פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

צר לי, לילית היקרה, שאין לי בשורות טובות. מצאת לך מישהו רגיש ועדין שהדחף המיני שלו נמוך. יש אנשים כאלה. אני חושבת שאם זה מפריע לך עכשו - זה יפריע לך עוד יותר בעתיד. זה לא משהו שניתן לשנות אצלו, עובדה שהערת וביקשת וזה לא שינה. זה משהו בתכנות הפנימי שלו - אם ברמה הרגשית ואם ברמה הביולוגית. שאלה: האם כאשר זה כן קורה ביניכם זו חגיגה? נפילה? בינוני?

קודם כל התקשורת ביניכם לא תקינה אם את מעירה לו והוא ישר מתעצבן.
זה טיבעי להסתכל קצת על בחורות יפות בסביבה אבל לא לנעוץ מבטים ובטח שלא לשרוק להם.
האם חוץ מזה הוא מכבד אותך?

לא נתתי לו אף פעם גבולות אני לא אוהבת להישתלת על בנאדם אבל אני חושבת שהוא אמור להבין את זה שצריך לכבד ..
בוא נגיד שיש עוד דברים שהוא לא מכבד אותי וזה די מציק לי..

דורית כהן אני אשמח אם את תעני לי גם ..

גבולות אינם השתלטות על האחר!
גבולות הן המקום שבו את עומדת על הכבוד העצמי שלך.
ואם את לא מכבדת את עצמך למה שחברך יכבד אותך?
זה לא מובן מאליו שיכבדו אותך אלא אם את מכבדת את עצמך קודם.

אני כן מעריכה את עצמי וזה כן מפריע לי שהוא לא מעריך אותי!
נכון שגבולות צריך אבל אני לא עשיתי את זה מההתחלה והיום אני כבר לא מצליחה ..
אם אני עושה גבולות אז הוא מיתעצבן ואומר שאני מאוד כובלת אותו וזה לא נכון ..
והוא לא רואה שזה ביכלל הפוך

ורציתי לדבר על עוד משהו
אני גם מתחילה להרגיש שהוא מנצל אותי כשהוא רעב או כשמעמם לו ..
כשהוא מרגיש אחד מהם אז הוא מצלצל מהר ישר..
אבל אם לא אז הוא מיתעסק בדברים אחרים ואז אומר לי שאני משועממת כי אין לי מה לעשות!
זה נימאס עלי ! אני כן מעוניינת לעצור את כל זה אני גם בנאדם ולא פחות ממנו וכניראה שהוא לא מבין את זה כל כך ..

עינייני חלוקת רכוש זו בעיה רצינית שקורעת הרבה משפחות, לדעתי אפשר לרשום את הנכס נגיד שליש שלך ושני שליש שלו, או להגיע לפשרה בעיניין.
השאלה אם דיברת איתו ואיך הוא מגיב?

תודה על תגובתך..

כמובן ששוחחנו על כך, הוא לא מבין איך אני לא מבינה אותו.. (?!)
הוא טוען שהוא המפרנס העיקרי ולכן הוא זה שצריך להיות רשום על הנכס..
חשבון הבנק שייך לשנינו ואת ההלוואה והמשכנתא הוא רוצה לקחת משם..
ואני לא מבינה איך הוא לא מבין שאי אפשר לבקש ממני לחתום על הלוואות לשם הנכס ולנכס לא יהיה שום קשר אלי...

האמת היא שקיבלתי החלטה לא להיות מעורבת בזה בכלל.. בשום דרך.
אני יודעת שיהיו עוד מכשולים בדרך.. אבל אופטימית להצלחה.
תודה שוב זאב בודד..
:))

