פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ע. היקרה, לדעתי אין ביניכם מספיק אהבה. העובדה שאינך עושה את הצעדים של התאקלמות מלמדת אותי שאת נטועה חזק מאוד בארץ, אולי גם בתוך משפחתך המקורית, ולא ממש עשית את המעבר הרגשי לכיוון הזוגיות שלך. כאשר יש וודאות לגבי האהבה - דברים אחרים כמו מקום מגורים ועיסוק מקצועי מקבלים פרופורציות אחרות ומסתדרים. האם אני צודקת? האם בתוך ליבך את אוהבת אותו מספיק?

אין לי ספק באהבתי אליו, אני מאוד אוהבת אותו ואת הזוגיות שלנו אבל אין לזה קשר לאהבה, אני פשוט לא אוהבת את המרחק מהמשפחה שלי ומחבריי ומאורח חיי . אני חושבת שזה קצת מעליב לחשוב שאיני אוהבת אותו. איפה כתוב שאשה שמתחתנת אמורה לא לראות משפחתה כיוון שבעלה עובד בחו"ל והיא צריכה להצטרף אליו??

היי רונית, אני מצטערת על ההשערה שלי, פספסתי ואני מתנצלת. יחד עם זה אינני רואה פתרון שיתאים לשניכם, כי הוא לא מוכן לחיות בזוגיות חלקית, כמו שאת הצעת, שתגורי עם הילדים בארץ ותיפגשו בתקופות מסויימות, והוא אינו יכול לראות עצמו חוזר להתפרנס בארץ, ואילו את לא יכולה לראות עצמך מתמנתקת מן הארץ וממשפחתך. דווקא אני חושבת שמתכון כזה לזוגיות יכול להיות מרגש ולהחזיק מעמד זמן רב כי אין התרגלות, ויש געגועים ושמחה בכל מפגש, אבל מצד שני זה גם מתכון לבגידות, לצערי.

גלית יקרה, אינני יודעת מה הנסיון שלך עם גברים שונים, אבל במשך הזמן, עם הנסיון, אישה לומדת מה גורם לה עונג ומה מכבה אותה. מאוד חשוב להגיע לתשורת פתוחה עם בן הזוג כך שאפשר יהיה לבקש בקשות זה מזו, ולהרגיש נוח לומר אחד לשנייה אם יש משהו לא נעים שקורה ברגע מסויים. אני טוענת שהאחריות להגיע לאורגזמה היא של האישה - ע"י כך שהיא מכירה מה עושה לה טוב ויודעת לבקש מן הגבר במילים או בשפת הגוף. שאלה נוספת היא האם את רגילה להגיע לאורגזמה נרתיקית - פנימית, או בעזרת גירוי הדגדגן. אבל למעשה שאלתך ראוי לה שתישאל בפורומים הסקסולוגיים, כמדומני.

אוה היקרה, אני מציעה לך לבדוק מה הקשר איתו עדיין מספק לך. אני מנחשת שההרגשה שהוא רוצה אותך חשובה לך, החיזור העקשני שלו, העובדה שיש מישהו בעולם הזה שמעוניין בך ונלחם עלייך. ואולי את יכולה לראות "רווחים" אחרים, כמו שכל עוד הוא בסביבה את לא ממש פנוייה להתחיל בקשר חדש, שאולי אחרי מפחי הנפש שהיו לך - את קצת מפוחדת מקשר נוסף פן תתכאזבי שוב, והקשר הרופף ההוא שבעינייך לא ממש נגמר - מחזיק אותך חצי "תפוסה" ומעכב אותך מלהיות ממש פנוייה. מה מכל הדברים מרגיש לך נכון? ואולי משהו אחר שאת יכולה לראות? כי אם קשר מסויים עושה לנו רק רע, או משאיר אותנו אדישים - אנחנו לא נשארים בו, אלא אם הוא משרת אותנו במשהו.

