פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

לאה היקרה, צר לי על מה שאת מתארת בנסיבות החיים שלך. אלו דילמות שרוב האנשים אינם צריכים להתמודד איתן, גם מחלות כרוניות, גם קשיים כלכליים, גם פער בדעות לגבי הבאת ילדים. אני מניחה שאפילו אם תלדי ילדים - עדיין יהיה לך מאוד קשה לתפקד איתם בגלל מגבלותייך. יחד עם זה אהבה היא צורך אנושי מאוד חיוני לכל אחד, ואם יש לך כזאת אהבה כבר בחיים - חבל מאוד לוותר עליה. האם בדקת עד כמה תוכלו לקבל סיוע מן המוסדות, ביטוח לאומי למשל, על מנת לסייע לך בתמיכה כלכלית ובעזרה בעבודות הבית?

כן,כמובן שבדקתי אם מגיע לי עזרה מביטוח לאומי.כמו שרשמתי לך המלחמה (ואני בכוונה רושמת מלחמה כי זה ממש כך)עם ביטוח לאומי כבר נמשכת כמה שנים,אפילו לקחתי עו"ד.
העו"ד אומר שהם מתנהגים ככה כי הם לא רוצים לשלם קצבת נכות למישהי צעירה כול החיים.אבל מה אני אשמה שחליתי?ושגם עברתי תאונת דרכים??
הוא אומר שלא כדי בכלל לבקש עזרה עם עבודות בית(זה קצבה אחרת)כדי לא להסתבך ועדיף רק להתעקש על הנכות..
האמת היא שגם עם הקצבה זה יהיה קשה מבחינה כלכלית.
האם כדאי לנסות לעבור טיפול זוגי ,לראות אם יש לנו בכלל סיכוי?
כואב לי שאולי אני הורסת לו את החיים .שבמקום שהוא ימצא מישהי בריאה שתוכל לתת לו את המשפחה שהוא רוצה.

עם יש לכם אהבה . הבנה וכוח סיבולת אפשר להתגבר על הכול עם הוא אוהב אותך על תוותרי..למה מה את חושבת שהגברים בחוץ ישר ירוצו לידיך?
על אהבה לא מוותרים נלחמים ...

את נמצאת בגיל כזה שכל קשר שאת נכנסת אליו, יש לך מטרה מאוד ברורה לקשר רציני שיוביל למיסוד ולבניית משפחה. ולכן השאלות שלך הן בהחלט במקום.
בן זוגך לעומת זאת רק יצא מזוגיות ( לא טובה מן הסתם...). אני מניחה וזאת רק הנחה כמובן ,שהוא זקוק ליותר זמן על מנת להבשיל לקראת זוגיות מהסוג שאת רוצה. זאת הסיבה שאת חשה ריחוק ממנו או מרווח ביטחון.
אני הייתי מציעה לך לפתוח את הנושא הזה איתו. לשתף אותו במטרותייך הזוגיות ולשאול אותו מה דעתו. אז תוכלי להחליט לגבי המשך הקשר.
תיראי, אין אמת אחת. (שמעתי גם על זוגות שהתחתנו זמן מאוד קצר לאחר הגירושים. למרות שזה נדיר ולא תמיד מוצלח...)
מה שחשוב הוא שאת תהיי שלמה עם הבחירה שלך. אם את בוחרת להשאר איתו ולחכות לו עד שיהיה מוכן ,זה בסדר רק שתהיי שלמה עם זה ועם מחיר הזמן שאת משלמת.
ואם את בוחרת להפרד כי את מרגישה שזמנך יקר מידי זה גם בסדר. רק שתהיי שלמה עם זה.
מקווה שהיבהרתי את הנקודה...(-:

אני אכתוב את דעתי עד שאנשי מקצוע יתנו את תשובתם.

