פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין - יש לך שאלה?

היי שוב

עברו כמה שעות, עד לפני חצי שעה כן ישבתי וסימנתי וי על עוד משהו
ועכשיו עם החושך הזה בחוץ, וגם הצינון והכל... אני ברצון לומר לעצמי, אוקיי כן התקדמת קצת, מחר אקום בשעה רגילה יותר 7 7 וחצי בבוקר ואז בכלל אלמד כל הבוקר, וגם אלך לישון עוד 5-6 שעות, אבל יש בי לחץ, מה עכשיו 5-6 שעות אני סתם "אבזבז" את הזמן... בסדר נגיד אם ב7, 8 אני אגיד טוב יאללה , ואנוח או אם זה יום שישי אז בסדר, אבל עכשיו ויש הרבה חומר... אז מה סתם לבזבז עכשיו שעתיים...

זה אבסורד לגמרי כי עד לפני שבועיים הייתי מבלה את כל השבת עם החבר לשעבר, ועכשיו "מרוויחה" את כל השעות האלה, אז למה פתאום יש בי לחץ? וגם לא למדתי בחמישי עד עכשיו, ורק במהלך החלונות, ופתאום מרגישה לחץ, שלהתעסק עכשיו בדברים אחרים יהיה בזבוז זמן...

וכמו שאמרתי אם הייתי בבית אז הייתי במחשבות מה לעשות בערב ולא הייתי חושבת על ללמוד נגיד מסביבות 8, 9
איך מסדרים ומרגיעים את הלחץ...
כן כתוב לי מה אני צריכה לעשות וגם די ניסיתי לחלק למתי לעשות מה.. אבל עדיין
וכמו שציינתי האבסורד שעכשיו יש יותר זמן אבל יש לחץ

אני גם כן רוצה מקווה להיות בזוגיות ואני די מפחדת מזה כי בזוגיות אני כן צריכה להרגיש ורוצה להרגיש שיש את כל הזמן אחד לשני , ולא רוצה להיות עכשיו במקום שמפחדת להכיר כי "אין זמן" ... בכלל אני צריכה ורוצה להבין איך כן משלבים נכון ומקבלים את החיים של שנינו במערכת הזוגית , דבר שקצת נכשלתי לעשות במערכות שהיו לי...

שלום נעם,
ישנם אנשים אשר לחץ הוא גורם מניע עבורם. כדאי לבדוק עם עצמך אם את נמנית עימם. רק כשיש לחץ של זמן למשל הם יתחילו ללמוד וכאשר כל הזמן שבעולם נתון להם הם ימרחו אותו. למעשה ה"לחץ" מגדיר את הזמן ונותן מסגרת מדויקת לפעולה.
משמעת עצמית היא איכות חשובה ואם את באמת מעונינת לעבוד עליה עליך לקחת החלטה. אפשר להתחיל בלשבת וללמוד וכל פעם שמשהו אחר לוקח את תשומת ליבך את מציינת זאת בפני עצמך בקול רם וחוזרת לשבת וללמוד.גם אם מאה פעמים תקומי מהכיסא זה בסדר העיקר שאת מרגילה את עצמך לחזור ולשבת. התנהלות כזו מלמדת התנהגות חדשה שעם הזמן תלך ותשתכלל.
בהצלחה.

שירי שלום רב. אני לא יכולה להגיד לך לקחת או לא. אם את מרגישה שאת מסוגלת לשאת את החרדה עד לאחר תוצאות הבדיקה, אז הרי לך התשובה. במקביל, אולי כדאי לשקול ללכת לשיחות לתקופה קצרה זו. בדרך כלל, כשחרדה (כפי שאת מכנה זאת) לא רציונלית פורצת, היא יושבת על מערכת חשיבה קודמת, שמהווה קרקע לכך... בהצלחה, ענת

בוקר טוב,

חשוב לזכור כי מעבר לטיפול התרופתי, צריך לטפל גם בדרך נוספת והיא דרך טיפול התנהגותי קוגניטיבי.
ישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.

ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:

טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.
טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.

בוקר טוב שירי,

צר לנו לקרוא את תחושותייך הקשות שמלוות אותך בתקופה האחרונה.
יחד עם זאת, חשוב לנו לציין כי יש פתרון לא תרופתי לבעיה עימה את מתמודדת.

חשוב לומר שישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.

ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי פועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:

טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.
טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.

