פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני מבינה שקשה לך ושאת מתגעגעת, אך את יודעת שיש סיבה לפסק הזמן הזה.
מה השתנה מלפני שבוע?
האם את כבר מגובשת ויודעת שאת רוצה לחזור לקשר?
האם הוא כבר יודע שהוא לא יכול בלעדיך?

יש לזמן אפקט מרפא....ממרחק של עוד כמה שבועות אולי תבינו שניכם מה נכון עבורכם.
אני רק מזמינה אותך לא להיכנס למשחקי אגו "מה פתאום שאני אזום? שהוא יתקשר".
אם יגיע הרגע - ולא בגלל שקשה לך או את מתגעגעת - שבו תדעי בודאות שאיתו את רוצה לבנות את הזוגיות של חייך , אז אל תתביישי ואל תשחקי משחקים. תהי אוטנטית ותתקשרי.

בינתיים, נראה שלשניכם יש עבודה לעשות.
החזיקי מעמד!
עדה

המשחקים האלה סתם מיותרים
הוא יתקשר ,אני אתקשר .. אם אני ארגיש שאני ממש רוצה לדבר איתו אני אעשה את זה וזהו ..

מה השתנה השבוע ?
האמת שאני מרגישה שהשתנתי קצת .. בכלל בכל הראיה שלי לגבי הקשר שלנו ..
אני רוצה לחזור לזוגיות הזו, ואני גם יודעת איך אני רוצה שהיא תראה ( שונה לגמריי ממה שהיה עד היום)
ובקשר אליו , אין לי מושג אם הוא הבין שהוא לא יכול בלעדיי
איך אני יכולה לדעת כזה דבר ? רק אם נדבר אני אדע ..
אני מפחדת שאני אתקשר ואולי הוא לא יענה .. נכנסתי לפרנויות שהוא בכלל לא רוצה אותי למרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד והוא בעצמו אמר שאני לא אצא לו מהלב ..
אני לא רגועה בכלל =\\

את כותבת שאין אמון הדדי ,
אני שומעת שאת גם לוקחת אחריות על חלקך בדבר.

זה מצויין!
מה שתוכלי לעשות עכשיו הוא לשנות את זה.
להתחיל ליצור אמון, לשנות את הקארמה,
כשאנו משקרים או לא ראויים לאמון , זה חוזר אלינו.
אך מה שיפה הוא שבכל רגע אנו יכולים לשנות זאת בכך שנתחיל להיות ראויים לאמון.
נתן אמון ונהיה ראויים לאמון.
התחילי בכך כבר עכשיו ואז במוקדם או במאוחר זה יחזור אליך.

שמחת החיים שלך גם היא נמצאת בך
גלי אותה בתוכך
מצאי את הדברים שאת נהנית ואוהבת לעשות.

יחסים שאינם בריאים הם זוללי אנרגיה.
התבונני בשקט במה שנכון עבורך,
אולי תרצי לדבר איתו ולפתוח את הכל בפנייו?
או שתרצי להבין עם עצמך מה נכון עבורך?

יש לך פה הזדמנות לצמוח, ראי את ההזדמנות במצב שנוצר
האם תוכלי ללמוד משהו מכל זה?

הקשיבי לעצמך, למה שאת זקוקה לו כעת,

שיהיה בהצלחה
יעל

השינוי תמיד מגיע מתוכך.
קחי את הזמן לעצמך - זה חשוב ביותר.
אם את לא תרגישי טוב עם עצמך, גם תרומתך לאחרים תפגם.
שימי את עצמך בעדיפות עליונה, למענך ולמען הסובבים אותך!

בהצלחה
יעל

אני יכולה מתוך דבריך לחוש את הכאב העצום שאת חווה.
יחד עם זאת את נשמעת בחורה נבונה, רגישה, מודעת לדברים הטובים שהיו בזוגיות, מודעת לקשיים שהתעוררו לאחרונה.
ברור גם שיש אהבה גדולה ביניכם ואתם חווים תהליך של התבגרות. תקופת הצבא זו תקופה משמעותית עבור חברך וכמובן שזו גם תקופת מבחן לקשר.
את אומרת שתמיד ידעתם להתגבר על המכשולים אך לאחרונה הגעתם להבנה שיש צורך בפסק זמן כדי שאת תגבשי את אישיותך ובכדי שהוא יבין עד כמה הוא זקוק לך.

