פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אלון שלום,

אני רוצה להתייחס לדברים שהעלית בשני מישורים. מישור אחד הוא זה של הזוגיות שלכם ומישור אחד של דברים יותר קונקרטיים של התעסוקה של אשתך.

אני מניחה ממה שהעלית כאן שהדברים משפיעים על הזוגיות שלכם וזה מובן. אין זה אומר שלא ניתן לפתור את הדברים האילו.

יש כאן שאלה האם זוהי תקופה זמנית שאשתך "לא מוצאת את עצמה" כ"כ בעולם התעסוקה ומנסה כל מיני דברים (לדוגמה פתיחת העסק) או שהיא מתכוונת להישאר במצב הזה ולהסתמך עליך מבחינת כל ההכנסות שציינת וכן הרצון לנהל אורך חיים גבוה מבחינה פיננסית.

מקום עבודתה נסגר שלא באשמתה.. היא ניסתה לפתוח עסק שלא ברור מה קורה שם, האם יש לו אופק? האם היא מתייעצת לגבי העסק הזה? מה הצפי שלו לגדול בעתיד? האם אכן ההכנסות שציינת הן מה שיהיו בעתיד והיא שלמה איתן..

האם יש מוכנות מצידה במידה והעסק לא יגדל כן לחזור להיות שכירה?

אני חושבת שחשוב מאד שתדברו על הדברים האילו, ממה שאתה מעלה אני מניחה שכן דיברתם על זה.

מבחינת הזוגיות. איך הזוגיות שלכם מעבר: מבחינת היכולת להיות בתקשורת לגבי דברים, לשוחח על דברים, לבלות זמן איכות זוגי, איך היה לפני המצב הזה של התעסוקה וכיום? במישורים האחרים של הזוגיות? האם יש קשיים נוספים? דברים חיוביים?

יש בהחלט מקום לדבר על הדברים האילו באופן שלא יוצר האשמה למצב אלא אמפתיה לכך שמקום עבודה נסגר, שלעתים בחיים אנשים מגיעים למצב שלא בחרו אותם ולא הכל בשליטה: פיטורין, בוס עוזב, מקום נסגר, פושט רגל ועוד ועוד..

עסק שנפתח אך לא תמיד מצליח. אפשר לשוחח אתה על מאמציה לפתוח את העסק ומה הרצונות שלה להשקיע שם? מה הצפי שהיא רוצה?

כאשר משוחחים בצורה אמפתית ומזמינה, קל יותר לצד השני להקשיב וקל יותר ליצור דיאלוג ששם אפשר להכניס את כל הנושא הכלכלי שמתבונן גם לטווח ארוך:

ראית החיים המשותפים שלכם לדוגמה: הרצון לחיות בדירה מסוימת, להחזיק ברכב מסוים, חיסכון פנסיוני ועוד.. שהם דברים שהם לאו דווקה מהיום למחר, אך יש להם מקום לחשוב עליהם בהווה..

איך היא רואה אותם מתקיימים בתוך הזוגיות שלכם?

האם יש לה חלומות / משמעות / הגשמה בתחומי חיים שונים לרבות עולם התעסוקה?

האם יש תחום שהיא רוצה להתפתח בו?

חשוב לאפשר להכל לעלות ולראות מה "תוקע" שם.

האם היא עוד מחכה שהעסק יפרח, האם היא לא בטוחה במה היא רוצה להשתלב ויש לה חששות? ניתן להיעזר גם מקצועית ע"י יעוץ מקצועי, ניתן ללמוד מקצוע.

נראה לי שחשוב לראות איפה הדברים עומדים וכזוג חשוב שזה יהיה מדובר ביניכם בתוך הזוגיות בצורה מאפשרת ופתוחה, כך לגבי כל תחום בחיים ובזוגיות.

במידת הצורך ניתן להיעזר בייעוץ זוגי.

בהצלחה ובברכה,

מור שלום,

שנה ביחד הוא לא זמן של "מריחת זוגיות", מבחינת הזמן שהיא מתקיימת לצורך קשר רציני ונישואין. זה זמן סביר לקראת קבלת החלטות להמשך הדרך (=גם יותר זמן מכך זה בסדר).

אין חוקים בנושא הזה, יש זוגות שמחליטים להתחתן אחרי מספר שנים ויש שנישאים בזמן קצר יותר. (נתתי לך בכוונה קצוות בהקשר של נישואין).

מה שבלט לי מדברייך הוא דבר ראשון שציינת "זוגיות מושלמת". האם יש כזה דבר? בפועל אין. היכולת להתבונן בזוגיות היא לראות אותה כזוגיות וכאהבה בוגרת ואהבה וזוגיות בוגרת היא כזו שיש בה גם טוב וגם דברים שלא "משלמים". וזה בסדר..

אין אדם מושלם ואין זוגיות שהיא מושלמת. השאלה עד כמה את יכולה להתבונן בדברים ולראות שהם יכולים להיות טובים גם אם הם לא משולמים (אני מציינת זאת בכוונה כי זה משהו שחווים בזוגיות ובמעגל החיים בכלל, בכל תחום).

החשיבה על "מושלם" ועל "חייב להיות עכשיו" עלול להביא לתסכול וחבל.

זה נהדר שיש לכם קשר טוב ויש לכם הרבה דברים חשובים שמתקיימים בתוך הקשר שלכם.

למה לא קורה עדיין? לא ניתן לדעת דרך הפורום.

ניתן לייעץ מה כדאי לעשות.


ראשית, לנסות להפחית לחץ, לנסות לסנן את הלחצים מהסביבה כי אלו לא תורמים ואף אחד בסביבה לא יכול אף פעם להיות במקום בני זוג בכל שיקול שהוא (ואני כאן מכניסה נושאים רבים: מעבר לגור ביחד, נישואין, ילד, ילד שני ועוד ועוד החלטות רבות שלעתים הסביבה מתערבת והנכון ביותר הוא שרק בני הזוג אחראים להחלטות מסוג כזה).

מי שאחראי על עתידכם, על מיסוד היחסים וכו'.. זה אתם בלבד.

כפי שאת מתארת, במידה ואכן יש קשר קרוב, יש תקשורת טובה, אתם משוחחים על הכל, אפשר גם לדבר על זה.

את יכולה לשתף אותו שהנושא עולה ביניכם, שאת תשמחי לעשות את הצעד ולנסות לראות מה עולה מצידו. ממה שאת מתארת עשיתם צעד ועברתם לגור ביחד ונראה שיש כוונות רציניות של שניכם בקשר הזה.