מקווים שעזרנו,
צוות מכון CBT

שלום לך. חשוב לי קודם לציין, שאני לא רופאה! אני מתרשמת שאת זקוקה להערכה אצל רופא פסיכיאטר על מנת לברר באם יש אכן צורך להמשיך ליטול תרופות נוגדות דיכאון. במקביל, נראה כי את מעוניינת לבדוק אם ישנן גם דרכים אחרות להתמודד עם מצבים נפשיים מורכבים. טיפול בשיחות יכול לעזור לך להכיר את הדפוסים שמכשילים אותך ולסייע לך לשנותם. כרגע את נמצאת לקראת שינוי גדול נוסף, שעלול להוות גורם מתח ולחץ, כך שעתה יש חשיבות גדולה להתבוננות חדשה על דברים.
בהצלחה, ענת

מודה שטרחת לענות לי כאן בפורום. אצור איתך קשר להמשך...

שלום איה,
מבינה את תחושת הלבדות אותה את חווה.
המעבר מזוגיות ל"לבדות" הוא לא פשוט מעצם היותו שינוי במצב אליו אנו מורגלים,אך היכולת להיות במקום זה היא יכולת מחזקת אשר מאפשרת לנו לעשות בחירות הנכונות לנו בעתיד. לא כי אני זקוקה למישהו שימלא עבורי איזשהו חלל אלא מישהו בו אני בוחרת כשותף מתאים.
ומה אם היה גשם בחוץ? היית מרגישה אחרת? ואם היו חברים סביבך היית מתגעגעת אליו ומרגישה בחסרונו?
אולי זה זמן טוב להרחיב מעגלים של עיסוקים תחביבים וחברים ולראות אם ממקום זה את עדיין מעוניינת בקשר?
כדאי לתת לעצמך להיות עוד קצת בתוך התחושה ולראות מה עולה משם.
התשובות בתוכך והן יבואו.
כל טוב.

מיכל שלום רב. אני מתרשמת שאת מאוד מתרגשת לקראת המעבר לעבודה חדשה. קרוב לודאי שיש לך חששות כמו גם ציפיות. טרם השמת תוית של התקף חרדה, הייתי מתייחסת למה שאת חווה כחלק טבעי ונורמלי משינוי משמעותי שעומד להתרחש. הבעיה עם התקפי חרדה בדרך כלל זה הפחד מההתקף הבא וככול שתכניסי לעצמך לראש שאת בפאניקה, את עלולה באמת לסבול מחרדה מתמשכת, שהתחילה כדבר חולף. אני מציעה לך להיות קשובה מצד אחד לרגשותיך, ומצד שני לא להיבהל מתחושותיך השונות. שיהיה בהצלחה, ענת

מיכל שלום. גילוי הבגידה הוא מאוד טרי ודרוש לך זמן כדי לעבד את מה שקרה. את שואלת שאלות נוקבות לגבי עתידכם המשותף. רק את יכולה לדעת מתוך היכרות עצמית אם תוכלי לסלוח לו, לשוב לבטוח בו ולשקם את יחסיכם. את בטיפול אני מבינה, אם אינך מקבלת מענה מספקת לקשייך, צייני זאת בפני המטפל, זה חשוב. לצערי, אני לא מכירה קבוצת תמיכה כזו באיזור מגוריך. בהצלחה, ענת

שלום מאי,
לא ציינת באיזה סוג של עבודה את עובדת כרגע.ישנם מקומות עבודה מן הסוג הזה אשר הדרך שלהם להעלות את מוטבצית העבודה של עובדיהם היא להזכיר להם שאפשר לפטרם כל רגע.זוהי הדרך שלהם ולא ניראה לי שאפשר להשפיע על כך כרגע.
תהיי נאמנה לעצמך בידיעה שאת עושה את הכי טוב שאת יכולה ומה שיקרה יקרה.
אולי כדאי לזכור שכמו שאפשר להחליף אותך אפשר להחליף גם אותם?
אולי כדאי לבחון מהו סוג העבודה ולבחור בסוג עבודה אחר אשר יתאים יותר לצרכים שלך.
בהצלחה.