במבט מהצד החלטה זו נבונה ובוגרת, זו הזדמנות עבור שניכם לצמוח , להתבגר ולהגיע למסקנות לגבי הקשר שלכם. זה הזמן הנכון עבורך לשאול כמה שאלות בסיסיות:
מי אני? מי אני רוצה להיות? לאיזה כיוונים אני רוצה להתפתח?
מה אני אוהבת בעצמי? מה אני בעצם אוהבת בו?
מי יהיה עבורי בן זוג אידיאלי? האם זה הוא? האם אני מקבלת אותו כמו שהוא?
איך אני רוצה שהזוגיות העתידית שלי תיראה? מה אני מוכנה לתרום לזוגיות?
מה יהיו היחסים? מה תהיה מידת התלות בינינו?מה תהיה מידת החופש בינינו?
איך תהיה התקשורת בינינו? מי אני אהיה בתקשורת איתו?(לדוגמא : מקטרת, כועסת, עצובה, מאוכזבת או לחילופין: מקשיבה, סבלנית, תומכת, מפרגנת)
מה הם הגבולות שלי בתוך הקשר? מה הם הגבולות שלו בתוך הקשר?

בקיצור, פסק זמן נועד להתבוננות עמוקה בעצמך, בקשר, במהות הזוגיות שאת רוצה.
העובדה שאת לא יכולה לראות את עצמך בלעדיו וזה כל כך כואב, נובעת מזה שלעולם לא היית בלעדיו ולכן את לא יודעת איך זה. מה שלא מוכר, לעתים מפחיד.
תהי שם בפחד, תהי בכאב - כמה שצריך......ואז תתחילי בהתבוננות ותגיעי למסקנות שנכונות עבורך.

ולגבי העתיד עוד מוקדם לחשוב עליו....את חוששת שתחזרו והוא לא ירצה בך יותר.
האם יתכן גם מצב הפוך?אולי את תחליטי שאת רוצה להיות לבד עוד זמן? אולי תחליטי שתרצי להתנסות בזוגיות אחרת ואז לחזור?
תני לזמן ולתבונה שלך לעשות את שלהם ותסמכי על עצמך שתדעי להחליט את ההחלטה הנכונה.
בהצלחה!
עדה

זה נורא מוזר לי ליהיות בלעדיו אני מרגישה ריקנות
הייתי עם בן אדם 5 שנים .. שזה בערך כל החיים שלי כי אני רק בת 18
ופתאום ליהיות לבד.. זה מפחיד כ'כ ..
יש בנינו אהבה ענקית ואני בטוחה שהוא לא ישן בלילה כמוני ..

החלטתי שכל יום אני כותבת מה אני מרגישה
ובעוד כמה זמן ( כמה זמן שיקח ) אני אתן לו לקרוא הכל ..
רעיון טוב ?!

תודה רבה על הכל .. אני אקופוץ לפה מדי פעם אם אני ארגיש רע ..
את עושה עבודה מדהימה !

רעיון הכתיבה מצוין.....אל תחליטי עכשיו בקשר לשיתוף שלו .
תני לזמן לעשות את שלו......ומלאי את חייך בדברים טובים: חברים, טבע, מדיטציה, טיולים.
תתנסי בחיים לבד ועם אחרים ואז תחליטי אם את רוצה לחזור.

סמכי על האינטואיציה שלך ועל הרגשות שלך. הם אומרים תמיד אמת.

ימים נפלאים לך.....
עדה

אני לא בוחרת להכנס איתך לכל החששות והדאגות והחשדות כי זה הצד ההרסני ואנחנו לא רוצות להעצים אותו.

אני רוצה למקד אותך על החיובי על הבונה, על הדרך שלך ליצור את הקשר החזק שאת רוצה עם בן זוגך, על ההזדמנות שלך לצמוח ולהתפתח מתוך הסיפור הזה.
זה הצד המעצים והמצמיח - שם עליך למקד את הכוחות. במה שכן עובד.
במה שיש בינכם. במה שחשוב לך שיהיה בזוגיות שלך - צרי את החיובי. השקיעי את מחשבותייך ביצירה של הקשר ולא בהישאבות לתוך רגשות שהם הרסניים לקשר.

החזירי את הפוקוס הביתה - אליך.
אליכם. אליך ואל ובן זוגך. השקיעי שם.

