פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

תעשי מה שביכולתך להתרחק מבן אדם כזה. מה שעושה לך תברחי.
תדברי עם החבר שלך על זה, אני מאמינה שזה חשוב לו לא פחות.
למה שמישהו ירצה בחברת כזה אדם.
בקיצור, תהיי חזקה ואל תוותרי.

היי שני,
תודה על התגובה.
אני ממש לא מתכוונת לוותר...
אבל העניין הוא שחבר שלי טוען שהם כמו "אחים", שאנשים מבחוץ לא רואים את החבר שלו כמו שהוא רואה אותו. אני באמת רואה שהוא מתנהג אליו באמת בתור חבר מאוד מאוד טוב. אבל אני באמת חוששת שזה יפריע למהלך הקשר בסופו של דבר...

לדעתי, מה שאני הייתי עושה, פשוט מאוד הייתי נשארת בעמדה שלי לגבי החבר הזה, את לא צריכה להיות נחמדה אליו אם את לא רוצה, או לארח אותו בביתך, אם נוח לך לדבר אליו בלי להפגע, מה טוב, אבל אם לא, שימי דיסנטנט מהר מאוד, ככה שני הצדדים יבינו וגם החבר שלך.

היי לך,
לצערי, הייתי במצב מאוד דומה עם חבר שלי לשעבר. הוא גם הגדיר את החבר שלו כ-אח, החבר הכי טוב שלו וכו'.. ובנוסף היה מאוד מושפע ממנו. בהתחשב בעובדה שהחבר שלו אדם מאוד שלילי מחד, ומאידך מאוד קרוב אל החבר שלי.. משמע -יש לו גם נגיעה בחיים שלי.. כי הוא השפיע על חבר שלי,
זה מצב מאוד בעייתי בעיניי. אני לא אלאה אותך בפרטים מה קרה במקרה האישי שלי עם אותו חבר, מלבד העובדה שחבר שלו אכן היה עוקץ אותי.. "יורד" עליי , אפילו לפני חברים והכל במסווה של צחוק. כשבאתי לדבר על כך עם חבר שלי.. הוא היה בטוח שחבר שלו צוחק ולא ממש תמך בי.
ומשם.. נכנסו לקשר שלי ושל חבר שלי הרבה הרבה קשיים שנמשכו המווון זמן עם הרבה כאב.
בכל אופן ככה-
לדעתי, הכל תלוי בחבר שלך ! באופי שלו. אם יש לו או אין לו עמוד שדרה כבנאדם. אם יש לו, יהיה לך עם מי לדבר בפתיחות על כך.. כלומר איתו.. והוא יקבל את מה שאת אומרת.. וינסה להתחשב בך ואולי אפילו קצת להתרחק מהחבר הזה. גם אם לא לגמריי.. פשוט להתרחק. במידה ולא, וחבר שלך אכן מאוד מושפע, זאת כבר בעיה קשה יותר לדעתי.
בכל מקרה, אני חושבת שכדאי שתדברי עם חבר שלך מההתחלה בפתיחות לגבי הנושא. לא כדאי להדחיק דברים אף פעם. כי הם מתפוצצים בשלב כזה או אחר.
אם חבר שלך יתעקש, וימשיך להיות לך רע.. אני מציעה לך, מכל הלב, אבל באמת מכל הלב..
לא להילחם. לא בחבר שלך ולא בחבר שלו ולא בחברות ביניהם. פשוט תהיי כנה איתו, ואם זה לא יעזור ויהיה לך קשה להחזיק בקשר איתו.. תפרשי מהקשר כמה שיותר מהר.
אני יודעת, שכשאוהבים הנטייה היא להילחם.. אבל מלחמה זה לא דבר טוב.
במיוחד במצב כזה רגיש.
ואם תדברי מלכתחילה עם חבר שלך בכנות על המצב, תיידעי אותו שזה מפריע לך, מלחיץ אותך, פוגע בך וכו', והוא עדיין יהיה בשלו ולא ישנה דבר כדי שיהיה לך נוח יותר בקשר איתו-
ההצעה שלי- תפסיקי להילחם, אל תהיי עם ראש בקיר ותפרשי כל עוד כבודך איתך.
זה בעצם הסיכוי היחיד שחבר שלך ינסה באמת להבין אותך, במקום להתגונן ולנסות לשמר בכל הכוח את החברות עם החבר שלו.

בהצלחה מכל הלב,
אני יודעת כמה זה קשה.

