פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

רחל שלום,

את מתארת את המצב נכון, את היא שמתקשה להשתחרר מהקשר.

אני מאד מבינה את המצוקה שלך, פרידה היא דבר לא פשוט, בוודאי כאשר מעורבים רגשות.

את מתארת קשר שגם את עצמך מתארת אותו כקשר בעייתי, עם בן זוג עם דפוסים של היעלמות, של לא לדבר על הקשיים, של אלמנטים של הסתרה ועוד.

פרידות וניתוקים מרובים בקשר לא מעידים על קשר זוגי טוב ועשויים לנבא פרידה.

את מנסה לחפש בכל זאת צידוקים שאפשר להסתדר עם משכורת X וכולם רוצים להינשא ועוד ועוד.

אולם כאן לא נעוצה הבעיה. כנראה שבן הזוג לא מעוניין כרגע בקשר ויתכן שאינו בנוי או לא רוצה זוגיות וכן, יש אנשים כאילו, האם ישתנה במהלך השנים האם לא? אנחנו לא יודעים. אני חושבת שמה חשוב כרגע זו את.

אני ממליצה לך המלצה חמה לא להיות חשופה לכל דבר שקשור אליו על מנת לא להיפגע רגשית.

נתקי כל מגע עם אתרי היכרויות שהוא גולש בהם - אל תחפשי אותו, אל תחפשי אותו דרך הפייסבוק, גם לא דרך חברים. זה רק יציף אצלך את הרגשות הלא נעימים.

זה שהוא מחפש היכרויות דרך אתרים אינו מהווה אינדיקציה שהוא מחפש קשר/שיצא מזה קשר.

זה חשוב שאת מזהה שהקושי בפרידה אצלך.

חשוב גם לשאול את עצמך, האם זה בן הזוג שאת רוצה? אדם שאת לא יכולה לדבר אתו, שלא מציג אותך לפני חברים, שלא רוצה להתחייב ושנעלם מהקשר בלי לדבר?

דפוס של להיעלם בלי לדבר זה דפוס של בחירה לא לדבר על הדברים - בדיוק ההפך ממה שחשוב שיהיה בקשר זוגי.


אני מאמינה שאת רוצה בן זוג אחר עם דפוסים אחרים בחיים שלך.

עסקי בתחביבים, צאי עם חברות, עשי לך סדר יום קבוע עם הרבה פעילויות, ספורט והזמן יעשה את שלו + הימנעות מקשר.

במידת הצורך תמיד את יכולה לפנות לקבל יעוץ מקצועי להתגבר על הדברים ולקבל כלים למערכת הזוגית הבאה.

מאחלת לך הרבה הצלחה ושנה טובה

אלי שלום,

אנחנו אנשים שונים, בעלי צרכים שונים.

באשר למה שציינת לגבי התאהבות (שרוצים כל היום להיות ביחד, שיש פרפרים בבטן וכו'..), זהו שלב נעים, מהנה, אך הוא זמני.

בהתאהבות אנחנו עושים מעין "אידיאליזיציה" לאדם השני (הכל ורוד, הוא מושלם וכו'..) וכשיש אהבה בוגרת, היא אהבה אשר יכולה להכיל מספר דברים:

ראשית את האדם כשלם, לא כמושלם. האדם כשלם מורכב מ"גם וגם" ואף אחד אינו מושלם.

ושנית, את היכולת להיות ביחד, אולם גם את היכולת לשהות בנפרד, לאהוב לעתים דברים אחרים ולקבל את זה שגם בביחד ובטוב שיש בזוגיות, שיש גם שוני וזה בסדר.

כל אלו הם דברים טבעיים, מותר ורצוי בהחלט להיות עם עצמך לעתים לבד , התחביבים שלך ועוד..

מה שהייתי ממליצה לך לאור מה שציינת, לבחון עם עצמך האם הפרפקציוניזם, "מקובע ולא זורם" מפריעים לך בחיים? אפשר כמובן לקחת את זה לנושא שפנית אליו בפורום - זוגיות ובכלל לתחומי חיים שונים.

איפה זה משרת אותך? איפה זה מכביד עליך והיית רוצה קצת להפחית מאלו? מה החששות אם משהו לא יהיה מושלם? האם הוא יכול עדיין להיות מספיק טוב?

חשוב על הדברים.

באשר למערכת היחסים הנוכחית שלך, אתה מעלה דברים טובים שמתקיימים בה, הייתי ממליצה לך לשוחח על הדברים במידה ועולים כאילו, מול בת הזוג שלך, על מנת שיהיה לכם טוב ביחד. גם לדבר על צרכים זה מאד חשוב בקשר זוגי.

פרפרים ורצון להיות כל הזמן ביחד אינם מאפיינים קשר זוגי. (אולי בהתחלה ולא חייב להיות). יש חשיבות רבה גם בנפרדות וגם במרחב אישי לצד זוגי.

בהצלחה רבה ושנה טובה,

לורן שלום,
את מעלה שני תחומים, תחום אחד עוסק בקיום יחסי מין מסוימים שבעלך רוצה שיהיו בתוך המרחב המיני שלכם (יחסי מין אנאליים - אחוריים כפי שציינת) ותחום אחר הוא יחסי מין עם גבר שיש שם משהו נוסף - יחסים מחוץ לנישואים ושאלה מהי ההתנסות הזו עבורו ועבורך כאשתו.

