פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום,
אני נשואה כתשעה חודשים, לפני שהתחתנתי קיימתי יחסים רק עם אדם אחד ובעלי הוא השני איתו קיימתי יחסי מין.
לפני החתונה אני ובעלי לא קיימנו יחסי מין מטעמי התקרבות לדת.
לאחר החתונה נוכחתי לדעת שבעלי סובל משפיכה מקודמת (בעיה זו כבר טופלה) וכמו כן נראה לי שהאיבר עצמו דק וקצר.
שבוע שעבר חברה אמרה לי שיש לה חברה שסיפרה לה שבגלל שלבעלה יש איבר מין קצר בגלל זה היא לא מצליחה להיכנס להריון והתחלתי להילחץ.
האם בגלל איבר מין קצר או קטן לא יהיה ניתן להיכנס להריון אלא רק עם טיפולים?
אני רוצה לציין שבעת קיום היחסים אני מרגישה את החדירה ואני יודעת שהשפיכה נעשית בתוכי (למרות שלאחר שהוא יוצא, נשפך קצת חומר).
איך אני אדע האם גודל האיבר הוא בסדר או לא? האם זה תקין שלאחר השפיכה "נוזל" קצת?
מה אני צריכה לעשות?
אנחנו ממש רוצים להיכנס להריון ואנ ילא כ"כ יודעת איך אני אדבר עם בעלי כי אני מפחדת לפגוע בו כי אני יודעת שבקשר לנושא הזה הוא מאוד רגיש.
אני מתחננת לעזרה, אין לי עם מי לדבר. אני לא מרגישה כ"כ בנוח ופתוחה עם מישהו כדי לדבר איתו על זה.
אודה לעזרתך

שלום ..
יש לי חבר קרוב לשנה
אבל אני כל כך מבולבלת מיואשת עצובה ומותשת מהכל ..
זה מתחיל ככה ..
בתחילת הקשר הכל היה מושלם.. אבל אחרי איזה חמישה חודשים זה התחיל להיראות מוזר
הוא הבנאדם היחידי ויצאתי עם בנים לפניו אבל הוא היחידי שאני נותנת לו הכל מעל ומעבר!
העיניין הוא שהוא לא מעריך כלום לא מכבד כלום .. אבל איכשהו אחרי כל זה אני עדיין אוהבת אותו
וזה מה שמוזר..
הוא די פוגע בי, הוא בנאדם שיודע לקחת הוא נותן אבל במידה מסוימת.
אני מרגישה לא טוב מבפנים ביגלל שאני מנסה לימשוך ממנו יחס כלשהו ( וכן שכבנו.. ) אבל הוא משום מה יעשה ביד מול פורנו ( למרות שזה מרתיח אותי .. )
ואז זה נותן הרגשה כזאת רק שיש לו אפשרות לעשות מול פורנו הוא יעשה ואז הוא לא יצטרך אותי ואם אין לו את האפשרות הזאת אז יש לו אותי .. זה ממש מוזר
אני לא רואה ניצוץ כמו פעם ..
אני יודעת שהוא אוהב ..
אבל זה לא מרגיש כבר כמו בעבר ..
הוא די רב איתי על כל שטות קטנה וזה הנפך לממש סיפור
זה יומיים בסדר יום שלישי ריב מטורף .. וזה ניראה כבר לא בסדר
קראתי את הספר למה גברים אוהבים ביצ'יות..
והעיניין הזה של הנחמדונת זה כאילו ממש אני ..
אבל ביצ'ית אני לא מצליחה להיות כלפיו
תמיד החברות הטובות אומרת לי תעזבי אותו הוא יחזור!
אבל אני לא חושבת שזה פיתרון .. אני באמת אוהבת אותו
והוא יודע כמה ..
אבל זה נורא פוגע בי ודי משפיל מה שקורה ..
והינה דוגמה למשל.. אתמול ניסיתי להראות לו כמה זה כואב להרגיש מושפל..
וכמה שזה מדכא וכמה שזה לא כיף..
אבל כרגיל הוא ממשיך בשלו וידבר איך שבא לו ויעשה מה שבא לו
הרי תמיד אני הרעה בסיפור לא חשוב מה..
אז יום למחרת ניסיתי להיתקרב .. לרכך אותו .. אבל שום דבר לא עוזר
כאילו לא שם עלי!
אני מנסה להוכיח לו את מה שהוא עושה לי..
הוא בנאדם מיוחד כי יש לו לב.. אבל כניראה שאין לו לב אלי..
כי אם אני בוכה.. בוכה כי לא טוב לי.. הרי אף אחת לא תסכים לזילזול כמו שלו
ממזמן מישהי אחרת הייתה מעיפה אותו והוא מודע לזה..
אבל זה יעניין אותו ביכלל..
מה שכן הורג אותי זה שאני אוהבת אותו אבל לא יודעת מה הפיתרון לכל זה..
אשמח לתשובה .. כל טוב !

