה מרביץ לנו ומתעלל בנו. ואבא שלי נרצח ברוסיה.
    אחרי שיצאתי מהפנימיה שולחים אותי ממקום למקום אף אחד לא מוכן לעזור לי בכלום.. אני עושה שירות לאומי ותורמת למידנה ואף גוף ממשלתי לא מוכן לעזור לי. אני גרה בשכירות כל חודש מעיפים אותי מכל בית שאני גרה בו. בגלל קשיים כספיים.
    הלכתי לכל מקום שאמרו לי עברתי מלא וועדות ואומרים שאני לא זכאית לכלום מהמדינה.
    אני מבקשת שמישהו שיודע על מישהו שיכול לעזור לי. אין איך להסביר את זה שכל חודש בגיל 20 את ישנה ברחוב כי אף אחד לא אכפת לו.
    תודה יום טוב (;

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בבקשה תעזרו לי

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בבקשה תעזרו לי - תגובה

    פנינה דובו
    19/05/2014

    אנה שלום לך,

    כמי שעברה כל כך הרבה דברים בחיים שלך, נפגשת בוודאי עם אנשים וגופים רבים שמטרתם היא לעזור לאנשים שנזקקים לכך. מצער לשמוע שבחווייה שלך אף אחד לא מוכן לעזור לך, כי אני בטוחה שאת צריכה עזרה.

    אולי לא תמיד קיבלת את העזרה המתאימה ואולי גם את לא תמיד שיתפת פעולה - ואת זה עליך לנסות ולשנות למרות שזה בכלל לא קל. כדי להצליח את צריכה לדעת להסביר איזה עזרה נחוצה לך וגם ללמוד איך לקבל אותה.

    אני יודעת שבתור בת שירות לאומי יש מי שאחראי להיות איתך בקשר ואליו את יכולה לפנות. את גם יכולה להתעניין בשרותי הרווחה או ברשות המקומית למי עוד אפשר לפנות.

    ישנם הרבה גופים שעוזרים אבל השאלה מה בדיוק את צריכה. על כך אין באפשרותי לענות במסגרת זו.

    מאחלת לך בהצלחה,
    פנינה


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעלי היקר עבר אלימות במשפחה
    אנה
    17/05/2014

    היי,
    אני בת 28 ונשואה לגבר מדהים שאוהב אותי ואני אותו. בעלי (ואימו) עברו אלימות מאוד קשה מצד אביו בעודו ילד עד גיל 6 בערך אז הוריו התגרשו. לאחר מכן, גר עם אימו אך היתה בעיה גדולה מאוד של הזנחה כי האם לא תפקדה כלל מאחר שעברה אלימות גם היא, היא נכנסה לדיכאון והיתה מטופלת בכדורים. ואני דווקא מתעניינית על עזרה יותר בשבילי. בתור אישתו היום איך להתמודד עם מישהו שעבר אלימות בילדותו ולעזור לו להחלים. בעלי מופנם מאוד, בקושי מדבר על מה שקרה, זה תמיד כמו פיל ענק בחדר. אני חושבת שזה חשוב לשנינו לדעת להתמודד עם זה לאור כך שיש ילדים בדרך.. חשוב לי לומר שמעולם לא נתקלתי בשום אלימות מצידו, לא מילולית ולא פיזית, לא כלפי ולא כלפי אף אחד אחר, אבל אני כן יודעת מסיפורים שלו שהוא היה מאוד אלים שהיה נער בתיכון.. אנחנו יחד כבר חמש שנים ומעולם לא הרגשתי מאויימת ממנו. אלא להפך, אני זאת שיותר קשה איתו ונוטה לצעוק עליו שהוא מעצבן אותי. . ידוע לכם על מישהו שמקיים סדנאות דווקא לבני זוג החיים עם נפגעי אלימות שהיו ילדים?
    תודה רבה,

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעלי היקר עבר אלימות במשפחה - תגובה

    מני מלכה
    17/05/2014

    שלום לך,
    החלוקה הזו של נפגע ופוגע איננה תקפה תמיד.
    כלומר, גם גבר פוגע עבר בעצמו פגיעות.

    לא ברור לי מהי העזרה שאת מבקשת. האם את רומזת על קשיים של שליטה בכעסים?
    לא ידוע לי על סדנאות שכאלה עבור נשים, אך בהחלט ניתן להשתלב בסדנאות לצמיחה אישית וסדנאות העוסקות באסרטיביות.


