פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הי,
אני בת 27. במערכת יחסים אוהבת, טובה, תומכת - עם אדם שמכיל אותי בצורה שלא דמיינתי שמישהו מסוגל. יש לי בן זוג באמת מקסים, אני אוהבת אותו מאוד, ואנחנו עומדים להתארס בשבועות הקרובים.
אבל אני מדי כמה חודשים עדיין חושבת או חולמת על בחור שהכרתי בצבא, והייתי מאוהבת בו. אף פעם לא היינו בקשר, מלבד כמה שיחות קצרות פה ושם. בשלב מסוים הוא רצה אותי גם, אבל הייתי נורא ביישנית וסגורה וחסרת ביטחון ולא הצלחתי להפתח לזה. מאז שסיימתי את הצבא לא ראיתי אותו (6 שנים). היינו חברים בפייסבוק לתקופה קצרה אבל מחקתי אותו בשביל לנסות לשכוח מזה. היו כמה שנים שעוד דמיינתי שאיכשהו נפגש אבל כבר שנים שאני לא חושבת ככה. קטעתי את הדמיונות האלה.
אני לא מבינה למה אם אני במערכת יחסים האמתית הכי טובה שהייתה יכולה להיות לי בעולם האמיתי, עם אדם שאני אוהבת, שמצחיק אותי, שתומך בי, שמקבל אותי ב100% ואוהב אותי בדיוק כמו שאני - למה עדיין תקוע לי בראש ילד שפעם אהבתי?
אני חושבת שבאמת אהבתי אותו. ז"א שהוא באמת מצא חן בעיני, שהיתה בינינו, או לפחות מבחינתי, משיכה ממש מוחלטת. הייתי ממש מוקסמת ממנו.
אבל את בן הזוג האמיתי שלי אני אוהבת במציאות.
זה מביא אותי לסף דמעות לפעמים, כי אני לא מבינה למה אני צריכה להתעורר בבוקר אחרי שחלמתי על מישהו שבעצם מעולם לא הכרתי.
אני לא רוצה לחשוב עליו, אני רוצה שהוא יהפך לאבק.
מה לעשות? האם זה באיזשהו מקום לא הוגן עבור בן הזוג שלי? האם זה אומר משהו על האהבה או המחויבות שלי לבן הזוג שלי?

שלום, שמי נוגה בת 23 ויש לי חבר בגילי. שנינו דתיים לאומיים.אנחנו ביחד כבר שנתיים וחצי,ומכירים כבר 4 שנים. כבר שנתיים שאני מדברת איתו על חתונה (אנחנו לא שומרים נגיעה,אבל לא שוכבים). הוא תמיד תירץ לי את זה בהרבה תירוצים ואיכשה העברתי את זה אבל עכשיו אני כבר בגיל שכל החברות שלי אמהות (שוב, אנחנו דתיים) וזה קצת מבאס אותי שחבר שלי כל פעם מתרץ לי תירוץ אחר (חוסר כסף בעיקר למרות שבתאכלס יש לנו מספיק).
בנוסף למצב העגום הזה, אני סטודנטית והוא עוד לא. הוא כל הזמן אמר לי שהוא רוצה להתחיל ללמוד מדעי המחשב, ומשנפתחה ההרשמה ללימודים (לפני חמישה חודשים) אני מנסה ללחוץ עליו שירשם וכל פעם הוא בא בטענה אחרת למה זה לא מתאים עכשיו. פעם אחת הוא אומר שהוא לא יכול גם להתחתן איתי בקרוב וגם להיות סטודנט כי מישהו צריך לעבוד. אחר כך הוא אומר שאולי עדיף לעשות לימודי תעודה במקום תואר.
אני חייבת להגיד שבאתי לקראתו וחיפשתי בשבילו מקומות שאפשר ללמוד בהם לימודי תעודה, וגם כשמצאתי הייתי צריכה לבקש ממנו יום יום שיתקשר אליהם. כשהוא התקשר, כמה דברים לא מצאו חן בעיניו והוא אמר להם שיבדוק. עבר כמעט חודש והוא עדיין "בודק". מלחיץ אותי המצב הזה!
אני מפחדת שהוא פשוט אדם חסר אחריות ולא יוזם. איך יש לו את הזכות להלאות אותי ככה כל כך הרבה זמן? איך זה נראה מהצד? שחבר שלי גם לא רוצה להתחתן וגם לא רוצה להתחיל ללמוד. הרי זו הנורמה..
אני לא יודעת מה לעשות, אני כל היום בוכה (אנחנו נפגשים פעם בשבוע וגם בפגישה שלנו אני מקטרת על זה והוא טוען שזה הורס את המצב רוח עד שנפגשים).
בבקשה תייעצו לי. אפילו אמא שלו התערבה (רק בנושא הלימודים) וזה לא כל כך עוזר.
אני מפחדת מהמצב הזה.. מפחדת שאין לי עתיד טוב איתו, עתיד בטוח שלא עבודה טובה ומסודרת הרי הבעל הוא המפרנס העיקרי.

