פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

היי אני בחורה צעירה מהמרכז וכל החיים לפני, 23 רק, לומדת ועובדת, לפני כשנתיים בזמן המלחמה בלבנון הוא גר בצפון ולכן הוא עבר למרכז למשך המלחמה, היכרנו בפאב והתאהבנו אחד בשני עד כדי טירוף, כאשר הגיעה הפסקת האש וכולם חזרו לצפון החלטנו שאנחנו נשארים ביחד אף על פי המרחק, אפילו שחששתי מזה התאהבתי ולא יכלתי להרפות...הסקס היה מדהים...הוא היה טוב אליי בהמון מובנים...אבל תמיד שהיינו במיטה הוא רצה שאני אהיה המלכה שלו והוא העבד שלי...הסכמתי לא הייתה לי בעיה, אבל לא הסכמתי להשפיל אותו כמו בסדו מזו אמיתי, לא חשבתי שהוא באמת להוט אחרי כל זה...לפני כשבוע הרגשתי שמשהו לא מסתדר לי איתו, הייתה לי אינטואיציה נשית כזאתי שאני אפילו לא יכולה להסביר, ומתברר שצדקתי, הצלחתי לפרוץ לו לתיבת הדואר, אני יודעת שזה חטטנות ולא מוסרי, אבל הייתי חייבת, וכאשר נכנסתי חשכו עיניי, הגבר שאני הכי אוהבת וסומכת עליו ורוצה שהוא יהיה אחד...רשום לאתר שקוראים לו הכלוב, אתר סדו מזו של עבדים ומלכות, ויש תמונה שלו של החבר שלי, והכי גרוע זה ההודעות, הודעות שבמשך שנתיים הוא התכתב עם בנות על יחסי עבד ומלכה, הוא ביקש טלפונים של בחורות, ואף היום פגישות עתידיות שהוא קבע איתם...עברתי הודעה הודעה ולא האמנתי...לא האמנתי שזה הגבר שלי, באותו רגע התקשרתי ונפרדתי ממנו, וכמובן שהוא הכחיש את כל הסיפור, הזהרתי אותו לא ליצור איתי קשר... אני מרגישה שרמסו ליאת הכבוד, השפילו אותי ויותר מזה שאני לא מספיק טובה במיטה והוא הלך וחיפש ריגושים אחרים, והכי עצוב שאני אוהבת אותו...ולא יודעת איך להתמודד הוא היה החבר הכי טוב שלי, אני לא מבינה איך בחור יכול להגיד לבחורה שהוא אוהב אותה והיא הדבר הכי חשוב שיש לו בחיים, ולנסוע אליה מרחקים של שעתיים מהצפון למרכז, ובסוף לעשות מעשה כזה...אין לי מושג איך להתמודד עם זה אני מרגישה מתה מבפנים, שביזבזתי שנתיים עם בחור שהוא אפס...שהקרבתי כלכך הרבה, וזה היה שקר הכל. עכשיו לא מספיק הכאב שהוא גרם לי, עוד בלי בושה הוא שולח לי הודעה שהוא רוצה להודות לי על שנתיים מדהימות...איך איך אנשים מגיעים למצב הזה את זה אני לא מבינה.

אני עובדת במקום עבודה כבר למעלה מ15 שנה,אני והבוס שלי גדלנו יחד בתוך העסק וחברים מאוד טובים גם בתוך המשפחה,הוא כל הזמן מכחיש שמועות על כל מיני רומנים שהיו לו ובחודשים האחרונים מתמם לגבי יחסים מאוד קרובים שיש לו עם הסמנכלית החדשה בחברה,תמיד הוא מתנדב לספר לי כל מיני דברים אישיים,מתייעץ איתי וחולק עימי את לבטיו,בימים האחרונים הוא סיפר לי על איזה נסיעה לחו"ל שנפלה בחיקו כמתנה מאביו לו ולאחיו הצעיר.הוא משתף אותי בהתלהבות לקראת הנסיעה,שסוף סוף הוא יוצא לחופש לבד"בלי האשה והילדים"ושהוא לא לוקח טלפון ורוצה להתנתק מכולם ושאני היחידה שיודעת על הנסיעה הזו,עוד אוסיף שהוא אדם דתי וחובש כיפה. הבוקר גיליתי-וזה בוודאות של 100 אחוז-שהוא נמצא בחו"ל עם אותה סמנכלית,שהם מנהלים רומן כבר הרבה זמן.ושניהם ספרו למשפחה שהם נוסעים בענייני עבודה.אני בשוק!בקושי מתפקדת!לא רק ממה שהוא עושה בחייו הפרטיים אלא בעיקר ממסכת השקרים שהוא מחלק לי בהתנדבות,זכותו לא לספר לי מה שהוא עושה,אבל למה לשתף אותי-שתמיד חשבתי שיש בנינו אמון מלא-בכל מיני סיפורים מצוצים מהאצבע על אבא שלו ואחיו למשל. מה לעשות?אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים.לתת לו להמשיך לחשוב שאני לא יודעת כלום?