שני יקרה, די קשה לדעת מה עובר עליו. מה שאת חווה בתחילת קשר הוא רק "קצה הקרחון"...יש הרבה דברים לא ידועים.
יש כאן המון אפשרויות, ואין לדעת מה קורה איתו בפועל. אציג לך כמה אופציות שעולות אצלי, לאור מה שכתבת עליו ועל התנהגותו:
1. יש לו חברה שהוא מאוד קשור אליה והיה שם משבר ביניהם - ואת היית מישהי לבינתיים, עד שהיא חזרה...
2. הוא לא מאוד נמשך אליך פיזית ולכן הוא לא מתמיד ולא להוט.
3. הוא חסר בטחון עצמי וצריך שאת תחזרי אחריו.
4. משהו קרה בתקשורת המינית שלכם שעשה לו סוויץ'.

אני מציעה לך להגיב לו בזהירות, כדי לשמור על ערוץ פתוח איתו ולא לפספס, אבל לקחת את הזמן איתו בזהירות, בהדרגה, ולנסות "לקרוא" אותו מקרוב, ע"י שיחות פתוחות, לפני שאת מתמסרת.

קודם כל תודה, את עוזרת לי להתלבט :)
לא הזכרתי מס דברים שכנראה הם משמעותים.
1. אני יודעת על החברה שלו שהם נפרדו מזמן, ואין לו צלקות או זכרונות לגביה, אפי' דיברנו עלזה, מה גםפ שאני נפרדתי מקשר ארוך וכבד לפני כחצי שנה, כך שזה דיימתאים לשנינוץ
2. מבחינת המשיכה המינית, אני אהיה הכי אובייקטיבית שאפשר, הבחור נמשך אליי מההתחלה, הוא היה מאוד עדין בנושא, אבל אחרי תקופה הוא הרשה לעצמו לגעת בי, וכשראה שאני לא מוכנה להתנשק, זה הציק לו, הוא שאל כמה פעמים.
3. הביטחון העצמי- אני גם כבר לא יודעת, מצד אחד, הוא הבחור הכי בעל ביטחון עצמי שיש, על גבול השחצנות....יש לו גב והוא תמיד יודע מה הוא עושה, אם זה לא היה מצאים לו אפילו קצת הוא היה מזמן מתפטר, יש לציין שכל מפגש ביינינו הוא היה מגיע עד אליי מעיר דיי רחוקה, בקיצור, הוא רצה.
אני שואלת את עצמי אם כל הנתק של החודש וחצי האחרון היה בגלל שהוא לא שם עליי, שהוא טיפוס שצריך שירדפו אחריו?? אני לא יודעת, אולי הייתי צריכה להראות יותר נכונות.
הוא טס השבוע לחו'ל, ורמז אם אני רוצה שהוא יבוא. עניתי משו מאוד ממופשט, כי רציתי לראות אם הוא יציע שוב, או יהיה יותר ברור, וזה יצא עקום :((( אני קצת מתחרטת.

מה נראה לך עכשיו? אשמח לתשובה!!!
שני.

שני, עם כל מה שאת מוסיפה, עדיין,ף מכיוון שמדובר בתחילת קשר, קיימת האפשרות שיש עוד מישהי ברקע, ושיש לו התלבטות בין שתיכן. זאת יכולה גם להיות מישהי חדשה עבורו, כמוך.
דבר נוסף - מה העניין של לא להתנשק? האם את לא נמשכת אליו? האם אין לך סקרנות איך זה יהיה להתנשק איתו? ההתחלות האלו, הגישושים האלו הם מאוד חשובים - לא רק בשבילו. גם עבורך, לדעת אם את נדלקת גופנית מן המגע איתו או שלפעמים קורה ההיפך, וכדאי לדעת זאת לפני שמפתחים רגשות עמוקים, כי את עלולה למצוא עצמך עם מישהו שאינך נמשכת אליו והוא מוצא חן בעינייך רק אפלטונית. נכון שיש כאן אצלי גישה "גברית" משהו, אבל האם לא שווה לך לדעת אם את נמשכת? את מאוד עסוקה במה הוא חושב עליך. עד כמה הוא רוצה אותך. מה את חושבת עליו? עד כמה את רוצה אותו?
דבר נוסף - אני חושבת שכל אחד לומד דברים מן הקשרים הקודמים שהיו לו ומנסה לעשות תיקונים כלפי הקשר הבא. הרבה פעמים נתקלים בהתנהגות לא מקובלת ומתברר אחר כך שזה היה בגלל שהבן אדם נפגע ממישהי, והחליט שיותר הוא לא יעשה מה שעשה איתה. נניח שהוא חיזר במרץ אחרי מישהי וזה לא צלח, והוא אפילו נפגע. יתכן שהוא אחרי זה יחליט - בפעם הבאה אני לא מחזר בהפגנתיות, אלא לוקח זאת בזהירות, ורוצה להיות יותר בטוח שהיא באמת רוצה אותי. אז לכי תדעי מה נרשם בהיסטורית החיזורים שלו.
לכן עצתי - להקשיב לו, ללמוד אותו, ותוך כדי כך גם לבחון מה את מרגישה לגביו, כולל העניין הגופני.