היי טלי,
בחודש מרץ כתבתי כאן על מצב היחסים האינטימיים עם בעלי לאחר לידת בני ועל כך שהוא לא יוזם יחסים, היוזמה שתמיד מגיעה ממני והקשים למצוא זמן פנוי עם תינוק קטן בבית.
המלצת לי לקבוע איתו "דייט", יום קבוע בשבוע בו נדע שנינו שזה היום בו מקיימים יחסים.
אחרי מספר שיחות איתו העלתי בפניו את האפשרות הזו (אמרתי לו שקיבלתי את ההמלצה ממטפלת מוסמכת), הוא זרם איתי והחלטנו על ערב יום שישי בו נעשה סקס, נראה סרט ונבלה יחד.
מאז מרץ (4 חודשים לערך) זה עובד מצוין, כל יום שישי אנחנו יודעים שזה היום שלנו והדבר הכי כיפי זה שהוא "מזכיר" לי לפחות פעמיים באותו יום שיש לנו היום סקס. תמיד הייתה לי בעיה שהוא לא היה מדבר על זה והנה, מבחינתו זה הפך להיות יום קבוע ואני שמה לב שבימי שישי בבוקר הוא טיפה משתנה, נהיה רך יותר, לפעמים הוא אומר לי בבוקר "יש לנו סקס היום בערב, אל תשכחי"... לפעמים הוא נותן לי איזה נגיעה קטנה ואומר "יש לנו היום סקס בערב אני מכין את הקרקע" וכו'.
כיף :-)
חשוב לי לציין שבתור התחלה הוא תמיד מבקש מין אוראלי ורק לאחר מכן אנחנו מתפנים לסקס. זה הפך להיות דפוס קבוע, לטענתו יותר כיף לו ככה ולא ישר חדירה.
יצא לי לאחרונה לחשוב על הדברים האלה ולתהות האם זה הפורמט שימשך ככה לאורך זמן, כל נושא ה"דייט" המסודר?
אני מודה שזה סידור מאוד נוח עבורי, אני כבר פחות דואגת לגבי היוזמה שלו, פחות לחוצה במהלך השבוע אם יהיה סקס ומתי, אני רגועה יותר ומשוחררת יותר
יחד עם זאת עולה בי השאלה מדוע הוא לא מתחיל איתי במהלך השבוע באופן ספונטני?
אתן דוגמא:
לפני מספר ימים (במהלך השבוע) ישבנו על הספה בבוקר, התינוק ישן וראיתי שיש מצידו התעוררות וקלטתי שיש לו חשק
אחרי שעה שאנחנו יושבים על הספה עשיתי אני את המהלך הראשון והובלתי אותנו לסקס רגיל. לא היה משחק מקדים, הגענו ישר לעניין, הוא גמר מהר, לי נגמר החשק וסיימנו.
מיד לאחר מכן התלבש, אמר שהוא מאוד לחוץ וחייב ללכת לעבוד ויצא.
אין לי בעיה עם זה שלא גמרתי, יש לי בעיה עם זה שאני יודעת שיש לו חשק ורצון והוא לא עושה דבר בעניין ומחכה שאני אזום.
הרמזים שלו (שהוא מעוניין) הם עדינים מאוד עד לא מורגשים, הוא יכול ללטף אותי בראש, לגעת בכל מיני מקומות אבל לא עושה צעד ישיר לכיוון של סקס.
שלא תביני לא נכון, אני לא מתלוננת ומאוד מרוצה מהמצב הקיים ומודה לך מאוד על העצה שעשתה את החיים שלי קלים הרבה יותר ללא חפירות ולחצים מיותרים
יחד עם זאת אני תמיד אוהבת לעצור ולחשוב אם יש משהו לתקן, לסדר או להוסיף.
אני פוחדת שהוא פשוט מעוניין לבוא על סיפוקו ולא משנה לו באיזו דרך, פוחדת שהוא לא באמת מעוניין לקיים איתי יחסים ולעשות אהבה ושמבחינתו הסיפוק הוא טכני בלבד ושהוא יכול להסתפק באוראלי.
לשוחח על זה איתו אני לא מעוניינת, המצב יחסית טוב ואין לי רצון להרוס או לבוא בתלונות
אני רוצה לדעת איך בחוכמה אני גורמת לו לעשות יותר בלי שאצטרך לדבר על זה?

