פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

החוויה הראשונית מדבריך הוא שטף אינסופי של מילים שמעידות על הבלבול בו אתם נתונים.
האם אני צודקת?
לא ברור לי מה מצב הקשר: האם אתם בזוגיות? או שמא עדיין מוגדרים "ידידים"?
האם לכל אחד יש בן /בת זוג אחר?
מה שכן נשמע בבירור - ואת אומרת את זה יפה בסוף דבריך:
יש פוטנציאל אבל "אנחנו פשוט לא יודעים להביא אותו לידי ביטוי, לשים את האגו בצד ולתת לשני להיכנס, תחת מעטפת המגן."

יקירתי, זוגיות זה מגרש המשחקים האולטימטיבי להתגברות על אגו.ואתם כנראה משחקים בו יפה.
מכיוון שבן זוגך איננו איתנו בשיחה, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות להתבוננות:

מהן רגשותיך האמיתיים כלפי הבחור?
מהו הפוטנציאל שאת מזהה?
איך את מדמיינת איתו זוגיות לאורך זמן?
איזה ערכים יהיו בזוגיות שלך-שלכם?
מי את רוצה להיות שם?(דעתנית, יודעת, מתווכחת, מתגוננת או שמא מקשיבה, אוהבת, מקבלת דעה אחרת, מתפשרת כשצריך.......)
מאיפה הצורך במעטפת מגן? כיצד תוכלי להיפרד ממנה?
האם תוכלי באמת באמת לעשות מקום לבן זוגך בתוך המעטפת הזו?

נטלי, מהמקום של האימון, אני מאמינה שאיננו יכולים לשנות את האחר. אנחנו יכולים רק להשתנות בעצמנו. שינוי שלך יגרור גם שינוי שלו, בהתיחסות שלו. נסי ותיווכחי.
תקשורת טובה, פתוחה, רגועה, הוגנת, אוהבת.... היא בסיס הכרחי לזוגיות.
אינני נוהגת לתת המלצות על סיום קשר או בעיות בקשר.
אני רק מזמינה אותך להתבוננות, לעבודה כנה ורצינית על מנת שתוכלו להוביל את עצמכם ואת הפוטנציאל לידי מימוש.

מאחלת לך חיים מלאי אהבה,
עדה

עדה, שלום
קודם כל אני מודה לך על התשובה

שנית, אנחנו לא בקשר ידידותי אלא במערכת יחסים רומנטית, עם מחוייבות, בני זוג.
שנית, כן יש בלבול עצום לגבי העניין, שלא נותן מנוח.

אענה עכשיו על השאלות שהצגת בפני:
1. רגשותיי האמיתיים, אני מאוהבת בו כל כך, ובתוך תוכי אני עדיין חושבת שהוא האחד
אני יודעת שאני אוהבת אותו.
2. הפוטנציאל שאני מזהה- ענק. מערכת יחסים מעולה,אהבה גדולה, אני רואה את עצמי
מתחתנת איתו, ובהחלט יכולה לראות בו את אב ילדי העתידיים מאוד.
3. זוגיות לאורך זמן, אני מדיימנת שיחות נפש עמוקות, דאגה, כתף תומכת, הזדהות והבנה עמוקה,
אני מדמיינת שאנחנו נבין אחד את השני דרך מבט אחד בעיניים,
נלך מחובקים גם אחרי 5 שנים ביחד, בעת צרה נפנה ראשית אחד לשניה בין אם למענה או תמיכה
4. הערכים שיהיו בזוגיות- הבנה, דאגה, אכפתיות, שלא תהיה אגוצנטריות, פשרה, וכמובן אהבה.
5. מי אני רוצה להיות? קודם כל אני רוצה להיות נאהבת, אני רוצה להיות זו שתשמח אותו,
שיבוא אלחיה למשענת, אני רוצה להיות מסוגלת לוותר כשאין ה קריטי מבחינתי,
לראות גם את הצד שלו, להבין את העמדה שלו, אני רוצה להיות זו שתראה לו אהבה,
ולא אקח את זה בתור הפגנת חולשה .
6. הצורך במעטפת מגן? גדול מדי אצלי, יש בי פחד לא מובן שברגע שאני אפתחת ואהיה יותר חמה ואוהבת, ירבו הסיכויים לפגיעה, לעלבון. ברגע שאני לא משתפת אותו והוא אותי, אין אחריות על כלום,
אין את המצב שבו אנחנו תמיד צריכים להיות שם, וזה קושר פחות.
אין לי מושג כיצד להיפרד ממנה, ואני יודעת שזה אחד המקורות הכי גדולים לבעיות גם אצלי וגם אצלו,
אבל אני מדברת רק על עצמי, אין לי כלים להתמודד עם החומה הזו, אני אפילו לא יכולה להגיד בוודאות שיש לי כבר מוכנות רגשית להפיל אותה לחלוטין.
6. בתוך מעטפת המגן, יש מקום לבן זוג, אך הוא קטן מאוד.
והשאיפה שלי, היא,
שהוא ספציפית, יהיה חלק אינטגרלי מהחיים שלי, שבאמת יהיה החצי השני.

אבל איך באמת יודעים שהוא האחד, הקטע הקיטשי והבנאלי הזה,
איפה אמורה להידלק אותה נורה, שלפיה אדע שזה הוא.
שאני במקום הנכון?

שוב, אני מודה על תשומת הלב,
נטלי.

