פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שרה יקרה,
יפה מצד אחותו שהיא מזמינה את אחיה עם הילדים לארוחות כשאת בתפקיד. יחד עם זאת, את מתחשבנת כי חורה לך שהיא לא מזמינה גם אותך כשאת לא בתורנות למרות שאתם כן מארחים אותם כולם לעיתים קרובות. טבעי שהקשר בין האחים פתוח אינטימי וחופשי יותר כשאת לא שם למרות שיתכן שזה לא נעשה במתכוון. מוטב שבמקום להרחיק ביניהם ולפתח מחשבות שליליות ונקמניות שיפגעו בקשר, בה, בבעלך ובילדים – תיפתחי את אליה ובחשיבה חיובית בונה ומקרבת בשיחה גלויה, הסבי את תשומת ליבה לצורך שלך להיות רצויה ומידי פעם גם להיות מוזמנת כשותפה לקשר המשפחתי היפה והמחבק.

פוחד ממשהו מחייב או מעט רציני, רק רצה אישור ונעלם יחד איתו, רואים בך פונטציאל למשהו ארוך טווח וזה מפחיד. והאמת? זה לא משנה למה. כי הכל מצביע על חוסר בגרות. ואעם זה את בטח לא רוצה להתמסד. חכי לזה שיימשך לעוד ועוד, ולא למשהו חד פעמי ורגעי. מה שאת מתארת קרה לי המון פעמים, תמיד באתי בהאשמות לעצמי. מה לא טוב בי? למה זה תמיד חוזר על עצמו? וכשהגיע המיוחל, בחנתי אותו מכל הכיוונים והוא היה מסכן. אבל הוא צלח את זה, ואני הבנתי ואמרתי תודה שכל הפגישות החד פעמיות היו כאלה ולא יותר, ולא הפכו לקשרים, כי תראי כמה זמן הייתי מבזבזת. ועובדה - התחתנתי עם אחר. תהיי חזקה, זה שטויות.

זה נכון מאוד מה שכתבת. רק שכל כך נדיר שקורה שמישהו מוצא חן בעיניי ומעורר בי עיניין ועד שזה קורה אז מתרחש מה שתארתי לעיל. ואז אני צריכה לאסוף את עצמי ואת החלקים שלי שהתפזרו להם מפאת האכזבה הגדולה. זה לוקח לפעמים כמה ימים טובים... קשה!! בכל אופן תודה... וכן- אני חזקה ואתגבר!

זה המייל שלי, את יכולה לחלוק איתי את מה שעובר עלייך, כי באמת עברתי את זה המון.. ואני חושבת שזה בהחלט יכול לחזק אותך עוד ועוד.. [email protected] אז אחרי דייט כזה תמיד תוכלי לפרוק איתי ולהמשיך.. :) בכל אופן, את תתגברי על זה. חשבתי על זה יותר בשבת- אולי הוא היה נבוך מדי להתקשר וחיכה לטלפון ממך? או שהתקשרת והוא נעלם..? ירדן

לא ברורה . לא הצלחתי להבין ממנו אם הוא רוצה להמשיך בקשר איתי או לא . הדבר היחיד שכן הבנתי שהוא מכוון לסקס.אני מצידי לא שיתפתי פעולה. גם בדייט עצמו היתה התכוונות כזו מצידו אבל היה גם משהו מעבר.הוא התעניין בי, בחיי ובמשפחתי. היתה גם הצהרת כוונות על פגישה נוספת. שלחתי לו מייל בו אני אומרת לו שאני לא מבינה איך ממצב של כייף הדדי ורצון לעוד , מגיעים למצב של ניתוק. לא נוסח זועף אלא משהו יותר משתף אכזבה וכו'. לא היתה שום תגובה מצידו. אני ממשיכה הלאה...עם אדם כזה באמת לא בא לי להתקע... תודה לך על תמיכתך! ואשמח לשמוע את דעתך (-:

