פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ניבה יקרה, אני שמחה שקוראים ומושפעים מתשובותי לאחרים...
חלק מן היכולת הזאת שאת רוצה לרכוש - זה עניין של בגרות ובשלות. היכולת להבין שכלית ולקבל רגשית שבן הזוג הוא אחר ממך, שונה ממך, גדל בסביבה ובבית אחר משלך והתפתחו אצלו מנהגים אחרים. ובכל מקום שאת ביקורתית כלפיו ומנסה לשנותו - יש דווקא סיכוי שהוא יתמיד ולא ישתנה ולו על מנת לשמור על תחושת העצמי שלו, הנמצאת בסכנה כאשר עוברים לגור יחד, במיוחד כאשר את משדרת לו ברמות שונות - מילולית ובשפת הגוף שלך - שאינך מרוצה ממנו.
זו אחת הסיבות שמאוד חשוב להיות מאוהבים חזק כאשר עוברים לגור יחד. ההתאהבות היא כמו שמן בגלגלים העוזר לעבור את החיכוך הזה של שני אנשים יחסית זרים - שמתחילים לגור יחד ונמצאים זה עם זה כה הרבה. בלי התאהבות - זה עלול להיות כמו שני שותפים לדירה, שאינם מתאימים שמעצבנים זה את זה בנוכחותם...
יש כלי שאני מלמדת את הזוגות שמגיעים אלי שמאוד עוזר לקבל את השונות, אני קוראת לכלי הזה "בקשה נקייה", אבל הוא דורש למידה. זה לא משהו שאני יכולה להסבירו בכתב.

אני לא חושב שהיא תשכב איתו,
אבל עדיין זה מאוד מאוד מפריע לי לחשוב שהם רוקדים ביחד לאור זה שהם שכבו בעבר. מבחינתי זה כבר לא ידיד כמו שהיא מתארת.אין לי הסבר הגיוני לתחושה אך נראה לי שהיא די לגיטימית.

בנוסף כמובן שעצם ההסתרה מפריעה לי. כי מבחינתה זה בסדר שאני "יודע" שהיא רוקדת עם ידיד אפלטוני למרות שהיא בעצם רוקדת עם בחור ששכב איתה.
זה ברור לה לדעתי שזה יפריע לי, בדיוק כמו שזה היה מפריע לה אם הייתה במקומי.
אני עוד לא יודע מה לעשות עם זה ואיך להבהיר לה כמה התחושה הזו מלחיצה אותי, של החוסר אמון...

אבי יקר,
שיח כנה פתוח וישיר תמיד עדיף על הסתרה במערכת יחסים. שניכם דוחים הצידה אמיתות שאתם יודעים ולא מעיזים לדבר אותם גלויות. לך יש מידע ולא ממנה, ששנה לפני שהכרתם, היא שכבה עם בן זוגה לריקודים. זה היה אז. גם אם יש מתח מיני באוויר ובסלסה זה קיים, סביר שיחסיהם עברו מאז לפסים של ידידות אפלטונית עם תחביב משותף. לשניכם היו חיים לפני שהכרתם, אבל לא נתתם מקום להעלות לשיחה נקיה את עברכם הרומנטי ולכן גם שלה הוסתר. מה דעתך שגם היא חשה חוסר אמון בך בגלל התחושה שאתה מסתיר ממנה מידע וגם אם אותו מידע הוא עליה? במקום להסתובב עם התחושה המלחיצה בבטן ולנפח אותה – תן לגיטימציה להעלות את הנושא באופן פתוח ואולי תגלה שהיא כן תחשוף את העבר ושאת העבר היא מזמן הניחה בצד והיום היא נאמנה לך בלבד.

תודה על תשובתך.
אני מסכים בעניין השקיפות ההדדית, ואני מחזיק בבטן את העניין הזה כבר מספר חודשים.
הבעיה שאני מרגיש קצת באוויר לגבי הנכון ולא נכון כדי שיהיה לי מושג קצת יותר מה להגיד לה.
ולכן אני שואל, האם לדעתך דבר כזה לא מהווה נורת אזהרה לגביה?
כי הרי היא אומרת לי משהו אחד ועושה משהו אחר, כאשר היא יודעת שאם הייתי יודע זה היה מאוד מפריע לי!
זה סוג של "מה שהוא לא יודע לא יזיק לו" - וזו גישה מאוד בעייתית לא? מה ימנע ממנה בעתיד להסתיר דברים אחרים???
והשאלה השניה - האם זה לגיטימי לדעתך, לאור הדברים, לבקש ממנה שלא תרקוד איתו יותר?
האם ניתן להבין את תחושתי הקשה מהעניין?

אני מדגיש שלדעתי היא ממש לא הייתה מרוצה אם אני הייתי רוקד סלסה ובת זוגי הייתה מישהי ששכבתי איתה ...
אשמח אם תתייחסי לשאלותיי אלו,ואז ארגיש יותר מפוקס לקראת שיחתי איתהף וכמובן שאשמח לעדכן...