היי, אני גרוש מזה תקופה, "אקסתי" ואני מאוד קורקטיים ביחסנו, הכאב והפצע עדיין טריים, (אני זה שעזבתי..), לאחר תקופה של מספר חודשים שהייתי לבדי, הכרתי אישה מקסימה, גרושה, טוב לנו ביחד, אנחנו רואים עתיד ליחסנו, אני מכיר מזה זמן את ילדיה, היא אינה מכירה את ילדי, ילדי (3= בני נוער וקטנצ'יק..), אינם מודעים לקיומה של אישה זו בחיי, אולי חושדים במשהו.. הם מאוד מרוחקים ממני כעת, הרבה יותר קרובים לאימם..אני מנסה לנהל איתם שיחות על הגירושין בכלל ולהביא לפניהם את קיומה של בת זוגי, אבל שניים מהם מסרבים בכלל לדבר על כך, השלישית, שמעה את האינפו' ומאז מסרבת לדבר עימי מטוב ועד רע.. איך אני מביא את החשיפה לפיתחם? אני מאוד לא רוצה לטלטל אותם, מה עוד והם "מאשימים" אותי יותר מאשר את אימם בפירוק החבילה ולא בצדק, אך הם אינם חשופים לכל מה שהביא לגירושין אלו. איך בכלל"מחזירים אהבות ישנות", איך אני מצליח להחזיר את ילדי אלי? אגב, אימם/אקסתי יודעת על חברתי כיום.. אנא.......

אני נשואה ויש לי שלושה בנים מקסימים.חייה חיים דיי טובים בית ילדים עבודה בן זוג מקסים וכו'. בשנה האחרונה נרשמתי לאתר של של הכריות ושם יצא לי לפגוש גברים נשואים המערכות יחסים נמשכו בממוצע כחודשיים כל אחד. ומסיבות שונות בחרתי לסיים את הקשר . האחרון שפגשתי היה גבר מקסים שהתחברנו בצורה טוטאלית.הייתי מחכה לטלפונים מפגשים וסמסים הייתה משיכה מטורפת מצד שניננו אבל כבחורה כנראה שציפיתי ורציתי יותר וכאשר הגעתי למצב הזה לא התאים לי והחלטתי לומר לו שאני לא רוצה את הקשר הזה אני סובלת וזה לוקח לי אנגיות .שכאשר הייתי איתו בקשר לא ראיתי את המגרעות אלא חשבתי רק איך תמיד להמשיך להיות נחשקת ונאהבת בזרועיו. מצד אחדהחלטתי שאני לא רוצה להכיר עוד אף גבר נוסף מהאתר.כי נמאס לי לסבול משום שאני כזו רגשנית והגעתי למסקנה שמערכות כאלו לא מתאימות לי. מאידך אני מאוד מתגעגעת לבחור ולתחושות בכלל האסורות האלו. אני נלחמת כדי לא להיכנס לאתר למצוא לי ריגושים חדשים,ומנסה להתמקד בחיים שלי בבית ובילדים. אשמח לתגובתכם ועזרתכם.