במקומך הייתי מדברת אתו על הדברים האילו בצורה שמזמינה שיחה.

באשר למין ביניכם, כל דבר ששני בני הזוג מוכנים באופן הדדי ולא בכפיה או בסחיטה לעשות, הוא בסדר, השאלה איך את מרגישה עם זה (היחסים שהוא רוצה שהם בסדר, אך לא חייב להתאים לכולם כמו כל דבר...)

באשר לסקרנות עם גבר חשוב לבחון את זה, לא בהכרח ניתן לאבחן עדיין מצב של דו מיניות..

יכולים להיות מניעים שונים לרצון להתנסות ביחסים כאילו.
מהפורום לא ניתן לאבחן את זה.

במידה ואתם מרגישים שלתקשר את זה ביניכם זה קשה או שהוא או את מרגישים מצוקה גדולה, אני ממליצה לפנות ליעוץ מקצועי אצל מטפל/ת מיני/ית (סקסולוג/ית).

בהצלחה ושנה טובה,

בר שלום,

שאלת שאלה מאד כללית אשר יכולים להיות לה כיוונים רבים.

אם תמסרי פרטים נוספים, אוכל לתת מענה לשאלתך.

בני כמה אתם?

סביב מה ההתלבטות?

האם בת הזוג יודעת על ההתלבטות?

האם היה קשר לפני? איזה סוג? (אתה עם אחרות).

נסי להרחיב כי שאלה כללית לא ניתנת לתשובה.

זה מאד תלוי סביב מה ההתלבטות ומה הקשיים שעולים וממשיכים את ההתבלטות מה שאני יכולה להניח שיש גם דברים טובים בקשר...

כמו-כן, האם ההתלבטות יותר קשורה לבת הזוג או נוגעים לדברים שאצלך.

חזרי עם תשובות ואוכל לתת מענה יותר טוב.

בברכה,

היי טלי,
אני בן 23, לא הייתי בקשר ממושך לפני. רק לאחרונה באופן טבעי אני רוצה בקשר שיוביל בסופו לבניית משפחה.

ההתלבטויות הן מצידי, אם להיכנס לקשר למרות שאנחנו שונים בצורה שבה התחנחנו, זה מוביל גם לחשיבה שהיא קצת שונה בכל מיני תחומים. ניתן לומר בגדול שאנחנו קצת יותר לא דומים מאשר דומים.
כמובן שיש גם טוב בקשר, הבחורה היא טובת לב, בן אדם טוב ודואגת גם לסובבים אותה, מה שגורם לי הערכה אלייה.
ההתלבטויות אם ככה נוגעות אליה, שיתפתי אותה בהתלבטויות. לה זה לא הפריע.
עניין אותי לקבל דעה, אם בתחילת קשר זוגי עולות ספקות
האם זה מעיד על קשר שלא מתאים.

בר שלום,

ממשיכה לאחר שהרחבת.

בקשר לא בהכרח צריכים להיות דומים בכל דבר. חשוב עד כמה הדברים שאתם שונים בהם מפריעים לך (אתה מציין שלה הם לא מפריעים).

באהבה בוגרת, תהליך שקורה בסופו של דבר (רצוי) בשונה מהתאהבות (שנמשכת זמן קצוב ובו יש מעין "אידיאליזציה" (הכל ורוד, בן הזוג מושלם ועוד ועוד..) ישנה ראיה של בת הזוג כאדם שלם. אדם שלם הוא למעשה כולנו כבני אדם.

אין בן אדם מושלם. אותו "שלם" מורכב מתכונות טובות שחשוב לנו שיהיו אצל בן/בת הזוג ותכונות פחות טובות. השאלה על מה מתפשרים ומה חשוב לך בזוגיות.

האם ניסית לפתח אתה זוגיות. גם אם התחנכתם שונה, אין זה אומר שלא תמצאו את הדרך המשותפת שמתאימה לכם


אסכם: לבטים יכולים לעלות בקשר בכל מיני שלבים בקשר ואין זה מעיד שהקשר לא יכול להיות טוב.

אנו כבני אדם יצורים שחושבים, מרגישים ועוד.. וחלק מהרגשות יכולים להיות חששות, לא רוצים לטעות ועוד ועוד...

בברכה ושנה טובה,

.

נטלי שלום,

מה שאת מתארת הוא קושי בוויסות רגשות. כלומר, כאשר את כועסת, מאוכזבת או חווה תסכול, את לא שולטת בתגובות שלך ויוצאים ממך "שדים" (בשדים כוונתי להתפרצויות, צעקות איימים, בכי וכל מה שאת תיארת) שאת בדיעבד, לא רצית שהם יצאו.

אני חושבת שחשוב שאת מודעת למה שאת חווה ושאת נמצאת בקשר שאת רוצה לשמור אותו.