שיהיה בהצלחה

יעל

יעל שלום.האם את יכולה לעזור לי. התחתנתי לפני 5 שנים, יש לי ילד מנשואים קודמים ושני ילדים מנישואים נוכחים. בעלי בן אדם טוב, דואג,אוהב ילדים,גם לילד שלי מתיחס טוב ודואג לו,אבל יחסים ביננו ירדו פלאיםכי כל הזמן יש לו הוראות לא הספקתי ללדת הבן הראשון שלנו כי כבר אני לא עושה כלום רק יושבת נחון כי הוא מגיע הביתה בשעות מאוחרות 22:30 ועם יש כתם על הריצפה זה קטסטרופה הוא ידבר על זה כל הערב. וכל הזמן הוא מדבר על כללים שלו בבית. אני כבר שכחתי כמה פעמים הסברתי לו שאנחנו ביחד וזה לא רק בית שלו.אבל נראה לי מכיוון שלא נתתי אגורה אחת לבית הזה אז אין לי זכות לדבר. אני מאוד עצבנית. כי כל הדיבורים שלו על ניקיון בית ויש דברים שאני לא רואה ויש לי הרבה דברים אחרים שהתחלתי קורס לםני שנכנסתי להריון כבר ילדתי ונשארלי מבחן אחרון אבל עד היום הוא מזכיר לי שנרשמתי לקורס(כש שעלתי אותו עם אני יכולה להרשם חודש לפני הרשמה הוא אמר שלא יודעה תני לי לחשוב, ולפני הרשמה אוד כמה פעמים שעלתי וכיבלתי אותה תשובהתאז נרשמתי ואמרתי שאני מתחילה קורס).אז כל הזמן הינו רבים גם בגלל זה.כל ככ אנחנו הרבה רבים שאני כבר לא יודעת על מה לאגיד קודם. אם צריכ לצאת אז אני אומרת לו שאנחנו זוג וכידאי שנצא ביחד, והוא אומר ני לא בכלה. אז אני בכלה, כי אני יצאת רק עם ילדים לקחת מהגן או לנסוע להורים שלי פעם ב.אני מאוד עיפה מיחס הזה.מה עלי לעשות. תודה רבה.

אני שומעת מדבריך כמה נושאים:
בעלך מול הילדים
היחסים בינך לבין בעלך
שיחה על הכללים בבית
שיחה על כסף - כסף=זכות דיבור.
קורס - העצמאות שלך. בקשת /שאילת רשות או קביעת עובדה.

אני חווה את הכעס על תחושת הכלא שאת חווה.

את שואלת מה עליך לעשות?

כיוון שאת זו שפונה אלי בשאלה אציע לך דברים שתוכלי לעשות בעצמך.
כי את הבן זוג אנחנו לא יכולים לשנות, בטח שלא בכוח ולא בנסיונות שכנוע.

לכן..
אולי אם את תשני משהו אצלך, יתכן וזה ישפיע גם על הקשר והיחסים בינכם.

חשוב לי שיהיה ברור - תחושת כלא היא תחושה פנימית.

יתכן והיא מלווה בחוסר יציאה מהבית. אך התחושה היא פנימית.

הייתי מתבוננת איתך בשני כיוונים:
1. את עם עצמך:
מה חשוב לך בחיים שלך? מה היית רוצה ליצור בחיים שלך? מי את רוצה להיות? איך תרצי להרגיש?

2. מול בעלך:
מי את כיום בסיטואציות שאת מתארת כאן? עצבנית, עייפה, כועסת, מסבירה,
מי היית רוצה להיות בזוגיות ?
איך היית רוצה שהזוגיות שלך תראה?
איזה יחסים היית רוצה שיהיו?
מה חשוב לך בזוגיות?
איזה ערכים חשובים לך? לדוגמא: אהבה, אמון, הדדיות, שמחה, קבלה, הקשבה, חופש.
מי את רוצה להיות מולו ?

איך יבואו לידי ביטוי הערכים שאת רוצה בזוגיות, במי שתהיי מולו?
לדוגמא: אם חשוב לך ערך של אהבה, איך זה יראה במציאות שאת תהיי אוהבת? מה זה אומר? איך תתנהגי? מה תגידי? איך זה שונה ממה שיש היום? אם חשוב לך חופש, איך זה יראה במציאות שאת חופשיה מולו? איך מתנהגת מישהי שהיא חופשיה... ?... כך לגבי כל ערך שחשוב לך בזוגיות שלך.

חשוב לי להזכיר שוב, שאת בן זוגנו לא נוכל לשנות, אך נוכל להשתנות בעצמנו.
לרוב כשאנחנו עושים שינוי, זה עושה שינוי במערכות היחסים שלנו.

אני בת 25 בן זוגי בן 35

יש לך פה הזדמנות ללמוד משהו...
מה את יכולה ללמוד על עצמך מן הסיטואציה הזו?

איזו הזדמנות עולה מתוך כך עבור הזוגיות שלך?

מי תהיי אם תמצאי בתוכך את העוצמה לבחור את המחשבות שלך ולא לתת לרצף המחשבות האוטומטיות לתפוס את המקום? מי תהיי אם תהיי חופשיה ממחשבות הקנאה הכעס? זה לא שהם יעלמו אך הם לא ישלטו בך, הם יעברו לרקע, לא ישתלטו על תגובותיך מעשייך ומה שתבחרי להתמקד בו.

