פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

אכן השוני הבן מגדרי בהתייחסות לנושא הבגידה קיים ומרתק ובהחלט נשמח לקרוא עוד פוסטים בנושא מפרי עטך.

אגב למי לדעתך קל יותר לסלוח לנשים או גברים ומדוע?

אני שמח שאנחנו כבר לא אויבים, זה לכשעצמו מצוין.
לשאלתך, התשובה היא כדלקמן: אם הגברים משכנעים (וזה לא קל) את הנשים, שאלו היו רק יחסי מין עלובים ולא היה בזה רגש....ואת הרבה יותר טובה ממנה במיטה....מרבית הסיכויים שהן תסלחנה, אך לא בהכרח תשכחנה.
אם הנשים משכנעות את הגברים שזו הייתה רק התאהבות חולפת, ללא מגע כלשהוא, הם עשויים לסלוח ואפילו ...לשכוח. בניגוד לנשים שהן אינן שוכחות.
זה באשר לסטטיסטיקה. במציאות, כל אחד ואחת פועלים ע"פ אישיותם, ללא קשר למגדר שלהם.
אגב, שכנוע הוא רק שכנוע, הוא לא האמת בהכרח.....

רוצה להגיד שההבדל בין גברים לנשים זה הזכרון? שנשים גם אם הן סולחות-זוכרות. וגברים-שוכחים? (חושבת שמדויק יותר להגיד שמדחיקים ולא שממש שוכחים). טוב, יש בזה משהו.
רוצה לציין עוד דבר לגבי זוגות שנשארים יחד אחרי בגידה: יש הבדל מהותי בין סליחה לבין הבלגה. חושבת שברוב המקרים אנשים מוכנים להבליג על הבגידה כדי שאפשר יהיה להמשיך ביחד אבל לא ממש למחול ולסלוח. ומתחת לפני השטח יש רגשות שמדי פעם מרימים את הראש, מתפרצים החוצה ומפירים את השלווה הזוגית השברירית. הזוגיות לאחר גילוי בגידה לעולם לא תהיה אותה זוגיות (לטוב ולרע. ברוב המקרים) ולזה שגבר יספר ש״ההיא״ היתה רק סקס או שאישה תספר ש״ההוא״ לא שכבה איתו/לא טוב במיטה/יש לו קטן- יכולה להיות גם השפעה הפוכה. ״מה, בשביל דבר כל כך לא משמעותי היית מוכן/ה לסכן את הזוגיות/לבגוד/לגרום לי לסבל נוראי? סימן שאינך אוהב/ת אותי באמת״. (כמובן שגם הפוך זה לא עובד: אם מודה שהיתה אהבה/ רגשות/ סקס אלוהי).
כי איך שלא נסובב את זה בגידה זו בגידה זו בגידה.

קודם כל מעולם לא היינו אוייבים.

הייתה ועדיין קיימת בנינו אי הסכמה בנושא מסויים הידוע לך, שלצערי הסלימה מעבר למידה.

אנו יכולים להסכים שלא להסכים ועדיין לשמור על הזכות להעיר האחד לשני בצורה שאינה משתמעת לשני פנים אך בצורה מכובדת ומכבדת וזאת מבלי להיגרר לאיומים ולאיומים שכנגד.

לגבי הנושא שאנו דנים פה אני מעט חלוק עליך, אתה טוען שכדאי ורצוי לשקר לצד הנבגד על מנת להמעיט בחשיבות היחסים שהיו וכך להשיב את הדברים למסלול הרצוי.

אני טוען שבגידה היא פגיעה כל כך חמורה ודרמטית באמון הזוגי שלא צריך להוסיף עליה שקרים ואי אמירת אמת נוספת על מנת לעדן את הארוע.

קח תרחיש שהגבר אומר לבת זוגו שנבגדה שהאשה איתה בגד הייתה מבחינתו סוג של "זונה" שהוא "עשה בה שימוש" רק כדי לפרוק את צרכיו. ונגיד לצורך העניין שהאשה "אוכלת" את התיאור הזה. במידה ובדרך לא דרך ייחשפו מכתבי אהבה ששלח אותו גבר לאותה אישה, מה אז יהיה?

הזוג הזה עשה כברת דרך ארוכה להשיב את האמון בניהם, חשיפה של סוג כזה של שקר יכול להיות חרב פיפיות ובומרנג ולהחשב כלפי בת הזוג הנבגדת שאיך שהוא הצליחה להתגבר על הארוע כבגידה נוספת.

אם אשתו של הבוגד גילתה את דבר הבגידה תאמין לי שהיא תגלה גם בדרך לא דרך דברים נוספים. לשקרים יש דרך מופלאה להיחשף בסוף. לא ייתכן להתחיל לבנות מחדש אמון ע"י אמירת שקר. יש לשים את כל הארוע על השולחן עם כל הקושי של העניין ולהתחיל בפירוק המוקשים בדרך להשבת החיים למסלולם התקין ככל שהוא יכול להיות תקין.

לכן אני לא טוען שהבוגד לא צריך לנדב מידע בהתנדבות על האירוע אבל חובה עליו לענות בכנות את האמת לשאלות ששואל בן הזוג שנבגד שלא מצפה לקבל אסופת שקרים נוספת.

שלום רב,

ממש לא! גישור נע בסביבות 250 ש"ח לשעה..

חוץ מזה הייתי מציע לכם לא לזרוק כסף לחינם על יועץ כזה או אחר, שבו יחד למרות שזה לא פשוט ותגשרו בעצמכם על הפערים,ייטב לכולם..

בברכה,

אני לא הולך עכשיו לנתח את מה שעשית ולהטיף לך מוסר ולהתריס כנגדך, כי נראה לי שאת עושה זאת לעצמך די טוב.

עכשיו בואי נראה איך יוצאים מהברוך שהכנסת את עצמך אליו. לא ציינת כמה זמן עבר מאז הגילוי של בעלך אבל אם הוא הספיק כבר לנהל סטוצים ורומנים כנקמה אז ההנחה שזה לא טרי טרי.

תראי בעלך עובר תקופה איומה ונוראה הוא חווה גהנום, עולמו חרב עליו בהנף של רגע, חוף המבטחים שלו נעלם, מערכת המושגים שלו על החיים עברה שינוי דרמטי. הוא מרומה מרגיש כמו שוטה הכפר שעשו לו קרניים מאחורי גבו. בעלך בעצם חווה כרגע סוג של מוות, מותם של החיים כפי שהכיר טרם הגילוי, מותם של כל מה שידע עלייך ועל אופייך טרם הגילוי והוא מצוי כרגע בסוג של תהליך אבל על המוות הזה, יש גברים שהאבל שלהם מתבטא בהתכנסות בתוך עצמם ויש גברים כמו בעלך שזה מתבטא אצלו בפעולות יותר אגרסיביות כמו לפוצץ זאת מול הילדים ונקמה פעילה בך.

אצל המגדר הגברי הדבר הכי גרוע זה שבת זוגתך מקיימת קשר מיני עם אחר כאשר היא אתך.

מה שהוא זקוק כרגע זה זמן זמן לפרוק מעצמו את המטען האיום שהוא נושא על גבו וזה הולך להיות ארוך ומאוד לא קל, הוא הולך להתריס מולך דברים קשים מאוד ואת הולכת לספוג המון המון רפש.

מה שצריך לעשות כרגע זה למזער את הנזקים וקודם כל לסכם שלא משנה מה קורה ומה מרגישים הילדים הם מחוץ למשחק (הנזק גבר נעשה אבל חשוב לא להעמיק אותו) את זה נראה שכבר התחלתם.

מעבר לכך, בהנחה והוא עדיין אוהב אותך ומן הסתם מהכתוב את גם אותו, ומה שהוא מטיח בך "זונה" וכאלו זה ביעדנא דריתחא ולדעתי לא מבטא את מה שהוא באמת מרגיש, פה את חייבת לקחת על עצמך את המשימה של החיים וזה המבצע להצלת הנשואין שלך.