רן, כמו שכתבתי לנועה, אשר נראה שייצגה במכתבה את הצד השני, נראה לי שבשלב הזה לא נכון להישאר יחד. ככל שאתה נאחז בה יותר , כך היא יותר רוצה לצאת לחופשי, להשתחרר מן האחיזה שלך. וההיאחזות הזאת מובילה את שניכם לאומללות, לכעסים, לפגיעות. תן לה לצאת לחופשי, הכר את עצמך בלעדיה, חווה חוויות עם אחרות, ותראה אחרי זמן סביר - שנה, לפחות, איפה אתה נמצא מבחינה רגשית. האם אתה עדיין מאוהב בה? רוצה רק אותה?

שיר היקרה, עצתי לך היא לפתח תחביבים המדברים אלייך, תחביבים חברתיים, בהם את יכולה בנוסף לעיסוק שיביא לך הנאה ואושר - גם לפגוש בחורים. דוגמה קלאסית - רכיבה על אופניים! כיום זה תחביב מאוד מקובל, ויש אתר מפורסם הנקרא groupy הפועל כבר כמה שנים ומחבר בין רוכבי אופניים שונים ברמות רכיבה שונות, ובו ניתן למצוא קבוצות טיולי אופניים בכל רחבי הארץ, בכל ימות השבוע. שמתי לב שרוב רוכבי האופניים הינם גברים, לתשומת לבך...
עצה אחרת - הירשמי לסדנא מרובת משתתפים, מרובת גילאים, כמו הפורום של לנדמרק. זו גם סדנא מעולה בהיבט של התפתחות אישית ומודעות עצמית, וגם הזדמנות נהדרת להכיר הרבה אנשים חדשים, ברמה גבוהה, ובאווירה מאוד מפרגנת וידידותית. ויש עוד סדנאות מסוג זה של חברות אחרות, כמו הומניקיישן.
מה דעתך? בכל מקרה - מאחלת לך הצלחה!!!

יש אתרי הכרויות ויש אתרי הכרויות
אני הייתי בכמה שהם די תסלחי לי על הביטוי- חארטה , לפעמים מה שצריך זה דווקא הכוונה ממישהו שרואה את התמונה מבחוץ ולא החברים הכי טובים
אני הייתי בפגישה אצל בחורה בשם טובי הדר אחרי הרבה נסיונות שלי למצוא זוגיות , הייתי בת 30 ממשפחה פולניה ורווקה והמבטים מהמשפחה שלי היו מפחידים. לא היה מי שייעץ לי אז. עכשיו אני יוצאת עם בחור נהדר , אולי זה משהו שיכול לעזור גם לך

כואב לשמוע שאת סובלת מבעיות של הורייך.. אך חשוב שתזכרי, שאלה לא הבעיות שלך. כלומר, תנסי ליצור הפרדה 0עד כמה שניתן), בין החיים שלך, בין מי שאת, ובין איך שהורייך נוהגים.
נכון שפרידה איננה מה שאת רוצה עבור הורייך, אך לעיתים עדיף להיפרד מאשר לחיות באומללות וכעסים.
תנסי לחשוב קצת על עצמך לשם שינוי, במקום על הורייך...
לצערי, הורייך לא מספיק חושבים על טובתך ועל טובת אחיך , בזמן שהם רבים, אחרת היו הולכים לייעוץ זוגי.. ולכן אני אומרת לך, לשמור על נפשך. מה שרואים משם, לא רואים מכאן. הורייך רבים כבני זוג, ולהם יש את הטקטיקות שלהם, להמשיך לאחר הריב בחייהם. אולם את, לוקחת את הריבים הללו לליבך, ובצדק, וסוחבת אותם במשך כל היום.
מתוך המצב הנתון, ובהנחה שהורייך לא יפנו לייעוץ.. אני מציעה לך לשים את עצמך במרכז הפעם.
ואולי, אם תרצי, תוכלי לכתוב להם במכתב, כיצד את מרגישה לגבי הריבים שלהם וכיצד הם משפיעים עלייך. אולי זה יעזור..
אני לא יודעת אם עזרתי..,
תרגישי טוב יקירה..
בהצלחה לך ולהורייך..

עוד דבר ששכחתי לציין,
לדעתי, אם במכתב שתכתבי להורייך או בשיחה פנים מול פנים.., תפני אליהם את הצורך שלך בשיחות עם מטפל, עקב המצוקה שנוצרת אצלך בשל הויכוחים שלהם.
בעיניי זה הכי חשוב. שאת תוכלי לפרוק את תחושותייך ואת המועקות שנוצרות לך בעקבות הזוגיות שלהם. וזאת כדי שלא תשארי בודדה בהרגשה שלך..וכדי שתקבלי כלים להתמודדות עם המצב המשפחתי הנתון, או לחילופין- עם שינויים בחיי המשפחה. זה מאוד מאוד חשוב לדעתי.
שוב בהצלחה,
מכל הלב.