זה לא סתם מילים יפות - יש לך באמת אפשרות לבחור !

אזרי את כל הכוחות שבך על מנת לא לתת משקל למחשבות הקנאה, בכל פעם שהן עולות, תחשבי על משהו אחר בונה וחיובי שתוכלי להתמקד בו לגביך, לגבי הקשר שלך, חשבי על מי את כן רוצה להיות.

איזה אתגר עומד בפניך?

איזה שיעור יש לך כאן עבור עצמך? כיצד תוכלי להתפתח ולצמוח מתוך הסיפור הזה?

בהצלחה!!

יעל

זה נהדר שאת מודעת לזה.
זה הדבר הראשון שצריך על מנת להשתחרר מזה, מודעות ורצון.
רגש הקנאה הוא אחד הרגשות החזקים וההרסניים שקיימים, לקנאה יש נטיה להשתלט ולשלוט במחשבות וברגשות שלנו.

אני מבינה שזה גורם לך להיות קנאית, כועסת, עצבנית.
מי היית רוצה להיות איתו ובכלל בחייך? לדוגמא: אוהבת, מפרגנת, משתפת, שלווה, רגועה, שמחה...

ככל שתפני את תשומת ליבך לקינאה ולחיבור בינהם - את מעצימה את תחושת קינאה.
ככל שתפני את תשומת הלב ליצור את הזוגיות והקשר שאת רוצה ליצור, לחזק את הקשר בינכם, להיות יותר נינוחה ורגועה, להיות אוהבת וכו' - כך הקשר בינכם יתחזק.

איזה ערכים חשובים לך בזוגיות שלך? אהבה, פתיחות, מרחב אישי...
התמקדי במה שחשוב לך ליצור.
בכל פעם שעולה רגש הקנאה. אמרי לעצמך שאת לא תכנעי לו. יש לך בחירה.
בחרי להתמקד בחיזוק הקשר בינכם.
חשבי כיצד תוכלי ליישם את הערכים החשובים לך בזוגיות ובחיים.

יש לך אפשרות להתמקד במה שתבחרי!!!
צריך לאמן את השריר של הבחירה. לבחור בחיובי ולא בקנאה.
לבחור במה שבונה את הקשר ולא בקנאה שיכולה להרוס אותו.

אמני את שריר הבחירה שלך.

מצאי לך את המקורות שנותנים לך אנרגיה: פעילות גופנית, עשייה יצירתית, כל דבר שמטעין אותך
כשאת עסוקה בקנאה זה סוחט לך את האנרגיות.
מצאי את המקומות שנותנים לך אנרגיה, את החברים או הסביבה שמפרגנת לך ומחזקת אותך.

שיהיה בהצלחה
יעל

לבחורה שמקנאת בגלל שהבן זוג שלה מצא מישהי לאותו תחביב, עצה ממני וסביר להניח שאני גדולה ממך בכמה שנים. אני בת 40... אל תתני לתחביב משותף להרוס לך את הזוגיות, התחביב המשותף של שניהם ישאר בגדר תחביב משותף , ברגע שתרפי ממנו ולא תעשי סנקציות מיותרות. אני מבינה אותך מאוד ואני קנאית לא פחות ממך, אבל אאמיני לי שביום שאת תרפי ותקבלי את זה הזוגיות שלך תהיה הרבה יותר טובה ממה שנדמה לך. אני אגלה לך סוד, גבר שרוצה למצוא עניין במישהי ולא בך הוא יכול לעשות את זה גם בשעות העבודה. למדי דבר אחד... ככל שאת מתקרבת למטרה ככה היא מתרחקת ממך.( ככל שתתעקשי יותר ככה תאבדי אותו יותר מהר) דעי לעשות את הדברים נכון כי האימפולסביות שלנו גורמת לנו להרס עצמי ולזוגיות בפרט. בהצלחה...

אני באמת לא רוצה לעשות סנקציות חמורות..הגעתי למצב שגם שהאי מגיעה אלינו הביתה אני מגעילה אליה ועושה לה פרצופים וגורמת לה להרגיש לא בנוח בבית שלי ושל בן הזוג שלי..אני משתפת את בן זוגי ברגשותיי והוא מרגיש את הקנאה שלי לעניין זה לא מונע ממנו להפסיק לעשות התחביב המשותף שלהן שהוא צילום.אבל הסרטים שרצים בראש לא עוברים ובכל פעם שהוא מספר לי שהוא הולך לצלם איתה אני מרגישה את הגופ רועד מעצבים.הוא מודה שההוא לא מוצא בה עניין אבל עצם התחביב המשותף יכול לגרום לו להריש אליה משהו ולהתחבר אליה יותר..גם ככה יש בניהם חיבור..הקנאה הזאת מוציאה אותי מדעתי ואני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת לקבל את הידידה הזאת למרות שניסיתי להיות חביבה ולדבר איתה זה לא עוזר כשהם שניההם לבד..יאלהה כבר שתעזוב אותו בשקט מה היא נדבקת כמו קרציה

אני מבינה מדבריך שיש לך קשר יחסית חדש ואתה לא כל כך מרוצה מהקצב בו מתפתחים היחסים.
את גם אומר שהבחורה בישנית וזה מציק לך שהיא לא מתקשרת.