בשביל לעשות את זה עלייך לגזור על עצמך סוג של "תענית" והתנזרות כלומר לשתף איתו את חשבון המייל שלך, להתנתק מכל הרשתות החברתיות למיניהם, לא לצאת מבלי להודיע לו לאן ומתי תחזרי, להיות זמינה תמיד בנייד ועוד פעולות דומות שיראו לו שאת מוכנה לסבול בכדי להחזיר את האמון שלו בך.

תעשי הכל לנסות לשכנע אותו לפנות יחד לטיפול זוגי כי שם הרחק מעיני הילדים בתוך מסגרת מכילה הוא ייוכל לפרוק את שעל ליבו מול מטפל מקצועי מבלי שהענינים יצאו מכלל שליטה.

קחי בחשבון שהתהליך יכול להיות ארוך מאוד (שנה וגם שנתיים) ותידרשי לסבלנות והרבה יכולת ספיגה וגם כאן הסיכויים הנם 50%.

בהצלחה

הי

זה יפה מאוד שאת רוצה ורוצה...

אבל שימי לב שאת רואה רק את עצמך ואת הצרכים שלך בתוך התא הזוגי והמשפחתי... אז מה הפלא שאתם לא מצליחים להגיע לפתרון? ואולי הגיע הזמן באמת שתסתכלי סביבך ותהיי ערה לצרכים ולרצונות של "עוד" אנשים?

כמו למשל > הצורך והזמן הדרוש לבעלך לעכל ולעבד את אובדן המשפחה היקרה שהייתה לו...כפי שתיארת ילדים נפלאים, עבודה וחיים טובים, בעל אוהב, תומך ומפרגן, מצב כלכלי מצוין!!!

את "צריכה" להבין שבעלך לא מצליח לסלוח לך לא רק בגלל הבגידה הרי כעת גם הוא בוגד...אלא כי הוא מרגיש שאת "רוצה" אותו כברירת מחדל לא כ"כ מאהבת מרדכי אלא בעיקר בגלל "שנאת המן"!

רוצה להחזיר אמון?
זה אומר להתחיל מההתחלה ולבנות אמון מחדש, א ממה... לבנות בית חדש מהיסוד יותר קל מאשר לשקם ולשפץ בית הרוס, תשאלי את עצמך מה יגרום לו לרצות להשקיע שוב במקום שהוא מרגיש כברירת מחדל?

עם כל הכאב והצער שבדבר... במקום להמשיך ולחיות בגיהינום כלשונך, במקום להתנצל בפני כל העולם פשוט תכבדי את רצון בעלך ותאפשרי לו לצאת לדרך חדשה.

נ.ב אם את רואה את הדברים אחרת וחושבת שיש סיכוי אפי' קטן שיש תקווה ותחייה לזוגיות שלכם את מוזמנת ליצור איתי קשר דרך המייל ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך.
שבת שלום

אבל אלה אינן העובדות.
מאז שבעלי גילה את דבר הבגידה, אני עירנית וערה לסביבה ולצרכיה במידה המקסימלית.

שיתפתי כאן מה אני רוצה כשאני לבד מול המראה, ולא פירטתי את כל מה שאני עושה על מנת לרכך, לפייס, לשפר ולבנות.

האמן לי שבתקופה הזו אין לחיי מטרה אחרת מלבד הצלת הקשר הזוגי שלי, ומטרת המשנה החשובה לא פחות -הצלת המשפחה שלי.

קשה, קשה לי מאוד לשקם את האמון, בגלל סוג הבן-אדם שבחרתי להתחתן איתו.
אדם שנושא האמון ואמירת האמת היו נר לרגליו מהיום הראשון שהכרנו.

אין לי הסבר איך אישה נורמלית והגיונית כמוני, לא מבינה (טרם הבגידה) איזה מחיר היא עלולה לשלם..... לא מצליחה להבין איך העזתי לקחת את הסיכון..... המחיר נורא !!!

ואני משלמת.........

הי

שמח שחזרת אלינו...
שמח שאת ערה לסביבה ולצרכיה - "מעז יצא מתוק".

אין לי ספק שעשית ועדיין עושה מעל ומעבר כדי לרצות את בעלך, ובאמת מצער אותי לשמוע שהוא אטם את עצמו מלראות את השינוי שאת עוברת ועושה למענכם!

מצד שני את חייבת להפנים - ש להיות קשובה לצרכים של הסביבה זה לא אומר להזניח את הצרכים האישיים שלך!

איינשטיין טען - מה שלא הולך בפעם המאה לא יצליח גם בפעם המאה ואחת!
ולכן אני מציע לך בחום לשנות גישה ולהתהפך עליו כלשון העם כדי לנסות להתניע את הקשר שלכם מחדש.

1.התחילי לדאוג לעצמך! (מה את אוהבת לעשות?)
2.תפסיקי להתנצל – להתרפס – לרדוף אחר הרוח. (זה גורם בדיוק את ההפך.)
3.את לא צריכה את הסכמתו כדי לגשת "לבדך" לייעוץ זוגי. (אם ירצה יצטרף בלי טובות.)

ד.א. מסקרן לדעת מדוע הוא מרבה לדבר ולחנך על נאמנות ואמירת אמת...זה אומר דרשנו...מה גם שזה לא מסתדר עם העובדה שבבת אחת פתאום הוא מרשה לעצמו לעשות את אותם דברים.

רבים וטובים טעו ועדיין טועים ואף על פי כן רובם ככולם מעדיפים להתמודד עם הבעיות ולא לברוח...
והאמת? אין לאן לברוח!

ולחיות בעונש? גם לא מגיע לך אז מה עושים?

תודיעי לו שאת מחפשת כרגע להצטרף לבד לסדנה או ייעוץ אישי כדי ללמוד ולקבל כלים שיעזרו לך להתמודד נכון עם הבעיה שלך ותדגישי לו שאת עושה זאת למענך לצורך התפתחות אישית מבלי לפגוע במרקם המשפחתי והזוגי.

בהצלחה - בני

עשיתי ואני עושה "תענית" כפי שכתבת, והרבה מעבר לכך.
הבעייה שהוא אפילו לא בודק אז אין לי אפילו אפשרות להוכיח את האמון שאני מנסה לבנות.

אינני נמצאת כלל ברשתות חברתיות, הנייד שלי היום ללא סיסמה, למייל שלי הוא נגיש כי שמרתי אותו במחשב כברירת מחדל - בקיצור - הכל !!!

אין לי שום קשר מכל סוג שהוא עם גברים אחרים. לא ידידים, לא קולגות, לא לקוחות - ניתקתי חד-צדדית באופן מוחלט כל קשר שהיה לי עם גבר כלשהו מכל סוג.

אני כל כך רוצה שהוא יחטט ויבדוק, ויראה שאין בעולם גבר אחר מלבדו.
אני מתרחקת מכל גבר באשר הוא.

כל ניסיון לדבר איתי, להחמיא לי או לקשור שיחה (אפילו תמימה) מצד גבר אחר בנסיבות כלשהן (עבודה, ארועים חברתיים וכו'), גורמים לי רתיעה גדולה....

איך לגרום לו לבדוק ולראות שאכן אין מלבדו ?

טעות...

את לא מספרת כמה זמן עבר מהגילוי, אבל תהליך בניית האמון מחדש הוא ארוך ומייגע ויש בו גם נסיגות.

אם עבר זמן רב יחסית מאז גילוי הארוע על ידו (חצי שנה ומעלה) ואת לא מזהה כל ריכוך אצלו ישנה בהחלט האפשרות ועם כל הצער בדבר שזה פשוט נגמר.