תודה רבה

אבי יקר, מתגובתך אני חשה מתח פחד קנאה וחשדנות ומתוך חוסר האמון - נסיון שליטה מניפולטיבית. אינך נותן אמון בסיסי ולגיטימציה לדבֵר באופן חופשי על דברים, גם על דברים שקרו בעבר. אתה עצמך מחזיק בבטן, חוקר אחרים בהקשר אליה, מתכנן את השיחות איתה, חוסר ספונטניות ביחסים והאיפוק מצידך יוצרים מרחק ולא מאפשרים תקשורת חופשית וזורמת. אם אינך בוטח בה – אז אינך בוטח בה. נקודה. אתה מאמין שאם תשלוט בה, לא תסמוך עליה, תקבע עם מי יהיה לה קשר ועם מי לא ותכפה עליה להתרחק ממישהו שפעם היה לה קשר רומנטי איתו והיום כבר לא, היא תעיז להיות חופשייה לספר לך על דברים שקרו? שזה מה שיקרב ביניכם? מה שימנע ממנה להסתיר דברים בעתיד – זו הגישה שלך בהווה.

אני חושב שאת לא מבינה את כוונתי.
ראשית ברור שיש חשש, זה די טבעי שיש גם חששות לא?

אבל: אני ממש לא רוצה לכפות עליה שום דבר,
ובמחשבה שניה גם לא אבקש ממנה שום דבר אך כן אגיד לה עד כמה זה מפריע לי.
אני בסך הכל שואל האם מהתרשמותך, תחושתי נראית לך מוגזמת או לגיטימית?
כי אני מרגיש מאוד רע עם זה שהיא רוקדת איתו.
והאם נראה לך שהסתרה כזו היא דבר של מה בכך?
אודה לך מאוד אם תואילי לענות על שאלות אלו.

ולקחתי לתשומת ליבי את דברייך עד כה, ואכן עלי לזרום יותר ולהיות יותר פתוח איתה, אך לעיתים זה עוזר לשמוע גם דעות של אחרים, לא?

אבי יקר, אספת "ראיות" מ"מישהו" ש"יודע" שהם שכבו. הוא וודאי היה עד וראה אותם בחדר. מנין לך שהמישהו הזה נתן לך אינפורמציה אמינה יותר מזו שחברתך מסרה? אולי מישהו התרברב מתוך קינאה/שוויץ/רכילות ואתה מעדיף לראות זאת כעובדה יותר אמינה מזו שחברתך שאיתה אתה רוצה להיות...
מטריד אותי איך אתה מסוגל להחזיק בבטן כזה מידע במשך חודשים, לא לשתף אותה ולהמשיך להיות איתה בלי להבהיר את הדברים. בנוסף, לדבריך, אתה לא רוצה לכפות עליה דבר, אבל תבהיר לה שהריקוד איתו אינו לרוחך, איך לדעתך היא אמורה להרגיש? תחת לחץ!
אבי, לדעתי ליחסים שלכם אין סיכוי! את כל כבדות היחסים, הרגשות, ההאשמות, רצונות וכעסים אתה בונה סביב מידע "עובדתי" שקיבלת מ"מישהו" שעליו אתה סומך יותר מאשר עליה, ואינך ישיר אמיתי וכנה איתה. בסוף תהיה מותש וחוסר הבטחון הזועק שלך יתיש גם אותה, כי אתה מתייחס לשיחה היעודה איתה - כאל פרוייקט. אוסף ראיות, מתכנן, בונה, תקוע כולך בעבר הרחוק, מחטט, נובר ומנפח מידע שלא בטוח שהוא אמין ולא פותח את בליל תסכוליך מולה. תחושתך מוגזמת ולא לגיטימית. ואם תמשיך כך, היא תנטוש אותך על כל החששות שלך, גם אם ה"עובדות" שאספת מהעבר הרחוק אינן נכונות.

חבל שאת מתעסקת בטפל ולא בעיקר.
האדם הזה יודע זאת ישירות ממנה, ואין פה כלל ספק, וחבל שבזה את בוחרת להתמקד.הרי ברור שלא אפרט לך את כל הפרטים.קורה שדברים מתגלים וקורה שהמידע הוא אמין.
לא אספתי ראיות ולא חיפשתי כלל וכלל, ואני לא מבין איך הגעת למסקנות הגורפות האלו.

זה ששמרתי את זה בבטן זה לא דבר חכם, אבל לעיתים קורה שאדם מעדיף לשמור כי הוא חושש או לא יודע מה לעשות עם המידע הזה...
מכאן ועד להגיע למסקנה שאין סיכוי לקשר הדרך עוד ארוכה.
זה לא שאני לא מדבר איתה על דברים אחרים, רק שכאן מצאתי את עצמי בלי לדעת איך ומה להגיד,
ובשלב מסויים בחרתי לשתוק, אבל ראיתי עם הזמן שלא אוכל להחזיק זאת בבטן.
את לא מכירה אותי לעומק וחבל שאת שופטת אותי כל כך מהר רק מהתיאור של תחושותיי הקשות ממעשיה.
להזכירך, היא זו שבחרה להסתיר, אני פשוט לא מצאתי אומץ להעלות בפניה את העניין.

בכל מקרה תודה על התייחסותך

הלו חפרן.......האם בכל מערכות היחסים שלך אתה דביק כזה ?????

לפחות אני יודע שעדיף לשתוק מאשר להגיד דברי בלע.

