פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

איזו עיצה היית רוצה לקבל?

הייתי רוצה לקבל עצה כמו כולם שפה כותבים למה?

עם כל הצער ,אין שום דרך לייעץ לך כדי שתאהבי את בעלך. את לא אוהבת אותו. נקודה. השאלה היא אם את רוצה להמשיך לסבול או לא. ולכן שאלתי איזו עצה היית רוצה לקבל...

אני לא יודעת בת כמה את, וכמה את צעירה כדי להמשיך ולחפש ברוגע וללא לחץ. אם את אכן מאוד צעירה, קחי לך את הזמן ובררי עם עצמך מה את באמת באמת מחפשת ומה הוא לא בגדר חובה אלא רשות באשר לבחור ולאופיו. הייתי גם מציעה לעשות הפסקה בכלל, לצאת לטיולים, למסיבות ולמקומות בהם יש אנשים וההיכרות שם היא מתוקף האירוע ולא באיזו אווירת דייט קרה, כי גם זה הרבה פעמים יכול להשפיע. דבר נוסף, אולי כדאי לנסות לצמצם קצת את רשימת האידיאלים או לדרג אחד אחד לפי דרגת החשיבות להם בעינייך. למשל השכלה גבוהה- 8, חוכמה- 9, מראה- 7, כסף- 8, וכד'. תקחי לבסוף את השלושה הכי חשובים (למשל בדירוג של 8-10) ואולי ככה תוכלי לראות יותר יתרונות בבני הזוג הפוטנציאליים שאת יוצאת איתם. מניסיוני אני יכולה לספר לך שמה שביקשתי בבחור היו מס' דברים שבראשם הזרימה האינטלקטואלית, ויכולת ההכלה שלו אותי (בבחינת רגש, רציונל, איך מתמודד במצבים מסוימים וכו'). לשאר הדברים פחות נתתי חשיבות. כשהכרנו, הוא לא היה בעל השכלה גבוהה, עבד במשכורת מינימום ועוד פערים), אבל למה נתתי להם פחות חשיבות? כי אלו דברים שיכולים בהחלט להשתנות עם הזמן ועם העידוד שלך כבת זוגו או אשתו. מה גם שכשאת מרפה את השריר את פנויה יותר רגשית לאהוב אותו, וכך הדברים נעשים פחות דחופים. פתאום את נמשכת גם מבלי שיהיה בראד פיט, פתאום את מקבלת גברים שבעבר לא חשבת שתקבלי. וחזרה אליי- אחרי שיצאנו פחות משנה, היום אנחנו נשואים שנה וקצת, מאז הוא עבר תהליך מדהים והיום יש לו עבודה עם תנאים מעולים, משכורת גבוהה, הוא סיים שנה ראשונה באוניברסיטה, וזה אותו אדם שהכיל אותי ושאני יכולה לדבר איתו. ז"א, נתתי הזדמנות (וגם הוא) לכמה דברים בסיסיים שהיו חשובים לי, וקיבלתי משהו ענק בהרבה שימשיך לצמוח בעזרת תמיכה נכונה וחוסר כפיה עליו להשתנות בשבילי. זה חשוב. הטיפ שלי הוא- לוותר על פקטורים או 'אידיאלים' שאת מחפשת שבעתיד יכולים להשתנות בעזרת העידוד שלך והעבודה על הזוגיות ביחד. כך את תמצאי הרבה יותר מהר בחור אחד שעונה על כל הדברים שבאמת באמת אי אפשר לשנות אצל אדם-אופי טוב, אישיות חמה ואוהבת, הומור,נאמנות ועוד תכונות חשובות בקשר לאורך שנים. אשמח אם תביעי דעתך או אם הדברים נגעו בך? שיר

אכן הדברים שכתבת נגעו לי ובי ושמחתי גם לשמוע מהסיפור האישי שנותן השראה ומעניק הרבה אופטימיות.. לאחרונה אני מוצאת את עצמי מושפעת מאד מסיפורים של אחרים וזה עוזר אבל גם מבלבל.. שמעתי את הסיפור על הגבר שקנה לאשתו בושם מיוחד רק לה לכבוד יום הולדתה הארבעים וזה ממש הקסים אותי וגרם לי לחשוב שכזה גבר הייתי רוצה בשבילי.. כזה שגם אחרי שנים של נישואים הוא עדיין מעניק ונותן ומפתיע.. נשמע כאילו אני שיטחית ומושפעת מדברים חומריים אבל אני מסתכלת גם על המעבר.. אני יודעת שגבר כמו זה מהבושם הוא נדיר, וגם צריך להיות בעל ממון אבל ממש הוקסמתי לא מהמעמד אלא דווקא מההשקעה ומהיצירתיות..