אני בת 27 ובעלי בן 28 אנחנו נשואים כשנה וחצי. קצת לפני החתונה בעלי השתנה מבחור שמבין אותי,ג'נטלמן,וחבר לשיחה הוא התהפך והיום אני לא מכירה אותו. הוא מדבר אלי בזלזול,הוא כל הזמן עצבני ומוציא את העצבים שלו ביחס מזלזל. לפני החתונה וקצת אחרי ההלכנו לטיפול זוגי ולאחר כמה פגישות הוא אמר שחבלעל הכסף,ושהוא לא רוצה שנמשיך ללכת לייעוץ. הוא יוצא עם חברים וחוזר ב-4 לפני בוקר,תפסתי אותו משקר לי בשאלות שאני שאלתי,לפני חצי שנה עזבתי את הבית בעקבות התפרצות אלימה שלו שהוא התחיל לשבור דברים.לאחר שבוע הוא הבטיח לי הבטחות אמר שילך לייעוץ,כשחזרתי הביתה הוא הלך לפגישה אחת רק כדי לרצות אותי והוא אמר שהוא לא מאמין במטפלים. אין בינינו תקשורת,אנחנו לא מסכימים על שום דבר.הרבה פעמים אני מנסה ליזום שיחות והוא רק תוקף אותי בהתגוננות. מה לעשות ?

שלום,
אז ככה אני בת 26 נשואה טרייה 5 חודשים.
יצאנו לפני 6 שנים.
כרגע אני במצב שאני מצטערת שבכלל התחתנתי איתו, תמיד חשבתי שהוא הבן אדם הכי טוב שיש.
מה שקרה אתמול הוא כזה:
במשך כמה ימים רבנו מלא מלא, הוא הבטיח שיפסיק לעשן.
אתמול מה שקרה זה שחיפשתי את הסיגריות בבית ,פתחתי את המגירה וראיתי שם 4 עטיפות של קונדומים ראיתי את זה חשכו עייני!!!!! (ואנחנו לא משתמשים בזה לעולם, אני לוקחת גלולות)
הוא בדיוק יצא מהמקלחת וראה שהמגירה בה ראיתי את מה שראיתי פתוחה. הלכתי לחדר שינה עמדתי דפק לי הלב, זה הרגע בו הבנתי זהו הוא בוגד בי ,זה ברור שכן!!!
הוא עמד מולי במשך5 דק' ולא דיבר מילה.... פשוט לא אמר כלום.וזה הרי עוד יותר מסגיר.
לקחתי את המפתחות של האוטו נסעתי צרחתי לאלוהים, רציתי למות.
אמרתי לעצמי אני חייבת לחזור הביתה לדעת מה היה.
חזרתי לא השתלטתי על עצמי הרבצתי לו (הבנתי לרגע מה המושג "אי שפיות זמנית"), הוא פתח את זה והראה לי שזה בכלל חומר סיכה. (ובדקתי את כל ה 4 ,גם את הסגורים וזה באמת לא היה מה שחשבתי).
באותו רגע לא ידעתי מה לעשות , יצאתי מהבית הייתי ברחוב אולי שעה וחצי. הבנתי שלבן אדם לא אכפת ממני (וזה דבר שמורגש כל ה 6 שנים- לא אכפת לו מהבריאות שלי, אכפת לו מעצמו).
הוא פשוט עמד שם ולא ניסה להגיד לי "תראי מה זה, זה לא מה שאת חושבת". הוא לא ניסה לעצור אותי מללכת.
חזרתי אחרי שעה וחצי הביתה הוא דיבר על הריב הקודם לא ביקש סליחה על מה שהיה יותר מזה הוא פשוט לא הבין.
הלכתי לישון ביקשתי ממנו שלא יישן לידי שאני לא רוצה לראות אותו. אני מרגישה שלא אכפת לו היה אם אני ימות.... ואם לא הייתי חוזרת הביתה לשאול מה זה ייתכן שבאמת הייתי עושה תאונה אם הסערת רגשות שהרגשתי והקטע הוא שהוא ידע זאת.
בבקשה תעזרי לי מה לעשות מפה