לא ברור היה לי אם הSMSים היו לפני או אחרי המייל. אני מניחה שלפני. אבל זה לא משנה. תראי, אם מראש היתה כוונה שלו לסקס, זה די ברור מדוע נעלם, משראה שהכיוון שלך הוא יותר רציני. הרי סקס יש המון ובכל מקום, מה הוא צריך "כאבי ראש" עכשיו? לדעתי העובדה שהוא התעניין לא מעידה הרבה על רצינות, אלא על אנושיות, הוא אדם נחמד, הוא מתעניין, שאל קצת, אולי כדי לגרום לך לחוש נוח, זה לא צריך לחפוף לרצינות איתך או לכוונות של קשר עמוק ורציני. אולי דרך שם חשב לסלול את הדרך איתך למיטה? הרי ידוע שאנחנו "מתעוררות" לאחר חיזור, גם אינטלקטואלי. אני עדיין בדעה, למרות כל הליברליות, שאם מישהו רציני ואמיתי עם זה, סקס לא יהיה אישיו בהתחלה. תהיה התעניינות בך לגמרי, באישיות שלך, בעולם שלך, תצאו קצת, תבלו קצת זה עם זו ואח"כ יהיו רמיזות אחרות. וכל עוד סקס הוא הכיוון ההתחלתי, די ברור שהשאר הוא זניח בעיניו וסדר העדיפויות שלכם לא חופף, אפילו לא דומה. אני הייתי עושה כמוך. פשוט ממשיכה הלאה. ותרגישי מוחמאת גם מכאלה שפשוט נמשכים ליופי שלך ומוצאים אותך אטקרטיבית. זה אף פעם לא מזיק לראות את החיוביות שבעיניין :) הרבה בהצלחה..

דנה יקרה, נחמד יותר להגיע ליחסים מתוך בחירה וכייף הדדי. נסי גם את להיות יותר מתחשבת פתוחה מתקשרת וקלילה עם בן זוגך במקום להכביד, לדרוש לנטור לתחמן להתרחק ולהתחשבן.

שרון יקרה, איש מאיתנו אינו מושלם. כשתשלימי עם חוסר השלמות, לא תתייחסי לעניין בכבדות ותהיי מי שאת מבלי לעשות עניין גדול מפרט מישני - אהובך אוהבך ימשיך לראות את היופי שלך ולאהוב את מי שהינך גם באור. זיכרי: הכל בראש שלנו :))

יקירתי, כתבת שאת מקבלת עזרה ספציפית לגבי הכאבים בזמן סקס, אבל אין לי ספק שמה שאתם זקוקים לו הוא עזרה זוגית מקצועית. משבר בזוגיות אחרי הלידה קורה להמון זוגות, כי הכל משתנה בבת אחת. הרבה פעמים הגבר מרגיש שהוא מחוץ לעניינים, בעדיפות אחרונה, ונוצר חיבור מאוד חזק בין האמא לתינוק. הרבה פעמים האמא מרגישה שרק היא מסוגלת לקרוא נכון את צרכי תינוקה ומשדרת אפילו בלי לרצות או להתכוון לכך שהיא המטפלת הקובעת, היא הבוסית, והאב חושש לעשות טעויות ולחטוף ביקורת, אז הוא נמנע מלעשות... יתרה מזו, יש המון מטלות חדשות לעשות בבית, עייפות בלילות, בקיצור - הכל משתנה, ולפעמים זוגות זקוקים לתמיכה ולייעוץ כדי לעבור יותר טוב את התקופה הזאת.
אל תחכי עם זה, כי בינתיים נוצר נזק לאהבה ביניכם, ולך כרגע יש תחליף נפלא לאהבה - הבת הקטנה שלכם, שאת בודאי התאהבת בה והיא בודאי מחזירה לך המון אהבה כייפית, ואולי את נשאבת לשם מבחינה רגשית, ולא חסרה לך אהבה בחיים כרגע, אבל הנזק לאהבה בין שניכם עלול להיות גורלי ללא טיפול.
אז החדשות הטובות הן שהרבה זוגות עוברים בדיוק את אותו דבר, ושניתן לעזור לכם בייעוץ זוגי. התעודדי, וקחי יוזמה, כי זה נראה שהוא עכשו בנסיגה מהתמודדות ולא יודע מה לעשות אז הוא נמנע מלעשות.

שאנחנו עומדים להתחתן!!!