שלום,
תודה על התגובה.
בקשר למכתב אני חושבת שהם לא יבינו אותי ויצעקו עליי ואני לא חושבת שאני מוכנה לזה.
עד להיום הריבים טיפה שכחו.. אבל עדיין הם ממשיכים והיום גם.
אני יודעת שהם כן אוהבים אחד את השני, כי הם לרוב משלימים אחרי זה.
אבל אני רוצה לעצור את הריבים האלו, אני לא מצליחה שלא לחשוב על זה.

אהלן,
אני מבינה שאת חוששת שהם ייצעקו עלייך אם תכתבי להם מכתב.. מדוע? האם ניסית בעבר את הדרך הזאת כאמצעי תקשורת עימם ונתקלת בתגובה כזאת? .. אני בכוונה שואלת, משום שהרבה פעמים, אני נוטים לפחד מתגובות של אנשים, לא רק הורים, מבלי לדעת באמת איך הם יגיבו.. ולעיתים אנו מופתעים לטובה. במכתב את יכולה להיות פתוחה איתם עד הסוף, להביע רגשות(גם קשים וכואבים), לספר להם איך את מרגישה או כל דבר שעולה לך לראש, ומצד שני- קל להם יותר להיות קשובים לך בדרך כזאת. משום שזו דרך לא מאיימת. הם יכולים לשבת עם עצמם, בנחת, להתרכז בכל מה שכתבת ובעצם-בך, ובאמת באמת להקשיב, ללא הפרעות מסביב. ויכול להיות מאוד שזה "ייגע" בהם בפנים. כי כרגע הם לא רואים מה עובר עלייך.
אני חושבת שכדאי לך בכל זאת לנסות את הדרך הזאת.. מה יש לך להפסיד? לצעוק את אומרת שהם צועקים גם ככה. אולי הפעם את תראי צד יותר רך ומבין בהם...
מומלץ.
מקווה שתנסי..
מחזיקה לך אצבעות ואשמח אם תעדכני אותי כאן..

בהצלחה..

מישהו יקר, אני מעריכה אותך על הכנות של דבריך. האם ידעת שהרבה אנשים ללא ההפרעה שציינת שיש לך- טורדנות כפייתית - נתקלים בשלבים שונים של חייהם במחשבות שלא מרפות מהם, הנוגעות למה שהעלית, לגבי הבחירה הנכונה? האם בחרתי נכון את בן זוגי? האם לא פיספסתי מישהו אחר יותר טוב ממנו כאשר החלטתי לקחת אותו? וברגעים של קונפליקט זוגי, או של מריבה - המחשבות הללו תוקפות כמעט כל אדם.
אני חושבת שאחד הקשיים של בעלי ההפרעה הזאת שלך היא בקבלת החלטות, וזה מופיע סביב כמעט כל החלטה - קטנה או גדולה.
אני יכולה להמליץ לך על כיוון אחד מעניין:
לנסות ללמוד מדיטצית התבוננות בודהיסטית. (אבל כדאי שתתייעץ עם הפסיכולוגית שלך האם זה מתאים עבורך) אסביר לך למה אני מציעה זאת:
אחד הדברים היפים בסוג זה של מדיטציה הינו האימון בהתבוננות במחשבות. כל אחד יודע שאתה יכול לתפוס מרחק מן הרגשות (לא התבלבלתי. רגשות.) שלך ולציין לעצמך - עכשו אני מרגיש כעס...כאב...חולשה...חוסר אונים...וכו. כלומר להבחין איזה רגש מציף אותי ברגע מסויים. אבל המדיטציה הזאת מאמנת אותנו להבחין גם במ ח ש ב ו ת שלנו בתור משהו שחולף לו אי שם במוח, משהו שניתן לתפוס מרחק ולהתבונן בו, כמו מטוס שטס לו מעל העננים...המחשבות...
אינני יודעת האם ניסו לטפל באנשים עם ההפרעה הזאת בטכניקה הזאת, אבל זה יכול להיות דווקא מעניין.
האם שמעת על כך?

אני גם חולה ocd קשה והדבר הזה מצוי בכל דבר מחלת הספק מחלת החיפוש אחר השלמות אתה יכול לראות שיש שמש אבל אם אפילו יהיה לך ספק של 0.000000000000000001 שהמצב הוא לילה אתה תאמין שלילה וזה נכון בכל דבר בחיים וגם בבת הזוג שלך.אין מושלם ואסור לנו לחפש את המושלם תנסה להכניס את זה לראש זה קשה אבל תנסה.

עם עצמכם
כל הכבוד!!!!!!