עד עכשיו בעלך מתנהג פלות או יותר בגבולות הנורמה פלוס מינוס של בעל נבגד, הסטוצים עם האקס בא לשקם את הגבריות שנפגעה, הרצון להכלים את פנייך לעיני הילדים והסביבה, להעניש ולייסר אותך על המעשה בדמות הגישה "אנחנו נחייה תחת קורת גג אחת אבל לא נקיים קשר רגיל של בעל ואישה", עד כה הכל בה"כ (פחות או יותר) בגבול המצופה מגבר שנקלע לסיטואציה האיומה הזאת.

הפגיעה בך דרך הילדים לא הייתה צריכה לקרות אבל גם זה מעשה שנעשה מהבטן ולא מהראש.

אין צורך להכביר עוד במילים על הפגיעה האיומה שפגעת בבעלך מבחינתו זה חורבן הבית שלישי, מפה הגברים מתחלקים לשניים: אלו שמוכנים לסלוח ורק זקוקים לזמן על מנת לעבד את הארוע ולפתח בתוכם את המנגנונים שיאפשרו להם להמשיך לחיות/לחיות איתך בצל הארוע ויש את הסוג השני שאינו מוכן לסלוח ומטעמי נוחות (כלכלית, אישית) אתם כרגע חיים ביחד על זמן שאול ובמוקדם או במאוחר זה ייגמר בפרידה וגירושין.

אם יכולת להרחיב על אופיו של בעלך טרם הארוע זה יכול היה לעזור להבין לאיזה חלק של הגברים הוא משתייך.

כאמור כדי לדעת איך זה ייסתיים יש כאן את פרמטר הזמן שחלף, אופיו של האדם איתו התחתנת וכמובן אם האהבה שהייתה בניכם עדיין קיימת.

אם עבר כבר זמן רב יחסית ולבעלך אופי כזה שהוא אינו יכול לחיות עם הפגיעה שגרמת וגם האהבה אלייך היא כזאת שהיא אינה מהווה משקל נגד מספיק לפגיעה, ככל הנראה זה נגמר.

חשוב מאוד שתעשי הכל על מנת ללכת לטיפול ביחד איתו ואם הוא לא יסכים לכי לבד כפי שיעצו לךץ עוד דבר שיטלטל אותו זה שיחה נוקבת של יחסנו לאן?

תעמידי אותו בפני הצורך לבחור בין לחיות איתך ולסלוח לבין לא לסלוח ולהיפרד ממך. קיים כאן גם הסיכון שהוא יחליט להיפרד סופית אבל בהחלט קיימת האפשרות שזה יטלטל אותו ויגרום לו לסלוח.

בהצלחה.

פגעת בבעלך בצורה קשה, אך בכאבו גם הוא עשה מעשה שלא יעשה: (וזאת לא הבגידה שלו שמובנת לאור בגידתך ופגיעה בגבריותו אותה מנסה לשקם). הוא עירב את הילדים במשבר הזוגיות והשפיל אותך בעיניהם. וילדים זקוקים תמיד לשני ההורים. זה היה מעשה אכזרי ולא נכון לעשותו. לא מענישים אמא בגרימת סבל לילדים. את כותבת שהוא מגבה אותך מול הילדים. זאת אומרת שעדיין יש משקעים וכעסים כלפיך. וזה הדבר הראשון שאת צריכה להתמקד בו: להבהיר לילדיך שאת אוהבת ותמיד אהבת אותם ובגידתך מעולם לא היתה בהם (וזה נכון. הרי הנאמנות הרגשית/מינית היא לבן זוג ולא לתא המשפחתי המורחב). אם צריך, תפני לבד לקבל יעוץ איך לצמצם את הפגיעה בילדים ותשתפי גם אותו, את בעלך. כי טובת הילדים קודמת לכל.
הזוגיות (כפי שמתארת אותה) הרסנית לכל המשפחה אך בעלך אוהב את המצב שבו לו יש את כל הזכויות ויכול לשלוט ולהשפיל אותך: הוא מחליט איך ילדיך יתנהגו כלפיך, הוא מחליט שמותר לו לבגוד, להשפיל, לקבל החלטות לבד, הוא מחליט האם להפרד ממך או להחזיר אותך בחוסר בטחון. כאבו מובן (וגם שלך למרות שהוא לא יכול לראותו). אבל אתם צריכים לעשות מאמץ ולצאת ממנו. ביחד או לחוד. את צריכה להבהיר לו שאת אוהבת אותו ומצטערת על מה שעשית אבל למען ילדיך (וגם למען שניכם) אינך מוכנה להמשיך בזוגיות ההרסנית הזאת. תנסי לשכנע אותו לקבל יחד החלטות לגבי ההמשך: חזרה לזוגיות והתמודדות עם הקשיים (ולצערי יכולה להגיד לך שזה לעולם לא יחזור למה שהיה לפני), גירושין הוגנים, או שאתם יכולים גם לדון באפשרות של נישואין פתוחים (אם זה יכול להתאים לכם).
אמנם עדיף לעשות שיחות מהסוג הזה כשמעורב מטפל זוגי (כדי למנוע הידרדרותם לחילופי האשמות),אבל אם מסרב תנסי לעשות זאת לבד (אולי תתיעצי לבד במטפל זוגי).

חשיפת הבגידה לא נעשתה במכוון מול עיני הילדים, אבל מריבה בסדר גודל כזה לא הייתה מעולם בבית, והם שמעו חלקי מילים, וההבנה של הארוע הייתה בלתי נמנעת.
בעלי ואני לא שיתפנו אותם בפרטים כלשהם מאותו ארוע, אם כי ברור לי שהם מבינים.

אין היום כעסים כלפיי מצד הילדים. אחד הדברים המדהימים שאני חווה היום, הוא היחס של בעלי אליי ואל הילדים, למרות הפגיעה שספג.

התאורים של העלבונות, הכעסים והמילים הנוראיות היו סמוכים למשבר.
מאז הוא החליט שבאופן עקרוני הוא אינו מעוניין להיות חלק ממני, הכל נעלם.

הוא מתנהג כלפי חוץ כמו בעל מושלם, אבל אני יודעת היטב מה הוא חושב עליי ומה הוא מרגיש כלפיי - והניגודיות הזו הורגת אותי.

לדעתי (והא לא מכחיש כשאני אומרת לו את זה), הוא מחפש את חלון ההזדמנויות המתאים ביותר לעזוב את הבית, עם פגיעה מינמלית בילדים.

מצבם של הילדים (למיטב שיפוטי, ואנו מדברים עימם לא מעט) טוב מאוד.
הם מבחינתם חזרו לשגרה, וברגעי משבר שנינו איתם ולידם.
הם אינם חווים בבית כעסים, צעקות ומריבות - ההיפך הוא הנכון

אז למה לעזאזל הוא לא נפתח אליי רגשית ? למה הוא לא סולח לי?
למה הוא מחפש את האופציה הראשונה לברוח ?

טעיתי, שגיתי. אני בן אדם. עשיתי המון דברים טובים.
פה נכשלתי, ובענק. ובכל זאת מבקשת סליחה ומחילה.....

"כי לטעות זו חולשה אנושית,
ולמחול, מעלה אלוהית...." (אביהו מדינה)

נושא שהוא הציע פעמים רבות:

"נחיה כמו שותפים, וכל אחד ימצא את אושרו במקום אחר מזה שנכשלנו בו"

אני לא מוכנה. אני לא בנויה לזה. אני אוהבת אותו ומקנאה לו, ומבחינתי זו בכלל לא אפשרות......