אני דווקא רוצה לכוון את הזרקור אליך ולשאול אותך :
האם היו לך קשרים קודמים?
איך היה לך שם?
מי אתה היית אז ומי אתה היום מול אותה בחורה?

מה אתה אוהב בבחורה? איזה תכונות שלה?
האם הבישנות שלה מאפילה על יתר התכונות הטובות שלה?

ועוד ארצה לשאול אותך.......
איך היוזמה שלך בקשרים מול בחורות?
איך היוזמה שלך מול סתם חברים?
האם אתה מחכה שיתקשרו אליך או שאתה מתקשר ראשון?

ועוד שאלה אחת....
האם יש בך מספיק פתיחות כדי לשתף אותה במה שאתה מרגיש?
האם אתה יכול לההסביר לה שאתה זקוק לקשר קצת יותר אינטנסיבי?
יתכן שהבחורה לא יוזמת תקשורת בגלל בישנותה או בגלל העדר יוזמה או בביטחון לקוי בקשר.
דברו על זה.....אין כמו תקשורת פתוחה.

מקווה שנתרמת מהשאלות....
בהצלחה!
עדה

על מנת לתת לך תשובה אשאל אותך כמה שאלות:

אילו ערכים חשובים לך בחיים? (לדוגמא: אהבה, אמון, כבוד, פתיחות, יושר?)
איזה זוגיות היית רוצה בחייך?
זוגיות של אמון כנות ופתיחות או זוגיות של התפשרות ופראנויה?

אם החששות שלך אכן נכונות האם היית רוצה להמשיך להיות בקשר הזה?
מי אתה כשבת זוגתך בוגדת בך?
איך אתה מרגיש עם החשש הזה שאולי היא בוגדת בך? האם תוכל לחזיק רגשות אלו לאורך זמן?
האם תוכל להתנהג כאילו כלום לא קורה והכל כשורה?
האם זה יהיה נכון לדעתך להשאיר את הדברים כמו שהם?

מה מניע אותך פחד או אמת?
איך אתה רוצה להתנהל בחיים שלך, מתוך אמון חופש ואמת או מתוך פחד, פראנויה והתפשרות על עצמך?
איזה סוג של יחסים היית רוצה שיהיו לך?

מקווה שעזרתי לך להגיע לתשובה הנכונה עבורך

יעל

אני מרגישה שנפגעת מהם,
אני גם מאמינה שאת היית נוהגת אחרת אם היית מזמינה חברים אלייך

יחד עם זאת הייתי מציעה לך להשאיר אפשרות שהם לא עשו זאת בכוונה לפגוע בך
האם יכול להיות שבאירועים מעין אלו הורי הכלה לעתיד כל כך מתרגשים ועסוקים
שהם לא שמים לב האם הם ישבו ודיברו עם כל אחד ואחד מהאורחים וזה לא בגלל שהם לא רצו אלא בגלל שלא שמו לב, לא היו במודעות לעניין.

הנטייה שלנו כבני אדם היא תמיד לקחת את כל הדברים שקורים לנו באופן אישי, אך הרבה פעמים אם נוכל להתייחס לדברים באופן לא אישי נגדנו אלא כתופעה, יהיה לנו יותר קל לקבל התנהגויות שאינן תואמות את הצפיה שלנו.

ועכשיו אליך...
יש לך בחירה:
1. להחזיר להם באותה המטבע, ולא להתייחס להזמנתם ולא להגיע לחתונת ביתם, מתוך התחשבנות על מה שעשו לך, ועל זאת שלא כיבדו אותך כמו שהיו אמורים לדעתך או כמו שאת היית מתנהגת בסיטואציה כזו.
או
2. לייצג עמדה חופשיה מהתחשבנות ומפגיעה.
עמדה מבינה שכפי הנראה הם לא היו במודעות רחבה ולא היו בהקשבה מספקת לאורחיהם, ולמרות זאת להמשיך איתם את הקשר, לכבד אותם - כי את אדם מכבד ואת מייצגת דרך נכונה יותר להתנהג.

בסופו של דבר הבחירה היא שלך האם לפעול מתוך הפגיעות או מתוך הבחירה החופשית והמודעת בדרך מכבדת וגבוהה יותר.