דברו על הכל, כשיש מקום של שניכם לשוחח בפתיחות על הכל, כולל חששות, כולל עיתוי (גם תכנים גם מצב כרגע בחיים, תעסוקה ועוד..) חשוב שידובר בניכם. יתכן והוא מחכה לעיתוי הנכון. אני מאד מאמינה בלהביא דברים אל הקשר ממקום שמאפשר שיח. בוודאי שלא תישארי עם סימן שאלה ועם התחושות שלך כפי שאת מעלה כאן...

בוודאי שלא הייתי ממליצה לך להיכנס לדיכאון או שזה ישפיע לרעה על הקשר או להיכנס ללחצים מהסביבה, אלא לנתב את זה למקום חיובי בקשר ולהעלות את זה לא ממקום לחוץ שעד גיל X עליך להיות עם מספר ילדים.. אלא שאת מבחינתך רוצה ואת מרגישה שיש הדדיות ואהבה בקשר ושהוא טוב.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

אני בזוגיות 3 שנים ודי מרגישה כמוך. גם במקום רחוק ומרגישה בדידות. הוא ואני עם תחומי עניין שונים. לא מעניין לי איתו. הוא אדם מאוד רדוד ולא מעמיק. וגם לא בא לי עליו.

דנה שלום,

מבינה את הכאב שאת מעלה ואת תחושת הבדידות, גם בארץ אחרת, רחוקה מהמשפחה וגם הבדידות שאת חווה בתוך הנישואין.

אין זה אומר שלא ניתן לעשות משהו בנושא זה.

ראשית, חשוב להעלות את הדברים ולדבר עליהם בקשר. האם אתם יכולים להגיע לתקשורת פתוחה על מה שאתם מרגישים בקשר? מה חשוב לכם?

יש דינמיקות בכל זוגיות וחשוב מאד לדבר על הצרכים המשתנים.

במקרה שלכם, יש מקום לשוחח על הקשר שלכם, איך אפשר לנסות לעבות אותו בכל מיני תחומים על מנת ליצור חוויות משותפות בתוך הקשר. פעמים רבות, חוויות משותפות יוצרות שיח משותף ועוד.

אני לא יודעת האם את מתגוררת בארץ שאת דוברת את השפה שלה והאם יש מגבלות מבחינת תעסוקה/לימודים/קשרים חברתיים ועוד, אך מעלה מספר רעיונות:

במישור האישי: יש מקום לבחון האם את מרגישה משמעות. משמעות יכולה להיות בהרבה מאד תחומים והוא משהו מאד אישי, בתחום תעסוקה, לימודים, כל עיסוק שהוא שמעניק לאדם תחושה של משמעות. האם את חווה דבר כזה בחיים כיום? לעתים כאין תחושת משמעות, יכולה להופיע שעמום. האם בעלך מרגיש משמעות?

חברה, האם יצרת קשרים חברתיים מאז שאת מתגוררת בחו"ל? האם יש אפשרויות ליצור/להרחיב אותם? (קבוצות, פייסבוק, תחומי עניין משותפים, חוגים ועוד?)

במישור הזוגי: יצירת חוויות משותפות: יציאות משותפות למקומות שאתם אוהבים, שוחחו על מה שאתם אוהבים: קולנוע, בתי קפה, מסעדות, בילוי בטבע, טיול, צפייה בסרט ביתי, הרצאה ועוד.. יש הרבה מאד מידע באינטרנט, בדקו מה מעניין אתכם כזוג לחוות ביחד.

לבדוק לעומק מה המקום של השעמום? אין נושאי שיחה? לא מתעניינים באותם תחומים? מרגישה שמישהו מכם קצת יותר סגור?

נסי לשים את האצבע על מה משעמם שם.

מין - חשק מיני מושפע מאד ממה שקורה בקשר וכשהקשר טוב יותר ויש בה יותר תקשורת ושיחה, סיכוי שגם המין בה יהיה פעיל יותר וטוב יותר.

יש מקום לבחון איך היה המין ביניכם בהתחלה, איך הייתה הזוגיות בהתחלה בפרמטרים שאת מרגישה שיותר קשה היום ולנסות לראות איך אפשר להחזיר את הדברים אם היו קיימים בתחילת הקשר או ליצור דברים חדשים.

במידת הצורך, ממליצה להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי או אף מטפל זוגי שהוא מטפל מיני.

בהצלחה ובברכה,

תודה על המענה. אני לא מרגישה שום משמעות בכלום. אין לי כאן חברה. אנו גרים במדינה גדולה ומקום מגוריי רחוק כ7 שעות נסיעה מהקהילה היהודית כאן. האנשים לא מרבים להתחבר כאן. אז אין לי קשרים. אני כרגע לומדת שפה. ואין לנו פשוט נושאי שיחה. אני לא יודעת על מה לדבר. ואיך בכלל להתחיל. אני שואלת איך היה בעבודה. מה עשית היום. אני מקבלת תשובה של כמה מילים. זהו. אין המשך. הוא לא ממש אוהב לצאת. הוא אוהב ספורט. אופנים. כושר. הליכה ביער. וכו. ואני ממש ההיפך. אני מעדיפה לבלות בקניון.
חח מצב עגום. אני לא יודעת איך בכלל לשפר.

אולי זה בגלל שאני יהודיה והוא לא? אני כבר לא יודעת מה לחשוב. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאנחנו רק חברים טובים. שאין תחומים משותפים. שאנחנו לא עושים כלום ביחד. שהוא לפעמים לא יודע מה הוא מרגיש כלפיי כבר. ולפעמים אומר שהוא כן אוהב. מה שאני יודעת רק זה שבתוכי אני מרגישה רע. ריקנות.

הי דנה,

הוספת עתה שהוא ביטא רגשות שונים שחשוב ללמוד איך להביא אותם אל הקשר ביניכם על מנת לנסות להביאם למקום התפתחותי. לנסות.

נראה לי שיש הרבה בלבול בקשר וקושי בתקשורת ביניכם, בין אם מה להביא אל הזוגיות וכנראה גם איך לתקשר את הקשיים.

שואלת האם כך הייתה הזוגיות בהתחלה?

האם הוא מוכן לגשת ביחד לטיפול לנסות לבחון מול איש מקצוע את הרגשות, המחשבות וכל מה שעולה אצלכם בקשר הזוגי ולנסות לבחון סיכוי לשפרו? לתת סיכוי? האם את מוכנה?

את מעלה התמודדות לא פשוטה בתוך קשר שנראה שזקוקה מאד לתמיכה של איש מקצוע.

אם הוא לא מגויס לתהליך כזה, האם את יכולה לגשת אף לבד? (עדיף מאשר כלל לא)..