כנראה שזה תלוי באישיות שלך, בצרכים שלך וכו' עם דגש על המילה שלך נדמה שבבחירות האלה אנחנו הכי בודדים בעולם... אף שלעיתים אנחנו מחפשים חיזוקים מהסביבה איזה כיף לאילו שהמזל האיר להם פנים והם בטוחים ולא צריכים להתלבט בנושא הזה. ולכן אני אומר שאם את עוד צעירה, אל תתפשרי, כי אולי עוד תמצאי קשר ללא התלבטות וחייך לא יהיו מלאים בסימני שאלה על הדרך שבחרת

נכון אני יחסים צעירה (בשלהי שנות העשרים לחיי) אבל אני כן חושבת קדימה ולא רוצה "לבזבז את הזמן".. אני כן נותנת לעצמי לחשוב מה הצרכים שלי, כמו שכתבת אבל קצת קשה לי לסדר את סדר העדיפויות שלי.. כמו שכתבתי בתגובה הקודמת.. למשל הגבר עם הבושם מאד ריגש אותי ובעיני זה בחור ראוי אבל אז אני מתייסרת שאני מסתכלת על דברים חומריים ובתוך תוכי גם יודעת שאם גבר עם פחות כסף יכין לי תה מתמציות צמחים במיוחד בשבילי זה ירגש אותי מאד!!! נראה לי שהשורה התחתונה היא שאני צריכה גבר שיקיע, ויתן מעצמו.. בתקווה שאמצא כזה..

את אכן צריכה מישהו שישקיע, שיהיה יצירתי ושיעניק לך. לא בטוח כמובן שהגבר שלך יגיע עם כ-ל התכונות החשובות לך. אל תרגישי רע עם זה שמאוד חשוב לך שיהיה אמיד. זה מגיע מהרבה מקומות- אם את חווית צמצום כלכלי בעברך, אם את נחשפת לחוויות של אחרים שלא היה בידם מספיק כסף, זה סה"כ מרכיב הישרדותי מאוד משמעותי בעיקר בתקופות מיתון כמו היום וכד'. אני בטוחה שכשתמצאי גבר משקיע ויצירתי, הוא ידע מה את אוהבת וידע גם לקנות לך את הבושם הזה, בגיל 40 אחרי שתהיו נשואים איזה 10-15 שנה. רק תזכרי שההשקעה הזאת שאת מחפשת- היא כבר תכונה. היא לא קריטריון. הגבר עם הבושם יכול להיות גבר לא אמיד במיוחד אבל שחסך את הכסף או עבד שעות נוספות עבורו ובזה גרם לאשתו המון אושר. מבחינתי זה יותר רומנטי מכל שיט על יאכטה שאיזה עשיר היה יכול לתכנן עבורי. חשבי על זה גם מהבחינה הזאת. מאידך, יהיו הרבה גברים אמידים ללא טיפת נתינה או השקעה.. או גרוע מזה, הכסף עבור הוא כלי לקנות את האשה. בקיצור.. מצאי לך נקודת אמצע. אני הייתי מסתפקת באדם שיפרנס בכבוד, עבודתו קבועה, אפשרויותיו לקידום מצויות, הוא אמביציונר, מתכוון להתפתח ובעל חוש עסקי מפותח- זה מספיק טוב כדי לדעת שכנראה כסף זה דבר חשוב לו. :) הנה, הפכתי בשבילך את הקריטריון לתכונות.. :)

תודה רבה על תגובה מרגשת ותומכת.. באמת הצלחת איכשהו להרגיע אותי.. ואני מאד מסכימה איתך שאולי הייתי מעריכה אפילו יותר את עניין הבושם אם הגבר היה חוסך ומתאמץ וזה לא היה בא לו בכזאת קלות כמו לגבר מהסיפור.. זה הרגיע אותי כי פחדתי לרגע שאני חומרנית ורדודה.. העניין הוא פה באמת היצירתיות וההשקעה ואלו תכונות העולות מ"סיפור הבושם" שחשובות לי ובגבר שאמצא.. טפו טפו טפו

לילך יקרה, את מציגה זאת כאילו עולה כאן שאלת "נימוסים והליכות", אבל ברור לי שאת בבלבול גדול וברגשות מעורבים לגבי הפרשייה. מצד אחד השכל הישר אומר לך לעצור, לבחון את צעדייך, להתייעץ לגבי מצבך בעולם ולאחר מכן להחליט החלטות לגבי מה את הולכת לעשות בנישואייך אם הבנתי נכון. מצד שני את מאוהבת. רגשית את צמאה לכל מילה ממנו ולכל חיבוק, וכנראה שההחלטה המקבילה שלו להתנתק ממך הפתיעה אותך. היית מעדיפה שההחלטה תישאר בידיים שלך והוא יישאר אוהב, זקוק, מעריץ ומחוייב כל הזמן.
אני חושבת שההחלטה להתייעץ היא מאוד נכונה. לצד ההחלטה הזאת - הרגשות כלפיו לא יכולים לשקוע או להיעלם, ואלו שני דברים שונים, הקיימים זה לצד זה. החיים מורכבים...
לגבי השאלה שלך - לדעתי זו לא נקודה קריטית. את יכולה למצוא ניסוח כזה שיבהיר לו שזוהי ברכה בלבד וכי אין בכך הזמנה לחידוש היחסים.
מעבר לכך, מכיוון שאת נשואה ויש לך ילד, אני מציעה לך לבחון היטב מה חסר לך בזוגיות שהביא אותך להתאהב במישהו אחר, ולתת צ'אנס לזוגיות שלך לעבוד על כך ולהתגבר על החוסרים, כי על מה שלא מנסים לעבוד בזוגיות הזאת, אם תעברי הלאה לזוגיות חדשה, זה עלול לתקוף אותך (כמו וירוס שתוקף כאשר הגוף חלש) גם בזוגיות הבאה.
החוכמה בנישואין ובזוגיות היא להצליח להתגבר על משברים ועל חוסרים, אפילו שזה כרוך בשיחות כואבות ולא קלות בין שני בני הזוג. כמעט כל הזוגות עוברים משברים. אלו שמצליחים לצלוח אותם ולהצמיח בעקבותיהם יכולות תקשורת טובות יותר , יכולות קבלת החלטה טובות יותר, יכולות תפקוד טובות יותר - מרוויחים את הנישואים שלהם בחזרה ומשפרים אותם. אלה שלא מצליחים ממש להתגבר על משברים - מדחיקים אותם ומנסים לעבור הלאה מבלי להתמודד באמת - בסופו של דבר האהבה נעלמת לה ונשאר נתק ושממון.

