פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

הבעיה שלי די מורכבת התחתנתי צעירה בת 21 אתה לאחר חודשיים הכרות עים בעלי לאחר שנה נולדה ילדתנו כיום בת 7 וילדנו בן 5 השנה הראשונה היתה מאוד קשה חוויתי אלימות מילולית היינו פרודים עקב מריבות על כספים שהיה עול כבד על בעלי לפרנס אותי ואת ביתנו שרק נולדה חווינו בגידה משני הצדדים ואף היינו פרודים חצי שנה והיינו בגישור התוודנו והחלטנו ל פתוח דף חדש . כיום אנחנו נשואים 7 שנים אך אני מרגישה שהחמצתי אין לנו חיי זוגיות חיי שיגרה סתמיים ואין לבעלי שום רצון לנסוע לבד כי אנחנו כבר לא נהנים לבד אלה רק עים הילדים . מאוד חסרה לי התשוקה הגבר בבית החזק ודמות להעריץ מרגישה שהחיים עוברים להם פשוט לפי זמן ללא הנאה במין זוגיות רק עים הילדים שוקלת להתגרש האים זה נכון? הוא אבא נפלא אך יש בינינו קרירות וזה ממש מציק לי אני זקוקה לחום אני רק בת 30 ומרגישה מאוד זקנה בבקשה תיעצו לי לעשות את הדבר הנכון.

אני בת 18 וחבר שלי בן 19 אנחנו שנה ביחד. השבוע חבר שלי יצא לרגילה וזה הפעם הראשונה שאני רואה אותו לתקופה ארוכה מאז התגייס. שמתי לב שהוא השתנה והוא כאילו "שכח" את התקופה שלפני שהתגייס בה למדנו להכיר אחד את השני לדעת איך לכבד אחד את השני ומה לעשות כדי שלצד השני יהיה טוב. זה מתבטא בדברים רבים שדיברתי עליהם איתו אבל הוא אומר שאין לו שליטה על הדברים. למשל כשאני עצבנית עליו אני יושבת מדברת איתו ומסבירה לו ואח"כ ממשיכה הלאה כי חשוב לי לנצל את הזמן המעט שיש לנו כשהוא חוזר מהצבא. אבל כשהוא עצבני הוא כועס לא מסביר ולפעמים אפילו לא מדבר איתי יום שלם או מתעלם ממני. דיברתי איתו על זה והוא אומר שפשוט אין לו שליטה על זה, ואני שואלת אתכם איך זה הגיוני?? מה זה אין שליטה?? שהרי בבצבא הוא שולט טוב מאוד במעשים שלו מה זה פתאום לא שולט?? לדוגמא כשדיברנו לפני שהגיע לבסיס (שם הוא לא יכול לדבר עד הלילה) הוא היה צריך לנתק אבל אז בדיוק הוא החליט שעיצבנתי אותו (ואני אפילו לא יודעת למה) אז הוא פשוט אמר לי "טוב ביי" אז אמרתי לו שכשהוא מדבר ככה הוא נותן לי הרגשה שרעה לכל היום שיתגבר על העצבנות ויאמר לי שלום יפה..אז הוא אמר לי שהוא לא יכול שהוא עצבני והוא לא יכול להתנהג אחרת אלא אם אני רוצה שהוא יהיה מזויף! אז כןןן אם העצבנות זו שגורמת להרגשה רעה שיהיה מזוייייף עד שהעצבנות תעבור לו!!! אני כ"כ סובלת מההתנהגות הזאת! אמרתי לו שמבחינתי אם הוא לא מכבד אותי ואם לא אכפת לו שכל ההתנהגות שלו משרה בה הרגשה רעה ותיסכול איך זה שהוא לא משנה את זה? איך זה שלא חשוב לו שיהיה לי טוב אם הוא באמת אוהב אותי? אולי הוא לא באמת אוהב אותי? התשובה שלו היתה שכן, הוא כן אוהב אותי, אני כן חשובה לו...אבל.....הוא לא שולט!!!!! עוד פעם השליטה הזאת! אני פשוט מתוסכלת מיואשת ורע לי אני לא יודעת מה לעשות כבר אחרי כל הדיבורים שלא עוזרים..ואני אוהבת אותו אני לא רואה ברירות מה ניתן לעשות בעניין..