מוסיפה משהו

נראה שיש התמודדות גם של דברים מהעולם הזוגי שהייתי בוחנת וגם שלך עם עצמך מבחינת משמעות. מעבר ללימודי השפה, כיצד למלא יותר את היום, לעשות דברים שטוב לך, להרגיש קצת יותר מלא ופחות ריק.

לא פשוט להרגיש את הרגשות האילו ומשמעויות עבורך הוא משהו חשוב.

הכיוון בעיני ממה שאני קוראת הוא גם האישי וגם הזוגי.

בברכה,

הי שני,

ראשית אני מצטערת לשמוע על מה שעבר עלייך, ללא ספק עברת חיים מורכבים. העובדה שבנית לעצמך חיים טובים דיים עם שותף איכותי ואף משפחה היא משמעותית מאוד.

הדברים אולי באמת "רק" בראש שלך, אבל אנחנו שם מתמקדים - מה קורה בראש שלך, ולאן מחשבותייך נודדות ולכן גם פעולותייך. נשמע שמדובר באמת בבעל מסור. הוא דיבר עם אותה אישה בנוכחותך ועל כן בוודאי לא התכוון למשהו אחר מעבר לנחמדות. הרבה אנשים סימפטיים הם פשוט סימפטיים לכולם. ולפעמים מול המין השני זה יכול להתפרש אחרת למרות שלא כך הדבר.

המקומות הרגישים אצלך יושבים על אותם חוסרים שלא קיבלת בעבר ואת כן מקבלת איתו. החשש שהכל יפול, שלא תהיה לך שליטה , הוא חשש מובן. לכולנו באופן זה או אחר יש חשש לאבד את "רכושנו" מבחינת בן הזוג, משפחה, איכות חיים וכו'. אצלך הדבר מורכב בשל החיים שעברת. רצוי שתשוחחי על כך עם בעלך, חשוב שהוא ידע באמת עד כמה את רגישה ולמה את נודדת למחשבות כאלה. זה ברמה הזוגית.

ברמה הפרטנית, את בוודאי יודעת, שעל מנת להקל עלייך את תמיד מוזמנת לפנות לתמיכה מקצועית ולקבל שיחות, אפילו לתקופה זמנית, כדי לעבד מעט את מה שעבר עלייך מול איש מקצוע. יתכן והיית בטיפול כזה בעבר, אבל כעת שאת נשואה, וחושבת על הרחבת המשפחה, כמובן הדברים האלו הם דינמיים ויכולים להביא מחשבות שונות, חששות, כמובן שכל אחד מבני הזוג מביא את המקומות האלו לתוך הקשר. על מנת לעזור לך להפריד ולהתמודד בכל "החזיתות" מטפל יכול לסייע בכך.

אני משוכנעת שהרבה מאוד מהדברים שאת חווה יכולים להיפתר או לפחות להיות פחותים בעוצמתם אם תוכלי לשתף גורם כזה.

מאחלת בהצלחה רבה,

היי עדי,
תודה על התגובה המהירה
שוחחתי אתמול עם בעלי (בדמעות רבות) ואמרתי לו שאני מאוד פוחדת שמשהו יקרה לנו
חזרתי ואמרתי לו כמה היו לי חיים קשים (הוא יודע את זה כבר כמובן), כמה אני מאושרת היום שיש לי משפחה שהקמתי בעצמי וכמה שאני פוחדת שמשהו רע יקרה.
אמרתי לו שמדי פעם יש לי ירידת ביטחון עצמי ושאני זקוקה לחיזוקים ממנו, שיגיד לי כמה אני משמעותית עבורו, שהוא אוהב אותי ושהוא שמח שהוא התחתן איתי וחי איתי.
ביקשתי ממנו שיגיד לי שאין לי מה לדאוג וששום דבר לא יקרה.
הוא מצידו אמר לי "למה שיקרה משהו" ? ושאני יכולה להיות רגועה.
עוד הוסיף שמאוד קשה לו לחיות ככה שאני חסרת ביטחון, שיש לי חרדות לגבי דברים רבים, שאני כל הזמן זקוקה ליחס וחיזוקים ממנו ושהוא לא מבין למה זה קורה.
שאלתי אם הוא אוהב אותי כמו פעם והוא אמר שכן ושאני צריכה לבטוח בו.
עוד הציע שאגש לטיפול כדי שיעזרו לי להתמודד עם החרדות האלה שמשפיעות עלי מאוד.

הבעיה היא שאני מרגישה שהוא לא מבין כמה נשים זקוקות לחיזוקים אחת לכמה זמן וכמה הן צריכות שיגידו להן כל הזמן כמה הן משמעותיות ויפות וחשובות.
הייתה תקופה שהוא אמר לי את זה המון, מאז הולדת בננו ובעקבות ריבים רבים שהיו לנו הוא כבר אומר לי את זה פחות...

אני מנסה להסביר לו שזה משהו שקיים אצל נשים רבות ולא רק אצלי, קצת קשה לי להגיע אליו למרות שהוא מאוד משתדל
עדי - האם זה הגיוני שבתחילת הקשר יש יותר חיבוקים ונשיקות וככל שהזמן עובר (במיוחד אחרי שנולד ילד) זה הולך ופוחת?
יכול להיות שאם אני אחבק אותו בכל הזדמנות ואתן מעצמי זה יגרום לשינוי חיובי גם אצלו והוא יתחיל לתת יותר?

איך אני יכולה לגרום לו לרצות להעלות לי את הביטחון העצמי?
איך אני יכולה במקביל לטיפול לשמור על שפיות ולבטוח במה שיש לנו?

הי שוב,

אני שמחה שעשית את השיחה הזאת ונכון לשתף ובעיקר שמודבר בבן זוג שמקשיב ומכיל כמוהו.

אני חושבת שאין מה להשוות לנשים אחרות- קודם כל כל אחד ומה שהוא זקוק לו, מצד שני, אני חושבת שלאור העבר הלא פשוט שלך העוצמות אצלך מעט שונות, ובן זוגך מרגיש אחריות שתרגישי טוב יותר- בעוד האחריות היא אצלך. אי אפשר "לגרום" לסביבה לעזור לנו ולטפל בפצעים שלנו- הם יכולים בהחלט לסייע להקל, אבל כל עוד הפצע מדמם- אף פלסטר לא באמת ירפא אותו. כלומר, כל עוד הוא יגיד לך מילים חמות וחיזוקים חוזרים- זה יעזור כמו אקמול, לאותם רגעים. יגיע המחר ותזדקקי לכך שוב, ושוב.. עד שתטפלי בשורש העיניין. השורש עצמו הוא את, ומה שחווית, ואיך הדברים השפיעו היום על הצרכים שלך האישיים והזוגיים.

