פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני מבינה מדבריך את הקושי שאתה חווה, אך מכיוון שאתה הוא השואל ולא אשתך...הייתי רוצה לשאול אותך מספר שאלות:
האם הטיפול התרופתי שלך אשתך עזר?
האם היא נמצאת במעקב כלשהו או שזה רק טיפול תרופתי?
איך היא מתנהלת מול הילדות? איך מול התינוקת החדשה?

ובמה שקשור אליך.....
איך אתה מרגיש במערך המשפחתי המתרחב? (מלבד נושא היחסים....)
האם אתה שותף לגידול הילדות?
האם אתה שותף בענייני הבית?
עד כמה אתה קשוב לקושי שלה?
עד כמה אתם מתקשרים בכל ענייני הבית והמשפחה?
איך התקשורת בנושא המין? האם אתם מדברים על הבעיה או שמסתירים אותה?

מאחר ואני מאמנת לזוגיות אך לא סקסולוגית , פסיכולוגית או פסיכיאטרית,
אני מזמינה אותך לפנות ליעוץ אישי/זוגי מול גורם מקצועי.

בהצלחה!
עדה

קל להבין אותה מצד אחד, ומצד שני נורא מתסכל נכון?...
תתחיל בזה שאל תנטור לה על ההתנזרות הזאת מסקס זאת פשוט תופעת לוואי של הכדורים שהיא כנראה לוקחת.
שווה להתייעץ עם הרופא שמטפל בה לגבי החלפת הכדורים למשהו אחר עם פחות תופעות לוואי לפחות בקטע הזה של הירידה בחשק המיני.
אתה יודע מה היא לוקחת?

תרופה מקבוצת SSRI לפי מיטב הבנתי זה קבוצה שנחשבת לישנה לא?
אני מנסה להתיעץ עם אנשים שיכולים לעזור לי ולא מעט אנשים ציינו שאולי כדאי לעבור לתרופות מקבוצה חדשה SNRI
זה יכול לעזור?

זו תרופה מצויינת נגד דיכאון ויש לה תופעות לוואי מופחתות עד לא מורגשות בנושא החשק....
בהצלחה לכם!!

לא מקובל עלינו כמנהלות פורום שאת ממליצה פה על תרופה אנטי דיכאונית.
איננו יודעים מהי השכלתך ובאיזו יושרה מקצועית את מעיזה להמליץ על תרופה כאשר את לא מכירה את האישה הזו.

לך מתן, אני ממליצה לא להאחז בהודעות מן הסוג הזה. זה פשוט מסוכן.
לא משחקים עם תרופות פסיכיאטריות בשום אופן.

כדי שתתרשם ממה קורה בתחום הזה, קרא את הכתבה בכלכליסט, בחיפוש תכתוב: "השראה: כולנו מופרעים".

זו כתבה על תרופות פסיכיאטריות.

אני שוב מזמינה אותך לפנות לגורמים מקצועיים (סקסולוג, פסיכולוג,מטפלת זוגית).
בהצלחה!
עדה

תראי מן הסתם לא ניתן לקחת תרופה רק ע"י המלצה באינטרנט -צריך שרופא ירשום אותה
העניין הוא שחשבנו ביחד אולי יש פתרון כלשהו אולי החלפת תרופה תעזור
אני לא מוצא את מה שהתכוונת אליו

זה עוזר קצת אבל אני לא ממש רואה התקדמות כלשהי, היא מטפלת עכשיו אבל זה נראה כאילו היא על מצב טייס אוטומטי, עושה כי צריך
אני משתדל לעזור לה כמה שאני יכול, המצב המשפחתי המתפתח בהתחלה הפתיע אותי והייתי בסוג של שוק אבל אני מרגיש שזה משהו שמסתגלים אליו ואני מרגיש יותר ויותר פתוח לזה ומשתף פעולה

בנושא המיניות, בהתחלה דברנו על זה אך ככל שהבעיה התחילה להעמיק ככה אנחנו מדברים פחות על זה

להערכתי רצוי יהיה שתפנה לפורום המתאים (סקסולוגיה).
יחד עם זאת,אני רוצה לשאול אותך עד כמה התקשורת שלכם בעניין פתוחה וזורמת.

לפי התיאור שלך, נשמע כאילו אשתך לא מרוצה כי אתה החלטת על זה לבד.
האם תוכל להשיג את מה שאתה רוצה מתוך שיחה פתוחה והסכמה איתה?
האם תוכל להציע לה דרך ביניים? או תקופת ניסיון?
האם יתכן שהיא חווה סוג של "נטישה" מצדך?