הדרך להשתחרר מדפוסי התנהגות אילו הוא דרך טיפול מקצועי בלבד. אשר בו את מבינה מהי ההתנהלות הזו שלך, מאיפה היא הגיעה, מה החששות שלך, מה קשה לך, מגיעה תובנות וגם לחלק היישומי של איך להגיע ליותר שליטה בכעסים/אכזבות וכל מיני רגשות שמביאים אותך להתנהג כך.

זה מאד חשוב על מנת לא להרוס את הקשר שלך ובכלל, עשוי לעזור לך בקשרים עם אנשים.

בברכה ושנה טובה,

עדי שלום,

מדברייך עולה שהיה קושי בתקשורת ביניכם בקשר ויותר נהגתם "להתנהג" את מה שהרגשתם מאשר לדבר אותו, כדוגמה שאת מביאה, להיפרד במקום לנסות לבחון לעומק מה מציק/מפריע ואולי אפשרי לשפר.. או לא...תחילה מצידך, אח"כ מצידו, מה שהפך למשחק "אגו" ביניכם. פרידות מרובות מעידות על אמביוולנטיות (התלבטות) בתוך קשר ועל קושי לתקשר ביניכם.

לא הייתי מנתקת קשר שלושה חודשים במכוון ואז בודקת מה קורה אח"כ.
יש כאן שאלה מה יתנו שלושת החודשים של הנתק והאם את לא תתעסקי עם הקשר הרבה בזמן הנתק הזה ומה יהיה בזמן שלא תהיו בקשר וכן לאיזו תובנות תגיעו בזמן הזה?

הדרך היחידה שנראית שאפשרית היא, בתנאי שיש שיתוף פעולה ורצון מצידו, לשוחח על ההתנהלות של שניכם בקשר, על הפרידות המרובות ומה זה עשה לקשר ולבדוק אם אתם רוצים לשנות שם את הדפוסים וכן לנסות להיות ביחד אך לדבר....

במידה והוא לא מעוניין, הייתי ממשיכה ו"לוקחת" את זה כשיעור ללמידה כמו כל דבר שלומדים בו בחיים להמשך הדרך......

בהצלחה רבה ושנה טובה.

הוא לא יודע מה הוא רוצה. כשנפגשנו בפעם האחרונה הוא היה מאוד חם ולא רצה שאלך.
אני לוקחת את ״ההפסקה״ הזו ממנו כדי שיגדל הרצון שלו להיות איתי (הוא מאוד נפגע ממה שהיה אז ולא כל הזמן יפרד ויחזור) ואני אוד רוצה לשנות את הדפוסים שלי.
אני יודעת שלא הייתי בסדר אז, פשוט לא ידעתי מה אני רוצה בהתחלה, אם זה אותו בכלל.ואני יודעת מה לשנות אצלי.

פשוט אף פעם לא היינו באמת בנתק יותר משבועיים.
אני מקווה שאחרי חודש הוא יחזור..

שלום עדי,

כאן חשוב לבחון האם את לוקחת הפסקה במקום לדבר בקשר את מה שמכאיב לך, או שאת באמת רוצה לבדוק עם עצמך שאת אכן רוצה אותו ולחשוב מה הפרמטרים שיעזור לך לבדוק מה את רוצה? האם את רוצה אותו? ואם כן, מה יעזור לקשר וכאן אני רוצה להחזיר אותך לקרוא את התשובה הקודמת שלי על תקשורת פתוחה ועל לדבר על הקושי במקום להתנהג אותו.

שוב, בהצלחה רבה,

אילנית שלום,

אני מבינה אותך ואת הקושי שזה מציף.

אני מניחה שהוא תכנן את הטיול הארוך הזה הרבה לפני שהקשר שלכם התהדק (אחרי ארבעה חודשים של חברות).

לגבי השבועיים לא ניתן להסיק מסקנות, אני לא יודעת היכן מטייל/האם יש קליטה ועוד.. לא נשמע כ"כ סביר שאם הייתם בקשר רציף הוא כבר הכיר בחורה ונהיה שם קשר...

מה שהייתי ממליצה לך לעשות זה ללכת עם תחושות הבטן שלך.

את מציינת שאת רוצה לבדוק את הקשר עם הבחור הזה, אין לך עניין כשאת יוצאת לדייטים אחרים... מאידך, חשוב שלא כל הזמן תחשבי רק על הקשר ורק על מה הוא עושה שם. אני מקווה שיש לך סדר יום, שאת נפגשת עם חברות, עסוקה עם תחביבים ולא נשארת לבדך.

יתכן מאד שהקשר יימשך עם חזרתו ארצה (אין לי פרטים כיצד היה הקשר לפני שטס, עד כמה הייתם קרובים ועוד..)

את יכולה להחליט שעשית את המקסימום במקרה והקשר מכל סיבה לא יימשך.

שאלה נוספת, האם את "מתהלכת" עם רגשות אשם שאת אפשרת את הנסיעה ואת החופש הזה. חשוב מאד שלא "תלקי" את עצמך רגשית ותדעי שמה שהחלטת היה נכון לשניכם בעת ההחלטה.

אני מקווה שיהיה קשר בקרוב ותראי מה קורה.