כשאת אומרת שהוא לא מבין שאשה צריכה חיזוקים- אני לא בטוחה שמדובר בזה. אני חושבת שהוא כן מבין, וכן נותן לך אותם, אך כיוון שאת כ"כ זקוקה לזה (כי שם המשבצת החסרה, עליה הדברים יושבים- חוסר ביטחון וכו') את מנחשת או משערת שהוא לא מבין כמה אשה זקוקה לכך... שוב, האחריות היא לא עליו. בן זוג, כל אחד, לא יכול להיות זה שאחראי לאושר שלנו.. אנחנו אחראים לו. ואנחנו כן יכולים לספר לסביבה מה יעזור לנו, אבל לא תמיד היא "תבצע". ולא תמיד כפי שאנחנו רוצים ובמינון שאנחנו רוצים. לכן הכל הכל תלוי בנו.

בן זוגך אמר זאת מפורש, כך נראה, שקשה לו לחיות עם חוסר הביטחון שלך וען החרדות שלך והצורך השוטף שלך בחיזוקים. מה שבעצם הוא אומר לך, "אני לא יכול לשאת עליי את האושר שלך ואת האחריות לכך שתרגישי טוב. אני עושה מה שאפשר." ואז ממליץ שתגשי לטיפול, כיוון שהוא מבין שהדברים הם הרבה מעבר לרמה הזודגית ולמה ש"כל אשה זקוקה". הדברים הם ברמה האישית הפרטנית קודם כל, כשתחושי הקלה במקומות האישיים את תתפלאי לדעת איך זה משפיע ישירות גם על מה שתחושי בתוך הזוגיות.

כשתתחילי טיפול, אם תבחרי בכך, את בהחלט תצליחי לשמור על שפיות- ובעלך מאוד יעריך אותך על ההחלטה שלך, הוא יתמוך בך ואולי אפילו יותר ממה שקורה היום.

לגבי שנים ראשונות לזוגיות לעומת ההמשך- אצל כל זוג המינונים יכולים לרדת (או לעלות) אחרי שנים ואולי גם אחרי הולדת ילד למשפחה. הדברים נעשים שונים- שיגרה, שחיקה לפעמים, הכל תלוי בתקשורת בין בני הזוג. בתחילת הקשר יש רצון של שני הצדדים למשוך את הצד השני, לנצור את הקשר כי הוא עדיין טרי. כשהוא ממוסד, בנוי, יציב- אין את הצורך כל הזמן להגיד ולחזור על התנהגויות של חיזור, כי כביכול המערכת הזוגית יציבה.

אצלך, זה לא מובן כ"כ מאליו. את מתהלכת כל הזמן עם חוויות העבר, הן אלו שכרגע מעצבות את הרגשות שלך כלפי הזוגיות. ולכן, זה שונה מ"אשה רגילה" שחוותה ילדות אולי שונה. כולנו צריכים דברים שונים, כולנו סוחבים דברים שונים איתנו מהילדות- השאלה מה אנחנו עושים עם זה. האחריות היא רק עלינו.

בהצלחה,

נתת לי חומר למחשבה :-)

פאני שלום,

יש תופעה שנקראת "פוליאמורה" שהיא זוגיות עם מספר בני זוג.

אינני מציינת שזה מה שהיה לבן זוגך או שזוהי תפישת עולמו או שניתן להסיק זאת כיוון שחווה שני קשרים במקביל, ממש לא.

זוהי תפישת חיים שבה ניתן לחיות עם מספר בני זוג לא רק לצרכים מיניים אלא ממש קיום מספר מערכות יחסים. לעתים אחת ראשית (דוגמה - בעל) ומערכות נוספות.

ממה שאת מתארת הוא התנסה בקשר עם שתי נשים במקביל, שיתף אותן כל אחת על השנייה ולא הונה או שיקר לאף אחת מהן. התנסות זו, אינה אומרת שזוהי תפישת עולמו ליחסים.

לגבי האפשרויות שנתת, לא ניתן לעשות ניתוח פסיכולוגי בלי להכיר את בן זוגך.

זה יכול לנבוע מסקרנות, מצורך באישור לגבריות ועוד ועוד סיבות רבות ומגוונות שאין כל יכולת לנתח דרך הפורום.

מה שנראה לי שחשוב לשאול הוא על הזוגיות שלך אתו.

האם טוב לך אתו, האם יש ביניכם הדדיות, אכפתיות, אהבה ועוד..

במידה ואילו מתקיימים, זוהי התנסות מעברו.

ממה שאת מעלה כנראה שזה כן מפריע לך ואת מעלה שאלה איך ניתן לתת אמון באדם כזה?

ראשית, הוא אמר את האמת לשתי הנשים שהיה איתן בקשר ולא הסתיר שזה משהו חשוב. אילו היה אדם שבוגד עם נשים היה כאן סיפור אחר.

שנית, את יכולה בקשר בטוח לשאול אותו על החוויה הזו, ללא שיפוטיות, איך היה עבורו? מה היום חשוב לו? שאילו דברים שמאד טבעי לשוחח עליהם ויש להם מקום בכל מערכת יחסים זוגית, בוודאי בגילאים בוגרים ולאחר ניסיון של נישואין, גירושין, ילדים.

אל תחששי לשאול, את לא מחטטת, כל עוד זה נשאל ממקום לא שיפוטי אלא באמת מתעניין, זה בסדר ולאפשר לו לחשוף עד כמה שזה נכון לו.

יתכן ואת "הולכת" אם תחושה את לא תספקי אותו והוא ירצה בשלב מסוים אישה נוספת בגלל מה שחווה בעבר. חשוב לסמן שעל הכל ניתן לשוחח ביניכם בהדדיות, בהבנה ובעיתוי הנכון ביניכם.

חשוב לזכור דבר נוסף שמה שהתאים לו אז, לא אומר שזה מה שהיה רוצה היום (קשר מקביל עם שתי נשים).....

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

בברכה,

טלי, תודה רבה על המענה
דבר נוסף האם לנשים הללו יש קווי אופי אישיות מסויימים שיאפשרו את הקשר?
אני לא רוצה בשל אהבתי אותו להגיע לסיטואציה זהה

הי פאני,

לא ניתן לאבחן דרך הפורום קווי אישיות מסוימים לנשים ואני מאמינה שיש סיבות שונות שיכולות להביא לקשר כזה, לאו דוקה קווי אישיות זה יכול להיות גם וגם, או או, זה יכול להיות עיתוי, הסיבות יכולות להיות רבות.

