פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

שלום
גיליתי שבעלי בגד בי היו 2-3 פגישות ועוד עשרות טלפונים הוא טוען שאני לא מתיחסת אליו הוא מרגיש זנוח ומושפל הוא הכיר משהיא בהתחלה זה היה שיחות לשפוך את הלב ואחר כך היה פעמיים מגע שגיליתי הוא לא הכחיש הוא מצטער מאוד ואומר שזה מעידה חד פעמית שהוא אוהב אותי והכול כמובן בגללי אמרתי לו שאני הולכת והוא מבקש חודש מה עושים הרי אני כועסת לא מאמינה ולא יכולה לחשוב שהוא יגע בי מצד שני יש לנו שלושה ילדים מה עושים בבבקשה דחוף

שלום רב,
ברצוני לדעת מה אתן חושבות על אתרי הכרויות? האם זו דרך טובה להכיר בן זוג, או שיש לדרך זו הרבה חסרונות.

אשמח לשמוע את דעתכן בנוגע לחסרונות/יתרונות של השיטה.
תודה רבה

שלום רב,

בעלי נוהג לגלוש באינטשנט ולהוריד סרטי פורנו ולאחרונה הוא איבד כל פרופורציה, הוא מבלה את כל זמנו הפנוי מול המחשב והתחילה אצלנו נסיגה בקיום יחסי המין. איני יודעת אם זו פשוט תקופה כזו או שזה קשור לתחביבים החדשים שלו , אך אני חודששת לאבד אותו. מה אפשר לעשות?

שלום רב !
אני בן 31 וחברתי בת 27 אנו חברים כמעט 5 שנים ולפני כשבוע היא החליטה פתאום שהיא רוצה להפרד. לטענתה היא מאוד אוהבת ואין לה מישהו אחר והיא פשוט טוענת שלא טוב לה .
יום למחרת דיברנו והיא שינתה את ההחלטה הסופית ואמרה שהיא מבולבלת ולא בטוחה והיא צריכה זמן לעצמה כי קשה לה מאוד.
שאלתי היא מה לעשות כי אני כבר לא יודע מה לחשוב . האם היא בוגדת או סתם מבולבלת ?
האם להתקשר או לתת לה להתבשל עם עצמה ?
מה יכול להביא בן אדם למצב כזה של בלבול . ואיך מתמודדים עם חוסר הוודאות .
לציין רק שאני מאוד רציני לגבייה ואוהב איתה כאשר המטרה של חתונה ברורה .
לי בכל אופן.

שלום
ידיד קרוב מבקש מכם עצה, הוא בן 58 אשתו 63, כבר מספר שנים שאין ביניהם שןם דבר משותף רק הבית ו מיטה, היא שולטת בו טוטלית ו הוא נמצא במתח תמידי עד כדי כך שהוא סובל מכאבי בטן, הוא ממש פוחד ממנה,מה עליו לעשןת כדי להוריד את המתח שהוא נמצא בו?
הוא טיפוס שקט ומסוגר,

ליזי

אני כבר שנה וחצי מנהלת קשר עם גבר נשוי, אני יודעת והוא יודע שהקשר לא צריך להוביל לקשר מחייב ומגיע שלב שאנחנו רוצים לנתק את הקשר, אבל אני לא מסוגלת לגרום לזה לקרות, תוך מס' ימים אנחנו חוזרים לקשר שנית. אני לא יודעת מה יגרום לי לנתק איתו את הקשר, ניסיתי להכיר גברים אחרים אבל לא הצלחתי לממש קשר ואני גם מרגישה תלות בצורך הרגשי בקשר, מה אפשר לעשות?אני לא הייתי רוצה אותו לעצמי היות וברור לי שלי לא היה לי אמון בו ואיני רוצה גבר כמותו בקשר מחייב, לכל אורך הדרך אני רואה בו שקרן איתי ועם הסביבה. עם זאת אני רואה בו צד שמחבר אותי אליו הצד הריגשי ותחושת בדידות שכמובן אצלו מגיעה ממקומות אחרים.אני מיושת מהתמודדות ורוצה עם זאת להיות בקשר אמיתי מחייב ורציני.

יש לי חבר כבר שנתיים, בזמן האחרון שאני כל הזמן חושבת האם הוא באמת מה שאני רוצה. הבעיה שלי היא שאני חושבת שהוא לא מספיק נאה עבורי. בשאר הנושאים בזוגיות הוא מושלם.