רינת היקרה, ממכתבך ניכר שאת מייחסת חשיבות רבה לסקס, וטוב שכך. טוב שאת מודעת לעצמך ולציפיות שלך, ומכיוון ששמת לב לכך שהקשר המיני עשה את ההיפך ממה שהוא אמור לעשות - הרחיק במקום לקרב, הכניס למתח ולסימני שאלה במקום להרגיע ולענג - קיימת האפשרות שאינכם מתאימים מינית. נכון שקיימת אפשרות שיש לו בעיות, שהוא מתוח, חסר נסיון, ואולי הנסיון שאת מביאה קצת מכניס אותו ללחץ ופוגע בתפקוד שלו. הביאי בחשבון שיכולות להיות בעיות מכיוונים שונים, לרבות האפשרות שהוא לא מספיק נמשך אלייך. בלי שום כוונה לפגוע - אבל לשמחתנו לאנשים שונים יש טעם שונה ומגוון, אחרת כולם היו בוחרים רק בלונדיניות שופעות חזה, לא? אפשרות אחרת היא שהוא לא מספיק ייצרי והאנרגיות המיניות שלו חלשות. ומכיוון שאת אומרת שעדיין לא נוצר קשר רגשי משמעותי מצידך - אולי לא שווה להשקיע בקשר הזה יותר מדי.

תודה רבה על תשובתך... במקרה הזה יש סיכוי שזה קשור לאנרגיות מינית נמוכה ממני, וחוסר ייצריות.. כי נראה לי שהוא סה"כ נמשך אליי, מחמיא לי ומנסה לשמור על הקשר.פעם ראשונה שאני נתקלת בחוסר התאמה מינית, כנראה שזה גם קורה..

וכן, זה בסדר. את בנאדם עם פלוצים, מה לעשות.

אם יש גם ריח... ואם זה מפריע לו באופן כללי כי אם כן אז תגלי שהשירותים הם החברים הכי טובים שלך :)

נעמה היקרה, ראשית, כל הכבוד לך שאת מסוגלת לקחת את האחריות ולהודות בחלקך במה שקרה, ומעבר לכך להתחיל לחפש עזרה כדי לשנות את המצב. הבעייה היא שנכנסתם לסוג של "מעגל קסמים זדוני", שבו אתם לא מצליחים להעניק איש לרעהו את הצרכים הראשוניים של חום, אהבה וחיבור גופני רגוע ומרגיע, ללא מתחים. כי אם את חווה כאבים בסקס - את כבר באה עם התנגדות ועם מתח (ועם ציפייה שכבר ייגמר) והוא מגיע עם מתח ומרגיש אשמה שהוא גורם לך לכאב. ברור שבמישור של הורות לתינוקת שלכם - חשוב מאוד לעבד את ההתנגדות ואת המחירים ששניכם מרגישים שאתם משלמים, כמה שיותר מהר כדי להתפנות רגשית להשקיע בילדה, להיענות לצרכים שלה וכו'. מכל מה שכתבתי, קשה לי להאמין שניתן כרגע לצאת מן המצב ללא ייעוץ. התא המשפחתי שלכם עבר טלטלה קשה, ואתם זקוקים למישהו חיצוני שידריך אתכם איך לעבור את הטלטלה הזאת על מנת שלא ייגרמו נזקים נוספים - לזוגיות שלכם ולתינוקת.

היי דרור! קורה שבן זוג אחד מתקדם מהר יותר מן השני, מגלה יותר גמישות לשינויים, ובעצם אפשר לומר שיש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר. אם הפער הוא אכן גדול - זה מאוד מקשה על הזוגיות, כי אתה מרגיש שבעצם אין לך פרטנר שניתן לעבור איתו תהליכים (ראה תשובתי לקלילה. אצלה נראה ששני בני הזוג תקועים, ויש סיכוי שאם האחד יצא מן התקיעות, יקרה משהו טוב גם לשני).
נשאלת רק השאלה אולי היועצים אליהם הגעתם לא התאימו לאשתך ולא התחברו אליה? כי אדם דבק בדרכו ולא מוכן לבחון אותה כאשר הוא נעטף בה בתור הגנה והצדקה לדרך בה הוא פועל, ואולי עם מישהו שהיא ממש תבטח בו ותרגיש שהוא בעדה (ולא נגדך, חלילה, אלא בעד האושר של שניכם) - היא תעז לצאת קצת מן ההגנות שלה.
לכן יש לך שתי אפשרויות - או להרים ידיים ולהבין שיש ביניכם פער שלא יהיה ניתן לגשר - בהנחה שהיא לא תצליח לצמוח ולהתפתח, או למצוא את היועץ או את הסדנא או לפעמים את המשבר, ה"פטיש" שיגרום לה לצמוח. אני מאמינה בצמיחה וחושבת שכך אנחנו בנויים אנושית, וכי אנחנו נתקלים במהלך החיים שלנו באיכועים או באנשים שגורמים לנו להתחיל תהליכי שינוי, ויש להניח שאשתך אינה יוצאת דופן וגם בה יש פוטנציאל צמיחה והשתנות. אשמח לשמוע מה דעתך על מה שכתבתי.