קודם כול אני מתנצלת על העיכוב בתשובה, פשוט לא ראיתי את ההמשך שלך...
ולעצם העניין.....
נראה לי שמעצם מתן התשובות שלך נוצרה בהירות לגבי רגשותיך, לגבי מקומך בקשר, לגבי העתיד האפשרי.
יחד עם זאת בתשובה מס.6 את מודה שעדיין אין מספיק מקום עבורו מתחת למעטפת המגן שלך ואת מעלה שאלות "בנליות וקיטשיות"(על פי הגדרתך) של איך יודעים.
אני רוצה לשאול אותך....מה יתן לך לדעת היום אם הוא אכן האחד?מה יוכיח לך היום שאת אכן במקום הנכון?
זוגיות היא מערכת דינאמית שמאפשרת צמיחה אישית ומשותפת.
האם את מרגישה היום שיש לך לאן לצמוח בתוך הקשר הזה?
האם בקשר הזה תוכלו להתגבר על משחקי האגו?
האם תצליחי לשים את הפחד בצד?

אם הקשר נכון לך לעכשיו , היי שם כול כולך .
מיותר לומר שאין תעודת ביטוח....על מנת לפתח ולשמר זוגיות טובה יש צורך בהשקעה מתמדת.

את מדברת על חומה, על חוסר היכולת להתמודד איתה ועל הידיעה שהיא מכשילה אותך בקשר.
אני מזמינה אותך לשקול עבודה אישית להמסת החומה בעזרה חיצונית של מטפל או מאמן.
כפי שאמרתי לך בתשובתי הקודמת.....אם את תעשי שינוי, אם את תמיסי את החומה, אם את תפני מקום מתחת למעטפת - הוא כבר יהיה שם, גם הוא יגיב לשינויים שלך.

מאחלת לך חיים יפים ואוהבים...
עדה

אני מבינה את הדברים שלך, ומקבלת אותם
אך בנוסף לכל מה שאמרתי,,
לא פעם אני חושבת לעצמי, האם איחרנו את הרכבת,
האם ניתן להחזיר דברים עוד אחורה

כרגע אני נתונה בכעס גדול,אכזבה ועלבון,
לפעמים אני לא רואה את ההמשך לזוגיות הזו על אף כל הרגשות שלי
ולכן מאוד קשה לי לרצות להיות כל כולי שם,
קשה לי לרצות לעבוד על הפחד שלי ועל החומה

וכאן נשאלת השאלה, שאיני יודעת עליה את התשובה,
איך למרות כל הרגשות השליליים, אני כן יכולה לנסות שנית
איך להתגבר על הקריסה הזו ולראות אם יש המשך
האם לבנות את האמון שלי בו ובנו כזוג למרות המפלה הקשה שספגתי,
למרות שכרגע אין שום יציבות.


שוב, מאוד מאוד מודה לך מראש,
ואני מקווה שכדבריך,
כן יהיה בסדר בסוף, כן תהיה אהבה ואושר.
סופ"ש נעים,
נטלי.

אני מאד מוקירה אותך על התובנות שלך ועל הפתיחות שלך לדבר על הרגשות הקשים שמציפים אותך. יחד עם זה, אני שומעת אותך אופטימית ובטוחה באהבה ובאושר.

אני רוצה לשאול אותך במי זה תלוי להתגבר על הקריסה?
מי צריך להתגבר על רגשות שליליים?
מי צריך לבנות אמון? האם יש בך אמון בעצמך בקשר הזה? האם את מאמינה שהכול בידיך?
אין ספק כדי לבנות מחדש רצוי לנקות את שרידי הקריסה.....האם את מסוגלת לסלוח?
האם את רוצה לסלוח?
סליחה הוא תהליך מרפה. אם תוכלי להיפרד מהכעס, העלבון והאכזבה, אז תוכלי גם לסלוח.
אלה הם הרגשות שבונים את החומה ויוצרים את הפחד.
אני מזמינה אותך לצאת למסע של ניקיון וסליחה ומשם הכול יהיה אפשרי.(תרימי טלפון לפרטים).

בהצלחה!
עדה

עדה היקרה,

רציתי להודות לך שבזמן קשה בשבילי,
היית שם לתת עצה ודעה, ובעצם לשקף גם את דעותי שלי, להעמיד אותי מול מראה כדי לראות את המצב.

שאלת אותי שאלות מכוונות, ובתהליך כאשר עניתי עליהן, הבנתי כמה דברים שהיו חסרים בתחילה.

במידה ואצטרך עזרה בהמשך הדרך, יותר מאשמח לפנות אליך.

באשר לדיאלוג שהיה, אני מאוד מאוד מודה!
תודה רבה רבה לך מכל הלב,
חיים מאושרים ומלאי אהבה גם לך!
נטלי.

אני שומעת את הבלבול, הוא עובר דרך דברייך.
גם אני מבולבלת...
מה את רוצה? איזה קשר את רוצה?
אם הכל היה אפשרי היית רוצה להיות בזוגיות מלאה (מעבר ליזיזות)?
האם את רוצה זוגיות ומפחדת?
האם את רוצה יזיז בלבד ולהיות חופשיה?
האם את רוצה אותו?

האם בלבול מוכר לך בחייך?
איך את מתמודדת בדרך כלל עם בלבול?

את נשמעת לי בחורה בוגרת.
האם את כנה עם עצמך? אוהבת לא אוהבת אותו. רוצה לא רוצה זוגיות?

התבונני עם עצמך בכנות.
אולי משהו יתבהר לך

בהצלחה
יעל

קודם כל אני רוצה להוקיר אותך על הפתיחות ועל הילדה המקסימה שיש לך. זה מצוין שאתה בקשר טוב עם הילדה למרות שעם האמא הכול נגמר.