שנה טובה,

אכן הוא תכנן את הטיול הזה מזמן ולא הסתיר זאת ממני. ידעתי מההתחלה שהוא מוסע אבל לא יכולתי למרות זאת- לוותר עליו. הוא כל כך מיוחד בעיניי.

בהחלט יש לי חיים מלאים. טסה הרבה, עושה את כל מה שאני אוהבת, פוגשת חברים. כאן לא טמונה הבעיה. אני פשוט לא מצליחה להנות מזה. לא כשזה בלעדיו. כל הזמן חושבת על זה שיש סיכוי שזה ייגמר. לא יודעת אפילו למה. הכל היה מדהים לפני שהןא נסע. זה בתחילת הקשר, בשלב ההתאהבות הכי גדולה. אז למה שייגמר ? לא יודעת.

לא מתהלכת עם רגשות אשם כלל. אני יודעת שזה היה הדבר הנכון לעשות. לשחרר אותו לחופשי ובמידה ויחזור והקשר היה מספיק חזק וחשוב, נחזור גם אנחנו. אבל זה קשה כשהוא ככ רחוק. אני לא יודעת אם פשוט להגיד לו שנגמר ההסכם מבחינתי ושאני רוצה שנהיה ביחד כי זה קשה לי אחרת, או שלהשאיר זאת ךעצמי ולתת לו לחוות ולהתנסות עוד בחו״ל ולקחתאת הסיכון?

אילנית שלום,

אני מבינה את הלבטים שלך, אני מבינה גם את רצונך לנסות את הקשר הזה ולתת לו סיכוי, כי חווית שם דברים טובים וכנראה לא רק את את חווית, אלא זה היה הדדי.

את שואלת האם להמשיך להתהלך עם החששות שלך או "לסגור" את ההסכם הפתוח שהיה ביניכם.

ההצעה שלי תהיה כנראה לפתוח את זה מולו. נכון שזה לא פשוט כשהוא בחו"ל ולא בפגישה מולך , אך מקווה שתמצאו זמן לשוחח גם כשהוא שם, צריך עיתוי שיש לו זמן לדבר.

לא הייתי שמה לו את זה כסוג של אולטימטום, אלא לוקחת את זה למקום יותר חיובי, שחווית שאת רוצה את הקשר אתו בזמן שהוא איננו וששאלת את עצמך אם לא כדאי כן לחכות לשובו ארצה ולהמשיך, כי קרו דברים טובים ביניכם.

והייתי בוחנת מה הוא מרגיש ומחכה לתגובה שלו.

במידה והיה משהו בינתיים אצלו (מה שכלל וכלל לא בטוח), אז היה. סיכמתם, קרה, אפשר עבור הלאה.

במידה ולא היה, לשאול אותו איך זה מרגיש לו לשמור אמונים אחד עבור השני עד לחזרתו ארצה.

אם את חווה עם עצמך שזה ישחרר אותך, אמירה כזאת מולו, אני בהחלט ממליצה לעשות זו. את לא באה ממקום דורשני, תובעני, אלא ממקום בוחן, בודק ומדבר על מה שאת חווה, שזה תמיד מקום נכון לבוא ממנו בקשר.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שנה טובה,

מירית שלום,

ממה שאת מתארת, ראשית חשוב שאת עצמך תאהבי את עצמך עם מכלול התכונות שיש לך להעניק שהן לא רק סקס.

בפועל, אני חושבת שחלקית את מבינה את זה, את עושה דברים הפוכים שלמעשה מחזקים את המקום שחושב שגברים מעוניינים רק בסקס.

היית נשואה לגבר אלים? לנתק קשר לתמיד. לחזור כשהוא נמצא בקשר אחר בשביל מטרות סקס, זה בעצם לחזק את זה שמישהו נמצא אתך למטרה זו.
יתכן ונישואים לגבר אלים הפחיתו אצלך את האמון באנשים, בגברים בפרט.

כנ"ל הגבר הנשוי, גבר נשוי לא יהיה פנוי לשום דבר אחר והוא לא יהיה שלך.. הוא לא יתגרש גם מאשתו. הוא יכול להיות אתך בקשר של סקס.

נראה שיש אצלך איזה שיחזור של קשר ששם את מרגישה באיזה אזור נוחות, אך את יודעת שלטווח ארוך הוא לא ייתן לך מענה וזוגיות אמיתית והקמת משפחה היא משהו אחר לחלוטין, שכוללת בתוכה סקס כמובן, אך עוד הרבה דברים נלווים שאינך מקבלת.

מה אני ממליצה לך לעשות?

הקשרים המנחמים הם לא ממש מנחמים ואני ממליצה לך לא לקיים אותם יותר, הם מנחמים לרגע אך מאמללים אותך מאד ומקבעים אצלך דפוס מסוים.

היפרדי מהגבר הנשוי.

תתחילי לאהוב את הדבר הכי חשוב לפני האהבה לאחרים: את עצמך.

את לא פניה היום להכיר מישהו למטרה רצינית מבלי "לנקות את השטח" מכל המסיחים וממי שמפריע לך באמת להרגיש שווה.

