פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום לך,

אני יכולה להבין את התחושה שלך, גם כשאין מסגרת מחייבת לעיתים לא נימנע מתחושת התסכול והבגידה. באופן אבסורדי זה קורה, ובעיקר כלפי אלו שכן יש שם רגש וכן יש רצינות כלפיהם. הרי לא היית חש כך אם היא לא היתה מישהי עם פוטנציאל לקשר רציני עבורך.

אני חושבת שמה שקרה, אצלך, בעיקר מחדד את ההתבוננות שלך בה- כאובייקט רציני וכמישהי שנכנסה לך ללב, עובדה שאחרי הנסיעה שניכם הבעתם משאלה לחזור לקשר רציני.

העינין הזה שהיתה עם בחור טרם פגישתכם יכול להסביר שאולי היא לא רצינית כמוך, רק אולי. הסברה השניה היא שבאמת בגלל שלא היתה פה מסגרת מחייבת, היא רצתה להתנסות בחוויות אינטימיות (לפעמים נכנסים לקשר מחייב ולכל אורכו חשים פספוס והחמצה על אותן חוויות שלא הספקנו לחוות טרם המחויבות). אחרי שהכעס מעט יחלוף ותוכל להפעיל שיקול דעת, אולי תשאל אותה לגבי זה- לפעמים הכנות של בת או בן הזוג משמעותית להמשך הקשר. יתכן והיא תיתן הסבר שיניח את דעתך ויעזור לך לצאת רגע מהמשבצת של"זה אני וככה זה". במהלך החיים תפגוש הרבה פעמים את שבירת העקרונות שלך, שבירת ערכים או אקסיומות שהחלטת שלפיהן אתה הולך. לצד כך תאלץ להיות גמיש על פי מה שהמציאות תכתיב לך. יתכן וזהו ניסיון לא רע בכלל להתגמש, ולבחון עם עצמך- האם אתה יודע גם להיות "אמצע", ולא ממש בקצה.

בהצלחה רבה,

שלום,

אני מניחה ששיתפת אותנו בשאלה האם להמשיך את הקשר או איך להתייחס אליו.. כיוון שלא כתבת שאלה קונקרטית.

לאנשים יש "הגנות" לפעמים, ולא תמיד הם רוצים להתחייב, להמשיך ולהגדיל מחויבות בחייהם, לפעמים יש מניעים לא מדעים בהם אדם בוחר למשל שלא להביא ילדים מבחירה, או לא להינשא מבחירה. הרבה פעמים יושב שם קושי רגשי לא פתור עוד מהעבר. עובדה שהקשר גם החל גך- בשקר מצידו, בניתוק הקשר לאחר מכן, כלומר את לבטח רואה שיש דפוס שאינו מגובש, לא רציני.

העובדה שאת בת 31 והוא מבוגר ממך רק מלמדת עד כמה הפער הוא משמעותי ולא רק בגיל. לא נשמע שזה אדם "בראש" שלך, ולא סתם חשת שהוא מוזר ולא לטעמך. בהחלט הדעות שלו והסתכלותו על העולם היא חשובה וקריטית להמשך הקשר.

לגבי אם אדם אוהב אותך הוא ירצה ילדים- זה פשטני מאוד ולא הייתי מאמינה לזה בכל מחיר. כלומר בהחלט יש מצבים בהם בני הזוג מאוהבים ואחד מהם חושש להביא ילדים, עד כדי הינעלותו על כך שלא מוכן להביא ילדים. אין לכך קשר לאהבה בעיניי. יש לכך קשר לבשלות רגשית ולגיבוש אישיות בריאה.

אם את חשה שזה לא מתאים לך, המשיכי הלאה. הייתי בוחרת בבן זוג שהוא בשלב דומה בחייו, צעיר יותר, מגובש יותר על רצונותיו ואיתו לנהל קשר גמיש ולא קיצוני- לא בגיל ולא בתפיסה. להיות באמצע- אלו שיעורי בית גם עבורך.. :)

בהצלחה,

ממתינה...תודה רבה לך😘

שלום לך ומתנצלת על העיכוב,

נשמע שיש פער גדול בינך לבין בן זוגך. אומרים שלא סתם אנחנו בוחרים דווקא בן זוג כזה ולא אחר. יש כאן אדם שגר עם הוריו, תלותי מאוד לדברייך ומתנהל בילדותיות. גם הסיפור עם הידידה ההיא ולאחריו העינין עם הבחורה מהאינטרנט.

את, כמו אמא- נוזפת , והוא כמו ילד- בוכה ומבקש עוד צ'אנס. אני לא בטוחה שהוא במצב רגשי בשל כדי להתנהל בקשר רומנטי. כל עוד מדובר בדפוסים תלותיים כאלה, וחוסר הבנה של התנהלותו, אינני יודעת איך אפשר להתנהל זוגית אלא אם כן את באמת אוהבת אותו ומוכנה להיות ה"אמא" הזו שהוא מבקש. יש פעמים שזה נוח לשני הצדדים, אף כן נראה שלך הקשר פחות טוב ואת מוציאה הרבה אנרגיות על הפערים ביניכם.