אני חושבת שלרוב הזוגות בתחילת הנישואין לא קל.
את מתרגלת לזה שיש מישהוא שאמור להיות איתך לכל החיים, ואתם למעשה משפחה עכשיו, גם הוא יש לו חששות ודאגות.
ניראה לי שתנסי לסובב את כל המעגל הקסום שאליו נכנסתם (זה מה שהבנתי מהספור).
אל תגידי לו שום דבר נגדו. אם את רואה שהוא עושה מה שהוא שאת לא אוהבת, פשוט בדרך אחרת תגרמי לו לא לעשות זאת יותר. זה יתן לך יותר אפשרות להבין אותו באמת, מה הוא מרגיש, ממה הוא מפחד וכו'. הפוך תתחילי לעשות הכל כדי שהאווירה בבית תיהיה טובה, תשכחי מהכל. (אני אומרת שאת תעשי ולא אתם, כי שאני חושבת שאישה היא זו שמובילה את הבית, אין מה לעשות. הוא ילך אחרייך).

את אמרת שזרקת לו, שהיית צריכה להתחתן עם מיליונר. יכול להיות שזה פגע בו, והוא עכשיו חושב שהסכום שהוא מרוויח לא מספיק לך.
לגברים יש בעיה מאוד גדולה, הם צריכים שהנשים יעריכו אותם, במיוחד אישתו ולא משנה מה הוא עושה. אפילו אם זה סתאם להכניס בורג לקיר. אם הם חושבים שלא מעריכים אותם, הם מתחילים להכניס לראש כל מיני מחשבות, שקשה להוציא אותם אחר כך משם.

אני חושבת שאם את תתייחסי לזה כקושי זמני ואתם תעברו אותו, זה יועיל וכך זה יהיה.
ויחד עם המחשבה הזאת תמשיכי לנסות להרגיע את המצב.
הרי לפני החתונה הכל היה טוב, אז תעברו את הגשר הזה והכל שוב פעם יהיה טוב.

הרבה בהצלחה והרבה סבלנות!

דנה יקרה, בנוסף לדברים היפים והנכונים שכתבה לך קרן, אוסיף עוד משהו: העלית כאן בעייה שמשותפת להמון זוגות צעירים - לאחר ההתפכחות מן החלום של החתונה - צצות המון בעיות מתוך החיכוך הבלתי נמנע בין שני אנשים שכל אחד "סוחב את העגלה" לכיוון הנכון עבורו, על פי צרכיו, מטרותיו, על פי מה שראה בבית הוריו. ומכיוון שהכל חדש, צצים פחדים וחששות ויש מריבות.

אם את מרגישה שזה מעבר לכוחותייך להתגבר על הבעיות, הזמיני אותו לסדנא לתקשורת זוגית, או לייעוץ זוגי קצר מועד. תתפלאי - אבל המון זוגות צעירים עושים זאת, כי הם מבינים שזוגיות זה לא משהו שלומדים בבית ספר, או במקום אחר כלשהו, וחבל זכך, כי יש כל כך הרבה כלי עזר בתקשורת זוגית שניתן ללמוד כאשר מגיעים לייעוץ או לסדנאות... ואם לא מטפלים בכך בתחילת הדרך - והבעיות לא נפתרות - הן נערמות ומצטברות והאהבה מתחילה לברוח, להיעלם...

את הצד שלך אני מבין את רוצה להשאר ידידה שלו, זה לא מומלץ אבל בהחלט אפשרי, גם אני בקשר עם אקסית שאני לא איתה 5 שנים, ואפילו מייעץ לה בנושא הזוגיות שלה, אני מודה שזה נשמע הזוי.
בכל מקרה לעיניינך את צריכה להתייעץ איתו אם זה מרגיש לו נכון להמשיך לדבר מידי פעם או שהוא מעדיף להתנתק לגמרי כדי להתגבר ולהמשיך הלאה.

גל היקרה, נשמע לי שאת מרגישה רצון לחדש את הקשר לא רק מטעמי ידידות אלא כי את שוקלת אולי לחדש את הזוגיות אבל חוששת שיופיעו שוב הפערים הידועים שצצו קודם לכן.
אני חושבת שאם אחרי שלושה חודשים כבר נפרדתם - זה די אומר שזה מה שצריך לקרות. הרבה פעמים הרגש לא מסכים עם השכל, ונותרים געגועים. זה רק טבעי. העובדה שהוא לא מתקשר מעידה שזה לא עובר עליו בקלילות, הפרידה הזאת, ואולי הוא נפגע מכך.