ילי היקרה, לצערי, מה שאת מתארת הוא מאוד בעייתי! אתם רק בתחילת היחסים ארוכי הטווח שלכם, וכבר אינו שולט בעצמו ויש לו התקפי זעם. כל זה לא יעבור מעצמו. צר לי. ככל שמהר יותר ייכנס לטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר - כך ייטב, לפני שהאלימות שלו תופנה אלייך או אל אדם אחר. בטיפול יסודי ניתן לעזור לו, ואחת האפשרויות שיש להביא בחשבון היא תרופות מסויימות\ שיינתנו ע"י הפסיכיאטר. נמצא שבחלק מן המקרים, גברים שיש להם התקפי זעם הם בעצם נתונים לסוג מסויים של דכאון נפשי, ותרופות נגד דכאון יכולות לעזור להם.
אם הוא אינו מוכן להיכנס לטיפול מקצועי, אני מציעה לך לשקול מחדש את הנישואין איתו, כי עם הזמן ההתקפים הללו עלולים גם לגבור, ואילו האהבה טבעה שהיא פוחתת עם השנים, וחשבי איזה חיים יהיו לך במחיצתו.

מישל היקרה, ראשית תודה לך על הכתיבה הברורה, השוטפת והאינטליגנטית, בזכותה ניתן ממש לחוש יחד איתך מה את מרגישה ואיך זה קרה.
אבל אני חייבת להקשות עליך בתשובה שלי. את מצפה ממנו שיבחר בחירות מאוד חשובות בחיים שלו על פי הערכים והשאיפות שלך, אלו שמנהלות אותך, התקוות שלך והרצונות שלך. את מצפה ממנו שההחלטות שלו לגבי איך הוא יגשים את עצמו מבחינה מקצועית יתאימו לפנטזיה הפרטית שלך, אפילו אם זה כרוך במחיר של ויתור על תחום עניין שהוא החלום שלו, שהוא השקיע בו ומעניין אותו.
את מאוכזבת מן הבחירה שלו ואת חוששת שאכזבתך ממנו רק תלך ותגבר עם השנים. זה באמת עלול לקרות, לפי דעתי, אם את תולה בבן זוגך את התפקיד להביא את "הכסף הגדול" הביתה. אם אכן זה המצב, וזו הציפייה שלך, אז אולי האינטואיציה שלך נכונה, ועליך לחפש לעצמך בן זוג אחר, שיהיה בו הדרייב הזה שאת רוצה בגבר שלך. הביאי בחשבון שמאד יתכן שלא תמצאי אחד "שמנסה ומצליח, שמוכן להסתכן כדי להצליח ושיש לו רעב בעיניים לכבוש את העולם ולעשות עסקים, בקיצור- ממולח, לא פראייר.. " שהוא גם "מקסים אוהב ורגיש." פשוט כי זה לא כל כך הולך ביחד!
ושימי לב, לעלילה יש עוד הסתעפות אפשרית: נניח שהוא היה נכנע ללחץ ולשכנועים ופונה לעסוק בהצעה העיסקית הזאת, וכעבור כמה שנים היה מרגיש פספוס מבחינת ההגשמה העצמית שלו, ובליבו פנימה היה כועס גם על עצמו ששמע לעצתך וגם עלייך שלחצת עליו, וגם בהסתעפות העלילתית הזאת שניכם לא הייתם מאושרים, ומשהו היה קורה לאהבתכם.
לסיכום, אני חושבת שאהבה פירושה לאפשר לבן הזוג להתפתח ולצמוח כמו שנכון לו. עליך להכיר טוב את עצמך ולבחון מה יותר חשוב לך - לתת לו ללכת בדרך שלו ולאהוב אותו כמו שהוא, או להודות בפני עצמך שתכונה זו שחסרה בו היא קריטית לך ולסגנון החיים עליו את חולמת, ואם את עצמך אינך יכולה להביא את הכסף הגדול בעזרת הכישורים שלך - אז יהיה עליך לחפש בן זוג שיוכל לעשות זאת בשבילך. יחד עם זה, יש לי הרגשה שאם תלכי בדרך הזאת את עלולה להתגעגע אליו ואל הקסם שלו עוד שנים רבות.