מזמינה אותך לחשוב על השאלות האלה וכמובן לפנות לפורום שמתמחה במיניות.
בהצלחה
עדה

מצטערת על העיכוב בתשובה, שאלתך הגיעה אלי משום מה רק היום.

אני מבינה מדבריך שקיימת בך התלבטות בין הרגש שאתה מרגיש כלפי בת הזוג שלך ולבין רצון לחוות, להתפתח, להכיר, להנות, להגשים את עצמך..

השאלה הבסיסית שלי היא האם אתם מדברים על זה ביניכם?
האם היא מודעת לרצונות שלך?
מה עמדתה בענין?

ואותך אני רוצה לשאול:
האם אתה באמת אוהב אותה? האם זה רק הרגל משנים?
איך תוכל לדעת מה נכון? איזה צעד מעשי ניתן לעשות כדי לבדוק את הענין לעומק?

כאשר אתה אומר "לא יודע אם היא האחת בשבילי". אני רוצה לשאול אותך:
איך תדע מי האחת בשבילך?
האם הגדרת לעצמך בבירור מי היא הבחורה האידיאלית עבורך?
האם בת זוגך עונה על הקריטריונים?
אם כן, מה אתה מוכן להשקיע כדי ליצור בהירות ביחסים ביניכם?
אם לא - האם תרצה להשאר רק מתוך "הרגל" או מתוך פשרה?

בנוסף,אורן, אני רוצה לומר לך שזוגיות לא אמורה להגביל אותך אלא להיפך. מערכת יחסים טובה היא מערכת שבה אתם שניכם מרגישים צמיחה והתפתחות.
איך אתה מרגיש לגבי המשפט הזה?
אין לי ספק שכול התשובות נמצאות בתוכך.....

מאחלת לך החלטות נבונות מתוך שלמות פנימית.
עדה

מתנצלת על העיכוב בתשובה, כנראה היתה תקלה טכנית וקיבלתי את שאלתך רק היום.
ולעצם העניין.....חיפשתי את שאלותיך הקודמות בפורום על מנת להכירך קצת יותר.
את אומרת שבזמנו היית מבולבלת אך זמן רב הבנת שזה בן הזוג שלך ושאת אוהבת אותו מאד.
את מספרת לנו שהוא גם מאד אוהב אותך, מפנק אותך במידת היכולת שלו, מפרגן ומחמיא.
במקביל את בונה תרחישים עתידיים של "מה יהיה אם".....
מה את רוצה שיהיה?
באחת התשובות הקודמות שלך אמרת שאת רוצה בית יציב וחם. האם זה עדיין נכון?
אם כן, מה תהיה תרומתך ליציבות ולאווירה החמה והאוהבת בבית?

אני גם שומעת שאת משווה את בן זוגך לבני זוג אחרים..
מה הרווח שלך בהשוואה הזו? האם זה תורם ליציבות בקשר?
האם זה תורם ליציבות הרגשית שלך כלפי בן הזוג שלך?
חשבי איזה מחיר את משלמת כאשר את משווה אותו לאחרים.
האם הוא פחות טוב? האם הוא יותר טוב?
האם אפשר למדוד את זה לפי כמות המתנות, התכשיטים,בתי המלון והנסיעות שהם מספקים?

ליאל יקרה, אני מזמינה אותך להגדיר מה את רוצה מבן זוג אידיאלי...
האם מה שאת רוצה קיים בבן זוגך? כמה מתוך ההגדרות שלך מתממשות אצלו?
האם היום, בהווה, בן זוגך מתאים לך?
אם כן, את מוזמנת להחליט שאת שם כל כולך .
האם את מוכנה להשקיע בקשר הזה כדי שתהיה יציבות ואהבה בביתך?
אם כן - מה מביא אותך לחשוב שדברים ישתנו לרעה בעתיד?

אני מזמינה אותך להסתכל על הקשר שלכם בלבד! בבקשה על תסתמכי על ניסיונם של אחרים,
לא הורים, לא אחים, לא חברים. הקשר שלך הוא הקשר שלך.....והוא יראה היום, מחר ותמיד
ביחס ישיר למה ששניכם תשקיעו בו.

מאחלת לך בהירות ברגשותיך והמון הצלחה
עדה

אני חווה עמוקות את הכאב שלך ואת הקושי שלך.
יש מאחורי הדברים שלך אמירות רבות שמעידות על כך שהקשר הזה לא היה מתאים עבורך.
מבחינת הגיל הוא היה יכול להיות אבא שלך.....אבל זה לא הענין.
האם לא קצת ויתרת על עצמך בקשר הזה?
האם הוא בכלל סיפק את הצורך שלך לבן זוג אמיתי?
האם את סיפקת את הצרכים שלו בלבד?