נסי לחשוב כך על הדברים, אולי תיווכחי שיש עוד מקומות בהם מתנהל באופן לא בוגר (תגובות, חברים, עבודה וכן הלאה.. כמו לדוגמה העינין עם האוכל- שאמא מכינה לו).

בהצלחה

שלום לך,

אכן נשמע שאתה מאוד מתוסכל מהסיטואציות שחוזרות על עצמן כמובן וכמובן שבגידה אינה פיתרון ואני שמחה על כך שאתה לא חושב על הכיוון הזה- בגידה עלולה להכניס משבר אמון קשה לתוך הקשר ובכל מקרה לא היתה מקלה על המצב.

נשמע שמה שאתה מבקש הוא שינוי בתפיסת האינטימיות בתוך הקשר, ונראה שעשית מאמצים לשוחח על כך עם אשתך. היא מצידה כן ניסתה לשפר ועובדה שזה כן עבד. הייתי עוצרת ברגעים האלו שהחיים האינטימיים השתפרו- להחמיא לה על כך ולהודות לה על כך שהיא עושה כזה שינוי, היא מתאמצת בכל זאת לספק את מבוקשך והיא מבינה שזה חשוב לך.

במקביל הייתי מנסה להציע התערבות טיפולית מסוימת - לא טיפול ארוך טווח, אלא מספר פגישות עם מטפל מיני זוגי שיכול לסייע במתן הדרכה במצבים כאלו בו אחד מבני הזוג מרגיש כך. טלי שלנו כאן בניהול הפורום היא מטפלת מינית מלבד כל הכשרותיה האחרות (היא עתידה לחזור מחופשה בסוף החודש), אני מציעה לפנות ולנסות לקבל עוד זוויות ראיה.

בהצלחה רבה,

קרן שלום,


תראי, לא ברור ממה שאת מעלה האם אתם שומרים נידה מסיבות דתיות או אחרות. בכל מקרה שמירת נידה היא לערך חמישה ימי וסת + בערך שבעה ימים נקיים = כשבועיים. את מציינת שלעתים את רוצה את המין ואת "שוברת נידה" לשם כך.

כל זוג כמובן עושה מה שמתאים לו, השאלה היא איך זה עבורכם תקופת הנידה, מה זה עושה לכם, האם זה מעורר את התשוקה יותר/יוצר מתחים וכו'..

בנושא האוננות והפורנו

אנשים מאוננים וזה אקט טבעי. אני קוראת שאת אכן רואה את זה כך. אין באוננות בכדי לפגוע ביחסי מין בין בני זוג ואנשים מאוננים גם בקשרים ובנישואין טובים מאד לצד יחסי מין מספקים מאד. (הבעיה היא אם יש אוננות שבאה על חשבון יחסי מין וזו לא המצב אצלכם).

באקט של אוננות (ללא פורנו או עם פורנו) יש סיפוק ופורקן עצמי שזה שונה מאשר יחסי מין שבו מעורב אובייקט נוסף.

מרחב הפורנו: פורנו הוא מקור לגירוי מאד קל, זמין ומהיר.
בפורנו יכולה להתרחש שבירת גבולות ומחסומים שלעתים ביחסי מין לא עושים אותם. מרחב רחב יותר לפנטזיות (לאנשים יש פנטזיות מאד אישיות שמופעלות גם בעת יחסי מין (בעיקר לפני אורגזמה) וגם בעת אוננות וגם בעת בחירת נושא הפורנו), בפורנו תמיד האובייקטים מגיעים לאורגזמה (=הם לא באמת מגיעים, אך הסרטים נוצרו לגירוי הצופה בהם..)

ומפעילים חושים רבים אצל האדם הצופה בהם. יש אפשרות "לשבור" חוקים רבים בחוויה פרטית.

אני חושבת שמה שמעיק עליך הוא משהו שאת לא מרגישה גם נוח לדבר איתו עליו והוא גם נושא התזמון (לאחר יחסי מין אתך).

יכול להיות שהוא נהנה מאד אתך אך רצה בעינוג העצמי לספק צורך אחר של ריגוש, של סף, של משהו אחר ...
השאלה אם זה קורה בתכיפות גבוהה או אחת ל.... גם שאלה אם לדבר על זה.. מאידך, אם משהו מאד מציק לא כדאי לשמור בבטן...

לדעתי, כדאי להביא את הדברים אל הקשר שלכם.
מה הוא עושה במרפסת ולמה לא מגיע לישון? הוא יכול לומר שהוא גולש, קורא ועוד ועוד ולא תגיעי אתו לנושא שמטריד אותך..