אני רוצה להודות לך על העצה היפה ועל המחמאות בנוגע לכתיבה הנהירה שלי. בימים האחרונים השכלתי להבין שאינני רוצה להפעיל עליו לחץ נוסף ושאני רוצה שיהיה מאושר בדרכו שלו. יתכן שהייתי מעט לא מדויקת- הוא כן רוצה להצליח ובגדול אבל בתחומו ולא בתחום של ההצעה העסקית שהוצעה לו. אני בהחלט רואה שיש לו רצון עז להתקדם בתחומו ושהוא מעונין להצליח אך אני מבחינתי חושבת שבאם יפנה להצעה העסקית- הפוטנציאל הגלום בה הנו גדול יותר מבחינה כלכלית מאשר בתחום אותו הוא למד. בכל מקרה הגעתי למסקנה שחשוב לי שהזוגיות שלנו תמשיך להתנהל על מי מנוחות ואת גם צודקת באמרך שהוא עלול להיות מתוסכל בעתיד באם יקשיב לי. אני רוצה שהוא יהיה מאושר ואני יודעת שיש לנו זוגיות טובה ואנחנו גם מתכננים להתחתן ואני מוכנה שלא נהיה עשירים מופלגים ובלבד שנהיה ביחד. הוא מאוד שאפתן בתחומו והוא רוצה להגיע רחוק וכל מה שרציתי כשלחצתי עליו לקחת את ההצעה זה שהוא יגיע רחוק במהירות יחסית ולא יאלץ לעבור תהליך ארוך של קידום בעבודה ולאחר מכן, אולי - הצלחה בתחומו. כך או כך אנחנו מאושרים ויהיה בסדר. תודה לך.

אורית יקירתי, כל הכבוד לך על תגובותיך עד כה, הראית רגישות והבנה לצרכים שלו, ומצד שני הבהרת לו איך את מרגישה ועד כמה המצב שנוצר מעיק עליך.
מה שקרה לו זוהי כנראה התאהבות מרגשת שנוצרת די בקלות בסיטואציה הבלתי שגרתית בה שניהם היו נתונים, וזה התפתח לקשר רגשי די חזק. אני חושבת שהאינטואיציות שלך נכונות, ואין מקום לאפשר לו לקיים איתה את הקשר, אפילו אם הוא אפלטוני, משום שהפיתוי להופכו לקשר גופני קיים כל הזמן ויוצר דווקא משיכה גדלה והולכת כל עוד לא מממשים זאת. לדעתי על בעלך לבחור בין הזוגיות והמשפחה לבין ההתאהבות והריגוש הזה, כי מערכת יחסים כזאת עלולה להזיק לכם מאוד, אלא אם שניכם בעד אהבה חופשית - לשניכם - ובוחרים לחיות בדרך זו. אוסיף עוד שדרך זו יש בה את הסיכונים שלה, ולרוב מי שבוחר בה הינם זוגות הרבה יותר מבוגרים מכם, בשנות החמישים והשישים לחייהם.
קיימי איתו שיחה רצינית, הראי לו את ההשלכות, אימרי לו שאת מבינה איך זה נוצר אבל שהמשך הקשר איתה יפגע בך ובמרקם הזוגי קשות, וכי עליו לקבל החלטה אמיצה וחשובה - לבחור. הזכירי לו גם שאינך רוצה שחייכם יתנהלו על שקרים והסתרות, וכי את מאוד מעריכה אותו על ששיתף אותך בכל מה שקורה איתו.
אם תהיי מוכנה לשתף אותנו בהמשך, מאוד נעריך זאת.

שי היקר, לא טוב לוותר יותר מדי על דברים שחשובים לך, כי בכך אתה נעשה פחות מאושר ומסופק בחיים שלך, ולבסוף יצטבר אצלך כעס עליה בתור מי שמונעת ממך דברים שאתה אוהב.
לכן חשוב שתנהל איתה שיחה עקרונית על מהות הזוגיות. ישנם זוגות שמתאים להם לעשות הכל יחד, וזה אולי המודל שלה. אבל רוב הזוגות מגלים שיש דברים שהאשה מתעניינת בהם והגבר לא, ולהיפך, ובחלק מן השבוע נפרדים ולא עושים הכל יחד. שני המודלים הזוגיים הללו הם לגיטימיים, ועליכם לגלות, תוך שיחה - לא מתוך ריב - מהו המודל הרצוי לשניכם.