שכחתי לציין שהסקס בנינו הוא מדהים , אני מגיעה לאורגזמות ותמיד הסקס היה מדהים רק שמאז שהוא נראה לא טוב אני נאלצת לפנטז על גברים אחרים תוך כדי קיום היחסים עימו וזה ממש עושה לי רע

אפילו 2 הבנים שלי שהם בני 8 כבר מתביישים באבא שלהם שהוא מגיע איתם לבית הספר כל בוקר והוא שוקל 110 ק"ג- אציין כי הוא גם נמוך מאוד 165 ס"מ

היי נגה, מנסיוני אדם יעשה שינוי אמיתי רק כאשר יניע אותו משהו פנימי. כל עוד רק את היא זו הממריצה אותו לרזות, וזה לא בא ממנו עצמו, זה לא יקרה. אני מעיזה לנבא מתי זה יקרה: אם את תעזבי אותו (צעד מאוד דראסטי וגורלי לשניכם, שעלול להיות בלתי הפיך, אך עשוי לגרום לו לרצות לקחת עצמו בידיים כדי להחזיר אותך או כדי למצוא מישהי אחרת), או אם הוא יעבור איזה תהליך שינוי פנימי ע"י טיפול נפשי, סדנת צמיחה אישית, או קואוצ'ינג. אני מנחשת שבדינמיקה ביניכם את משדרת לו בין אם בגלוי ובין אם באופן סמוי - ביקורת על האכילה שלו, על מה וכמה הוא אוכל ומתי, ומסר קבוע שכזה, במידה וקיים, מרגיל אותו שיש מישהו בסביבתו שקובע לו גבולות בתחום הזה ויש סכנה שהוא יימנע מלפתח את הגבולות של עצמו, שזה כמובן מאוד חשוב בהרגלי אכילה נכונים.

דורית שלום , תודה על תשובתך , אני מבינה ששינוי יגיע מצידו רק מפנים - וכמו שתיארת אם לא יקרה משהו דרסטי השינוי הזה לא יבוא . שאלתי היא : מה אני עושה בנידון ??? האם להמשיך כך ולרעות בשדות זרים? האם להשלים עם המצב? מה אני אמורה לעשות ?

נגה, אני מצטערת, אבל זה בעצם לחיות עם מישהו שהתמכר לאוכל.. עליו לקחת אחריות על עצמו ועל גופו, ומובן שאת לא יכולה לעשות זאת במקומו. אינני ממליצה לך לעשות דברים מאחורי הגב שלו. אם אינך יכולה לשאת את המצב אולי תהיי גלוייה והסבירי לו מה עלול לקרות מבחינתך, וכאשר את מסבירה לו הדגישי איך את מרגישה, לא עד כמה הוא לא בסדר. אולי שיחה נוקבת כזאת, שמבהירה לו מה עלולות להיות התוצאות בזוגיות שלכם, תפיל לו את האסימון ותגרום לו לרצות לעשות שינוי.

דורית , עשינו את השיחה הזאת לפני כחדשיים - זו הייתה שיחה מאוד פתוחה , שיחה מלב אל לב ,לצערי השיחה לא גרמה לו לפצוח בדיאטה ולשמור על מראהו החיצוני . מה שכן השיחה גרמה לו להיות מעט קנאי (לזמן קצר) והכל חזר לשיגרה . אני אובדת עיצות .

עלמה יקרה, כאשר אין אמון הדדי ביניכם או פתיחות ושיתוף, (והדגש על הדדי, כי גם הוא רדוף) יחסיכם יהפכו קרים חשדניים ומרוחקים יותר ויותר. ממצב כזה עלול להיווצר מעגל מתמשך של חוסר אמון הדדי, הסתרה והתבצרות, אווירה של חשדנות עד ניכור וזרות. הפגיעה ביחסים ההרמוניים ביניכם תהיה קשה מאוד לשיקום. לכן, לפני שהריחוק ילך ויחריף, ואם את רוצה לעצור את כדור השלג ההרסני ולהשיב את האמון וההרמוניה לנישואיכם, עליכם כבר עכשיו לפתוח הכל. להתחיל לתקשר הכל בשיחות ביניכם, לברר למה ואיך קרה? מה מציק? מה חסר? לשתף אחד את השנייה בכנות ופשטות בצרכים וברגשות שלכם. לבנות וליצור מחדש פתיחות מלאה, ליצור מחדש קרבה ואמון שהם היסוד לזוגיות טובה. אם לא תצליחו לבד – פנו לעזרה מקצועית.