ראשית תודה לתשאלתי . לא ברור לי למה התכונת הפטיש שיגרום לה לצמוח , האם לעזוב אותה לתקופה עד שירד לה האסימון או להמשיך ולחפש יועץ שהיא תהיה מוכנה לזרום איתו ותוציא אותה מהתקיעה בה היא נמצאת תודה

שלום יעקב, בתשובה הקודמת שלי הצבעתי על דברים שיכולים לגרום לה לשינוי. ברצוני להדגיש שהיא זו שצריכה לעבור תהליך, בקצב שלה, לכיוון שמתאים לה. אינני מציעה לך שום הצעה. אתה הוא זה שצריך לבחור מה נכון עבורך.

את לא אוהבת אותו. את לא נמשכת אליו. את מעדיפה לזרוק עליו את האחריות בהחלטה לסיים את הקשר. ושאת תצאי הקורבן, למרות שאינך בעמדה הזאת. את משתוקקת למשהו אחר, הפוך לגמרי. ואולי לא מבינה שהוא ישאר אבא -גרוש- מקסים גם במשמרות, כשהוא משוחרר מעונשה של זו (את מחכה ללכוד אותו, לסיים את הנישואין ולזרוק עליו את האחריות לסיום משהו שאת מאסת בו מזמן מזמן) ואת פטורה מעונשו של זה (חוסר משיכה, חוסר אהבה, תחושת גועל ממנו וחוסר יכולת לממש רצון אמיתי וישן). אינני באה להאשים אותך. זוהי רק מראה שמשתקפת מתוך שורותייך הכואבות.

קלילה היקרה, תודה רבה על הכנות שלך. אני חושבת שיש נשים רבות שחוות את מה שאת חווה ומרגישות נמקות בקשר זוגי שמייבש אותן ויוצר שממה רגשית וגופנית בשני הצדדים.
מה עושים? דרך אחת היא להמתין בפסיביות (כמו ששיר ציינה בישירות רבה) שהצד השני יעשה מעשה. דרך אחרת היא להחליט להתנער מן השממון והתיעוב ולהיכנס לפעולה בקשר לבעיה. פעולה יכולה להיות בכמה כיוונים.
כתבת שהדברים שמגדילים אותך מקטינים אותו ולהיפך. זה בעיני סימן מובהק לכך שהזוגיות מצמצמת חלקים חשובים בכל אחד מכם, ושאם תעברו תהליכים שיצמיחו כל אחד מכם - יכולה להיות הפתעה בדרך הזאת. אולי תגלי על עצמך דברים חדשים, אולי תגלי עליו ולהיפך - הוא עלייך. לפעמים אנחנו שבויים בקונספציה מסויימת על בני הזוג שלנו - והדעה הזאת היא תוצאה של מערכת היחסים המקטינה שלנו שלא מאפשרת לפוטנציאל הטמון בנו לצאת לאור בתוך הזוגיות.
אז דרך אחת היא להירשם לסדנא כמו הפורום של לנדמרק שמאפשרת צמיחה והתפתחות אישית והיא מאוד מומלצת. אני ובעלי עשינו אותה לפני 11 שנים ועד עכשו יש לה אפקט על כל אחד מאיתנו ועל הזוגיות שלנו.
דרך אחרת היא למצוא ייעוץ זוגי מתאים שיאוורר את העובש ויאפשר לכם דרכי תקשורת והתייחסות אחרת זה לזו, תוכלו לבחון בסביבה מוגנת את הצרכים של כל אחד מכם ולראות איך והאם ניתן לשנות ביניכם את חוקי המשחק כך שתהיו מסופקים יותר ומאושרים יותר. יש לי זוג חברים שסיפרו לי שיוצא שכל כמה שנים הם "מתחתנים מחדש" - מאווררים את ההבנות ואת ההסכמות שלהם וחיים על פי כללים חדשים, המותאמים לצרכיהם המשתנים והמתפתחים.
אז חשבי על הכיוונים השונים ושמרי על קשר איתנו, והמשיכי לספר לנו מה קורה איתך, כי אני יודעת בוודאות שהרבה קוראות ומן הסתם גם קוראים - מתחברים למה שכתבת.