אותו

מירית יקרה, סליחה על ההשתהות בתשובה אליך.
ממה שאת מתארת, לבן זוגך יש את הנטייה להסתגר, ויתכן שזוהי תגובה אופיינית שלו בכל פעם שהוא מוטרד ממשהו. הוא "נכנס למערה שלו" ובעצם לא רוצה שתפריעי לו שם. הרבה גברים נוהגים כך ברמה זו או אחרת, את מוזמנת לקרוא על כך ועל עוד הבדלים אופייניים בספר המפורסם - "גברים ממאדים נשים מנגה". שם מתואר כיצד כאשר הגבר (המצוי) מרגיש שיש לו עניין בלתי פתור - הוא מעדיף להסתגר עם עצמו ולא לתקשר עד שהוא מגיע לפתרון משלו, ווהא מעדיף לא לקבל עזרה, אלא להתמודד לבד...ההמלצה בספר היא לאפשר לגבר "לצאת מן המערה" בזמן שמתאים לו ולקבל זאת כחלק ממנו. זה לא אומר שיחסו אלייך מתערער, אלא שהוא שרוי בלחץ כלשהו.
יתכן שבתחילת הקשר שלכם הלחץ היה קשור לחוסר הבטחון שלו בקשר, וכיום, כאשר זה קורה לו שוב ושוב את עושה את ההקשר וחושבת שזו אותה תופעה. אבל אני מציעה לך להאמין לו ולבחון את התיזה שהצעתי כאן, שזוהי תגובתו האופיינית כאשר הוא מוטרד מכל דבר.
אני חושבת שאם תצליחי להפריד ולא לראות זאת כמאיים על בטחונך בקשר אלא כשייך אליו בלבד, יהיה לך הרבה יותר קל לשאת זאת. זה עניין של הפרשנות שאת מייחסת לתופעה התנהגותית מסויימת. כל עוד אנחנו מאמינים שתופעה מסויימת יש לה משמעות מאוד ברורה ומסויימת - אנחנו מאמינים שזוהי המציאות האמיתית, כי אנחנו שבויים בפרשנות שלנו. אבל אם תוכלי לראות פרשנות הגיונית אחרת לאותה תופעה - הדרך בה את תופסת את המציאות מייד משתנה...אגב, על העקרון הזה מבוססת הגישה הקוגניטיבית לטיפול נפשי.
אשמח לשמוע את תגובתך למה שכתבתי לך.

שמחה היקרה, תודה לך על גילוי הלב! יש לי שאלה קצת חודרנית, אינטימית, אבל היא חשובה: האם אי פעם אוננת והגעת לאורגזמה בדרך זו? כי חלק מן הנשים מצליחות ללמד את עצמן לגמור רק בדרך זו, כאשר הן לבד עם עצמן, בעיקר על ידי גירוי הדגדגן תוך כדי אוננות, ובשלב הבא רובן מצליחות ללמד את בן זוגן לגרות להן את הדגדגן ידנית או אוראלית וכך להגיע לסיפוק. ותדעי שמשהו כמו שני שליש מכל הנשים מצליחות להגיע לסיפוק מיני רק ע"י גרוי הדגדגן, ולא ע"י החדירה הנרתיקית, כך שהשפיכה המוקדמת שציינת לא בהכרח קשורה לאי הגמירה שלך.
אם מה שכתבתי עד עכשו חדש לך, יתכן שחסר לכם מידע אינפורמטיבי לגבי מיניות האישה והגבר, ורצוי לרכוש כמה ספרים, או ללכת לקצת ייעוץ סקסולוגי.
אם מה שכתבתי ידוע לך כבר - אז חשוב מאוד לגשת לייעוץ סקסולוגי, כדי להבין מה אינכם מצליחים ליישם, וללמוד טכניקות אחרות.
מאחלת לכם המון הצלחה ועונג!!!

