פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

היי הסיפור שלי הוא ארוך ומורכב אבל אני אפרט כאן בקצרה אני נמצאת במערכת יחסים כחצי שנה אני בשנות העשרים לחיי (במחצית השניה) אני מאוד אוהבת את החבר שלי, לא חושבת שאהבתי כך לפני כן בחודש הראשון הכל היה כמו בחלומות...האהבה פרחה.. הוא יצא בהצהרות של אהבה (יש לציין כי אני החברה ה"רצינית" הראשונה שלו) לפני כן יצא עם בחורות לתקופות קצרות אחר כך הגיעו הבעיות..הוא מאוד נלחץ מהקשר הזוגי וזה מתבטא בדרכים שונות הביא כמה פעמים כמעט לידי פרידה אבל מאחר והוא אוהב אותי אנחנו נשארים יחד היתה גם הצעה לעבור לגור איתו..שאחרי זמן מה היא "נלקחה חזרה" והוא התחרט, שוב נלחץ אני מאוד אוהבת אותו ולכן אנחנו נשארים יחד, יש הרבה רגעים טובים ועם זאת לאחרונה התחילו מריבות קטנות ...אני מתארת לעצמי שזה הבסיס למריבות אשמח לעצה איך מתמודדים? תודה

אני רוצה לנתק איתו את הקשר לפי הצעתך, אך אינני יודעת איך הכי נכון לעשות זאת? אתמול הוא צלצל אלי אולי 5 פעמים ולא עניתי ואז בפעם השישית נשברתי ועניתי, דיברתי רגיל... האם לא לענות לטלפונים בכול פעם שמתקשר ועד שיבין, או שלהגיד לו באופן ישיר שאני מעוניינת לנתק את הקשר? יש לי דילמה מאוד מאוד קשה, כי הוא מאוד קשור אלי, הוא רוצה לבוא שוב עם חברתו אלינו הביתה, כעט אני מנסה להתחמק, אך מאוד קשה לי לראות אותו מנסה שוב ושוב... באיזה דרך אבחר? איך הכי נכון לעשות זאת? הוא מתקשר כול יום לשאול לשלומי, מספר על יחסו עם חברתו, אך בכול סיום שיחה עימי אומר כמה הוא אוהב אותי/ מת עלי וכו'.... די מוזר ומבלבל

בן הזוג שלי כתב קטע ספרותי על ההיכרות בינינו, שכולל את בין היתר תיאורים מפורטים ומיניים. אחרי שהקריא לי את הסיפור (כתוב באמת באופן מדהים ומרגש), הוא סיפר שהוא עומד להקריא את הקטע במפגש עם שני חברים קרובים ובנות הזוג שלהם. הקטע מאד מחמיא ומעיד על אהבתו הגדולה אלי וכו', אבל בכל זאת...זה לא הזוי??? זה יביך אותי מאד... כלומר, לא הייתה לי בעיה שיקריא את זה לפני חבר או שניים קרובים וגם אמרתי לו את זה... אבל לא בפורום הכולל עם בנות הזוג, כשכולם יושבים ומאזינים ביחד כאילו זה איזה קטע בידור.. אפילו שהוא כתב את זה, וזה שלו - הרי שיש שם פרטים הכי אינטימיים שכוללים גם אותי, שהם שלי... פרצה מריבה על העניין והוא אמר ש"אני משתלטת לו על החיים" כי אני קובעת לו מתי להקריא את זה ולמי ושזה שלו בלבד וכתוב מנקודת מבטו. אשמח לשמוע את דעתכן בנושא. תודה!