בהצלחה

יעל

קודם כל אני רוצה מאד להוקיר אותך על ההתעניינות ועל השאלה המעניינת.

שנית אני אומר שאני יכולה להציג יותר את הצד של האימון לזוגיות ופחות את הצד של היעוץ הזוגי.
ברור ששני בעלי המקצוע- גם היועץ וגם המאמן/ת - מטרתם להביא את הזוג למציאות זוגית טובה ככל האפשר.

להערכתי יועץ זוגי עובד יותר לעומק, חוקר את מקורות הקונפליקט, בודק את המודל הזוגי של ההורים ומשם מעצב דרך לשיפור המציאות.
באימון לזוגיות אנו עובדים יותר על המציאות העכשווית , מי אתם מול בן בן/בת הזוג, מה החזון שלך לחיים בכלל ולזוגיות בפרט, מה החזון של בת הזוג, איך מוצאים נקודות משותפות לחזון משותף,
כיצד מגיעים להסכמים ביניכם על המשך הדרך המשותפת, כיצד מנקים את המערכת הזוגית ומביאים אהבה, חמלה, אחריות, שותפות, חברות ועוד.

עוד הבדל שאני רואה היא המתכונת. ליעוץ זוגי בדרך כלל באים שני בני הזוג.
באימון לעיתים קרובות אנו מאמנים רק צד אחד (כי אולי הצד השני לא מוכן לשתף פעולה).
גם כאשר מאמנים צד אחד והוא מתחיל לעשות שינויים בהוויתו, ביחס שלו לזוגיות - אזי הצד השני מגיב לטובה ודברים נפתרים.

אז אפשר לבד או אפשר בזוג, אפשר מול מאמן בודד או מול זוג מאמנים (שהם גם בני זוג לחיים או לא). אימון מול זוג מאמנים מאפשר איזון ואמון מוחלט בין כל משתתפי האימון ובנוסף הזוג המאמן מהווה מודל זוגי בהתנהלותו מול הזוג המתאמן.

מקווה שנתתי לך מספיק מידע בשלב זה, מאחלת לכם בחירה נכונה עבורכם.
בהצלחה!
עדה

אני קולטת מדבריך את תחושת הפגיעות שלך, את הפחד מדחיה, את האכזבה מהאנשים שאתם מתרועעים איתם.
אני מזמינה אותך לחקור בינך לבין עצמך, מהן הרגשות האלה שאת חווה?
מה קורה במציאות? האם הם באמת דוחים אותך? או שמא את שמה את עצמך בצד?
מה באמת פוגע בך שמה?שהם לא כל כך מדברים איתך? או שמא העובדה שהם "מכרכרים" סביב בעלך?

האם קיימת תחרות בינך לבין בעלך על תשומת לב החברים?
באיזה עוד תחומים בחייכם אתם מתחרים?
האם את מרגישה מנצחת בתחרות או מפסידה?
איזה רווח יש בתחרות ביניכם? לאן זה מוביל?

מאיפה נובע הצורך "להראות להם" שאת פגועה?
האם נדמה לך שאם לא תכבדי אותם בנוכחותך , הם יכבדו אותך יותר?

סמדר יקרה, אני מעריכה שתחושותיך נובעות קודם כל מפירושים לא נכונים של תמונת המציאות.
כולנו מפרשים ומפרשים וגורמים לעצמנו עוגמת נפש לעיתים ללא סיבות אמיתיות.
אני גם מזמינה אותך לבדוק עם עצמך מי את כשאת נמצאת בחברה? סגורה, ביישנית, כועסת, מקטרת, מרכלת, ביקורתית, נוטרת טינה? או אולי שמחה, משתפת, מכבדת, אוהבת, תורמת, קלילה, מפרגנת?

ההוויה הפנימית שלנו קובעת את המציאות בחוץ. מי את רוצה להיות? מה את רוצה להקרין?
מה יעזור לך לשדרג את ההוויה? מי יכול לתמוך בך בכך?

מבטיחה לך שאם תנסי לכבד את חבריך הם ישנו את יחסם אליך.
מקווה שעזרתי....בהצלחה!
עדה

נשמע לי שאתם משקפים אחד את השני, יש לכם מראה גם בהתייחסות המשפחות אחד לבן זוג השני.

אני גם מבינה שקיבלת החלטה עם השנים שמה שחשוב לך זה לא המגורים המשותפים אלא טיב הקשר והתקשורת בינכם, הערכים שאתם חולקים.

יחד עם זאת אני שומעת שהיית רוצה יותר, חיים משותפים, בית חם ופתוח, עוגן לילדים.. וזה יוצר פער עבורך בתקופות שיש התרחקות.