שלום לך דורית תודה על כל מילה שהקדשת לי. אני אחרי שבת איומה בבית ואני מודה שהאופטימיות הנובעת ממילותייך לא מצאה היום מקום אמיתי אצלי. אני שומרת את המילים ליום יותר רגוע. קשה להעביר בכמה שורות את הייאוש. קראתי את מה שכתבתי ומה שראיתי שם זה בעיקר את הפחד מחשיפה.האם את חושבת שאני צריכה בפעם האלף להתרומם מעל ההשפלות, ההעלבות והאיומים ולנסות לשקם את הקשר? אני נתקלת על בסיס יומי (כמה פעמים ביום) במשפטים כמו "את לא שווה כלום, את מזניחה את הילדים, אין לך שכל, אני מצטער כל יום על זה שהתחתנתי איתך לפני 20 שנה, אני רוצה לבעוט אותך מהבית, אני אהרוס לך את החיים, "וכו' את לא תאמיני אבל אני יודעת שהוא אוהב אותי- ואולי יותר מדי... אני לא יכולה למחוק את המילים האלה. כל עוד הנר עמעם הצלחתי לטאטא את הדברים מתחת למיטה והשרייתי אוירה שהכל מעולה. עכשיו אני מרגישה שהנר כבה ואין לי במשהו טוב להאחז. שכחתי לציין שאת כל ה"ברכות" אני מקבלת בנוכחות הילדים. אני מיואשת, לא יודעת מה לעשות. מרגיז אותי שבהתייעצות עם רב/ מנחה אומרים לי שאני חייבת לקים איתו יחסים כי גברים נוטים להפנות חסך במין לאלימות. כאילו יש לזה הסכמה ביולוגית מטבע בריאתם. איך אני יכולה לתת לו לגעת בי בכלל, אני מעדיפה למות. אין לי אפילו אפשרות לחלום על תמיכה מהורים או משהו כזה. אני פשוט לבד בכל הבלגאן הזה. אני במצוקה אמיתית ומשתדלת למצוא דרכים לשמור על שפיותי- בינתיים אני מחזיקה בזכות הילדים הנפלאים שהתברכתי בהם.

קלילה היקרה, צר לי מאוד על מה שאת עוברת. את כותבת מאוד יפה ונוגע ללב.
אבל עלי לומר לך שאת נמצאת כרגע בשיאה של התלונה עליו ועל החיים הקשים והאומללים שלך. מן הסתם את כבר בתוך התלונה הזאת שנים על גבי שנים, בווריאציה זו או אחרת. אם את רוצה שיקרו בחיים שלך הדברים הטובים שאיחלת לעצמך בחלק הראשון של מכתבך - אלייך לצאת מן הסטטוס של "מתלוננת סדרתית" - בכוונה אני משתשמשת בביטוי חריף - לא כדי לפגוע חס וחלילה, אלא כדי להדגיש את האופי החזרתי של התלונה ואת הנזק שיש בהתמכרות לתלונה...לסטטוס של פעולה. כל עוד תמשיכי לעשות את מה שעשית עד היום - להיות נחמדה, לשחק אותה שהכל בסדר, לרצות אותו, לבלוע את דבריו הקשים ולהתלונן כלפי עצמך - שום דבר לא ישתנה. כדי להיכנס לפעולה עלייך למצוא את הדרך שתיראה לך הכי נכונה ומתאימה לך, ולא ניתן לעשות זאת כאן בפורום, אלא בשיחות בירור נוקבות בהן תסתכלי יחד עם מישהו שיש לך אמון בו מה האפשרויות שעומדות בפנייך ומה הפעולות שצריך לנקוט.

תודה רבה לך דורית אני באמת לא רוצה להיות מתלוננת סדרתית - לא נעלבתי, אל תדאגי שנים אני באמת סובלת ולא מתלוננת באף מקום כי אין לי איפה..... עכשיו נחשפתי לאתר שלכם וכאילו מצאתי צוהר, במיוחד בגלל האנונימיות (את בטח מבינה שקלילה זא לא שמי האמיתי) פניתי למרכז לבריאות הנפש אתמול והזמינו אותי לפגישה כי ברור לי שאני חייבת לעשות מעשה. אני מבחינתי הגעתי למסקנה לעשות סוף לסיפור ורגע לפני ...אני הולכת לטפל נפשית בעצמי ולבדוק שאני לא פזיזה ולראות אם בכלל יש לי את האומץ לצעוק את מה שעובר לי בפנים בלי לפחד מה יגידו, מה יגיבו, לאמוד נכון את הקורבנות בדרך ולקחת אחריות על העניין (או שאעדיף לוותר בסוף בגלל שאגלה שאין לי עניין לתת לאחרים לשלם מחיר בשביל החופש שלי). תודה רבה על עצה טובה, אוזן קשבת והזמן שהקדשת לי. אגב, איפה נמצא משרדך ומהי עלות טיפול? שוב תודה תמי

נורית היקרה, תודה על הכנות שלך!
ביחסי זוגיות מתמשכים, כאשר הסקס הופך להיות יותר ויותר צפוי ושגרתי, כל אחד צריך להשקיע קצת יותר מאמץ והתחשבות כדי שייווצר מספיק חשק.
נקודה נוספת: יש מה שנקרא "תנאים הכרחיים לקיום סקס" - כאשר לכל אדם - גבר או אישה - יש את התנאים הייחודיים להם הוא זקוק על מנת להיכנס למצב רוח של סקס ולא לאבד את התשוקה. הרבה אנשים מציינים את אלמנט הריח, הנקיון והאסתטיקה כתנאי הכרחי. יש כאלה שלא מסוגלים בבוקר, יש כאלה שלא מסוגלים בלילה, יש כאלה שחייבים גילוח בכל מיני מקומות, ועוד ועוד תנאים.