אז עזבת וחזרת הביתה. כל הכבוד! נראה שהיית אמיצה בהחלטתך.
ממה בעצם את פוחדת עכשיו? ממשהו שכבר קרה?
לעיתים אנחנו מכנים "אהבה" לרגש שנובע מפחד,מתלות, מפנטזיה.
את רוצה קשר רציני, בן זוג אמיתי....
האם עשית פעם רשימה של תכונות אידיאליות בבן הזוג שאת רוצה? אם תעשי רשימה כזו
ותשווי את הבן אדם הזה לרשימה אני מבטיחה לך שתתגברי על הפרידה.

האם יתכן שהיית זקוקה לקשר הזה כדי להבין מה את באמת רוצה בזוגיות?
אם למדת וצמחת מזה, אז את יכולה ללכת בשקט לזוגיות הבאה שלך והיא תיראה לגמרי אחרת.
מי את רוצה להיות בזוגיות הבאה שלך?
האם שוב תוותרי שם על עצמך?
איזה בן זוג את רוצה?
האם תהיה זו זוגיות שוויונית והדדית?או שמא זוגיות מבוססת על תלות וחד צדדית?

ועוד מילה, אם את בתהליך של קואצ'ינג - שתפי את המאמנת שלך במה שעובר עליך, אחרת האימון לא יתקדם לשום מקום.
בנוסף אני מזמינה אותך לעשות תהליך של סליחה כלפיו וכלפי עצמך כדי לפתוח דף חדש ונקי בחייך.
דברי איתי טלפונית ואסביר לך למה אני מתכוונת.

בהצלחה!
עדה

אני אתקשר.
אני ממש מודה לך על התגובה המהירה.
תודה רבה.

אני פוחדת עכשיו להיות לבד.. היינו מבלים (בבית) כמעט כל סופ"ש.. ואני פוחדת מהלבד.
אני רוצה בן זוג שאני שיאהב אותי, שאני אהיה החיים שלו. ואני אהיה במקום הראשון אצלו
ולא במקום השני או השלישי..
תראי, אני מדברת על הבחור כל כך הרבה אני רואה את זה שהוא לא בשבילי בגלל זה ניתקתי את הקשר אבל אני כל כך אוהבת אותו, הוא הקשיב לי ,הוא ייעץ לי. אין לי את זה מההורים שלי.
הרגשתי כל כך בטוחה איתו.
הוא לא סיפק את הרצון שלי לבן זוג אמיתי, הוא סיפק לי את הצרכיים המיניים ואני את שלו..
אבל לי זה לא מספיק, וכנראה שלו זה כן.
לפעמים אני חושבת שאני רק מוכנה לראות אותו ,לדבר איתו הלוואי שהוא היה אחד מבני הממשפחה שלי .
בחיים שלי לא היה לי לי אהבה שוויונית והדדית.
תמיד היה לי אהבה חד צדדית, או שאוהבים אותי או שאני אוהבת אותם, נמאס לי מזה כל כך.
אני יודעת רק דבר אחד וזה שאני מתגעגעת אליו כל כך.
אני מקווה שיהיה טוב...

סנדי יקרה,
קודם כול מזל טוב ליום ההולדת, כל הברכות שבעולם!
שנית בואי נתבונן על האירוע ונשאל כמה שאלות:

א. הוא הזמין אותך למסעדה לכבוד יום ההולדת. אז הוא זכר או לא זכר שיש לך יום הולדת?
ב.ציפית למתנה והיית מאוכזבת שהוא לא קנה.האם זו סיבה להרגיש מושפלת?
ג. את בת זוג שנותנת ונותנת ולא מקבלת חזרה.האם הנתינה שלך תלויה בקבלה בחזרה?
אני יודעת שנעים לנו לקבל, אך לא הרבה יותר נעים לתת?
ד. האם הנתינה שלך היא נתינה מתוך ציפיה? האם יש התחשבנות לאחר מכן?

לגבי " הוא עושה טובה שהוא מדבר איתי, מתנהג לא לענין." אני רוצה לשאול אותך:
א. האם זה אכן כך במציאות? או שמא זה פירוש שלך מתוך האכזבה?
ב. אם אכן נכון - מה הסיבה שאת נמצאת בקשר הזה? מה את צריכה ללמוד שם?
ג. האם יתכן שהוא נותן לך הזדמנות ללמוד משהו על הערכה עצמית? או על נתינה בלי ציפיות?