שלום,
אני בת כמעט 22 בזוגיות עם גבר כבן 24 ,אנחנו ביחד כבר שנה וחצי כמעט.
ואם יש משהו שבאמת מעצבן אותי בזוגיות זה שהוא לא אוהב להתנשק,
הוא טוען שהוא לא אוהב להתנשק עם אף אחת כי הוא לא אוהב .
בלי שום קשר אלי אישית, זה נורא מציק לי..זה נותן לי מחשבות לפעמים על נשיקות עם גברים אחרים,
כשאני רואה זוגות מתנשקים זה כאילו לא התנשקתי בחיים.. מרותקת וכל כל רוצה,
אבל אין!
אני אוהבת אותו מאוד ולא רוצה להגיע למצב שחס וחלילה היצר המיני שלי ישתלט עלי,
אשמח מאוד אם מישהו מכיר או יכול לייעץ מה לעשות במצב הזה

הי שמי שיר אני בת 24 לפני שנה וחצי הכרתי בחור חמוד
שמיד כל המשפחה שהתאהבה בו בחור מסודר רציני
אחרי 9 חודשים הציע לי נישואים היתי בעננים ב13.6 התחתנו שבוע לאחר מכן טסנו לאילת שחזרנו סידרתי תחדר ומצאתי פתק שכתוב תגיל שלו 39 מאז ומתמיד הוא טען שהוא בן 32 זה אומר שמשמך שנה וחצי הבן אדם שיקר עלי וצחק לי בפנים על זה ,שהוא אומר לי שהוא בן 32 והוא בעצם בן 38 עזבתי תבית חזרתי לאמא ועכשו לא יודעת מה לעשות??????

שלום לכן,
שאלה לי.
אני בת 28 יוצאת כבר חודשיים עם מישהו בן גילי. הוא "התחיל" איתי במסיבה ומאז אנחנו נפגשים דיי הרבה. (לא, לא רק במיטה. סרטים, ים וכד')... כבר הייתי אצלו בבית של ההורים וגם חברים שלו כבר יודעים מי אני. אפילו מזמין אותי לעיתים לעשות איתם דברים.

אבל ........ אני מקבלת ממנו מסרים סותרים.
הפסקה הראשונה הייתה הצד היפה של העניין.
הצד הפחות נחמד הוא:
שהוא בקושי שולח הודעות יפות (איזה יפה את, איך הייתי רוצה שתהיי איתי עכשיו) ודומיהן. או סתם משהו בספונטני. אם הוא שולח זה סתם מה קורה ... או שמתקשר ומדברים.