אל תחזרי אליו בשום פנים......גם אני צעירה שהתגרשה לאחר שנה......בעלי כמו שאת מתארת לא יודע להביע רגשות כמעט לא מדברים וכמעט אין סקס ולא מתעניין כמעט כשאני חולה.......אני לא מאמינה שאנשים משתנים....ואהבה לא פותרת הכל.........גם משפחתו נשדמעת לי סנובית חבלז.......גם משפחתו של בעלי היו ככה מכוערים שחושבים עצמם מלכי יופי לא מהעולם הזה.....ומנסים לרמוז לי שאני לא מספיק יפה בשביל בעלי ושאגיד תודה שהסתכל עלי.....פחחחחחח

אנה היקרה, חסר לי משהו מאוד מרכזי - איך את מרגישה ביחס אליו? את מתארת מה אחרים חושבים, מה הוא אומר, אבלל את לא כותבת מה את רוצה, מה את מרגישה. התרשמתי ממה שכתבת שאת השתנית, התחזקת, את הרבה יותר מאושרת ושלמה עם עצמך.
מצד שני, זה די נכון מה שאחותו אמרה לך, שמה שקרה לכם קורה להרבה זוגות ויש הרבה זוגות שמצליחים - לבד או עם עזרה מקצועית - להתגבר על המשבר הזה ולחזק את הזוגיות. אתם לא ניסיתם להיעזר באיש מקצוע לפי מה שכתבת, ויתכן שאילו הייתם לוקחים אז ייעוץ - זה היה עוזר לכם. לא בטוח, כמובן...
אם עדיין יש לך רגשות עמוקים כלפיו, משיכה מינית, איכפתיות, הערכה לאישיותו, הציעי לו ללכת עכשו לייעוץ זוגי, ושם אתם יכולים גם לנתח את מה שהיה ולבחון את רגשותיכם ואת רצונותיכם, וללמוד להתגבר על הקשיים שתיארת, שמאוד אופייניים לזוג צעיר.
מקסימום, גם אם זה לא יביא לאיחוד מחדש שלכם כזוג, זה יכול לשפר את התקשורת ביניכם וזה חשוב בגלל הילדה המשותפת.

דניאל יקרה, קודם כל השלימי את עם עצמך, שלא עשית משהו רע או פסול ואינך צריכה להרגיש רע או להתנצל עליו. זה משהו שהתנסית בו בעבר, שקרה. לכל אחד מכם היו חיים לפני שנפגשתם. מה שהיה - היה. בקשר להווה ולעתיד תצטרכי לדבר איתו.. כי אם ההתעסקות וההיאחזות שלו בעבר ימשיכו להציק לשניכם, תפישתו השונה תנהל לכם את מסגרת האמון בהווה, איני רואה סיכוי להמשך קשר בריא ונעים לשניכם.

סיוון/יעל יקרה, להזכירך- ב -19,20/10 ועוד קודם לכן, פנית באותה שאלה. ותשובתי לך היתה שאם העבודה המועדפת שאת עוסקת בה משעממת אותך עד חידלון ואת מרגישה חוסר שביעות רצון, תקועה בחייך, משועממת, רדודה, מרירה, חסרת הערכה עצמית, ריקה ולא מסופקת, מתלוננת המון, בלי תכניות ותקווה לעתיד, כל מחשבותיך תלויים בחברך וממלאים את יומך. מצב תלותי שכזה - לא יכול להמשך לאורך זמן ואת עשויה לשקוע ולהמאיס עצמך עליך ועליו יותר ויותר. אולי רק כשמרכז עולמך יזרוק אותך, תחושי טלטלה ותיזָכרי בדברים שנאמרו לך כאן. הוא ממשיך לצמוח, להתפתח, להתחדש ולהתקדם, מסופק ונהנה מחייו. לא תוכלי לעצור אותו, אלא לפרוח ולהתפתח בעצמך, בעיקר למען עצמך ובנוסף- למען הקשרים שלך- את חייבת למצוא לך חיים מלאים מעניינים ומספקים, אולי במסגרת לימודים שיעניינו אותך, עבודה מעניינת ומאתגרת יותר, חוגים והרחבת חוג החברים. אל תצָפי שיהיה מסופק ומאושר איתך בלבד - כי לא יוכל להתחייב לקשר איתך בלבד. זה לא יעבוד. יש לו עוד אנשים בחייו כי הוא יצור חברותי וסקרן. אל תנסי לסגור עליו ולמנוע ממנו חברויות וקשרים נוספים ולדרוש שיתחייב להצטמצם רק לקשר שלו איתך בסופי שבוע.