כאשר אתה אומר "אני מרגיש תקוע בחיים" למה אתה מתכוון? האם רק בתחום הזוגיות?
או שמא בתחומים נוספים?.
אפשר להבין שאחרי החוויה שחווית לפני 6 שנים, קשה לך היום למצא זוגיות.
האם יש בך אופטימיות מול בחורה חדשה? האם אתה יכול לסמוך עליה? האם אתה יכול להתמסר אליה ולקשר?איזה סוג של זוגית אתה רוצה? מה אתה מוכן לתת בזוגיות? מה אתה רוצה לקבל מבת זוג?
יש עוד הרבה מאד שאלות שדורשות התבוננות....

אך לי יש עוד שאלה קטנה......האם אתה באמת חושב שעצה קטנה פה בפורום תפתור את "תחושת התקיעות" שלך?
העצה היחידה שאני יכולה לתת לך זה לעשות תהליך של השלמה וסליחה מול האימא של הילדה,
ובמקביל להתחיל ליצור בהירות לגבי איך אתה רוצה שחייך ייראו מחר בבוקר.
לשם כך קיים כלי שנקרא אימון אישי ועל פי התאור שלך, נשמע שהגיע העת לתהליך כזה.

בהצלחה!
עדה

תודה על דבריך לגבי הפורום, זוהי כוונתנו - לעזור , אז תודה!
לגבי שאלתך..
מדוע? למה זה קרה לך? ולמה היא לא חזרה אליך לגבי העלמותך?
יכולות להיות הרבה אפשרויות, אין אפשרות לדעת מה עבר לה בראש, אלא אם נדבר איתה. יתכן ויש לה דברים להתמודד איתם, אבל זה היא . ואתה זה שפונה אלינו אז...

מה שאתה כן יכול לעשות הוא התבוננות מהצד שלך:

כתבת שהקשר היה מיותר.
האם הקשר היה מיותר? או שאתה יכול ללמוד ממנו משהו. מה השיעור שניתן לך בקשר הזה?

אתה אומר שהקשר "לא הסתיים". הייתי ממליצה לך לעשות תהליך של השלמה והתבוננות, על מנת לשחרר את הקשר מהשאלות שלא נותרו פתורות. לכתוב כל מה שעולה לך בקשר לזה, לכתוב לה מכתב, גם אם לא תשלח או תתן לה - בכתיבה יש תהליך של ריפוי ושחרור. או בשיחה איתה או עם מישהו אחר שאתה סומך עליו שהוא אוביקטיבי.

אתה כותב:" הרגשתי כאחד כזה שרק נותן ואין שום קבלה .סליחה ,אבל הרגשתי כאילו אני מול עצם ולא בחורה."
אם נניח לרגע שאנו אחראים לכל מה שקורה בסביבה שלנו. מי אתה שאפשרת לזה לקרות? אתה יזמת, אתה נתת, אתה סיימת. והיא לא רצתה בהתחלה, רק קיבלה ואפילו לא יצרה עמך קשר בסיום החברות.
איזה איכויות יש באדם שמאפשר מצב כזה לקרות במרחב שלו? מי היית בקשר מולה?
מה אתה רואה מכך? מה אתה לומד על התנהלותך בעתיד?
מי אתה רוצה להיות בקשר הבא שלך? איך תתנהל אם תהיה אדם כזה? איך זה יתבטא במציאות?
אילו דברים/ערכים חשוב לך שיהיו בזוגיות הבאה שלך?
מה למדת על עצמך מהקשר?

ההתבוננות הזו יכולה לעזור לך לעשות השלמה וסגירה של הקשר וללמוד מכך הלאה לזוגיות שאתה רוצה ליצור בחייך.

ראה את הברכה בקשר, את מה שהוא איפשר לך ללמוד על עצמך ועל הזוגיות שאתה כן רוצה.

בהצלחה!
יעל

הי יעל
בהמשך למה שרשמת וקודם כל תודה רבה רבה על התגובה,אני ארשום את התשובות.
אני הייתי תמיד זה שמעניק ונותן אך מילה חמה אחת לא שמעתי מימי ממנה.אני חשבתי שכל זה הדדי
אבל אני התבדיתי מיד.אני כמובן שלוקח את השיעור מהמקרה וזה לא רק בזוגיות ככה שאני מבין את
מה שהמלצת לי ואני מבטיח לך ליישם אותו.

ברור שאנחנו לא יודעים מה עבר לה בראש אבל אנחנו יכולים לראות את המצב כאובייקטיבים מה קרה שם.כי הקשר כמו שתיארתי הוא די לפי הטקסט והשנה וחצי מוצתה לשורות אלו בלבד.

אכויות? אני אדם שמוכן ומבקש ולא מתפשר ,אז למה ההתנהגות הזו ? אשמח לשמוע דעתך
ואם תרצו שאר הגולשים.

אני שמחה על תגובתך. ראית שזה לא היה הדדי.
האם אתה מכיר את הנתינה ללא קבלה, בחיים שלך? בעבר? בתחומי חיים אחרים?
האם מוכר לך בחייך חוסר הדדיות?

אם כן, מה משותף בכל המקרים הללו?
אתה.

נכון נתינה ופרגון הם דברים חיוביים ביותר.
אך יתכן כי בחרת במודע או שלא , להיות עם מישהי שלא בנתינה, לא מפרגנת?