יקרה, לעולם לא אומר לך אם לעזוב או לא.
נסי בכנות לענות על השאלות ואת תמצאי את התשובות בתוך לבך.
בהצלחה!
עדה

אני מוקירה אותך על ההתבוננות הכנה בזוגיות שלך ועל השיתוף שלך במה שמעיק.
בעצם אם תקרא שוב את מה שכתבת, קרוב לודאי שהתשובות כבר טמונות שם.

אני רוצה לשאול אותך עוד כמה שאלות בכוונה ליצור אצלך בהירות:
מה הסיבה לדעתך שאתה נמצא בקשר כזה?
האם אתה צמחת ו/או עדיין צומח בקשר?
מה אתה לומד ממנה?
מה אתה לומד מול האתגרים שהקשר מציב לך?
מה נדרש כדי "להבריא" את הקשר?
מה נדרש כדי להחליט על פרידה?
ואם תחליט על פרידה - מה יהיו הסיבות האמיתיות? ההורים לא אוהבים אותה?
היא תגיד שאני לא בסדר? אני מפחד להיות לבד?
או אולי משהו אחר......

בכל מצב בזוגיות יש תמיד שתי אפשרויות:
א. להישאר , לפתור את הקונפליקט ולצוח מזה
ב. ללכת לקשר הבא
אני רק רוצה לומר לך שעניינים לא פתורים בקשר הזה, יופיעו מולך בקשר הבא.

מאחלת לך הצלחה בכל מה שתחליט
עדה

אני מאמינה שיש שני רגשות ששולטים על העולם (ועלינו....): אהבה ופחד.
מחד את אומרת שהתאהבת בבחור, מאידך את אומרת שפחדת מעוצמת המשיכה והרגש.

הוא מצדו הגיב לפחד שלך בהתרחקות ובחשש מקשר מחייב.

אז מה האלטרנטיבות העומדות בפניך?
אם חברה שלך היתה שואלת אותך מה לעשות במקרה כזה, מה היית מציעה לה?
האם את חושבת שאת יכולה לוותר וללכת הלאה , למרות שלבך עדיין שם?
איך ייראה הקשר הבא כאשר את משאירה את הלב במקום אחר?

איך את יודעת שאין טעם לדבר איתו?
אם היית מדברת איתו.....מה היית אומרת לו?
האם את בהירה מה את רוצה מהקשר איתו?
מי תרצי להיות מולו בשיחה הזו? (מתנצלת, מסכנה, מהססת, חוששת או אמיצה, כנה, אוהבת, נחושה?)


יש תמיד אפשרות אחרת.....
מה אם תתיחסי לבחור הזה כמי שלימד אותך שעור על משיכה ופחד?
אם למדת, את יכולה ללכת הלאה ולהתנסות בקשר חדש - כל זאת בתנאי שאת לוקחת את הלב
איתך ולא משאירה אותו מאחור.

אז בהצלחה יקירה וזכרי שבאנו לעולם כדי לאהוב....
עדה

היה לי אומץ היתי אומרת לו שאני עדין חושבת עליו ושאם הוא ישנה את דעתו- אני אשמח לשמוע ממנו.
בגלל ש הוא כבר אמר לי שהוא לא מעוניין בקשר רציני איתי אני חושבת שאין טעם לדבר, וכמו שאני מכירה את עצמי גם אם היתי רוצה להיות אמיצה, נחושה ואוהבת הפחד ברגעים האלה גדול ממני.

וכמו שאני מכירה אותו, מעט, הוא מאוד עקשן ואם הוא החליט משהו אז הוא ידבוק בו.

בינתים אני מתעניינת בשלומו מדי פעם, מראה לו חיבה ומזכירה לו את קיומי.
אני יודעת שגם לו אכפת אבל הוא רוצה סקס ולא יותר מזה. ואני לא מסתפקת בזה.

יכול להיות שאצליח לוותר עליו, וללמוד את השיעור. משהו כבר למדתי.

עדה, תודה על התגובה האכפתית שלך.

שלמדת משהו מכל הסיפור.
חשוב שתהי בהירה עם עצמך מה את רוצה ומה את לא רוצה , מבלי לעשות ספקולציות של איך הוא יגיב או לא יגיב.
אם תצליחי לוותר וללכת הלאה, אני בטוחה שבפעם הבאה ההתנהלות שלך תהיה אחרת.