להתפתח בכל מיני מקומות: עבודה, תחביבים, חברות ועוד ועוד.. תרגישי טוב יותר עם עצמך, שאת מעבר לחוויה של מין בלבד.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום רחלי,

אני חשה בלבול מדברייך. מצד אחד את רוצה אותו ולא מוכנה לקבל דעה אחרת. מצד שני את מעוניינת להגיד לו שזה נגמר (?)

נראה שגם בפעם ההיא שאמרת לו שהתחילו איתך כדי שיקנא, והדבר הזה יפעיל אותו- יש אותו דפוס. כלומר את מנסה לשדר מסר אחר, כדי להפעיל אותו רגשית ובכך לשתף איתך פעולה.. אני מבינה את האסטרטגיה ולפעמים זה גם עובד, אבל אני לא בטוחה שכדאי.

אני כן מסכימה שצריכה להיות שיחה בארבע עיניים ולהחליט לאן הדברים הולכים. מתי היא תעשה? כמה שיותר מהר.
להרבה גברים קשה "לדבר" כל הזמן או לעמוד בדרישות הצד השני להביע רגש. אצל נשים הבעת רגשות היא פשוטה יותר, חלק מהטבע שלהן והן חיות את הרגש. בעוד אצל גברים (אני כותבת תוך הכללה גסה מאוד) יש הפרדה בין רגש לשכל, ברורה יותר, וקשה להם לעשות את החיבור הזה, באופן כ"כ אוטומטי כפי שאנחנו מצפות מהם.

שימי לב שכשהפנית אותו להתנצלות או לדבר על רגשות- הוא נרתע ונפרד ממך שוב. אם את מעוניינת בבחור הזה ואת סוברת שהוא בדיוק בשבילך- את צריכה לעצב את עצמך בהתאם לתגובותיו. כלומר את יודעת מראש שיש דברים שקשה לו לדבר עליהם, את יודעת להגיד שהוא יותר עושה מאשר אומר. את תצטרכי לקבל זאת.. קשה לשנות את הצד השני ובפרט שהוא עצמו לא מעוניין להשתנות. כל עוד את מעוניינת בו- גם עלייך לעשות שינוי, כדי להיות איתו.

בהצלחה רבה,

שלום ריקי,

השאלה הזו אינה מתאימה לצערי לפורום זוגיות. יש לא מעט פתרונות בנושא ההיריון (כפי שאני מבינה המוקד הוא הכניסה להיריון ולא הפעילות המינית של בעלך). ישנם פתרונות בעולם הפיריון ולשם כך דרוש ללכת לרופא המומחה לפוריות ולשוחח עימו.

בכל אופן אני מפנה אותך גם לפורום מתאים.

בהצלחה רבה, שנה טובה ופוריה :)

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_פוריות_פריון_הפריה_חוץ_גופית_IVF' id=link]פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF[/a].

שלום לך סיון,

ראשית טוב שאת מודעת לדבר שמעורר אצלך חרדה ואת יודעת לנסח את זה טוב ונכון. יחד עם זאת , לכל זוג יש את "תורת הגבולות" שלו, והפעם להרגשתי הגבולות קצת רופפים לך. האם שוחחת על כך עם בעלך? לא מתוך מקום של חוסר אמון אלא מתוך מקום של גבולות- שהקשר ביניכם צריך להישמר טוב וחשוב לא להיסחף מדי גם בקשרי ידידותיים. הרבה פעמים עקב הקירוב והשיתוף נוצרת חברות טובה (מדי) וגם מבלי שמתכוונים עלולים לצוץ תכנים לא הולמים או לא מתאימים.

דבר נוסף- בד"כ כשיש קשר צדדי כזה שמאפשר תקשורת, הקשבה, אוורור.. וכו'- עם אדם חיצוני (כמו אותה אשה או כמו חבר טוב שתופס את כל תשומת לב הקשר אליו) זה מעיד על כך שבקשר עצמו, שלכם, אולי הדבר הזה חסר. כלומר יש מקום לחשוב איפה התקשורת וההקשבה שלכם בסדר העדיפויות בבית. אולי זהו איתות על כך שאין לבעלך את האפשרות להביא את "עצמו" לקשר, או אולי יש אפשרות אך היא לא מספיק נוכחת.


דבר אחרון שקצת הדהד כאן היא העובדה שאותה אשה מספרת לבעלך שיש לה רומן מחוץ לנישואין וקורים פה כמה דברים: הוא הפך להיות איש סודה ולבטח יש לו "אחריות" וסקרנות להמשיך את הקשר, מעבר לכך, עצם העובדה שהיא באה ומספרת לו, ועצם הסיפור עצמו של בגידה מצידה, מעלה שאלה על רמות המוסר שלה לכבד קשרים בינאישיים, ושאלה לגבי הגבולות שלה. עד כמה שניתן לסמוך עליו- לא ניתן לסמוך עליה. זאת נקודה למחשבה.

אנחנו "גיבורים" ומרגישים שגם אם יעמוד בפנינו הפיתוי הגדול ביותר- נעמוד בו ולא נאכל את השוקולד המושחת הזה.. אבל אנחנו גם יודעים שאנחנו גם אנשים פגיעים ורגישים שזקוקים תמידית לתשומת לב. וכן, עלולים ליפול לשם. רגשות האשמה וסדיקת האמון לא יאחרו לבוא ולפעמים זה מאוחר מדי. מספיק תקופה של משבר בבית, או סתם כמה ויכוחים שמעלים תסכול- ואם בינתיים יש "פיתוי" חיצוני שמולו ניתן לפרוק תסכול, זה יכול ועלול לגלוש לשם.