ואם אני שולחת לו "איך הייתי רוצה שתהיה פה עכשיו" (זה קרה פעם אחת), זכיתי לסמיילי מחייך ...
אתמול קבענו להיפגש ובסוף לא הסתדר לשנינו. אבל הוא לא דיבר איתי כל היום!! התקשרתי אליו ב 22:00 סתם לדבר לראות מה קורה והוא אפילו לא הזכיר את זה שבסוף אנחנו לא נפגשים. הבנתי ממנו בדיעבד שהוא באמצע לימודים (שנינו סטודנטים בתקופת מבחנים). ואז אמרתי שעד שבוע הבא לא נוכל להתראות כי יש מבחנים ועבודות ולא יהיה זמן, הוא לא אמר שום דבר כמו "איזה באסה" או אפילו הדבר הכי בנאלי בעולם. פשוט שלח סמיילי עצוב.

אז כן, הוא מתקשר. הוא זוכר את כל הדברים שאני אומרת ומספרת לו. כשאני לידו הוא מחבק ומנשק המון,
ומנגד, אני לא שומעת ממנו שום מילות חיבה. נדיר מאוד. קרה לדעתי פעם אחת או פעמיים. ואם אני שולחת לו הודעה "יפה" אני לא נענית בחזרה. או נענית ב" :) "

מה לעשות? איך לדבר איתו על זה בלי שזה ילחיץ אותו? אני פשוט לא יודעת איפה אני עומדת בקשר הזה ואני מקבלת מסרים סותרים שמבלבלים לי את הנשמה.

תודה...

קשר זוגי שהיה ונגמר בן הזוג עבר תאונת דרכים לא פשוטה לפני כמה חודשים , תומכת ומסייעת לו ולילדיו הצעירים, אין דיבור על הקשר עם זאת יש יחסים אינטימיים אני רוצה לדעת האם העזרה תגרום לו להרגיש מחוייבות? לא במקום לנהל איתו שיחה בנושא. כן מעניין אותי ניסיונכן

שלום,
אני בת 29 ובן זוגי קטן ממני בשנה. הכרנו באפליקציית הכרויות.
אנחנו מכירים כשנה וחצי במהלכם חויינו מס' פרידות ופרידה אחת גדולה של חודשיים וחצי בערך.
חזרנו זה לזרועות זה וכרגע שוב יחד כ-3 חודשים וזה דיי עובד.
העניין הוא שכל פעם שנפרדנו, זה היה מפני שהוא חזר לאפליקציית ההכרויות ככה פתאום מבלי שרבנו או משהו כזה. (לא קרה כלום).
כל פעם שהעלתי את הנושא למה לך להיכנס לשם אם אתה איתי? הוא ציין בפני שהוא לא יכול שאני כל הזמן מחפשת אותו ושהוא לא יהיה איתי במצב הזה. ציין שהוא לא עושה שם כלום.
אגב- אני אגיד שבפרידה הגדולה שלנו הוא נתפס על חם בכך שהתחיל עם מישהי שאני מכירה והוא אינו ידע שאני והיא מכירות ואף הציע לה פגישה+מס' טלפון שלו.
אז זה שהוא אמר שהוא לא עושה שם כלום? זה כמובן שקר היות ונתפס על חם.
העניין הזה של להיכנס לאפליקציה כל פעם מחדש, קרתה המון פעמים למען האמת, וכל פעם שזה קרה רבנו ונפרדנו. הרבה פעמים כשנתפס שם משוטט הוא אמר פתאום שאינו רוצה זוגיות וכך נפרדנו אך חזרנו לבסוף תמיד.
לדעתי- שוב עניין של זמן עד שיחזור לשם כמו שעשה בעבר.
העניין הוא שאני טיפוס מאוד חשדן ויש לי סיבה היות ובגדו בי בעבר מספר פעמים, אז אולי החוסר אמון הזה בגברים גורם לי לחפש את בן הזוג וכל פעם שהוא נתפס שם והוא מציין מפני שהוא לא יהיה איתי אם אני מחפשת אותו- אז אנחנו תמיד חוזרים אחד לשניה לבסוף. להגיד לכם אם הוא בגד בי? אני לא יודעת.
כרגע, הוא לא שם אבל יש לו עוד מן קטע ששמתי לב בפייסבוק..שכרגע אין לי אותו בחברים כבר תקופה ארוכה וגם לא יהיה כי הפייסבוק הזה פשוט הורס לנו את הקשר גם זה מפני שהוא מוסיף סתם ככה בחורות ועושה לייקים על תמונות שלהן. אני יודעת שהקטע של הלייקים זה אולי שטויות, אבל אני לא באמת יודעת מה קורה שם, אם הוא בקשר עימן, בנות שלא גרות בכלל באזור שלנו, שנינו גרים נורא קרוב אחד לשניה ומאותו אזור, אני לא יודעת אם הוא נפגש איתן והשאלות כל הזמן בראש..קרה כבר שהתעצבנתי ורבתי איתו על זה והוא מבחינתו ציין בפני שלא היה עם אף אחת אחרת אחרי, גם כשהיינו בפרידה הגדולה.
אני לא רוצה לסיים את הקשר כי אני מאוד אוהבת אותו, אנחנו מאוד מתאימים אחד לשניה, אבל הדפוס התנהגות הזאת שבאמת לפעמים אני מרגישה שהוא הכי קרוב אליי ולפעמים הוא גם מתרחק, וכל השטויות האלה שהוא עושה בפיסבוק, הבחורות והכל.. האם דפוס שכזה מעיד למעשה על בגידה? האם גבר שנמצא במערכת יחסים אמור בכלל לעשות את כל הדברים האלה? זה נורמלי? זה טבעי? אולי אני נוקשה מידי?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב!! לפעמים אני מרגישה שאולי אני לא בסדר? שאני מגזימה? אבל מצד 2 גבר לא אמור להתנהג ככה כשיש לו בת זוג.. אני לא צודקת?
אשמח לדעה מקצועית תודה.