קודם כל הוא באמת זרק אותי כבר פעם אחת ואחרי חודש ביקש לחזור אלי וחזרנו, אני באמת מנסנה לפתח את החיים שלי ועוד חודש אני מתחילה ללמוד לקורס שמאוד מעניין אותי אבל מעבר לזה מפריעה לי העובדה שהוא כל הזמן עסוק עם חברים שלו וכל הזמן הוא בקשר עם ידידות שלו אני כבר לא חושבת שזה קשור לשיעמום.

סיוון יקרה, כשתפעלי להתפתחות וצמיחה אישית - תהיי שלמה מסופקת ו"שווה" גם בעיני עצמך - ורק אז תוכלי לפרגן לחברך על קשרי הידידות הנוספים שלו, כי הם לא יאיימו עליך עוד.

ואיך אני עושה את זה?נותנת שהזמן יעשה את שלו כמו שכולם אומרים ובינתיים מה?

דבר אחרון שיעצו לך פה זה שתיתני שהזמן יעשה את שלו !!j!!!!! נאמרו לך פ ה הרבה דברים שלא הפנמת.

אז מה אני כן עושה???????????

ההודעות וגם הוא בדיעה שאני צריכה להתנתק ממנו, רק לא ברור לי למה הוא כותב את ההודעות האלה? איך מרשה לעצמו לקרוא לי מאמוש ולהגיד אוהב אותך, הוא מכיר את בעלי? היה אצלנו בבית, הוא לא מתבייש? לא פוחד שבעלי יראה את ההודעות האלה? הרי הכרנו בסופר לפני כחמישה חודשים, לא איזה ידידות עמוקה של שנים.....

נויה יקרה, בבקשה ממך, אם את רוצה להמשיך ולהתדיין פה – תשרשרי בהמשך לפניות קודמות שלך, כי כך קשה לעקוב ולתת את העצה הנכונה! שוב אחזור על מה שיעצתי לך גם ב-27,28/10 : "לחתוך" את הקשר. זו שיטה בזויה לא לענות לטלפונים. וזה לא ברור! וותרי על סגנון הרמזים והתחמקויות הפתלתלות שלך. עליך לענות לו רק פעם אחת בשיחה טלפונית ברורה ישרה ישירה וחד משמעית ולאמר באסרטיביות שהקשר נגמר סופית מבחינתך וזהו. שקוף (גם לו, אגב) שאת משאירה לו אופציה. שאת זקוקה ומפתה אותו להמשיך. את משועממת ומוחמאת מעקשנותו ולא יכולה להיגמל מתשומת הלב ואולי מייחלת בדרך זו, שבעלך האדיש יקנא לך ויתחיל גם הוא לחזר אחריך במרץ, אבל שוב באותה שיטת רמזים שלך! דברי, נויה, תְתָקְשֵרי. כבדי את עצמך, טפלי בדרך התנהלותך. תהיי ישרה. ישירה. נקייה וברורה בקשרים ובניתוקי קשרים שלך!
מיצינו?!