פגועה יקרה, צר לי אבל קשה לי לקבל את ההחלטה שלו. הרי אילו היית בזוגיות ראשונה והייתם מחליטים לקנות בית ולהיכנס למשכנתא - לא היה ספק שהייתם רושמים את שניכם. יוצא שבגלל שאת בזוגיות שנייה - את יוצאת מופסדת! את נשארת נשואה לבעל השני, עובדת לפרנסתך, משקיעה גם בבית, השנים חולפות ולא נרשם שום דבר לזכותך מבחינה רכושית. זה לא תקין לדעתי. זה כאילו שרק אם תתנתקי ממנו יש לך סיכוי תיאורטי שיהיה לך אי פעם בית על שמך. לגעתי יש צורך להתעמת איתו על הנושא שוב, לא לנתק מגע ולהתעלם, כי זה נושא שילווה אותך כל השנים ויעציב אותך ואף ידאיג אותך. חשוב לא לטמון את הראש בחול ולא להעביר הלאה.
נכון שכאשר יש חילוקי דעות זה יוצר מתח ואי נעימות, אבל תחשבי שאם לא תפתרו את הבעייה בצורה צודקת - התחושה הזאת תלווה אותך ועלולה להרעיל את היחסים גם מבלי שתתעמתי איתה...
איזרי עוז, העלי שוב את הנושא. יתכ שההצעה של "זאב בודד" היא אחד הפתרונות האפשריים.

תודה על השיתוף.
מה שאתה אומר בעצם זה שאת מעריך את מה שיש לך רק אחרי שהוא אובד לך.
שאתהמרגיש אהבה למה שיש לך רק אחרי שאין לך אותו.
זה ברמה הריגשית.
היות ואתה מודע לתופעה הזאת אצלך , זה מצריך התערבות של השכל.
האם אתה יכול להסתכל כרגע על מה שיש לך וללמוד להעריך ,להוקיר ולאהוב ?
נסה להתחבר לרגש שיתעורר בך אם הנוכחית תקום ותעזוב אותך...
נסה להתחבר לתחושת האובדן ,הכאב והפספוס...

המחשבה הזאת עברה לי בראש, והאמת שבקשר הנוכחי אני מתחיל לפתח רגש עוד לפני שאני מאבד אותו, ומקווה שזה יתעצם.

היא תשתחרר ממנו רק כשהיא תרצה ותחליט שהיא לא מוכנה לסבול יותר.

אורן היקר, מכיוון שלא התייחסת לפרטים מסויימים כמו מה גרם לצו ההרחקה, מהן התלונות של אישתך - לא ניתן לתת לך תשובה רצינית.
על פניו זה נראה שהיא בעצם רוצה להתגרש, כי אם לא היתה רוצה - היתה עם מוטיבציה רבה יותר להתחיל את הייעוץ.
השערה אחרת - אולי היא חוששת שבייעוץ יגידו לה שעליך לחזור הביתה וזה מאוד מפחיד אותה? אולי אם תגיד לה שאפשר להתחיל ייעוץ כאשר שניכם גרים בנפרד - זה ירגיע אותה.

תודה הדורית על העצה אני אציע את זה אצל המטפלת הזוגית

בקשר להצעתך שנתחיל את הטיפול הזוגי שאני עדיין מחוץ לבית ההצעה הזאת עלתה מצד המטפלת אבל היא אמרה לאשתי שבאיזשהו שלב אני אצטרך לחזור הביתה בכדי ליישם את הדברים יותר טוב .
והתשובה מצד אישתי הייתה שהיא רוצה לחשוב על זה והיא לא מעונינת כרגע להתחיל טיפול כלשהו
אז המטפלת אמרה לה שנקבע פגישה למועד אחר ופגישה הזאת היא תצטרך להגיד אם יש לה נכונות להתחיל איזשהו טיפול לשיקום הנישואים.
בקשר לצו הרחקה הוא הוצא בטענה שאיימתי עליה ואין לו כל הצדקה.
ומה טענותייה ?היא אומרת שהיא כבר לא מרגישה אליי כלום ושכל הזמן מנעתי ממנה לעשות דברים בחיים ונתתי לה להרגיש קטנה .