מברכת אותך באור ואהבה,
עדה

אתה כותב שאתה שוב ושוב יוצא עם בחורות שאינך מעוניין בהן.
אני רוצה להפנות אותך למאמר שכתבתי בנושא יציאה ממערכת יחסים לא בריאה: "כך תשתחררי ממערכת יחסים לא בריאה". המאמר כתוב בלשון נקבה אבל מדבר לשני המינים.
גם אם אתה לא נמצא במערכת יחסים ורוצה לצאת ממנה, בכך שאתה נפגש עם נשים שלא מתאימות לך אתה חוזר על דפוס לא בריא עבורך.
אולי תוכל למצוא שם כמה דברים שידברו אליך ואולי אף יעזרו לך.

[a href='http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6348' id='link']למאמר לחץ כאן[/a]

שיהיה לך בהצלחה!

יעל

קודם כול אני רוצה להוקיר אותך על הפתיחות שבה את מדברת על הבעיה בזוגיות שלך.
אני חווה שיש בך הרבה אהבה לבחור ויחד עם זאת קשה לך להתמודד עם התופעות של המחלה.

אני לא מומחית ב-OCD ולכן לא אוכל ליעץ לך בתחום.
את אומרת שהטיפול שבן זוגך מקבל אינו מקדם אותו, אז אני מזמינה אותך לפנות לפורומים אחרים שיוכלו לתת לך תשובות טובות יותר בנושא OCD ובדרכים חדשות לטיפול.
( פורום פסיכולוגיה הוליסטית, פורום פסיכיאטריה, פורום רפואה סינית)
את יכולה גם לכתוב OCD בגוגל ולקרא את כל המידע הזמין שם.

לגבי עצמך.. אני מזמינה אותך לבדוק בליבך פנימה:
- האם יש בך מספיק אהבה כדי למסד זוגיות עם אדם שחולה ב-OCD?
- אם כן, מאיפה נובעת תחושת ההשפלה שלך? האם תוכלי להיפרד ממנה?
- בדקי אם זו מחלה שיכולה לעבור בתורשה. כדאי להיות מודעת לכך לפני שאת ממסדת את הזוגיות

אני מאד מעריכה אותך על מה שאת עושה למענו ולמען הזוגיות שלכם.
בהצלחה!
עדה

אני חווה מתוך דבריך את הקושי הגדול, את הבלבול, את הפגיעות....לא קל להתנהל במציאות החדשה הזו כאשר נולדת ילדה קטנה שדורשת 24/7 תשומת לב ובנוסף לכך המציאות גם דורשת לשמור על איזון בזוגיות ובמשפחה המורחבת.

במרחב האימוני אנחנו אומרים שהאחריות על המציאות שאנו חיים היא תמיד שלנו.
אז אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות על מנת שתתבונני על המציאות שלך.

האם שאלת את עצמך איך בעלך מרגיש עם בואה של הילדה הקטנה?
האם לדעתך הוא מרגיש שותף? או שמא הוא מרגיש דחוי?
מה היה מצבו כאשר גרתם אצל הוריך? איך הוא הרגיש איתם?
האם היה לו תפקיד או היה רק צופה?

קיימת תופעה מוכרת של "קנאת אב" ברגע לידת הילד הראשון בעיקר. אם עד עכשיו הייתם חברים ושותפים לכל דבר, עכשיו יש שחקן נוסף על הבמה.
מי את מולו כאבא של הילדה? האם את סומכת עליו ? האם את מבקשת ממנו עזרה (ולא רק מאמא)?
האם את מסוגלת לחוות את התחושה שלו של אובדן "המקום הראשון" אצלך?

כאשר את מדברת על שיחות "מוטיבציה" למה את מתכוונת?
האם יש שם טענות, דרישות, כעס, איומים? או שמא יש שיתוף רגשות, בקשה לעזרה, הערכה הדדית,
אמונה ביכולת שלו, עידוד?

בני אדם מגיבים תמיד ליחס שהם מקבלים. אם תרצי לשנות את האווירה בזוגיות כדי להתגבר על המשבר,יש צורך כנראה להעלות את התקשורת לרמה הבאה שלה.
האם את מקשיבה לו? האם את מבינה מה הוא אומר לך בין השורות?
האם את מתעניינת בו?
אם תזמיני אותו להיות שותף לגידול הילדה ולא תראי אותו כ"אויב" אני מאמינה שתוכלו להתגבר על המשבר.

אני גם מזמינה אותך לשאול את עצמך: האם עשיתי כל מה שאפשר ? לפני שאת מחליטה על פירוק החבילה. פירוק היא הדרך הקלה.....פתרון המשבר היא אפשרות של צמיחה עבור שניכם.
אל תוותרי על הצמיחה שלך!

בהצלחה לכם מכל הלב....
עדה

קודם כל אני מתנצלת על העיכוב בתגובה.