אבי יקר, צר לי שנאלצתי לנקוט בבוטות על מנת לטלטל את אורח חשיבתך ועכשיו אני רוצה לתת לך כלי לחיים: תשתדל תמיד לחיות את ההווה ולא את העבר. כדי לחיות את ההווה באופן שלם ונקי ללא סיבוכים מן העבר – רצוי לטפל לטהר ולנקות את השטח מאותם סיבוכים. על כן, פשוט דבר איתה. תקשיב לה. יתכן ובאמת עשית סרט מכל העניין, וגם אם נניח היא שכבה איתו פעם פעמיים לפני שהכרתם, היא לא מייחסת לזה חשיבות. תם ונשלם. זה נגמר ונשכח מבחינתה. היא בסך הכל מתייחסת לעבר כאל עבר שהיה והיום אין לה עניין בו יותר מאשר כפרטנר לריקוד, והמנעותה מלספר לך היתה מתוך התחשבות בך, כי לא רצתה להדאיג אותך ולעורר את קנאתך, כי אתה יקר לה. היא וודאי לא מודעת לעובדה שזה מטריד אותך כל כך. אני משוכנעת שבעקבות שיחה קלה איתה שתבהיר הכל – הסערה במחשבותיך תדעך כאילו לא היתה, ואפילו תצטער שלא עשית את השיחה הזאת קודם, כי תגלה שהגדלת דאגות מיותרות.

תודה על עצותייך,
אני אכן אדבר איתה ואפסיק לאגור בבטן.

הראל היקר, ראשית, תודה על המכתב המעניין והמפורט. ברור שלא ניתן ממש להציע לך הצעות, אלא רק לשער השערות.
אתה מתאר נטייה שלך להתקפל דווקא כאשר מישהי רוצה אותך בחוזקה, אז אתה נסוג. מכיר את המשפט המפורסם: "אני לא מעוניין להיות חבר במועדון שבו מסכימים לקבל אותי"? כלומר - אם מישהו רוצה אותי זה מראה שמשהו באיכות שלו לא מספיק, כי אם הוא היה איכותי - הוא כבר היה מוצא מישהו יותר מוצלח ממני...
ואם אני צודקת כאן, הצעד הבא הוא להסתכל על תחושת הערך העצמי שלך. אולי אינך מעריך ואוהב מספיק את עצמך. זה גם גורם לך להתקפל כאשר מישהי מוצאת חן בעיניך מאוד (ואתה מתאהב) ובעצם אתה נסוג ולא נלחם עליה, אולי כדי לא להעמיד במבחן את יכולת המשיכה שלך. אני מתרת לי שהדברים שכתבתי נשמעים פסיכולוגיסטיים מדי.
בשורה התחתונה - אתה נעצר בשלב מסויים ונמנע להיכנס למערכת יחסים עמוקה יותר. תראה, זה לא פשוט להתאהב, ואני שמחה שזה קרה לך בעבר ושאתה יודע להבחין מתי אתה מאוהב ומתי לא. אינני ממליצה להישאר במערכת יחסים בה אתה לא מרגיש מאוהב, אבל אולי כדאי לך לגשת לייעוץ אישי - לא זוגי - ולהעלות את השאלות שכתבת כאן על סדר היום. זה לא חייב להיות תהליך ממושך. אפשרות אחרת נהדרת היא ללכת לסדנא לצמיחה אישית כדוגמת ה"פורום של לנדמרק". אני מרבה להמליץ עליה כי עשיתי אותה לפני 11 שנים ועד היום זה היה הדבר הכי משמעותי ששינה את החיים שלי, ואני מצטערת שלא עשיתי זאת מוקדם יותר בחיים.

תודה על תשובתך.
אני מזדהה עם חלק מהדברים שכתבת וחשבתי על עניין הדימוי העצמי אולם קשה לי להתמודד עם כל ענין ההתאהבות - זה קרה לי רק פעמיים בחיים ובהפרש שנים די משמעותי - כמובן שהנבואה נועדה לשוטים אולם אני יכול גם לחכות עד גיל 60 בהמתנה למשהו שיפול עלי מלמעלה (התאהבות) והוא לא יגיע, זה נשמע מאוד פסיבי ותלוי לחסדי שמיים/גורל או משהו חיצוני שאין לנו שליטה עליו. מאחר ואני מחבב את הבחורה אני מתעניין כרגע באפשרות של יצירת אהבה ולא המתנה לאיזה ברק שאולי יכה בי או לא, מה גם שהמתאם בין התאהבות לחיי זוגיות טובים הוא לא בדיוק ליניארי.

הראל היקר, אני מעריכה את החשיבה העצמאית הזאת אצלך - להקשיב לדברים שנאמרים לך ולא לקחת זאת בתורה מסיני...
אינני כזאת מומחית לאהבה ולהתאהבות, ובכל מקרה, זה משתנה מאדם לאדם.
בכל זאת אני מאמינה שאם אתה רוצה להתאהב - זה יקרה עם האדם הנכון. אם תפתח עכשו את היחסים עם חברתך הנוכחית, ותקימו יחד משפחה, עלול להיווצר מצב שבו בעוד כמה שנים מאוד תחסר לך חוויית ההתאהבות ותרצה לצאת החוצה כדי לחוות זאת, וזאת תהיה פגיעה קשה בבת זוגך, והתלבטות קשה עם מצפונך. אני אומרת זאת מהתקלויות מסוג זה, עם גברים ונשים בשלבי החיים השונים...
לפעמים כברים ונשים כל כך רוצים כבר להקים משפחה, וזה מסנוור אותם, והם מוותרים על חוויית האהבה האולטימטיבית ומתפשרים על בן זוג לא מספיק אהוב לצורך הקמת משפחה, אבל זה תוקף אותם בשלב מאוחר יותר...

גם אני היתי באותה סיטואציה תנסי להגיע לליבו אל תתרחקי הזמן יעשה את שלו קשה לגור אצל הוריםוכל דבר קטן גורם לניצוצות קל להתגרש קשה לתקן מנסיון

אורלי יקרה,
בעלך סטודנט וככזה הוא זקוק למלוא האנרגיות והתמיכה כדי להשלים את לימודיו ובגלל שמבחינה כלכלית בשלב זה לא תוכלו לשכור או לקנות דירה משלכם, את צריכה המון סבלנות, לתמוך ולחזק במקום להוסיף מתח למצוקה שכבר קיימת.