שלום.
אני כותבת כאן אחרי שכבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי...
אני נשואה לבעלי כבר שנתיים ובהריון שבוע 9 .
כ"F היה לנו טוב תמיד, אהבה, הבנה, אכפתיות...
היום רבנו ריב רציני ועל שטויות.
אספתי אותו מהעבודה להיפגש עם חברים ביחד, ובדרך בגלל הריב הוא הכריח אותי ליסוע הבייתה.
ממש נגע לי שהגה וכיוון ימינה וכמעט עשיתי תאונה.
התחלתי להתעצבן עליו ולדפוק לו מילים (שזה ממש לא מתאים לי) וגם הוא ורבנו ריב מאוד רציני.
אני ממש עצובה שהוא הולך להיות אבא של התינוק שלי.
ממש רע לי.
הוא יצא מהרכב ברמזור והלך.
לא בא לי שיחזור, וגם אני רוצה שיחזור.
לא כייף לי איתו ככה. הוא נהיה בנאדם אחר בזמן האחרון.
לא אכפת לו ממני, הוא מדבר בזלזול, ועוד הוא זה שרצה את ההריון.
אני מרגישה שלא ילך לנו ביחד ככה, ודווקא עכשיו אנחנו בדרך לילד...

חשוב לי להדגיש שהקשר שלנו היה ממש טוב עד הזמן האחרון שאנחנו כל הזמן מתפרצים אחד על השני ולא מתאפקים ומשפילים אחד את השני.
כ"כ לא טוב לי.
ממש לא בא לי לחיות ככה.
לא יודעת מה יהיה...

בבקשה תעזרו לי!!!!!!!!!! אני במצוקה!!!!!!!!!!!!!
זה חירפן אותי....................
רוצה רק לצעוק הצילו!!!!!!!!!

שלום, אני ובת זוגתי ביחד כבר קרוב ל-3 שנים, אני בן 22 והיא בת 20.
בחצי שנה האחרונה חלה הדרדרות ממשית בקשר שלנו, לא מבחינת אהבה אלא מבחינה מינית.
אנחנו נורא אוהבים אחד את השני ומוכנים לעשות הכל כדי שנוכל להישאר ביחד.
חברה שלי בזמן האחרון מרגישה שנורא קשה לה עם זה שאני הראשון שלה, שהיא לא חוותה
משהו אחר ומרגישה מן פספוס כזה, כיוון שהיא רואה את הקשר שלנו הלאה היא רואה אותנו
לעתיד הרחוק, ובתת מודע שלה היא יודעת כי לא תוכל להיות יותר או לחוות גבר אחר (נישואין).
מצד אחד אני מבין אותה, ומנסה כמה שיותר לתמוך ולעזור לה עם זה, אך מצד שני היא סכ"ה השנייה
שלי, כך שזה לא כזה משמעותי, גם אני לא התהוללתי וכו'.
יצא לנו לדבר על זה 3 פעמים ועדיין לא מצאנו פיתרון לזה, חשבתי על פרידה, וזה ממש הרס אותה
(למען האמת גם אותי), והיא אמרה שהיא לא רוצה אף אחד אחר היא לא מוכנה לוותר עליי.
אני נורא מתוסכל מזה כי כבר כלום לא אותו הדבר, ניסיתי אפילו לרמוז לה שתבגוד בי (מה שלא
יודעים לא כואב) העיקר שתחזור לעצמה,והיא אמרה שהיא לא תוכל לחיות עם עצמה.
אנחנו מנסים למצוא פיתרון למשבר הזה וזה לא עוזר, אנחנו לא יודעים איך לפתור את זה.
חברה שלי לא יכולה להדחיק את הרגש שלה, היא יכולה למנוע אבל לא להרגיש וזה פוגע נורא
בזוגיות שלנו, אין לי מושג כבר מה לעשות.
אני ממש רוצה שנתחתן ושנהיה מאושרים ביחד אבל מצד שני אני לא יכול להיות איתה במחשבה
שכל מה שאני עושה או נוגע בה היא חושבת על משהו אחר, אני נורא נפגע מזה והיא שונאת את עצמה על כך שהיא רואה אותי פגוע ומפנים ולא אומר לה כלום, נורא בכתה לי על זה.
אני כבר התרגלתי לכאב הזה ולסבל אני נותן לה זמן וחופש כדי שתתגבר על זה אני לא מעיק עליה
אבל זמן זה לא התרופה, אנחנו ממש זקוקים לעזרה ולא יודעים מה לעשות, אשמח לתגובות
לגבי העניין, בתודה ושבוע טוב, רן.