אני שומעת מדברייך את המחוייבות שלך לקשר וזה יפה.
יחד עם זאת את אומרת שאת מזהה איזה דפוס שחוזר מהיחסים הקודמים שלך.
לכן בואי נסתכל על הדפוס הזה: " כבר היה לי נסיון עם מישהו כזה בעבר, שבסוף נפרד ממני, כי לא הצליח להתגבר על הפחד שלו, לכן לא בא לי להפוך שוב למטפלת ומרגיעה של מישהו מהסוג הזה".

למדת מהעבר שהיית שם על תקן מטפלת ומרגיעה ואת לא רוצה להיות בקשר הנוכחי כזו.

מי את כן רוצה להיות מולו ? איזה אדם את רוצה להיות מולו? (לא מטפלת, אלא...)

איך זה יראה אם תהיי אדם כזה? איך תתנהגי? מה תרגישי? איך זה יתבטא במציאות?


אם היית צריכה לתת עיצה לחברה שלך שמספרת לך על בן זוגה שפוחד מהמחשבות על חתונה וילדים. מה היית מייעצת לה לעשות?

מה היחס שלך לחתונה וילדים? האם את שלמה עם המחשבה על נישואין והולדת תינוק? האם את שלמה עם הזוגיות שלך להקמת משפחה?

האם הקשבת למה מפחיד אותו בנושא? לא מתוך מקום של מטפלת אלא מתוך הקשבה נקיה ומתוך סקרנות? מהו אותו פחד שהוא חווה? פחד ממחויבות? פחד מהורות? פחד מאחריות? פחד שהיחסים יפגעו? מהו אותו פחד?

כמו שאת רואה אני מחלקת את זה בגדול לשתי שיחות:
1. עלייך - מי את רוצה להיות מולו, מה היחס שלך לחתונה וילדים ולזוגיו. מה היית מייעצת לחברה.
2. ההקשבה לפחד שלו מתוך סקרנות, התעניינות ולא כדי לטפל ולפתור את הבעיה, רק להקשיב.

התבונני בשאלות האלו ואני מקווה שזה יעזור להחליט כיצד להגיב.
בהצלחה ושבוע מצויין

יעל

שלום,

אני יודעת שאני אוהבת אותו מאוד ואני מניחה שלא יקח לי עוד הרבה זמן כדי כן לרצות ולצפות ממנו להצעת נישואין. אני מניחה שתקופה של שבעה - שמונה חודשים, בגילינו, כבר מספיקים כדי להגיע להחלטה כזאת. במיוחד גם לאור העובדה שאנחנו כבר גרים ביחד מספר חודשים והכל הולך בסדר גמור.

הוא שיתף אותי בכך שהוא באמת חושב שאני האחת בשבילו, שלמרות שהיה במערכות יחסים רבות וחשב שאהב בעבר, הוא מבין שכמו שהוא אוהב אותי וכמו שטוב לו איתי, אף פעם לא הרגיש כך בעבר. הוא שיתף אותי שהוא חושב על נישאוים ורוצה ילדים, אבל המחשבה על איבוד החופש והמחוייבות הגדולה שכרוכה בזה, די מפחידה אותו. מצד אחד הוא חושב ורוצה את זה, מצד שני הוא מבין עד כמה חייו ישתנו בעקבות זה ולא בטוח שהוא עדיין מוכן לזה.

מבחינתי, אני כבר כן מוכנה למחוייבות מהסוג הזה ואין לי שום חששות או ספקות לגביו או לגבי הקמת משפחה איתו.

הקשבתי לו ולתחושות שלו ואמרתי לו שמה שהוא מרגיש נראה לי טבעי לגמרי. זה רק אומר שהוא מתייחס לנושא הזה ברצינות ובאחריות רבה ושגם לי במידה יש תחושות דומות וזה נשמע לי טבעי.
בנוסף, כדי להוריד ממנו את הלחץ, אמרתי לו גם שאני לא מצפה ולא מחכה ממנו להחלטות שהוא לא בשל אליהן, אבל מצד שני השליטה על חיי היא בידיים שלי, כלומר שאני לא אגיע למצב שבו שאני מעבירה אותה למישהו אחר בציפיה שיקרה משהו.

אני לא יודעת אם שנושא מיצה את עצמו, כי לשנינו לא כ"כ נוח לדבר על זה. מה אני יכולה לעשות או לומר עוד כדי מצד אחד לא להרחיק את מיסוד הקשר ומצד שני לא להיתקע בציפיה ארוכה שהוא יבשיל למשהו שאני כבר די בשלה??