אני משתדלת שלא לבכות אבל הוא פשוט יודע איך לפגוע בי....
אני סופרת את הימים לצאת משם אבל זה עוד הרבה זמן
אני מאוד חלשה לעומתו שהוא עומד על הדברים שלו...
מה אני עושה בשביל להראות אישה חזקה...
הוא טוען שהוא לא יתן לי להישאר אישה מפונקת

גיליתי היום שלהוריו יש מפתחות לבית שלנו והוא הבטיח לי שזה לא יקרה ואין להם מפתח.
מרגיז אותי שהוא לא מסוגל להריב איתם אבל לשקר לי כן
איך אני יגיע למצב שהם לא יכנסו לי לחיים ושהוא יתחיל לתמוך באישתו

האחת היא שיטת ה"זבנג וגמרנו" , פשוט לומר לו ישירות שאת לא בעיניין ושירד מזה (אפשר לנסח אחרת אבל שזה יהיה ברור !) . השניה היא להמשיך ל"סבול" את הנידנוד ,להתעלם ולהתחמק באלגנטיות עד שהאסימון יפול בצד השני.
אני אישית מעדיפה את הראשונה אבל את מוזמנת לבחור .
שנה טובה!

יקרה, עד כה ידידך קיבל מסרים כפולים ולא חד משמעיים. ברור לו שאם ימשיך לנסות – תתרצי, כי לפעמים זה מצליח לו ולכן הוא מנסה שוב ושוב. אם את באמת לא רוצה בקשר רומנטי איתו – תהיי ברורה ותיישרי קו. הוא יכבד את בקשתך אם תסבירי באופן אסרטיבי שאין לך כוונה לצאת איתו יותר ושעד כה נמנעת מלפגוע בו כדי להמשיך לעבוד יחד ברוח טובה.

אני אוהבת את התשובות שלך. יש הרבה מה ללמוד ממך.
תבורכי!

תודה על התשובות!
בעצם יש התקדמות- הוא שלח לי הודעה "לא חשבתי שאת טיפוס שמסנן ולא חוזר...."
עניתי לו שפשוט אני עסוקה ואני כבר הסברתי לו שאני לא רוצה קשר רומנטי איתו ושאני מקווה שנהיה בסדר בעבודה... בקיצור הוא הבין ועכשיו הכל בסדר....
תודה ושנה טובה!!!

גלית יקרה,
ממכתבך משתמע שכל ההתנהלות והתקשורת שלכם אינה בריאה ושגם בעלך אינו מאושר ולא יודע לנתב את תסכוליו האישיים ומכאן ככל הנראה נגרמו גם כל המחלות הפיזיות, היחס הלא מכבד והוצאת הכעסים כלפיך. אם עד היום צעדת על קליפות ביצים, נקטת בתגובות עדינות ומלטפות למרות היחס הגס שלו כלפיך, כנראה שזו לא הדרך הנכונה. ילדיכם וודאי בוגרים ורצוי שתחשבי קודם כל על עצמך והזוגיות שלכם. הם לא יתמוטטו אם יגלו שאמם מסרבת להמשיך להיות קורבן לא מוותרת על עצמה ועומדת על שלה לשפר את חייה. נכון להעמיד בפניו אולטימטום: שניכם חייבים יעוץ ומהפך בהתנהלות ובתקשורת, אם גם הוא רוצה איכות חיים ולא לאבד את הזוגיות איתך.

בואי נחשוב ביחד. יש לך חבר מסטול, בטלן, לא משתף פעולה במערכת היחסים הזוגית.
ברור שזה מפריע לך וטוב שכך!!!
מתוקה, את לא חייבת להסכים לקבל את זה. ואם הוא לא רואה שבדרך הזאת הוא מאבד אותך, הוא יגלה את זה מאוחר יותר ואולי מאוחר מדי.
בהצלחה!

את צודקת ,
ולא חשבתי לוותר על עמדתי ולהשלים עם המצב.
אבל לפתור בעייה כזאת זה לא דבר פשוט,
אני רוצה לנסות ולראות אם יש דרכים לפנות אליו ולעזור לו ,או לגשת אליו אחרת.
אני לא אוכל להפוך אותו לגבר שיש לי בראש בפנטזיות אף פעם .
אם הסבלנות והתמיכה לא יעבדו ,לעזוב זה החלק היותר קל עבורי תאמיני לי
ואחכ" אני בטח לא ארצה לחזור אליו.
ואין לי בעייה לקום וללכת .

אשמח לשמוע תגובתך ,ואת תגובת המערכת לגבי עיצה מקצועית
תודה

אף אחד לא יוכל לעזור לחבר שלך אם הוא עצמו לא רוצה .מה גם שציינת שטוב לו ככה. רק החלטה אישית שלו תוכל להזיז אותו.
הוא עצמו לא רואה עדיין את המחיר שהוא עלול לשלם על זה ולכן מה שאני מציעה לך להעביר לו מסר ברור שלך זה לא מתאים ושאם לא יחול שינוי את לא מתכוונת להשאר.שאת מצפה ממנו להפסיק עם העישונים ולצאת לחפש עבודה. בתוך זה את יכולה להציע לו תמיכה ועזרה ,אבל המסר חייב לעבור אליו חזק.
זו את (!!!) שלא מוכנה להמשיך ככה. ברגע שיחווה את איום הנטישה, אולי אולי משהו ישתנה אצלו.
ועוד משהו קטן עבורך.תשמרי על עצמך ותשגיחי רק שאת לא משלמת מחיר גבוה מדי על מנת להחזיק את הקשר הזה בשיניים...זה לא תמיד שווה את זה!