אני מוקירה אותך על הראיה המודעת והבוגרת שלך

תקופות של התרחקות והתקרבות קיימות בכל קשר,
אני מבינה שקשה לך עם זה, תחושת בדידות, עולות שאלות, דאגה... וזה בסדר.

הייתי מתבוננת איתך...
באילו תחומים בחיים את מרגישה את עצמך מלאת חיות?
האם את מרגישה חופשיה או תלויה בבן זוגך בזוגיות שלך על מנת להיות מאושרת?

היכן יעל במלוא עוצמתה? בסיפוק? בשמחה?
אולי דווקא בתקופות הריחוק , זה הזמן בשבילך עם עצמך או עם עולמך האישי. כך שבמקום קושי זה הופך למתנה ולאתגר.
אני רק מעלה אפשרות, כמובן רק את יכולה לדעת אם זה נכון עבורך, התבונני בזה.

מקווה שעזרתי

בהצלחה יעל

האמת היא שלא רציתי לומר :שלום, "מיואשת מעצמי" - כי כמו שאמרת בסוף דבריך "הכול בראש".
וגם השם שהענקת לעצמך הוא תוצאה של הפירוש שאת נותנת למצבך.

קודם כול אני רוצה להוקיר אותך על הפתיחות שלך ועל הדרך בה את מתארת את הזוגיות שלך.
את מבורכת בזוגיות טובה, באהבה הדדית, בתמיכה, בתקשורת טובה,בהתחשבות ועוד.
במקביל את מתארת את מצב העייפות, את חוסר הזמן, את העדר התשוקה - מצבים שמוכרים כאשר את מניקה ומגדלת שני ילדים קטנים.

אני מבינה מדבריך שיש פער בין הרצון שלך למשחק מקדים לבין רצון בעלך לחתור לחדירה מיידית.
ואת עוד אומרת שאת לא אוהבת לגעת בעצמך, לא מאוננת ולא מתכוונת ללכת ליעוץ.
אני רוצה לשאול אותך מה לדעתך חוסם אותך מללכת ליעוץ סקסולוגי?
נשמע שכאילו יש לך זוגיות מדהימה ואת אוהבת את בעלך ורוצה לענג אותך וכו וכו... אני גם מרגישה שיש בך צורך ורצון לפתור את המצוקה ביחסים המיניים.
אז ....מה או מי יכול לתמוך בך בהחלטה ללכת ליעוץ ?
יעוץ יכול להיות אישי או זוגי אך רצוי מאד שלא תוותרי עליו.
הנושא רגיש למדי ולא נראה שיעוץ בפורום מספיק כדי לפתור את הבעיה.
אנחנו כאן מאמנות לזוגיות, אך לא סקסולוגיות מקצועיות ולכן עדיף שתפני לאיש/ אשת מקצוע
או דרך קופח או באופן פרטי.

אל תוותרי לעצמך ושמרי על הזוגיות הנהדרת שלך.
בהצלחה!
עדה

תודה רבה על התשובה.
שאלת מה מונע ממני מללכת לייעוץ?
סתם מחשבה מיושנת. קשה לי להודות שמשהו לא בסדר עד כדי כך שצריך ללכת לייעוץ.
וחוץ מזה- אני לא מאמינה שייעוץ יעזור לי. אני קוראת המון בנושא והדבר הראשון שמייעצים זה להתחיל להתחבר לגוף שלך, לגעת, לאונן, ואני ממש לא בכיוון. זה לא מהנה אותי ואני לא רואה את עצמי עושה את זה. ואם כך- מה הטעם בייעוץ?
יחד עם זאת, כמו שאמרת, יש לי רצון עז לפתור את הבעיה.
אני אנסה במקביל להתייעץ בפורום בנושא סקסלוגיה
כתבתי בפורום זה, למרות שאני יודעת שאתן לא סקסלוגיות מקצועיות כי לדעתי הפתרון שלי הוא "בראש" בשל המפורט לעיל.
מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי
שוב, תודה רבה על התשובה.

מצטערת על העיכוב בתשובה...

אכן מחשבה מיושנת......או אולי בואי נקרא לה "מחשבה ישנה".
אם כל הענין ב"ראש" כפי שאת אומרת ואם אכן את מאד רוצה לפתור את הבעיה,
אזי אפשרי לראשך לחשוב "מחשבות חדשות".....
"אם תמשיכי לעשות, את מה שעשית עד עכשיו - אץ תקבלי את אותן תוצאות ממש" (איינשטיין).