סיגל שלום. נראה כי כרגע בחייך, אחרי גירושין קשים, אינך במצב רגשי לתת אמון בבן זוג חדש. אני לא מכירה את האדם שאת יוצאת איתו אבל מתוך דבריך יש רושם שאת לא מקבלת את הסבריו ואולי נמצאת עימו בגלל סיבות אחרות מלבד איכות הקשר, חום ואינטימיות. הייתי ממליצה לך קודם להחלים מפצעי הגירושין וממה שקרה בינך לבין גרושך ולהתחיל בהמשך קשר חדש ממקום יותר נקי ובוטח. את תחושת הבדידות ניתן להפיג בדרכים יותר מועילות עבורך וכך בעתיד הלא רחוק תוכלי לנסות שוב ליצור זוגיות חדשה, שמושתת על אמון הדדי. הרבה בהצלחה, ענת

שלום מאור,
אתה מתאר מצב בו לחץ וכסיסת צפרניים מתחברים אצלך. זהו סוג של הרגל/התנייה שנוצרה אצלך.
כשהיד מתרוממת לפה,שים לב,עצור! שאל את עצמך האם יש משהו אחר שאתה יכול לעשות כדי לשחרר את תחושת הלחץ? (ללכת קצת,לכתווב מה אני מרגיש,ללחוץ מס' פעמים עם כפות הידיים על הירכיים,לנשום נשימות עמוקות לחזה).
נדרשים פה מודעות רצון והתמדה כדי להצליח ולהשתחרר מן ההרגל.
בהצלחה.

שלי שלום. מתוך דבריך לא מובן לי טיב התקשורת בניכם. האם אתם משוחחים על מה שקורה איתו ובניכם? ממה נובע חוסר הסבלנות שלך? האבטלה שלו או הגישה המתקרבנת? אתם נמצאים במשבר משפחתי, שאת לא רואה את סופו. נשמע שבעלך שרוי במצוקה ובמערבולת רגשית ללא היכולת כרגע למצוא את דרכו. יתרה מכך, העובדה שאתם מסתדרים כלכלית ויש לכם עזרה, הופכת אותו לכאורה למיותר ויכול להיות שזה מתיישב אצלו בדיוק על אותה נקודה רגישה, שהוא לא עובד. אני מציעה לצאת לבילוי משותף ולנסות לברר את הנושאים שמטרידים את מנוחתך באווירה נעימה ולא שיפוטית ואולי תגלי שהוא פשוט זקוק לעזרתך וכי יש עוד תקווה לזוגיות שלכם. בברכה, ענת

חוסר הסבלנות שלי נובע מהאבטלה המתמשכת. הוא הפך אדם מריר וקטנוני שמתלונן על כל דבר גדול כקטן. שום דבר לא מעניין אותו ושום דבר לא חשוב. הסברתי לו שמאוד חשוב שייצא מהבית למסגרת כלשהי - גם אם זה לא ג'וב החלומות - זה בסדר - העיקר לחזור למעגל העבודה ולמסגרת. אפילו הצעתי שילך להתנדב בארגון כלשהו - שיעשה משהו שמביא ערך למישהו.... זה יעשה לו טוב, לקום בבוקר, להתקלח, להתלבש וכו'. יגרום לו לתחושת ערך. הסברתי לו שמאוד מלחיץ אותי חוסר הוודאות שאני לא יודעת כמה זמן זה יימשך, שאני לא רואה שהוא ממש מתאמץ למצוא עבודה/לעשות משהו. בטווח הקצר מבחינה כלכלית אנחנו בסדר - אבל בטווח רחוק זה נזק. במקום להתקדם הולכים אחורה... אני מאוד רוצה להחליף עבודה ולרדת בהיקף משרה וזה כמובן בהקפאה. מאוד רוצים לשפץ את הבית - וגם זה בהקפאה... ומעל הכל - הבהרתי לו שההתנהלות שלו פוגעת בזוגיות ובמרקם המשפחתי... אני מרגישה שאני נתקלת בקיר אטום - תמיד יש תירוצים והוא תמיד קורבן של הנסיבות, לא לוקח אחריות... זה אדם מבוגר עם תואר שני ויכולת השתכרות מאוד גבוהה ופוטנציאל אישי מאוד גבוה, שבגלל יוהרה וגאווה אמר לא פעם בפניות טלפוניות "אני בשביל משכורת כזו לא קם מהכורסא..."
בניגוד למחלה שאז אדם הוא באמת חסר שליטה וקורבן לגזירת גורל ונתון לחסדי הרפואה, כאן מדובר במישהו שבוחר לא לעבוד ... מאוד מקומם אותי שהמשפחה שתמיד טוען שבמקום הראשון לא מספיק חשובה על מנת להתחיל ולעבוד איפה שהו