מה שאני מזהה שאולי את חוששת שאם את נמצאת בקשר עמו, יש לך דפוסים שקשורים או שאת משליכה משהו "מהנשים ההם" על עצמך. שלא קשור למה שהיה אז להם בקשר אתו.. פה הייתי כן ממליצה לך לעשות איזו הפרדה שמה שהיה לו בעבר, אינו מה שהוא בהכרח מחפש כיום, מה שאז התאים לנשים שהיו אתו בקשר, אינו מה שאת מחפשת היום וגם לא בהכרח מה שכל אחת מהן מחפשות היום...

את היא לא הן (לכאן ולכאן, לא מי יותר או פחות כי אין, אלא אתן נפרדות, כל אחת ואחת היא אישה בפני עצמה...) והייתי מנסה שלא להכניס מצבים/אנשים לשבלונות.

אני מבינה את רצונך לעשות איזשהו סדר במשהו שנראה לך פחות מסודר.. אך הייתי מציעה לך ליהנות מהזוגיות שלך, בוודאי לא לעשות משהו שאינו מתאים לך.

ולעשות הפרדה בין מה שאדם חווה בעבר לבין מה שהוא נמצא היום (בקשר אתך).

את לא תגיעי לסיטואציה כזו אם לא תרצי בה כי אם את לא מעוניינת בקשר כזה, זה לא יהיה ואם דבר כזה יעלה, תוכלי לדבר על מה שמתאים לך ומה שלא.

בברכה,

אני שמה לב באמת שהוא מאוד מתקרב, מתקשר, רואים שהוא באמת רוצה את זה ואני מקווה שזה ישאר כך ושהוא לא יתרחק שוב מחדש ומקווה גם שלא יחזור לאתרי ההכרויות האלה.
כמו שאמרתי- מנסים ומקווה לטוב בע"ה.

דנידנה שלום,

לא הייתי ממליצה לך יותר מידי להיכנס לתקופה שהייתם פרודים. אני מאד מבינה שזה מסקרן אותך ואת רוצה לבחון מה היה בתקופה זו אך נראה לי מהדברים שאת מעלה שכנראה זה חשוב לך מכיוון שאת רוצה לבחון את התנהלותו כאינדיקציה לאמון בקשר ביניכם, שאת מרגישה שקשה לך בחלק הזה של הקשר (אמון בו - מה שציין שהיה לעומת מה שאת חושבת ומאמינה שהיה).

מה שנראה לי חשוב כיום הוא היכולת לדבר על הקשר שלכם בהווה, כיום, עם כל מה שעולה אצל שניכם כל אחד מכם כאדם בפני עצמו וכן כזוג.

את מתארת פרידות מרובות בקשר ומה שאני חושבת ששווה לך לבדוק עם עצמך ראשית: מה חשוב לך בזוגיות? אלו דברים? מה חשוב לך באדם שהיית רוצה לחיות אתו? האם הדברים האילו מתקיימים בזוגיות שלך כיום? במידה ואינן מתקיימים, האם ניתן לשנות דברים? האם יש מקום של גמישות בקשר?

האם טוב לך בקשר? (לרבות אמון, ביטחון ועוד..)

האם זה קשור לתקופות הפרידה ומה היה שם בלבד או לדברים שקורים בקשר כיום?

האם את יכולה לדבר בתוך הקשר על דברים שקורים ביניכם בהווה? על רגשות שלך? שלו? על שניכם?

התקשורת הנה בסיס חשוב בתוך קשר זוגי וחשוב שתרגישי שאת יכולה לדבר על דברים בקשר שלכם. אין זה אומר שחיטוט בעבר יעזור או יקדם את הקשר, אך כן דברים שעולים היום שקשורים לקשר שלכם ולהתקדמות שלו.

את מתארת שיש לך חששות שהוא יחזור לאתרי ההיכרויות. האם יש דפוס כזה שהוא לא רציני בזוגיות והוא אכן עלול לחזור לשם? האם את מרגישה כזה דבר?

חשבי על הדברים האלו ואם תחווי שהוא לא רציני בקשר וירצה לחזור לאתרים של היכרות, כנראה הוא לא האדם הנכון.

באשר לקונדומים שנחשפת אליהם בסרטון וידאו, הם יכולים להיות מהתקופה שהייתם פרודים..


בהצלחה רבה ובברכה,

חן שלום,

כיוון שאנחנו לא מומחיות בפורום לאלימות כזו כמו שתיארת, התשובה ניתנת לך לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית קלינית מומחית לאלימות ולנשים מתמודדות עם אלימות מבני זוגם.

לפניך מספר אפשרויות:

1. במידה ובן זוגך מגויס, ניתן לקבל עזרה וטיפול זוגי מאיש מקצוע אשר מומחה לנושאים האילו במרכז למניעת אלימות במשפחה או במרכז לטיפול בפרט ומשפחה, במחירים מסובסדים, יש שם אנשי מקצוע טובים מאד.

2. במידה ובן זוגך אינו מגויס לתהליך, לפנות לבד לקבל טיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה בעיר מגורייך - טיפול פרטני. שם גם ניתן לבצע הערכת מסוכנות למצב עפ"י תשאול שלך.

3. במידה ואת מרגישה חשש לאלימות חוזרת ואת זוקקה להגנה, יש מקלטים לנשים מוכות אשר מגישים סיוע בכל התחומים - טיפולית,משפטית ועוד..

4. גיוס הסביבה לעזרה עבורך.

5. במידה ויש פציעה בעקבות בלימת הרכב, לקבל עזרה רפואית.

מאחלות לך הרבה בריאות והצלחה ולא להישאר עם המצב כמו שהוא, לקבל העזרה הנדרשת.

בברכה,

עדי וטלי - מנהלות הפורום

אסתי שלום,

פרטים חסרים וחשובים למתן מענה:

בני כמה אתם? כמה זמן אתם יחד הן בזוגיות וכמה זמן מתגוררים ביחד?

חזרי אלי עם תשובה ואתן לך מענה

בברכה,

אני בת 26 הוא בן 34
אנחנו גרים יחד חצי שנה כמעט

זה באמת קריטי כמה זמן אנחנו ביחד? מה זה משנה אני לא הבנתי סליחה.

אסתי שלום,

תודה על תשובותייך, הן נותנות מענה טוב יותר להעריך מתי אפשר להתחיל לדבר על הדברים ומתי לתת להם יותר זמן.

שנתיים של חברות מתוכם חצי שנה מגורים היא מערכת יחסים די ארוכה, נשמע מדברייך שיש במערכת היחסים שלכם התקיימות של הבנה הדדית, זמן איכותי משותף, טוב לכם ביחד, הומור משותף, לצד זה דברים שמתקיימים בכל זוגיות- שלעתים רבים ודברים שחשוב שיתקיימו בכל זוגיות וזה שגם כל צד הוא נפרד, בעל אישיות שלו ותחביבים שלו וניתן לפנות גם כל אחד לעיסוקיו הוא וזה נקרא "נפרדות", מה שחשוב מאד לזוגיות בריאה.