מה עלי לעשות? לעזוב אותו בגלל הסיבה הזו?
תודה רבה על הטיפים :)

אני בת 43,נשואהּ+ ילדים,
נשואה למעלה מעשרים שנה, לבעל שאוהב אותי, אפילו מאוד.
אבל לצערי, סקס לא עושה לו דבר..... , הוא לא אוהב סקס, ולא צריך סקס אנחנו שותפים למיטה בלבד.
ולא... הוא לא עושה סקס מחוץ לבית... מאז שנישאנו לפני 23 שנה הוא אף פעם לא התלהב לעשות סקס. אני לעומת זאת אש ותמרות עשן..... מעבר לנושא הסקס הוא בעל נהדר אוהב ומפרגן ואבא נפלא, מעולם לא חשבתי לעזוב אותו ולפרק את המשפחה, התא המשפחתי מאוד חשוב לי, הכי חשוב לי בעולם..... וכך הקרבתי את כל צרכיי המיניים למען מסגרת משפחתית חמה ואוהבת לילדיי.

כשהייתי בת 37 זה קרה... בגדתי בבעלי.... (זו היתה הפעם הראשונה וגם האחרונה) ומבחינתי נפלו השמיים, הייתי מאוהבת כמו שאף פעם לא.... אפילו בגיל 16 המיתולוגי לא זוכרת שנסחפתי כל כך לתוך אהבה. זה היה סוחף, וגורף, העסיק אותי יומם ולילה, מבחינתי כלום כבר לא היה חשוב מעבר לשעה 20:30 השעה שבה היינו נפגשים כל ערב (באמתלה שאני הולכת ל"הליכה"), הוא היה יפה תואר, ואהב אותי כפי שאף גבר מעולם לא אהב.... העניינים התחממו, התקדמנו מהר מאוד, לאחר כשלושה חודשים הוא הציע שנפרק את הבתים שלנו ונעבור לגור ביחד, כמובן שהוחמאתי מאוד, השתעשעתי במחשבה על להתעורר לצידו.... אבל קיבלתי רגלים קרות. הוא במקביל היה כל כך מלא בי, שהפסיק לעשות סקס עם אשתו....היא התחילה לחשוד, בעלי אפילו לא העלה על דעתו.....

וכך משכנו 8 חודשים מדהימים, כואבים, שמחים, עצובים, כועסים, מוטרפים....

הלחץ של אשתו הלך וגבר... היא עקבה אחריו, ריחרחה אותו כמו כלבה.... חיפשה כל תירוץ לצאת איתו להליכה, והכל הפך להיות גיהינום, בהתאמה הלחץ שלו עלי לעזוב את הבית לך וגבר .... לא ידעתי מה לעשות... אוהבת אותו כל כך, ולא מסוגלת לפרק את הבית מצד שני.
הוא, כמו שאומרים "לא עמד בפרץ", הבין שלא אפרק את משפחתי, אך לא ניסה להבין את המילכוד שאני נתונה בו, וכך כל מפגש שלנו הפך להיות אהבה/שנאה/קנאה/וסקס סקס סקס שלא הצליח למחוק את הרגשות הקשים.
הוא כמובן תלה בי את האשם.... לא הבין מה הבעייה לעזוב את הבית "את ממילא אוהבת רק אותי ולא אותו...." איך להסביר לו שאם כל האהבה הענקית שאני אוהבת אותו, שאני לא מסוגלת לגרום צער לילדים.... לפרק את התא הבטוח שלהם..... הוא הסכים שנרד במינון הפגישות כך שאשתו היקרה תפסיק להציק לו אך המצב הלך והחריף, יותר רבנו משאהבנו... לאחר שמונה חודשים הודעתי לו שאני לא מסוגלת יותר..... נפרדנו..... רציתי שהוא ייתחנן שלאאא, ושהוא מוכן להישאר עם המצב הסטאטי הקיים, אך לא כנראה שגם הוא הגיע לקצה שלו....
ומאז... עברו חמש שנים, לא הפסקתי לאהוב אותו, אפילו לא לשנייה
היתה תקופה קשה מאוד, הגעגועים פצעו אותי, עברה שנה, ועוד שנה,
ואני עדיין...
רואה אותו מידי פעם.... רק מסתכלים אחד על השני ולא יותר.