אחרי שאני קורא את התגובה כאן ובה את מספרת שהוא מציע "נישואים פתוחים" או מחפש את זמן החלון לפרק אני מבין מזה אך ורק שיש כאן סיכוי לתקן..לא גבוה אבל קיים..ההצעה שלו לנישואין פתוחים נועדה אך ורק בכדי לבחון אותך האם המים הגנובים שטעמת עדיין טעמם ערב...תיזהרי ממלכודות! את במבחן יומיומי...שעה שעה..הוא מחפש לזהות האם מדובר בדפוס או באמת בטעות חד פעמית..
תמשיכי לנסות...טיפ קטן..יש לא מעט גברים שעצם המחשבה על כך שהאישה שלהם חוותה גבר אחר "מטריפה" את דעתם תרתי משמע... אישה בונה אישה הורסת...הרסת,עכשיו תתחילי לעבוד כדי לבנות,אמון קשה לרכוש,לאבד אותו לוקח בדיוק שניה אחת של עונג(רגעי/טיפשי) אבל עדיין עונג...כשאנחנו שם אנחנו ממש לא חושבים על ההשלכות של המעשה..
שוב,בהצלחה

שלום לך..

וואוו איך הסתבכת...מורכב...לא פשוט...מסובך...אין הרבה גברים אם בכלל שיכולים לחזור לסדר היום לאחר בגידה..

עשית כמה טעויות קריטיות..הראשונה שהוא גילה! בכוונה אני רושם אותה כראשונה.. קורה כמעט לכל זוג מקרה דומה..90% מהגברים/נשים בוגדים בשלב כזה או אחר בחיים..לי נראה שגם בעלך לא טמן את ידו בצלחת..לאקסית לא חוזרים בן יום...סטוצים לא מנהלים פתאום..השינוי מבחינתו הוא רק שהיום לא מסתיר ולא עושה לך חשבון.. אם תוכלי להוכיח את בעלך באיזו שהיא צורה שהוא בגד בך ראשון ובגלל שנפגעת אז עשית מה שעשית אולי תצליחי לרכך אותו..

במקביל, רק עבודה לרכך את האגו הפגוע שלו תעזור.. תנסי להבהיר לו את הטעות שעשית ולה את מודעת.. מחר הוא יתחתן עם מישהי אחרת ומה?! הוא בטוח במאת האחוזים שלא תבגוד בו?! בגידה זה צורך! ולא אופי כמו שהוא חושב/טוען..

עבודה ורק עבודה, בקשת מחילה..ובסוף תנסי להחזיר אותו בדרך שרק נשים יודעות לעשות... דרך המיטה! תטפחי את עצמך..תלבשי בגדים סקסיים(בבית לא בחוץ!) תגרמי לו לחשוק בך..זה עובד!!!

בהצלחה..(ובפעם הבאה הישמרי לך!!!)

דני,
הלוואי והיית צודק, ובעלי היה הראשון שבגד - אבל הוא לא...
הפגיעה בו כל-כך אנושה, בדיוק בגלל שבגידה בעיניו זה "ייהרג ובל יעבור".
אני מכירה את דעותיו, את הזלזול הרב שהוא הפגין כלפי מי מסביבתו שבגד,
את נאמנות העיוורת בשם העיקרון ("אני לא אתבייש ללכת עם אשתי ברחוב,
כשמישהי/מישהו אחר יודע שהיא מקורננת" - משפט תדיר שנוהג להטיף גם לחבריו).

מאז שילדינו תינוקות, ניכרת בחינוך אצלו החשיבות של נושא האמון, הנאמנות,
ואמירת האמת. על מנת להיות הגונה-הוא פעל כך לכל אורך שנות נישואינו.

לכאורה, עם אקסית לא מחדשים קשר בשנייה. גם אני חשבתי כך.
היות ואני יודעת בדיוק איך נוצר הקשר ולמה, אני יודעת לומר בוודאות, שלאורך שנים
הוא לא שמר על קשר, לא נעתר לכל החיזורים שלה ושל אחרות (יתרה מכך, על מנת שלא להיות בצד "הנסחף" כדבריו, הוא שיתף אותי כבר ברמיזות הראשונות, כדי למנוע מצב של התפתחות קשר כלשהו).

אין לי ספק שהקשר עם האקסית וסטוצים אחרים (אותם יכול היה לממש ללא כל בעייה אם רק היה מחליט) - מטרתם הייתה אחת - להעניש אותי. להראות לי שגם הוא יכול ולא עשה כן מבחירה חופשית.

זה מה שעצוב בכל הסיפור הזה!!!

שוב שלום לך..
לקחת רק חלק מתגובתי.. הצלחת לשכנע אותי לגביו..מה כל השאר? לנסות ולמשוך אותו לתשוקה כלפייך? והיה ופירק את החבילה,מה אז? יחיה יותר טוב? יגרום אושר לך ובעיקר לילדים? ההרס הורס את כולם..אם הייתי חושב שאת אישה ללא תקנה הייתי אומר לך תתגרשי ותחיי את חייך לפי הבנתך..הטעות נעשתה..אין מה להחזיר את הגלגל לאחור..אם אפשר לתקן תעשי כל מה שאת יכולה...אם את רואה שהוא בשלו(לאורך זמן) אפילו עד שנה,אין לך הרבה ברירות לקבל את העונש על מעשייך..אין מה לעשות,טעות עשית ובדרך כלל אנחנו אמורים לשלם על טעויות..
ליביליבי איתך כי נראה שאת מאוד מאוד מכה על חטא..

סתם סקרנות, איך נודע לו? למה לא הכחשת? הדבר האחרון בבגידה(אחרי שעושים את הטעות) זה לטעות שוב ולהודות..

בהצלחה בכל מקרה..נשמח לשמוע בשורות טובות

למיואשת...
מה שאת מבקשת, לשקם, לבנות אמון, זה קשה עד קשה מאוד, אך לא בלתי אפשרי...אני יודע כי לעתים (לא תמיד), הצלחתי לגרום לבניית את האמון אצל הצד הנבגד...הכל תלוי ברצון של הצד הנבגד לשקם את הקשר והזוגיות...ישנן דרכים פסיכולוגיות לגרום לכך שהצד הנבגד יתן סיכוי נוסף לשיקום הזוגיות, הואיל שישנן דרכים לשקם את האגו הפגוע, לרפד את הצלקות, ולהוריד את מפלס הכעס.
את לא תוכלי לעשות זאת לבדך, כי את משדרת יאוש, אובדן ואומללות.
ניתן לעזור לך, לתמוך בך, ואולי אף להחזיר אליך חלק מהאמון שלו בך שאבד.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.

בשלב זה בעלי אינו מוכן לסוג של ייעוץ/עזרה.
אולי (הלוואי...) בעתיד.....

שלום מיואשת אני יודע שעבר זמן רב מאז שכתבת את ההודעה הזאת אבל הסיפור שלך נגע ללבי. רציתי רק לומר לך שאני מקווה שבעלך הצליח לסלוח לך, ושנישואייך חזרו לסדירם עוד לפני שבגדת בו

לפי התנהלות הדברים כפי שתיארת אותם אני מסיק שהבגידה שלך נבעה בעיקר כי נכנסת לנישואים עם בעלך ללא ניסיון קודם ביחסים או בסקס ונלכדת במשהו שקוראים לו "אהבת בושר" או Puppy Love ומכאן הדרך למשבר אישי סלולה לך. פשוט לא היה לך שום סיכוי.

ולכן בתהליך עשית את כל הטעויות האפשריות החל מהתאהבות דמה (כן, יש נטייה להתאהב בפרטנרים הראשונים) וערבוב חיי המין מהצד עם החיים הרגילים, דרך התנהלות לא נכונה וטיפשית במהלך הקשר וכלה בהתנהגות אובדנית כשהקשר נגמר.

צר לי, אך את בברוך עמוק ולא נראה לי שתוכלי או שכדאי לך להציל את הנישואים הנוכחיים. אבל אחרי שתתגרשי אני ממליץ לך לא לקפוץ ישר לקשר הרציני הבא אלא לחוות כמה שיותר קשרים קלילים שמבוססים על סקס ואולי זה יחסן אותך לקראת פרק ב'.