לדעתי חשוב למצוא דרך לגרום ליחסים להיות גמורים שלמים וברורים, על מנת להמשיך הלאה, או לבחון ברצינות ובמהרה האם יש בכל זאת אופצייה לחידוש הקשר.

לכן כדאי ליזום שיחה איתו ולבחון מחדש איך שניכם מרגישים. אני חושבת שאם תרגישי בשיחה שמאוד מתאים לך לחזור לזוגיות איתו - עליך להעלות את האופציה כדי לשמוע איך הוא מרגיש ביחס לכך. כבר שמעתי על הרבה זוגות שנבהלו בסיבוב הראשון אבל אחר כך ביררו עם עצמם ורצו לחדש את הקשר וזה יכול לעבוד בפעם השנייה, כי אני מאמינה שאנשים הינם בעלי יכולת הסתגלות וגמישות והפקת לקחים.

למה אתה לא רוצה לחזור אליה?אתה בטוח שמה שהיא מרגישה אליך זה רק רגש חברי?

אבל כבר יצא לנו לפתוח הכי גלוי יש את כל הנושא יותר מפעם אחת והיא לא באמת אוהבת אותי, היא מרגישה אולי יותר מרגש חברי, אבל זה עדיין לא הדבר האמיתי.

חוץ מזה שאחרי יותר משנה מאז שנפרדנו, נראה לי שהיא כבר הצליחה להמשיך הלאה והיא לא ממש בראש של לחזור, ככה שגם אם הייתי רוצה, זאת לא ממש אופציה

אם מס' הפלא שלה מפורסם, בטח אפשר להתקשר
לשאול את כל השאלות. אני משער שדורית מספיק נבונה לענות רק על מה שהיא רוצה.
יואב

אני יכולה לשאול מאיזה עדה הוא?

היי חנוש
הוא טוניסאי לא שאני מבינה למה זה חשוב הרי מה זה משנה מאיזה עדה אנחנו כל עוד אנחנו בני אדם?
אמא שלו אמרה שאני לא בשבילו מבלי להכיר אותי כאדם אמרתי לה שתנסה להכיר אותי אולי אני באת אדם רע ולא מתאימה לו ואם זה כך אקבל את דעתה בכבוד ובהבנה שאמא מבקשת לבנה את הטוב ביותר אבל אם היא תכיר אותי ותגלה שאני אדם טוב שתקבל את החלטת בנה ותבין שהוא מאושר וטוב לו הרי זה מה שאמא בסך הכל רוצה לא???
אגב יואב תודה על התייחסותך וזמנך אשמח לעצה ממך רק חבל לי שדורית טרם התייחסה

בפירוש כן! מכיוון שאת קושרת את חוסר הבטחון במפורש להופעה החיצונית, יש להניח שכאשר תרגישי שעלית על המסלול הנכון בדרך לשמירה על ההופעה, על הכושר, על הבריאות, ועל תחושה נעימה ושלמה שלך עם גופך - הרגשתך תשתפר. לפעמים אין אפילו צורך בלהגיע ליעד הקיצוני שקבעת לעצמך מבחינת משקל גוף או מידת המכנסיים - אלא התחושה שהנושא נכנס למסלול, שמצאת לך זמן קבוע לפעילות גופנית מתאימה והצלחת להכניס זאת לסדר השבועי שלך, ושיש לך שליטה במה את מכניסה לפה - תחושת השליטה הזאת בחיים שלך כבר יכולה להועיל מאוד להרגשת הבטחון העצמי.
אני גם חושבת שאחרי שתתנסי בלקיחת אחריות לעצמך ושליטה בתחום הזה של החיים, זה יחלחל לתחומים נוספים של חייך, ותמצאי את עצמך מעיזה להתנסות בעוד דברים, לאחר שנוכחת לדעת שהתמודדת בהצלחה עם התחום הגופני.