אני לא מכוונת לכך שבעלך אינו אדם חזק ונאמן, חלילה. אלא לכך שכולנו בני אדם, אנשים, עם צרכים. זה משרת אצלו צורך להתאוורר? יתכן. משרת צורך בכתף תומכת? יתכן. את כל אלו הוא יכול לקבל גם אצלך או אצל חבר טוב. פחות אצל אשה שבוגדת בבעלה.. להערכתי.

קראי לעומק ונסי ליצור שיחה רגועה ומזמינה עם בעלך, אודות גבולות הקשר והדברים שמפריעים לך, נסי לא לשפוט אותו אלא לדבר מתוך מקום של שמירה על הקשר, ולחשוב איתו יחד מה יכול לאוורר אותו פרט לקשר עימה, מה את יכולה לעשות כדי לגרום לו להרגיש טוב יותר איזו הכלה הוא זקוק לה. וכו'.

בהצלחה רבה

עדי שלום,

ממה שאת כותבת נשמע בעיקר שאת הורסת את עצמך בתוך הקשר ולא את הקשר.
לא מומלץ בקשר "להתנהג את הכעס" כלומר, להמציא שאת יוצאת עם חברות על מנת שיקנא, במקום לדבר את מה שאת מרגישה.

לא ציינת על איזה רקע הייתה הפרידה אך ציינת שהוא תמיד היה קר ואת זו שביקשת שוב לחזור ונראה שהשקעת שם מאמץ. מה הסיבה שרצית לחזור אליו?

נשאלת שאלה אם אילו דפוסי התנהגותו וכך הוא מתנהל בעיתות משבר ויחסו קר, האם זה בן הזוג שאת רוצה?

לשנות אדם אחד זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אלא אם אדם מכיר בכך שהוא זקוק לעזרה ומבקש אותה.

חשבי על הדברים.

בהצלחה ובברכה,

שלום לך,

ראשית אתה צודק- יש הרבה מאוד יועצים למיניהם, עם כל מיני הכשרות- חלקם עם יותר ידע וחלקם עם פחות. לפעמים לזוגות אחרים יש המלצות על מטפל טוב, לפעמים פשוט מדובר בניסוי וטעיה, לפעמים דווקא בפורומים- אם ראית לנכון להתייעץ - יש פעמים שאותו מטפל גם מקבל בקליניקה פרטית (במקרה שלי כרגע לא, אבל יש כאן מנהלת נוספת איתי בעלת קליניקה).

חשוב להתקשר למטפל, לשמוע אותו, לא לפחד לשאול שאלות (גם אם השאלה עוסקת בהכשרות שלו ובכמה שנים הוא בתחום, זה בסדר ולגיטימי. האם יש לו הכשרות כמטפל פרטני או זוגי או שניהם וכו'). לבדוק האם יש חיבור ראשוני במפגש ההיכרות, לדבר על הדברים. לפעמים המטפל השני או השלישי יתאימו, לפעמים כבר בראשון תהיה הרגשה של חיבור. הכל אינדיבידואלי. טיפול הוא תהליך , החל מהטלפון הראשון למטפל ועד לתהליך עצמו.

למטפלים טובים ניתן גם להגיע דרך הקופות, הביטוחים, או דרך השירות הציבורי. אין הבחנה בין זה לזה.

ניתן ללכת לבד ליעוץ ולו בשביל לקבל תמיכה והכרה בבעיה, או במצב שאתה מתאר. בטיפול פרטני כזה, אפשר לקבל כלים להתמודדות עם בת הזוג, זוויות שונות להתמודדות הזוגית, התחלה של דפוסים אחרים - הרבה פעמים רק השינוי בך יכול להשפיע עליה. בנוסף, ככל שאתה תלך והיא מודעת לכך, היא תסתקרן לגבי הטיפול ואולי תגיד לעצמה "הוא בטח מדבר עליי. אני באה להגיד מה אני חושבת". זה קורה, ואנשים בסופו של דבר נשארים שניהם בטיפול גם בדרך הזאת.

אי אפשר לדעת לאן דברים יתגלגלו אבל צריך לזרוק אבן ולבדוק את הגלים שלה..

בהצלחה רבה,

שלום לך מעיין,

את מתארת מערכת יחסים של שנה. לא כ"כ הבנתי האם מדובר בבעיה שלאחרונה היא הסלימה או הופיעה, או שמדובר בדפוס שהיה לו תמיד ומאז ומעולם מצאת עצמך מתמודדות עם ההתנהגויות האלו בקשר בכל משבר או קונפליקט. יש לכך חשיבות.