אני גבר בן 50 נשוי עם ילדה. אשתי אוהבת ונהנת מהתעסקות עם תשבצים. הסיפור של התשבצים נהפך לחולני אצלה לדוגמא בכל רגע פנוי אצלה היא מתעסקת עם התשבצים , יוצאת איתי לחופשה עם התשבצים , נכנסת למיטה לפני יחסי מין ואחריו עם התשבצים .רואים סרט בסלון עם התשבצים עין בסרט ועין בתשבצים .שותה קפה איתי וממלא תשבצים . מצחצחת שיניים עם מברשת חשמלית וממלא תשבצים , זה לא חולני ? אומנם כל אדם זקוק לתחביבים שלו ולשקט שלו ולרגיעה שלו ולפינה שלו אבל אצלה נראה לי שזה חולני וכרוני . שוחחתי איתה על הנושא וביקשתי שתפסיק או תוריד במינון אני נפגע שלפני יחסי המין היא מתעסקת בתשבצים ובסיום חוזרת לתשבצים זו לדעתי חוסר התיחסות וזלזול בי . יתכן ואיבדה ענין בי והיא בורחת לעולם התשבצים ששם היא נהנת יותר ? אולי לאחר אותה שיחה הייתה הפסקה ולאחרונה "המחלה" חזרה שוב באותה עוצמה . חשבתי לעצמי שבזמן שהיא מתעסקת עם התשבצים אני אראה סרטים כחולים בסלון או בחדר שינה מה שכמובן יפריע לה אולי תבין אז את הבעיה ותבקש ממני להפסיק ואז הכדור יוחזר למגרש שלה . יש למשהו הצעה אחרת ? תודה

היי. אני יוצא עם משהי כחצי שנה , נראה לי שהיא סובלת ולא נהנת שאני מלטף לה את החזה , היא גם אומרת את זה אומנם לא בצורה גלויה אבל בהתנהגות שלה ע"י תפיסת הידיים שלי כאשר אני מתקרב לשם . היא מודה שיש לה רגישות גבוהה ומוגזמת (לדעתי כרונית) ומבקשת שאשלים עם כך. אותי החזה מאוד מגרה ולא מצליח להתגרות ממשהו אחר . מה דעתך לעזוב אותה , כי המצב לא ישתנה ? איך ניתן לגשר על בעייה כזו ואם בכלל ? תודה

אני רווקה + ילד בת 43. לפני חדשים ספורים התחדש קשר עם גבר שהיה חבר שלי לפני 23 שנה. הוא התגרש לא מזמן ויש לו ילדה בגיל של הבן שלי. הקשר הינו על בסיס של ידידות ללא שום נופח רומנטי. אתמול נפגשנו והוא הציע לי לבוא איתו לסו"פש בחו"ל. ההצעה, כמו הקשר, הגיעה ממקום ידידותי בלבד. אלא שאני מרגישה שאני רוצה לנסות להעביר את הקשר לפסים יותר אינטימיים. מאחר ואינני קולטת ממנו מסרים בכיוון הזה, אני מתלבטת אם להענות להצעה. אני חוששת שהרצון שלי בקשר אינטימי איתו, יחבל בהנאה שלי במהלך החופשה. מה לעשות?