ממה שאת מעלה לא נראה שהנושאים של קשר רציני והמשך לעתיד משותף הוא בצחוק, נראה שיש הרבה דברים טובים שיכולים להוות סיכוי שזה אכן יתקיים.

את מעלה חשש שאת לא רוצה ללחוץ עליו.

כאן אני מעלה שאלה, האם את רוצה עתה לעשות צעד כזה ולמסד את הקשר? האם את רק רוצה לדעת שאכן המטרה של חברך היא רצינית ושיש בכוונתו למסד את הקשר, אולם כרגע זה מוקדם לך?

ממה שאת מתארת את מערכת היחסים שלכם, נשמע לי שהיא יכולה להכיל העלאה של נושא זה. אתם משתפים הרבה דברים, אתם חברים טובים ונראה שגם על הנושא הזה ניתן לדבר.

יש אפשרות לשתף אותו בדברים הטובים שאת מרגישה שיש ביניכם, לומר לו שאת מרגישה בפעמים רבות אתם מעלים נושאים כמו עתיד משותף, חתונות ועוד עיסוקים סביב ושאת היית שמחה לראות את העתיד עמו ולראות מה הוא אומר.

ממה שאת מעלה ועם החברות טובה ששוררת בקשר, זה אפשרי לדבר על זה, אך חשוב שלא תעשי זאת ממקום ש"בוחן אותו" לשם הבדיקה, אלא ממקום באמת אמיתי גם אם את לא רוצה כרגע, אלא יותר מאוחר ולדבר על זה.

בהצלחה ובברכה,

ענית לי תשובה מאוד עניינית ומקצועית. תודה רבה על המענה והיחס! מעריכה מאוד!
את צודקת לגמריי.. יכול מאוד להיות שזה מרגיש לי מוקדם אבל כאילו רוצה להרגיש בטחון שזה יקרה מתישהו..

שלום לך,

קשה לי קצת לענות לך כיוון שחסרים לי פרטים- כמו למשל מה הסיבות בגינן אינו רוצה עוד ילד? האם הן קשורות לזוגיות שלכם, אם כן, מה הוא מעלה?

כשיש עמדות מאוד שונות צריך להבין את התמונה הכללית. האם הוא לא רוצה עוד ילד כי פשוט מסתפק באחד, חושש שהדבר ישפיע מדי על חייו אם יבנה משפחה גדולה? איפה הדברים "נוגעים" לו, ומהי המשמעות האמיתית של עוד ילד בעיניו?

אשמח לפרטים נוספים ואם אפשרי גם לפרט אודות חוויותייך מגידול הילד הנוכחי- מבחינת האבהות שלו והקשר לילדו.

תודה,

אורין שלום,

חשוב שאת מזהה מה הקושי שאת מתמודדת אתו שמפריע לך במערכת היחסים. היכולת לזהות את הקושי וההכרה עמו יחד עם הרצון לשינוי, הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך שיביא את השינוי (יחד עם עבודה ותהליך כמובן).

מה שקורה לך בעת התפרצויות זעם זה שיש לך כעסים אולם יש לך קושי לווסת אותם.

לכולנו כבני אדם יש כעס כחלק מהעולם הרגשי שלנו, אולם חשוב איך מבטאים את הכעסים הללו וברגע שזה לא מווסת, כפי שאת נותנת בדוגמה כאן, זה יוצא משליטה, זה מגיע בצורה יותר תוקפנית, כפי שציינת עם ניבולי פה ועוד, שזו הצורה הלא מווסתת.

אכן חבל שתאבדי קשרים בגלל זה וכן שאת תחווי בעקבות כך חרטה ועוד...

ניתן לטפל בכך בצורה מקצועית עם איש מקצוע מתחום הטיפול ולנסות לזהות טריגרים (זרזים) להתפרצויות ומה קורה לך שם.

הטיפול יכול להיות קוגניטיבי - התנהגותי במקרה הזה (מה שמכונה כיום CBT)

ויכול להיות אצל מטפל שמשלב טכניקות של CBT עם שיחה על הדינמיקות הפנימיות של הנפש ושל הכעסים.

אני ממליצה לך בחום לפנות ולהיעזר.

בהצלחה וחג שמח,

נועה שלום,

את שואלת לאורך מה שאת מעלה בפורום: מה יוצא לו מהקשר הזה? אם הוא נעלם? אם הוא אומר שיש מצב להיפגש ולא יוצר קשר, אם הוא אמר לך שאינו מעוניין בזוגיות , יחסי מין לא כ"כ מתקיימים...

אני מעבירה את השאלה אליך. מה יוצא לך מזה? מה חשוב לך שיתקיים בזוגיות? מה היית רוצה שיהיה בקשר זוגי? האם חשוב לך דברים כמו: ביטחון, אמון, הבנה, הדדיות ועוד? האם דברים אחרים? נוספים?

יש שאלה האם כל אילו מתקיימים בקשר והאם המטרות שלכם מתאימות אחד לשנייה.

יש אפשרות כמובן ולדעתי אף מומלץ לפתוח את זה בפניו. את לא לוחצת אותו בזה שאת פותחת את הדברים. הכל תלוי איך זה נעשה ובאיזו נימה. אני בוודאי לא תומכת בהטחת האשמות אלא בשיחה באמת של דרכינו לאן, מה חשוב לו, מה את מרגישה שקורה בתוך הקשר. מה מקשה עליו להתקדם (אינני מתכונת לכך שלעתים באמת עייפים, דוג' משמרת כפולה שלו של 12 שעות).

אלא דברים אחרים שאת מתארת שהוא שם אבל לא שם, שהוא כנראה מתלבט לגבי קשר ולא בטוח.

השאלה אם התנהגותו וזה חשוב לבחון עם עצמך, משקפת לך משהו לגבייך? האם את בטוחה שאת רוצה קשר רציני? במידה ואת רוצה משהו מעבר למה שהוא יכול להעניק לך, משהו יותר רציני, חשוב לדבר על הדברים האילו בקשר ולא להישאר עם הפגיעה ולקבל החלטה אח"כ מה נכון לך היום.

את ציינת בכותרת "קשר ולא קשר" אולי מה שמתאים לך היום הוא קשר?

חשבי על הדברים.

חג שמח,

דוד שלום,

שני דברים בולטים מאד ממה שאתה מביא אתך לפורום.

משהו אחד שבעיני ראוי לבחון זה האם באמת סיימת את הקשר וסגרת אותו מבחינה רגשית, לדעתי התשובה היא לא.