בהצלחה.

אחרת היית מחליטה מה רוצה לעשות עם חייך ולא היית חייה כפרודה.
צעד ראשון זה שתחליטי מה את רוצה מהזוגיות (החוקית) שלך. אם חושבת שהזוגיות הזאת הגיעה לסיומה-תלכו לרבנות ותיפרדו חוקית. ואין לזה שום קשר לחבר שלך. אינך מתגרשת ״בגללו״, את מתגרשת בגללך, בגלל שהזוגיות הזאת לא טובה לך, בגלל שאינך אוהבת את בעלך.
קחי בחשבון שהקשר שמנהלת עם גבר נשוי יכול לא להתפתח בכוון הרצוי. כמו שאת רואה כשמדובר בקבלת החלטה קשה (גירושין), הוא מקבל רגליים קרות (אגב, כמו רוב הגברים). יתכן (בעצם סביר להניח) שהוא לא יעזוב את אשתו ולא רק בגלל הילד. הרי מה יכול להיות טוב יותר לגבר מאישה קטנה וילדים בבית שנותנים לו את הגב והבטחון ומאהבת מסעירה בחוץ? למה שירצה לשנות את זה? האהבה היא גדולה ועצומה כל עוד היא אהבה גנובה. ולכשתהפוך לחוקית היא יכולה להתמוסס בשגרה. אז אל תצפי להרבה מכוונו.
קחי את עצמך בידיים. תחליטי מה רוצה לעשות עם חייך ואל תתני לאחרים ולנסיבות לנהל את חייך כי טוב (לך), לא יצא מזה.

אני כבר שנים בזוגיות כפולה...שום גבר לא עוזב את אישתו.בדוק....

אך בסביבה שלי אני מכיר 3 גברים שעזבו את נשותיהם עבור אהבות חדשות. זה קורה ולא מעט. אני דווקא מכיר נשים שמסרבות לעזוב את בעליהן....מקרוב.
בקיצור, כל מקרה לגופו.

שלום לך,
לא קראתי את שאר התגובות אבל אני להבדיל מאחרים אכתוב לך מניסיון אישי..
הייתי נשוי והתאהבתי במישהי רווקה..אהבה אין סופית..מדהימה...חיבור ורגש שלא קיים..ביקשה שאתגרש למענה..התהליך לקח מעט זמן...אבל לה לא הייתה סבלנות..חזרה לאקס שלה(לא מתוך אהבה לפחות ככה טענה)...היום אני גרוש(למענה) היא נשואה..עם שני ילדים..אנחנו בקשר כבר 11!!! שנים...והיא עדיין שם...
אנחנו "מאוד" אוהבים..היא עדיין שם..
תביני את מה שניתן להבין מהסיפור האישי שלי...למרות שאני באופן אישי עדיין לא התייאשתי...
מה שבטוח אם הוא אוהב אותך,שקודם יתגרש ויראה שבאמת עושה מעשה ולא נותן לך לפרק משפחה לחינם..
קל זה לא...פשוט בטח שלא..
בקיצור ההחלטה קשה ורק שלך..
בהצלחה...

יש לך ילדים?

היי,

כן,יש לי שלושה ילדים..

מאחד שהבין שהמאהבת לא תעזוב בשבילואם יעזוב בשבילה (היום אני כבר לא לוקל אותה בחשבון במידה וזה יראה)- איך לא מתייאשים?? אתה עדיין מצפה לצעד הזה שלה? והיא לא בעניין\ בעניין לסירוגין?
סתם, פשוט הייתי כמעט באותה הסיטואציה ומסקרן אותי, אם זה בסדר...

שלום רב,

אנחנו עדיין "בקשר" ואני אולי פתי אבל עדיין מאמין שהיא תעשה מעשה ותתגרש..
אנחנו עדיין "בקשר" רגשי בלבד...
לא פעם חתכתי כשראיתי/הבנתי שזה לא מוביל לשום מקום..וכל פעם חוזר חלילה..

השבועות הקרובים יהיו מבחן אמיתי לאן זה הולך וכמובן שאעדכן כאן..

בהצלחה לכל מי שמאמין באהבה..

ככה זה. העולם מתחלק לאילו שמאמינים בזה ולאלו שפחות...
זה גם קשור לחלוקה לפרקטיים יותר ולאלה שפחות...
הלוואי שהלא חוקית שלי הייתה מאמינה יותר באהבה ופחות בפרקטיות...(-:

איך כתב אחד מכותבי השירים שאני אוהב:

Once you hold the hand of love,.. it's all surmountable

בהצלחה שיהיה לך. תעדכן...

ההתנהגות שלך היא בושה לך בתור אימא וכמובן שבתור אישה.
שפן עלוב
את בטח יודעת שהוא לא יתגרש ואת תמשיכי להיות ממורמרת חסרת חיים הנושאת את השם בוגדת עלובה

מה נסגר איתך בן-אדם?????
כל תגובה שאתה כותב מכלילה מילים מעליבות !
אין ביכולת שלך לכתוב תגובה שבה היו מילים
שמסבירות את עמדתך/ טענותיך מבלי שתרד
בפורום הזה על נשים אשר נמצאות במצב רגשי עדיין.
מה קרה, גבר, בגדו בך אז אתה יורד על נשים כנקמה?
תתמודד את מצבך הנפשי, ותחסוך מאיתנו את
השטויות שאתה כותב .
בור ועם הארץ!!!!
( סיימתי בהעלבה איך ההרגשה? -טיפש)

וכי מה ציני יותר מלנצל למטרותיו את ההבנה/האמפתיה/האהבה שלך? לשכנע אותך שהוא חולה, עובר ייסורים רבים ומתוך אהבה אליך הוא גם עובר טיפולים לא קלים. אין זו אשמתו שמחלתו חזקה וקשה לטיפול. הוא יודע לגרום לך לייסורי מצפון (למרות שהוא לגמרי חסר מצפון), ולהשכנע אותך שאם חלילה תבחרי להפרד-דמו בראשך.
תרגעי יקירתי. לא עושה רושם שהוא סובל (ואם הוא מכור לסקס סיכוי טוב שהוא אף נהנה מזה). הוא גם לא אוהב אותך (אם כי הוא אוהב את הבטחון והאמפתיה שלך). את גם יכולה להיות בטוחה שעלית רק חלק מזערי מהתנהלותו ״הרומנטית״.
כתבת שעזבת את הבית ושוקלת גירושין. צעד נכון אם אינך רוצה לבזבז את חייך לצד אדם שיבגוד ירמה ויתסכל אותך כל חייך. מבינה את הפחדים והקשיים שלך. אבל את צעירה ותתגברי. תהיי חזקה, אל תכנעי לסחטנות הרגשית ולמניפולציות שהוא עושה, תפני ליעוץ משפטי של אחד מארגוני הנשים (נעמת למשל), ומהם תקבלי הכוונה מעשית כיצד לפעול בהמשך להשגת הגט ופתיחת דף חדש בחיים. בהצלחה!

היי

את מתארת סיפור חיים ארוך וקשה שגזל מחייך כמה וכמה שנים טובות, אין ספק שאת נמצאת כעת בצומת חשובה שתקבע את עתיד חייך האישיים והמשפחתיים.

אני מניח שבזמן שעברת את התהליך והתביעה לגירושין קבלת עצות טובות כיצד לשקם את עצמך כי את בטח מבינה שראשית כל ולפני הכל יהיה עלייך לאסוף כוחות כדי להציל את מה שנשאר ממך... ובד בבד גם לראות איך את עוזרת למשפחה המורחבת להשתקם ולעלות על דרך המלך.

אין פתרונות קסם!