שלום שמי לי ואני בת 20,אני גרה כבר כשנה עם בן זוגי,אנחנו אוהבים אחד את השני עד מאוד,דואגים אחד לשני, ומתגעגעים בכל הזדמנות.לאחרונה הבן זוג שלי התוודה לפני שהוא לא יכול בלי סקס או בלי אוננות לפחות פעם ביום,לכן הוא נגרר לאתרי פורנו סרטים ובחורות עירומות.מה שמכעיס אותי בטירוף מהרגע שהתחלנו לצאת.מילא בצבא הוא עושה את זה ומסתכל על זה אבל מתי שהוא בבית?ואני איתו?! הוא אמר שהוא מתגבר וכבר הפסקתי לבדוק ולעקוב אחריו כי סמכתי עליו והאמנתי לו,אבל מסתבר שזה יותר חזק ממנו. מה לעשות ואיך להתנהג?אני אובדת עיצות.

אני נשואה +1 לפני כחצי שנה הכרתי בחור רווק שצעיר ממני בעשור, היינו רק בקשר טלפוני ולא נפגשנו מעולם ביחדיות, שנינו נמשכנו אחד לשני אך לא רציתי לבגוד בבעלי, בהתחלה הוא שכנע אותי ורצה מאוד שנפגש, אך אני לא הסכמתי לבגוד בבעלי, נתקנו לא פעם את הקשר, אם ביוזמתי ואם ביוזמתו, אך בסופו של דבר חזרנו לקשר טלפוני כול פעם מחדש. לפני כחודשיים אני רציתי שנפגש, רציתי לשוחח איתו ולסגור את כול הסיפור בינינו והוא לא רצה, הוא אמר שהוא לא מסוגל לעשות זאת לביתי.בעקבות כך שלחתי לו הודעה שאני מבקשת שלא יתקשר אלי יותר, למחרת בבוקר הוא שלח לי הודעה, הוא היה נסער והוא לא הבין למה אני כועסת, אני בקשתי שוב שיכבד את בקשתי ולא יתקשר יותר. נפגשנו לא פעם באקראי ואני לא דיברתי איתו, מבחינתי העניין היה סגור, אך לפני כחודש נסעתי עם ביתי באוטו והוא ראה אותי, אחרי 10 דקות הוא התקשר מטל' חסוי ואני עניתי, הוא אמר שהוא רוצה לבקש סליחה, הוא אמר שיש לו אהבה חדשה, יש לו עבודה חדשה, החל ללמוד, הכול לכאורה טוב, אך לא טוב לו בלעדי, הוא אמר שהוא אוהב אותי והוא לא מסוגל שאצא לו מהחיים, הוא אמר שאלוהים רצה שנפגש וכך זה צריך להיות, שאני משלימה לו חלק בחיים והוא משלים לי...הוא אמר שכול פעם שהוא רואה אותי ליבו דופק חזק.. הוא ביקש לבוא אלינו לקפה הביתה עם חברתו החדשה הוא שאל איך היחסים שלי עם בעלי? האם הם השתפרו? אני אמרתי שהכול בסדר והוא אמר שהוא שמח על כך ושעכשיו נוכל להיות כמו אח ואחות. שבוע שעבר הוא וחברתו הגיעו אלינו הביתה, אני החמאתי לו על החברה המקסימה (היא באמת מקסימה), צחקנו, דיברנו, שיחקו עם ביתי והכול היה בסדר.. הוא מתקשר אלי כול יומיים בערך ואומר לי כמה הוא אוהב אותי, קורא לי אחותי, באחת השיחות הוא אמר לי: זהו, את ואני זה לנצח, אני מאוהב בך.. לא הבנתי למה הוא התכוון כי הרי אנחנו אח ואחות.. מה עושים במצב כזה? האם זה הגיוני כול הקשר הזה? אני קצת מבולבלת, מצד אחד די מרחמת עליו כי הוא ממש רוצה להיות איתי בקשר וחברתו התאהבה בי ומתקשרת אלי, ולא נעים לי לאכזב אותו, מצד שני נראה לי שהוא משחק איזה משחק כדי להיות איתי בקשר, או שאני טועה? מבקשת את דעתכם בעניין... .