הדבר השני קשור לדבר הראשון והיא שלמעשה האקסית נוכחת בחיים שלך. אף שאינך מקיים אתה קשר זוגי, יחסים רומנטיים, היא מאד נוכחת, היא מתקשרת, היא מבקשת לחזור אליך, להיפגש ולשבת לקפה..

אתם לא יכולים להיות ידידים. זה מאד קשה במיוחד כאשר לצד אחד או לשניים יש רגשות בתוך הקשר והוא רוצה מעבר.

היא נשמעת לי גורם מעכב בתוך הזוגיות החדשה שלך ועד אשר לא תסיים את הקשר אתה יקרו שני דברים:

דבר אחד - לא תוכל לאפשר לעצמך באמת לתת את כל כולך בקשר החדש ולפתח אותו כי חלק ניכר מהאנרגיה שלך תהיה בקשר שיש עם האקסית (אף אם הוא בהודעות וכו'..)

דבר נוסף - לא יתאפשר לאקסית שלך להמשיך הלאה לקשר זוגי בריא ולהיכרות חדשה עבורה.

משהו נוסף בולט שאתה חווה את עצמך "רע" או דוחה אותה, אם אתה תאמר לה שאתה בקשר ותשים לה גבולות שאין לך אפשרות להיפגש/להיות בקשר וכו'.

אין כל קשר בין להיות אדם רע לבין לשים גבולות למשהו שלא מתאים לך היום.

וכנראה, לא משרת אותה גם ולא טוב לה.

חשוב מאד שתעביר לה את המסר שאינך יכול להיות אתה בקשר, את מאחל לך המון טוב ושתמצא גם היא את הבחור שלה ושהימצאות בקשר לא נכונה עבור שניכם.

אל תשמור את הקשר באף אמצעי: פייסבוק/ווטאפ/סלולרי/SMS ועוד..

במידת הצורך ניתן להסיר חברות, לחסום ווטסאפ ועוד..

לא נעים להגיע לשם אך לעתים אין ברירה אם זה יעזור לך להתקדם בקשר הנוכחי שלך שזה חשוב לך.

הדהוד נוסף זה מה גורם לך לשמר את הקשר הזה איתה?
רק חוסר נעימות? האם עולה שם משהו נוסף? חשוב על זה.

בברכה,

שלום טלי,

אשמח לענות לך בהמשך- הערב או מחר.

שלום טלי, מתנצלת על העיכוב,

את מתארת מערכת יחסים ארוכה ורצינית שנמשכת 14 שנים, זה לא זמן מבוטל. אני מניחה שהזוגיות שלכם מושתתת על אמון הדדי ועל נאמנות. האם את חשה שיש סיבות טובות לאורך שנים אלו לא להאמין עתה לבעלך? הרי אין לך הוכחות שאכן קרתה כאן בגידה, והוא גם מספר שלא היה שום דבר מעבר לשיחות

נכון עשית ששוחחת איתו על הדברים, חשוב מאוד שידע מהם הגבולות שלך ושכנראה חצה אותם.. נכון גם להשקיע יותר בזוגיות, להערכתי המקרה הזה שם זרקור על הצורך הבסיסי והחיוני בזוגיות שישקיעו בה תמיד, לנצח, ותמיד היא תהיה בעדיפות עליונה על פני כל השאר.

אני מניחה שהוא הבין שקרתה פה טעות, אני לא יכולה לדעת האם באמת מדובר בבגידה- זאת יותר שאלה האם את באמת מסוגלת להאמין לו, וכמובן לזקוף לזכותו את השנים בהן חי איתך ובוודאי יצא לך להכיר אותו מכל ההיבטים השונים. את לבטח תדעי האם הוא נוטה להסתיר, או שהוא אדם אמין, גלוי ונאמן. אם אכן כך המצב, אני מציעה באמת להשקיע יותר בשיחות, לאפשר למשבר הזה לפתוח את הדברים לעומק, ואם יש צורך גם להסתייע בטיפול זוגי שיכול להרים אתכם מהמקום הזה- של סדק קשה באמון ואיך מתגברים עליו. לא בטוח שצריך להתמודד עם זה לבד.

לגבי פירוק החבילה- השאלה היא לא רלוונטית למקרה, אני משוכנעת שאתם אוהבים מאוד זה את זו, ואין רצון שלכם לכך. להערכתי את מגיעה למחשבות האלה מתוך חרדה גבוהה, וזה מובן. החשוב הוא להתמקד ב"כאן ובעכשיו" ולחשוב איך מתרוממים רגשית מהמקום הזה, וכל עזרה מקצועית תהיה מבורכת.

בהצלחה רבה,

קודם כל תודה

החלטתי שאני ממשיכה הלאה.. למרות כל הקושי.. מה שעזר לי להחליט זה הוא.. כל הזמן נשבע שלא היה כלום, כל ההתנהגות שלו השתנתה.. בבית הפך לבנאדם אחר.. כל הזמן שואל איך אני מרגישה.. מתחשב ומבין.. ומוכן להכל.. רק שארגיש טוב.. קבענו שיחה של שעה מדי יום אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים, ועד כה שנינו עומדים בזה.. מדברים על הכל כוללל הנושא ההוא.. זה לא פשוט לשנינו.. הוא מרגיש שהוא צריך להתגונן כל הזמן ואני תוקפת אותו.. הוא מודה שטעה בזה שנתן לחברות ביניהם להיות לא מבוקרת ולהיסחף.. הבטיח שזהו.. זה נגמר.. שהוא לא צריך את החברות הזו אם היא פוגעת בחייו..
אני הסברתי שהאמון שלי נפגע, שאני מרגישה מושפלת ושקשה לי, הוא הבטיח שיבין ויכיל עד שהכל יחזור לקדמותו.. סיכמנו שנעבוד לשפר את הזוגיות לבד.. בלי עזרה חיצונית..
כעת יש יותר תקווה..

תודה לך טלי על העדכון החשוב.

מאחלת לכם שתהיו באמת מאחורי זה ותמשיכו להצמיח תקשורת טובה.
חג שמח.

שלום נעמה,

העלית למעשה מתח בין שניכם מאז כניסת ההורות לחייכם, דבר המשפיע הן על רמת הקירבה ביניכם, הכבוד וההדדיות והן על רמת הצורך והרצון ביחסים אינטימיים. נגעת בנושא של המקוה ואני רוצה לחדד- נכון שלאחר שבועיים של "פסק זמן" יש סיכוי רב יותר ל"כיף-כיף" ולקירבה- רק אם השקעתם מספיק בשבועיים בהם לא היתה נגיעה ביניכם. כלומר, אם תעבדו נכון על תקשורת וקירבה מילולית, אינטימיות מסוג אחר- כך הסיכוי להרגיש תשוקה וגעגוע הם רבים יותר.