אנו נשואים כ-10 שנים, הורים לילד. בעת האחרונה גיליתי כי אשתי מנהלת רומן. אחר שהשגתי את כל ההוכחות המשפטיות הנדרשות הודעתי לה כי אני יודע הכל, יש לי הוכחות והברירה היא הפסקה מיידית של הרומן, ניתוק מלא מהגבר איתו היא ניהלה רומן, ובדיקת טיב הקשר ביננו או לחלופין פירוק החבילה. נתקלתי בהכחשה שהלכה ודעכה אחר שאשתי הבינה כי אני יודע דברים שלא האמינה כי יגיעו אלי. בחרנו לתת צאנס ולכן פנינו לדרך הראשונה- בדיקת טיב הקשר, בניית אמון וכדומה. במשך תקופה מסויימת היה נתק בין אשתי לבין הגבר שאיתו ניהלה רומן ולפתע אשתי אמרה כי חשוב לה להפגש עם הגבר איתו היא ניהלה רומן. היא לא הסכימה להסביר מדוע פגישה זו חשובה לה אך היא הדגישה כי בלי הסכמתי היא לא תפגש איתו. התנגדתי נמרצות לעצם הרעיון להפגש עם הגבר שאיתו ניהלה רומן. הסכמנו כי פגישה לא תהיה אלא אם כן אסכים שפגישה כזו תהיה. האם לאפשר הפגישה? האם הסכמה היא תחילה של בניית אמון? האם להתעקש על הניתוק המוחלט? האם הסכמה יכולה ליצור נזק בהמשך הנסיון לתיקונו (שאינני יודע מה יהיו תוצאות הניסיון הזה)? מה דעתכם?

שלום רב! אני נמצאת כרגע בתהליכי גירושים אני נשואה שנתיים וחצי. חודש אחרי שהתחתנתי גיליתי שבעלי חייב כספים כל פעם זה היה בחלקים זה התחיל בחוב של 20000 ש"ח ואחכ חובות של 4000 ו 6000 ושוב 4000 ועוד כל מיני חובות קטנים של מאות שקלים תמיד ששאלתי על מה החוב התשובה שלו הייתה שזה חובות ישנים עוד לפני שהכרנו. בגלל שאהבתי אותו אז רציתי להאמין שמה שהוא אומר לי זה באמת נכון. כל תקופת הנישואים שלי תמיד חשדתי בו הראש שלי לא מפסיק לחשוב. המשפחה שלי מאוד אהבה אותו. לפני כמעט חודש תפסתי אותו מסניף בבית וגיסו סיפר לי שלפני שנה מצאו סימנים של סמים אצל אימא שלו בשירותים ולא סיפרו לי על זה. וגם לפני שנה הוא טען שהוא בדיכאון ואני טיפלתי בו בעזרת פסיכיאטרים ופסיכולוגים ורופאת משפחה שהחליטו שהוא צריך כדורים רסיטל חששתי מהכדורים כי אני מפחדת מהתמכרותהיו לו תופעות של סמים ואני חשבתי שזה מהכדורים דיברתי עם הפסיכיאטר והוא אמר לי שצריך סבלנות הרבה חיבוקים ונשיקות. ובסוף מסתבר שהוא לוקח סמים. אני יודעת שהוא לא בשבילי אני פועלת מהראש ולא מהלב שזה מאוד קשה לי אני צוחקת בוכה יודעת שהוא לא בשבילי אבל מתגעגעת ושונאת וכועסת האם זה נורמלי ומה אני צריכה לעשות?!

לבעלי ולי 2 ילדים קטנים. לפני יותר משנה בגדתי בו. אני חושבת על להתגרש כי המצב בבית על הפנים והוא לא מוכן ללכת לייעוץ או להתגמש לקראתי. בזמן שדיברתי איתו על זה (בטלפון כי לא הייתי בבית והוא התחיל שיחה דומה) הוא נשמע לי קצת שיכור כאילו שתה (כמנהגו) אלכוהול טיפה יותר מידי. במהלך השיחה הוא אמר שהוא רוצה לעשות בדיקת דם לאבהות. אני רוצה לדעת מה הסבירות שדבר כזה יאושר ואיך מונעים דבר כזה אם ניתן בכלל.? תודה