    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעלי היקר עבר אלימות במשפחה - תגובה

    פנינה דובו
    18/05/2014

    שלום אנה,

    אני חושבת שבאמת כדאי לך להבהיר לעצמך מהו אותו "פיל ענק בחדר". הפיל הזה יכול להיות יציר שלך לא פחות מיצירו של בעלך, אבל אין ספק שהוא גורם משמעותי בזוגיות שלכם.

    הבחירה היא שלך האם לפנות לטיפול פרטני את לבדך, או לטיפול זוגי, ביחד עם בעלך.
    אני חושבת שבכל טיפול את אמורה ללמוד משהו על עצמך. אם את רוצה ללמוד יותר על בעלך, במטרה לשפר את הזוגיות שלכם, כדאי שתבדקי אפשרות של טיפול זוגי.

    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך

    אנה
    18/05/2014

    אני פשוט רוצה לעזור לו, כרגע אין שום דבר שמעיד על אלימות, או כל דבר אחר. אבל בכל זאת לא נראה לי הגיוני שילד שעבר אלימות כזו יצא מזה כל כך בריא, שליו וללא כל השפעה כמו שהוא רוצה להאמין ומתנהג כרגע. כמו שהורים מקבלים כלים להתמודד עם ילדים שעברו אלימות, נראה לי הגיוני שגם בני זוג שנשואים לכאלה (שעברו אלימות בילדותם) זקוקים לכלים כאלה. אני לא רוצה לחפור לו על זה כי באמת אולי אני מחפשת משהו שלא קיים.. פשוט להניח לזה ולתת לחיים לזרום?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך - תגובה

    פנינה דובו
    18/05/2014

    הי אנה,

    היות וזה מציק לך ומטריד אותך - שווה שתתייעצי עם איש טיפול ותעלי את מה שמציק לך. כך גם תוכלי להחליט האם להסתפק ביעוץ או בהדרכה, או להמשיך במגמת טיפול.

    מה שחשוב הוא שתרגישי כי קיבלת מענה וכי הוקל לך.

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לכל הנשים שמתלבטות
    עפרה
    01/04/2014

    הייתי במקום של האלימות לכל סוגיה פיזית...מילולית..כלכלית..מה לא...גם אני פחדתי לעשות את הצעד ו"לברוח" עד שאזרתי אומץ וברחתי למקלט לנשים מוכות .השארתי מאחורי 4 ילדים ..ידעתי שאם אני לא יעשה את הצעד הכל כך קשה אני אמצא את עצמי שותת דם ..ואז לילדים תהייה אמא מתה...הסברתי להם את כוונתי וקיבלתי מהם את "ברכה"והם סייעו בידיי לקחו אותי למשטרה..ומשם למרכז לאלימות במשפחה ..ומשם למקלט....זה הצעד הכי נכון לעשות .שם במקלט את מוצאת את הזהות "שנגנבה" ממך את לומדת לא לפחד..את חוזרת לעצמך עם הדרכה צמודה..שהייתי במקלט שנה ...ואחרי כן יצאתי לעולם אישה אחרת חזרתי להיות עם הילדים היום אני אישה עצמאית ...עוצמתיית ..שמנהלת חיי משפחה ..בלי השפלות..בלי להגיד את אפס...אני חיה מחייכת לעולם והעולם מחייך אלי ..חברה בארגוני נשים שעוזרות אחת לאחרת {הקול הנשי} עובדת בעבודה מכובדת ..אחרי הכל יש חיים אחרי יש תקווה ויש לנו כח שאין לאף אחד ...רק לקום ..ולהציל את עצמכן ..ולא לפחד ..יש אושר . .יש הגשמת חלומות ..הייתי שם....הייתי במקום של אלימות ..ואני כבר לא שם ...גאה העצמי ...וילדיי גאים בי ....מקווה שנתתי אפילו לאחת ממכן כוח ...ומקדישה לכן את השיר של שרית חדד "קומי צאי" ...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    לכל הנשים שמתלבטות

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לכל הנשים שמתלבטות - תגובה

    פנינה דובו
    01/04/2014

    נפלא, עופרה. את כנראה אשה חזקה ואמיצה ואולי ישנם עוד כמה דברים שסייעו לך בדרכך(תמיכה מהסביבה, למשל, מאד-מאד חשובה).