ירדן היקרה, במוקדם או במאוחר תתקלי בהתכתבויות הללו במישהו שירגש אותך ואת עלולה להתפתות להיפגש איתו. זה קורה בגלל שאנחנו יצורים אנושיים שזקוקים מאוד לריגושים חדשים מידי פעם, ומאד קשה לשלוט על זה בפועל כאשר זה מתחיל.
אז מצד אחד יש כאן סכנות, אבל מצד שני, נישואין ששהכל בהם שקוף וידוע עלולים להיכנס לישורת צפוייה וקצת משעממת, ולפעמים קצת ריגושים ומתחים בין בני הזוג, קצת אי וודאות מוסיפים תבלינים לריגוש ולאהבה ולתשוקה. דווקא הידיעה שלא הכל בטוח, שיש קצת תחרות, שיש קצת קנאה - מוסיפה משהו לזוגיות מתמשכת. כך לפחות טוענת אסתר פרל, פסיכולוגית אמריקאית שכתבה ספר מצויין בשם - "אינטליגנציה ארוטית" שאני מאוד ממליצה לך לקרוא.
נקודה נוספת היא שזה אולי קשה לתפוס אבל מאוד אפשרי שהיחס של בעלך לאפשרות ההתכתבות עם זרים אינו זהה ליחס שלך לאפשרות התכתבות שלו עם זרות. אתם לא בעלי תגובות זהות, ולפעמים אנחנו משליכים על האחר את התגובות שיש לנו, וחושבים שאם אנחנו מגיבים בדרך מסויימת - אז לא יתכן שמישהו אחר יגיב אחרת, אבל זה לא כך. לכן לא בטוח שלבעלך ההתכתבויות הללו יםפריעו כמו שאת מביעה את חששך שזה יפגע בו. אולי זו רק "השלכה" שלך עליו.
לסיכום - אין לי המלצה חד ערכית עבורך, רק הארתי במקצת את הצדדים השונים של מה שהצגת בפנינו.

אני כל כך מודה לך על תשובתך הכנה. את לא יודעת כמה התחברתי למושג ההשלכה אותו ציינת. את צודקת, לא הייתי רואה בעין יפה התכתבות מהסוג הזה ולבטח לא פגישה עם זרות. והוא, לעומת זאת, יכול לקבל את זה. ואני כ"כ לא מבינה איך אפשר, הרי, איפה הקנאה ואיפה הצורך שלו לשמור אותי אליו? ולמה זה לא סותר בעיניו? הוא כמובן שומר אותי ורוצה בי בדרכיו האחרות. אתמול ניהלתי איתו שיחה על הצורך הזה שלי בעוד התקשרויות עם עוד אנשים ונשים (כן נשים אגב).. ויש מישהי שאני משוחחת עמה, גם היא מאיזה פורום וכנראה ניפגש (זה כבר פחות מפריע אני חושבת..:)), והוא היה כ"כ מקסים ואמר לי שאם אראה שיש בי את הרצון הזה (לגבי פגישה עם גבר)במשך כמה חודשים, ז"א זמן לא מבוטל, ואסמוך על האיש באינטואיציה, הוא מוכן שאפגש איתו בשעת צהריים לאיזה שעה, והתנה את זה שלא אסע איתו לשום מקום, "לא כי אני לא סומך עלייך אלא כי זה גבר מהאינטרנט ואני לא סומך עליו". כ"כ אהבתי את התשובה. מה גם שלא עלה בדעתי להיכנס לרכב לא שלי. גם תשובתי הסופית אינה חד ערכית. מה שבטוח, שאם הקשר הספציפי ההוא יימשך ובאמת אמצא בו שלווה וביטחון, אברר עם עצמי מה עוד מונע ממני. את צודקת, דורית, אני בהחלט משליכה ממני אליו.. ובאופן כללי, הגבולות שלנו אחד לשני , "הכללים" שהצבנו זה לזו ככה באופן לא כתוב אלא במהלך הזוגיות- מאוד שונים. הוא טוען שהוא אדם שזקוק לגבולות חדים יותר (הגיע מעולם מאוד ליברלי ופתוח ומאז התחזק דתית) ולכן אני איתו, ואילו אני, הגעתי ממקום מאוד שמרני בנקודת ההתחלה שלנו כזוג (בדיוק העולם שאליו היום בעלי חותר), ונורא זקוקה להתרה מסויימת של הגבולות - ולכן הוא איתי. כי הוא היה שם ומבין את הצורך. מה גם שאין לי ממש ידיד טוב, דווקא כי לא באתי מעולם שמרשה את זה כנורמה. אנו מאפשרים זה לזה את הצרכים השונים, אפילו שהם כ"כ שונים. אני פשוט המומה מזה שהוא מאפשר את זה בצורה כה גלויה ופתוחה. הוא מאוד סומך עליי. איך את רואה את אופי הזוגיות עליו דיברתי כאן? אני מאוד אשמח לדעתך. אני שוב מודה לך דורית, ושבת שלום.