דובשי יקרה, אני מסכימה עם שירית ורוצה להוסיף שאת באמת מתוקה, אבל בזוגיות בריאה לאורך זמן, אין מצב שהאחד נותן והשני רק מקבל וכי היא מלכתחילה מועדת לכשלון. גם בגלל הסמים והוויתור העצמי שלו. אין פה אהבה ,כל נורות האזהרה דולקות ואת מחפשת צידוקים להשאר איתו?! כל אחת מהסיבות שציינת, סמים/בטלנות/חוסר פירגון - צריכה להרתיע. בעיני תמוה שאת עדיין איתו.

לנוכח מה שאת מספרת על בת זוגתך,
אני חושבת שבת זוגתך צריכה ללכת לטיפול ואני לא מבינה למה את נשארת במקום כזה.
כדי ליצור סוג של מערכת יחסים בונה, מפרה, מעצימה, שתיכן צריכות לבוא מנקודת התחלה מסוימת, ואם אין תקשורת - אז אין מקום לבניית הזוגיות.
צריכה להיות מוכנות של שני הצדדים לכך.
והבחירה בידייך אם להמתין עד אין קץ או שלקחת את הרגליים ולמצוא (לא מאמינה באהבה ממבט ראשון אלא במשיכה ממבט ראשון) בבסיס צריכה להיות תקשורת, אהבה, כבוד הדדי - ואם היא לא קיימת בהתחלה אז אין בסיס.

הי לימור,
יכול להיות שהיתי קצת נוקשה בתאור שלי, קיימת תקשורת בנינו, היא שולחת לי SMS במשך היום (מעטים אמנם) שאומרים הרבה אהבה,לפעמים אני זוכה למשפט קטן פה ושם, כך שלא מדובר באיש הפח. קיימת המון אהבה אני מרגישה את זה כשאנחנו יחד,יש כבוד הדדי ופידבקים מהסביבה, יש תקשורת-אנחנו מדברות על מליון דברים,הבעיה שלי היא כמות הפידבקים שאני מקבלת ממנה,אני מעוניינת במחמאות (כי יש על מה מזותומרת?!),בתאורים של רגש,במגע,וכשכל אלה ממעטים לבוא אני לא מסוגלת לתת מעצמי.
אני יודעת שהיא צריכה טיפול, ואני חושבת שהיא תסכים ללכת במידה והיא תרגיש שעל זה עומד הקשר שלנו,האם אין עוד פיתרון? אולי אם נפגש פחות במשך השבוע יהיה לנו קל יותר לבנות בסיס מוצק יותר,נתגעגע יותר והיצר הראשוני יתעורר לו?

הי דורית

אשמח לעצתך המקצועית בנושא,
תודה.

אני לא הייתי ממהרת לשלוח אותה לטיפול!
הרבה אנשים לא לומדו ולא למדו להביע רגש באופו מילולי ויחד עם זה עוצמת הרגש שלהם מאוד גבוהה כלפי בן/ בת זוגם. זאת לא נכות רגשית. זו התנהגות מצוייה ורגילה במקומותינו.
ניתן לחזק את ההתנהגות בעיקר ע"י חיזוקים חיוביים, ודאי שלא ע"י תלונות חוזרות ונשנות או איומים!
אני משערת שבת זוגך מייחסת חשיבות רבה למילים באשר הן וחשוב לה להיות אמיתית ולא מזוייפת כאשר היא משתמשת במילים של אהבה.
בדקי עם עצמך, עד כמה את נמצאת איתה לצורך קבלת אהבה ומחמאות ממנה, או כי את רואה בה תכונות שמושכות אותך, שאת מעריכה ואוהבת אצלה.
מה שאני מציעה לך זה להעביר את הפוקוס אליה ועליה, במקום על עצמך. כי אם מה שאת זקוקה לו ביחסי אהבה זה בעיקר מראת קסמים בסגנון של אמה החורגת של שלגייה - בואי תגידי לי כל הזמן כמה אני יפה ונפלאה - אחרת אני נעשית כבוייה ודהוייה - אז את זה יכולים הרבה בני זוג לספק לך. השאלה היא מה את רואה ומחפשת אצלה שהוא ייחודי וקסום, באישיות שלה, בנוכחות שלה.
מה דעתך?

הי דורית ותודה על הדעה המעניינת,
אני שמחה שאת פותחת את הנושא לכיוונים קצת אחרים כי אני בטוחה שישנן עוד המון דרכים ללמוד לתקשר עם אדם אחר שעליהן לא חשבתי.
עם זאת, אני לא חושבת שמה שאני דורשת הוא מוגזם, זה טבעי להזדקק לתשומת לב מילולית מבן או בת הזוג,אני חושבת שלכל אחד יש את הצורך המסויים והקטן הזה בכל מערכת יחסים וזה יכול להתבטא בהרבה דברים, אני מחפשת את הדרך לשפר את התקשורת בנינו ע"י חיזוק של נקודות רופפות בקשר כמו הצורך המסוים הזה שלי.
שלא תחשבי לרגע שאנחנו לא עובדות על נקודות נוספות במקביל, על מה שמפריע מדברים ומנסים לתקן.
כל מה שאני רוצה זה להרגיש נאהבת.
אולי אנחנו צריכות טיפול זוגי? לי זה נשמע קצת מוקדם מאחר ואנחנו רק חודשים וחצי יחד,
מה דעתך?