בלטו לי כמה דברים מההודעה שלך.. קודם כל- אין ספק שיש שוני רב בתפיסות ביניכם, הוא אינו רואה את הצורך בלהיות יחד לבד, ולשמר דרך כך את הזוגיות ואת כן.. אבל מעבר לזה- את לבד, את לא עובדת וכל היום חווה את הלא- ביחד.. בעוד הוא בעבודה רוב שעות היום, מממש את עצמו בדרך זו או אחרת, רואה אנשים, רואה עולם, מתרחק, חוזר הביתה עם חוויות מהיומיום.. ואצלך החוויה היא שונה. ולבטח אותן חוויות יום יום.

אז זה שכמובן עדיף שהוא יבין שחשוב לשמר את הזוגיות- נכון. וכדאי וחשוב שתבדקי איתו איך הוא רוצה לשמר את הזוגיות ומהו האידיאל מבחינתו לשמור על היחסים. הסבירי לו את הצורך האמיתי שלך (בשיחה שקטה לא ליד הילדים) בזמן המשותף איתו, ווהסבירי לו ממה נובעת תחושת התסכול שלך.. בילוי אגב-זה יכול להיות גם ארוחה אינטימית בבית או סרט בבית וכד'.

ובשביל עצמך- אני מציעה שלפחות יום בשבוע שימי את הילדים אצל מישהו קרוב, או הזמיני בייביסיטר ותעשי משהו בשביל הסיפוק האישי שלך- זה יכול להיות פילאטיס, יוגה, חוג אחר, כושר, ריצה, אופניים, סתם לשבת בפארק עם ספר, לעשות מנוי לקאמרי, לא יודעת מה- אבל תעשי בשביל עצמך. שימי אותך במרכז בפעם בשבוע (אם לא יותר). כך גם את תרגישי שאת מפנה זמן לעצמך וקצת מצמצמת את תחושת הבדידות.

הוא- יש לו את האיכות הזאת, הוא עובד, והוא חוזר עייף ובא לו לראות מיטה כשהוא חוזר. מבחינתו הוא המפרנס והוא עושה את שלו (לפחות בפרנסת הבית..) , אז קודם כל כדי למגר את תחושת התסכול שלך- תנהלי את עצמך ואל תתני לדברים שלא מוצאים חן בעינייך - כמו התגובות שלו- לנהל אותך. כי יש להן המון מקום כרגע.. צמצמי את המקום הזה ותפני זמן יקר קצת לסיפוק אישי. עצרי את השיגרה המשעממת והמונוטונית ועשי משהו עבורך הפעם.

שוב אני חוזרת שחשוב לבדוק מולו למה הוא מצפה ואיך הוא רואה שמירה על הקשר (אל תנחשי, תשאלי) ועל הזוגיות. ואז הביאי את המשנה שלך, ונסו ללכת זה לקראת זו.

בהצלחה רבה.

אומנם אני לא מהווה דעה מקצועית, אבל לי זה נשמע שהיא בודקת את מערכת היחסים אם האקס. כלומר, מנסה להבין מהם רגשותיה כלפי האקס ויחסיהם לאן.
עכשיו.. השאלה היא מה קורה איתך בינתיים.. האם אתה אמור להיות בעמדת המתנה עד שהיא תחזור? ז"א אין פה נכון או לא נכון, אך אני במקומך הייתי משתדלת לא להציב את עצמי בעמדת המתנה שכזו, אלא הייתי ממשיכה הלאה, נהנית, מבלה, מכירה עוד אנשים, מאפשרת להזדמנויות אחרות להיקרות בדרכי. הבחורה שיצאת איתה וכרגע נמצאת בחו"ל עם האקס, עושה את החישובים שלה, וכך גם עליך לעשות. אם היא תחליט שמתוך שלמות היא רוצה להיות איתך, ואתה תהיה עדיין פנוי אליה רגשית- לך על זה. ואם לא- לא קרה דבר, משום שאתה לא ממתין לה אלא חי את חייך.
בנוגע ל"תקרית" פיזית אפשרית עם האקס- זה בהחלט אפשרי והגיוני.. אבל שזה לא יהפוך למוקד ההתעניינות שלך. כרגע אתה צריך לבחון מה עושה לך טוב..? האם לשבת ולחכות לה ולחשוב מה היא עושה ולמה.., או האם לחיות את הרגע הזה, את החיים שלך בכייף.
בכל אופן.. זאת דעתי, אבל אשמח בשבילך אם תקבל גם עצה מקצועית בעניין:)
בהצלחה רבה:)

אני מבינה מאוד את המקום שלך.
כשקראתי את הודעתך צרמה לי המילה" רמזתי לו" . רמז- בהיותו רמז , משאיר אופציה לצד המקבל לבחור האם להבין אותו או לא...
אני בעד פתיחות והידברות. שתפי אותו במחשבותייך, רצונותייך ומטרותייך.
שאלי אותו אותו מה הוא מרגיש בנושא של מיסוד והקמת משפחה. תבדקי האם הוא בשל לצעד הזה.
לפעמים הנושא הזה מאוד מפחיד גברים ומעבר לשלב הבא בקשר מצריך מהם תהליך של הבשלה.
אם יתעורר מצידו אותו הפחד את צריכה להיות אמפטית כלפיו על מנת שלא ילחץ יותר אך יחד עם זאת עלייך להעביר לו את ממסר שיש לך מטרה ברורה בקשר הזה.
בהצלחה!