שלום לכולם.
אני בת 33 ובן זוגי בן 38. רווקים. היחסים בינינו מלכתחילה הלכו לאט, כל דבר היה קשה איתו, עד שאמר שהוא אוהב, עד שהכיר למשפחה ולחברים..
עכשיו הוא מפחד לעבור לגור ביחד. אנחנו גרים ממש קרוב וכל אחד מאיתנו משלם שכר דירה מטורף (תל אביב) וגם.. אחרי שלוש שנים, אני לא יודעת מה הבעיה.
הוא אומר שהוא מפחד וחושש, אבל יודע בסופו של דבר שאני האחת ושהוא רוצה משפחה וילדים.
מה לעשות? אני כבר מיואשת ומשתגעת מהמצב, רוצה חתונה וילדים, כל העסק, ומצד שני לא רואה את חיי בלעדיו.
אנא עצות. האובדת.

שלום רב,

אני נשואה כ-11 שנה, ומאז ומתמיד היה הנושא המין בעייתי בינינו, עם תדירות שהולכת ופוחתת משבועיים לפעם בחודש וחצי חודשיים, למורת רוחו של בעלי. עד שלקחתי את עצמי בידיים לפני כשלוש שנים בשל משבר גדול ביחסים שעברנו והגדלתי משמעותית את התדירות לפעמיים שלוש בשבוע.

אני כיום בשבוע 33 להריון 3, ומחודש שישי כל המנגנונים באגן הירכיים שלי התקלקלו להם. ממש, כל מה שיכול להתחרבש, אכן התחרבש- הפרשות בריח שאינו מזכיר שושנים, פטריות, דלקות, טחורים, ורידים גם ברגלים, וכל זה בנוסף לעייפות, כבדות וכאבי שרירים כאלה ואחרים בבטן. אבל הכי נורא זה עניין הדליות באיבר המין, שלא ידעתי שיש כזה דבר בכלל. זה החל בחודש שישי, ועד שהבנתי מה זה ולמה זה כואב לי ושיש קשר עם קיום יחסי מין, ואז עד שאזרתי אומץ להגיד לבעלי עברו חודש-חודש וחצי. בנתיים, הורדתי את תדירות וזמן קיום יחסי המין בפועל, למשהו מאוד מצומצם (קוויקי זה ארוך לצורך העניין). חוץ מזה גם כל הגוף שלי רגיש למגע יותר מדי.