לא הייתי שופטת אותו על הדברים כי זה יגרום לו למבוכה ולהסתגר יותר.

הייתי משתפת אותו בכך שאת נהנית ביחסים אתו בכלל וביחסי המין בפרט, שאת יודעת ומבינה שאנשים מאוננים וזה טבעי. אך נשארת עם שאלה לגבי עיתוי הסיפוק העצמי ושזה מיד לאחר יחסי המין אתך. חשוב מאד עיתוי השיחה ששניכם רגועים וקשובים (=בכל נושא בזוגיות/הורות וכו'...)

יש לך חשד שהוא מכור לכך?

התמכרות פוגעת באדם בתחומי חייו, זו רק שאלה יתכן ואין שום דבר בנושא.


ציינת משהו לגבי כעסים שלך שלא היה ברור. האם את תתפרצי אם תגלי כזה דבר? או תגלי אם זה לא פורנו או צ'אט פורנו וכו?

המלצתי תהיה "להקדים תרופה" ולשוחח על הדברים בצורה מזמינה ובונה התקשרות טובה והקשבה.

אם יש לכם קשר טוב זה מאד חשוב ואני מאמינה שאתם תגיעו להבנות תוך כיבוד הגבולות הפרטיים אחד של השנייה.

מאחלת לך הרבה הצלחה.

בברכה,

ראשית כל תודה רבה
שנית, לגבי הנידה. אנחנו מקיימים אורח חיים " חצי דתי" אני יותר חזקה ממנו . הדוגמא היתה להבהרה שיש יחסי מין תכופים. הנקודה היא שבאמת התזמון מאד פגע בי. אשתך שוכבת ערומה במיטה מחכה לך וזה מה שאתה עושה??
אני אמורה להגיד שזה סבבה ןלגיטימי? ולא נראה לי שהוא מכור. פשוט הוא חוזר בלילה מאוחר לפעמים ויושב עוד שעתיים במרפסת ואני מתחילה לקלוט.....

הי קרן,

לא ציינתי שאת אמורה להגיד שהכל מצוין ולגיטימי אלא כן לדבר על הדברים אם זה מטריד אותך בקשר.

מה שהבנתי ממך שזה לא בא על חשבון יחסי מין אתך ושהם מתקיימים...

תודה על התשובה
כוונתי היתה שאולי אני מיושנת מידי וזהו דבר לגיטימי.. פשוט הופתעתי מאד ואמרתי לו. שהמעשה לא מפריע לי. התזמון. אמר שהיה שתוי ונסחף. זו לא פעם ראשונה וזה כנראה גם לא פורנו אלא סתם שיטוטים ברשת וזה האמת יותר ביאס אותי. לחשוב שאיזו דוגמנית בחורה יפה עושה לו את זה..בזמן שאני מחכה במיטה. איזו מין בחירה הזויה לטעמי. .עכשיו האווירה סתם עכורה . באמת שלא רציתי לריב אבל קיבלתי תשובות כאלו דביליות שאין לי מה לומר ועכשיו הוא זה שכעוס
המון תודה על מענה מהיר זה באמת עוזר

קרן,

ממה שאת מעלה את לא נשמעת בחורה מיושנת.
אני מבינה את הפגיעה שלך שזה קורה לאחר יחסים אתך..

את מודעת ללגיטימיות שיש למרחב הפרטי של אוננות אך את כן מעלה שאלה לגבי עיתוי האוננות והסיפוק דרך פורנו/אתרים לאחר קיום יחסים אתך. אולי יש לך גם שאלה איך היחסים אתך, עד כמה זה מעיד אם טוב לו (למרות שאין קשר בעיני...) אבל בהחלט אפשר לדבר על הדברים.

מה שמחזיר אותי למה שציינתי שביחסים בריאים וטובים, כדאי לדבר על זה בצורה לא שיפוטית, מאפשרת ומזמינה דיבור והקשבה, ממש כמו שאפשר לדבר על כל נושא אחר עולם. נכון שזה נושא יותר "עדין" לכן כדאי לומר לו את הדברים שאת אוהבת בקשר ואוהבת במין אתו (=שהם לגמרי אמיתים ונכונים.......) ושכן את מתהלכת עם השאלה הזו ואת לא רוצה להתהלך עם שאלות שונות שלך עם עצמך ומאידך, את רוצה לאפשר לו מרחב שלו (ממש כמו שלך יהיה את המרחב שלך).

לי יש תחושה שיש במין האחר בעינוג העצמי, איזו שבירה של גבול/מחסום, סיפוק מהיר וזמין שעם עצמו הוא יכול לעשות זאת וזה קורה לאנשים. שווה לנסות לדבר על זה ובעיקר בהקשר של העיתוי. אם הוא מכחיש, תרככי אותו ותאמרי לו שאת יודעת, את לא רוצה לשפוט ואת מבינה שלכל אחד מגיע המרחב האישי שלו אך את "מתהלכת" עם שאלה של תזמון הפורקן לאחר הסקס אתך. האם היחסים מעוררים אצלו עוד חשק? רצון לפורקן נוסף? שווה לדבר על זה...