שלום דורית,גמר חתימה טובה ושנה טובה. שמי אור,בת 33 נ+1. יש לי בעיה שמאוד מפריעה לי. תמיד שאני בזוגיות,ויש לי יציבות עם הבן זוג,לאחר בערך כשנה או יותר, אני יוצרת קשרים גם עם גברים אחרים כמובן לא לקשר רציני ולמטרה רצינית אלא בתור ידידים. כרגע בנישואיי,התחלתי להיות בקשר עם גבר באופן קבוע מחוץ לנישואים. הוא וגם אני לא מעוניינים בקשר אמיתי. ומצד שני יש לי יציבות בבית. אני לא רוצה לעזוב את בעלי. מצד שלישי אני חשה ריגשות אשם כבדים כלפיי בעלי,וגורמת לעצמי להשמין בכוונה. היתה תקופה שלא היה לי טוב עם בעלי,ובקיום קשר מחוץ לנישואים הרגשתי שאני נוקמת בו, עכשיו הוא שיפר יחסו אליי, אבל כבר היתרגלתי להיפגש עם הגבר האחר. אני אקדמאית תואר שני בחינוך מיוחד, אני אשה דיי הגיונית,ואני לא יודעת מה לעשות? כמו כן,אני חייבת לציין שבבית הוריי קיבלתי חינוך נוקשה מאוד בכל הקשור לגברים, מאבא שלי, כמו כן החינוך הנוקשה מאבי היה מלווה במכות בתודה -א

אני בת עשרים ויש לי חבר כבר שנה, יש לי אמא קשה ופרימיטיבית. חבר שלי רוצה שאנחנו נישן ביחד הרבה ואמא שלי לא מסכימה לכך בתענה כי " זה לא מכובד " עשרות שיחות עשיתי איתה בנושא וכלום לא עוזר. אני ישנה אצלו מידי פעם - רק מתי שאני צריכה להיות מאוד יצירתית להמציא משהו בלתי שיגרתי בשביל שהיא תסכים. חבר שלי לא מוכן לקבל את זה והוא מתעצבן מזה כי " כל זוג נורמאלי ישן ביחד" אני נחצת לשניים מצד אחד אמא שלי ומצד שני הוא. תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות. טוהר.

שלום. אני בת 24, אמא לילדה בת שנה וחודשיים. אני ובעלי לשעבר היינו נשואים 4 שנים. הוא מבוגר ממני ב-7 שנים. בהתחלה הכל היה נהדר. גם לפני הנישואים ההינו שנתיים ביחד. במהלך הנישואים היינו גרים בי"ם. אך תמיד רציתי לעזוב את העיר ולחזור בחזרה לחיפה - לא אהבתי את העיר.. והוא תמיד סירב על כך.. גם אמא שלו לא אהבה אותי.. והיו בשל כך הרבה מריבות וסיכסוכים.. לאחר 3 שנים ילדתי ילדה. בעלי היה נוכח בלידה. הכל עבר בשלום.. גם לאחר מכן.. בזמן ההריון נודע לי שאבא חולה סרטן.. ולא נותר לו לחיות הרבה זמן.. הוא נפטר לפני 3 חודשים.. חודש לפני שאבא נפטר.. לא יכלתי לסבול את החוסר איכפתיות מצידו כלפי האבא וההורים לא היה לו איכפת מכלום.. כאילו זה לא הייתה המשפחה שלי... אמרתי לו להתגר היה ביננו סיכסוך ונפרדנו.. הוא ניסה להשלים ביננו דרך מגשרת - אך סירבתי...לאחר בדיוק חודשיים התגרשנו.. אני עברתי לחיפה.. והוא נשאר בי"ם. אני רוצנה להשלים בחזרה? האם יש סיכוי לזה? האם ישנם זוגות כשמשלימים בחזרה, הם פותחים דף חדש או שתמיד יהיו להם זכרונות מתקופת מהלך הגירושין ואחריו? תעזרו לי בבקשה.. לא יודעת מה לעשות. אני מאדו מתגעגעת אליו, אני יודעת שעשיתי טעות חמודה...