אני שומעת מתוך דברייך את הבגרות שלך, המודעות שלך וההבנה שלך.
אני שומעת את החשיבות של הקשר והחיוביות שבו.
וכן אני חשה שאת בודקת את הגבולות שלך.

הגבול הדק בין התחשבות וקבלה של רצונותיו של האחר, המתנה והתגמשות על מנת ששניכם תהיו באותו המקום ותהיו בשלים לבין לשמור על הגבולות שלך ולא לוותר על עצמך ועל רצונותיך.

אם השאלה הזו עולה אצלך, כפי הנראה את לא מיצית את הנושא.
גם אם זה לא נוח לדבר על זה, אם אתם הולכים לקראת עתיד משותף, נישואין והקמת משפחה, האם באמת תוכלו להמנע משיחות שיש בהן התמודדות משותפת ?

את מקילה עליו את הלחץ ואומרת לו שאת לא מצפה ומחכה להחלטות שהוא לא בשל אליהן ויחד עם זאת, את לא רוצה לחכות ולהיות בציפיה ארוכה עד שיבשיל.

מה הגבול שלך? כמה זמן את מוכנה לתת לו להבשיל ? קבעי תאריך עם עצמך.
מה הזמן שכבר לא תוכלי לחכות? תוכלי לקבוע זמן או טווח ברור לבדיקה מחודשת, להתבוננות.
כשקובעים זמן לבחינה מחודשת, זה משחרר את הלחץ והשאלות, ואולי דברים יתבהרו מאליהם וגם אם לא, אז יש את הגבול שלך, שאת ערנית אליו.

האם זה נכון עבורך לאמר לו שיקח את כל הזמן שירצה עד שיהיה בשל?
האם זה נכון עבורך לאמר לו מה שאת רוצה?
האם שיתפת אותו שאת רוצה ובשלה בנישואין ובהקמת משפחה?

לעיתים צריך טריגר שיזרז תהליכים.
האם תוכלי בצורה נעימה ונינוחה לשתף אותו במה שאת מרגישה ורוצה. בכך שאת לא רוצה ללחוץ עליו אבל שאת כבר בשלה לנישואין ורוצה זאת ולשחרר את השאלה והשיחה על כך למשך תקופת זמן מסוימת.

אולי תוכלי לשאול אותו מה הוא היה עושה בסיטואציה הפוכה? ותראי איך הוא חושב...

שיהיה בהצלחה
יעל

אני שמחה לשמוע שהזוגיות שלכם טובה ויש בינכם תקשורת זורמת ופתוחה
זה מקסים!
וזה חשוב ביותר!

השאלה שעולה לי היא מי אתה מול הוריך?
איזה אדם ניצב מולם? איך הם רואים אותך?

האם הם רואים אותך כאדם בוגר עצמאי וחופשי? האם אתה רואה את עצמך ככזה?

גם איתם יש לך מערכת יחסים.
האם במערכת יחסים זו יש כבוד והערכה?

מה אישתך אומרת על הפגישה?
האם אתה רואה את עצמך עומד מול הוריך מכבד אותם וגם את אישתך ואותך?
מה יאפשר זאת?

גם אם הוריך לא מרוצים מאשתך, האם תוכל להשלים עם העובדה הזו? האם תוכל לקבל שהם חושבים אחרת ממך? ולהמשיך לחיות כפי שאתה יודע שטוב ביותר עבורך?

כמה אתה מאפשר לדעתם לחנוק אותך?
כמה אתה מאפשר לדעתם להכנס לחייך?

בסופו של דבר גם אם זה לא נראה כך, החופש הוא פנימי,ויש בידיך לקבוע מה אתה עושה עם דבריהם, כמה אתה בוחר לקבל או לדחות אותם.
או שאולי תחליט פשוט לתת להם להאמר ולשחרר אותם, ולהיות חופשי מהם.

אני מאד מוקירה אותך על הפתיחות ועל הרצון שלך לצמוח דרך התבוננות במצבך.
אני שומעת שאתה אומר: הן אומרות לי שאני לא מתאים להן....
התחושה שאני מקבלת היא שאתה תלוי בתשובתן.....האם זה נכון?

אם כן, אני מזמינה אותך להחזיר לעצמך את יכולת הבחירה שלך.
שאל את עצמך כמה שאלות:
איזו מן זוגיות אני רוצה?
איזה ערכים יהיו קיימים בה?(חברות, שותפות,שוויון, הקשבה, כבוד הדדדי וכו'..)
מי היא בת הזוג האידיאלית עבורי? (תכונות פיזיות, רגשיות, רוחניות....)
מי אני רוצה להיות בזוגיות? מה אני מוכן לתת? מה אני רוצה לקבל?