זה נשמע מעניין, מה שאת כותבת על הכיוונים ההפוכים שאתם עוברים בתהליך האישי של כל אחד מכם. הוא מחפש יותר הגבלות ומסגרות, ואילו את מחפשת את החוויות החדשות, שיוציאו אותך מן הגבולות המוכרים בהם גדלת ויתנו לך לחוות חוויות בלתי צפויות.
אולי מה שחשוב להוסיף לך בשלב זה הוא שבעיני, לפחות, כדאי שכל אחד מבני הזוג ישית על עצמו גבולות ולא יצפה מבן הזוג שלו לנפנף בדגלים כאשר השני עובר. ואיך מתפתחים גבולות עצמיים? מתוך הערכים והמוסר הפנימי שלך, מצד אחד, ומתוך הידיעה איך בן זוגך ירגיש כלפי התנהגויות מסויימות, מצד שני. אם את יודעת מהיכרותך איתו שהתנהגות מסויימת עלולה לפגוע בו זה יהווה מרכיב בהצבת הגבולות העצמית שלך.
כי אם אנחנו ממתינים לבן הזוג שיקבע לנו גבולות - אנחנו מעבירים בעצם אליו את האחריות, יש בכך משהו נוח וילדותי. עליך לבחון מול עצמך מה נכון לך לחוות מול אנשים זרים, ויחד עם זה להביא בחשבון איך בעלך ירגיש כלפי דברים שתעשי. אבל ההחלטה היא שלך, האחריות היא שלך ואינני מציעה לך להתנסות בדברים רק משום שבעלך "מרשה לך". חשבי תמיד איך תרגישי לאחר מעשה\ עם עצמך קודם כל, ואם זה מתיישב טוב עם איך שאת רואה את עצמך כאישה, כבת זוג, כבן אדם - לכי על זה.

זה באמת מעניין מה שאנחנו עוברים, אפילו מרתק ויש בזה יופי אחר. אני שוב מודה לך על תשומת הלב והדעה המקצועית שמשקפת לי יותר ולכן גם מרגיעה. את בהחלט מקצועית בעיניי. ירדן

גיל, ההסבר שלי לתגובה החזקה שלה למה שקרה מורכב משני דברים: ראשית, הריון והפלה הינם תהליכים מאוד משמעותיים לאישה ועוברים עליה רגשות קשים מאוד לקראת ההפלה, תגובות שגבר בד"כ לא יכול להבין עד הסוף.
שנית, יתכן שעבורה היחסים איתך היו יותר משמעותיים מאשר עבורך, וואלי היו לה ציפיות לזוגיות יותר משמעותית איתך, מעבר לכיף. אולי לא הראתה זאת כלפיך כי זאת היתה רק התחלת היחסים, אחרי הכל חודש וחצי זהו זמן קצר למדי.
יתכן והעמדה הנחרצת שלך לעושת הפלה גרמה לה לכעוס עליך. אולי היית ישיר מדי ולא מספיק רגיש למה שעובר עליה והיא נפגעה מיחסך בתקופה כה רגישה. נראה לי שמה שמדאיג אותך היום זה האם היא אכן עשתה את ההפלה או שעלול להיות לך ילד בלי שתרצה בכך, ואני מבינה לגמרי את הדאגה שלך, הבעייה היא שמכיוון שהיא מרוכזת כנראה במה שהיא עשתה ומה שנגרם לה ולגופה, קשה לה לראות או לחשוב גם על הצרכים שלך ועל הדאגות שלך. אתה לא יכול כנראה לתת לה את מה שהיא זקוקה לו עכשו והיא מרחיקה אותך גם בגלל זה וגם כי אתה חלק מן הדבר השלילי הזה שקרה לה.
אני מקווה שהשערותי עוזרות לך להבין קצת את נקודת המבט שלה.