מישהו יכול להסביר לי את ההתנהגות של חבר שלי(כמעט חצי שנה ביחד-אני בת 19 והוא 23)
הוא לא שומר איתי על קשר בזמן האחרון בכלל...מתקשר פעם ביום בקושי לא מציע לי בכלל שניצא ביחד או משהו כזה..כשאנחנו ביחד אז הוא תמיד עייף ורוצה לישון וכשאני שואלת אותו לגבי רגשותיו הוא אומר שהוא כן רוצה אותי ולא יוותר עלי ודברים כאלה..אני לא מבינה אותו אם הוא לא רוצה ניהיה ביחד(הרי הוא מראה את כל הסימנים לכך) אז למה הוא ממשיך את הקשר איתי(יש לציין שעדיין לא שכבנו, אבל אנחנו עושים הרבה דברים אחרים ונהנים).

אני נשואה כשבועיים, לבעלי 2 דירות מלפני הנישואין. אחת מהן קנה לפני שנה, לאחר שהציע לי להשתתף אך לא היו לי הסכומים הדרושים וגם עדיין לא היינו נשואים. אני בת 29 והוא 34.
אני מעוניינת לקנות איתו נכס או להשתתף איתו בדירה שקנה לפני שנה והיא עדיין בתהליך בנייה, אך הוא לא מעוניין, ואומר שבעוד כמה שנים נקנה דירה אחרת יחד...
כרגע יש לי סכום מסויים, ואני בלבטים אם לפתוח חשבון משותף.. איןלי את הסכומים שיש לו אך אני כן רוצה שיהיה לנו נכס במשותף, ויותר שיתוף בחיים הכלכליים.
כיום אנו חיים יחד בדירה שכורה ומתחלקים בהוצאות שווה בשווה, עדיין אין לנו חשבון משותף.
מה דעתכם?