יש לי בעיה מאוד רצינית, כל גבר שאני רואה ומושך אותי, אני רוצה איתו אקט מיני. הדבר מאוד מציק לי מכיוון שאני באמת רוצה מערכת יחסים אחת וטובה. אבל קשה לי, ממש כל, כל גבר שאני רואה ומושך אותי בעבר גם הייתי ניכנסתי כך לקטעים מיניים. יש לציין שאני בחורה מאוד מאוד "שקולה" אקדמאית ועומדת לסיים תואר שני. כרגע אני במערכת יחסים יציבה ואני מאוד לחוצה מהרצון להיות עם גברים אחרים. כמו כן, יכול להיות שזה ביגלל חינוך נוקשה שקיבלתי בבית??????

שלום. יש לי חבר כבר שנתיים (אני בת 26 עוד מעט והחבר בן 29 עוד מעט גם כן), ויש בינינו אהבה גדולה ומערכת יחסים טובה . הבעיה היא, שכל אחד מאתנו רואה את חייו בעתיד באופן שונה לחלוטין, ואף מנוגד. למשל: הוא רוצה לחזור למושב בו גדל אשר נמצא באחד הקצוות של הארץ, ולהמשיך לעבוד ברפת של אביו. המושב הזה מאוד מרוחק מכל מה שאני מכירה ואוהבת, ובאופן כללי מאוד מרוחק מהכול. אני, לעומת זאת טיפוס מאוד מאוד עירוני, סולדת מחיי כפר, וחשוב לי לחיות באיזור המרכז, בייחוד משום שהתחום שבו אני רוצה לפתח קריירה נמצא רק באזור המרכז. ישנם עוד הבדלים רבים ברצונות של שנינו, שהם בסיסיים במידה דומה, וגם כן מנוגדים. השאלה שלי- האם זוג כזה יכול להחזיק מעמד? אנחנו מדברים על נישואין אבל אני מאוד חוששת, ואני לא רוצה לבזבז לא את הזמן שלו ולא את הזמן שלי על בן זוג שלא מתאים. מה אפשר לעשות?

שלום, אני בת 26 רווקה חילונית. אני יוצאת אם כך אפשר לקרוא לזה עם בחור בן 28 כבר כ-3 שנים. בחור נאה, אינטליגנטי עוסק במחשבים. הבעיה היא כזאת אף פעם לא קיימנו יחסי מין מכיוון שהוא מתחמק, לא התנשקנו אפילו (פעם אחת ניסיתי וקיבלתי נשיקה יבשה עם שפתיים אטומות). כמה פעמים ניסיתי לדבר אתו והוא מתחמק. כמה פעמים נפרדנו ל-4 חודשים, אחר כך ביקש סליחה וחזרנו. היינו ביחד חצי שנה שוב ניסיתי לדבר כתוצאה מכך הסתגר ונפרדנו לחודשיים. שוב יצר אתי קשר במשך כמה חודשים חיזר אחרי עד שלא נכנעתי וחזרנו לחצי שנה ושוב אותו סיפור - לא מוכן לנשק, לא מוכן לחבק מה שכן אוהב לשחק עם כפות הרגליים שלי, לעשות עיסוי ולחדור עם האצבעות לתוך הנרתיק. לי הוא מרשה לשחק עם הפין שלו עם כפות הרגליים. בזה הכל מסתיים. כמה פעמים נשאר אצלי ללילה ולא התקדמנו מעבר למה שהיה לפני. עקב כל זה הפסקתי את הקשר ביוזמתי במיוחד אחרי שהוא אמר לי שנוסע בלילה למרכז הארץ עם חברים ויש משהו שהוא עושה מדי פעם עם אנשים והוא לא מוכן לספר ואף אחד לא יודע מזה. אך אין לי ממה לחשוד. אני בטוחה שהוא בטול ולדעתי הוא נוסע אולי למועדוני חשפנות או משהו בסגנון. אחרי השיחה הזו נפרדנו לחודש ושוב חזרנו ראיתי שהוא מצטער. כרגע נראה לי המצב חוזר הוא היה בקשר איתי במהלך השבוע היה בנינו מגע מיני מהסוג שתארתי מקודם. עכשיו הוא נעלם לכמה ימים בטענה שיש לו הרבה עבודה. אולי כדאי לציין שבמקרים שהוא נעלם אני מרבה להתקשר אליו, להתלונן על זה שהוא נעלם, לדבר על היחסים, לאיים שאני אזרוק אותו. בדרך כלל הוא עונה לי שהוא לא בסדר והוא מצטער. אני יודעת שלא טוב לעשות את מה שאני עושה אבל אין לי כבר כח להתנהג בהגיון. לאחרונה אני משתדלת לא להתקשר אליו בכלל כך שיוזמה תהיה שלו בלבד כדי שירגיש שהוא בשליטה. אני הייתי במערכת יחסים נורמלית לחלוטין מכל הבחינות במשך 5 שנים עם מישהו אחר. עכשיו יש לי הרגשה שאני זקוקה לכדורים כדי לצאת מהקשר הזה. אני אוהבת אותו רוצה להיות איתו אבל יש לי הרגשה שאני הולכת להשתגע. יש להוסיף אולי שאף פעם לא הזמין אותי לביתו ונורא לא אוהב כאשר אני שואלת אותו על משפחתו. אני יודעת ממקורות אחרים מהי משפחתו ואין לו מה להסתיר כי הכל בסדר. הוא לא מספר לי אפילו באיזה אזור בעיר הוא גר. ואני יודעת שמשפחתו תמיד פתוחה לאורחים ושאותו ספציפית מנסים להכיר לבחורות. כך הכירו אותנו גם חבר המשפחה שלו. אני יודעת שהוא נמשך לבחורות ולא לבחורים, ראיתי באחד האתרים חברתיים את הדף שלו יש לו שם כ-30 בחורות מכל רחבי העולם אמנם אפשר לצרף לחברים גם את הגברים. מצטערת על המכבת הארוך והסברים מפותלים. מכחה לתשובתך ועצה כלשהי. המון תודה.