בפעם האחרונה שקיימנו יחסים, הייתה לפני שלושה שבועות, ואחר כך כאב לי ערב שלם. אז בעלי אמר לי שהוא לא רוצה לשכב איתי אם זה כך, ושנחכה לאחרי הלידה, כשכבר יהיה מותר (חודש וחצי אחר כך), ושגם אפשר לפצות יותר בדרכים אחרות (ידני, אורלי).

אז אני משתדלת פעם בשבוע, וזה פעמים יוצא לי די טכני, כי הדבר האחרון שאני מרגישה זה סקסי עם כל מה שקורה לי. הוא אומר לי - אל תסמני עלי וי. אבל לא יכולה לעשות את זה סקסי או כאילו להיות בתוך זה כשאני ממש לא. וגם קשה לי ליזום באמצע השבוע, כי אני נופלת מתה מעייפות ב21:30-22:00. בקיצור, מה עושים?

שלום ..
זו לא פעם ראשונה שאני כותב פה. אני בן 22, בא מרקע של תא משפחתי מקולקל -אלימות בבית והורים בעלי קשר לא יציב גובל בשנאה. מטופל תרופתית בחרדה וכן בטיפול דינמי.
מתקופת הנעורים היו פעמים ספורות שהצלחתי ליצור קשר זוגי זוגי עד תקופת הצבא שבה היה לי קשר לחודשיים והתייאשתי כי פשוט לא מצאתי עניין. יכל להיות מעניין מצחיק מרגש ונחמד כל זה עד שמתחיל קשר רשמי ואז אני מאבד את זה לגמרי ובורח מהקשר.

את בת הזוג הנוכחית שלי שאנחנו כבר שנתיים וחצי ביחד הכרתי בתקופת הצבא. קשר שנבנה לאט לאט עם הרבה ספקות עקב השוני בינינו ולבסוף בלי ששמתי לב נכנסתי לזוגיות יציבה וטובה. בת זוג שיודעת עליי הכל. היחידה שאני לא נגעל לשתות מאותה הכוס,היחידה שאני יכול להחליף לידה חולצה. היחידה שראתה אותי בוכה. כמו שתמיד ייחלתי שברגע שאמצא את הקשר שיחזיק אשמור עליו מכל משמר. לא רוצה הרפתקות ולא רוצה ים זיונים (סליחה על הביטוי) רוצה אהבה שתחזיק לתמיד. כנראה שהייתי תמים ומצאתי את עצמי נשבר מספר פעמים בתוך הקשר עקב ירידה טבעית בהתלהבות.
החיבור בינינו טוב ואנחנו מרבים להיות ביחד. מעבר לכך אני לא מנהל קשרים חברתיים . בעבודה אני נוטה לצחוק ולהתחבר אך אין לי שום חשק לפגוש אנשים מעבר לכך. לעיתים זה חודר לזוגיו ומביא אותי לנקודות של תהיה והסתחררות מזעזעת של מחשבות ספק.
מצד אחד אין שום חשק לכלום ומצד שני יש את הקשר שאם לא אשים לב פשוט אאבד אותו.

כאשר אני יושב ו/או מבלה עם אנשים אחרים אני חופשי ומשוחרר לאיזשהו פרק זמן .כשאני עם בת הזוג אני נכנס למצב מבחן וכל דבר נראה לי סימן להפרד. אני משווה אותה לאחותה ותמיד בסרט שאני רוצה אותה ולא את בת הזוג שלי.