אנחנו נשואים מעל 10 שנים + ילדה גדולה .
במשך רוב השנים התקשורת ביננו הייתה מעל הממוצע , הייתי מעלה נושאים בעיתיים בבית או בעיות שהפריעו לי , אשתי שמעה את הטענות שלי , הסכימה או לא הסכימה (לא אמרה לי מסכימה / לא מסכימה , אני צודק , לא צודק , נלך בדרך אחרת וכו"י .
אשתי ניסתה בשיטת השתיקה לפתור את הבעיות על מנת לרצות אותי גם אם איננה מסכימה לדרך .
כך השנים עברו .
בשנים האחרונות "מלחמת השתיקה" כך אני קורא לזה משגע אותי ואני לא מסוגל לסבול זאת יותר .
כשיש בעיה שמפריעה לי ואני מעלה אותה כי לי זה מפריע היא מבטיחה לדבר על זה אבל לא עושה כך וחושבת שאולי אשכח או אשלים עם המצב ועקב כך נגרמים כעסים ומצטברים אצלי טענות ומענות כי הבעיות לא נפתרות לכאן או לכאן ולבסוף זה גורם לפיצוצים בינננו .
לפעמים הבעיות נפתרות בשיטה הזו "בשתיקה " ולפעמים לאחר זמן קצר הם צצות מחדש
המענין הוא כשהיא מעלה בעיה שמפריעה לה או שהיא רוצה לשנות ,הנושא נסגר מייד בשיחה .
הקושי שלי וזה מתסכל ומשגע אותי שאני לא מצליח בכל שיחה איתה להבין האם היא מבינה אותי , האם הטענה שלי נכונה / לא נכונה , האם היא רוצה או מסכימה לשנות את המצב וכ"וי , כי היא פשוט שומעת ולא עונה כך היה תמיד "מלחמת השתיקה" .
הלכנו ליעוץ זוגי בנושא ונאמר לה במפורש שזו שיטה קשה ופוגעת והיא חייבת להפסיק עם השיטה ולענות לי , היעוץ עזר לזמן מה והתופעה חוזרת שוב .
אשמ לקבל עצה לפתור את הבעיה כי אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך כך יותר .
תודה

היי
אני נשואה כשנה עם בעל שבגדול ידוע בשמו הטוב הוא בעל נכסים ואני הנישואים השניים שלו.
כל הזמן אני מוצאת את בעלי משקר לי ומגלה דברים בדיעווד.(לדו' "כן הפקדתי לך כסף" אני הולכת לבדוק או מנסה להשתמש בכרטיס ואז מגלה ששום הפקדה לא התבצעה)המצב הכלכלי שלנו יותר מבסדר בעלי הוא איש עסקים מתליח ואין שום סיבה לשקרים האלו. אני לא יודעת מה לעשות ואני מרגישה שעכשיו זה הזמן היחידי שלי להציל את המצב כי אנו נשואים אזרחית(בארה"ב)בלבד ובתיכנון לבוא לארץ להתחתן דתי באפריל. בעלי יודע שזה מאוד מפריע לי אני מדברת איתו כל הזמן וכלום לא משתנה.אני חייבת עצה מה לעשות כי מבחינתי אין לי בעיה גם לבטל את מערכת היחסים הזאת לפניי שאגלה שמאוחר!
תודה מראש

אנו זוג כבני 40 עם שני ילדים. בשנה האחרונה אני מרגישה שבעלי אינו מעוניין בסקס. הדבר גורם לי להרגיש דחויה, בלתי נאהבת ובכלל מדוכאת. אינני חושבת שהוא בוגד בי. כשדיברתי איתו על הנושא, הוא לא מבין מה אני רוצה וטוען שמאוד אוהב אותי. לא חלו שום שינויים בתקופה זו מבחינה חיצונית (שלי או שלו). לאחר מספר פעמים שרק אני יזמתי סקס, אני מרגישה שהגעתי לשלב משחקי הכוחות ובא לי להיות מחוזרת. הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא שאני לא משתמשת בגלולות מזה 4 שנים, עובדה ששינתה את צורת קיום יחסי המין, אך לא שמעתי כל תלונה מצידו. מלבד זאת, היחסים ביננו פתוחים וטובים בסך הכל. הוא לא מעוניין בטיפול זוגי.
מחכה לייעוץ

אז ככה.....
אשתי ילדה לפני חודשים בערך היא כרגע אצל אמא שלה בערך חודשים כדי שתעזור לה בהתחלה וממש מאז פשוט אין יחס כלפי אלא רק כלפי הילד
זה קצת מבאס אבל גם סקס אין ממנה כיוון שהיא כל הזמן עייפה ואם היא לא עייפה היא צריכה להניק
ומוצאת 1001 סיבות, ואני מוצא את עצמי כל הזמן מחפש סקס כמו איזה מיוחם
מאוד כואב לי המצב הזה, לא ידעתי שאני יגיע למצב כזה בחיים , בנוסף לכך אנחנו כל הזמן רבים על שטויות, כיוון שזה כמו גלגל אם מתעלמים מהבן זוג ולא מקיימים יחסים אז עם הזמן היחסים מתערערים ואז מתחילים לריב עם קטנות , קיצור.........נישבר לי !!