שלום רב, אני נשוי שנתיים ולאחרונה התחלתי להסתכל על נשים רבות. אני מת להתחיל עם נשים אחרות ויודע שאני יכול להשיג בקלות נשים רבות (אני נאה). מה עלי לעשות? איך להרגיש שלם עם אישתי? אני אוהב אותה ולא רוצה לבגוד, אבל המחשבות על אחרות משגעות אותי. תודה רבה

אחרי 15 שנות נישואין נראה לי שלא נותר דבר ביננו אני לא יכול להסתכל עליה ובטח שלא לגעת בה הדבר היחיד שאני רוצה זה לצאת לחופשי, אבל יש לי בעיה קשה אנחנו שותפים בעסק ועובדים יחד, חשבון הבנק של העסק מעורב עם החשבון פרטי כך שאין לי משכורת או כרטיס אשראי שלי כדי להיפרד נצטרך להפריד חשבונות ולנסות לנהל את העסק יחד כגרושים כי אין לנו פרנסה אחרת ואם משהו יקרה לעסק שנינו נהיה ברחוב השאלה שלי היא איך לספר לה, איך לגרום לה לשתף פעולה מרצון ולא להיכנס למלחמת עולם איך להשאר לעבוד יחד ביום שאחרי?

שלום רב, אני בת 36. נשואה +2. אנו נשואים 10 שנים ויצאנו לפני עוד שנים רבות. יש בנינו הפרש גילאים גדול מאוד וגם הפרשים מנטאלים גדולים מאוד. בעבר הייתה בנינו אהבה גדולה והיינו חברים טובים. בשנים האחרונות אנחנו הולכים ומתרחקים והגעתי למצב שאיני מרגישה חופשיה לדבר איתו. מאז ומעולם היו לי/ לנו בעיות בתחום הסקס, אך הבעיה הולכת ומחריפה ואנו שוכבים רק אחת לכמה חודשים (אני לא חשה בצורך בסקס וחשובים לי דברים אחרים לפני..) ככל שאנו שוכבים פחות הוא נהיה אגרסיבי יותר ויותר. הכעסים שלו מתחילים לצאת גם על הילדים והוא מדבר אליהם בתוקפנות ובזלזול והמעגל ממשיך כי ככל שהוא מתנהג כך יותר כך אני מתרחקת ממנו חשוב לי לציין כי הוא אבא טוב ובעל טוב, הוא שותף מלא בגידול וחינוך הילדים והילדים אוהבים אותו מאוד ( אם כי בהזדמנויות שונות הם מציינים שהם מפחדים ממנו ). בסה"כ אנו עושים הרבה דברים יחד כמשפחה והילדים שלנו מאוד מטופלים ומטופחים. ויש לנו הרבה רגעים של עושר (ליד רגעים לא מעטים של כעסים ומריבות) אני לא יכולה להרשות לעצמי לגדל כך את ילדי וגם לא מצליחה לדבר איתו על זה בלי להביא לתגובות קיצוניות גם אם ניפרד הוא ימשיך לראות את הילדים (ואני אעודד את זה בכל צורה שהיא) ואז לא תהיה לי שליטה על זה השבוע נשברתי לרסיסים ו"העזתי" לדבר איתו על זה וביקשתי ממנו שינסה לטפל במצבי הרוח שלו וימצא דרך לשלוט בכעסים הוא מצידו כמובן מתנגד לעזרה מכל גורם שהוא. האם להמשיך ולנסות להיאבק על זה, או להרים ידיים ולפרק את החבילה? מה יהיה עם הילדים - האם הוא לא יהיה מתוסכל יותר כשנפרד? איך עושים את זה ונשארים חברים? תודה