בתוך כל זה החרדה דופקת לי במוח ולעיתים נראה שהטיפול עוזר אך בבת אחת המחשבות מציפות אותי ואני מוצא את עצמי באופן אקראי מסתכל על בחורה אחרת ומיד מתחיל לגלגל תסריט שאני לא אוהב את חברה שלי,שאולי אני נמשך בכלל לאחותה ועוד שלל תסריטים שתכליתם הסופית קבועה-סיום הקשר.
במהלך הטיפול כבר עלה כי אני סובל מסוג של יצר הרס עצמי. עזבתי או פוטרתי ממספר עבודות בעבר לאחר תקופות שיא ,תקופות שקודמתי והייתי מוערך פשוט פוצצתי הכל בריבים והתפרצויות מיותרות. דברים חומריים מאבדים אצלי ערך מאוד מאוד מהר.

אני יודע שהעליתי כאן המון נקודות...אבל אני לא יודע איך לשמור על זה.איך להפריד בין מחשבות שגרתיות כמו היי הנה בחורה שנראית טוב ולא להחרד מזה יום שלם.
איך לשמור על הזוגיות.לפתוח את הלב. להאמין שאוכל להתחתן איתה. להפסיק לפחד שיום אחד לא ארצה אותה,שחרמנות טיפשית תגרום לי לבגוד.
כל הזמן הזה כל כך דאגתי בגלל שהרבה פעמים לא נהניתי מהקשר איתה, עד שהבנתי שאני פשוט לא נהנה משום קשר עם שום אדם.
מה עושים??

היי אני בזוגיות 3.5 שנים מתחתנים בקרוב
בן זוגי בעל הפרעת קשב וריכוז. ובלימודים תובעניים
הוא גם סגור ומופנם לעומתי אם כי אומר שהוא משתף אותי בהכל ומאוד נפתח במהלך הקשר לדבריו וכי איתי הוא מדבר הכי הרבה.
אנחנו מדברים על היום יום. הוא פחות אלא על משהו ספציפי שדי קשה לי להתעניין בזה משחק חברה.
הוא לא יודע מספיק להתעניין בי ולשאול שאלות.
זה מתסכל להרגיש כך. כי אומנם אני מספרת והוא מקשיב ומעוניין לשמוע אבל לא מפתח.
דבר אחרון נושאי שיחה כלליים לא מהעולם של כל אחד מאיתנו אין. נגיד אני אספר על כתבה שקראתע והוא על משהו שהוא שמע אבל זהו...

ת'כלס גם עם חברים השיחות הן כל אחד מעולמו ומחייו אבל זה לא ביום יום. אז יותר מעניין.

היי,
אני בת 27 נשואה עם ילד, אני עם בעלי מגיל 15.
יש לציין שהוא בן אדם מקסים, משכיל, הוא חבר טוב שלי, דואג , מעריך מכבד,
אבא טוב.
אבל!!!!!!!!!
הוא לא יודע להחמיא פעמים בודדות שהחמיא לי בחיים, זה כל כך חסר לי שהוא יגיד לי שאני יפה שאני סקסית בעיניו, דיברתי על זה המון איתו והוא אומר שחושב תוכו שאני מהממת וסקסית וקשה לו להוציא את זה ופשוט ככה הוא גדל!
אני בן אדם שונה ומאוד חם ומחמיא ושנים שאני מתריאה על זה והבן אדם לא משתנה זה ממש חסר לי שבא מישהו בעבודה ואומר לי שאני יפה זה ממש מעיף אותי
לפעמים אני רואה גבר שאומר כפרה על אשתי או אשתי היפה זה נראה לי מוזר
כולם אומרים שאני מהממת ויותר יפה מבעלי אבל זה משנה מי יותר מי פחות עיקר שאוהבים!
אבל האם יש לכם טיפים
כי בקצב הזה זה יתפוצץ לי אני בחורה צעירה לא יודעת מה יהיה עוד כמה שנים