אני לא חושב שישנם קיצורי דרך ולכן עצה פה וטיפ שם באינטרנט לא יגרמו לך או לבן שלך להסתדר ביחד ולהתנהל בבית על מי מנוחות,

לכן יוכי כדאי לך מאוד לנצל את האפשרויות שיש לך דרך מרכזי הסיוע שבאזורך ולקבל טיפול מקיף לך ולילדים, אני מניח שהלכת בעבר ואולי עדיין את הולכת אז כדאי שתמשיכי, ובאמת במידה ואת לא מרוצה מהטיפול או מהמטפל תבקשי להחליף עד שתרגישי בשינוי המיוחל.

למרות מה שכתבתי אני מזמין אותך לכתוב לי למייל שבו אני אנסה לתת לך כלים מעשיים ומקצועיים כתוספת לטיפול שאתם עוברים, כי לדעתי את צריכה הכוונה על בסיס יומי.

לגביי השאלה הספציפית לקחת או לא לקחת את הפלאפון עד להסכמתו, ייתכן ובנך מפתח אף הוא תסמיני התמכרות למכשיר ולתכנים הבעייתיים כך שהוא צריך טיפול מתאים להתמכרות!

כל מה שאת יכולה וצריכה לעשות זה להמשיך ולהתנהג איתו כמו שאמא אוהבת ותומכת צריכה להתנהג -
הוא צריך להרגיש בטוח לידך -
לדעת וגם להרגיש שאת אוהבת אותו ללא תנאי!

נכון, זה קשה ומתסכל בפרט שלא תמיד רואים את התוצאות ולפעמים קורה בדיוק ההפך, אבל הסבלנות משתלמת, ואם תצליחי לשדר יציבות ובטחון לילד בסופו של דבר הוא יתקרב אלייך, וילמד ממך את ה"מודל" לחיים נורמאליים ונורמטיביים.

ובאשר לעניין ההשלכות של בנות זוג לבעלים מכורים...את ההשלכות לצערנו את הרי כבר מכירה...אם את רוצה לצאת ולבנות לעצמך חיים חדשים עם או בלי בן זוג גם כאן תצטרכי לעבור ליווי מקצועי שיעזור לך "לעבד" את מה שעברת, לסיים את הפרק הזה ולהוציאו מחייך עד כמה שאפשר, ולאחר מכן תהיי פנויה לצמוח מהמשבר ולבנות לעצמך זהות חדשה וטובה שתחזק את האישיות שלך! ותיתן לך כוחות להתמודד גם עם הילדים – אמן.

בהצלחה

אם בשלב מאוחר יותר אפשר להאשים את השגרה/החיכוכים/התסכולים הנצברים הרי שלא כך בשלב ההיכרות הראשון של ההתאהבות/הריגוש/הפרפרים. ואם הוא מרגיש גם בתקופה הזאת שיעמום בחברתך, סימן שזאת לא הבחירה הנכונה עבורך (אם הרצון שלך באהבה ובזוגיות מונוגמית). ואגב, גם להתגונן באמירות משפילות כמו שהוא עושה (שהיא ״זונה״) מצביע על אדם שפל וחסר כבוד שלא ימנע גם בעתיד (לכשיזדמן לו) לבגוד בך. גילית בתחילת יחסיכם את פרצופו האמיתי-אל תתכחשי לעובדות ודעי בפני מה את עומדת. את יכולה להמשיך ביחסים ולצפות לבגידות חוזרות. או להפרד למרות הכאב. הבחירה שלך.

כתבת שבזמן אחרון אתה מאוד נמשך אליה.
התרחקותה מצביעה על כך שהיא מודעת למשיכתך
אליה ואינה מעוניינת בקשר אינטימי/רומנטי איתך .
אז בשביל מה להעלות את זה כשהתשובה ברורה?

זה.

אגב לא בטוח שהיא תגיד לך לא, בכל מקרה טוב לא ייצא מזה גם אם היא תגיד לא וגם אם כן.

למה? למה? להרוס? היא נשואה, אתה נשוי בשביל מה? בשביל ריגוש רגעי????

תרגיע את מה שיש מאחורי הרוכסן ותנסה להגשים את הפנטזיות שלך עם אשתך.

בוא תמצא לי מבין שלל התגובות שלך תגובה אחת שלא מציעה את שירותך או יעוץ שלך?
ידידי הפורום הזה לא מטרתו קידום העסק שלך אלא מתן עזרה ראשונה מיידית:
חבל שאתה נוהג כך במקום לתת פתרונות פרקטים לציבור הפונים.

שלום חברים
חג אורים שמח!

אני מבין אך לא מסכים!

מבין את הצורך שלכם לצ'וטט בפורום להגיב ולנהל דו שיח מכובד וענייני אך לא מסכים עם ההשתלחות כלפיי המנהל שעושה בדיוק את מה שמתבקש ממנו כיועץ וכאדם אחראי שמבין את נפש האדם המבקש דרך הפורום את העזרה.

אני מבין אותך ואותך - כי גם אני עושה זאת במשך שנים רבות תבדקו במנוע החיפוש אחורה ותמצאו שכמה מנהלים באו והלכו בעוד את תגובותיי הרבות (והמתישות יש לומר...) התחלתי לרשום בפורום לפני יותר מ - 4 שנים!

אני סבור שמנהל הפורום מר יששכר רוטרי הנכבד בעל וותק של 30 שנה!!! אשר מקדיש מזמנו זמן יקר עושה עבודת קודש! כדי לתת מענה קצר יעיל וממוקד לכל אחד ואחת שפונה לעזרה.

אני מציע שתבדקו בפורומים אחרים כמה זמן לוקח לקבל תשובה על דברים דחופים באמת ולפעמים בכלל לא זוכים למענה -

כך שלבוא בטענות דווקא על מי שכן עושה ופועל למען הציבור לא יאה ולא מכובד.

גילוי נאות - נכון לרגע זה ועד בכלל...אין ולא היה לי מעולם כל קשר בעל פה או בכתב עם ישככר רוטרי ואין לי שמץ ומושג מי הוא ואני בטוח שאני תקוע לו פה ואולי גם לכמה מכם...כמו עצם בגרון!

אבל חברים - מה לעשות שמדובר בפורום פתוח לתגובות של כווולם ולכן אני מקווה להמשיך ולנצל את הזכות הגדולה ואת האפשרות המדהימה להשתמש בכלי המיוחד לתועלת הכלל והפרט.

חנוכה שמייח - בני

אני מכבד את תוגבתך אבל לא מקבל אותה.

בוא נעבוד על דרך ההשוואה, הכנס לפורומים אחרים בהם מנהלי הפורום הם רופאים ופרופסורים מובילים בתחומם, תמיד תמצא שם התייחסות מכובדת ועניינית לפונה אך לעולם לא תראה שם כל המלצה להגיע דווקא אליו לטיפול כפי שנוהג מר רוטרי.

אנשים אלו הם מסורים לעבודתם כמנהלי פורום לא פחות ממר רוטרי, אבל לעולם לא ינצלו את הפורום כבמה להציע דווקא את שרותיהם.

אתן לך דוגמא שתוכל למצוא אותה בין דפי הפורום של החודשים האחרונים:

פנתה לפורום אישה במצוקה עם בעיות אישיות, מר רוטרי ענה לה את תשובתו וכהרגלו בקודש סיים את תשובתו עם המלצה חמה להגיע אליו לטיפול בצרוף כתובתו בקריית אונו ומס' הטלפון שלו.

האישה ענתה לו כי היא גרה בקצה השני של הארץ ולא תוכל להגיע לקליניקה שלו בקריית אונו לטיפולים.

תשובתו "המקצועית" של מר רוטרי הייתה בערך בלשון הזאת: שדווקא המאמץ להגיע אליו מהקצה השני של הארץ יעשה לה טוב בתחום הבעיה איתה היא פנתה.