אני נשואה +1 4 שנים, אנחנו בשנות ה- 30+, בעלי הוא אדם נפלא, איש טוב, מכבד, עוזר, דואג לבית ולילד, ממש יד ימיני, מזה כשנה התחיל אצלו הרגל מגונה של לחטט באף ולהכניס לפה... (מבקשת לא לצחוק ולהתייחס ברצינות להודעתי) בהתחלה נורא התביישתי להעיר לו, לא היה לי נעים להביך אותו, אחרי תקופה מה הערתי לו בחצי צחוק, הוא כמובן היה נבוך , אך אחרי מס' שעות עשה זאת שוב, לפני כ- 9 חודשים בערך שוחחתי איתו ברצינות על הנושא, הסברתי לו כמה זה מגעיל אותי, כמה זה גורם לי סלידה אליו וזה משפיע עלי מאוד, הוא שוב היה נבוך ולא אמר יותר מידי, הפסיק ליום יומיים, ושוב חזר, מאז אני מעירה לו מידי פעם, לפני מס' חודשים התפרצתי ולא יכולתי יותר, צעקתי עליו ואמרתי לו שהוא חולה נפש, שאני לא יכולה להסתכל עליו יותר, שזה מגעיל אותי, אפילו אמרתי לו שאם יש לו בעיה אני מוכנה לעזור לו לטפל בה, שילך לפסיכולוג או משהו...גם הפעם הוא היה נבוך.. אני לא יודעת מה לעשות עם ההרגל הזה, בערב חג חזרנו מהמשפחה ובאוטו הוא שוב עשה זאת מולי, שוב התפרצתי וכמעט שהתפוצצתי.. הוא אמר שהוא רגיל, אני אמרתי לו שהוא חולה נפש, ושיש לו בעיה חמורה וכו'... אני ממש לא יודעת מה לעשות? ניסיתי את כול הדרכים האפשריות להגיד לו שזה מגעיל אותי והוא חוזר על זה בלי לשים לב... זה גורם לי לראות אותו בעיין שונה, זה מתסכל אותי, הרי הוא אדם מבוגר, ביקשתי, הסברתי, למה הוא עושה זאת שוב ללא מודע? מה עושים במצב כזה? זה פוגע לי בזוגיות, אני לא מסוגלת להסתכל עליו וחבל לי... אנא אמרו לי מה עושים?