    יחד עם זאת חשוב להתכונן ולדעת שצפויים קשיים רבים בדרך וכי מדובר בתהליך לא פשוט ולא קל.

    אני מאמינה שנשים שעברו את זה, כמוך, יכולות לעזור מאד לאחיותיהן ואני שמחה שאת עושה זאת. תבורכי,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • משבר בזוגיות כתוצאה משתלטנות
    דובשנית
    31/03/2014

    אני בת 50. גרושה , חייתי לבד שנים רבות. לפני מספר שנים הכרתי בן זוג וחיינו יחד. פעם שנייה נכשלתי בזוגיות. לאחר מספר שנים של חיים משותפים עם אדם טוב לב ומתחשב, שהיה מסוגל להכיל אותי, את משפחתי, את האירועים בחיי, אבל אני לא הייתי מסוגלת להכיל אותו ואת ענייניו ומשפחתו. הכל נכשל.
    אני לוקחת את האשמה עלי. דחקתי אותו לפנה. הפסקתי לראות את הטוב. ראיתי רק את הרע. הפסקתי לתמוך וכשמשהו לא היה לרוחי, אמרתי דברים שאסור שייאמרו .
    רציתי להיות שייכת. ובכל פעם שילדיו (בני 25, 30 )בקשו שיבוא לבד, הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי.לא נתתי לו להתקרב אלי והגבתי בתוקפנות ואפילו בקללה. ובמקרים שבהם לא הסכים עם דעתי, הצעתי לו שילך לדרכו.באותם רגעים חשתי שאין לי שליטה. הייתי מודעת לעובדה שתגובותי יכולות להוביל לסוף. אבל לא שלטתי בעצמי. כעת הוא החליט לעזוב. אני בדיכאון. זקוקה לעזרה נואשות. אין לי אף אחד. אני כל כך בודדה!
    כל כך פגועה! ומודעת לכך שאני רוצה מאוד זוגיות. אך יש לי נפש ילדותית, שטלתנית ופגיעה, ואינני מסוגלת להכיל אף אחד.האם יש דרך טיפול לבעיה כזו?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • משבר בזוגיות כתוצאה משתלטנות - תגובה

    פנינה דובו
    31/03/2014

    שלום דובשנית,

    כל בעיה שמקורה בנפש פנימה יכולה להגיע לטיפול ולפיכך גם הבעיה שאת שואלת עליה.
    אם הייתי צריכה לנסח את הבעיה, אולי הייתי אומרת שמשהו בתוכך מתנגד ליצירת הקשר הזוגי ומחבל בנסיונותיך לחיות בקשר כזה. יכול להיות שיש משהו בקשר הזוגי שגורם לך קושי, פחד, כאב, פגיעות גדולה או משהו מעין אלה, ובלא מודע הוא מביא אותך להרחקה ולפירוד מבן הזוג. זהו מעין מנגנון הגנה שנועד לסכל את הזוגיות, שמא תביא עליך משהו שקשה לך איתו והוא פוגע בך.

    מהו הדבר הזה? - זה מה שתוכלי לנסות לברר ולגלות בטיפול.
    לא מדובר באלימות במשפחה, ככל שהצלחתי להבין.

    מאחלת לך בהצלחה,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • משבר בזוגיות כתוצאה משתלטנות - תגובה - תגובה

    פנינה דובו
    01/04/2014

    ועוד מילה: המהות של הטיפול היא לעזור לך להבין מה גורם לך לחבל בזוגיות ואיך את עושה את זה. כשתתחברי לכך - תוכלי גם לנסות ולהתמודד עם הדבר ביתר הצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלימות נפשית וכלכלית לפכמים גם פיזי
    דנה
    19/03/2014