אביב היקר, היטבת לתאר את הזוגיות שנכנסה לשיגרה שהינה מאוד מצוייה אצל הרבה זוגות.
אני אשים כותרת אחרת מעל כל התופעות שאתה מתאר -
"הימנעות מאינטימיות"
זה נשמע מוזר, אבל בשלב מסויים של הנישואין הרבה אנשים מרגישים שאינטימיות רבה מדי - גופנית ורגשית - מעמיסה עליהם ודורשת מהם יותר מדי תעצומות נפש ואנרגיות. זה מצריך להיות רגיש וקשוב לצרכים של בן הזוג ולהיענות לרובם, ופעמים רבות ההיענות לא תואמת את השעון הביולוגי והאנרגטי של הצד השני. אז לפעמים מה שעושים הוא ליצור מרחק, לא להקשיב, לא להתעניין, לא להסתכל לכיוון, כדי שלא יופיע הצורך לתת מענה, לפנות זמן, להיענות להזמנה לסקס.
תוסיף על מה שכתבתי את קיומם של הילדים שהם מאוד תובעניים, ובאמת דורשים המון אנרגיות ותשומת לב - עד שלא נשארת רזרבה, לא לעצמי ולא לבן הזוג...
לכן כל מה שאתה מתאר הוא מאוד מצוי וניתן להבנה. יחד עם זה אין ספק שזה מאוד מאכזב ומתסכל.
לפעמים אפשר - ע"י ייעוץ קצר מועד - להבין את התהליך שתיארתי לפניך ולמצוא דרכים להחזיר את תחושת הזוגיות האינטימית מבחינה רגשית וגופנית.
הרבה פעמים היוזמה לייעוץ במצב הדברים הזה באה מצד הגבר, כי התסכול המיני כל כך חזק שזה מניע אותו לפעולה. רוב הנשים מסוגלות להיות ללא סקס זמן רב לפני שזה מתסכל אותן בצורה מודעת, מה גם שאתה כותב שאשתך יוזמת כאשר בא לה כך שאצלה אין תסכול מסוג זה
אני מנחשת שאתב גם מתוסכל מזה שלה נוח להישאר במצב הזה ורק אתה בבעייה. ואכן, לפעמים נוצרת "חלוקת תפקידים" שכזאת, בה האישה נעשית אחראית על תחום הילדים והגבר בלית ברירה נעשה אחראי, או "ראש גדול" בכל הנוגע לתחום הזוגיות והמיניות.
אני מקווה שנתתי לך פתח כלשהו. ממליצה כמו כן לקנות את סיפרה של אסתר פרל - אינטליגנציה ארוטית" העוסק בתשוקה המינית אצל זוגות נשואים. מאלף ועוזר מאוד. בהצלחה

הרמת חזה והצרת נרתיק
אם לא תעשי שינוי לא יעבור זמן והוא יבגוד בך

באמת נשמע שאתה לא ממש יודע מה אתה מרגיש. לפעמים חוויית הדחיה, ומעבר לזה- חוויית הבדידות והריקנות שיש לאחר שנתיים של יחד ושל זוגיות- גדולות בהרבה מההיגיון ומהשכל הבריא, שבדרך כלל צריכים אותו במצבים כאלה. כשאתה לבד עם עצמך וחושב- אני בכלל אוהב אותה?- אני מרגישה שברגעים האלה אתה מנסה להיות כן עם עצמך ובאמת לברר מאיפה אתה פועל- מאותה תחושה של בדידות ושל געגועים לביחד, לזוגיות, לאינטימיות (לאו דווקא געגועים אליה), או האם אתה פועל אכן מרגש ברור ומוצק- שאתה אוהב אותה ולא יכול בלעדיה.

לי יותר מרגישה נכונה האופציה הראשונה. אני חושבת שאם אכן היתה פה אהבה אמיתית, לא היית עסוק בשאלה בינך לבין עצמך.

עם זאת, תמיד אפשר לנסות את הביחד הזה שוב, ללמוד לקחים מהעבר ולנסות להיכנס לקשר עם תובנות חדשות ואולי התחלה חדשה שתוביל לזוגיות בריאה יותר. אין פה מה להפסיד, במקרה הפחות טוב- שוב תגיעו למסקנה שזה לא זה.