אני בת 36 ואני עוברת משהוא מאוד קשה והוא כך: הכרתי באתר הכרויות גבר חרדי גרוש פלוס 3 ילדים. בכרטיס הוא רשם שהוא ללא ילדים ובפגישה השניה גילה לי את האמת, אני מסורתית ולכן לא ממש התאמנו מבחינה דתית אך בכל זאת המשכתי להיפגש איתו גם כי הרגשתי בודדה וגם כי הוא מאוד השקיע והראה נכונות לבוא כל יום. הקשר נמשך 3 חודשים והיה מאוד אינטנסיבי והיו בו יחסי מין וקשר נפשי חזק, בכל אופן כך הרגשתי. לא ממש רציתי להתחתן איתו אבל כן ראיתי את העתיד שלי איתו, כלומר רציתי להמשיך להיפגש ואולי להתחתן. מה שקרה לפני חודש וחצי הוא שביוזמת האח של הגרושה וכמה רבנים החליטו להחזיר בינהם כי הילדים היו עצובים והיא לא הסתדרה לבד. מאותו רגע התחיל הסיוט של חיי, נהפכתי עצבנית ועצובה כי הוא עומד לעזוב אותי, רק השבוע נודע שזה סופי שהם חוזרים ובכל הזמן הזה המשכנו להיפגש ומה שקרה שמרוב תיסכול וקינאה התקשרתי למשפחה שלה וסיפרתי שהיה איתי (זה ממש לא נהוג בעולם החרדי), בכיתי לו, צרחתי וקיללתי ואפילו הרמתי עליו יד לפני יומיים ששמעתי שזה סופי. אני ממש מתוסכלת ולא משלימה עם זה, הוא טען אז שהוא חוזר רק בגלל הילדים אבל זה לא נראה לי נכון אני אכולת קינאה שאולי הוא אוהב אותה. מאז היו טלפונים ובלאגן והוא כמובן שונא אותי שניסיתי להרוס לו. דרך אגב הוא התגרש על זה שהרביץ לה והיום הוא לוקח ציפרלקס אז הוא כבר לא אלים ובאמת שאלי הוא התייחס יפה ובעדינות. מה עושים? למה אני ככה?

היי, אני נשואה מזה כ7 חודשים אין עדין ילדים בתקופה אני ובעלי רבים המון על כל מיני שטויות אני מרגישה שהוא לא התבגר והוא מרגיש שאני שוטרת הוא עדין בקטע של לצאת לבלות לשתות וגם לי אין בעיה עם זה רק שלפעמים בעלי מגזים הוא רוצה לצאת כל שבוע רוב המריבות שלנו זה על זה הוא רואה שתיה וחברים וזהו נגמר הסיפור הוא טוען שאני יותר מידי קשה ורוצה לשלוט עליו אבל זה לא נכון בנוסף הוא לא עובד כבר כמה חודשים ואני מתוסכלת מזה כי ברגע שהוא נכנס לעבודה הוא עובד חודש חודשיים ואז מתייאש לא תמיד זה באשמתו אבל לרוב אנחנו גרים אצל ההורים שלי ביחידת דיור ונראה לי שהוא מנצל קצת את המצב וההורים שלי מאוד פרימיטיבים אז זה בכלל לא ניראה להם לעין כל הסיפור אני כבר לא יודעת מה לעשות ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים והוא כבר הבטיח אבל זה כל פעם חוזר על עצמו בסה"כ הוא בן אדם מדהים הוא בעל טוב ואני מאוד אוהבת אותו אבל בבקשה תעזרו לי אני כבר חושבת על פרידה כי אני לא יכולה להמשיך ככה אני לא בנויה לזה תודה מראש

בגדתי בבעלי, סיפרתי לו והחלטנו להתחיל מחדש- התחלנו לפרוח בחזרה עד שיום אחד שמתי לב שהוא חזר ממכרה שלו שמח במיוחד ומתנהג מוזר, יום אחרי הוא יצא החוצה ודיבר בטלפון בלי לשים לב שראיתי אותו לא יודעת עם מי הוא דיבר אבל מחק את השיחה לפני שחזר... האם אלה סימנים או שהכל אצלי בראש? האם יש סיכוי שהוא יבגוד בי בחזרה? ואם כן אני אמורה לסלוח לו?