יש פעמים שככל שהזוגיות מתקדמת וכך גם עולות הדרישות- הוא לאט לאט הפנים כי הוא לא עומד בדרישות ואת קיבלת תמונה כי מדובר בבחור שמתקשה להתמודד עם קונפליקטים וכי הדרך שלו לעשות זאת היא כפי שתיארת. יתכן והוא חש ביקורת מצידך, ולא ידע לדבר על כך (או אולי כבר דיברתם והדברים לא השתנו), יתכן והיה מתוסכל או מאוכזב ולא הצלחתם ליישב זאת בשיח. נסי לחשוב אחורה מה היו השיחות האחרונות שלכם, האם התקשורת איפשרה שיח ודיון אודות הקשר או שמדובר בדפוסים של "לא לדבר", "לברוח", וכו'.

לשאלתך האם כדאי לנסות שוב- אני לא חושבת. אני חושבת שהוא "דיבר" ע"י מעשיו מה הוא מרגיש, וכנראה הוא לא מסוגל לסיים את הקשר בדרך מיטיבה. הדרך שלו היא אכן בריחה, וחשוב להבין האם זהו דפוס שצמח מתוך הקשר ובגלל נסיבות ואופי הקשר (כפי שציינתי, אולי לא היתה תקשורת טובה, אולי בכל פעם שדברים נאמרו הם נאמרו בביקורת- גם על ידו וגם על ידך, מה שיצר תחושת תסכול וחוסר תנועה בקשר). או האם מדובר בדפוס אישי שלו שהיה פרוס לאורך כל הקשר, כבר מתחילתו, והלך והתעצם לנוכח המשברים. יש להבחין בין השניים כפי שציינתי בתחילה.

הנסיונות שביצעת על מנת לברר איתו פשר העינין הם מספקים בעיניי, הייתי מניחה לזה וממשיכה הלאה כמה שאפשר (בילויים, חברות, לימודים- כל דבר שאת יכולה להיות עסוקה בו). אם יבוא יום ויצור קשר, ובהתאם לסטטוס שלך הרגשי בעיקר- את תדעי אם לקיים איתו שיחה על כך. כלומר הדבר יהיה תלוי ברמת השלמות שלך עם הסיפור, עד כמה את עוד רוצה לגעת ולדעת או האם זה יהיה כבר מאחורייך ותחושי שאין טעם.

בהצלחה רבה,

שלום עדי ותודה על תשובתך המפורטת.
תשובה לשאלתך: הדפוס הזה לא חדש לי והוא אכן היה פרוס לאורך כל השנה הזאת כמה פעמים ולמעשה כבר קרו בעבר מקרים כאלה שאם היינו מדברים על נושא מסויים ומשהו לא היה נראה לו אז הוא היה פשוט בורח וכעבור כמה ימים בודדים נרגע ומשלימים. העניין כעת שזה כבר שבוע ימים ולא כמה ימים בודדים וזאת עוד מבלי לבוא ולדבר או את יודעת מה לפחות לומר לי שזה נגמר אבל כלום. הוא בורח וכנראה שזאת הדרך שלו באמת להתמודד עם הדברים פשוט לא להתמודד ולא לדבר ובכך לסיים את זה ככה בניתוק הקשר.
גם קרה סיפור שכזה לפני שבועיים או שלוש, שהחזרתי לו בטלפון על משהו שפגע בי שהוא אמר עליי ואז יצא שהוא נפגע בסוף. גם אז נעלם ל4 ימים וחזרנו לאחר מכן מיוזמתי ואז הוא ציין שהיה לו סיבה לכעוס. אני זוכרת שאני כל פעם שזה קרה שהשלמנו לאחר כמה ימים אמרתי לו שאתה כל הזמן עושה את זה וזה לא דרך, אבל כן דפוס זה חוזר על עצמו ואולי זה פשוט האופי שלו ככה להתמודד וזה לא ניתן לשינוי.
יכול להיות שמאס לו כבר ולכן הוא כבר לא מעוניין בכלום אבל ציפיתי שלפחות יגיד לי שזה נגמר. זה אכן דפוס שצמח, מספיק שאני אגיד משהו שלא נראה לו הוא ישחק אותה נעלב או כועס ויעלם. זאת התנהגות מוזרה בעיניי אבל בחרתי לקבל אותה היות ויש לי רגשות מאוד חזקים לבחור ובחרתי להתמודד עם זה.
אני מרגישה שהקשר קצת תקוע ויכול להיות שזאת גם הסיבה שהתסכול שלי יוצא אליו בשיחות שכבר משעממות ללא עתיד, תמיד מדברים על אותו הדבר לללא התקדמות בכלום, ורמזתי כמה פעמים לקדם את הקשר בעקיפין. בתור גבר הייתי מצפה ממנו ליותר שאנחנו כבר שנה+ ביחד שיקדם את הקשר וכנראה שמתחיל לשעמם לי וגם שלאחרונה לא נפגשים כבר אז כנראה שהוא גם רצה לחתוך את זה ולא ידע כיצד והתסכול שלי פשוט יצא החוצה רק שלא הראתי לו את זה שזה מפריע לי אבל בתכוי מפריע לי שאין התקדמות. אני מצפה ממנו שידע לכוון והוא פשוט לא. אני לא יודעת אני חושבת שגיל 30 זה כבר הגיל שצריך להתקדם.. וכנראה שהוא לא בנוי לזה אז אולי גם הוא חשב על מה לעשות איתי ובחר בדרך המוזרה הזאת שלו של לברוח כי אולי הוא בעצם לא רוצה לקדם שום דבר. אבל להיעלם? לפחות תדבר תגיד משהו.
אני גם פוחדת מפרידה, אני יודעת שיהיה לי קשה מאוד אבל אין לי כבר ברירות כנראה שזה מה שקורה כעת, הקשר היה תקוע, אין התקדמות וכנראה שזאת הסיבה שיוצא ריבים מטופשים שכאלה, אני מרגשיה שהוא לא מבין אותי ואולי כתוצאה מזה יש עימותים שוליים וכתוצאה מזה הוא נפגע? למרות שלדעתי אין לו ממה להיפגע. אבל לקחת תרגליים ולברוח זה לא דרך.
ואת צודקת אין לי מה לעשות ככ כי ניסיתי פעמיים ולא קיבלתי תשובה אז אני אניח לזה ובמידה ויתקשר אז אני לא יודעת מה יהיה אבל לדעתי זה גם לא יקרה כבר לפי המצב הנתון אבל נראה מה קורה ואני יודעת שצריך פשוט לדבר על הקשר ולאן זה מוביל כי אני כבר לא ילדה.