מה יאפשר לך לדעת בקשר הבא שלך אם יש שם הדדיות כדי לא לבזבז זמן יקר בזוגיות שאינה נכונה עבורך?

שאלה נוספת לי אליך:
האם אתה מעניק ונותן לעצמך?

בהצלחה
יעל

תודה לך מעומק הלב על השיתוף שלך...
אני כל כך שמחה בשבילך.....ותראי כמה צמחתם מאז!

מאחלת לכם חיים נפלאים,
עדה

זוכרת ששאלתי אותך מה את לומדת מול ההתנהגות שלו?
האם את צומחת בקשר הזה?
התכוונתי לומר שיתכן ובן זוגך מספק לך מגרש משחקים נח כדי ללמוד להיות קצת יותר אסרטיבית.

אסרטיביות איננה אלימות. אסרטיביות זה לומר את דבריך ממקום רגוע אך בתוקף מספיק כדי שהאחר יבין שיש גבול.
אסרטיביות זה לומר בתוקף שגם את גרה בבית הזה וזכויותיך שוות ואת רוצה להזמין את החברה.
אסרטיביות זה למשל להחליט ללכת עם החברה למופע - גם אם הוא לא רוצה ללכת.
אסרטיביות זה לחיות בזוגיות ולשמור על החופש שלך

אני מבטיחה לך שגם בת מאזניים (גם אני כזו) יכולה ללמוד להיות אסרטיבית .
לעצור את התופעה זה לא אומר לצעוק בחזרה.
איך היית את עוצרת את התופעה?
האם אסרטיביות תעצור אותה? האם לדבר ברור על כוונותיך לעתיד יכול לעצור את השטף המילולי
הבוטה שלו?

אני רוצה שתזכרי, אפרת, הבחירה תמיד בידייך:
את יכולה להישאר כל עוד את "מתרגלת" אסרטיביות....
את יכולה להישאר ולהמשיך לבכות,להסתגר, לסלוח.....
את יכולה להסתפק במה שהזוגיות הזו נותנת לך....
ואת גם יכולה לבחור ללכת ולבנות לעצמך זוגיות שתהיה לך טובה יותר.
לעולם אל תישארי במקום ש"מישהי אחרת לא היתה נשארת בו".....תבחרי את מה שאת רוצה.

מזמינה אותך לבדוק עם עצמך מה את מצפה מזוגיות, מי יכול להיות עבורך בן זוג אידיאלי, איזה ערכים תרצי לקיים בזוגיות שלך, מי את רוצה להיות בזוגיות ומה את רוצה לתרום שם.
כשתהיה לך רשימה ברורה תוכלי גם לבדוק מולה האם הדברים האלה מתקיימים בזוגיות הנוכחית שלך.

מאחלת לך ימים טובים.
עדה

אני מזהה שיש כאן דפוס: עצבים,קללות, בכי וסגירות, בקשת סליחה וחוזר חלילה.
האם כך תרצי לראות את הזוגיות שלך?

את צודקת שאת צריכה לשים גבולות יותר ברורים .
מי תוכלי להיות במקום ותרנית או סלחנית?
מה יכול לקרות אם תגידי דברים ברורים? האם יתכן שהוא יהיה אלים מעבר למילים?
הדפוס שתארתי למעלה משקף דפוס של בני זוג אלימים.
על מנת שדבר כזה לא יקרה עליך לבחור בעמדה יותר ברורה ויותר נחושה, לעצור את התופעה מעכשיו. להעלם ולגרום לו לדאוג נראה לי כסוג של משחק......

אם את פוחדת ממנו.......כיצד תוכלי לזכות בזוגיות הדדית ומכבדת?
מה זה מלמד אותך כאשר את מתמודדת עם ההתנהגות שלו?
האם את צומחת שם או את מתכווצת?

ולגבי חברתך, מה התסריט הגרוע ביותר שיכול להתרחש אם תביאי אותה הביתה? או שהיא תבוא במקרה......:)? האם במקום להשתמש בתירוצים, את יכולה להסביר לה גלויות מה מצבך?
" אני מקבלת את עמדתו כי אין לי ברירה" - איך את יודעת שאין לך ברירה? האם ניסית את כל הדרכים? תמיד יש ברירה! זה תלוי בך.......

אני מאמינה שגילוי לב מול חברתך ועמידה ברורה מול בן זוגך יכולה לפתור את הענין....
מה את צריכה לגייס לשם כך?
האם יש מישהו שיכול לתמוך בך במצבים שאת חווה?

מקווה שתרמתי לך....בהצלחה!
עדה

אני שומעת את הכאב ואת התסכול שלך מתוך דבריך, אך יחד עם זאת אני מזמינה אותך להפריד בין שני נושאים:
1. היחס שלך לבן זוגך לחברה שלך -
קורה לא פעם שבני זוג לא מסתדרים עם חברים של הצד השני.
האם את אוהבת ומקבלת את חבריו?
נשאלת השאלה מי את מול הסיטואציה הזו? האם את לוחצת עליו שיקבל אותה? האם את כועסת עליו? מה היית יכולה לעשות שונה שם?
האם תוכלי לקבל את התנגדותו מבלי לוותר על החברה שלך?

2. התנהגות בוטה וקללות
את מתארת את התנהגותו לא כאירוע חד פעמי אלא משהו שחוזר על עצמו.
אני רוצה לשאול אותך מי את מולו שמאפשרת לדבר כזה לקרות?
האם את פוחדת מהתנהגותו? האם את נעלבת ונסגרת? האם את מגיבה באותו סגנון?
אני רק רוצה שתהי ערה לתגובה שלך, כי אם את תצליחי להתנהל..... אחרת הוא יגיב בהתאם.
אני בהחלט מסכימה שלא מגיע לך יחס כזה, לכן נסי את לשנות את ההתנהלות ביניכם.
הכול בידיים שלך.