אני ברחתי המון שנים מזוגיות ואינטימיות, וכיום כשאני מגיעה לרגע האמת (להתנסות-התחלתי לצאת עם בחורים, תוך השתדלות להיות רצינית ולא לברוח) ואז,אני חושבת ביני לבין עצמי מה הסיבה שאני רוצה זוגיות, האם זה בשביל למלא את הזמן?, בגלל הבדידות?בכדי להיות כמו כולם? או שזאת סיבה אחרת שאני לא מצליחה לעלות עליה בשל הפחד מהזוגיות, בעייתי היא (אני בת 29) שכשאני מנסה להתנסות בכך אני כ"כ בלחץ שאני שוכחת את הסיבה שרציתי למצוא בן זוג .... האם תוכלו לרענן את מחשבתי למה כדאי (ולא מסיבות אנוכיות).... אני יודעת שאני נשמעת די מבולבלת אבל, זאת האמת, אחרי כ"כ הרבה שנים שאת רגילה להיות לבד, להסתדר לבד, זה קשה לחשוב אחרת, וכל דבר נראה מוזר וגם קצת מחניק. מה עושים?

אבי התאלמן ולאחר זמן מסויים הכיר בת זוג לפרק ב' בחיים. המשפחה של בת זוגתו גדולה ולכן הם מוזמנים לארועים משפחתיים רבים שלה. מצד שני המשפחה של אבי קטנה מאוד וכמעט שאין ארועים. האם אבי אמור לשלם על עצמו בכל אירוע של בני משפחתה ? מה מקובל לעשות במצב הזה?

היי אני נמצאת עם חבר שלי כבר שנתיים ופשוט קשה לי,אני מרגישה שהוא לא מבין אותי ולא מנסה להבין אותי,אני כל הזמן באה אליו בטענות ואני כבר הגעתי למצב שאני כבר לא יודעת אם הבעיה היא בי שאני לוקחת הכל ללב או שזה הוא שבאמת כזה אדיש וקר. נפרדנו לאיזה חודש ואז הוא החליט שהוא רוצה לחזור אלי, אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד אבל לא מפסיקים לריב.אנחנו גרים רחוק ונפגשים רק בסופ"שים ופשוט קשה לי, כל הזמן אני אומרת לו שאני מתגעגעת ואוהבת והוא פשוט מחזיר לי זה אף פעם לא בא ממנו.הוא כל הזמן נפגש עם חברים שלו והשיחות טלפון שלנו קצרות ואם הן ארוכות אז זה בגלל ריבים.יכול מאוד להיות שהדבר הכי טוב בשבילנו זה להיפרד אבל אף אחד מאיתנו לא מוכן לשלב הזה וקשה לנו מאוד בקשר הזה.אני אפילו התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי לנסות לשנות דברים בי,דברים שהם רעים ומזיקים לקשר כמו קנאה אבל אני לא מרגישה שהטיפול עוזר לי במשהו.אחרי כל ריב אני מרגישה רע ובוכה כל הזמן ונמאס לי מהמצב הזה כבר.אני בקושי יוצאת והעבודה שלי נורא משעממת ואני כל הזמן חושבת עליו ורוצה להיות איתו כשהחיים שלו כ"כ מלאים ואין לו זמן להתגעגע אלי וזה פוגע בי מאוד.והיתה לנו שיחה שהוצאנו הכל וזה באמת נראה שלי יש יותר טענות כלפיו ואני כבר לא יודעת אצל מי הבעיה אצלי שאני לא מפסיקה להתלונן ושום דבר לא טוב לי או אצלו שפשוט לא איכפת לו.אני מרגישה כאילו הכל חשוב לו יותר ממני והוא אומר שזה לא נכון ושהוא מנסה להשתנות ואולי יש דברים שהוא באמת מנסה להשתנות בהם אבל יש דברים אחרים שמפריעים.פשוט רע לי ואני לא מאושרת ואני לא מאמינה להרבה דברים שיוצאים לו מהפה אבל אני אוהבת אותו ורוצה להיות וקשה לנו ואני פשוט לא יודעת מה לעשות!!!