מה שחשוב שתבדוק מול עצמך- מאיפה אתה מוּנע, מרגש ברור אליה, או מהגעגועים לביחד ולזוגיות, לאו דווקא איתה. במילים אחרות- תנסה לפרק לגורמים למה בדיוק אתה מתגעגע בה, באותה חברה לשעבר, תנסה לדייק ולצמצם את האינפורמציה והבלבול לשורה תחתונה אחת.

בהצלחה רבה.

כתבת שאתם חודשיים לאחר הפרידה- זה זמן מאוד קצר (למרות שזה מרגיש הרבה), על מנת לפעול מתוך שיקול דעת "קר" יותר, ולא מתוך רגשות שעלו ושעולים במהלך העיכול הזה של הפרידה.

אני חושבת שלזמן יש פה משקל גדול. כדאי לחכות עוד, להמשיך את החיים, ולבדוק מול עצמך את מה שהצעתי בהודעתי הקודמת. רק חשוב להדגיש שחודשיים זה זמן נורמלי וטבעי עדיין לתהות על קנקנה של הפרידה הזאת, אבל אני לא בטוחה שזה זמן מספיק לפעול ולהחליט מתוך רציונל מאוזן עם רגש. כרגע אני חשה מהודעתך שאותו בלבול הוא כתוצאה מרגשות שעלו ומתוך תחשושות הבדידות, ופחות מתוך החלטה מושכלת שהיא האחת שלך.

שוב בהצלחה :)

אנחנו מאוהבים בטירוף ובעלי מעריץ אותי ברמה שכל החברות שלי מקנאות בי,
הבנתי את הטעויות שלי שפגעתי בו סתם והוצאתי עליו את כל הלחצים שלי...
ברוך ה הכל הסתדר(טפו טפו טפו) ודיברנו הבנו את הטעויות והסקנו מסקנו ותודה לאל עלינו על דרך המלך..!!!!
תודה רבה על העזרה כשראיתי את הדברים כתובים הבנתי בגיוק כמה טעיתי וכמה פגעתי סתם בבעל היקר שלי!!!
תודה רבה!!!!

לנסות את ה"ביחד" הזה כמו שכתבת לא תלוי בי..היא מרגישה נבגדת ואני לא מאשים אותה..האמת שאני יודע מה אני רוצה..אותה..אני פשוט לא מסוגל לקפל את הזנב בין הרגליים ולשכוח..היא כל עולמי..לרגע אחד לא הייתי איתה סתם..אני מאמין שאולי השוק הזה שנגרם עקב הפרידה לא נותן לי מחשבה צלולה..תודה על ההודעה שכתבת מאוד אהבתי איך שהשקעת..
נ.ב: כמה זמן אני צריך לתת לה לחשוב עם עצמה? מה בערך הפרק זמן הנחוץ כדי שהיא תבין בעצמה אם היא רוצה אותי או לא??..ותבין סופית.

אין שם יקרה, הסרטון ההוא גרם לך לחשוב מחדש על יחסי המין ביניכם ולפקפק האם את עושה איתו את מה שנכון לך.
קורה לפעמים שאנחנו פועלים בכיוון מסויים, בלי לחשוב...זורמים... ורק אחר כך קורה משהו שגורם לנו להרהר במעשינו. אני חושבת שהעובדה שיש לך כאלו צמרמורות ומחשבות קשות מעידה שאת לא לגמרי שלמה עם קיום יחסי המין עם חברך. לפני שראית את הסרטון - לא הקדשת לכך מחשבה אלא זרמת עם החבר שלך. אבל הצפייה בסרטון הציפה מחשבות וספקות שהיו שם כנראה גם קודם אלא שהם היו ב"תת מודע" שלך ועכשו עלו למודע. לפעמים נוח לנו להדחיק דברים שאינם נעימים או דברים שגורמים לנו מעצורים או עימותים. אבל הדברים שאנחנו מדחיקים הם בדרך כלל חזקים מאיתנו ולא נשארים הרבה זמן בהדחקה הזאת. והנה מחשבותייך פרצו לקידמת הבמה וזה מציק לך ומפריע לך.
יכול להיות שספגת בבית גישה שמרנית ליחסי מין והמערכת המוסרית שספגת בבית עכשו יוצאת לאור.
מה שאני מציעה לך הוא לבחון מול עצמך - מה את חושבת על יחסי מין בגיל שלך, עד כמה את סומכת על חברך, איך את מרגישה פיזית ורגשית עם יחסי המין, האם אתם נזהרים ומשתמשים באמצעים נגד הריון ומחלות מין. אם את רואה שיש לך רגשות מעורבים וכי אינך באמת שלמה עם קיום יחסי מין איתו או בכלל - עלייך להיות נאמנה לעצמך, שלמה עם עצמך קודם כל. אחר כך תראי מה את עושה מול חברך.