שלום לך,

את מתארת התמודדויות שונות ואני אאיר מספר נקודות חשובות.

ציינת שאת אם לילד עם נכות. ילד בכלל ועם נכות בפרט. בהחלט עשוי להסיט את הפוקוס מהזוגיות להתמודדות עם הצרכים שלו ובמקרה ויש צרכים מיוחדים, בוודאי שגם לשם.

את מתארת שאת מרגישה לבד בזוגיות ולבד מול העולם.

מאד יתכן שכל מה שאת מרגישה משפיע על הקשר שיש לך עם בעלך ואין לכם את הזמן המספק (או שאולי אין כלל) לשמר את המרחב הזוגי שלכם ואת מתארת שאין אהבה כי אין מקום לזוגיות, אולי אינטימיות ומיניות שנפגעו.

אני מאד מאמינה שאת לא צריכה להישאר לבד עם הדברים האילו וחשוב מאד לקבל עזרה. גם מבעלך ולא רק..

חשוב מאד שתוכלו לתקשר ביניכם לגבי הנושאים האילו, שהם יהיו מדוברים בתוך הקשר שלכם. שתקחו לכם כל יום זמן לדבר על החיים, איך עבר היום וגם לתת מקום לצרכים שלכם, למחשבות ולרגשות. לאפשר להם להתקיים בתוך הקשר.

התקשורת הינה קרקע זוגית מאד חשובה.

חשוב לומר דברים לא מתוך שיפוטיות או ביקורת, אלא ממקום בונה ומזמין הקשבה. אני בטוחה שההתמודדחת עם ילד עם נכות משפיעה גם על בעלך ואולי יש לו את הדרכים שלו להתמודד..

לגבי הבן שלכם. חשוב מאד לקבל עזרה ותמיכה בהתמודדות. לא ציינת מהי הנכות שלו אך יש היום קבוצות, יעוץ להורים, עמותות ועוד.. אשר עוזרים להתמודדות הספציפית שיש לכם. הן ברמה הזוגית (טיפול זוגי) והן ברמה הפרטנית.

כדאי לבדוק עם השירותים החברתיים, בפורומים באינטרנט, בעמותות רלוונטיות (עפי מה שרלוונטי לבן שלכם ולכם).

בעיניי יש כאן מספר דברים: שאת לא תרגישי ככ לבד עם הילד מול העולם, גיוס מקורות תמיכה לרבות בעלך ולנסות מקומות נוספים, מציאת זמן איכות לכם כזוג גם לשוחח וגם לשנות אוירה מידי פעם מחיי היום יום דרך זמן איכות ביחד.

לבד מזאת אני מעלה נקודה נוספת, ציינת שאת רוצה שיטעינו אותך דברים, זה המקום למצוא לך מה שיכול לעשות לך טוב. אני לא יודעת אם את עובדת או יש לך חוגים, לימודים, תחביבים. אך חשוב למצוא גם לך עצמך את המקומות עבורך. בין אם זה חברות, חוג נחמד, ספורט, קורס מעניין, כל דבר שמספק אותך ועושה לך טוב ולשלבו בחייך.

אם אסכם את דבריי: יש כאן צורך בשילוב של מספר דברים על מנת להרגיש טוב יותר, אשר עשויים לתרום לך, לבעלך, לזוגיות וכן לטעינת המצברים לגדל את הבן שלכם.

לא להסס לקבל עזר ולפנות, לשוחח עם בעלך. זו לא חולשה ואיש לא אשם שיש ילד שנולד עם נכות. חשוב לקבל מה שנקוקים על מנת להרגיש טוב יותר. לא להסס לקבל עזרה אם יש משפחה שאפשר לפנות אליה, חברים...זו לא בושה.

נפש בריאה היא כזו שניזונה ממס דברים שצריכים אותם בחיים ומתיאורך נראה שמס דברים אכן חסרים לך. חשבי על הדברים.

בברכה ובהצלחה,

דוריאל שלום,

אני זוכרת את הפניה שלך בפורום בזמן שחבר שלך היה בח"ל והן עדי ואני המלצנו לך לתת סיכוי לקשר זה להתפתח, היות ושניכם רציתם בו ועתה את מתארת שגם עם שובו, אתם רוצים את הקשר וטוב לכם.

נראה מדברייך שהוא מאד מעוניין בקשר וכן שאת.

מה שאת נכנסת אליו הוא מעין "לופ" מחשבתי שגם חווית אותו במהלך השהות שלו בחו"ל (האם להמתין לו, האם יהיה נאמן לך, האם לצאת לדייטים למרות שלא הרגשת שאת מעוניינת בכך ורצית אותו..)