שהיה עוד שבוע אחד שלם שלא עניתי לו לטלפונים והודעות בתקווה שיבין שאינני מעוניינת בקשר איתו, ביום ראשון הוא התקשר כמה פעמים ואז שלח הודעה שהוא מקווה שהכול בסדר ושהוא לא מבין מה קרה ואיחל שבוע טוב. אני החזרתי לו הודעה שמחר נדבר פנים מול פנים (הבנתי שאי אפשר להמשיך להתעלם בלי להגיד את הדברים) הוא אמר שישמח לפגוש אותי ואמר שהוא מקווה שהכול בסדר. למחרת הוא התקשר שוב ולא עניתי לאחר מכן חזרתי אליו ואמרתי לו שלא מסתדר לי לפגוש אותו ואני גם לא חושבת שאני רוצה, אמרתי לו שאני מבקשת שננתק את הקשר, שהוא לא בריא לי, שאני לא מאמינה בידידות בין גבר לאישה במיוחד שאין קשר ארוך שנים אלא הכרות שטחית בסופר.... אמרתי לו שאני מאוד מכבדת אותו, מעריכה וכו' אך מעדיפה להתמקד בביתי, בבעלי ובבת שלי, רוצה להרחיב את המשפחה וכו', הוא אמר: "למה, את מרגישה אלי משהו?" אז אמרתי שלא וזה לא העניין, אמרתי שאני לא מעוניינת לקבל הודעות בסגנון שכתב, אני אישה נשואה וזה לא מכבד אותי, אמרתי שאני אוהבת ומעריכה את בעלי מאוד, והוא החבר הכי טוב שלי, הוא שאל אם זה היוזמה של בעלי? אמרתי שלא, שאני חושבת שהקשר הזה לא בריא לשנינו... הוא אמר שהוא לא מסכים איתי אבל מכבד מאוד את בקשתי, הוא אמר שהוא מעריך אותי מאוד , אוהב אותי וסוגד לי.. הוא שאל אם אגיע לחתונה שלו כשיתחתן? אמרתי וודאי.. וזה, כך הסתיימה השיחה ביום שני, אני בטוחה שהוא יכבד את בקשתי ולא יתקשר יותר

רונית יקרה, נולדנו שונים. כמו שלא לכולנו יש אותו קול, שיער, מבנה אף, גובה, טביעת אצבע וכו', כך יש הבדלים ברמת הליבידו, העדפות, עוצמת היצריות, תשוקה, צורך לגיוון, טעמים וצרכים מיניים. מההיבט הזוגי, יש לי שאלה: כבר לפני שנישאתם, ידעת כבחורה יצרית שאין התאמה מינית ביניכם. מה משך אותך לזוגיות לא מספקת, שגרתית, בנאלית ולא מתגמלת מינית? למה וויתרת על מה שכל כך חשוב לך? האם שוחחתם על הנושא ברצינות והעלית בפניו את בעיית התסכול, הפערים וחוסר הסיפוק שלך? האם את אוהבת אותו? הוא אותך? אם כן, מוטב שתפנו לייעוץ מיני ואולי קודם לכן לפורום מיניות.

שיר יקרה, את מצפה שהוא זה שיסלח לך??! יסלח על מה?! הביני שיש גבול למסירות. עשית כל שביכולתך מעל ומעבר לעזור לו ומעבר לכך לא תוכלי יותר. הדבר בהחלט לא תלוי בך אלא בגורמים אחרים ומכיוון שאת בטוחה בכך לגמרי, תרגישי בנוח, חזקה ושלמה עם עצמך משום שבלתי אפשרי לך מעבר לכך. חברך כעוס ומאוכזב. אז מה?! הוא משתמש בך ובקשרים שלך, שולט בך, מכאיב ולא הוגן כלפיך. כל עוד יחוש שאת חלשה נשלטת ומשתדלת בכל כוחך לרָצות אותו, רכה ומתכופפת למענו, ימשיך בדרכו האגואיסטית-מניפולטיבית והלא רגישה, בפרט כלפיך. אין בעולם איש הראוי שתבטלי עצמך בפניו! את ראויה לתודה ולהערכה על המאמץ לעזור, גם אם לא השיג את כל מבוקשו. את היא זו שלא צריכה לסלוח לו על יחסו האגואיסטי והחד צדדי ביחסים, כי למרות שהוא פוחד ומאוכזב, אסור לו להטיל את כל האשמה עליך, גם ברגעיו הקשים.