ולגבי..."אני חושבת להיפרד.."
המחשבה הזו יותר מורכבת:
האם את אוהבת אותו? האם טוב לך או רע לך איתו? האם יש סיכוי להביא את הקשר למקום אחר?
האם יש סיכוי ללכת לאימון או לטיפול זוגי?
האם את בכלל רוצה להשקיע שם?אם כן.... את יכולה לנסות, אך אם האלימות תימשך אני מזמינה אותך לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך ובזמן הנכון .
בהצלחה!
עדה

.

אתם חברים חודשיים יוצאים יום יום ,
נשמע שאת רוצה את הקשר ולא רוצה שהגיוס שלך יפריע למערכת היחסים

הוא מסרב לספר לך על עברו המיני.
האם המידע הזה הוא קריטי עבורך להמשך הקשר?
האם את רוצה לכבד את בקשתו לא לספר.
האם זה צריך לשנות משהו במהות הקשר בינכם? בין אם הוא "היה עם הרבה" ובין אם את הראשונה.

אם טוב לכם יחד - זה מה שחשוב!!!
אם את תמיד שואלת ורוצה לשאול גם אותו עם כמה בנות הוא יצא - זה בסדר
ואם הוא לא רוצה לספר - זה גם בסדר. לא משנה מה הסיבה שלו.

מה יותר חשוב לך - הסקרנות שלך או היחסים בינכם?
האם תוכלי ותרצי לשחרר את הצורך לדעת?

את רוצה שהקשר ימשיך גם עם גיוסך
איזה ערכים חשובים לך בקשר?
כבוד, אמון, אהבה, שמחה...

ככל שתחיי מתוך ערכים אלו, הקשר בינכם יהיה בריא ויציב יותר...

שיהיה המון בהצלחה
יעל

מדבריך אני שומעת סוג של יאוש.....אתה עושה הכול כדי שהזוגיות תתקיים והיא זו שרוצה להיפרד.
האם זה נכון?
תקופת הצבא היא באמת תקופה מכרעת בגורלו של קשר. מחד נוצר מרחק פיזי ומאידך כל אחד מבני הזוג נהיה מודע לאפשרויות אחרות.
זו תקופה שבה עולות הרבה שאלות לגבי טיב הקשר, האם זו בת/בן הזוג המתאימ/ה לי ועוד....

אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות שאולי יאפשרו לך לחשוב קצת אחרת:
האם אתה רוצה זוגיות עם מישהי שלא רוצה אותך? שרוצה להיפרד ממך?
האם יש לך שליטה על ההחלטות שלה?
האם אתה באמת יכול "להעמיד אותה במקום"?

האם אתה יכול להסביר למה בסופו של דבר אמרת לה שאתה רוצה להיפרד ?
מה חשבת? שתילחם עליך....? האם לא שיחקת משחק אבוד מראש?

שון יקר, זוגיות אמורה להיות הדדית לא כפויה....
אם התקשורת שלכם כרגע לא עובדת (אני מניחה שהיא מבוססת אגו....) , כל מה שאתה יכול אולי לעשות זה להציע פסק זמן למחשבה והתבוננות. בזמן הזה, אני מזמינה אותך לשים את המיקוד על עצמך, לשאול שאלות עמוקות:
מי אני בזוגיות? מי אני רוצה להיות בזוגיות? האם היא מתאימה לי כבת זוג לחיים?
האם היא היחידה שיכולה להתאים לי? איך תראה הזוגיות האידיאלית בשבילי? מה אני מוכן לתרום לזוגיות? במה אני צריך להשתנות כדי שזוגיות תצליח?

כאשר תקבל תשובות לגבי השאלות האלה אולי תדע מה לעשות.
במקביל אולי גם היא תשאל את עצמה אותן שאלות.
בסיום פסק הזמן תוכלו להחליט : מה הלאה?
רצוי שתהיה מוכן לכל סוג של תשובה -וגם אם היא תהיה שלילית....אתה תדע שהכול לטובה ושמיציתם את מה שהיה ביניכם.
בהצלחה!
עדה

אני מאוד שמחה על השאלה שלך. תודה.
זוהי הזדמנות מצויינת עבורך להתבונן עם עצמך על נושא האמון בחייך.

אתה מתאר פה חוסר אמון, איחורים ותירוצים, ללא הבעת סליחה.

האם משהו מתוך הרשימה הזו מוכר לך מההתנהלות שלך בחייך?
אולי בעברך איחרת לאנשים, או לא היית אמין? לא הבעת סליחה והתנצלות? או התנהגת בצורה שאינה מכבדת?
זה יכול להיות מול כל אדם: הורים, חברים, בנות זוג וכו'.
הרבה פעמים ההתנהגות של הסביבה אלינו משקפת את מי שאנחנו או מי שהיינו.
על מנת לשנות את הדפוס הזה, עלינו להתחיל לשנות את עצמנו.
אתה כותב: "אני לא יודע מדוע זה קורה דוקא לי בעיתוי כזה "
יתכן ועשית כבר שינוי ועדיין אתה פוגש בנות זוג כאלו. ויתכן כי אתה צריך עדיין לשנות משהו בהתנהלות שלך לכיוון מכבד ואמין.
אני לא מכירה אותך כך שרק אתה תדע האם זה נכון עבורך.