נראה לי ממש מוקדם לפנות לייעוץ זוגי לאחר חודשיים. אולי שווה ללכת לסדנאות כמו ה"פורום של לנדמרק", או סדנאות זוגיות כדי להתעשר נפשית ורגשית, ולעבור יחד תהליכים, אבל לא בהיבט הטיפולי.
הרשי לעצמך קצת "חיכוך", שבו בודקים איך הזוגיות החדשה עומדת מול אי הסכמות, או פער בציפיות, כי ברור ששתיכן אינכן מושלמות זו עבור זו. תמיד - אצל כל זוג - יהיו חוסרים, תמיד יהיו "חריקות" ואי התאמות.
יש זוגות שהחיכוך מוציא מהם את המיטב: הם מגלים גמישות, הסתגלות, פתרוונת יצירתיים וצמיחה אישית שהיא תוצאה של ראיית החיכוך והמתח כאתגר ולא כאסון.
ויש זוגות שכל כך חוששים מן החיכוך ומן הריבים שמעדיפים לבלוע, לשתוק, ולמחוק תוך כדי הבליעה הזאת חלקים משמעותיים של עצמם בשם השלווה והזרימה המיוחלת. אבל הבליעה הזאת מעוררת הרבה כעס סמוי שמצטבר כנגד בן הזוג וכנגד עצמך כי את בעצם בוגדת בעצמך..וכך, עם הזמן נעלמת האהבה והתשוקה ולא מבינים למה זה קורה..
ויש זוגות שהחיכוכים האלו סוחטים אותם רגשית והפיצוצים מציבים אותם על הרגליים האחוריות, על עקרונות נוקשים, על "צדק" -וכך מריב אל ריב נוצרת התרחקות רגשית ומצטבר כעס, והאהבה נשחקת.
לא יודעת למה הפלגתי למחוזות הללו בתוך התשובה אלייך...
מקווה שתקחי ממנה משהו...

הי דורית,
שוב תודה, את בהחלט מצליחה לפתח כמה נקודות מעניינות עבורי,
רציתי לעדכן, שהחל מסופהשבוע שהיה עברו עלינו ימים מדהימים יחד, היתה תקשורת היה מגע היתה שמחה ושוב התמלאתי אהבה, את שואלת את עצמך מה קרה? ובכן, אני די בטוחה שזה קשור לתאריך קבלת הוסת של בת הזוג שלי,כאילו כל השערים נפרצו והיא נפתחה אלי מחדש,היא התמלאה בחשק והרגשות פתאום נראו מעל פני השטח,וכמו תגובה כימית המצברים שלי התמלאו מחדש והחומות כולן הוסרו כלא היו.

את חושבת שיש קשר בין שני הדברים?
אם כן, איך משמרים את המציאות הזו במידה וזה קשור לתהליכים פיסים והורמונלים שהגוף עובר?
ואולי אני בכלל מדמיינת וזה לא קשור, ובעצם זו תגובת שרשרת לדבר אחד כמו יציאה לטיול מדהים בסופ"ש?

במבית היקרה, אני מבינה מה שאת עוברת, יחד עם זה, חשבי בהגיון: כאשר את מצוייה לצידו בחייכם המשותפים - ההנאה שהוא יכול לשאוב ממראך עד כמה שתהיי פצצה - תלך ותרד עם הזמן. למה? כי יש התרגלות. גם כאשר את קונה בגד יפה או ציור לסלון - בתחילה את נהנית מאוד ועם הזמן את יכולה לחלוף ליד הציור והוא לא יזיז לך.
ככה זה, יש התרגלות ליופי, ויש רעב אנושי טבעי ליופי חדש, ככה אנחנו בנויים. הרבה אנשים פשוט נהנים מאסתטיקה ויופי, והיופי הנשי חוגג על כך ומנסה לחדש את עצמו כל הזמן.
אני לא הייתי נבהלת במקומך כאשר בן הזוג מסתכל על אישה יפה אחרת - סימן שיש בו את היכולת ואת הצורך - ליהנות מיופי נשי. האם לך זה לא יכול לקרות שאת לוטשת מבט במישהי מאוד יפה? או בגבר שנראה טוב?
אני רוצה להציע לך לבטל את הקישור שאת עושה: אם הוא מסתכל על מישהי אחרת - הוא רוצה להיות איתה או הוא כבר לא אוהב אותי. מציעה לך לראות בכך רק את העובדה הפשוטה - הוא מסתכל על משהו יפה ונהנה מן היופי.
הסכנה קיימת בזוגיות שלכם דווקא בגלל שאת מגבילה אותו ומעוררת אצלו רגשות אשמה על המעשה הזה. יש בני זוג שכל כך מבינים ומקבלים את הצורך ליהנות מיופי, שהם אפילו מפנים את תשומת לב בן הזוג - "היי, חמודי, תראה איזו בחורה יפה עברה עכשו ברחוב"...
אני מציעה לך לעבור ל"מפלגה" החכמה הזאת, ובמקום להילחם בתכונה ההאנושית הזאת - הצטרפי אליה וקבלי אותה בידידות, בזרועות פתוחות, כי הנסיון לשנותו פשוט לא יצליח. אני כבר יכולה לדמיין שבגלל שאת כה מגבילה אותו בנושא זה - הוא ירשה לעצמו להתשחרר דווקא כאשר את לא נוכחת בסביבה, כדי לא לחטוף ממך. חישבי על כך - האם זה מה שאת רוצה? לא עדיף לך לשחרר לו את החבל ולתת לו הרגשה טובה וחופשיות בתחום הזה? ככל שתכבלי אותו יותר ותתלונני - הוא ירצה יותר להשתחרר ולעשות מעשים מאחורי הגב שלך.
האם תוכלי לעשות שינוי בעצמך? האם תרצי?