תודה מכל הלב על התגובה , ועל המילים שמחממות את הלב. כל מה שאת אומרת זה נכון לגמריי, והלוואי והוא היה מבין ,ויכל לראות את הדברים אחרת. אני הכי שלמה עם עצמי , אבל אני מאוד פגועה. לפעמים זה מדהים לראות כמה הכל הפוך בעולם , שתמיד זה שיתן מעצמו הכי הרבה כך הוא יקבל הכי פחות , כך הוא יפגע יותר , ודבר אחד שפחות הצלחת לעזור בו מוחק את כל מה שעשית אי פעם. מבחינתי הבן אדם זה לפני כל דבר אחר. אני תמיד סולחת , אני אף פעם לא שומרת טינה , אבל אין ספק שהלב פגוע. לפעמים שהוא מקצין במילים ,זה כואב לי ואני מחזירה לא מתוך כוונה בשביל לגרום לו להבין מה אני מרגישה. אני יודעת שלפעמים קצת קשה , אני מאוד מבינה, אבל צריך לחשוב לפני שאומרים משהו, אני ממש לא מחפשת שהוא יגיד לי כל פעם תודה או סליחה , אבל זה כן משהו שצריך לבוא לידי ביטוי בהתנהגות וביחס לבן אדם, וברגע שהיחס הוא כזה אז זה מראה שכל מה שבן אדם עושה פשוט לא שווה. תודה רבה לך אישה יקרה. והלוואי שיהיה רק טוב ...

לי היקרה, ראשית אני רוצה להחמיא לך על יכולת הכתיבה המצויינת שלך, ועל התיאור המפורט שממש עוזר לקלוט מה עובר עליכם.
את צודקת כשאת כותבת שבעלך מוציא ממך את הצדדים הרעים שבך, ככה זה נראה, אבל יש לי מה להוסיף על כך. שימי לב שכאשר את כותבת - "שבעלי מוציא ממני את הצדדים הרעים שבי ומפריע לי להיות מאושרת" על מי האחריות? את מטילה עליו את האחריות לחוסר האושר שלך ולתגובות הרעות היוצאות ממך, כאילו את "מכונה" אוטומטית, שכאשר לוחצים עליה בנקודה רגישה מסויימת - יוצאת רק תגובה אחת אפשרית.
אני מאמינה שכל אחד - גם את וגם הוא - אחראי לגמרי לעצמו, ומסוגל להפיק מעצמו תגובות מגוונות. אני מאמינה שכל אחד אחראי לשלומו הנפשי, למצב רוחו הוא, לאושר ולהגשמה העצמית שלו. זוהי טעות בסיסית להסתובב בהרגשה שמישהו אחר גורם לנו להיות "כאלו וכאלו".
מה שקורה ביניכם הוא תקשורת לא מוצלחת של "גירוי-תגובה-גירוי-תגובה" ושניכם נותנים לעצמכם להיסחף לכיוון הביקורתי, הרעיל, כי כל משפט היוצא מפיך - בין אם בתוכן שלו ובין אם בטון הדיבור - דורך לו על קצות העצבים הרגישים ממילא, ומנפיק ממנו תגובות שדורכות לך על קצות העצבים וחוזר חלילה.
עליכם להתחיל ללמוד שפת תקשורת אחרת, חדשה, ואינני יכולה ללמד אותה בהתכתבות. הרעיון הוא להקשיב למשהו אחר אצל דברי השני, ולקחת אחריות על מה שיוצא לך מן הפה, כדי לא להגיע לרעילות הנוכחית, ולהתחיל ליצור ביניכם תקשורת חיובית ונעימה, כפי שהיתה בודאי בתחילת ההיכרות שלכם. אז צריך לעבוד על ההקשבה ועל ההשמעה, וכדאי לכם לקחת עזרה כמה שיותר מהר, לפני שהתקשורת הרעילה שלכם תחסל את האהבה ביניכם. מה שאת מתארת אופייני לתקשורת של זוגות שעד מהרה מחליטים להתגרש, אבל חשוב שתדעי שניתן ללמוד לשנות זאת, וחבל לא לנסות.