רציתי לשאול .....בעלי שותה אלכוהול כפעמיים שלוש בשבוע וויסקי כ7 כוסיות יחד עם בוטנים וכאלה...הוא לא משתכר לגמרי אך מרבה להתלונן על כאבי בטן ....החשק המיני שלו מועט ביותר ולא מביע כלל אהבה לאשתו.....רק פעם בחודש וגם אז ממש עושה טובה....כנל הוא לוקח סרוקסט ומסרב להחליף אותה באחר או להמעיטה.....מאוד מאוד קשה לי עם חוסר הבעת האהבה והמשיכה שלו כלפיי.....אנחנו מאוד צעירים וזוג טרי מאוד......וזה כבר שנה ללא שינוי ואפילו עכשיו יחסי מין נהיו פעם בחודש וחצי......האם האלכוהול גרם לחוסר חשק? מתחילת יחסינו זה היה ככה...

מה עושים במקרה של חוסר ביטחון בלהתחיל עם בחורות ? פעם הייתי נועז יותר בתחום הייתי יוזם פגישות וכו' היה הרבה יותר דייטים אבל עם הזמן המצב קצת השתנה אני קצת חושש מסירוב מהצד השני

אני בת 34 נשואה + 3 (חמודים) התחתנתי עם בעלי אחרי שנה וחצי של היכרות כשנכנסתי להריון אבל הוא הציע לי לפני אני אהבתי אותו מאוד בגלל שהיה קצת חנון קצת שמנמן אדיש לא מדבר "על שטויות" . בשש שנים הראשונות ניסיתי למצוא את היחס ממנו אהבה מילה -בכל דרך השקעה בביתף בבישול, לתת לו המון חום מאחר והוא בא מבית מאוד קר בקיצור הבנתי שכלום לא יילך ובתהליך איטי מצאתי את עצמי הפכתי לאישה עם מודעות עצמית שיפרתי את היכולות שלי המקצועיות בקיצור הפכתי לאישה אחרת תוך 4 שנים- הוא טוען שבחרתי להפוך לגבר שהוא דווקה לא מתייחס אליי כי אני מנסה להיות גבר "אז בבקשה"- אני אציין שאני ניראית ממש טוב מתחילים איתי תמיד וחושבים שאני בת 20 ו- ולא 30 ו.. לפני שנה ניסיתי להכיר מישהו והחלטתי שאחרי 12 שנות אני רוצה להרגיש... נישקתי אותו ומלמחרת הרגשתי גרוע נהייתי חולה ולאט לאט נכנסתי לדכאון הפסקתי לעבוד כחודשיים מאז ועד היום אני לא ממש חזרתי לעצמי. עזבתי את העבודה וניסיתי להיות אישה שמבשלת וכו' אבל ניסיתי לדבר איתו על הסקס פעמיים שאני אוהבת אותו אבל צריך להשקיע צריך קירבה הוא צרח ואמר שאני צריכה להפסיק לחשוב, ואף אחד לא יוכל לחיות איתי. אני יותר בולטת חברתית יותר תוססת והקצב שלו בכל רבדי החיים שיבש לי את החיים אני עצובה ומשתדלת לא להגיד כלום אי אפשר לדבר איתו- אולי הוא לא אשם השוני פשוט גדול מידיי. הגיוני להתגרש או שזוהי בריחה?? אנא עזרי לי-אם משוחחים איתו הוא אומר -מה רע? יש בית הולכים למסעדות יש סקס 3 פעמים בשבוע הוא לא חושב שיש בעיה (כרגע כשכבר אנחנו במריבות אז הוא קולט שמשהו לא הולך לנו)