דרך נוספת להסתכל על זה היא:
איזה אדם מאפשר לסובבים אותו להתנהג אליו בצורה כזו?
אדם שהוא... (תשלים מה שנכון עבורך)

איזה אדם אינו מאפשר לסובבים אותו להתנהג אליו בצורה כזו?

אדם שהוא...
מה אתה צריך לפתח בעצמך כדי להיות אדם כזה?

חומר למחשבה...
בהצלחה!

יעל

אני יכולה לחוש את האכזבה ואת הכאב מהחוויה החוזרת של פרידות שלא מרצונך.
במקביל אני קולטת את הפגיעות הגדולה שלך כשזה קורה וכן את הפחד הגדול שזה לא יקרה לי שוב.

עולות לי כמה שאלות להתבוננות:
מי את בכל זוגיות חדשה כשאת מגיעה מפוחדת מהנטישה הבאה?
איך את מתנהלת עם הפחד הזה מול בן הזוג החדש?
האם את סגורה מרוב פחד? או שמא את נאחזת בו בחוזקה כדי שלא יעזוב?

אין ספק שאת צריכה לעשות עבודה עם עצמך(פסיכולוגית? אימונית? לבחירתך....).
אני מזמינה אותך להחזיר את המיקוד לעצמך:
מי אני רוצה להיות כבת זוג? מה אני יכולה לתרום לזוגיות?
איזו זוגיות אני רוצה?
מי הוא בן הזוג האידיאלי עבורי?
מי אני כאשר אין לי בן זוג?

כאשר תהי הרבה יותר בהירה לגבי כל השאלות האלה, אין לי ספק שרמת הפגיעות שלך והחרדה מהקשר הבא תפחת. את מוזמנת להתיחס לכל האירועים שחווית כחווית חיפוש והתנסות
לקראת הבחירה הנכונה עבורך.

את מוזמנת גם לקרא את תשובתה של יעל לכינרת על "עוד ניסיון שנכשל" (ממש מתחת להודעה שלך). כנראה את לא לבד בסוג החוויה שאת חווה.

מאחלת לך הצלחה מכל הלב בעבודה על עצמך.
עדה

לצערי אני חולמת כל לילה כמעט על הבחור האחרון שיצאתי איתו שאומנם זה היה שבועיים רק אבל הוא ממש נכנס לי ללב.. אני ממש הייתי רוצה לחזור אליו גם בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו שיתן צ'אנס כי לא באמת ניסינו וזה לא הלך.
אני יודעת שהדבר הכי טוב זה פשוט לשכוח ממנו ולעבור הלאה אבל הוא לא יוצא לי מהראש
וסביר להניח שאני אראה אותו עוד הרבה כי יש לנו כמה ח'ברה משותפים
מה את מציע לי לעשות?
קרו מקרים שהבחור הבין שעשה טעות .
אני יודעת שבהתחלה שרק התחלנו לצאת שנינו מאוד נדלקנו אחד על השני רק שלו זה ירד ולי רק עלה
האם כדאי להמשיך לדבר איתו ולשלוח הודעות או פשוט להתעלם?

זוכרת שדיברנו על מיקוד בעצמך?

גם אם הוא עדיין בלבך אין לך שום שליטה על החלטותיו.
אם הוא יבין שעשה טעות ויחזור, אזי את רשאית לבחור אם כן או לא. אך כרגע הוא החליט מה שהחליט.
האם היית רוצה להיות עם מישהו שלא ממש רוצה אותך?
האם היית רוצה שילחצו עליך להיות עם מישהו שאת לא רוצה?

להערכתי מוטב באמת שתתמקדי בהתבוננות על עצמך ובצמיחה שלך, כדי שבקשר הבא
לא תרגישי פגועה ומפוחדת אלא תבואי ממקום של בחירה: אני בוחרת האם להיות בקשר הזה או לחפש קשר חדש, אני ראויה לאהבה, אני ראויה לזוגיות טובה והדדית.

בהצלחה,
עדה

ולומדת לחשוב קודם כל מה נכון בשבילי. להחזיר את הכוח לידים שלי ולא לבטל את הרצון שלי מול שלו.
אולי באופן לא מודע אנחנו משדרות משהו הפוך ממה שאנחנו רוצות. אצלי זה קורה כי מרגיש לי כל כך מפחיד לאהוב ולרצות מישהו שאני נבהלת ומנסה להראות את ההפך.

מסכימה עם כל מה שעדה כתבה אבל לוקח זמן להפנים את זה ולהיות מסוגלת להעביר את מיקום השליטה פנימה, אלינו...

מצאתי עבורך 3 מקומות הנדברים על הנושא:

http://www.beok.co.il/ForumSearchList.aspx?s=דלקת%20שלפוחית%20שתן


בהצלחה!
עדה

הקישור שהבאת לי זה קישור לכל הפורומים
יש לך להביא לי קישור שישר מעביר אותי לפורום שישר אפשר לכתוב בו?