הי שוב,

מסכימה עם דברייך. קחי את הזמן למחשבה.. כך או כך מדובר בדפוס שיש לשנותו, קשה מאוד לחיות לצד אדם הפכפך שלא יודע להתמודד אלא בורח שוב ושוב, לא מתקשר מיטיבית או לא יודע להביא בפנייך מה הוא מרגיש/ חושב.

בהצלחה שוב,

עדי יקרה, תודה שהגבת לי רציתי משהו אחרון להוסיף:
קשה באמת להתמודד עם זה כי אני שואלת את עצמי כל פעם כשזה קורה, למה אתה מתנהג ככה ומה עשיתי לו? האם בכלל עשיתי לו משהו שהוא מתנהג ככה? באמת קשה להתמודד עם בנאדם כזה ואני מאוד אוהבת אותו ולא הייתי רוצה לוותר עליו אף פעם. אבל נראה שהוא מוותר.
רציתי לספר לך שפניתי אליו שוב בהודעת "ואצאפ" אתמול:
"אני מבינה שקשה לך לדבר על זה, עבר באמת שבוע ימים ואתה לא הגבת לי, אני מבינה שזה נגמר".
ואז הוא פתאום ענה לי ורשם לי:
"אני רוצה שקט, את מתחילה להציק לי וזה לא נותן לך הרבה".
אמרתי לו "מה קשור? אתה איתי ביחד שנה ופתאום נעלם בגלל ריב מטופש על ארנק? באמת מנסה להבין את פשר ההתנהגות שלך, במקום לבוא ולדבר אתה נעלם לך ולא עונה? איזה מן אדם אתה?"
הוא: "אם אני לא עונה את אמורה להבין ולהניח לי, אני פשוט רוצה שקט לעצמי ואת חייבת להבין את זה. אין מה לבוא ולנסות לדחוף בכוח "להשלים" כי אנחנו לא בריב ולא ברוגז ולא עשית לי כלום, רוצה שקט לעצמי ואת חייבת להבין את זה."
בקיצור אלו היו דבריו, למרות משפטיו הכה קצרים האלה שלא נותנים לי שום דבר, כנראה שלבוא לדבר, אני אשכח מזה. הוא פשוט לא רוצה את זה.
זה רק מראה לי שהוא מבולבל ולא יודע מה שהוא רוצה ממני ומעצמו כנראה.
זה גם מוכיח לי שהארנק היה כנראה תירוץ בשביל ללכת הביתה ולא להישאר איתי.. אז אני אעזוב את זה וזהו. בכוח אני לא יכולה שום דבר.

הי שוב מעיין,

לצערי , לאור מה שאת מתארת, אכן מדובר בבחור שמתקשה כרגע להתמודד והבריחה שלו היא ההתמודדות (הלא מיטיבה) שלו.

לא עשית משהו שיצדיק זאת.. להערכתי זהו אופיו. עם זה צריך להשלים, ולעבור הלאה.

זוהי התרת ספקות עבורך וקחי זאת כאישור להמשך דרכך בלעדיו.

בהצלחה רבה ושנה טובה,

שנה טובה

שלום לך עדי,

אם היה מדובר בחבר נוכחי, אני חושבת שיש מקום לשוחח על כך. היות ומדובר באקס, ולפעמים ה"נהיה בקשר" הזה הוא לא אלא מינוח לסיום קשר, באופן אבסורדי, אני לא הייתי מתעכבת על כך.

אני מניחה שיש עוד רגש אליו, וזה טבעי, סה"כ הפרידה היתה לא מזמן. אבל חשוב לזכור שפרידה היא סיום של מחויבות, וגם אם עדיין קיימת ידידות מסוימת ואת מצפה שהוא ימלא אחר פונקציות מסוימות בה, עדיין- זה נתון לבחירתו. העלבון נתון לבחירתך לעומת זאת. את יכולה לבחור להעלב מכך או לראות זאת כסימן שכדאי להמשיך הלאה.

בהצלחה רבה,