תוהה אם אי פעם אפסיק לאהוב אותו/לחשוב עליו/לרצות אותו????

ביום חמישי ספרה לי אשתי שהיא אוהבת גבר בעבודה שלה. הוא נשוי עם ילד ואומר שהוא יעזוב את אשתו בשבילה. הם נפגשים זמן ארוך - כארבעה חודשים. הם לא שכבו אבל כן התנשקו לפני כשבועיים, כך היא אומרת ואני, אולי תמים, מאמין לה. היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו. אני חשדתי שקורה שם משהו ולכן הרשיתי לעצמי לראשונה מזה שנים לבדוק הודעת טקסט שהתקבלה במכשיר שלה. חרב עלי עולמי והתעמתתי איתה. היא בקושי הצליחה לאמר לי שהיא התכוונה להמשיך איתו כשהמשמעות של זה היא שאני נשאר בחוץ. יש לנו שני ילדים קטנים ביחד. עליה. היא אמרה לי שהיא עדיין אוהבת אותי אבל כנראה שלא מספיק. היא איבדה אמונה ביכולת שלנו להיות יחד.
אני כעסתי מאד, נדהמתי, אני עדיין בשוק מוחלט. אבל לאחר שלא ישנתי כל הלילה קמתי ביום שישי בבוקר עם ההחלטה לא לוותר. אם היא עדיין קצת אוהבת אותי אז יש לי סיכוי.
השנה האחרונה שלנו היתה מאד קשה. נולד לנו בן שני, קנינו ושיפצנו בית, והחיים שלנו נכנסו לרוטינה של עבודה-שינה-ילדים. אני עזבתי מקום עבודה וכרגע מנסה להרים עסק עצמאי. והייתי מרוכז בעצמי.
לפתע הבנתי שחיי מתרסקים. הבנתי שוב שאני אוהב אותה מאד. קבלתי פטיש בראש. אני צריך אותה כמו אויר לנשימה. החלטתי לא לוותר. אמרתי לה שאני אוהב. שאני מת. שהיא חייבת לתת לנו צ'אנס. לא לוותר. לא להרוס את המשפחה שלנו. השתדלתי לא לנפנף בענין של הילדים אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי. אני לא מדמיין לרגע שאוכל לא לגור איתם באותו בית, לראות אותם כל יום גדלים ומתפתחים ושגבר זר יחליף אותי ויהיה אבא שלהם.
אני הייתי איתה כל סוף השבוע וניסיתי לעשות לנו כמה שיותר כיף וטוב. היה דווקא די נחמד. היום היא חזרה לעבודה ואני מקווה שהשפעתי במשהו. אני לא יודע. אתמול בלילה היא שוב היתה סקפטית מאד לגבינו. ביקשתי ממנה לחשוב טוב על מה שהיא עושה. שהיא חייבת לי, לנו ולעצמה את הצ'אנס הזה. היא נשמעת לא ברורה. כלואה בתוך החלטה שלה ובתוך התאהבות מלפני כמה ימים. אני לא יודע אם יש לה את הכוחות לצאת מזה, לראות את הענין מגבוה ולהבין מה היא מפסידה.
היא חזרה היום לעבודה ואני לא יודע מה היא עושה שם. מה היא אומרת לו. מה קורה שם. איך היא תחזור הבייתה. כל הלילה הכנתי לה פתקים שאני אוהב אותה ושמתי לה בכל מקום אפשרי.
אני מיואש ובמתח. מקוה להחלטה הגיונית שלה. מחכה שהיא תתפכח.
כל כך אוהב וכל כך שבור.
לא יודע מה לעשות.

שלום!
אני בת 23 נשואה עוד מעט שנתיים. יש לי ילדה בת 8 חודשים. ובכן העיניין הוא כזה: לפני כשלושה שבועות היה לי סכסוך מאוד רציני עם בעלי. זה הגיע אפילו למכות ביני לבינו ועד להתערבות המשטרה. הוא הורחק מהבית ליומיים ואחר כך כבר לא חזר (כבר 3 שבועות, אני בינתיים אצל ההורים).
הוא אפילו לא היה מוכן לראות את הילדה כשהיה לה חום 39...
בקיצור, הבן אדם דורש ממני לבקש סליחה ממנו ומההורים שלו כי פגעתי בהם ורק אחר כך הוא יחשוב אם בכלל בא לו לחזור או לא.
האמת שאני לא מתה לחזור אליו אבל יש לי גם בעיה להתגרש כי אני ממש נגד זה שהילדה תגדל בלי אבא שלה. כי לפי מה שהוא אמר הוא לא יראה אותה בחיים ביום שנתגרש וממש כואב לי עליה, מה היא אשמה?
במידה ואני כן יחליט להתגרש רציתי לשאול מאיפה להתחיל? עם מי לדבר? (אני ללא הכנסה).
אשמח לקבל פרטים ועצות...
תודה