עתה את מעלה שאלות בסגנון האם זה טוב מכדי להיות אמיתי? האם את ראויה לכל הטוב הזה? למה שישקיע בך?

אני מעלה מספר דברים שנראה לי שכדאי לך לבחון אותם.

נראה מדברייך שיש לך מודעות למחשבות האילו שעולות אצלך, לחוסר הביטחון שעולה אצלך, לכך שיש לך יכולת להיות בקשרים ממושכים, לאיכויות שאת מתארת שיש אצלך אולם, יש איזה קושי לשים אותם בצד בקשר והמחשבות ממשיכות להציק וקשה לך לעשות איזו נפרדות בין מה את מרגישה וחושבת לבין מה באמת מתנהל בקשר שלכם, שהוא נשמע טוב (מעוניין בקשר, רוצה להיפגש אתך עם חברים, לנסוע אתך לסופ"ש, יש מרכיב של געגועים בקשר, לא לחינם המתנתם את התקופה הזו ועוד...)

יש מקום לבחון עם עצמך מה שונה הקשר אתו מקשרים זוגיים אחרים? האם זה יותר רצון שלך להיות בקשר מאשר בני זוג בעבר? האם זה קרה עם בני זוג קודמים? האם משהו אצלו מפגיש אותך עם יותר חרדות/חששות? (לא בטוח שזה חלקים שלו, יתכן וזה משהו שמתעורר אצלך)

כדאי לבחון עם עצמך מה זה.

האם את יכולה להצביע על קטליזטורים (זרזים) אשר מעוררים את המחשבות הללו (מתי זה עולה, לאחר אילו אירועים, כמה זמן נמשך? מה מרגיע את זה?

מה שאני מציעה לך זו עבודה עצמית מעט קוגניטיבית של תהליכי זיהוי.

חשוב מאד לדעת ואת מעלה את זה שזה אכן מגיע ממך (=ללא שיפוטיות כמובן אלא לשם ראיית הדברים) ולא מתוך משהו אובייקטיבי שקורה בקשר או מיחס שלו או חוסר השקעה שלו וכן שאין 100% באף קשר זוגי או אחר...

האם חווית בעבר חוסר אמון מאדם ? (לאו דווקה זוגיות) מקשר?

חשבי על הדברים.

מתיאורך נראה שכדאי להמשיך את הקשר וחבל להפסידו וכמו הכותרת שנתת, אכן יש צורך בשינוי צורת החשיבה שנשענת על מקומות רגשיים. במידת הצורך ניתן תמיד לפנות לייעוץ ועזרה מקצועיים.

פעמים רבות מחשבות של "לופ" ניזונות מאישורים חיצוניים שהם אמנם מרגיעים, אך לא לזמן רב והאישור האמיתי, האותנטי והבריא, מגיע מבפנים.

בברכה,

יוכי שלום,

חשוב שאת מזהה מה קורה במערכת היחסים שלך עם בנך ושאת רוצה שיהיה אחרת וזה נכון למען ההורות שלך (לקשר עם בנך) וכן למענו, להפחית את מאבקי הכוחות וללמוד איך להתמודד אתם.

ההתנגדויות מצד בנך יכולות לנבוע מסיבות שונות וכנראה הן על רקע רגשי, יתכן ו"סוחב" כעסים מהגירושים, מדברים נוספים בחיים, לא ניתן לדעת דרך הפורום מה הוא עובר ומה הדינמיקה של הקשר ביניכם, איך הקשר עם האב ועוד שאלות רבות.

על מנת ללמוד להתמודד עם ההתנגדויות ולנסות לא להיכנס למאבקי הכוח, חשוב לקבל את ההדרכה המתאימה מאיש מקצוע.

אני ממליצה לאור מה שאת מעלה לפנות לייעוץ וטיפול אצל פסיכולוג/ית ילדים אשר יכול/ה לתת מענה טיפולי לבנך (עיבוד רגשי, עזרה בהתמודדות עם דברים אשר עולים אצלו) וכן שיתוף שלך כחלק מהתמונה של הטיפול ואולי אף פגישות משותפות ומתן הדרכה לך כחלק מתהליך זה.

נראה שהמענה שכדאי שיהיה הוא לבנך והן לך.

כדאי גם לבחון מה קורה עם שני הילדים האחרים.

חווית גירושין בכלל וקשה בפרט, היא מאד לא פשוטה עבור ילדים וחשוב להעביר להם שאתם אוהבים אותם, שיהיה ביניכם קו אחיד לגבי כל מה שקשור אליהם וחשוב להסביר שהגירושין הם החלטה שלכם לא לחיות ביחד, אך אינה באשמת אף אחד מהילדים ואינה מפחיתה מהאהבה שלכם אליהם.

טבעי שרגשות עולים (גם כאילו שפחות נעים לחוות כהורה) כאשר יש ילד שמתמודד עם התנגדויות ועוד וחשוב לא להיבהל מהם, לקבל את הרגשות ולגשת לקבל את העזרה המתאימה.