איזה אפשרויות נוספות קיימות במרחב שלך?
האם בדקת סוגים שונים של יעוץ?
איך תוכלי לפתח אמונה שיעוץ כן יעזור?
מה יקרה במציאות אם תודי בפני עצמך שאת זקוקה לעזרה מקצועית?
האם יתכן יעוץ שלא מציע מגע עצמי ואוננות?
ואם זה לא מהנה אותך, מה כן יכול לעורר אותך? האם חשבת על אפשרויות אחרות?
האם את משוחחת על כך חופשי עם בעלך?

אלה היו כמה שאלות למחשבה.......מקווה שתמצאי את דרכך. אל תוותרי!
שבוע טוב,
עדה

מה שאני שומעת מתוך מה שאת כותבת, זה עצב
זה יופי שהתחלת לחשוב גם על עצמך ושאכפת לך מעצמך
את מציינת כמה דברים:
דבר ראשון שדיברת איתו בעבר והוא שינה את התנהגותו - מסקס של דקה להרבה זמן
כלומר יש התחשבות מצידו
ברגע שהסבת את ליבו ואמרת לו מה את מרגישה , הוא התייחס ושינה את התנהגותו

דבר שני שהייתי שואלת אותך -
האם דיברת איתו על תדירות הסקס?
האם הוא אמר שהוא מתעייף עד שתגמרי ושהוא מתעצל?
יתכן שכל אלו פרשנויות שלך והוא חושב דברים אחרים?

האם את אוהבת אותו ורוצה להיות איתו ביחד?
האם מלבד לסקס היחסים שלכם טובים?

אם את רוצה להשאר ביחד ואת אוהבת אותו, נסי לדבר איתו
ללא תלונות, אלא מתוך שיתוף מה את מרגישה
בשקט ולא בכעס
הקשיבי מה הוא אומר - כך תדעי את הסיבה

חשוב שהשיחה לא תהיי מטר של האשמות אלא מתוך אהבה
מתוך רצון להיות ביחד ולהיות מאושרים
בקשי ממנו מה היית רוצה שיהיה, איך היית רוצה שיהיו היחסים בינכם מה את מרגישה
ללא תנאים ודרישות אלא בקשה ושיתוף אישי

מקווה שעזרתי
שבת שלום

יעל

קודם כל ממש תודה רבה לך על הייעוץ
הוא מודה לזה שאני לא ממש נהנית
הוא מנסה ומתאמץ אבל ברור שהוא ממש מתעייף מזה
נראה לי שהוא רגיל לסקס מהיר וזהו
הוא פשוט היה מקיים תמיד יחסי מין אולי דקה והיה מסיים
אמרתי לו שיגע בי כשאנחנו עושים סקס כי זה יותר חושני וכדו"
וכשהוא עשה את זה זה היה כל כך טכני ממש הרגשתי איך הוא מתאמץ ולא מצליח
אני לא מאשימה אותו במצב הזה
אני אוהבת אותו מאוד והוא אהבת חיי
כל מה שאני מבקשת הוא משתדל לעשות ולרצות אותי
אך מאוד נפגעתי מהעניין שלפעמים הוא מעדיף לאונן ושלא נעשה סקס כי הוא ממש מרגיש שאין לו כוח לכך
מה את אומרת

מצטערת על האיחור בתגובתי
מאוד שמחתי לקרוא את תשובתך
הידיעה שהוא מנסה ומתאמץ , ההבנה שלך שהוא רגיל אחרת, הבקשה שלך שיגע בך, והתגובה שלו אם כי היתה טכנית, אך היתה בהחלט התייחסות וניסיון.
רצית לשמוע את דעתי:
את אוהבת אותו, הוא אהבת חייך.
איך תרגישי ללא המחשבה שלפעמים הוא מעדיף לאונן ולא לעשות סקס?
האם תוכלי להרפות ולשחרר את המחשבה הזו.
הוא משתדל וזה יכול להשתפר כל הזמן
שחררי את המחשבה שלך על זה שהוא מעדיף לאונן במקום לעשות סקס איתך,
התמקדי במה שכבר יש לכם, במה שתוכלו לשפר ביחד, נסי לקבל את מה שהוא בוחר לעשות
את חושבת שתוכלי לקבל אותו כמו שהוא עכשיו?
לשחרר את המחשבות שפוגעות בך ולהתמקד במה שכן יש לך שזה המון!!!
אהבת חייך לצידך!
הוא מתחשב , אכפת לו והוא משתדל - ראי איזה ברת מזל את
אהבי אותו ואת עצמך על מה שאתם ועל מה שיש לכם

שיהיה לך סוף שבוע נפלא!

יעל

כמו רוב הצעירים חברך חרמן ומשפריץ לך מהר .אבל יש סבוב שני וסיבוב שלישי שם מתוקונת יש לך מרווח הנאה לא רגיל.