    שלום
    אני בת 45 נשואה * 3 ילדים
    2 חיילים
    נער מתבגר בן 14
    אני מזה הרבה זמן סובלת מאלימות נפשית כלכלית לעתים גם פיזית
    בעלי עצמאי אני נשואה 20 שנה טיפלתי בילדים בעלי לא נתן לי לעבוד
    בגלל שהוא היה צריך לעבוד בשקט ללא הפרעה של ילדים חולים וכו
    כיום שאני בת 45 עם 2 פריצות דיסק בגב קצת חרדתית .
    הוא מכריח אותי לעבוד אני נאלצת לשטוף מדרגות ובתים אני בסך הכל מרוויחה 1200 שקל אבל קשה לי מאד אבל הוא מאיים עלי ואומר שאני צריכה עוד למצוא עבודה
    לא יעזור לי הוא ניתק את הכבלים ביטל כרטיסים מאיים למכור את האוטו שלי
    לילדים הוא נותן כסף שהם באים בשבת אני מפחדת לשתף אותם בבעיות שלי אחד מהילדים שלי לוחם ברמת הגולן אני לא רוצה שדעתו תהיה מוסחת
    יחד עם זאת הוא משפיל אותי אומר לי לנשק לו תידים ותרגלים אז יהיה כבלים ושהוא ידרך עלי על הראש הוא אומר לי שאם אני אתגרש ממנו לא יהיה לי כלום אני אבכה דמעות של תנין ואני אצטער על זה הוא אומר לי שהוא יגיד ברבנות שטוב לו והוא לא רוצה להתגרש אבל יעשה לי את המוות ואני אלך בלי כלום.
    מה לעשות כל החיים היתי תלויה בו כספית מה אעשה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלימות נפשית וכלכלית לפכמים גם פיזי - תגובה

    פנינה דובו
    19/03/2014

    שלום דנה,

    את מתארת את חייך עם בעלך, תחת אלימות מתמשכת. הוא שולט בך באמצעות הכח שיש לו עליך וגורם לך לפחד מלנהוג על פי מה שהיית רוצה ומלבטא את רצונך. כי מה שמפחיד אותך יותר זה להישאר בלעדיו ולהתמודד עם החיים בכוחות עצמך.

    את כנראה לא טועה, כי את מכירה את עצמך ואת יכולותיך ומבינה שיש לך תלות גבוהה בבעלך. כדי לעשות שינוי, משהו חייב להשתנות בתפישה שלך את עצמך ואת המציאות, וזו כבר עבודה לא קטנה וגם קשה לעשות אותה ללא עזרה. אבל זה אפשרי!

    אם את מוכנה למסע הזה, או אפילו אם את מוכנה בשלב זה רק לבדוק ולהבין קצת יותר מה זה אומר, אני מאד ממליצה לך לפנות למרכז טיפול במשפחות נפגעות אלימות בין-זוגית. בכל לשכת רווחה ידעו להפנותך למקום כזה.

    אל תפחדי לפנות, היי אמיצה ובהצלחה!

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אני במצוקה.
    ענת
    03/02/2014