נעמה היקרה, על מנת להבין את מסתורי התשוקה ומה קורה לה בזוגיות מתמשכת, אני ממליצה לקרוא את הספר המדהים - "אינטליגנציה ארוטית" מאת הפסיכולוגית האמריקאית אסתר פרל.
בגדול היא מציגה את התיאוריה הטוענת שיחסי מין ותשוקה משגשגים בתוך אי וודאות, מתח, סקרנות, חידוש, מיסתוריות, ועוד.
בטחון, אינטימיות, שיגרה - אלו הם אוייבי התשוקה!
חישבי על כך - עד כמה אנחנו נמשכים מינית דווקא כאשר הכל חדש ולא ידוע מראש. הדמיון שלנו חוגג , מעצים את המציאות ואף מסלף אותה בכיוון שאנחנו רוצים שתהיה, ככל שאנחנו מכירים את בן הזוג באופן מציאותי יותר - וכבר יודעים איך זה הולך להיות איתו - כך יורדת התשוקה.זו תופעה אוניברסלית, וכאשר מבינים אותה, אפשר לתקוף אותה (קצת "לסדר" אותה) מכמה כיוונים:
היא ממליצה קצת לפלרטט עם אחרים כדי שלא הכל יהיה מובן מאליו ובטוח (גם אצלך וגם אצלו). אחרים ממליצים לגוון בכל מיני צורות את יחסי המין כדי שהשיגרה לא תכבוש כל חלקה טובה. אני מאוד ממליצה להשקיע באיכות על חשבון הכמות. לא להיבהל מתדירות נמוכה, ולפנות הרבה זמן - שלוש שעות, למשל, ליחסי מין, ולגשת לכך בחרדת קודש, בהשקעה, ליצור אווירה, אפשר ללמוד זאת באתרי טנטרה עבריים. אחרי כמה פעמים של סקס איכותי ומרגש - יש לשער שהתדירות תעלה במקצת כי זה יהיה כל כך כיף.

זיו היקר, יחסי מין הינם עולם שלם, מורכב, עם המון רגישויות, וקשיי תקשורת מפה ועד הודעה חדשה... הרבה פעמים האישה לא ממש נהנית, אבל לא אומרת מה היא רוצה בגלל ביישנות וחוסר חופשיות, וממשיכה לא להינות ולפעמים אפילו לסבול מכאב ואי נעימויות. יש נשים שחוששות להגיד משהו לבן הזוג שמא הוא ייעלב וייפגע מן הביקורת.
ואז קורה שמתחילה התמעטות ויש התחמקות ממצבים אינטימיים, כמו נשיקות ונגיעות, מחשש שמא זה יוביל לסקס בו היא לא מספיק נהנית או אילו סובלת אך לא מסוגלת להגיד לך.
עד כמה אתם חופשיים לשוחח על הסקס שלכם. האם את יכול לשאול אותה ממה היא נהנית וממה לא? לשאול אותה האם יש משהו שאתה יכול לעשות לה (או להפסיק לעשות) שיכול לגרום לה ליותר הנאה? פשוט לנהל שיחה פתוחה, ממקום של סקרנות והתעניינות והקשבה, ולא ממקום של פגיעות וכשלון.
יש זוגות שיש ביניהם כימייה ראשונית טבעית אמיתית, ויש זוגות שצריכים פשוט לתקשר יותר על מנת ללמוד איך לענג זה את זו.

הסקס לפי מה שהיא טוענת הוא טוב
אני מאד פתוח ומענג
לא נראה לי שזו הסיבה

נויה יקרה, סביר שההחלטה להנשא לא היתה מוצלחת במיוחד..אבל על הטעות הזו את לא צריכה להתענות ולשלם כל חייך. לא ברור מה היה טיב הזוגיות האהבה והאכפתיות בתקופת החברות ואולי הנישואים היו רק מכח האנרציה. וכיוון שהוא אדיש אליך ודוחה קבלת יעוץ - הקשר לא מוביל לשום מקום טוב ואין סיבה להמשיך לחיות יחד. שוחחי עם הוריך וספרי להם כל מה שסיפרת פה, הם וודאי יבקשו רק את טובתך.