טארה יקרה, דווקא בזכות האינטימיות ביניכם, אישך אהובך מרשה לעצמו לשתף אותך במאווייו לחלוק ביחד איתך חוויות אינטימיות נוספות, לגוון ביחד איתך ולהוסיף ריגושים לתוך הזוגיות רבת השנים וזה לחלוטין לא סותר את רגשות האהבה ההדדית ביניכם. נהפוך הוא. לכי איתו צעד צעד, קִראו חומר בנושא (קיימות גם סדנאות זוגיות ברמות שונות). ומצאו ביחד את מקורות העינוג והיישום שיתאימו לשניכם.

וטוב לנו מאי פעם

טארה , נפלא שהוא משתף אותך . גם אני נשואה כמה וכמה שנים טובות לבעלי האהוב . גם אנחנו מאוד אוהבים זה את זה . בלי שום קשר , צברנו במהלך השנים רצונות שונים ומשונים בתחום המיני . אבל לא העזנו . עד שיום אחד חפרתי קצת , איתרתי מקום של מטפלים בצפון , הזמנתי לשנינו יום פינוק כמתנת יום הולדת לבעלי . ראינו כי טוב... מאז אנחנו בחוג הזה של אנשי טנטרה . מאז אנחנו מאושרים יותר . מאז היחד שלנו התחזק . למדנו לשתף יותר . למדנו על עצמינו יותר . על המיניות , על הזוגיות . זה ממש ממש לא בא על חשבון האהבה . זה לא סימן שלא מיסתפק בך!!!! להיפך הוא הנכון . מאז אני בטוחה בו יותר . אני בטוחה בעצמי . מאז אני חושקת . מאז אני נחשקת יותר. אפילו גילינו עד כמה היינו בורים . גילינו שיש עוד המון טוב לקבל מאחרים . למדנו שאנחנו לא לבד . זו לא בושה בגילינו לירצות יותר!!!!
תיראי את השיתוף שלו באורח חיובי. אחרי שנות זוגיות לא בגד ,לא חיפש לעצמו הרפתקאות בחוץ. רק בא אליך עם הצעות לצמוח בתוך הזוגיות שלכם מתוך סקרנות . מתוךרצון להעשיר יחד. . ..תשמחי .קחי את ההצעה בשתי ידים. לא חובה דוקא עיסוי אירוטי ממטפלת. ישנj דרכים רבות ומגוונות בשפע של היצע להתרגש יחד . חשוב ללכת למטפלים/סדנאות טובות רק תסמכי על עצמך לא ללכת ל שרלטנים . תחפשי באינטרנט ותתקשרי. אל תתביישי לשאול שאלות . לכי על זה בלי פחד . ואחר כך תחזרי מאושרת.... לספר לנו איך היה................. (הללויה . הלואי...)

בהצלחה ,
פנינה

האם תוכלי אפילו דרך המייל שלך שאכתוב לך-אני מעונינת ללכת למטפלים מהצפון שהמלצת אולי זאת ההתחלה?.......

טארה , הלואי ויכולתי לעזור יותר , אבל תיאלצי למצוא בכוחות עצמך סדנת טנטרה או מטפלים , מכמה סיבות . האחת : המקום אליו הלכנו שנינו לראשונה - כבר לא קיים במתכונת אותה הכרנו והסיבה השנייה שאינני מוכנה לפרסם את כתובת המייל שלי פה בפורום . יש הרבה נתונים באינטרנט על שלל האפשרויות . ואני משוכנעת שכמו שידעת לפנות לפורום - כך תדעי לאתר הזדמנות מעשירה לזוגיות שלכם באמצעות האינטרנט . בהצלחה רבה לכם , פנינה

נוי יקרה, אם כבר עכשיו אתם רבים ומתווכחים מכל שטות – עליכם לבדוק אם אתם מתאימים ורוצים באמת להתחתן. תבדקי עם עצמך אם את באמת ממש ממש אוהבת אותו, או שרגשות הקינאה נובעים בגלל בעיית אגו כשאת חושבת שאת רואה שהוא מסתכל על אחרות.

פנטזיונרית יקרה, הָפְנימי שְלך ולו לא יהיו לעולם יחסים אינטימיים יותר מאלו הקיימים היום. ואם את רוצה להמשיך להיות בקשר עם שניהם – הניחי לקשר פשוט לזרום ומצאי לעצמך מישהו אחר שכן יהיה מעוניין בך.