    היי אספר את סיפורי הכרתי את הגרוש שלי בדיוק לפני שנה, עברנו לגור ביחד אחרי חודש וחצי ואחרי חודשיים של מגורים ביחד הציע לי נישואים אני בת 31 ואני חושבת שהייתי נורא לחוצה להתחתן ולרצות את הסביבה (חברים, עבודה ומשפחה מורחבת) חשוב לציין שתמיד סבלתי מדימוי עצמי ממש נמוך! אני תמיד שופטת את עצמי ובדרך כלל מתנצלת על מי שאני או על המראה שלי לאנשים לא ממש ברור למה אני חסרת בטחון ובעלת דימוי עצמי כל כך נמוך.. אני פשוט חושבת שאני לא מספיק טובה. חודשיים וחצי אחרי מגורים משותפים הוא הציע לי נישואים.. שבוע בלבד עבר והתחילו הקללות זה התחיל הדרגתי. היינו רבים לא בגללי והוא היה מאשים אותי בהכול. חשבתי שאולי אני קשה מידי אז שתקתי וסלחתי. היה מאיים שיעזוב אם לא אתנהג יפה שאני משוגעת ומטורפת וחייבת טיפול. הייתי בוכה בלי סוף ולרוב עצובה. לפני החתונה הוא עזב אותי וטען שבגללי הוא ילך לכלא ושהוא יכול להסתבך בגללי. שבוע נטש אותי האשים ואני תמיד ביקשתי סליחה . היינו נורא שונים הוא פרימיטיבי ואני מודרנית יותר הוא כעסן ותמיד רוטן הכל קשה אצלו ראיתי הכל!!! .. התחתנו.. בליל הכלולות הוא דפק לי את הראש באמבטיה כי עצבנתי אותו, גרר אותי על הרצפה סחב שיערות ואני בוכה ומבקשת שיפסיק ותוך כדיי שהוא תופס אותי הוא אומר שאני מדמיינת שאני ממציאה שהכל בראש שלי .דרך לי על הרגל נתן לי אגרוף, נגיחה , כל זה בשלושה חודשים, של נשואים.הוא תמיד הציג אותי במשפחה שלו כבחורה היסטרית היה משקר ומעליל עליי עלילות, מיותר לציין שהייתה אלימות והתעללות מילולית ונפשית קשה כל המילים הכי נוראיות שרק אפשר לדמיין . ביקשתי ממנו לצאת מהבית אבא התקשר וביקש ממנו שיבוא לאסוף את החפצים שלו ( גרנו אצל אבא) אני לא יודעת מאיפה היה לי ממש אומץ אחרי פחות משלושה חודשים להחליט שאני מתגרשת. (אף אחד במשפחה עדיין לא יודע ואני מתביישת להספר שנכשלתי! שעד שפגשתי מישהו שרצה להתחתן איתי הוא היה דפוק! נפגשנו ברבנות וברוך ה' תוך שבוע קיבלנו גט. הוא התקשר לאבא מופתע ולא הבין מה הוא עשה רע. הסיפור יכול להמשיך ולא להיגמר יש לי כל כך על הלב כל כך הרבה השפלה הזנחה, חוסר תמיכה, התעללויות בלתי פוסקות כל יום כל היום. ואני ממשיכה לחזר אחריו ולרצות אותו ולהיות יותר טובה והוא הופך למפלצת. הוא נראה כל כך שברירי ועדין איש דתי נראה רגיש וביישן. אנחנו גרושים כבר שבועיים מרגישה שחזר לי האוויר לגוף.. כאילו לקחו לי את הנשמה לשנה והחזירו לי אותה. אני מרגישה שעצם זה שבחרתי לא להתלונן עליו משמע שתיקה כהודיה. מפחדת שלא יאמינו לי. אני מחפשת קבוצת תמיכה בירושלים לנשים מוכות אני צריכה עזרה אני מפחדת להישאר מצולקת. והוא ממשיך כאילו כלום. רוצה באמת להשתחרר מהכבלים שלו. אני באמת בחורה ממש טובה וצנועה ופשוטה נתתי לו הכל. גם כשהיה רומס אותי. אני רוצה לקבל טיפול אבל לא מפסיכולוג אלא קבוצה שתתמוך ושאוכל להוציא את אשר על ליבי. אני חולמת עליו בלילה ולרוב זה סיוטים.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אני במצוקה.

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אני במצוקה. - תגובה

    פנינה דובו
    03/02/2014

    שלום ענת,
    אני קוראת את דבריך, התמונה מצטיירת כל כך ברורה ואני מחכה להגיע לפואנטה. ואז אני קוראת על האומץ שלך להתגרש ועל הבושה "לספר שנכשלת"...

    אין לך מושג כמה את אמיצה ומיוחדת. שלא כמו נשים רבות, הנמצאות בתוך מעגל האלימות הבין-זוגית, שאין להן את האומץ לסיים קשר כזה, להכיר בטעות ובחוסר התוחלת לנסות "ולשנות אותו", להיות מוכנה לוותר על היומרנות הזו, להתעמת עם תחושות אשמה וכשלון בפירוק הזוגיות (גם אם לא בצדק) - את כן מוכנה להתמודד עם כל אלה!

    את יכולה להיות גאה על האומץ שלך ועל בחירתך לעצור את מסכת האלימות הזו ולצאת מתוכה, בשלב כה מוקדם.

    אני מוכרחה לציין שאת גם ברת מזל. זה לא מובן מאליו להגיע לגירושים כל כך מהר וללא עיכובים מצד הבעל במקרים אלה. אולי זה קשור בכך שאין לכם ילדים עדיין, ואולי גם בזכות אביך שנקט צד והתערב למענך, מה שפעמים רבות לא קורה (המשפחה מנסה "להסתיר את הבושה..."). ואת ברת מזל שעשית את זה מהר, לפני שהנזק מעמיק ומשאיר חותם שלא ימחה.