הראי לבעלך את תשובתי, ואף שילחי אותו לקרוא את הספר המצויין : "המיניות החדשה של הגבר". כמובן שגם לגברים יש תנאים הכרחיים משלהם - וזה שונה אצל כל גבר - על מנת שירגישו תשוקה ותהיה זיקפה.
זה שהוא אינו קשוב אליך מעיד על תסכול מתמשך שלו. הוא כבר משייך כל דרישה שלך למערכת סרבנות שמקפיצה אצלו את כל הפיוזים ועל כן הוא לא מסוגל להיות קשוב אליך, הוא לא קונה את הבקשה בתור דבר אמיתי אלא כתירוץ, הוא שם אותה בתוך אותו סל של סירובים ותירוצים. לדעתי שווה לכם לגשת לייעוץ קצר מועד, כדי לנקות את התקשורת שלכם סביב מין וליצור אפשרויות והבנות חדשות, לפני שיצטברו אצל שניכם יותר מדי התנגדויות ובעייתיות כרונית לגבי הסקס שלכם ויהיה הרבה יותר קשה לטפל בכך בהמשך, שלא לדבר על גבר מתוסכל שמחפש ניחומים בחוץ.

לומר לו שאת לא צד בעיניין. שאת לא מתערבת בזוגיות של אחרים (ואם כן נהגת להתערב עד כה, זה הזמן להפסיק כי זה יכול להביא רק צרות), ושאם יש לו בעיות עם הבחורה, מן הראוי שיפנה אליה ויפתח ערוץ תקשורת מולה. אין סיבה שתעמידי את עצמך באמצע. ככה תכבדי גם אותה, גם את הקשר ביניכם ובעיקר את עצמך. כמובן לא להגיד את הדברים בתקיפות, אבל מספיק באסרטיביות כדי שיבין שזה סופי. זוגיות היא לשניים, היא לא משולש ואין בה מקום לעוד תקנים. גם ככה אנחנו במיתון. :) בהצלחה

טלי היקרה, ראשית עלי לציין שהפרטים שאת מספרת על הזוגיות שלכם מלמדים על זוגיות טובה על התאמה טובה ביניכם, ועל המון דברים משותפים. נראה לי שהוא לא סיפר לך אודות ההליכה לזונה כי חשש מאוד מתגובתך. הרבה גברים עושים מעשה הרבה יותר מסוכן כאשר הם מחפשים מאהבת, או סטוצים, ואילו הוא מצא פתרון עבור הצרכים המיניים הגבוהים שלו שלא יסכן ממש את הזוגיות. השאלה עכשו היא האם את רוצה/ מסוגלת לאפשר לו את ה"יציאה" הזאת או שזה מעורר בך יותר מדי התנגדות ורתיעה. האם הוא יסתדר ללא הפורקן הזה? האם אתם יכולים לשדרג עוד יותר את יחסי המין שלכם כך שהצורך בפורקן החיצוני הזה יעבור? יתכן שהוא ביקש מן הזונה לעשות דברים שהוא לא מעז לבקש ממך, שמא תסרבי לו או שמא תחשבי שהוא סוטה? הרפרטואר המיני של כל זוג יכול להיות מאוד מגוון כל עוד שניהם מסכימים עליו. לפעמים האחד מציע משהו שבתחילה נראה לשני מוגזם ו"סוטה" אבל אם נותנים לכך צ'אנס מתברר שיש בכך כיף וריגוש, ולפעמים מנסים את החידוש ומתברר שזה לא מתאים, ולא קרה שום אסון. מה שחשוב הוא שנותנים צ'אנס ומנסים, שהאווירה ביניכם היא של פתיחות ושל רשות לבקש בקשות זה מזו.

יפעת היקרה, אני מציעה לא לוותר כל כך מהר. ההתלבטות בין אימון לייעוץ: קואוצ'רים - מאמנים - לידיעתך, עברו תהליך מאוד קצר של הכשרה על מנת להיות מאמנים (חצי שנה עד שנה), ואם הם אינם בעלי מקצוע בתחום הטיפולי, כגון פסיכולוגים או עובדים סוציאלים - אני לא ממליצה להפקיד בידיהם את תחום הזוגיות כי מדובר בחיים שלכם, בהחלטות הכי אישיות וחשובות לכם בחיים! פה ושם תמצאי במקרה מאמן שיש לו יכולות מצויינות ואחריות, אבל רבים מהם ללא נסיון אמיתי. אני חושבת שעל מנת לייצר שינוי בהווה אי אפשר לא להביא בחשבון את העבר כדי להבין תהליכים ביניכם. יש פסיכולוגים ש"חופרים" יותר בעבר ונשאבים לשם, אבל יש כאלה שהגישה שלהם יותר אקטיבית ומלמדים כלים חדשים לתקשורת ולקבלת החלטות ביניכם. בקיצור, יש גישות שונות גם אצל הפסיכולוגים, ומה שעלייך לעשות הוא קצת לראיין - בטלפון הראשון - את הפסיכולוג אליו את מגיעה ולשאול אותו לגבי השיטה ולהביע את רצונותייך.

על פי מה שאת כותבת, יתכן שבעלך מרגיש נינוח ורגוע יותר עם עצמו, מול הגירוי שהוא מוצא, ומאוד יתכן שמשהו ביחסי המין שלכם מכניס אותו ללחץ ולחרדה, והוא מעדיף להימנע מכך. יש להניח שאת מרירה לגבי זה ואולי אף ביקורתית על הביצועים שלו ומנפנפת בעניין הפורנו והאוננות מולו, וזה גורם לו לענות לך שאין לכך קשר איתך, אולי כדי להשתיק אותך.
לדעתי שווה לכם לקחת ייעוץ לגבי העניין, לפני שהעניין יקבל "קביעות" וינציח את הבעייתיות.