אני מבינה שיש ביניכם חילוקי דעות לגבי מטלות הבית וההקרבה שכל אחד צריך להקריב גם בהורות, בניהול הבית ובזוגיות. הרבה פעמים בגלל שהאשה כביכול "יותר בבית", משמעו כי היא נחה יותר- לא תמיד כך זה המצב. לפעמים קל יותר לעבוד מאשר להיות בבית עם הילדים, לצורך העינין. כל אחת ואיך שהיא מרגישה, וכמובן ההרגשה תלויה לא פעם בבן הזוג.

אם את מסיימת ב-14:00 ויש לך כשעה או יותר לנוח (מבלי לעשות כלום, רק לנוח) - עשי זאת. הדבר יתדלק אותך באנרגיות ובמנוחה- ותוכלי להגיע לילד ובהמשך, גם לקבל את הבעל - הרבה יותר רגועה (וזה כבר ידביק אותו וגם הוא יהיה סבלני יותר). הייתי מציעה לך לנסות לסדר את שעות היום שלך- לדעת שכשאת מגיעה הביתה את נחה, מתקלחת, אוכלת- מה שמתאים לך וכולל בתוכו מנוחה ו"רק את" לעצמך. לאחר איסוף הילד, להצעתי תיפגשי עם חברה, תצאי קצת לטייל איתו, עשי משהו מעניין יותר. את הבעל כדאי לקבל בחיוך, ועם ארוחה. ורק לאחר שהוא שבע, מעט נח, מתקלח- אפשר להתחיל את הערב במשותף ולדבר קצת.. נסי לעשות זאת כמה ערבים, אני בטוחה שתראי את השינוי.

המסר הוא לא שאת תעבדי קשה יותר, תתרפסי מולו ותהיי האשה "הקטנה", אלא המסר הוא לפעול ולבוא לקראתו, להוכיח לו כמה הוא חשוב לך, לעבוד על תקשורת מקרבת ובריאה, לעבוד על כבוד (מחכה לו ארוחה, אשה עם חיוך ולא עם תלונה) והכבוד יחזור אלייך. אני מאמינה שכשהוא יראה את השינוי הזה - הוא ירצה לשמר אותו, וידע להחזיר לך בהתאם.

רק לאחר מכן, כאשר את חשה כי המתח מעט שקע, ויש ביניכם שיחות מקרבות, ניתן לפתוח מה את חשה בדיוק, או מה יעשה לך טוב. למשל- שיבחר הוא לבד מטלה או שתיים שאת צריכה בהן עזרה, כמו לקלח/ להאכיל / לארגן. כל יום שהוא חוזר (או מה שמתאים לכם) שיסייע לך במשהו אחד או שניים בבית. ולא כשהוא מיד חוזר אלא לאחר זמן מנוחה.

מקוה שהטיפים יסייעו.. החשוב הוא- להתקרב דווקא בשבועיים בהם אין קירבה פיזית כדי שהדבר דווקא יביא אותה חזרה.

שלום שרון,

לכולנו יש את הרצון העז הזה לחזור להתאהבות או לאהבה האינסופית, חסרת החששות, שהיתה לנו בתחילת הקשר הזוגי. אני מניחה שאתה חווה משהו שהוא מאוד מובן וטבעי לכולנו. במקרה שלך הדבר יושב גם על ילדות לא קלה ועל חרדות שאופפות אותך..

אני שמחה לשמוע שאתה בטיפול, מאוד מסכימה עם המטפלת כן לנסות למצוא חלקים נוספים בחייך שיוכלו להשפיע על "מילוי" עצמך. כלומר, אם תצליח לקיים קשרים נוספים קרובים, לעשות דברים לא שגרתיים (גם עם בת זוגתך- למשל טיול אקסטרים, להכניס ריגוש לתוך הזוגיות), ובכך לצקת תוכן נוסף לחייך- תהיה לכך השפעה חיובית מיטיבה.

מדובר כנראה בבת זוג מאוד מיוחדת שמאפשרת לך להיות אתה ומקבלת אותך עם כל מי שאתה. אני בטוחה שגם היא יוצאת נשכרת מהזוגיות איתך ומרגישה ברת מזל. לא תמיד מוצאים זוגיות כזאת בגיל כה צעיר- זוהי בהחלט מתנה שיש לשמור עליה מכל משמר. לפעמים אנחנו כ"כ רוצים לשמור על זה ולהיות בשליטה, ושוכחים להנות ממה שיש. החשש שיהיו תקלות גם הן קשורות לשליטה ולמחשבות טורדניות- הייתי מציעה לשוחח על זה עם המטפלת גם.

אני די משוכנעת שמה שגורם לך לחוש כך הוא למעשה חוסר מיצוי עצמי ופחות משהו שקשור לקשר הזוגי, שכן אינך מוצא בו משהו באמת בעייתי, אלא הפוך. אתה מתאר קשר טוב ויקר ערך. ולכן, נדרשת התבוננות פנימה וחשיבה מה כן יכול למלא אותך.

בהצלחה רבה,

בנוסף לכל המטען שציינתי למעלה , אני בוחן בצורה כמעט אובססיבית את מערכות היחסים מסביבי ותמיד מרחפת מעליי המסקנה שאנשים אחרים מרגישים וחיים יותר טוב ממני בקשר
הרבה פעמים אני פשוט מוצא את עצמי אומר " הלוואי שהייתי הוא"
כמובן שאני לא יודע מה קורה בתוך הקשר של אותו סוג אבל כל כך רוצה להרגיש באופן אמיתי ולא לפחד מהשאלה "האם אני אוהב אותה ?"

הי שוב שרון,

לעולם הדשא של השכן (הזוגיות, הכסף, הבית, ההצלחות, בני הזוג, המשפחה) יהיה ירוק יותר. אבל לאמיתו של דבר, זה לא כך. כל אחד מתמודד עם החבילות שלו, לכל אחד יש את דרכי ההתמודדות שלו ואין דבר כזה מושלם.

אני שוב מציעה להכניס את כל התכנים שאתה מעלה תוך הטיפול, יש התערבויות טיפוליות טובות שיכולות לעזור לך דוגמת טיפול בחרדות ובמחשבות טורדניות- אני בטוחה שהמטפלת שלך תדע לסייע. שים לב לאותם דפוסים שמעכבים אותך שוב ושוב, לאותן מחשבות שאין מהן מנוח, ניתן לעבוד על כך בטיפול.

בהצלחה רבה