אותי לפורום מתאים .
שלום,אני סובלת בדלקות שתן חוזרות ,
אני מקיימת יחסי מין כבר 5 חודשים פעמים שלוש פעמים בשבוע עם חבר קבוע .
הוא הקראשון שלי כך שלא קיימתי בעבר יחסי מין .
מאז,ואפילו לפני התחלתי לסבול בלדקות בדרכי השתן וכל הזמן טופלתי באנטיביוטיקה
אבל לאט לאט הן היו דלקות חוזרות,כמעט כל חודש,ואפילו יותר אני סובלת מכל הדלקות האלו.
שמתי לב שזה לא מיחסי מין כי קורה שהרבה זמן אנחנו לא שוכבים מסיביות מסויימות וזה שוב בא לי.
הרופא אמר לי שזה יכול להיות מלחצים והתרגשויות ומעבר ממקום למקום.
רציתי לדעת האם זה באמת קשור,שבוע הבא אני נוסעת לאילת
וכן אני די מתרגשת,ואני מרגישה כיאלו הלדקת באה לי,לא יודעת איך להסביר את זה.
אני נריאה מפחדת ורק לפני שבוע סיימתי אנטיביוטיקה שהלכתי למוקד בגלל שזה החמיר והוא הביא לי איזה שהיא אנטיביוטיקה לחמישה ימים 4 פעמים ביום .
הייתי לוקחת גם פרוביוטיק+חמוציותא בל הבנתי שזה לא עוזר.
רציתי לדעת עם מיץ חמוציות ללא המתקה יעזור כאן במשהו והאם אפשר לדעת במה?
מה אפשר עלשות כדי שהדלקת האלו לא יחזרו כל הזמן ?
לפני מה שהרופא במקוד בירר מהבדיקת שתן שלי זה שיש לי חיידק שזה בעם כל פעם אותו חיידק בכל דלקת שתן שליא בל הוא חיידק שכל אנטיביוטיקה יכולה להקחיד אותו.
ז"א שכל אנטיביוטיקה שאני אקח תהרוג אותו,הוא לא חיידק מסוכן שהורג אנטיביוטיקה.
זה ממה שהבנתי,אז למה אחרי הכל הוא כל פעם חוזר ?
אני בחורה מאוד הגיינית,ואחרי קיום יחסי מין שותה מיים והולכת לעשות פיפי,
ממה כל הדלקות החוזרות האלו יכולות להיות ומה את/ה ממליץ/ה לי לעשות ?
תודה רבה ומחכה לתשובה מהירה .

צר לי שאין בידי לעזור לך בנידון. את זקוקה לטיפול רפואי ולא עצות למיניהן בפורום זה או אחר.
תתיעצי עם הרופא שלך לאיזה מומחה את יכולה לפנות ולכי אליו באופן אישי.

מזמינה אותך לא להזניח את הנושא.

כנסי לאחד הקישורים שהבאתי לך ותכתבי שם באותו אופן שכתבת בפורום הזה.
אין לי קישור ספציפי לפורום.
אני יודעת שבפורום צמחי מרפא מדברים על דלקת שלפוחית השתן.
בהצלחה,
עדה

בנאדם ביקורתי הוא בנאדם שבורח מלהבין את המציאות כמו שהיא
ביקורת היא עקשנות חשיבתית..אם אתה לא חושב כמוני אל תטרח...
אנשים ביקורתיים מפחדים לראות עולם שונה ממה שהם מכירים...או מוכנים להכיר
אדם כזה הוא צר אופקים ולא כיף לחיות במחיצתו...
מבחינתך את צריכה להישאר בטוחה תמיד...אם משהו חיצוני מערער אותך תנסי להבין מה בתוכך לא סגור..אם היית נשארת בטוחה בעצמך אז היית צריכה להבין שאת זו שעושה פשרה עם בנאדם כזה...ואם זה היה קורה הוא אולי היה יוצא מעצמו קצת...
את נשמעת אחלה בחורה...הבחור הנכון יופיע שתפסיקי לחפש מה שלא מתאים לך...תחייכי ,תזדקפי וזה יבוא מהר

התחושה של להיות נאהבת היא תחושה נפלאה וממלאת כמו שכתבת.

האם את רוצה להיות עם מישהו שמוותר כשדברים לא מסתדרים?
האם את רוצה להיות עם מישהו ביקורתי שמעיר הערות על כל דבר שלא נראה לו?
האם את רוצה להיות עם מישהו שמערער לך את הביטחון?

החזירי את הפוקוס אלייך!!!!!

מתוך ההכרות שלך עם עצמך, עם איזה אדם היית רוצה לחלוק זוגיות?
מה חשוב לך בזוגיות ?

החזירי את המיקוד למה שנכון עבורך
שחררי את הציפייה של בן הזוג ממך,

השיחות הפנימיות שהרבה פעמים אנו מנהלים עם עצמנו כמו:
האם אני מספיקה טובה עבורו,
האם הוא ירצה אותי
האם אני עונה על הציפיות שלו.
שיחות אלו, מסיטות אותנו מעצמנו ומחלישות את הביטחון שלנו.

ככל שנבחר לחזק את עצמנו כך ייטיב עבורנו. ככל שנקבל שמי שמגיע לפגישה/ לדייט זה החלק הכי טוב שלנו באותו הרגע, זה מי שהיינו שם וזה הכי טוב שכפי הנראה יכולנו להיות שם.

ואם זה מתאים לבן הזוג - מצויין
ואם זה לא טוב עבורו - גם מצויין, כי זה לא צריך לקרות

בגישה כזו נוכל יותר להיות חופשיים בסיטואציה, בפגישה.
להיות אמיתיים.

לשחרר את הלחץ, לשחרר את הרצון להרגיש נאהב כשזה לא הבן אדם הנכון עבורנו.
להאמין ולסמוך ואפילו אעיז ואומר ל ד ע ת שנהיה בזוגיות עם האדם הנכון עבורנו.

האדם הנכון !

לכן הייתי מציעה לך להתבונן עם עצמך מיהו האדם הנכון עבורך.

שיהיה בהצלחה!