דודי היקר, אחרי הלידה קורים אצל הרבה מאוש נשים שינויים נפשיים והורמונליים, שחלקם נכללים במסגרת של "דכאון לאחר לידה", וטיפול פסיכולוגי יכול להועיל במקרה כזה. אני מציעה בשום אופן לא ללחוץ עליה לקיים יחסי מין. זה בעיני תמיד - לא משנה מה הנסיבות - מזיק בטווח המיידי והארוך ומסבך את ההתייחסות לסקס בין בני הזוג. אני מקווה שהטיפול בו היא תתחיל יעזור לה, לפעמים צריך גם טיפול תרופתי, ולפעמים צריך גם טיפול זוגי כדי "להתניע" מחדש את הקירבה האינטימית בלי לחץ מצידך.

אנשים שאוהבים ומעריכים את עצמם בוחרים להכניס לחייהם אנשים שאוהבים ומעריכים אותם. שמכבדים אותם. שמוסיפים לחייהם טעם טוב.
אנשים שלא מעריכים את עצמם בוחרים להכניס לחייהם אנשים שפוגעים ומזלזלים בהם.
הבחירה להיות בקשר עם מישהו או לא להיות בקשר היא שלנו!! אבל קודם כל אנחנו צריכים לאהוב את עצמינו...
עכשיו תשאלי את עצמך לאיזה סוג של אנשים את שייכת ולמה את חושבת שלא מגיע לך משהו אחר?

נכון...את אוהבת אותו... אבל האם את אוהבת את עצמך??

אוהבת את עצמי כן אבל תלוי באיזה מובן ..

תיראי ברור שמגיע לי יחס הרבה הרבה יותר טוב ..
ומגיע לי מישהו שיעריך אותך אבל אני לא מבינה למה אני לא מצליחה לעבור הלאה ..
אני גם יודעת שהוא לא ממש שווה אותי..
ואני יודעת שמגיע לי משהו טוב ..

אבל יש רגעים שהוא שונה.. למשל לגבי הסקס אני לא יוכל להיפתח אליו בזמן בקרוב שוב כניראה עד שהוא יבין את זה אם הוא ביכלל ירצה ..
אבל יש רגעים שהוא מקסים ומתוק..
ויש רגעים שהוא מעצבן עצבני ועושה מה שבראש שלו ..
אני פשוט לא מבינה למה הוא עושה את זה?!

את יודעת שמגיע לך משהו הרבה יותר טוב. את יודעת שמגיע לך מישהו שיעריך אותך.
ואת גם יודעת שחוץ מלהיות מקסים ומתוק (וגם זה רק לפעמים ,כשבא לו...) את מקבלת הרבה עגמת נפש מהקשר איתו.
השאלה למה הוא עושה את זה לא מעניינת. גם לא נצליח להבין מה עומד מאחורי זה. זה שלו. לא שלך. ניסית לשנות את זה ולא הצלחת...
מה הלאה?

זהו שלהמשיך הלאה אני ממש לא מצליחה וזאת הבעיה שלי..
יש לו רגעים שהוא מצליח ליכבוש אותי במילים שלו.. אבל יש רגעים שבא לי להרוג אותו!!

רציתי לישאול אותך עוד משהו..
יש לו חבר שהוא ידיד שלי.. הוא באמת בנאדם מדהים
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ..
והוא אחד שמעריך שמכבד שמפנק וההפך הגמור מהחבר שלי
יש לי רגעים שאני אומרת לעצמי בא לי לנשק אותו ושאני אולי אפילו רוצה אותו
דיברתי על זה עם חברה שלי .. היא אמרה לי שזה רק סתם בראש תקופה שהוא לא באמת נימצא בראש שלי
ואם אני יפרד מהחבר שלי בישבילו אני יצטער על זה אבל אני גם מיצד שני חייבת לעזוב את החבר שלי בכל מיקרה אחרי כל מה שהוא עושה ..

אבל למה הוא פיתאום בא לי לראש? זה ביכלל מביא אותי למצב שאני מבולבלת ..
אבל זה רק רגעים זה לא תמיד..

כשאת אומרת שאת לא מצליחה את אומרת בעצם, שאת בוחרת להשאר איתו. זה בסדר . זאת הבחירה שלך . עכשיו קחי אחריות על הבחירה הזאת וקבלי אותו כפי שהוא. בלי לנסות לשנות אותו .בלי להתלונן ולקטר. לקבל את העובדה שמידי פעם את תיפגעי ותיעלבי.
זאת המשמעות של "לקחת אחריות ".
לגבי הבחור השני, הוא כנראה נוגע בך בנקודות שהחבר שלך לא. הוא מתוק, מעריך, מפרגן.
הוא מראה לך איך נראית אהבה באמת.
אין ביכולתי לייעץ מה לעשות לגביו, צר לי.
מקווה שעזרתי לך ,בהצלחה, שירית.

אלוהים גם ברא את ההומואים והלסביות. כולנו פרי בריאתו של אלוהים.
מה דעתך על כך?

מה אכפת לך ממה שאחרים עושים?? תדאגי לעצמך. תדאגי שאת תהיי טובה כלפי כולם. וחלאס. אלוהים ברא את כולם. ויש זכות בחירה. ולא ממש עיניננו לדחוף תאף לעסקים של אחרים.
זה מעשה שלו וזה מעשה שלי אז למה לנו לדבר מאחרים. סתם כדי להרגיש עליונות??

באמת איך הידרדרנו... סימה יקרה
ההדרדרות היא מצדך ומצד אנשים כמוך אני לא מבינה מה נותך לך את הזכות להיכנס לחדר המיטות של אדם פרטי אם היו נכנסים לך לחדר המיטות ושופטים את מעשייך במיטה איך היית מרגישה?
הייתי אומרת שהם אנשים בדיוק כמוך אבל בהתחשב שנכנסת לפורום שבכלל לא עוסק בזה רק כדי לומר את דעתך עושה אותם אנושיים קצת יותר ממך...
צאי מזה ותתעסקי בחייך "חייה ותן לחיות" כמו שאת רוצה להמשיך לחיות מבלי שיתערבו לך אז תניחו להם לנפשם
אגב מה את עושה במיטה? את למטה? למעלה? יורדת? אוהבת שיורדים לך? דיי בוטה נכון ואפילו מזעזע גם לי ככותבת ככה הם מרגישים גם אם לא שואלים ישירות...
בהצלחה בחייך התמקדי בלהיות אדם טוב כי "דרך ארץ..." אני בטוחה שתוכלי להמשיך את המשפט לבד... את הרי מאמינה לא?

דנה היקרה, צר לי על תחושותייך. מכיוון שכתבת כה מעט, אין לי כרגע כיוון בו אני יכולה להיאחז ולעזור לך. כתבת שנדמה לך - יתכן שזה פרי דמיונך, אבל יתכן שהחושים שלך לא מטעים אותך. נסי לספר לנו קצת יותר פרטים למה את חושדת בו ונראה אם נוכל לעזור במשהו.

מירי היקרה, סליחה על האיחור בתשובה. וחוץ מזה, תודה על על שאלתך, כי היא מאפשרת לי להאיר משהו שבדרך כלל לא משוחחים עליו.
את שואלת האם תגובתך לנשיקה מעידה על חוסר אהבה או על חוסר נסיון? לדעתי - הסיכוי יותר גדול שמדובר בחוסר נסיון. נשיקה היא פעולה מאוד אינטימית וחודרנית! יש האומרים שעבורם נשיקה היא יותר אינטימית אפילו מאשר אקט החדירה ביחסי מין מלאים!!!
וכאן קורה משהו מאוד חשוב: עד כמה את יכולה להגיד לו או לתקשר זאת ללא מילים - איך את בדיוק אוהבת שהוא נוגע בך או מנשק אותך ומה אינך אוהבת. יתכן שהוא עושה תוך כדי הנשיקה דברים שאינם נעימים לך: אולי חזק מדי, אולי מחדיר את הלשון בלי שאת תרצי בכך, אולי את מרגישה את הרוק שלו וזה מרתיע אותך. האם יתכן שאינך חופשייה להגיד לו מה נעים לך ומה לא? אני לא אתפלא אם תעני לי שאת אינך חופשייה. זה מאוד אופייני בהתחלה של ההתנסות המינית. אנחנו חושבות שהחבר שלנו הוא המנוסה, הוא היודע איך מנשקים ואז איננו מתקנים כי אנחנו חושבות שלנו אין מושג... אבל הנכון הוא שיש האוהבים את הנשיקות רטובות יות רוחודרניות יותר ויש האוהבים את הנשיקות יבשות ועדינות, ואין דרך אחת נכונה!!! האם תעיזי לתת לו פידבק ולהנחות אותו מה נעים לך? היכולת לתת פידבק ולבקש מה שנעים לך ולהגיד לו בקלילות מה לא נעים - היא מאוד קריטית כדי לבנות ביניכם תקשורת בתחום המיני. מה דעתך?

חסוי צעיר יקר, אתם נתקלים בנושאים זוגיים קלאסיים בהם נתקל כל זוג בשלב זה או אחר. ראשית הבא בחשבון שקנאה - בזוגיות צעירה כמו שלכם - מעידה על עוצמת הרגשות זה כלפי זו, וזה דווקא משהו טוב לדעת. אלא שאתם הגעתם לשלב בו הקנאה מעיקה וכובלת ועלולה אם זה לא ישתפר - להביא לפרידה.
קנאה עזה מסוג זה נובעת מחוסר בטחון עצמי, פחד מנטישה. האהבה היא כל כך נעימה, ומזכירה לנו זמנים בעבר בהם הרגשנו נאהבים עד כדי כך, שבהם ברגע מסויים מישהו אהוב, שסמכנו עליו לתמוך בנו ולהיות עבורנו בשעת צרה - איכזב אותנו, נטש אותנו, לא נענה לצרכים שלנו, והשאיר אותנו פגועים ומאוכזבים. הפגיעה שחשנו פעם, כילדים, היתה כל כך כואבת, שאנחנו עכשו, שהתאהבנו, מפחדים שיקרה משהו שיגרום לכאב דומה וכל סימן קטנטן של חוסר תשומת לב ישר מתפרש כאילו כבר לא אוהבים כמו קודם ומנגן על אותו עצב מעורער ופגוע מן הילדות. עד כאן ההסבר הפסיכולוגי התמציתי. מה עושים? יש לנסות ולשוחח על כך עם בת זוגך. לבחון יחד איתה האם בעבר קרה לה משהו בדומה למה שתיארתי - מול אחד ההורים? מול חבר אחר? נכון שזה קצת מורכב לגילך אבל האופציה השנייה היא טיפול, וזה לא משהו שאני ושבת שאתה צריך להמליץ לבת זוגך, בגילאים שלכם.

חווית שתי מערכות זוגיות בחייך.
הראשונה תשמש לך דוגמה איך המערכת הבאה שלך צריכה להיראות. השניה תשמש לך תזכורת איך היא לא(!!) צריכה להיראות.
הנטיה הטיבעית שלנו כשמשהו נגמר היא לרוץ למלא את החלל שנפער. וזה לא תמיד הדבר הכי חכם לעשות.
אני הייתי מציעה לך לנוח מהקשר האחרון לעשות קצת חושבים עם עצמך ולמלא מצברים לקראת הקשר הבא.
את והאקס הראשון בלאו הכי נמצאים בקשר כלשהו והוא יודע שאת פנויה כרגע.
אם הרכבת התפספסה או לא אין לדעת ...ורק ימים יגידו...
בהצלחה!

קודם כל תודה רבה על תגובתך, היא בהחלט גרמה לי לחשוב רבות, בעיקר על כך שאני צריכה זמן לעצמי כרגע ולהתמקד בחיי.
כפי שרשמתי בהודעה הראשונה האקס נמצא כרגע בזוגיות, אתמול דיברנו איתו על כך שקשה לו לנהל את הזוגיות שלו יחד עם השיחות שלי ושלו (הוא רוצה להשקיע בקשר הנוכחי שלו למרות הקשיים) ולכן החלטנו לנתק כרגע את הקשר (בא יותר מיוזמתו מאשר מיוזמתי) ואילו לי לא נותר אלא להסכים, כי אני לא רוצה לפגוע בו בשום צורה. אז רק איחלתי לו אושר וזהו. כנראה שזה באמת הזמן הכי נכון להתמקד בחיי ובי, דבר שלא עשיתי כבר כמעט 6 שנים..
למרות שכואב לי קצת כרגע, אני יודעת שזה כנראה הדבר הכי נכון לעשות.
נכון?

עדי יקרה, תודה על גילוי הלב, ועל המוכנות להתמודד עם כך! זה נדיר שאדם מתלונן על עצמו ולא על בן זוגו! כלומר את לוקחת את האחריות למה שקורה על עצמך. זאת נקודה נהדרת להתחיל לעבוד על עצמך.
אני מציעה שני כיוונים:
האחד - לבחון את האפשרות שרמת הבטחון העצמי שלך היא נמוכה ומשום כך יש לך חששות שמא הוא יעזוב אותך כאשר ימצא מישהי "שווה" יותר. אשה עם בטחון עצמי גבוה מסתובבת עם התחושה שבן זוגה "ממש זכה בפייס". היא יכולה לעמוד מול נשים אחרות שנראות טוב או מרשימות בכל מיני היבטים ולא להיבהל מכך היות והיא יודעת מה היא שווה. אם תשובה זו מדברת אלייך - את יכולה לפנות או לייעוץ פרטני שבו תיעזרי על מנת לצאת מן הדימוי העצמי הירוד הזה, או לעשות קצת עבודה עצמית - לבחון את חייך בהיבטים שונים שחשובים לך כמו - קריירה, הורות, כלכלה, בריאות, יופי וטיפוח עצמי - ולהתחיל לקדם את עצמך בכל תחום בו את מרגישה שיש פער בין הרצוי שלך והמצוי שלך. כאשר הדגש הוא על "שלך", בעיני עצמך.
השני - להבין שאם בעלך מסתכל על נשים אחרות ונהנה מהופעתן - זה לא אומר בהכרח שהוא רוצה או שוקל או מתכנן כמו שאת אומרת לעצמך - לשכב איתן. אם תצליחו לנהל שיחה פתוחה בנושא - תוכלי לבחון את הרעיון הזה שלך: מכיוון שעיניים לנו, וחושים אסתטיים - כמעט כולנו מתענגים על מראה של אישה יפה ומיוחדת, ובואי נודה על כך - גם גבר שנראה טוב יכול לתפוס את עינינו. אני עצמי יכולה למצוא עצמי נהנית ממראה של אישה יפה ואני אף נוהגת להסב את תשומת ליבו של בן זוגי כדי שגם הוא ייהנה. אני מאמינה שאם תעיזי "להסתכל לדבר הזה בעיניים", לשוחח עליו ולהסתקרן מה הוא מרגיש כאשר הוא מסתכל על נשים יפות - את תמצאי שהשד אינו נורא כל כך. ואפילו אם בא לו לשכב איתן - זוהי תגובה גברית אנושית מצוייה ויש מרחק מאוד גדול בין "בא לו" לבין ההתכוונות שלו לעשות משהו בקשר לכך

בעיני זה אולי "רגיל" שגבר מסתכל על אישה אחרת אבל הוא צריך להתגבר על עצמו והבעיה לא אצלך. וכן, הוא באמת רוצה לשכב איתן. (וזה לא אני אומרת זה אלא גברים שדיברתי איתם אמרו). הם פשוט חושבים אחרת, ואנחנו הנשים פשוט לא מבינות איך הראש שלהם עובד. וכן, יש אולי הבדל בין לרצות משהו לבין לעשות אותו, אבל ברגע שהגבולות מיטשטשים מי יכול לומר מה נכון ומה לא? היום הוא מסתכל עליה, מחר הוא נוגע בה. קל יותר לעבור למצב של נגיעה אם אתה יודע שמותר לך להסתכל. אז קודם כל אין לך בעיה של ביטחון עצמי, זה נורמלי לחלוטין. ולגבי פיתרון- בעולם של היום צריך להשלים עם זה שאם הגבר שלך מאמין שמותר לו להסתכל הוא יסתכל, ואת תצטרכי פשוט לחיות עם זה, כמה שזה קשה. אבל שלא יהיו לך רגשי אשם על איך שאת מרגישה. זו פשוט עוד התפשרות שעושים בעולם של היום בשביל הזוגיות...
הבעיה היא בעולם, ואולי כדאי לשנות את הגישה ולהפסיק לראות סרטים שיוצרים בעיות בזוגיות אח"כ.