אני נשוי 17 שנה יש לי 3 ילדים,אשתי לפני שנה וחצי לאחר שהבחנתי אצלה בשינוי היתנהגותי הודת לי כי היא מאוהבת בבחור בן 17,אנחנו בני 40,הבנתי שיש כאן משהו לא בסדר,לא היה בינהם שום קשר והבחור לא יודע מזה,זה רק פנטזיה שלה,אבל לאור זאת יחסי המין ביננו פחתו ואנחנו כבר שנה ללא יחסי מין כי היא לא רוצה בעוד אני מנסה ללא הרף.
הגשתי תביעה לגירושין וביקשתי להכריזה כאישה מורדת,היא אומרת לי שבדיון היא תגיד שיש לי בעיה גברית ולכן לא קיימנו יחסי מין למעלה משנה,רק אני והיא יודעים את האמת ואני לא יודע מה לעשות.
אפשר קצת עזרה? בבקשה

שלום, רציתי לשאול אתכן, איך יודעים אם להיפרד? מתי הבעות לא יתפרו ומתי מדובר במשסבר זמני איך עושים את ההםרדה הזו?

יש לי שאלה אנשים אומרים לי כשאני שאולת אותה שכל בן אדם שונה וזה תלוי באדם עצמו אבל בכל זאת החלטתי שוב לשאול....
היה לי חבר 5 שנים, יש לנו ילד משותף, בגלל שלא הסתדרנו ולא היתה כבר אהבה נפרדנו ויש לציין ששנתיים אחרונים נשארנו ביחד רק בגלל הילד ניסינו להחזיר את מה שנגמר כנראה וגם בגלל ההרגל אבל זה לא הלך כל הזמן רבנו ולא הינו מאושרים...
השאלה היא, היום אחרי 4 חודשים שאנחנו לא ביחד טוב בשבילי להתחיל להכיר גברים אחרים? יצאה לי כבר להכיר אבל הם לא היו הטעם שלי הקרובים שלי אומרים שאני פזיזה מדי וממהרת, האם זה נכון? הרי אין לי שום רגשות לחבר הקודם... רק הרגל של מס' שנים, האם צריך עוד לחכות שגם ההרגל הזה כלפיו יעבור אבל יכול להיות שזה גם לא יעבור אם אני לא יתחיל להכיר... ומה זה ההרגל הזה הרי ביום יום אני לא חושבת עליו ולא נזכרת בו כלום... לא יודעת מה לעשות.... האם תוכלו לעזור לי...

אני נשואה למעלה מ13 שנה+שני ילדים בגילאי 11 ו-7
בעלי סובל מ"פתיל קצר"כל דבר מעצבן אותו
וכל החיים פחדתי ממנו סבלתי מאלימות פיזית מילולית ונפשית
ולא סיפרתי לאף אחד ,עד שלפני חצי שנה אחותי נכנסה לבית כשהוא בדיוק תפס אותי בצוואר וניסה לחנוק אותי.
ואז ההורים שלי ושלו נכנסו לתמונה וניהלו איתו שיחות אזהרה ואיומים ע"מ שלא יעשה את זה יותר .

ובאמת מאז שקטטטטטטטטטטט בבית ,
אבל אני פוחדת להמשיך לחיות עם הבן אדם הזה,נכנס בי פחד
ואני כל הזמן דרוכה וממתינה ל"מעידה" הבאה

אני רוצה להביא עוד ילד אך פוחדת ובאמת שאני לא יכולה להמשיך כאילו שלא קרה כלום

ניסיתי לעזוב אותו מס' פעמים -אך הוא ניסה לסחוט אותי רגשית
וניסה להתאבד

בקיצור איך יוצאים מהפלונטר הזה
בשביל להיות בטוחה שהוא באמת השתנה אני צריכה הוכחה של 15 שנה
לפחות,ולא חבל על הזמן שלי ?????????????