תודה,
שלי

שלי שלום. את מלאה כעסים כלפיו, שיתכן שצברת במהלך השנתיים האחרונות. אני לא יודעת מה קורה עם בעלך, אך אני חוזרת על דבריי, שכנראה הוא נמצא בסוג של משבר, שהוא לא יודע כיצד לצאת ממנו ויותר מזה טיפס על עץ גבוה, שקשה לו לרדת ממנו (במיוחד כשמדובר באדם מוכשר ומאוד מאוכזב). אמנם, את לא הפסיכולוגית שלו ואת לא יכולה להידרש להבינו כל הזמן, אבל הוא זקוק להבין מה קורה לו ומשם להמשיך הלאה. תפנו לייעוץ זוגי, שאולי יעזור לכם לרדת לעומקם של דברים ואיך זה קרה שהפכת למפרנסת היחידה? הרבה בהצלחה, ענת

שלום טליה,
לא ציינת את גילה של ביתך. אני מניחה כי היא תלמידת תיכון ולפיכך לכם כהורים יש עדיין תפקיד לכוון אותה ולהציב לה גבולות.העמדה שלכם כהורים צריכה להיות אחת וברורה.
מבינה כי מה שמפריע לך באמת הוא נושא השתייה והלימודים ועל כך יש לשים את הדגש בדיאלוג איתה ולא על החבר.
עם כל אי הנעימות שעלולה להווצר, על ההורים לקחת את התפקיד של ה"חפרנים" ולחזור ולציין את הנזקים, ההשלכות והסכנות שבשתיית אלכוהול.גם אם נדמה שהיא אינה מקשיבה,היא שומעת והדברים מחלחלים.
במידה והמצב אינו משתנה אפשר להעזר באנשי מקצוע אשר עוסקים בהכוונת הורים.
בהצלחה.

שלום לימי,
מהכתוב משתמע כי ישנו נושא המטריד אותך בימים אלו (נושא העבודה). אני מניחה כי נושא זה מכניס מתח ולחץ אשר עשויים לגרום לתופעות אותן את מתארת.
קשה לומר על סמך מה שאת מתארת אם אכן מדובר בהתקפי חרדה או בדאגה גדולה ומתח.
כדאי לברר ולבדוק את אופי המחשבות אשר עולות,(אופי של פחד/חשש/חשיבה שלילית?)וכיצד אלו משפיעות על מה שאת מרגישה ועל ההתרחשות הגופנית.
אם המצב ממשיך,אולי כדאי להתייעץ עם רופא או איש מקצוע שיוכל לעזור ולברר מה באמת קורה וכיצד אפשר להתמודד עם זה בצרה הטובה ביותר עבורך.
כל טוב.
.

בוקר טוב,

מהו התקף פאניקה (התקף יחיד)
התקף חרדה בודד הינו פרק זמן של לפחות עשר דקות שבו חווה אדם רגעים ארוכים של אימה קשה ופחד עמוק לחייו לרוב ללא שום סיבה הגיונית נראית לעין. מדובר במצב שהטריגר אליו הוא פסיכולוגי ולרוב לא אירוע שמעורבת בו סכנת חיים אמיתית, למרות שלפעמים התקף פאניקה עלול לקרות כתוצאה מהתמודדות עם איום אמיתי על החיים שקרה לפני כן. במקרים של התקף קשה במיוחד הוא עלול להימשך גם הרבה יותר מעשר דקות ולהגיע אפילו לכמה שעות ארוכות מאוד בהן ימשיכו התסמינים של ההתקף להופיע. במידה וההתקף הבודד מתרחש שוב ושוב הוא ישתייך למה שמכונה “הפרעת פאניקה“. אולם ייתכן כפי שאנו מתארים כאן כי יתרחש מקרה של התקף יחיד בודד.

כאמור בעת התקף פאניקה אדם חווה מה שמרגיש לו כאיום על חייו ולכן הגוף מגיב גם הוא כמו שהיה מגיב בטבע בשעת איום ומצוקה מתוך רצון להתגונן ולשרוד. ומדובר במספר תהליכים המתרחשים במקביל בגוף, כמו למשל: נשימה מואצת (מה שנקרא “היפר וונטילציה”) ודופק מהיר שמביא איתו גם הזעה מוגברת. בנוסף, הגוף חווה רעידות קשות ולפעמים גם סחרחורות ותחושת חנק. במקרים קיצוניים גם המוח מגיב והאדם חווה מעין “ניתוק מעצמו” כלומר ניתוק מן המציאות כפי שנחווית באותו רגע. כל התסמינים הללו (ונוספים) משתקים את האדם. לפעמים אופי הסימפטומים עלול לגרום למי שחווה אותם לחשוב שהוא עובר התקף לב או אירוע גופני חמור בסגנון.