ואז כל פעם שתפגוש בחורה, תשאל אתה את השאלה האם היא מתאימה לי? האם אותה אני רוצה?
האם היא עונה על ההגדרות שהגדרתי?
ככל שתהיה ברור יותר עם עצמך, מה אתה רוצה - כך ההזדמנויות הנכונות תגענה לחייך...

מאחלת לך בחירות נכונות וימים יפים ומלאי אהבה,
עדה

אני מעונין בבחורה אינטילגנטית ומקשיבה ואכפתית וכנה.
אני אחד כזה וזה בדיוק מה שאני מחפש.משום מה אני מגיע למצבים שאנחנו מתחילים את הקשר ורק אז פתאום היא מבינה ,כלומר בנות הזוג משום שזה קרה יותר מפעם אחת,שזה לא זה.
למה זה קורה לי ? זה מה שאני שואל ? אני כן בודק וחוקר אם היא טובה לי ולכן אני ממשיך איתה הלאה.אני לא מאמין שאפשר עי בדיקה עצמית אם היא מתאימה לי או לא משום שאדם יכול לשנות את מצבו והתנהגותו או בעצם אנו מגלים תכונות נוראות ביום בהיר אחד ?

לכן,אני כן יודע מה אני רוצה ברובם של המקרים חשוב לציין.

נוסף על זה לא הבנתי מה רצית לורמ אשמח להסבר "על התחושה שאני מקבלת היא שאתה תלוי בתשובתן.....האם זה נכון? "

אשמח לשמוע תשובה .
שאול
"

לגבי - התחושה שאני מקבלת היא שאתה תלוי בתשובתן.....האם זה נכון? "
התכוונתי לומר שאתה מרגיש שתמיד הן מודיעות לך שאתה לא מתאים להן.

כאשר מחפשים זוגיות שאול, יש כמה אפשרויות:
א. יש התאמה הדדית, שני הצדדים מעוניינים (מצב אידיאלי)
ב. אתה רוצה - היא לא רוצה (אלה הם המקרים שאתה מספר עליהם)
ג. אתה לא רוצה - היא רוצה ( האם התנסית במצב כזה?)

עד שמגיעים למצב א. אנחנו חווים לא פעם את מצבי ב ו-ג.
ואתה צודק....גם כשמגיעים למצב א- קורה שדברים משתנים ואנו מגלים תכונות חדשות, טובות יותר או טובות פחות.
אנשים משתנים כל הזמן, כם בת הזוג , גם אתה ומה שחשוב לבדוק הוא האם בקשר הזה אני צומח?

האם אתה יכול להסתכל על המקרים שקרו לך כתקופה של התנסות, לימוד, הכרת הרצונות שלך,
הכרת התגובות שלך כאשר אומרים לך "כ"ן? או כאשר אומרים לך "לא"?
אני מאמינה שזוגיות הוא מקום נהדר לצמוח וללמוד על עצמך. הרבה פעמים אנחנו רואים תחילה את התכונות שאנחנו אוהבים ועם הזמן מגלים את התכונות ה"נוראות" כפי שאתה קורא להן.
מה התכונות ה"נוראות" האלה אומרות על עצמך? מה אתה יכול ללמוד מזה?
בני זוג משקפים לנו לא פעם מי אנחנו, איך אנחנו מגיבים, איך אנחנו פועלים.
הבדיקה העצמית שאני מדברת עליה היא לא רק לשאול אם היא מתאימה לי אלא גם
איזה רגשות יש לי כלפיה?
מה היא מעוררת אצלי?
איך אני מגיב בנוכחותה?
מהי משקפת לי?
באיזה מקומות אני רוצה לצמוח?
מה אני מוכן לתרום לזוגיות?
מה אני רוצה לקבל בזוגיות?
איך אנחנו מתפתחים ביחד? לחוד?

מקווה שהבהרתי....
שבוע נפלא!
עדה

אני מוקירה אותך על המודעות שלך ועל הרצון לעשות שינוי ולשנות דפוסי התנהגות שלא משרתים אותך.
אם יש רצון אמיתי ועיקבי, השינוי גם יגיע!
נושא הביטחון העצמי הוא נושא מרכזי בחיינו ובזוגיות בפרט.
אני יכולה להפנות אותך לכתבה שכתבתי בנושא כאן בפורטל : חוסר ביטחון עצמי - מכשול זוגיות

, [a href='http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=8873' id='link']לחצי כאן[/a]

מקווה שזה יעזור,
בהצלחה
יעל