היי חייבת עזרה ולפרוק אנחנו בזוגיות 9 תשע שנים יש לנו שתי ילדים אנחנו לא נשואים אך מגדירים את עצמנו נשואים לכל דבר הקשר ידע עליות ומורדות ופרידות מעולם לא בגדתי בו או נהלתי קשרים הוא לעומת זאת נתפס מיליון פעמים על שקרים ועל בנות שהסתיר כשהיתי בצבא ידעתי על משהי שנהל סוג של קשר איתה אבל לא יודעת מה בדיוק היה שם הוא אמר שהיא היתה אובססיבית אליו ולא רצה לערב אותי כדי שלא עשה בלאגן ואפגע ובאותו התקופה שמעתי אותו מספר לחבר שלו עלייה כל מיני דברים כמובן שאכחיש וככה עבר הזמן נכנסצי להריון טסתי לחול לבקר משפחה ונודע לי שנים יותר מאוחר מאחותו שנהל שחות סקס עם משהי שוב כמובן הכחיש והאמנתי ואז לאחרונה נכנסתי לפייסבוק שלו וראיתי התכץבות עם משהי באנגלית בעל רמיזות מיניות שלה הוא לא כתב אבל בגלל שלא יודע אנגלית טוב אבל פתח סקייפ כדי לדבר איתה היה בלאגן רציני והעפתי אותח מהבית הוא אמר שזה לא היה בשבילו אלה בגלל חבר שלו בלעתי את הכאב והספק למען הילדים...ועכשיו גיליתי שוב על משהיא שמתכתב איתה בטנגו שמזמן אמר שזאת דודה שלו מקנדה כששאלתי את אחותו אמא שלו ואבא שלו אף אחד לא הכיר אותה וזה נראה לי מוזר איך דודה שלך לא מוכרץ להם המשכץי לחקור והצלחתי לדבר איתה היא אמרה לי שהוא שקרן ולא ידעה שהוא נשוי אבל לא רצתה לספר לי מה היה ששמעתי הקלטות שלה שהיא מקללת אותו ומאחלת לו רק רע...הוא כמובן מכחיש ולא לוקח אחריות על כלום ..אני שבורה ומקללת את עצמי איך היתי כלכך מטומטמת להאמין ולחשוב ש9 שנים חייתי בשקר הוא תמיד היה כזה מכחיש עד המוות ומוציא אותי מפגרת ומדמיינת דברים...סכמנו לנהל שיחה היום אחרי שהעבודה ...וכל מה שבא לי זה להרביץ לו אבל אני יודעת שהוא בן אדם שאם תוקפים אותו הוא מסתגר בעצמו...אני לא יודעת איך לדבר איתו מה להגיד לומעל מנת שיפתח וידבר אמיתי בלי שקרים והגנות....והאם יש בכלל על מה לדבר פה?איך אוכל לבטוח בו שוב ?תעיצו לי מה לעשות יש לנו שתי ילדים כואב לי לפרק בית ואני שבורה....

התחלתי לצאת עם מישהו לפני בערך חודשיים. אנחנו נפגשים יחסית הרבה אבל אני לא יודעת לאן זה הולך. עוד לא דיברנו על זה. מצד אחד באתי אליו כבר וראיתי את הוריו (לא מפגש מתוכנן, פשוט כי הם היו שם) וחברים/ ידידות שלו כבר יודעים מי אני.
כיף לנו מאוד כשאנחנו ביחד ואנחנו ישנים מחובקים כל הלילה, וגם כשאני ״בזמן הזה בחודש״ הוא עדיין רוצה שניפגש .. ובבוקר אחרי שקמים מאןד כיף לנו ושותים קפה ומדברים ולא ישר עושה סימנים של ״לכי הביתה״.
מצד שני בימים שאנחנו לא נפגשים, רוב היום הוא לא בתקשורת איתי אלא בעיקר בערב/ לילה. והוא 90% מהיום מחובר לוואטסאפ...ככה שזה לא עניין של עסוק. (אנחנו בני 28 אגב).

איך זה נשמע לכם? אותי זה ממש מבלבל.

כדאי לדבר איתו על זה? האם זה מוקדם מדיי לדבר ? אני לא רוצה להלחיץ אותו מצד שני אני רוצה לדעת מה לעשות. אני כן יוצאת עם אחרים (כי לא הגדרנו כלום) מצד שני אני כן רוצה זוגיות וכן הייתי שמחה אם זה יהיה איתו.

תודה..