ואני שואל אותך בני היקר זה נשמע לך רציני? אתי? ראוי? מקצועי?

או שיש כאן מגמה לעשות בפורום קרדום לחפור בו על מנת להביא יותר קליינטורה לקליניקה שלו.

האם לא נראה לך נכון יותר, מקצועי יותר? אתי יותר? לענות את התשובה להמליץ על תחום הטיפול הנכון ולהשאיר לפונה את הבחירה נטולת הלחצים להחליט למי לפנות.

ברור לך שלפורום פונים אנשים ברגעי המשבר הכי קשים שלהם כאשר יכולת השיפוט והבחירה החופשית שלהם אינם במיטבה, האם נכון לעשות להם מניפולציות כאלו?

היי יו מה שלומך...
תודה על הכיבודים...

תראה ידידי -
אינני מכיר את כללי האתיקה ואת רזי מקצוע "תשובות ראויות לגולשים אנונימיים..."
אולם הדעת נותנת שאנשים הנמצאים במצוקה אמיתית הולכים ישר לטיפול! ומי שמוצא זמן ובוחר לשטוח את בעיותיו בפורום פומבי "ככל הנראה" מתכוון -
1. להוציא את התסכול ואת הקושי.
2. לחפש הזדהות עם הכאב.
3. לבדוק אם הבעיה היא נחלת הכלל או שהיא מיוחדת במינה...

הטענות שלך למר רוטרי יהיו במקומן לו שאלת אותו מדוע הוא מרגיש צורך להמליץ על עצמו בגוף ההודעה? הרי מי שפונה לפורום תחת הקטגוריה שבכותרת מתכוון להתייעץ ולקבל את חוות דעתם של אחד מהמנהלים שפרטיהם מופיעים שחור על גבי כתום בתוספת תמונה למזכרת... אז כאילו דה...

שבת שלום - בני

הי

אני חייב לך שבת שלום!

יפה כתבת אין ספק שאתה אחד הכותבים...באמת!

אם יורשה לי לחתום על כל פנינה מלבד עניין המחיר הגבוה שציינת. כיום ניתן לקבל טיפול מקצועי ביותר ממיטב המומחים במחיר של 300 ₪ לשעה ורבע!

נ.ב נקודה למחשבה - אחד הדברים שהכי חששתי מהם קרה!
שים לב שגם מר רוטרי הלך בעקבות אחיותיו לצוות ואיבד את החשק לענות כאן.

לפורום היקר והמקצועי הזה דרוש אבא בכדי שלא נאבד במו ידינו את הפלטפורמה שעליה אנחנו מקשקשים...

שששששבת שלום ושלווה בחווה - בני

קודם כל תודה.

לגבי מר רוטרי

קודם כל אבהיר כי אין לי שום תלונה על הייעוץ של מר רוטרי ועל מקצועיותו, את חלק מתשובותיו קיבלתי, את חלקם האחר פחות והיכן שלא קיבלתי ומצאתי מקום לשטוח את השקפת עולמי ולראייתי זה גם המהות של הפורום להיוועץ במומחה ובנוסף להנות מההשקפה האישית והניסיון שיש לכל אחד מאיתנו.

אם אכן מר רוטרי גמר אומר בליבו שלא להמשיך ולתפקד כמומחה הפורום אני מצר על כך מאוד, אך מאידך אם אכן קיבל את ההחלטה הזאת רק בשל העובדה שלרבים מאיתנו נראה מאוד צורם אופן הניצול שלו את הפורום כבמה לפרסום עצמי ולשידול בוטה להגיע לקליניקה שלו הרי יש פה אמירה מסויימת חזקה למדי (שלו עצמו) על הסיבות האמיתיות שהניעו אותו לנהל את הפורום.

כאמור מנהלי פורומים חולקים, בהתנדבות, את נסיונם המקצועי עם הפונים ועדיין לא מנצלים את הפורום באופן בוטה כל כך לפרסום עצמי.

אני פונה באופן אישי למר רוטרי בבקשה לחזור ולנהל את הפורום ולהמשיך לחלוק איתנו מנסיונו ועצותיו ובאותה נשימה קורא לו לשמור על כללי האתיקה המקובלים.

ייתכן שבעלך חיפש קצת ריגושים ולא צריך לעשות מזה עניין מה גם שתפסת אותו בזמן ככה זה נראה והוא עושה במכנסיים.
תסלחי תמשיכי הלאה תסתכלי על חצי הכוס המלאה אבל עם עין פקוחה..
בהצלחה!

היי

שאלה קשה ומאתגרת לסיפור קשה מורכב ומצער...

התשובה שלי > שאין חיה כזו!

כפי שניתן להבין ממה שכתבת אז השאלה שלך מאוד מיוחדת ספציפית וממוקדת מטרה. על פניו נראה שאת מטופלת ברמה הכי גבוהה ובשאר הדברים את דואגת לעצמך יפה מאוד, ולכן באמת אין הרבה מה לחדש לך.

אולם בכל זאת אני מרגיש צורך לרשום לך מתוך הזדהות והשתתפות בכאב והסבל שליווה אותך כ"כ הרבה שנים...

קורל יקרה - - -
אם רק תאפשרי לעצמך לשחרר ולהבין שאמנם אין לנו שליטה על מה ש"קרה" אבל יש לנו אחריות ומחויבות אישית "כיצד" להתייחס ולהתמודד עם המקרה...
"כיצד" להתאושש ולצמוח מהחוויה הלא טובה שעברנו...

הרי טבע האדם הוא כזה שלכל אדם ניתנת זכות בחירה, ובכל רגע נתון אפשר לשקול ולחשב מסלול מחדש. ולכן כדאי שתחפשי משהו יותר מציאותי או לפחות הכי קרוב למה שאת רוצה וצריכה!

אומרים שזוגיות היא תהליך לריפוי פצעי הילדות (משהו כזה...שיטת אימאגו).
הלוואי ותמצאי מישהו שתוכלו ביחד לרפאות ולו במקצת את פצעי הילדות...
הלוואי ותמצאי בתוכך עוד קצת כוח להסתכל קדימה לעבר השנים הטובות שמגיעות לך!

לסיכום:
תחפשי בחור טוב מבית טוב כדי לחיות את החיים כפשוטם בלי הרבה תנאים, צריך וכדאי שתעשו תיאום ציפיות תעשי רשימה של רצונות לחוד וצרכים לחוד, מה את רוצה שיהיה בקשר, מה את רוצה ממנו מה את רוצה מעצמך, כמו כן רשימה של צרכים כנ"ל על מה את לא מוכנה לוותר על מה את כן מוכנה להתפשר וכו' ככה בונים קשר בריא שיהיה לו את מירב הסיכויים להצליח.
בהצלחה

היי

לא באת לעולם כדי לעשות טוב לבעלך...את אמורה לעשות טוב קודם כל לעצמך! אח"כ לבעלך וכמובן עליכם להשקיע מידי יום שגם לזוגיות שלכם יהיה טוב!

תבדקי מה? מה היה חסר במערכת היחסים שלך עם בעלך שגרם למעידה שלך (יעזור לך לקום בבוקר...).

אוקי - את רוצה לתקן אבל איפה הפרטנר... הפרטנר פגוע ובצדק, מהדברים שכתבת אני מבין שהוא מנסה וגם מצליח לשבור אותך? אתם לא יכולים להרשות לעצמכם את התענוג הזה!

אז למרות שלא קל לסלוח על בגידה משום שבעלך יצטרך לעבור ולהבין כמה דברים שיעזרו לו למצא קודם כל מקום לסליחה בתוכו! ורק אז הוא יהיה משוחרר לסלוח גם לך...