הפרעות פסיכיאטריות אצל האדם שגורמים להתקף. למשל אנשים הסובלים מפוביות שונות עלולים לחוות התקף חרדה כשהם נחשפים לדבר שממנו הם פוחדים באופן בלתי רציונלי; אנשים הסובלים מהפרעות OCD או תסמונת פוסט טראומה – כל אחד מהדברים הללו והפרעות נפשיות נוספות עלולים להיות טריגר לפרוץ התקף פאניקה.
צריכה של חומרים כימיים או תרופות בצורה מוגזמת עלולה לגרום להתקף חרדה (עישון יתר, שתיית יתר, רטלין או אפילו אנטיביוטיקה, הם כמה דוגמאות).
בעיות באוזן הפנימית המובילות לבעיות בשיווי המשקל עלולות להיות גורם.
סכנת חיים אמיתית כגון אנשים שחוו התקף או התקפי לב וחוששים למות.


תקופות של לחץ מתמשך בחיים האישיים או אף בעבודה או שינויים קיצוניים (מעבר מקום מגורים, החלפת עבודה או לחילופין פיטורין).
ובכן התקף יחיד באמת לא נחשב להפרעה כרונית כמו הפרעת פאניקה (בה אנשים סובלים מריבוי של התקפי פאניקה כפי שתואר). אולם כדאי ורצוי לטפל ובעיקר לבדוק מה גרם להתפרצות ההתקף כדי לבודד את הגורמים לו ולוודא שלא יגרמו להתקפים נוספים ולהתפתחות של הפרעה מתמשכת שבה הטיפול יותר מורכב וממושך.

צוות מכון CBT

בוקר טוב לימי,

ראשית חשוב לומר שישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.

ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הפועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:

טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.
טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.

מקווים שעזרנו,
צוות מכון CBT

תמי, מה שאת חווה זו תגובה של עירנות יתר בגלל המצב הביטחוני באיזורכם. ואין הדבר אומר שאת לא בסדר או לא מתמודדת... חשוב שתמצאי עיסוקים שיעזרו לך להירגע ולהרגיע את המשפחה על מנת לשמור על כוחותייך הנפשיים לחיים כמה שיותר שגרתיים (ככול שזה אפשרי במצב הנתון). בברכה, ענת

טל שלום, עצם העובדה שאת מודעת לכך שאת לחוצה ולא תמיד מצליחה לשלוט בתגובותייך, יכול לעזור לך למתן את ההתפרצויות שלך. חשוב לדעת לזהות באילו רגעים את ממש לא יכולה יותר ובהם את יותר אגרסיבית ואולי אם זה מתאפשר לעשות הפסקה בשיחה או באינטראקציה ולשוב אליה לאחר שנרגעת. לצד זאת, לא פחות חשוב להתייחס לגורמי הלחץ ולנסות ככול שניתן לפתור אותם ואולי למפות את סדר העדיפויות כדי להקל על המתח העכשווי. בהצלחה, ענת

שלום ענבל,
טיפול פסיכו דינאמי הוא טיפול המבוסס על תורתו של פרויד.
זהו טיפול בו המטפל מקשיב למטופל הקשבה אמפאתית ולא שיפוטית, הקשבה המאפשרת למטופל לגעת בעמקי הנפש, לעבד קונפליקטים ולרפא מקומות כואבים.
האווירה הטיפולית היא אווירה של הכלה, אכפתיות, אמפתיה, הבנה ואינטימיות,אווירה כזו בהחלט עשויה ליצור תחושה של אהבה.
גישות טיפוליות אחרות כמו קוגניטיבית התנהגותית למשל, עסוקות בשינוי גישת המטופל לחיים ובטכניקות לשינוי אופי החשיבה.הגישה פרקטית ויישומית יותר אך גם כאן יחסי מטפל מטופל הם בעלי משמעות טיפולית ואווירת אמפתיה, הכלה והבנה אינה נעדרת משם.
במקום בו אדם זוכה להיות במרכז תשומת הלב, ללא שיפוט תוך התחשבות מלאה בצרכיו ללא ביקורת ובהבנה מלאה הוא קרקע פורייה לתחושה של אהבה ולא משנה איפה ובאיזו גישה זה מתבצע.
חשוב- יש להבחין בין אהבה למטפל לבין התאהבות במטפל!
במקרה של התאהבות במטפל חשוב מאד ליידע אותו, יש לכך חשיבות גדולה לתהליך הטיפולי.
חג שמח ושנה טובה.