אלמוג יקרה, הסיפור שאת מתארת אכן נישמע לא פשוט בכלל!זה באמת לא נעים לעבור את מה שאת עוברת, אבל את מתארת שלפני החתונה הוא אכן חיזר אחרייך,והראה יותר אמפתיה ותשוקה,אי אפשר לדעת אם אכן ההפלה היא מה שגרמה למערכת היחסים להיתדרדר?!יכול להיות שזה היה טריגר למשהו בעייתי במערכת הייחסים שהיה קיים, לפי דעתי האישית אתם צריכים לפנות ליעוץ או לפחות כהתחלה לשבת ולנסות לדבר על המצב שנוצר, אני מקווה שזה יסתדר, המון בהצלחה,יעל.

.

אלמוג היקרה, צר לי על מה שאת עוברת ועל ההריון שלא שרד. אני חייבת לומר שאינני אופטימית. את מאוד אוהבת אותו אבל זה לא הדדי, ואת עלולה לסבול ממנו עוד הרבה צרות בהמשך. הוא כנראה אדם מאוד סוער וזקוק לריגושים חזקים, והחיים המשותפים הביאו אותו לרמה רגשית מינימלית כלפייך, והוציאו ממנו אדישות ואפילו אכזריות כלפייך. גם מה שקרה לך במחיצתו הוא בעייתי: את הפכת כה מהר לאישה הקטנה, הפסיבית, התלוייה בבעלה לכל דבר וחיה את החיים דרכו...לא מפתיע שהוא איבד בך עניין, כי את הפכת להיות "פחות מעניינת" גם בעיני עצמך. אני חושבת שהזוגיות הזאת לא בריאה ולא נכונה לשניכם, עם כל הכאב שבדבר. הוא (ומשפחתו) כלל לא מושקעים בעניין, ורק את סובלת ומוטרדת. לדעתי אין טעם להשקיע בייעוץ זוגי, יש כאן משהו שלא מתאים מלכתחילה, עוד מן החודשים הראשונים לקשר ביניכם, כאשר הוא הפסיק את היחסים כל כך הרבה פעמים ביוזמתו. מאחלת לך שתתאוששי ותחליטי מה טוב ובריא לך קודם כל, כי היחסים איתו הם הרסנים לך, לדעתי. יש אהבות כאלה, לצערי, שלא נועדו להגיע לזוגיות מתמשכת.

"אלוהים שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי" תודה רבה על הייעוץ, החלטתי להתגרש . לכולם אושר ואושר אלמוג

מגיע לך (כל כך) הרבה יותר טוב מזה.

שלום חברים, לצערי,עם כל הצער והכאב החלטתי להתגרש מבעלי . אני צריכה עזרה בכיון צעדי הראשונים בנושא: לאן פונים? מה צריך לעשות? ולקראת מה אני הולכת.... כנראה שלאושר דרכים משלו תודה אלמוג

אלמוג היקרה, מכיוון שקיבלת את החלטתך תוך כדי ההתכתבות הזאת, כך זה לכאורה מופיע בפני הקוראים, אני מרגישה צורך להשהות את ההחלטה שלך. זה לא שאני חושבת שאת עושה טעות, אלא שהביאי בחשבון שאולי התייעצות עם איש מקצוע בשלב זה יכולה לתמוך בך לעשות את ההחלטות הנכונות, זוהי החלטה כה גורלית, ואילו את כנראה נמצאת כיום בתקופה הכי קשה בה היית אי פעם, תקופה של לחץ וכאב רב, וקבלת החלטות ממצב כזה עלולה להיות לא מספיק מבוססת מציאות ובדוקה מכל הכיוונים.
אם וכאשר תחליטי בכל זזאת על גירושין, אני מאוד מציעה לך לעשות זאת באמצעות גישור. בתור מגשרת לשעבר, אני יודעת להגיד לך שהגישור הי הדרך הידידותית ביותר לשמור על יחסים סבירים עם בן הזוג לשעבר . המגשר עוזר לכתוב הסכם גירושין שמקובל על שניכם, ואם יהיו מחלוקות ביניכם הוא יעזור לכם למצוא את דרך הפשרה לגבי כל נקודה שנוייה במחלוקת. אני ממליצה לפנות לעו"ד שהוא גם מגשר, כדי לצמצם עלויות. עליך לחפש את איש המקצוע ולשאול אותו בפירוש אם הוא גם מגשר, ואני מציעה לשלם לו לפי שעת עבודה, או לחליפין באופן גלובלי - זה צריך לעלות בין 2500 ל 4000 ש"ח באופן גלובלי. אגב לנעמת יש מחלקת גישור זולה בהרבה ואת יכולה לפנות אליהם. מאוד חשוב להימנע מללכת ולפתוח תיק תביעה באמצעות עו"ד - זה י ק ר ו מ י ו ת ר!!!
בהצלחה!!!