איזה ריק הוא ממלא אצלך ?
הישמרי, אם את רוצה לשמר את נישואיך
כדאי גם שתשוחחי עם בעלך כשתביני מה חסר לך

כניראה שאינך יודעת להעריך מה שיש לך בבית אחרת לא היית מחפשת בחוץ תחשבי על ילדייך ואולי גם על ילדיו שלו במוקדם או במאוחר הדבר יתגלה ולדברייך יש לך מה להפסיד....

ה היקרה, מה לומר לך?...הסתבכת קשות. מצד אחד נשבית בהתאהבות קסומה שמאפשרת לך בריחה למקום מאושר וחסר דאגות, אך לא מציאותי, ומצד שני את מפחדת לשלם את המחיר אם זה יתגלה - להפסיד את כל מה שבנית בחיים, עם בעל מדהים ומקסים שאת אוהבת!
תראי, אילו היית קצת מקטרת על בעלך ועל הקשיים בחיים שלך, הייתי יותר מבינה את ההיאחזות שלך במאהב, אבל במקרה שלך יש לך כל כך הרבה מה להפסיד ואת מסכנת זאת לגמרי.
אני חושבת שעלייך לבדוק - אולי בעזרת ייעוץ פסיכולוגי אישי, ללא בעלך - מה באישיות שלך או בנסיבות החיים שלך הביא אותך למעידה הזאת, ווייעוץ כזה יכול לתת לך תמיכה לקראת הצעדים שעלייך לעשות. חשוב שיהיה לך מקום בו תרגישי בטוחה לשוחח על מה שקורה איתך, ואז להגיע להחלטות. בלי לנתח ולשוחח על מה שקורה לך - אולי תצליחי להתנתק הפעם אבל יש להניח שהתופעה הזאת עלולה לחזור, או הגעגועים אליו לא יניחו לך, ותיצרי איתו שוב קשר. לכן חשוב לעבד את מה שקורה לך עם פסיכולוג.

מיכל היקרה, ראשית, סליחה על העיכוב בתשובה. אני חושבת שמה שיצא לאחרונה לאור ביחסים שלכם הוא משמעותי ואי אפשר להתעלם ממנו.
כרגע, (ויש להניח שגם בשנים הקרובות) - נושא צבירת הכסף והצלחה חומרית מאוד חשוב לבן זוגך והוא משקיע את כל מירצו וזמנו הפנוי בכך. לא תוכלי לשנות זאת, ואם תתלונני על כך מולו - (בין אם באמירה מפורשת ובין אם בתלונה מרומזת של טון דיבור, הערה פה ושם או סתם פרצוף מאוכזב) - אני מאמינה שזה יגרום ליותר מתח ביניכם, ואף להתעקשות שלו על זכותו להשקיע במה שחשוב לו.