תנסי לדבר איתו
ותתחילו יעוץ מקצועי בנסיון לשקם את הדברים חבל לפרק הכל בלי לנסות לגשר על הפערים
אני גם הייתי מוכן לסלוח אם אישתי הייתה בוגדת בי אבל אני מאמין שהיה לי קשה מאוד לשקם את היחסים איתה אבל לא הייתי שולל את זה על הסף להפך הייתי מנסה שהכל שוב יפרח כמו פעםץ
ורק' אם המצב לא ישתפר ותראו שאתם לא מאושרים וניסיתם הכל אז הייתי פונה לגירושין אבל לא לפני שאני אדע שניסיתי הכל מכל בכדי לא לפרק את המשפחה.
בהצלחה ורק טוב

רווית היקרה, אני מסכימה עם אורן.
מאוד קשה ומסוכן לעבור הלאה ולהישאר נשואים אחרי אירוע כה טראומטי - מבלי לברר היטב מה גרם לכך ומהן ההשלכות לגבי המשך החיים המשותפים. בעלך צריך להבין בדיוק עד כמה הוא פגע בך, ועד כמה הנישואים שלכם בסכנה, הוא צריך להבין מה פיתה אותו, צריך להתחיל להכיר את עצמו ואת חולשותיו, על מנת לדעת לעצור קודם בפעם הבאה. ואולי תוך כדי הבירורים יעלה גם משהו שאת עושה בתקשורת שלכם שלא טוב לבעלך והוא לא מסוגל לשוחח עליו בפתיחות איתך, ועל כך הוא נסחף החוצה. את כל האפשרויות הללו צריך לברר ולהבין, לפני שממשיכים הלאה.
זוגות שממשיכם הלאה בלי לפתוח זת בייעוץ מסתכנים בגרירת המטען הכבד הזה איתם להמון שנים. כל פעם שיקרה משהו שרק מתקרב לקצת פלירטוט - את עלולה להיכנס שוב לאותה טראומה, הוא עלול להתחיל להסתיר מפנייך דברים קטנים אפילו כדי שלא יהיה צורך לדבר שוב על הנושא הכאוב. כל מיני תופעות לא בריאות, שבעזרת ייעוץ נכון, ניתן למנוע אותן ולהתקדם הלאה. ודאי שלא לפרק מייד, רק בגלל הכבוד והעקרון לוותר על אהבה כמו זו שאת מתארת - זה יהיה מאוד לא נכון.

יקרה, ראשית אומר ששניכם מאוד צודקים! כל אחד והצורך שלו. את לא להישאר תקועה בבית והוא - העובד קשה כל השבוע זקוק גם לשינה טובה וגם לשעות איכות עם הבת שלו.
אני חושבת שצריך למצוא פתרון של נדיבות.
מה הכוונה? כל אחד כרגע נאחז בצרכים שלו ולא רוצה לוותר עליהם.
אני מציעה לבוא ממקום של פרגון ותמיכה ואהבה זה כלפי זו.
מה דעתך שאת תתחילי ראשונה להפגין נדיבות וגמישות?
אני מציעה זאת ראשית כי את זו שכתבת כאן ורוצה לפתור את הבעייה, וגם כי לך יש יותר גמישות ויותר זמן איכות עם הילדה בכל מקרה לעומתו.
לכי לקראתו ותאפשרי לו את הזמן הזה עם הילדה, עם כל המגבלות שזה שם עלייך. העניקי לו את זה בלב שלם, כדי לעשות אותו יותר מאושר...אני חושבת שהג'סטה הנדיבה הזאת עשוייה לחולל מהפך ביחסים שלכם, ואז גם הוא יתחשב בך בתחומים אחרים.
כרגע את רואה בכך כניעה, ויתור. אבל כמו שאת יכולה לשים על כך את כותרת כניעה וויתור, נאי יכולה להציע לך לשים את הכותרת - התחשבות, מחווה של אהבה אליו ואל הבת שלכם שזקוקה לזמן איכות עם אביה. התחילי את להיות הגדולה והמעניקה כאן, ותראי מה זה יחולל ביניכם.