שלום, אני נשואה כ10 שנים. הכלליות, אני יכולה להגדיר שבן זוגי הוא אב טוב, חבר נאמן ואיש משפחה מסור שטובת בני הבית היא מעל הכל. הבעיה העיקרית הנה עם קיומן של התפרצויות זעם שבאות לידי ביטוי באלימות מילולית ולעיתים רחוקות גם פיזית ( דחיפה, לפיתה, זריקת חפץ). מעולם לא האמנתי שאוכל להגיע לסיטואציות מהסוג הזה בקשר האישי שלי. תמיד החשבתי את עצמי כבעלת איטואיציות מפותחות ואינטלגנציה שהנה מעל הממוצע. מה גם שכל חיי הייתי מחוזרת וחונכתי להאמין שסיפורים וסצנות מהסוג שעוברים עלי בבית קיימים בסדרות טלויזיה או אצל לכל היותר אצל שכנים. מקור לכעס בא בשילוב עם ביקרותיות על העשיה שלי בבית או על ההתנהלות הכספית שלי. חשוב לציין כי אני אקדמאית בעלת תואר שני שעובדת לפרנסתי מהיום הראשון לנישואינו. זאת ועוד בתקופות בהן בעלי היה בין עבודות אני זו ששימשתי כתשתית לבטחון הכלכלי של המשפחה. בני המשפחה המוחרבת נמצאים בסוד העניין , משום שחשץי שזה הוא עול גדול מידי לשאת את המצב לבד וגם משום שאני חוששת לילדיינו ( 3 ו8) אשר נוכחים בכל. אני חסרת אונים... אני בטוחה שהוא מודע לכך שההתנהגות שלו בעייתית והוא אף מגדיר עצמו כחם מזג. אך לדעתי מדובר באובבסיביות אשר מחייבת טיפול- דבר שהוא אינו מוכן שלמוע עליו ובתגובה להצעה או לדרישה מאשים אותי ואת חסרונותי במצב הקיים. האם יש פתרון לסיטאציה מסוג זה או שמה לא נשארת ברירה מלבד פירוק החבילה. תודה וחתימה טובה JUL

שלום רב, אני מנוי באתרי הכרויות רבים,שמתי תמונה וטקסט אישי, אך משום מה לא הצלחתי להוציא משם אפילו דייט אחד...לא ברור לי מה בדיוק הבעיה. אשמח לעצות, שי.

האם ניתן לשקם מערכת יחסים גם לאחר בגידה,כמובן לאחר וידוי של הבגידה בכוחות עצמנו ללא צורך בטיפול או יעוץ? כמובן שעם הרבה רצון טוב והמון אהבה!!

אני בת 22 לפני כחודש הכרתי בחור חדש דרך אתר מקושרים בן 26 ...דיברנו בטלפון ולאחר שבוע ניפגשנו...בפגישה הוא הפגין אלי רגשות חזקים כל הזמן פירגן לי והחמיא מאוד והיה ניראה שמצאתי חן בעיניו יותר מאשר שהוא מצא חן בעיני...השיחות בינינו המשיכו כרגיל ואפילו התחלנו לדבר על קשר רציני על העתיד ומבחינתו ניחשבנו כחברים. בפגישה השניה המשכנו לשבת ולדבר והכל היה מצויין...בפגישה השלישית והרביעית שכבנו, יום אחרי הפגישה הרביעית דיברנו בטלפון כרגיל..ויום אחרי הבחור נעלם לי..לא עונה לי להודעות במחשב לא ל-SMS לא לשיחות מחסוי ולא לשיחות ממני. מצד אחד אני לא מבינה מה גרם להעלמות הזאת שלו כי הכל בינינו היה מצויין ולא רבנו על שום דבר ואם הוא היה רוצה לנתק ממני קשר אני מאמינה שהוא היה אומר לי ולא היה מתחמק ממני...ומצד שני אני לא רוצה להיות כ"כ תמימה ואני מפחדת שהכל היה משחק והצגה גדולה שלו, נכון לכתיבת שורות אלו לא דיברתי איתו 3 ימים. האם את חושבת שקרה לו משהו?יכול להיות שבמשך ה-3 ימים האלו הוא לא מצא שום דרך ליצור איתי קשר? או שאולי זאת צורת ההתחמקות שלו ממני?מה עלי לעשות? תודה!