האם לא הגיע הזמן להמשיך הלאה ולהפסיק לתת צאנס אחרי צאנס
האם לא מספיק נתתי מעצמי וניסיתי לעזור לו להשתנות למעני ,למען הילדים
ובעיקר למען עצמו -כי מי שהולך להפסיד את המשפחה שלו זה הוא
שכל כך אוהב אותי ואותם .
כל מי שמכיר אותנו יודע כמה שהוא בעל מסור ואוהב שלא מחסיר מאיתנו כלום וכמה שהוא אבא טוב וקשוב לילדיו,

אך יש לו בעיה רצינית שהוא לא מודע לה

הוא "מתהפך" בשניה ואף פעם לא ניתן לחזות זאת מראש
באותו רגע מפחיד להיות לידו ,

הילדים מודעים לבעיה שלו ,וגם דיברתי איתם על האפשרות שאולי ניפרד
כמובן שהם לא מתלהבים במיוחד ,ומבקשים שאני ייתן לו עוד צאנס

למרות שגם הם פוחדים ממנו ומעדיפים שהוא לא יהיה בבית

אז מה לעשות לתת לו שוב צאנס או שבאמת על סמך "ההיסטוריה " ההתנהגותית שלו עלי לקום וללכת?

ואם כן אז איך עושים את זה הוא מאוד אובססיבי ואני חוששת לחיי
איך עוזבים בן אדם כזה -ולא בארון מתים?????????????

שלום, לפני כשבועיים חברי החליט לסיים את הקשר בניינו שנמשך כשנתיים. הוא בן 32 ואני 28 זה קשר שהתחיל והתנהל מהתחלה כקשר רציני עם שאיפות לנישואין משותפים והקמת משפחה.אך לדעתי עקב כך נתנו חשיבות גבוהה יותר לדברים קטנים שהפריעו לנו באופי של השני. הקשר היה אינטנסיבי אך עם המון קשיים. בנוסף לא היה לנו הרבה ניסיון במערכת זוגית ארוכה.אני חייבת לציין שהוא אדם מקסים,כנה,נאמן,מתחשב וטוב לב והשקיע בי הרבה למרות שבדיעבד אולי לא הערכתי זאת מספיק וחיפשתי במה הוא לא טוב.כך שעשינו הרבה טעויות ורבנו המון בעיקר על אותם דברים. יש לו המון חברים וכולם חברים טובים שהחיסרון בכך הוא שתמיד הרגיש שאנחנו לא נמצאים איתם מספיק וכל זמן פנוי שהיה לנו הוא העדיף שניפגש עם החברים.ואם הוא היה ניפגש איתם בלעדיי ואני נפגשתי עם חברות שלי הוא היה אומר שזה לא נחשב כי אני לא הייתי איתם וחשוב לו שהם יהיו גם חברים שלי. הוא באמת חבר מאוד טוב שלהם ומוכן לעשות בשבילם הכל גם אם זה על חשבוני. בקלילות הוא גרם לי לאכזבות ולא ריצה אותי רק בכדי לספק את חבריו והיה טוען שאם אני אוהבת אותו אני צריכה להנות מכך שהוא נהנה מזה ולא לחשוב על צרכיי.חיסרון נוסף הוא שכל פעם שכעס היה נוזף בי ופוגע בי בצורה לא יפה.בשנה הראשונה לקשר שברתי הרבה את הכלים והוא לא וויתר ולאחרונה התהפך הגלגל וכל פעם שרבנו הוא התייאש ואמר כנראה שהאהבה לא מנצחת ואנחנו פשוט לא מתאימים.הצעתי לו שנלך לייעוץ זוגי אך הוא טען שאנחנו לא צריכים בכוח לנסות להיות בקשר וחשוב לפעמים לדעת לעצור. אני יודעת שהוא אוהב אותי וגם לו קשה עכשיו שאנו לא מדברים וניפרדנו.עדיין יש לי חפצים אצלו ולו יש אצלי. כתבתי לו הודעה שאלתי לשלומו והוא לא ענה. אני מאוד אוהבת אותו ואני לא רוצה שזה יגמר למרות שיש אצלו תכונות שמפריעות לי אבל אני יודעת שאף אחד לא מושלם. אבל ככל שהוא מבין שאני רוצה אותו יותר הוא נרתע. אני חוששת שהוא נחוש בדעתו ואני רוצה לשנות את זה ולתת עוד הזדמנות. מה עליי לעשות?