מוריה היקרה, העצבים והקללות שאת מתארת לדעתי לא נולדו בנישואים איתך, אלא נמצאים אצלו "על בסיס קדום", מילדות, וסביר להניח שהוא ראה את אביו מתנהג כך אל אימו ואל המשפחה, ולכן כל מצב שמעצבן ומלחיץ אותו הוא מגיב מאותו מקום עתיק, המופעל אוטומטית ללא מחשבה וללא שליטה.
אינני חושבת שאת יכולה לעשות משהו בקשר לכך. רק הוא יכול להחליט שהוא לא אוהב את התכונה הזאת אצל עצמו ושהוא רוצה לטפל בשינוי התגובות שלו.
כל מה שאת תעשי לא ישנה אותו, אלא ההיפך! ככל שאת תנסי יותר לשנות אותו ולהיות ביקורתית כלפיו - כך הנטייה שלו לקלל תהיה חזקה יותר.
מה שאת יכולה לעשות זה להודיע לו שאת לא מוכנה לחיות עם בן זוג כזה ופשוט לקום ולעזוב. אולי הדבר הזה ידרבן אותו לעשות שינוי. אבל לא מספיקה הבטחה מצידו במקרה כזה, אלא כניסה רצינית שלו לטיפול בתופעה - טיפול פסיכולוגי תחת הכותרת של "ניהול כעסים".
אם תעשי את המעשה הזה וזה לא ידרבן אותו לטפל במצבו - חשוב שתדעי שזה לא ישתנה מעצמו, ולא ישתנה עם הבטחות מצידו, ועליך לעשות את השיקול אם את מוכנה להיחשף לכך כל חייך, ולסבול מזה, ושהילדים יסבלו מזה ויראו בו מודל וזה עלול לעובר הלאה מדור לדור. את עוד צעירה ויכולה לטפל בכך בצורה דראסטית, ולהחליט שאינך חייבת לסבול מכך כל החיים שלך.

תודה על התשובה,אני עונה לך עם דמעות איך אקום ואלך עם ילדים בני פחות מארבע?

מוריה יקרה, ברור לי שזה מאוד מפחיד לעשות את הצעד הזה. חפשי לך חברים טובים ובני ברית מן המשפחה שלך שיתמכו בך והתייעצי איתם רבות לפני שאת מחליטה על הצעד הזה.
אחת הבעיות עלולה להיות שהוא עלול להגיב בזעם רב על צעד כזה. מה שאני יכולה להציע כשלב ביניים הוא לבקש ממישהו מבני המשפחה שהוא מכבד - להיות נוכח יחד איתך בשיחה החשובה עם בעלך, ולהגיד לבעלך שחשבת על כך הרבה והגעת למסקנה שאת לא מוכנה להמשיך בזוגיות הזאת כמו שהיא, אלא אם הוא יתחיל לטפל בבעייה של הקללות, אחרת את תהיי חייבת לעזוב למען עצמך ולמען חינוך הילדים.
תשאלי אותו כמה זמן הוא זקוק על מנת להתחיל תהליך טיפול מתאים. נניח חודש של חיפוש. ואחר כך תשאלי אותו מה את יכולה לעשות כדי לעזור לו לעשות את השינוי - על פי הייעוץ שהוא יקבל מאיש מקצוע. ותעשי גם את מאמץ לא להתגרות בו.
בעלך צריך ללמוד דרכים אחרות לשחרר כעסים ולנהל את הכעסים שלו, דרכים שהן לגיטימיות. כמו לעסוק בספורט על בסיס יומי, מדיטציה, ועוד - יש מומחים לעניין גם דרך קופות חולים.

תעיפי אותו מהחיים שלך אחרי הקללות באות המכות ומי יודע קשה לאנשים כאלה להשתנות.

מוריה יקרה,
אכן, כמו שדורית כתבה, מילים ונסיון שכנוע מצידך לחלוטין לא יועילו ואף יחמירו את המצב. הוא צריך לעבור חוויה אמיתית של פחד נטישה, בכדי לפקוח עיניים, להודות שאין ביכולתו לשלוט לבד ולהסכים לעבור טיפול לפני שהאלימות המילולית תיהפך לפיזית.

מבולבלת יקרה, גברים ונשים רבים חווים את מה שאת מתארת - מתאהבים במישהו אחר תוך שהם נשואים לבן /בת זוגם.
התאהבות היא כידוע חווייה מאוד נעימה - משכרת את הגוף, ומציפה אותנו ברגשות של ציפייה, אופוריה, התלהבות, פנטזיות נעימות.
מכיוון שאחרי כמה שנים שאנחנו עם אותו בן זוג - חוויית ההתאהבות מסתיימת (זה לוקח בין מספר חודשים למספר שנים...)ונכנסים לישורת של שיגרה, ללא ריגוש - מאותו זמן יש סיכוי (או סיכון) שכל אחד מבני הזוג יחווה התאהבות חיצונית לנישואין, בגלל החסר הרגשי (הטבעי) שהזוגיות מתגלגלת אליו.
העניין הוא שכל אחד בנוי אחרת, יש בינינו כאלה שיותר זקוקים לריגוש הזה, ואני מניחה שאת ביניהם, כי זה קרה לך מוקדם...ויש בינינו כאלה שמעדיפים את הבטחון והיציבות שיש בקשר של אהבה בוגרת, המיוסדת על הערכה, פרגון, התחשבות, הנאה מדברים משותפים - כל אותם דברים המתפתחים בזוגיות גם לאחר שההתאהבות הראשונית דועכת.
אז לשאלתך האם זה עלול לקרות גם לבעלך - אין לדעת איזה טיפוס הוא.
עכשו, אם את מסוגלת לקבל את ההבחנה בין אהבה בוגרת להתאהבות - זהמאפשר לך לנהל את מה שקורה לך ואולי יקרה בהמשך שוב - ולהבין מאיפה זה "נוחת" עליך, ולקבל את התופעה בהבנה, אפילו בידידותיות. את יכולה למשל להגיד לעצמך - אהה, אני שוב זקוקה לריגוש, הרשי לעצמך ליהנות מן התחושות שמציפות אותך, ונסי לא להתקדם מעבר לכך.
מה דעתך?

יכול להיות שגם הוא יתאהב במישהי .אבל הוא יפגע קשות כשיוודע לו שאת מתאהבת ורחמנא ליצלן מפתחת יחסים עם גבר אחר. מכירים את הסרט הזה