מיה יקרה, תודה על גילוי הלב.
אני רוצה לבדוק איתך משהו. כאשר פגשת את בעלך התאהבת בו ולא היית מודעת לאף גדול אצלו עד שהעירו לך לגבי הבן הקטן, נכון? יתכן שיש לבעלך אף גדול, אבל הוא כן מצא חן בעינייך, עם האף הגדול שלו, לא כן? יכול להיות שהאף שלו משתלב היטב בפניו.
יש גברים כמו למשל השחקו האנגלי ליאם ניסן - אם אינך מכירה חפשי תמונות שלו באינטרנט, ואף נשים עם אף גדול למשל מירב מיכאלי, שנראית נהדר לטעמי ואם היה לה אף קטן היא היתה משדרת משהו אחר לגמרי והיתה פחות מרשימה...
יתכן שאצל התינוק שלך הפרופורציות עדיין לא הסתדרו וכרגע האף הגדול יחסית בולט ואת שמה לב אליו במיוחד. אני מציעה לך לחפש אצל הילד שלך - שהוא יצור חדש, שלם ומעניין - תכונות נוספות, חיצוניות ופנימיות - שתתחילי להכיר אותן, להתסקרן לגביהן, ולהיות מוקסמת מהן, והאמיני בבקשה שהוא יכול להפוך לבן אדם מקסים ונאה בכל מקרה, ואם בעתיד הוא יחשוב שהאף מפריע לו הוא יוכל לעשות ניתוח בעצמו. בינתיים המשימה שלך היא לאהוב אותו כמו שהוא ולחפש בו כמה שיותר דברים טובים ויפים. בהצלחה!!!

שוב שלום דורית, תגידי לי זה נורמלי, כך שכל שאני מסתכלת על בעלי אני מסתכלת על האף שלו? ואיך אני יכולה לא להסתכל עליו ככה, לשנות את התפיסה הזו כלפיו! אני לא רוצה להמשיך בכיוון הזה אבל אני לא יכולה? מה הפתרון?? אני רוצה שיבוא קוסם וישנה לי את המחשבות שלי. תודה

ואיך פתאום את כ"כ שמה על זה דגש? נסי גם לבדוק עם עצמך אם בך יש דברים חיצוניים שהיית רוצה לשנות, ולכן כ"כ בולט לך חסרונות דומים אצל אחר קרוב, קרי בעלך. כל הפוסל במומו פוסל.. חקרי עם עצמך מה אצלך מפריע לך ולמה פתאום יש דגש כ"כ חזק על חיצוניות. באשר לילד- ילד מרגיש הכל. קחי את זה בחשבון. את חייבת לקבל אותו כמו שהוא. ירדן.

יפית היקרה, מאוד אהבתי את מכתבך, כי יש בו גישה בריאה ונבונה והתלבטות אמיתית. לי יש דעה מסויימת לגבי מה שאת מתארת. ההתכתבות באינטרנט יוצרת אינטימיות מיוחדת בין אנשים, ונותנת אשליה של חסיון ופרטיות. כל אדם יוצר לו עולם וירטואלי משלו ע"י הקשרים הללו, ודרכם הוא מבטא חלקים מעצמו ובורא לעצמו עולם פרטי משלו. נתקלתי בכך רבות. לדעתי זה בריא להשאיר לכל אחד מבני הזוג פרטיות, ולא להתערב בכל אספקט של החיים.
את מעידה עליו שהוא כזה שנותן לכל אחד שאיתו הרגשה שהוא הכי מיוחד בעולם. זוהי תכונה של אנשים כריזמטיים, והרבה נמשכים להיות בקירבת אדם שנותן להם תחושה כזאת. אולי בגלל זה גם את נמשכת אליו. זה חלק מן הקסם שלו. האם את רוצה קחת ממנו את הקסם הזה? לקצץ לו קצת את הכנפיים הייחודיות שלו כדי להתאים אותו לאיזה סטנדרט מקובל? ככל שתדרשי ממנו להתאים עצמו יותר - לשנות עצמו - זה לא ממש יצליח, לא לעומק, ואילו הוא ירגיש מוגבל, וזה עלול לגרום לו להסתיר דברים מפניך. לא להיות הוא עצמו. ככל שתאפשרי לו להיות נאמן לעצמו - יש סיכוי שהאהבה שלכם תפרח ותעמיק. אני מציעה לך לבנות את האהבה שלכם ממקום של חופש, רשות, מקום חיובי, ולא ממקום של מגבלות וקנאות.