אבל הלו? כולנו בני אדם כולנו עשויים מאותם חומרים של צרכים יצרים ותשוקה וקורה שטועים ובאמת על טעויות משלמים! (אני לא בעד...למקרה ששאלת.) אולם מכאן ועד לברוח מהבעיה ולהיעדר "חודש" מהבית?

נכון, לא פשוט לשקם אמון שנפגע, אני שמח בשבילכם שהתחלתם טיפול, ומזהיר אותך מראש אל תצפי לזבנג וגמרנו שיקום אמון שנפגע לוקח המון זמן, יש אומרים שתמיד זה יהיה ברקע תמיד. אבל מצד שני לא הייתי רוצה לחיות את שארית חיי בתחושה שאני חייב את חיי למישהו בגלל ש...זה מתאים לילדים בגן ולא לאנשים בוגרים.

בקיצור – תארגני את עצמך תרימי את הראש תסתכלי לבעיה בעיניים ותאמרי לו – יקירי עשיתי טעות נוראה ואני מוכנה לשלם את המחיר אבל אל תנסה לשבור אותי כי אז תהייה לך אישה שבורה...זה מה שאתה רוצה?

ככל שתתרפסי לפניו כך הוא ירגיש יותר עליונות עלייך זה פועל נגדך כבומרנג, ובסופו של דבר מונע מכם לשקם את הקשר.

בהצלחה

מגיע לךךךךךך בוגדנית מסריחה אחת.
עכשיו תהיי גרושה ממורמרת שכתוב על המצח שלה בוגדת !!
מגיע לךךךךך

שלום לך,
אין מה לעשות , הטעות נעשתה מכאן את צריכה לראות איך משקמים את היחסים בינכם.
האגו של בעלך נפגע וקשה מאוד מאוד לקום מפגיעה כזאת. מה ציפית בדיוק שיעשה אחרי שגילה את בגידתך? שיעבור על זה לסדר היום?! תני לזמן לעשות את שלו, תשקיעי, תעשי כל מה שאת יכולה בכדי להחזיר לו את האמון בך. תלכי אליו לדירה לבדך, תנסי להגיע איתו לאינטימיות שאולי דרכה משהו אצלו יתרכך. עצה קטנה לי אליך אך תכנסי לפרטים אינטימיים מהקשר שהיה לך! גם אם ישאלו על ידי בעלך השאלות תנסי בכך כוחך לעדן את הדברים אחרת זה ילווה אתכם שנים על גבי שנים.
אם את באמת אוהבת אותו כל כך המלחמה עליו שווה את המאמץ!
בהצלחה!

ועכשיו, אחרי גילוי הבגידה, את החוליה החלשה. אבל אפשר לנסות לתקן. את צריכה להיות מודעת לזה שגם אם תחזרו היחסים אף פעם לא יהיו כמו שהיו לפני זה. כי גם כשהיחסים חוזרים למסלולם, עניין הבגידה יצוץ ברגעי מתח, במריבות, (גם אם במקרה הטוב לא על פני השטח. אבל זה תמיד יהיה ברקע).
את צריכה המון המון סבלנות, כי הפצעיו עוד טריים ולא צפוי שיתרפאו כל כך מהר. הוא צריך להתגבר על הכעסים והתסכול וחוסר האמון שלו. זה לא דבר קל, אבל הוא מנסה. וזה שמוכן ללכת ליעוץ (למרות טענתו שאינו יכול לסלוח) זה סימן מעודד.
תקפידי להמשיך ביעוץ. אל תספרי פרטים מהקשר (למרות שכנראה יחקור), אבל עשי זאת בצורה שלא יחשוד שמסתירה משהו ממנו ושומרת על האינטימיות שבקשר לעצמך. חזרי והדגישי את העובדה שלא היה מגע מיני ביניכם, ותגידי שכנראה גם אם לא היה מגלה לא היית מגיעה לזה כי ההבדל בין לפנטז לבין לבצע במציאות - גדול. דברי איך הרגשת עם עצמך, מה הרגשת שחסר בקשר הזוגי שלכם, (אבל לא בהגזמה כדי שירגיש שיש באפשרותו לשפר). בקיצור, כל דבר שיכול למזער נזקים.
בהצלחה.

אני רוצה לומר לך בתור גבר שעשית מעשה קשה ובלתי נסלח , רוב הגברים לא יכולים לקבל ולהכיל את זה שמישהוא סליחה על הביטוי זיין את האישה שלו ובטח ובטח שזאת האמא של הילדים שלו סורי זאת פגיעה אנושה אני מייעץ לך להמשיך הלאה ולא לפתח ציפיות . רק תתפללו שמישהוא בכלל יסתכל עליך במיוחד שאת עם ילדים כי ידוע שלדברים קשה לגדל ילדים שהם לא שלו סתם טיפ אלא אם כן הוא גרוש פלוס שלוש ארבע שזה מצב די מחורבן

צר לי לשמוע אך בגידה היא מכה אנושה במיוחד לגברים , ר לי לומר לך שאחוז נורא קטנטן של גברים מצליחים לסלוח כי מרגע הגילוי את הפכת להיות מישהיא טמאה פשוט זונה שפתחה רגלים לגבר זר וידוע ששום גבר שפוי לא יחיה בזוגיות עם זונה . אני מאד מקווה שבאמת הוא ימצא את הכוחות לסלוח ושתצליחו לשקם את הנישואין שלכם

בנוסף הוא מאשים אותי שבגד בגללי.שלא היה לו טוב שחי במשטר ובביקורתיות מתמדת...אנחנו ביחד כבר עשור...סיפר לבחורה שחי בשקר כבר שנתיים...רק שאני תמיד עמדתי שם לצידו...כנראה היו עוד נשים

וסקס לא היה חסר...תמיד הייתה תשוקה ביננו

היי

אני מבין שאת אובדת עצות אבל אל תאבדי את הראש!

סיפרת הרבה על בעלך ועל הקושי של הילדים, ואיפה את בסיפור...מה את רוצה לעשות בנידון?

אל תיבהלי מכך שהוא מאשים אותך הוא מנסה להצדיק את הבגידה ולברוח מאחריות
אם הוא לא מוכן ללכת לייעוץ את יכולה ללכת לבד ולקבל כלים כיצד להתמודד עם הטלטלה שהמשפחה שלך עוברת.
בהצלחה

הוא ממש נעול....ומאשים אותו בכל....ואני מרגישה אבודה נורא...התקפי דכאון בכי צער....אומר שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור...שעכשיו חופשי...אף אחת לא מתקשרת אליו עשרות פעמים...לא משפיטה אותו...לא צועקת עליו....מה אפשר לעשות בכדי להתגבר על כל זה? אני מרגישה שחיי נגמרו...

היי
אל ייאוש!
חייך לא נגמרו...להיפך!


יש לך הזדמנות כעת לאסוף את עצמך ולהתחיל לדאוג לעתידך איתו או בלעדיו, אם ירצה לחזור מה טוב, ואם יבחר להיות חופשי כהגדרתו אז אין לך אפשרות לשנות את דעתו ולכן חבל שתבזבזי אנרגיה שלילית שפוגעת... קודם כל בך.

מה אפשר לעשות כדי להגבר על כל זה?

א. סליחה אבל מישהו חייב לנער אותך כדי שתביני שאסור לך להמשיך את ההתרפסות כלפיו, והגיע הזמן להרים את הראש!
ב. את חייבת להפסיק להתבכיין ולצאת מהדיכאון שאת כופה על עצמך...
ג. אני אשאל אותך > מה את "עוד" מוכנה לעשות חוץ מלבכות?
ד. מה עשית בקשר לדברים שכתבו לך?

בתקווה שתקבלי את הדברים ברוח טובה וכרצון כנה ואמיתי לדחוף אותך לעשות מעשים ופעולות שיעזרו לך לצאת מהמשבר הנוכחי בריאה וחזקה.

בהצלחה