דפנה היקרה, לצערי מיניות היא אחד התחומים היותר רגישים, בעיקר כי כל כך הרבה רגש ופגיעות מעורבים בדבר, וכל כך קשה לשוחח ולתקשר בנושא זה. לכן "האבנית" נוטה להצטבר בתחום הזה יותר מתחומים אחרים, מבלי שזוגות נוגעים בה, וכך האבנית הזאת נמצאת שם ומקלקלת כל חלקה טובה...
כתבת שבעבר את היית היותר פעילה ויוזמת ועד מהרה הסקס הפך להיות משעמם עבורך. זה לא מפתיע. כדי לשמור על תשוקה מינית בין נבי זוג קבועים צריך כל הזמן לחדש ולרגש ולהפתיע ולהיות יצירתיים, ובלתי צפויים.
עדיף שהסקס יקרה לעיתים רחוקות יותר אבל באיכות גבוהה יותר. אני מאמינה שכאשר הסקס משתפר באיכותו - האיכות הופכת לכמות, כי מתחשק יותר מן הדבר הטוב הזה...
לפעמים אין מנוס אלא לקחת ייעוץ - כי ככל שעובר יותר זמן ולא מטפלים בבעייה - היא מחמירה ונעשית יותר קשה לפתרון. אם את שמה על כף המאזניים את הזוגיות שלך לעומת הוצאה של כ 2000 ש"ח (כי זה לא חייב להיות משהו מתמשך, יש גם טיפולים קצרי טווח) - בסך הכל הבעייה שלכם אינה נדירה, אלא ממש ההיפך. כמעט כ זוג נתקל בה במוקדם או במאוחר.

בעצם אני פיתאום נוראה מבולבלת פיתאום אני כן רוצה את החבר ומפחדת ליפגוע בהוא כי הוא מאוד חמודדדדד אוף ..
אני בחיים לא ניכנסתי למצב כזה ואני גם די מיצטערת על זה וכן רוצה לתקן ולהישאר עם החבר מה אני עושה כדי לא ליפגוע בהוא כי הוא בנאדם מדהים מדהים מדהים!

את מנסה שוב ושוב לקבל עזרה בפורום ונדמה לי שאת רק הולכת ומסתבכת.
אין אף אחד בסביבתך הקורבה שיכול לעזור לך? מישהו מהמשפחה ?
אולי יועצת בביה"ס? את זקוקה להכוונה כי את באמת מבולבלת ויותר מזה את מוטרדת .
בקשי עזרה ממישהו בוגר שאת סומכת עליו!

קודם כל זאת רק הפעם השנייה שאני רושמת פה אבל בסדר..
ושואלת..
אבל כולם עונים לי את אותו הדבר לכי עם הלב שלך אבל הלב מבולבל וזה העיניין
אבל אם זאת הגישה שלך תודה בכל מיקרה לילה טוב.

התכוונתי להקשבה , תמיכה והכוונה אישית מאדם בוגר. מה שהאינטרנט והפורום מוגבלים לתת...

תראי, לגבי החדש שהכרת- אני לא יודעת להגיד לך אם הוא אכן אהבה. גם את לא. זה התחלה, והתחלה שהגיע תוך מערכת יחסים אחרת. נסי לשים את התחושות אליו רגע בצד. הוא סה"כ שיקף לך מה יכול להיות שם בחוץ לבחורה צעירה בגילך... כמה עוד יש לך לחוות. וברגע הזה לא חשת טוב עם הנוכחי שלך, הרגשת כמה חסר וזה מצוין- המצב הזה בו התנשקת עם האחר- היווה לך מראה של מה קורה עכשיו ומה היית רוצה והפער ביניהם.

עכשיו, לגבי הנוכחי- לא נשמע לי טוב ולא קיבלתי תחושה טובה ממה שכתבת. גם ההסתייגות שלך אח"כ נשמעה לי לא טובה, הקיצוניות בה הוא מתואר, התנודות בתגובותיו, מחד- זלזול, מנגד- הרעפת אהבה וחיבה, וביטול והתנצלויות שהכל היה מתוך עצבים. אני לא רוצה להבהיל אותך, אבל כן לשקף לך- שגם נשים מוכות- מוכות ברגע של עצבים וחוסר שליטה של הבעל. אז פה אמנם זה מאוד לא אותו דבר, אבל בואי נגיד ככה- מחוסר שליטה יכולים לצאת הרבה התנהגויות מגעילות ואלימות לעיתים, ואם אין רצון לשפר ולתקן, המערכת תישאר לא בריאה.

ובגלל שאת צעירה, ובגלל שאת הבנת מה יש בחוץ, ובגלל שאת נעה מצד אחד לצד שני (הוא מדהים, לא טוב לי, הוא חמוד, אני מבולבלת)- אני מציעה שתקחי פסק זמן מכל מה שקורה. משניהם. לא יקרה כלום אם תישארי רגע לבד עם עצמך.. ותחשבי מה את באמת רוצה.