בברכה,

אבי שלום,

אתה בחור צעיר, אני לא יודעת האם היו לך התנסויות או מערכות יחסים רציניות לפני החברה הנוכחית, אנסה להאיר מספר נקודות לאור הדברים שציינת בפורום:

כפי שאתה מציין אכן לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה כפי שיש לך בפנטזיה, קרי, ליהנות מכל העולמות.

אני חושבת שיכול לעזור לך להבין מאיפה הדפוסים מגיעים ואני מעלה מס' נקודות שיכולות להיות. האם אתה מרגיש שעוד לא התנסית מספיק, האם אתה מרגיש כמו שציינת "אדרנלין" שאתה "מתמכר" (אני מאד נזהרת במילה הזו) אך רק לצורך התיאור לתחושת הכיבוש, לתחושת הפלירטוט, הקשרים, לתחושה שבחורות רוצות אותך, אישור לגבריות שלך ועוד..

האם בכל זאת משהו חסר בקשר. אין אדם שהוא שיכפול של אדם אחר, אין אדם שאין לו תכונות שיליליות. כולנו מורכבים מ "גם וגם" וזה בסדר וככה זה צריך להיות.

ככל שיש לנו המסוגלות לראות שהחיים מורכבים בגוונים של האפור ואינם שחור-לבן, אנחנו נפתחים למגוון של דברים הן במערכות יחסים והן בתחומים אחרים בחיים ולנוע בהם.

נקודה נוספת שאעלה, האם אתה מזהה דפוס כזה בתחומים אחרים בחייך? (לימודים, עבודה, חברים ועוד..) שיש צורך בריגוש, החלפה, משהו לא מספיק...)...

חשוב על הדברים.

משהו חשוב לציין, אותו פלירטוט/התקשרות יכול להיות נעים אך הוא עשוי או להסתיים שם ואז יהיו עוד פלירטוטים/התקשרויות שיסתיימו שם.. או פלירטוט/התקשרות שיכול להביא לקשר ואז אותו צורך בפלירטוטים יעלה שוב.. חשוב לציין שהצורך הוא פנימי... והוא עונה על איזשהו חסך.. שאותו ניתן למלא בדברים אחרים אחרי שמבינים מהו...

וחשוב לבחון אותו על מנת להגיע לזוגיות בריאה ושלמה עם עצמך אם אתה רוצה כזו.

ניתן תמיד להתייעץ גם עם איש מקצוע.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום עדי,

צר לי ממש לקרוא את מה שעובר עלייך. את מתארת בדידות קשה, ואולי היא חלק מהסיבה להיקשר כ"כ חזק למישהו שכבר כן רוצה בך, וגם אם זה לא לגמרי רציני לאורך כל הדרך. כלומר קיים איזשהו דפוס של קירבה מצידך, וצורך עז להיות ביחד, כדי אולי לא לחוש את הלבד, ולא להתמודד "איתך", אלא רק כשאת ביחד עם מישהו.

הדפוס הזה של להמשיך לנסות ולא להיפרד יכול להשתנות- גם כדי שאת תרגישי שאת מתגברת, שאת בשליטה. זה מאוד חשוב להמשך ולקשרים הבאים שיהיו לך.

אני מבינה שהוא סיפק אצלך משהו שמאוד חסר לך וכנראה לא מאתמול, אלא משהו שמלווה אותך הרבה זמן, אולי מהילדות. ולכן חשוב לנסות להפוך את הדפוס הזה לבריא. תלות בקשר היא לא דבר טוב- צריך להפוך את הקשר לתוסף, להעשרה, בנוסף למה שיש לנו בחיים- הזהות האישית שלנו.

חשוב ללכת לטפל בזה.

בהצלחה רבה

שלום יושי,

בהחלט משבר אמון קשה מאוד בקשר. אין לי ספק שהדבר תפס אותך ביום בהיר אחד, והותיר אותך מלאת שאלות, ספקות וכאב.

אני מבינה שכרגע מדובר בתקופת ביניים בו הוא צריך לשהות עם מה שקרה ולקבל איזושהי החלטה, ואולי גם את. בזמן הזה מאוד רצוי ויהיה חיובי ביותר לפנות לתמיכה מקצועית- רק את כרגע. חשוב לא להישאר עם המחשבות לבד, חשוב לא להיכנס ללופ שקשה לצאת ממנו- צריך לשתף. הגעת לפורום וזה חשוב וטוב, אבל כדי לתת לך תחושה אמיתית שאת לא לבד עם זה ויש לך שותף למחשבות ולרגשות שעולים- חשוב לפנות לאיש מקצוע. זה יכול להיות עו"ס קלינית, פסיכולוגית (לא הייתי ממליצה במקרה זה על אימון אישי).