מה שאת מתארת אני גם עברתי עם בעלי בתחילת הנישואים...זה מאוד מוכר לי .הוא גם נהג להיות "ברוגז" איתי .תדעי לך שהרבה מזה נובע מחוסר בגרות ובשלות ומשהו מעודד אני יכולה להגיד לך שהם משתנים אבל זה הרבה תלוי בך ובמה שתעשי עם זה. היום אני נשואה כבר 9 שנים אני יכולה להגיד לך שבעלי הוא לא אותו אדם שהתחתנתי איתו הוא השתנה מהקצה נהיה יותר בוגר אין מה להשוות .פעם גם אני הייתי זו שיותר מפשרת אבל היום זה הוא.איך אומרים החיים הם גלגל ...זה באמת נכון,ותדעי שגם אני בהתחלה חשבתי מה אני עושה איתו אם הוא מתנהג ככה אלי וכל מה שציינת .אני לא מכירה את בעלך אבל תראי שעם סבלנות הוא גם יכול להשתנות.אבל זה לא יקרה ככה סתם צריכים שיקרו דברים שיטלטלו אותו ויגרמו לו לחשוב על מה שיש לו להפסיד אם ימשיך בדרך שלו.וזה צריך לבוא ממך.זה לא אולטימטום או משהו כזה אבל שיידע שהתנהגות א' שלו תוביל להתנהגות ב' שלך וככה הוא ילמד תאמיני לי.את רק צריכה להיות רגועה להשתדל לא לקחת ללב אפילו שזה קשה ולהיעזר בבני משפחה זה גם נותן לך להיראות חזקה בעיניו שיש לך גב ותמיכה. לא שווה לשבור את הכלים כ"כ מהר ובטח לא בהתחלה כי דברים משתנים.(אפילו שלפעמים מזה מתחשק אני יודעת כי הייתי איתו במקומות האלה) עוד משהו שיכול לעזור זה ללכת ליעוץ זוגי .תציעי לו את זה .זה יעזור גם לך וגם לו לקבל חוות דעת של גורם מקצועי.

לפי דרך התבטאותך נשמע שאת יודעת בדיוק על מה את מדברת. את מתארת את מה שאני עוברת כאילו את בתוך המחשבות שלי (: משמח לשמוע שאתם בטוב עכשיו, ושהזוגיות שלך בריאה יותר מבעבר. הלוואי וגם עלינו יבואו ימים טובים כאלה. לצערי בן זוגי אינו מעוניין ללכת לטיפול זוגי, הצעתי לו בעבר. אני חוששת שיש לו איזה טראומה כלשהיא מטיפול פסיכולוגי או התערבות חיצונית...

חולונית יקרה. אף אני מצטרפת לתשובתה המעודדת של יעל, וחושבת שהדרך שלו מעידה על חוסר בשלות רגשית מצידו.
אני מניחה שמה שהוא עושה איתך - " מחנך" נובע מאיזו דאגה שלו למשהו שמאוד חשוב לו שנפגע, והוא אינו מכיר דרך אחרת להשפיע עלייך. מאוד יתכן שהוא למד את הדרך הזו מן הבית שבו הוא גדל. כאשר נכנסים לזוגיות - כל זוג רב. אי אפשר אחרת. הריבים האלו, עם כל הכאב שיש בהם, יכולים להצמיח אתכם ולהוציא מכם תגובות יותר בוגרות במשך הזמן - כמו שתיארה יעל - או עלולים להוציא מכם את החלקים החלשים, הילדותיים ביותר שלכם. את כותבת שמה שקורה לך הוא התפרקות והיחלשות, וזה לא סימן טוב. את לא חייבת להישאר עם מישהו שמצד אחד מוציא ממך את החלקים הבעייתיים האלו, ומצד שני לא מוכן ללכת איתך לייעוץ.
עם זאת אני חייבת להוסיף משהו. כתבת ש"בזכותו" את משתגעת. אל תאשימי אותו. זה שהוא מגיב מתוך חוסר בשלות ובגרות, לא מחייב אותך להידרדר למקומות הכי חלשים שלך! אני מאמינה שכל אחד אחראי על עצמו ועל תגובותיו, ואם מישהו דורך לך על הכפתורים הכי רגישים שלך - את היא זו שצריכה לעשות משהו עם המצב - קודם כל כדי לדאוג לעצמך, לבריאות הנפש שלך. כל עוד את חייה בהרגשה ש ה ו א מוציא ממך, שזה "בז כ ו ת ו" - את נמנעת מלקחת אחריות על עצמך. מה דעתך?

תדעי לך שגם בעלי לא בקטע של פסיכולוגים ויעוץ,אני יכולה לתת לך עצה שלי עזרה :אם יש מישהו בעל השפעה עליו במשפחה שלך או שלו כדאי לחשוב על לערב אותו קצת בבעיות.זה הרבה פעמים מנער כי פתאום הוא ישמע את זה ממישהו אחר שכביכול אין לו "אינטרס" .אצלנו זה היה אבא שלי שהיה מדבר איתו ולמזלי הוא מאוד מעריך אותו כך שזה גם עזר אבל אני עדיין חושבת שהרבה מההתנהגות הזאת נבעה מילדותיות,מה לעשות לא כולנו נולדים עם הכלים לפתור בעיות. את צריכה להיות סבלנית אליו עד כמה שזה קשה.(והכוונה היא לא לסבול בשקט את ההתנהגויות שלו אלא למצוא שלווה לעצמך בתוך המערכת הזוגית)מה שאני יכולה להגיד לך היא שאחרי הרבה שנים של נישואין "גיליתי" לצערי הרב שאין שלמות בשום מערכת יחסים וצריך לעשות פשרות וויתורים ,מה שיותר חשוב זה הדרך לשם... שתהיה לך הכי הצלחה!!