בנוכחי כבר בגדת, מתוך מצוקה ותסכול שלך.. מתמשכים. עם החדש את לא בטוחה מה זה. אז תעצרי רגע, ותחשבי באמת מה הלב שלך רוצה ולאיזה פרנטר את מייחלת. קחי לך שבוע ותודיעי לנוכחי מה שהחלטת. לא יקרה כלום להיות גם לבד עם עצמך כמה ימים. אל תפחדי להיות לבד, כי יש בזה הרבה יעילות וחיוביות.

הייתי מאחלת לך למצוא את המישהו הזה באמת יכבד, גם כשהוא עצבני, שידע להיות עצבני אבל עם גבולות, שלא יבקש סליחה כמילת קסם אחרי כל פגיעה, אלא שמראש לא יגיע למצב הזה בו הוא מתחרט על דברים קשים כמו "אני שונא אותך כבר" שנאמרים. כי זה נחרט. ואז הולכים לחפש משהו טוב יותר, ובהרבה מקרי- גם מוצאים.

בהצלחה רבה. סומכת עלייך.

קראתי הכל ואת ממש צודקת..
האמת לקחתי את ההפסקה הזאת ואני עוד חושבת..
אמרת דברים כל כך נכונים! תודה רבה לך !

שלום לך,

תודה רבה על הפידבק. שמחה שעזרתי לך.

בהצלחה רבה

נועה יקרה, ראשית המון תודה על הכנות והפתיחות שלך.
אני חושבת שחוסר התשוקה שלך כלפיו מעיד על הצורך הבסיסי שלך, בשלב בו את נמצאת בחיים, להתנסות במערכות יחסים נוספות, לחוות חוויות לפני שאת מתמסדת.
מעין מסר שהגוף שלך מאותת לך - את לא במקום הנכון כרגע. אני חושבת שאחרת - זה לא היה קורה.
את בגיל בו זה רק לגיטימי להתנסות ולחוות חוויות, ולהתפתח - ואם תתמסדי איתו - את עלולה למצוא עצמך "תקועה" עם ילדים ועול כלכלי ועם אותו רצון להתנתק ולשנות - בעוד כמה שנים.
אם הוא אוהב אותך - ואת אוהבת אותו - שחררו זה את זו לחוות חוויות עם אחרים, קחו פסק זמן.
קבעו להיפגש בעוד 3 שנים (סתם אני מציעה מספר שרירותי) ותראו האם עדיין אתם אוהבים, ואז יש להניח שהיחסים יתחילו מחדש ממקום יותר נכון לשניכם.
נכון שקל לי, במקום שלי, ללא מעורבות רגשית, להציע הצעה כזאת, אבל היא באה מתוך הקשבה לגוף שלך, ומשום שאת כל כך צעירה.

חיפשתי תשובה לפיתרון של הבעיה שלי ומצאתי את הפוסט שלך.
תראי נועה, גם אני הייתי במצב בדיוק כמוך, אך מצאתי דרך עצמית להתמודד איתו,
הגוף שלנו מוצף ברגשות ללא יכולת לשליטה עצמית עליהן, השאלה מה עושים עם זה.
אם מצאת לך גבר שיש לכם מכנה משותף והכל טוב לכם ביחד, אז למה לא בעצם?
את הרגש שאת מרגישה עכשיו, את תרגישי תמיד, גם אחרי עשרה גברים, תמיד כיף להרגיש
את ההרגשה החדשה הזו ואת הפרפרים בבטן ממהתרגשות ורמת המיניות שבאווויר מהבנאדם החדש שכבר אינה עם החבר הונכחי שלך, וזה בסדר, זה מה שמקסים בכל העניין.
זה הכל עניין של ריסון עצמי, ואם זה לא יהיה, עלולה להתפתח בגידה.
אני הבנתי את זה בתת מודע שלי שלא משנה עם מי אני אהיה גם עם האישה המהממת ביותר בעולם
תמיד ארצה לחוות אחרת, לכן מצאתי דרך להתמודד עם זה ולו בשביל בת זוגתי, אלא בשבילי בכדי שאמצא זוגיות מושלמת.
זה שקשר כל כך טוב נפל עלייך בשלב מוקדם של החיים זו מתנה, מכאן הבחירה שלך האם להתמודד
עם זה, בידיעה שזה יבוא לך תמיד בכל קשר עתידי שלא יהיה ובסופו של דבר תביני שאת צריכה לעשות לזה סוף כי את תרצי בעל, השאלה כמה זמן זה יקח ואם תמצאי את אותה הזוגיות שהייתה לך...
בהצלחה ושבוע טוב...

אמא לשלושה, יקרה,
כיוון שאתם נשואים באושר 13 שנים, דומה שהוא נמשך אליך כאישה. נסי לדובב אותו ברוח טובה ואמפטית, בלי כעסים והאשמות מיותרות, רק כך יש סיכוי שתביני מה התמונה עשתה שם. בשיחה מאשימה לא תשיגי כלום.. ואולי שיחה פתוחה ביניכם על פנטזיות מיניות אף תתרום ותשבח את הזוגיות .