השיח על מטפל על מה שעובר עלייך יכול לפנות אותך מעט, רגשית, ליום יום שלך, וגם לסדר את המחשבות. אני מקוה שתשקלי לחיוב.

בהצלחה,

שלום לי,

את מתארת מצב בו את לא מרוצה מקשר מסוים שיש לבעלך עם חבר. את חוששת שהתכנים שעולים שם יערערו את בעלך, והוא ישקול לעשות צעדים מרחיקי לכת, ואולי אף להרוס את הקיים. אני הייתי מעלה נקודה חשובה- עד כמה את מרגישה שאת יכולה לסמוך על בעלך, שהוא "בתוך" הקשר, מאמין בו (בקשר שלכם), אוהב אותך, רוצה בך ובעתיד משותף. לכאורה נראה שאם היתה הרגשה של אמון מלא, אולי היית עוזבת את המחשבה השלילית שבעלך יושפע מדעה כזו.

אפשר לשקף לבעלך שבוודאי גירושים קשים של החבר משפיעים על אותו חבר, על תפיסת עולמו הנוכחית, ואולי הוא מפצה את עצמו על מקומות ש"כלאו" אותו בקשר וכו'. זה לא נכון לגבי כולם, אלא זה נכון עבורו. כחלק מהגנה, אנחנו מאדירים ומצדיקים גם מצבים של בדידות- כדי לא להיפגע. יכול להיות שזה חלק מהעינין.

כך או כך, לא בטוח שבעלך כ"כ משופע מזה כפי שאת חוששת. במצב כזה הייתי ממליצה להכניס לקשר שלכם חיות, כיף (בנוסף למה שכבר קיים), לשדר קלילות ואהבה- ופחות להיכנס איתו לטריטוריות של קשרים עם חברים- הרי חשוב שהוא ירגיש שהוא יכול גם לצאת ולבלות ללא "רדיפות" או ביקורת מהצד. ככל שתעצימי את הקשר והזוגיות- כך הוא ירגיש בר מזל בהתאם.

בהצלחה רבה,

שלום אור,

נשמע מאוד לא פשוט- לופ של מחשבות שלא עוצר, חרדות שמאיימות להתגבר ולמעשה החיים קצת עומדים במקום, ולא מתקדמים לכדי החלטה שלמה.

אתה מתאר מצב שהרבה אנשים שרויים בו- המחשבות לא מפסיקות, הן טורדניות וגורעות מאיכות חייך באופן חד וברור. לתופעה הזאת יש טיפול, בד"כ טיפול התנהגותי קוגנטיבי, בו ניתן לשלוט על המחשבות, לפתח מחשבות מיטיבות יותר ולעזור לך להתמקד בכאן ובעכשיו.

רצוי לגשת למטפל שמכיר את הגישה ויכול לסייע לך דרכה. מטפל כזה תוכל למצוא גם ברשימת נותני השירות של הביטוחים המשלימים בקופות החולים (ללא הפניה), וגם דרך המרפאה עצמה (עם הפניה מרופא).

כמובן שגם דרך המגזר הפרטי- טיפול C.B.T - תוכל גם לקרוא על השיטה לפני שאתה פונה למטפל.

אין סיבה להישאר עם זה ככה, זה ניתן לפיתרון.
בהצלחה!

ליאת שלום,

מספר פרטים חסרים בהודעה שלך כמו: מה היו הסיבות לפרידות שלכם, מה הייתה הפגיעה שחווית ממנו, מה אירע אז שהסביבה לא התאימה לקשר ביניכם, מה קישר וחיבר ביניכם בהתחלה..

אך אתן לך מענה במספר נקודות כלליות:

כדאי לבחון האם כדאי לחזור לנסות את הקשר על בסיס מספר גורמים שאני אעלה כאן.

האם יש לכם יכולת לדבר על מה שמפריע לכם בקשר.

האם יש לכם את היכולת לקחת את הפגיעות/החוויות הפחות נעימות מהעבר/הפרידות שהיו לכם ולהגיע מתוכן לצמיחה כיום אל תוך הזוגיות שלכם. צמיחה כזו כמובן מצריכה תקשורת טובה ביניכם ,הדדיות, בשלות ורצון.

האם אתם יכולים להיות במקום של סליחה האחד כלפי השנייה ולפתוח דף חדש בקשר, תוך הפקת הלקחים מהעבר כמקום של למידה (דומה לסעיף הקודם).

האם יש לכם משותף ואתם רוצים להיות ביחד וזה הדדי.

חשבי על הדברים ועם התשובות חיוביות, יתכן שכדאי לשקול לנסות את הקשר ואת את יודעת יותר. חשוב לדעת, שהניסיון החדש בקשר, יהיה מלווה בתקשורת ביניכם (דיבור על מה שמפריע באופן לא שיפוטי, מזמין, שיחה על דברים בקשר, דיבור על מה חשוב לכם כיום ועוד...)