    ועדיין את צודקת שאת מחפשת להצטרף לקבוצה, שם תוכלי לשתף נשים נוספות בחויות שעברת ולהבין יותר טוב את מה שעברת, ולגלות שאת לגמרי לא לבד. שם תלמדי כי מותר לך להיות גאה בעצמך.

    גשי ללשכת הרווחה באזור מגוריך ותבקשי להצטרף לקבוצת נשים שזה עניינה. מהנסיון שלי, זה מאד עוזר ומשחרר, ויצייד אותך ביותר כלים לעתיד.

    שיהיה לך המון בהצלחה, את אשה אמיצה,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה פנינה

    ענת
    08/02/2014

    תודה לך חיזקת אותי במילים שלך הרבה פעמים חששתי לעזוב כי כבר גרם לי להאמין שאני לא בסדר. אני עוברת ימים קשים ומנסה למצוא נחמה במחשבה שאולי הוא יבין מה הוא הפסיד וכמה טעה ואולי פעם עוד יבקש סליחה . למרות שזה שגוי הריי כשהיינו ביחד לא הבין ופגע החליש והשחית את גופי ונפשי. אני מנסה בכל הכוח לא לחשוב עליו ולשכוח ממנו, יש ימים שאני ממש מתגעגעת ונתפסת על מעט מאוד דברים "טובים" שהיו .. דברים ממש מינוריים כמו לישון ביחד ולקום עם בנזוג.. אני דיי עסוקה כל היום במחשבות עליו על הקשר על ההורים שלו על זה שיצא בזול שגם שנעלמתי ההורים שלו לא חיפשו אותי לא התקשרו (טענו שאהבו אותי כמו בת) האם אני צריכה להניח לזה? אני כל יום מדמיינת איך אני שולחת להורים שלו מכתב מפורט ומספרת להם מיהו? האם הייתי צריכה לפנות למשטרה .. למה בחרתי לשתוק ? האם הוא אדם אלים? או רק אני גרמתי לו להתנהג ככה? אני טרודה מהאופן שהוא ממשיך את חייו ויצא בזול שאף אחד מהמשפחה שלו לא יודע איזו מפלצת חיה איתי תקופה ארוכה.. הוא בטח משקר ומספר כמה הייתי היסטרית ואישה קשה. (אני יודעת שאני מתעסקת בטפל) אבל מרגישה שזה לא נותן לי מנוח האם רלוונטי עכשיו לספר להורים שלו? רלוונטי שאנשים ידעו מי הוא היה? אבא אומר כי מלאכתם של צדיקים נעשית בידיי אחרים משמע שבסוף איכשהו זה יתגלה ויבינו למה עזבתי.. האם להשאיר את זה כמו שזה? איך יתכן שהוא יצא כל כך בזול ?! הסיבה אגב שהגירושים הלכו חלק היא כי ידע שאני טובה מידי כדיי להרוס את שמו. כי הוא גאוותן והיה בטוח שאני לא אעזוב ואולי אבקש שלום בית. כי הוא מכחיש שהוא אלים פיזית מילולית נפשית. הוא באמת לא מאמין לדברים שעשה ואמר ובאמת בטוח שהבעיה היא בי.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה פנינה - תגובה

    פנינה דובו
    09/02/2014

    ענת שלום,

    כמו שכבר אמרתי לך כנראה שלמזלך יצאת מזה כך, ולו רק באמת בשל "גאוותו"...

    כל מה שאת מתארת הוא בסדר. זה באמת מטריד, "טפשי" וקשה וכל מה שתגידי.

    מה שאת זקוקה לו זה לעבד עם עצמך את מה שעברת, את מחשבותיך והרגשותיך, אז ועכשיו.

    ואת השאר - כבר הצעתי בפעם הקודמת.

    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • ייעוץ משפטי
    יעל
    02/02/2014

    שלום,
    אני רוצה לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין לגבי אלימות במשפחה. אני רוצה לשאול אותו שאלות לגבי השלכות של הגשת תלונה. כמו כן, אני מעוניינת שזה יהיה אנונימי, כלומר לא לחשוף בפניו פרטים אישיים עליי כמו כתובת וכו'.
    רציתי לדעת אם זה אפשרי ולמי עליי לפנות.
    תודה!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    ייעוץ משפטי

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום