פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

לדעתי הפתרון הקל והמהיר ביותר הוא פשוט להחליף תרופה. אין כל סיבה להישאר עם תרופה שגורמת לך לתופעות לוואי כאלוף במיוחד יש תרופות כמו ויפאקס למשל שלא גורמות לתופעות לוואי ממין זה. התייעץ עם הרופא המטפל שלך. בהצלחה

שחר יקר, עליך להתייעץ עם הרופא שרשם לך את התרופה. ידוע שאחת מתופעות הלוואי של תרופות נוגדות חרדה היא על התשוקה, ולפעמים אף גורמת לעיכוב ולקושי בגמירה אצל הגבר. יש תרופות שונות ושווה לנסות כמה מהן על מנת להגיע לזו שמתאימה לך עם כמה שפחות תופעות לוואי.

טלי היקרה,אינני יכולה להגיד לך מה נכון לעשות.
בעיני זה לא רע שאתם כל כך שונים, בתנאי שתלמדו דרכים לנהל את המחלוקות הללו בלי שזה יביא לפיצוצים ביניכם ולעוגמת נפש. בסך הכל כאשר אנחנו עם מישהו שונה מאיתנו - יש הרבה מה ללמוד ממנו (מי יודע מי יותר צודק בטווח הרחוק?...)
האתגר הזה - לחיות עם מישהו כה שונה ממני - זה יכול להפוך לך לנכס רגשי, כי אם תלמדו לעבור בשלום את החיכוכים - שניכם תרכשו כלי חשוב מאוד לחיים בכל התחומים - היכוטלת לקבל שאת לא יכולה לשנות כל דבר בחיים שלך ולהתאים אותו לנורמות ולצרכים שלך. יש בחוץ עולם שלם שאינו זהה למי שאת, ויש בו מקום לכולם.
את עלולה לעזוב אותו ולמצוא מישהו מאוש מתאים לך אבל הרגש איתו יהיה חלש יותר, או המשיכה המינית תהיה קטנה, וזה יעשה אותך אומללה. לדעתי יותר קל ללמוד לחיות עם השוני מאשר לחיות עם חוסר אהבה ומשיכה.

תודה רבה על התשובה המהירה !
האמת ששימחה אותי התשובה כי אני מאוד רוצה להישאר איתו, אבל העניין הוא שהתפיסות הכלכליות שלי הן ה"רציונליות" או ה"נכונות חברתית", ואילו אלו שלא הן אלו שגוררות תמיד תגובות שליליות מכולם- דבר שמשפיע גם עליי... הרבה לא מבינים למה הוא לא חושב לטווח רחוק, למה לא שם לנגד עיניו מטרות בחיים, למה הוא לא לומד, למה הוא לא שואף להתקדם...
נוצרה אצלי התחושה, גם בעקבות החברה וגם בגלל המצוקה הכלכלית מבית הוריי, שהגישה שלי "נכונוה" ושלו מוטעית ואני צריכה לשנות אותה - אחרת עתידנו יהיה בסכנה. סך הכל הוא לא חסך עד היום כמעט כלל, בניגוד אליי שאני רואה בכך עניין מאוד מהותי. הוא פחות מוכן לעשות ויתורים בהווה בשביל "יום סגריר" ממני...הרבה חברות אומרות לי שזה דבר קריטי, ועוד בלימודים למדתי בפסיכולוגיה שנשים דבר ראשון מחפשות בגבר שלהם בטחון כלכלי...
מה גם שהדבר החל להציק לי בשנה שנתיים האחרונות. אני מאוד רוצה לגשר על זה אבל אם לא הצלחנו עד עכשיו, למה שמשהו ישתנה? למרות הרצון, אולי אלו פערים גדולים מידיי?

שמתי לב שאולי לא בכוונה פשוט פסחו על ההודעה שלי אז אים אפשר להתייחס...
תודה

חסוי יקר, לצערי אינני בקיאה בנושא זה, ואני מקווה שיהיו כאן אחרים שיוכלו לעזור לך יותר ממני.
מה שאני יכולה להוסיף לך אולי, הוא שכאשר אתה שקוע ב"איך אני נראה, מה היא תחשוב עלי, האם אחרים מסתכלים עלי כרגע..." - כלומר אתה שקוע בעצמך ובתחושותיך - הרבה יותר קשה להתרכז בבת אליה אתה רוצה לגשת, כי אתה בעצם מרוכז בעצמך.
אם תצליח "לצאת" מן הפוקוס עליך ולהעביר את הפוקוס אליה, אתה יכול למשל לחשוב מה מעניין אותה, ולפתח שיחה בנושאים שנראה לך שהיא מתעניינת בהם. לפני שאתה ניגש למישהי שמוצאת חן בעיניך, כדאי שתשלח בכיוונה מבטים של התענייניות, ותראה מה היא עושה עם זה. יש בנות שיחזירו לך מבטים ויש כאלו שיסתכלו הצידה ויימנעו לפגוש את מבטיך. אלו שמחזירות - זה יורת בטוח לגשת אליהן. אלו שמתחמקות - או שהן ביישניות או שהן לא מעוניינות. אם הן ביישניות - אל תוותר, והמשך לנסות. נבות אוהבות שמחמיאים להן על הופעתן, אוהבות שנותנים להן משהו קטן, סימלי שמראה שאתה חושב עליהן, אוהבות שמשקיעים בהן. הן רוצות לדעת שאתה חשוב עליהם גם כאשר אתה לא נמצא לידן.
חפש נושאים לשיחה כמו סרט, ספר, להקה אהובה, מסיבה. אתה יכול כאילו להתייעץ עם הבת בנושאי לבוש, נניח שהוזמנת למסיבה ואתה זקוק ממנה לטיפים מה ללבוש.
זהו - אין לי יותר רעיונות...מי יכול לעזור כאן???

בתיה יקרה, ראשית אומר, שככל שאתם יותר שלמים עם ההחלטה להתגרש, והתהליך הוא ידידותי ביניכם, כך יש סיכוי שגם הילדים יקבלו זאת יותר בטבעיות.
אני מציעה להגיד לילדים שאתם ממשיכים להישאר ההורים שלהם, ולהישאר משפחה, ומה שמשתנה הוא שאתם לא תהיו יותר זוג אוהבים, לא תישנו יותר באותה מיטה, ואבא יעבור לגור בדירה אחרת, וגם להם יהיה שם חדר וצעצועים.
אני מציעה שאת והילדים תלכו יחד עם אבא לקנות חלק מן הדברים לדירה החדשה, כי חשוב לא רק לדבר אלא גם להראות שאתם ביחד בעניין הזה ועוזרים אחד לשני.
תהיו עם היד על הדופק בבית הספר ובגן, כי כל ילד עובר את השינוי בצורה אחרת, יש רגישים יותר ויש רגישים פחות, ואם תראו שיש שינוי בילדים, בתפקוד שלהם, בהתנהגות שלהם, אל תהססו להיעזר בייעוץ פסיכולוגי.
שיהיה בהצלחה רבה!!!

אני יקרה, אני מסכימה איתך בעקרון שיש בעייה עם ההתכוונות שלו לתת מתנות למשפחת האקסית שלו, כאשר הוא אינו משקיע במתנות לך ולמשפחתך. הייתי משנה רק את הסגנון שלך, עובדה שזה עורר אצלו בעייה.
את יכולה להגיד לו את אותו המסר בלי לצוות עליו שיחליט לכאן או לכאן.
את יכולה להגיד לו שזה פוגע בך שהוא משקיע במתנות לאקסית ולך לא. נראה לי שחשוב להבהיר לו איך את מרגישה ולסמוך עליו שיסיק את המסקנות. אני חושבת שמפריע לאנשים לקבל פקודות מבן הזוג. זה מקומם. זה נותן את ההרגשה של כפייה, של חוסר חופש בחירה, של מחנק, וזה מקומם.
כן חשוב לשתף אותו איך זה גורם לך להרגיש, אבל לסמוך עליו שיעשה את הבחירה הנכונה. ואם לא יעשה את הבחירה הנכונה - את יכולה להבין מכך איפה הוא מרגיש חזק יותר, עד כמה הוא אוהב אותך ומתחשב בך.

היי דורית.
תודה רבה לך
אבל המערכת יחסים הזו נגמרה
מסתבר שבזמן שהוא יצא איתי הוא חזר לאקסית שלו
זה התגלה לי ממישהו שקרוב מאוד אליו
לא יודעת למה אבל הרגשתי הקלה מסויימת שזה קרה כך
דבר אחד כאב לי שהוא ישב בחג עם המשפחה שלו וגם לפני החג ולכלך עלי דברים שפשוט הייתי בשוק ששמעתי,זה נורא מעליב לא התעמתתי איתו אלא פשוט התעלמתי מהטלפונים שלו
וזה שגע אותו כי הוא התקשר ואמר לאותה נשמה טהורה שטרחה לספר לי"היאאאא לא תענה לי"?אין מצב.ואז הבנתי איפה היתה הטעות שלי,שתמיד הייתי עונה לו עוזבת הכל וזמינה בשבילו
המערכת יחסים הבאה אם בכלל אני אדע איך להתנהג.

דבר אחד משגע אותי עד היום:הוא כל כך טרח והתאמץ להכיר אותי לחברה בעבודה ולמשפחה
וללכת לאירוע משפחתי מצדו לקנות ולטרוח כל יום להיות אצלי להפתיע אותי בעבודה
אז מה קרה פה?
יש לציין שאותו אדם שדבר איתו הוא גיסו והוא הכיר בינינו רק שהוא ידע מה קורה אחר כך, וזה הפריע לו מאוד לכן היה חשוב לו שאני ידע למרות שהיתה לי הרגשה ותחושה שזה עומד להגמר
היה לי יומיים קשים אבל התאוששתי די מהר.
אני צוחקת,שמחה ומעבירה את הזמן בתחושת הקלה מסויימת שירד לי אבן מהלב.
עוד פרט מאוד חשוב:אליה הוא היה הולך בשביל סקס ועדיין (5 פעמים בשבוע)ואיתי 1 לשבועיים שלוש כל הזמן הוא היה עייף למרות שכל יום הוא היה איתי
פעם אחת הוא בא אלי לעבודה ולא יכולתי להיות זמינה בשבילו והוא נפגע מזה היום בדיעבד אני שמחה הייתי צריכה להמשיך כך תקופה ארוכה אבל לא נורא מטעויות לומדים.
יומיים לפני שנפרדתי ממנו הוא שאל אותי אם אני רוצה לנסוע לאילת אמרתי לו שאני לא יודעת אני יברר בעבודה על ימי חופש.אולי באילת הוא רצה לסיים את זה?
בהתחלה היינו הולכים למסעדות פעם אחת בשבוע אחר כך הילדים הצטרפו אלינו
וב-3 שבועות האחרונים זה ירד.
הוא גם שיקר לי וסיפר סיפורים.
היה וטוב שנגמר.
גמר חתימה טובה.

הבן אדם לא היה פנוי רגשית אלייך ולכן לא התאהב בך והקשר לא התפתח.
אז תפסיקי להגיד לעצמך שאם היית עושה כך או אחרת התוצאה היתה שונה. את מפנה את האכזבה כלפי עצמך. כלומר מאוכזבת מעצמך כאילו שאם היית נוהגת אחרת זה היה שונה.
יש מצבים בחיים שאינם בשליטתינו וצריך לקבל את זה עם כל האכזבה. ומה לעשות בדרך למציאת זוגיות יש גם תסריטים כאלה.
המשיכי הלאה בלי לחפש טעויות ,זה לא קרה כי זה לא קרה...
שנה טובה וכל טוב, שירית.

במצב הקיים ישנם 4 אומללים. אתה, אישתך, הילדה ואהובתך. פרידה תביא לאושר של 4 .
אתה תוכל לממש את אהבתך .
אישתך תוכל להמשיך בחייה ואולי למצוא זוגיות טובה ובריאה.
אתה כותב שאתה לא עוזב מתוך התחשבות בילדה. איזה טובה אתה עושה לה בדיוק כשאתה נשאר נשוי לאימה? הילדה רואה זוגיות מחורבנת, זלזול, שנאה, קללות...
אתה חושב שזוהי סביבה בריאה לגדול בה?
אין שום סיבה שהילדה תסבול כי אתם לא אוהבים ולא מתאימים...והיא לא צריכה לשלם על הטעות הזאת.
אני בתור אמא לא הייתי רוצה שהבן שלי יגדל כך. זה מתכון בדוק לבעיות ריגשיות קשות אצל ילדים ואח"כ בתור מבוגרים.
ואם זה עדיין לא משכנע אותך שאתה צריך לעזוב אז באמת חבל...
שנה טובה ובהצלחה!

זה יעשה טוב לכולם
תשב עם אישתך ותדברו על זה
ותגיד לה בדרך לא פוגעת כל מה שאתה מרגיש
ושאתה חי בתסכול ,ותמשיך הלאה.
גם לילדה זה יעשה יותר טוב
אבא שלה יהיה מודל טוב יותר כשיהיה לו טוב יותר
בהצלחה ושנה טובה

שלום לך,
הייתי רוצה להגיד לך מה דעתי למרות שאני לא פסיכולוגית, אך כל אחד מאיתנו הוא פסיכולוג לעצמו... מה שהייתי עושה במקומך זה קודם כל הייתי שואלת את עצמי אם את אוהבת אותו ללא שום קשר למה שהוא מרגיש או לא מרגיש וללא שום קשר למה שצריך או לא צריך לעשות. אם לא, התשובה היא ברורה - להמשיך להיות את הייך ולהיות מאושרת במקום אחר, עם מישהו אחר וכו'. אם התשובה היא כן, גם לא הייתי רצה אליו בחזרה אלה הייתי ממשיכה ביחסים איתו "בשלט רחוק". זאת אומרת, אפשר להיפגש, לדבר, בכל זאת יש לכם ילדה, לנסות להבין למה קרה לו מה שקרה כי לדעתי הוא רוצה לחזור עכשיו כי זה נוח, נעים, הוא מכיר אותך ואת זה כנראה לא קיבל במקום אחר. אך לא נראה לי שהוא אוהב אותך באמת, מקווה שאני טואה.. רק אני בעד יחסים פתוחים כאשר הכל ברור לשני הצדדים... ברור עד הסוף, וזה לא המצב אצלך כרגע... בהצלחה....

שלום לך, גם אני חושבת שמה שחשוב ביותר הוא האם את באמת אוהבת אותו. אם את אוהבת אותו - לכי על זה אבל נצלי את הרצון שלו לחזור כמנוף לקבוע ביניכם דברים חדשים שחשובים לך (אבל גם לו - אני אסביר זאת בהמשך), כי זה שהוא שיקר לך לגבי יחסיו עם מישהי אחרת - אפשר להבין זאת, אבל שקר הוא שקר.
זה קורה הרבה שגבר יוצא החוצה, חווה את החוויות שלו, ומגיע למסקנה שהוא מעדיף לחזור לחיק המשפחה. בעיני זה לא סוף העולם.
אני מבינה את הצורך (בעיקר של גברים) - לחוש צעירים וחופשיים לקראת גיל הארבעים, כי העול הכלכלי, האחריות על המשפחה - כל אלו גובים מחיר והרבה אנשים מסתובבים בתחושת החמצה, חוסר שמחת חיים. חשוב גם לעשות בדק בית ביחסים שלכם ולראות האם היה משהו שגרם לו להרגיש לא חופשי, כבול, עד כדי כך שהרגיש את הצורך להשתחרר וממש לצאת מן הבית. כי אם לא תשנו זאת, זה עלול לקרות לו עוד פעם.

חלי היקרה, לצערי איננו יכולים להמליץ על אנשי מקצוע דרך האתר. מאחלת לך שתמצאי מישהו מתאים עבורכם! בהצלחה!!!

מבולבלת יקרה, מכיוון שמן ההתחלה היו לך ספקות באשר לחברך הנוכחי ולא היית בטוחה שהוא הגבר איתו את רוצה להקים משפחה - אני חושבת שעליך להישמע לצו ליבך, להיפרד צן החבר הנוכחי ולתת צ'אנס לחדש. נכון שאת לוקחת כאן סיכון שתפסידי את הנוכחי, אבל ככה זה בחיים - אם את רוצה ללכת על בטוח, הישארי, אבל כל חייך ילווה אותך הספק הזה, והמחשבות - למה לא בדקתי עם הגבר השני, ויתכן שכעבור כמה שנים יופיע גם גבר שלישי ורביעי כל עוד אינך ממש מאוהבת ויש לך ספקות.
את עוד צעירה מאוד, ובגיל הזה עושים המון טעויות שיפוט, והרצון להתחתן ולהתמסד גורם לחלק גדול מן הטעויות הללו.
נראה שאת די יודעת מה חשוב לך - אופי. תחומי התעניינות, סקס טוב, עוזר בבית ועוד, אז את יכולה, יחסית, לסמוך על עצמך שתפעילי את שיקול הדעת שלך גם מול האדם החדש וגם מול אחרים. נסי לא להסתנוור, אבל הרשי לעצמך ללכת על הטוב ביותר עבורך. דבר אחד של זהירות: האם כאשר פגשת לראשונה את החבר הנוכחי - האם גם לגביו חשבת שהוא הגבר האידיאלי עבורך? ואחר כל למדת להכיר אותו והתאכזבת? כי כמעט אין בעולם "גבר אידיאלי" - כל אדם כאשר מכירים אותו לעומק מגלים כמה תכונות שאינן מושלמות, אבל אפשר להמשיך לאהוב אותו כמו שהוא, עם הטוב והפחות טוב שיש בו. הרי גם את לא מושלמת, אני מניחה...

למה קשה לה לראות אותך מאושר ומגשים את חלומותיך ?
תנסה לברר איתה מה קשה לה בזה ?
כל זמן שהחלום אותו אתה רוצה להגשים לא פוגע בה ,אין שום סיבה שהיא לא תעודד אותך
ותעזור לך להגשים את מה שטוב לך ..
חבל שאתה צריך לדכא את מה שטוב לך .
תנסה להעלות את הנושא בצורה שונה ובסבלנות .
שיהיה בהצלחה

אני לא חושבת שזה נכון לא לתת לבן זוג את חופש לעשות מה שהוא רוצה.
ניראה לי שאתה צריך להיות כאן חכם, ובצורה חכמה להתעסק במה שאתה אוהב, בלי להרוס יחסים עם אישתך (כי אם הורסים יחסים עם האישה, זה יכול לעלות יקר, היא לא תוותר).
כשאנו התחתנו, אני זוכרת שגם ניסיתי כמה פעמים לכרום לבעלי להפסיק להתעסק שמה שהוא אהב, אבל הוא היה עקשן. לא התוכח איתי על שום דבר, פשוט המשיך בעקשנות לעשות מהש שהוא רוצה, ולא ויתר. אני כמובן, כשראיתי שהוא לא מוותר, הפסקתי לשגע אותו. אבל הוא זה שהמשיך בשלו בצורה חכמה.

להתחתן - אין פירושו לקחת בעלות על חיי האחר, אלא לקבל אותו ולתת לו לפרוח

אלון היקר, צריך לזכור כל הזמן שאתה מדבר על השנה וחצי הראשונה של הנישואין שלכם. מה שמסתמן הוא שאתה כל הזמן מוותר ובא לקראתה על פי דרישותיה, מחשש לאבד את אהבתה (הדבש, כמו שאתה קורא לכך).
זה לא יעבוד לאורך זמן. כבר עכשו אתה מרגיש שהדברים החשובים לך מתחילים להיעלם - כי היא לא מרשה.
זוגיות טובה מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לבטא את עצמו.
יתכן ששירתך מאיימת עליה במובנים הבאים: אפשרות אחת היא שהיא חוששת שכלכלית זאת עלולה להיות נפילה אם תתמסר לכך במקום עבודה מסודרת. אפשרות שניה היא שהיא מרגישה לא נוח עם דימוי הזמר, כאילו יש בכך משהו שאינו מכובד בעיניה. ואולי יש לה התנגדות לסטטוס המיוחד הזה של זמר שיוצא להופעות מאוחר בלילה וחוזר לפנות בוקר, וואלי יש לו מעריצות צעירות - אולי זה מה שמאיים עליה. תבקוד איתה מה מאיים לעיה. מה מעורר את ההתנגדות שלה, ותראה אם אתה יכול להרגיע אותה בנקודות ספציפיות. אבל אל תוותר על החלום שלך בגללה, (זכותך להחליט בשלב מסויים, לאחר שמיצית את הנושא, שמקצוע זה אינו מתאים לך, אבל זו צריכה להיות החלטה שלך ולא שלה) כי אחרי זמן מה אתה תכעס עליה בשל כך וזה יפגע ביחסים שלכם מכיוון אחר...

הי רוית,

לדעתי, עדיף לך במקרה הזה לשתוק, זה לא עניינך ואינך יודעת לאן יוביל "הגילוי" שלך.
האם תיהי מוכנה לקחת אחריות על כך שאישתו של הבוגד תחליט לפרק את המשפחה? לקחת את הילדים? אני לא רוצה לחשוב על מקרים גרועים יותר כמו להזיק לעצמה,לבעל וכו'.
אולי היא בכלל יודעת? אולי הוא בוגד סידרתי וגם את זה היא יודעת ומעדיפה להתעלם?
את לא יכולה לדעת מה העניינים שם, ומה גם- הנבגדת אינה חברה קרובה שלך כך שבאמת אין לך מה לספר כלום לאף אחד כי אין לך סנטימנטים.

אני מבינה שזה מפריע לך,
אז אין לך ברירה אלא פשוט לשמור מרחק ולשכוח מהרכילות.
אל תקחי אחריות על מה שלא צריך.

גם אני חושבת, שאין צורך לקחת אחריות כל כך גדולה.
אתה אף פעם לא יכול לדעת מה קורה באמת...

אומרות את מה שאתן אומרות כי אתן בגדתן והייתן במערכת כזאת בעצמיכן ?
או נמצאות כרגע בכזאת?
תתיבשו לכן ותשאו בתוצאות

חיים היקר, צר לי מאוד על מה שעברת.
לצערי, אין לי יכולת במצב הזה להביע דעה. אתה מן הסתם רוצה שארגיע אותך ואכעס יחד איתך על האלמוני שלכלך, אבל מכיוון שכבר היו דברים מעולם, ובני ובנות זוג קיימו יחסים ארוכי טווח עם מישהו מן הצד והכחישו זאת נמרצות - אין לי כל דרך לדעת מהי האמת במקרה שלכם. אני מקווה בשבילך שאשתך דוברת אמת, ושתוכל לחזור ולהאמין בה.

דורית
האם לשלוח סרטי סקס לנשים נשואות זה נורמלי??

חלי היקרה, צר לי על מה שאת עוברת.
המצב אותו את מתארת אינו פשוט, ואני חוששת שלא אוכל לייעץ לך בצורה כזאת, דרך האתר. אם הוא אינו מוכן לטיפול - לפחות תלכי את בעצמך, או תפעילי עליו שכנוע שלך ושל הילדים כדי שיסכים להגיע לטיפול, כי אי אפשר לעזור רק דרך הפורום.
טיפול מוצלח יאפשר לכל אחד מכם להגיד לשני בצורה לא מאיימת ולא מלחיצה, ולא ביקורתית - מהם הצרכים שלו, החששות שלו, מהם הדברים שחשובים לו, ולקבל כלי תקשורת שיאפשרו כמה שיותר להגשים את הצרכים של כל אחד.

דינה יקרה, הוא באמת צריך זמן לעצמו והתשובות יגיעו. עלייך לוותר עליו.

כתבתי מכתב שטרם שלחתי וטרם החלטתי אם אשלח. מכתב שמבקש כן למצוא את הדרך לומר לי מה הוא החליט על חייו, על חיינו. אני לא יכולה להישאר תלושה באויר.
כמובן שאספר כיצד זה התקדם....
שאלה נוספת? אני מנסה לא להיאחז בזה אבל אני לא יכולה שלא.
האם ניתן באמת להחזיר את הגלגל אחורה, לחזור לאישה שאינו אוהב, לחזור לסביבה שהוקיעה את מעשיו, להתכחש לרגשות האהבה שלו כלפיי?
זה נשמע לי הזוי אבל מעולם לא היה לי דבר כזה שאיני יודעת מה בדרך כלל יכול לקרות..

אם היית נשואה והיית עוברת משבר כלשהו עם בעלך
אז זה לא אומר שנגמרה האהבה
ואז איזו מישהי הייתה נכנסת לתמונה והייתה מנהלת עם בעלך רומן מהצד שנה
והיה נודע לך פתאום ...
איך היית מגיבה ?
לא נכנסים למערכת כזאת והורסים משפחות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! משנה מה הסיבה

ולא משנה מה הסיבה

לא אני הרסתי משפחה.
אני לא מחפשת אשמים. אני האמנתי לו שהוא אמר שהוא כבר לא אוהב אותה. אני האמנתי לו שהוא אמר שהוא באמת מצא מישהי (אותי) והבין שאני המיועדת שלו. אני התיקון שלו. הוא היה במצב שבוא היה חייב לבחור. לחיות בשקר או לקחת החלטה כואבת למען האושר הפרטי שלו.
הוא בחר לעזוב את הבית.
כנראה שההתמודדות שלו עם אובדן כל הסביבה המוכרת, העוינות מצד המשפחה, הסלידה מהמעשה ובעיקר הניתוק מהילדים הביא אותו למצב שהוא בורח חזרה ... העיקר להרגיש שהוא לא אדם רע.
אני באמת חושבת שגבר שבוגד הוא גבר שעושה מעשה דוחה וכי תמיד יש דרך לעצור לפני ולהחליט קודם אם אתה רוצה לפרק את מה שבבית. אבל את לא מכירה לא אותי, ולא אותו כך שזה לא הוגן לכנות אותי בכינוי גנאי.

באם הוא החליט לחזור והיא מוכנה לקבל אותו למרות הכל אז אאחל להם בהצלחה.
המצוקה שלי היא שלא קיבלתי הסברים.
זה שהיתה לי מערכת יחסים עם גבר נשוי לא אומר שאני צריכה להיענש.

בואי נאמר כזה דבר
אני אישית ,וזאת אני ,משתדלת לעשות החלטות מוסריות כי זה בראש החשיבות בעניי כאדם
וזה מבחן שתמיד מוכיח את עצמו מאוחר יותר
אם גבר נשוי יתחיל איתי ,ולא משנה כמה הוא מדהים ,אני לא אפתח את זה כי הוא נשוי .
נקודה !
לא חסרים גברים .

אני מציעה לך להתמקד באיך את ממשיכה מכאן, ופחות לשים דגש על דעות עויינות בשל טיב הקשר שלך עם הגבר הנשוי, ברור הרי שכל מקרה הוא לגופו ואנחנו כולנו אנשים שמדי יום נתקלים בסיטואציות שמנווטות אותנו לכיוונים שונים, וזו טעות להכליל ולעשות השוואות שרירותיות וחסרות רגישות, אז בבקשה דלגי הלאה.
גם אמא שלי לקחה החלטה גורלית על חייה וכשהיתי צעירה עזבה עם גבר אחר שגרם לה להיות מאושרת (עד היום), כמו הגבר שלך שניסה להוביל את השינוי אך כפי שנראה נתקע בהוצאה לפועל.

אני מכירה את הרגשת החוסר ודאות הזות שיכולה להרוג מבפנים, גם בשבילי הכי קשה זה לא לדעת, עם האמת הרבה יותר קל להתמודד גם אם היא כואבת.
אני חושבת שמכתב הוא רעיון הגיוני והוא יכול לשפוך מעט אור על המציאות במידה והבחור יענה, למרות שעל פי התנהלותו עד עכשיו נראה כי הוא ויתר עליכם, חטף רגליים קרות ועשה פנית פרסה חזרה למקום החשוך ממנו הוא ניסה לברוח,בני האדם מטבעם בורחים משינויים בכל תחומי החיים.

במקומך, היתי בורחת מהסיטואציה ומשקמת את עצמי למרות שאני מאמינה שבאיזשהו שלב הבחור שלך ינסה ליצור איתך קשר שוב כשיבין שהוא לא מאושר היכן שהוא נמצא, אני מקוה שעד אז כבר תיהי במחוזות אחרים.

יהיה טוב.

אני מציעה לך להתמקד באיך את ממשיכה מכאן, ופחות לשים דגש על דעות עויינות בשל טיב הקשר שלך עם הגבר הנשוי, ברור הרי שכל מקרה הוא לגופו ואנחנו כולנו אנשים שמדי יום נתקלים בסיטואציות שמנווטות אותנו לכיוונים שונים, וזו טעות להכליל ולעשות השוואות שרירותיות וחסרות רגישות, אז בבקשה דלגי הלאה.
גם אמא שלי לקחה החלטה גורלית על חייה וכשהיתי צעירה עזבה עם גבר אחר שגרם לה להיות מאושרת (עד היום), כמו הגבר שלך שניסה להוביל את השינוי אך כפי שנראה נתקע בהוצאה לפועל.

אני מכירה את הרגשת החוסר ודאות הזות שיכולה להרוג מבפנים, גם בשבילי הכי קשה זה לא לדעת, עם האמת הרבה יותר קל להתמודד גם אם היא כואבת.
אני חושבת שמכתב הוא רעיון הגיוני והוא יכול לשפוך מעט אור על המציאות במידה והבחור יענה, למרות שעל פי התנהלותו עד עכשיו נראה כי הוא ויתר עליכם, חטף רגליים קרות ועשה פנית פרסה חזרה למקום החשוך ממנו הוא ניסה לברוח,בני האדם מטבעם בורחים משינויים בכל תחומי החיים.

במקומך, היתי בורחת מהסיטואציה ומשקמת את עצמי למרות שאני מאמינה שבאיזשהו שלב הבחור שלך ינסה ליצור איתך קשר שוב כשיבין שהוא לא מאושר היכן שהוא נמצא, אני מקוה שעד אז כבר תיהי במחוזות אחרים.

יהיה טוב.

אני מציעה לך להתמקד באיך את ממשיכה מכאן, ופחות לשים דגש על דעות עויינות בשל טיב הקשר שלך עם הגבר הנשוי, ברור הרי שכל מקרה הוא לגופו ואנחנו כולנו אנשים שמדי יום נתקלים בסיטואציות שמנווטות אותנו לכיוונים שונים, וזו טעות להכליל ולעשות השוואות שרירותיות וחסרות רגישות, אז בבקשה דלגי הלאה.
גם אמא שלי לקחה החלטה גורלית על חייה וכשהיתי צעירה עזבה עם גבר אחר שגרם לה להיות מאושרת (עד היום), כמו הגבר שלך שניסה להוביל את השינוי אך כפי שנראה נתקע בהוצאה לפועל.

אני מכירה את הרגשת החוסר ודאות הזות שיכולה להרוג מבפנים, גם בשבילי הכי קשה זה לא לדעת, עם האמת הרבה יותר קל להתמודד גם אם היא כואבת.
אני חושבת שמכתב הוא רעיון הגיוני והוא יכול לשפוך מעט אור על המציאות במידה והבחור יענה, למרות שעל פי התנהלותו עד עכשיו נראה כי הוא ויתר עליכם, חטף רגליים קרות ועשה פנית פרסה חזרה למקום החשוך ממנו הוא ניסה לברוח,בני האדם מטבעם בורחים משינויים בכל תחומי החיים.

במקומך, היתי בורחת מהסיטואציה ומשקמת את עצמי למרות שאני מאמינה שבאיזשהו שלב הבחור שלך ינסה ליצור איתך קשר שוב כשיבין שהוא לא מאושר היכן שהוא נמצא, אני מקוה שעד אז כבר תיהי במחוזות אחרים.

יהיה טוב.