בהצלחה,

אז קודם כל תודה על התגובה המהירה!
יצא שהתחלנו לעבוד באותו מקום עבודה מאוד אינטסיבי וחשבנו שהכי נכון יהיה להיות ידידים, זאת הייתה פרידה הדדית ולא הבנו אז שהתחלנו לפתח רגשות אחד לשני. יש ביננו משיכה מאוד חזקה וכשהיינו ידידים גם הסתדרנו טוב אחד עם השני, רק שבמקביל מידי כמה שבועות היינו מנסים ואז מפסיקים כי סביבת העבודה הייתה אינטסיבית מידי ולא היינו באמת בשלים לזה. הוא התחיל לצאת עם מישהי חדשה שהגיעה למשרד שלי היה ברור מראש שהיא דלוקה עליו אחרי שהוא נשבע לי שהוא לא יהיה איתה. הוא היה איתה אחרי שנפרדנו אבל כשהוא התנצל הןא אמר לי שכל הסיפור הזה היה בעיקר כדי להוכיח משהו..
אנחנו דווקא מאוד פתוחים ובאמת מדברים על הכל
אבל לא יודעת אם מספיק בשלים כדי להתגבר על כל מה שהיה
אם אני בכלל יכולה לסלוח לו ולסמוך עליו שוב

אז אני מבינה שהנקודה היא יותר במקום של הסליחה ובלתת בו אמון שב.

חשוב פה לבחון את הפגיעה שלך, האם זה שאתם לא יצאתם כי רציתם להימנע מקשר במקום עבודה מאד אינטנסיבי והוא יצא עם מישהי אחרת אח"כ, או האם הרגשת שהוא מפר אמונים (מעין "הפרת חוזה" בכך שאמר שלא יצא אתה לעולם ויצא אתה על אף שלא הייתם בזוגיות. בחני מה כאן פגע בך, האם זו פגיעת אגו? האם יש חששות מאי אמון בעתיד? במידה ויש פוטנציאל לקשר ביניכם ורצון משותף, כדאי לשוחח על הדברים.

לגבי הבשלות בקשר אני יכולה להניח כנראה שהזמן + תקשרת פתוחה ביניכם תאפשר לך והן לו להרגיש את הדברים וכן להכיר בפגיעה, בקשר שהרגשתם בו הרבה רגשות אך לא היה מוגדר ואולי מאד בלבל בוודאי בסביבה אינטנסיבית של עבודה.

זה גם בסדר לדבר על דברים טובים וגם על החששות בתוך קשר.....

בהצלחה,

אורן שלום,

לאונס השלכות רבות על האדם. ואם לא מטפלים בו, יכולות להיות השלכות לא פשוטות הן על נפש האדם וכפועל יוצא מכך על התנהגותו וכן על מערכת היחסים הזוגית.

לא ברור מה קרה בקשר עם הבחור שתקף אותה ואין דרך לבחון זאת בפורום. יתכן ואשתך משחזרת דפוסים שהיא מכירה והם לא דפוסים טובים, יתכן וע"י כך שהיא יוזמת את הפלירטוטים עם גברים, היא מרגישה שהכוח אצלה, מה שלא היה בעת האונס ויתכן ודברים אחרים/נוספים...

אני מבינה מדבריך שהיא מטופלת וזה מאד חשוב. עולה שאלה האם יש מקום לטיפול זוגי? מה המטפלת חושבת? מה אתה מרגיש? מה אשתך מרגישה?

המלצה חמה היא לפנות למטפל/ת מינית שהוא גם מטפל/ת זוגי/ית אשר יש להם מומחיות בנושא של תקיפה מינית, או שעוסקים גם בנושא זה ויש להם הבנה בתחום מהסיבה שהחשיפה של אונס מחזירה את האדם למקור של הטראומה וחשוב שיהיה איש מקצוע מיומן להכיל את התכנים.

מאד כדאי לברר את מה שהעלית שכן הסיפור העלה "שלדים" מן העבר שלא רק סיפור הפלירטוטים משפיע על הזוגיות, אלא מה שנחשף.

הייתי מציעה לבדוק אפשרות שתצטרף אליה לפגישה אצל המטפל/ת ולבחון אפשרות האם כדאי לעשות תהליך זוגי או לשמור לה את המקום ולעשות תהליך זוגי מקביל לתהליך הפרטני שלה.

בהצלחה,

תודה רבה טלי
לשאלותך, התחלנו את הטיפול הזוגי, ועכשיו שהתברר שהדפוס (הפלירטוטים עם האקסים) הזה היה קיים אצלה מאז ומתמיד, הבנו שזו בעיה שלה ואין לי מקום להיות חלק מהטיפול. ואז המטפלת הזוגית בעצם מטפלת באישתי באופן אישי. בשלב זה אני עצמי בוחן את הרצון שלי להמשיך בקשר הזה. אני מאמין שאם אצליח להבין אותה, אולי יהיה לי קל גם לסלוח.