שניכם עדיין מאוד צעירים. אל תתעלמי מכך. לדעתי הוא עדיין איננו בשלב שהוא שוקל להתמסד, וזה בסדר גמור. הוא רק בן 23!!! ואני קולטת שאת כבר כן חושבת על בן זוג איתו תוכלי להקים משפחה ולהביא ילדים. הביאי בחשבון שזה לא מתאים לו בשלב בו הוא נמצא בחיים.
אם אינך יכולה לפרגן לו את מה שחשוב לו - אל תישארי איתו כי את זקוקה למישהו שנמצא בשלב אחר של חייו, מישהו יותר בשל להקמת משפחה. בדקי עם עצמך אם את באמת מוכנה לחכות, בלי ללחוץ עליו, ולאפשר לו למצות את השלב הזה בחיים, וכל זאת בלי לדעת האם בסוף תישארו יחד או לא? את יכולה לעמוד בכך? לתת לו את הספייס הזה ואת הרשות להיות "הוא עצמו", וללכת בכיוון שונה מן הכיוון שלך? כי בעיני זו א ה ב ה ב ו ג ר ת - לא להיצמד למישהו אלא לפרגן לו שילך ויממש את עצמו בכיוון שנראה לו. מה שאת צריכה לראות זה האם הצרכים שלך באהבה ובתשומת לב יתממשו איתו בהנחה שתתני לו ללכת בדרך שלו. כי אם לא - זה לא יעבוד ביניכם.

לא עשית את זה איתו בכפייה.
אז אולי הוא - הלא מוסרי ?!
תחשבי על זה...

דנה יקרה, קודם כל המסר העיקרי בעיני: סקס יכול להיות נחמה נהדרת, אמצעי לשכוח צרות ולהרגיע, ומאוד יתכן ששניכם ייחלתם לכך כאשר הוא הציע שתישארי ללילה ואת הסכמת. עד כאן - אין בכל שום דבר רע.
הבעייה עלולה להתחיל רק אם מתלווה למעשה רגש אשמה כלשהו.
אם הוא ירגיש אי נוחות מכך שבערב מותו של הסבא הוא התענג מינית - רגשות האשמה שלו עלולים "להתיישב" אסוציאטיבית על רגשותיו כלפייך ולקלקל משהו ביחסו אלייך.
אם את מרגישה אשמה דומה - על "המתירנות" שלך - זה עלול לקלקל עבורך את היחס כלפיו.
אבל באותה מידה את יכולה לקחת זאת רק לכיוון החיובי: יש משיכה מינית, סקס הוא כיף גדול, וזה שסבא מת - החיים לא נפסקים. זה לא אומר שהוא לא עצוב או שהוא "חסר לב".
לפעמים יש לנו, בני האדם, נטייה לייחס משמעויות כבדות מדי לדברים פשוטים. אני מאלחת לך שתוכלי לפתוח איתו את הנושא בצורה שקופה, ולברר איתו איך הוא מרגיש ביחס למה שקרה. שתפי אותו שיש לך רגשות מערבים ונראה מה הוא יגיד. יתכן שהוא יצחק ויגיד לך שרק את הסתבכת עם המחשבות האלו.

אני חושבת שאת צריכה לשים לב לדברים נוספים כשאת רואה שהוא מסתכל על נשים אחרות.
כגון איך הוא מתייחס אלייך וכו'

ניראה לי שאצל גברים זה הטבע. כשעוברת אישה יפה, הוא יסובב את הראש. השאלה היא האם יעשה את זה ממש בגלוי, או כך שאת לא תשימי לב לזה. וזה כבר עניין של האינטלגנציה של הבחור.

לא ניראה לי שיש גבר שלא יסובב את הראש לעבר אישה יפה עם חצאית קצרה ורגליים יפות... אם הוא לא יעשה זאת, אז יכול להיות שיש לו בעיה.
אם הוא כן עושה זאת, אני חושבת שזה אומר שיש לידך גבר בריא.

לרוב הגברים יש סירטוני סקס במחשב, גם לאלה שבמערכת יחסים.
לראות ליד החברה זה בסדר אם זה מדליק את שני בני הזוג ומוביל לאינטימיות ביניהם.
אם החבר חשוב לך תנסי לגרום לו לשתף אותך כשהוא רואה פורנו ובטח שלא לבקש מימך לצאת מהחדר.

כי הוא נותן לי להרגיש שרק שאין לו אפשרות לזה הוא יהיה איתי.. ויעשה איתי ..
ולצערי זה באמת ככה ..
הוא לא פתוח איתי לגבי זה כי הוא העדיף שאני יצא מהחדר..
אבל הצלחתי להיתגבר ולהבין את כל זה..
תודה :)