יעל

את מקסימה!
אני רוצה להיות חזקה מתוך עצמי ולא להיות תלויה בתגובות וברצונות של הצד השני. לא לנסות לרצות אותו להתעסק בשאלה אם הוא ירצה אותי או לא...
אבל זה קשה.

את צודקת, חשוב לשאול- מה אני רוצה ומה טוב לי ואיכשהו הכי קל להתחמק מהשאלה הזאת. לא יודעת למה.

כל כך רוצה תשומת לב ואהבה כנראה שאני שוכחת את עצמי.

כואב לקבל את ה"לא" שלו. רציתי אותו למרות שהוא לא גרם לי להרגיש נוח. אין לי הסבר ברור למה.
היו בו דברים שמשכו אותי, שכן היו נעימים כנראה.

אני עדין תוהה למה לא הולך לי באופן כללי ואם אני עשיתי משהו שגרם לזה.
הפחד מדחיה גורם לי להמון בלבול וחוסר ביטחון בתחילת קשרים.
עד כדי כך שאני מפחדת לרצות.

כל כך מייחלת לחופש הזה של להיות שלמה עם עצמי...

אני ממש מופתעת מהזריזות שבה את מגיעה להבנות.
יחסית לבחורה בת 18, את נשמעת מאד יודעת ומאד בהירה לגבי מה שאת רוצה.

"גיליתי שיש חיים גם מחוץ לאהבה" - רק בשביל הגילוי הזה פסק הזמן היה כדאי
"אני רוצה אהבה בלי משחקי אגו" - כמה גדולה יש בדבריך! כמה בגרות!
"אני מוכנה לעשות הרבה בשביל השינוי הזה" - כל הכבוד!
מה את מוכנה לעשות? האם פרטת את זה לפרוטות?

OK, אם כל מה שנאמר בדבריך בהיר ונכון, אז איזה חשיבות יש לאמצעי התקשורת? SMS? טלפון?
פנים אל פנים?
הרבה יותר חשוב בעיני זה מי תהי בשיחה מולו. מי תהי בהוויתך? אוהבת, מקשיבה לדבריו, בוטחת בעתיד, בהירה, מכילה או שמא תלותית, דורשת ומכתיבה תנאים, מתחשבנת, מתחננת?
שימי לב , לא אמרתי שאת כזו. אמרתי בעצם שאת יכולה לבחור איזו שני להיות בשיחה.
אז מי תהי? איך זה יראה במציאות שאת כזו? מה יכול למנע ממך להיות מה שבחרת?

מה את רוצה לתרום לו בשיחה הזו? מה את רוצה שהוא יבין?

אני גם רוצה שתתבונני בדאגות לפני השיחה - מה מדאיג אותך? האם תקבלי כל תוצאה שתהיה בהבנה? האם את יכולה לשים את הדאגות בצד?

שני יקרה את נשמעת לי בחורה נבונה, אמיצה ועם לב גדול.
בהצלחה בכל אשר תלכי.....אה....דרך אגב, אני הייתי עושה את השיחה פנים אל פנים
בהצלחה!
עדה

וכן , גם אני מופתעת מעצמי שהבנתי דיי מהר ..

אני רוצה ליהיות אוהבת , מקשיבה (באמת מקשיבה ולא שומעת יש הבדל) , רוצה להגיע להבנות ..
הדבר האחרון שאני רוצה ליהיות זה להתחנן אליו או להכתיב לו או להציב לו תנאים,ובטח שלא ליהיות תלותית ! הבנתי שאהבה זה לא מרכז החיים .. יש הרבה דברים שוויתרתי עליהם והיום אני מתחרטת על זה ..
אני לא רוצה שהקשר שלי יראה ככה .

מה אני מוכנה לעשות ?
קודם כל לשלוט בעצבים שלי ולנסות להבין גם את הצד שלו גם אם אני חושבת שאני צודקת,
ליהיות יותר קשובה לצרכים שלו ,
לעבוד על הביטחון העצמי שלי כי זה גם אחד הדברים שמפריעים לו,וגם לי
ליזום בקשר , אם זה אומר בילוי או דברים מהסוג הזה ( מה שלא קרה עד עכשיו )
להפסיק "לפחד" , להתחיל להעיז, בכלל אני רוצה להשתנות .. גם בשביל עצמי , קודם כל בשביל עצמי !

ומה אני רוצה שהוא יבין ?
אני רוצה שיבין קודם כל שאני יודעת מה הבעיה ורוצה לפתור אותה על הצד הטוב ביותר ,
אני רוצה שיבין שאני עושה הכל מאהבה ואני מוכנה ללכת עד הסוף !
אני רוצה שביחד נעשה את השינוי ...

הוא כניראה חזר היום הבייתה מהצבא ,
ובטח יהיה לו מוזר שאני לא איתו , לא התראינו שבועיים ואני בטוחה שהוא מאוד מתגעגע
אני אתן לסופ"ש לעבור .. אחר כך אני אתקשר אליו,קודם כל אשאל איך עבר עליו השבוע ובכלל הסופ"ש , ואחר כך אגיד לו שאנחנו צריכים לדבר ויש לי המון מה להגיד לו ..
מקווה שזה יסתדר על הצד הטוב ביותר ..

תודה על ההקשבה ובכלל על הכל
את אישה מדהימה !

את ממש יכולה להיות גאה בעצמך ....
על התבונה,
על הנכונות,
על המודעות,
על הדרך שאת עושה.

אני בטוחה שתהיה לך זוגיות נהדרת!
בהצלחה!
עדה