מהלידה אני פשוט מאוד מיוחם ומתוסכל !!!

אנא ממכם מי שיכול ליעץ לי להחזיר את השפיות לחיים שלי

אנחור שמאוד הי גרושה עם ילדים .הכרתי בחור נחמד שמאוד התלהב ממני. עבר לחיות איתנו, היה לנו נחמד וטוב אך הוא לא מציע עזרה ותמיכה כספית.עברו חודשים והוא לא מציע להשתתף בהוצאות הבית והתשלומים .החלטתי להיפרד ביקשתי שיעזוב.לאחר הפרידה הפיץ לחברי שאני נצלנית רעה ורציתי רק את כספו. אני פגועה כי האמנתי והכנסתי אותו לביתי ומשפחתי מעל שנה.מה דעתכם?אשמח לתגובות

שלום,
אני בחורה בת 28 נשואה כבר 5 שנים לאדם אשר הכרתי כבר מילדות.. אני אוהבת אותו והוא אותי, הבעיה שאני לא יכולה להתקרב אליו מבחינה מינית! פשוט לא מסוגלת שיתקרב ואם מקיימים יחסי מין זה רק כדי לצאת מדי חובה כי הוא חושק בי ולא רוצה לפגוע בו.
חשבתי האמת להיפרד ולשים קץ לעניין הזה כי הוא מרגיש פגוע מזה ואני מבינה אותו, לא רוצה גם שימשיך להיפגע, הוא מצידו לא מוכן שניפרד ורוצה שנשאר ביחד.
מה אני עושה? אם אני נשארת איתו אני פוגעת בו ובי ואם אני נפרדת ממנו אני גם פוגעת בו ובי. אני מרגישה מצוקה גדולה ולא מצליחה לחוות תשוקה כלפיו, מה לעשות?

שלום לכולם, זו פעם ראשונה שלי כאן ואשמח לעזרתכם...
אני בת 24 אוטוטו באוקטובר ויש לי חבר כבר 6 שנים, עברנו לגור יחד לפני 4 חודשים ומאז הכל התדרדר, אנחנו כל היום רבים, על כל מיני שטויות- לא דברים מהותיים וחשובים אבל מעצבנים בעיקר, אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בכלום, אין בינינו תקשורת טובה , הבנה, השקפות עולם שלנו לגמרי שונות הוא רק התחיל ללמוד הוא גם בן 24 ואני עוד שנה מסיימת את הלימודים, כרגע אנו נמצאים במקומות מאוד שונים בחיים וקשה לי להתפשר בנושאים מסוימים כמו חתונה או אפילו ילדים...
חשוב לי לציין שלפני שעברנו דירה היינו ממש מסתדרים, טיולים, יציאות, הכל היה כמעט מושלם, אבל מאז הדירה אנחנו פשוט לא מפסיקים לריב, אני מרגישה שהוא לא עושה בשבילי מספיק מבחינת נתינה, הקרבה, יחס, הוא טוען שכן, כבר כמה חודשים אני חושבת על פרידה אבל אני פשוט לא מסוגלת אני אוהבת אותו מאוד מאוד מאוד אני בכלל לא מתארת את עצמי בלעדיו אבל אני באמת מרגישה שמה שנשארה זה רק האהבה וזה כבר לא מספיק לדעתי- אני לא מאושרת איתו כרגע, כלומר יש ימים שהכל סבבה וכיף וטוב ויש ימים שאני כל הזמן במתח לחץ וריבים איתו- מה גם שניסינו לדבר ביחד וישבו שעות על גבי שעות כדי ל]תור את זה ושוב על פעם הריבים חוזרים מחדש, אני יודעת שהוא ממש לא רוצה להיפרד אבל אני מרגישה שאין לי ברירה,,,, אני באמת לא יודעת מה לעשות חשבתי על הפסקה- מה אתם אומרים?? אשמח לשמוע את העצות שלכם תודה דניאל