לפני יותר משנה וחצי נפרדנו אני וה- ex שלי בנסיבות שלא מרצונינו. פערי דת הפרידו בניינו. (אני יהודיה והוא לא) הכרתי אותו בצבא, התאהבנו והייתה לנו אהבה שאין לי לתאר אותה במילים כמה הייתה יפה ועצומה והתחושה שנשארה בי לאחר הפרידה היא- אהבה כזו זה פעם אחת בחיים.(היינו יחד קצת יותר משנה וחצי) מאז הפרידה יצאתי למספר דייטים ואף הייתי קצת בקשרים ( לא יותר משבועיים שלושה) וזהו, אינני מוצאת את עצמי. אף אחד לא מגיע לרמה שלו בעייניי. אני מנסה לתת צ´אנסים אך ללא צלחה. אני פוחדת שלעולם לא אמצא משהו ברמה שחוויתי. אני בוכה כמעט כל יום , הוא בא לי הרבה בחלומות, אני רואה אותו בדמיוני המון . חוששת שזה משגע אותי. אני נלחמת בזה יום יום לא לתת לזה לשגע אותי. אך עדיין פוחדת.

שלום! אני נשואה 7 שנים,ואני אמא ל- 2ילדים קטנים.אני לא אוהבת את בעלי ,עם יכולתי הייתי ניפרדת ממנו.בעלי בן אדם מאוד אגרסיבי, ב 7 שנים האלו הספקתי ליברוח ממנו לרחוב עם ילד בן שנה כשהוא נתן לי מכה .היום אמנם הוא לא מרביץ, אך אני חוטפת ממנו השפלות מילוליות ,בעצם לידו אני חסרת ערך. אני לא יכולה להיתגרש מסיבות כלכליות.אני עובדת כפקידה ומרוויחה משכורת מינימום, ומכיוון שבעלי גם ניכשל בעסק שהיה לו, הוא גם היום מרוויח שכר מינימום, שזה אומר שהוא יצתרך לשלם לי מזונות בסכום מינימלי שאיתו אני לא אוכל לכלכל את הילדים שלי.אני כותבת לכם מתוך דמעות ,כאב ועצב.לא כך ציפיתי לחיות את חיי ,והכי עצוב, שאני לא מוצאת דרך לשינוי בחיי!

אנחנו יחד כבר למעלה מעשרים שנה, ילדים, משפחה והכל. הקשר שלי עם המשפחה שלו היה נהדר. משפחה לא קטנה (בלשון המעטה), אחים/יות, גיסים/ות, אחיינים ואחייניות שחלקם אפילו לא רחוקים מגילי, נשואים עם ילדים. בקיצור - הבנתם את העסק. מאז שהכל התפוצץ בינינו והחלטנו להיפרד - אף אחד, ממש אף אחד לא טרח להרים אלי טלפון ולשאול מה קורה, אם אני זקוקה למשהו, סתם לברר מה קרה פתאום. זה לא שזה היה ברקע, זה די הפתיע את כולם. ואני מוצאת את עצמי מאוד פגועה ומופתעת מהיחס. שוב, זו משפחה שכל שבת נפגשים אצל החמות, אוכלים צהריים, מגובשים וקשורים אחד לשני. אז מה קרה, קיבינימאט? ככה אני לא מעניינת אף אחד? אז מה אם הם "מהצד שלו". זה אומר שאני מחוקה? זהו? מה דעתכם

גיליתי כי אשתי ניהלה רומן עם בחור איתו היא נוהגת ללכת לריקודי עם. היא מעולם לא הודתה בכך אך העובדות מדברות בעד עצמן. לאחר שיחות נוקבות ביננו החלטנו כי למרות הכל ננסה להיבנות מחדש תוך ידיעה כי הדבר דורש מאמץ רב. הריקוד המשותף בינהם כנראה פסק אך לאחר תקופה קצרה ביקשה אשתי לחזור ולרקוד עם הבחור איתו היא ניהלה רומן. לכך אינני מסכים בצורה חד משמעית. מבקש את עצתכם שכן עמדתי בעניין גורמת לאשתי כעס רב, הכניסה מחדש מתחים בחיינו ותורמת בצורה שלילית לאווירה אותה אנו מנסים לבנות.

היכרתי מישהי - היה בינינו חיבור מעולה, לא הפסקנו לדבר לדקה בדייט הראשון. אולם אני חושב שאני רוצה בחורה יותר יפה ממנה! השאלה הענקית שלי היא: האם כדאי להתפשר על מראה בבן זוג? האם זה לא יפריע לי כל החיים אם אצא איתה? תודה רבה