פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יש לי בעיה שאני לא יודעת איך לפתור אותה ונראה לי שאני בין הבודדות ואולי היחידה שמרגישה כך בגלל זה אני מייחסת לזה בעיה רצינית. רוב הזוגות בקשרים הראשונים שלהם צריכים להיות מאותגרים כדי שהקשר ימשך ואני דווקא לא מתחברת לזה בשיט. לצורך הדוגמא לא משנה אם בחורה דלוקה על בחור או לא, אם יראה שהוא דלוק עליה ברמות מטורפות, אז ההשפעה שזה יתפוס אותה תהיה פחות חזקה ממישהו שהוא די קול או משחק קצת את המשחק. אז זהו שאצלי הכל עובד הפוך וזה מבאס אותי כי בחור שדווקא מוצא חן בעיני (משיכה וכו עדיין לא הדלקות) התנהגות הזאת של האדישות והתרחקות מדי פעם לא תעשה לי כלום ויתרה מזאת עלולה לגרום לי לתפוס מרחק ואפילו לוותר על הקשר. כבר שנים שאני מוותרת על קשרים שבהם אני מרגישה שהגבר קצת משחק, לא אמין ולא מראה לי שהוא מטורף עלי. אני פשוט אוהבת את הבחורים שלא מפחדים להראות כמה הם אוהבים והבעיה שאין כאלה כמעט היום כי כולם חיים בעולם מודרני מגעיל שהתמימות בה אבדה מזמן. איך אני פותרת את זה? אני לא רוצה להגיד לגבר שאיתי מה שאני אוהבת כי מה זה שווה אם זה לא בא ממנו ולהראות לו את זה אני לא יודעת איך בדיוק עושים

אני וחבר שלי ביחד קצת יותר משנה ולאחרונה התארסנו אנו עומדים להתחתן.כשהכרתי את החבר שלי הוא סיפר לי שהוא לא מאמין בידידים/ות .בזמו האחרון הוא כל הזמן מדבר על בחורה בעבודה ולפני כמב חודשים היא היתה מתקשרת אלינו כל יום בעבר כדי לדבר איתו על "העבודה" .לי זה מאוד הפיע ולאחר כמה זמן היא הפסיקה להתקשר, נכון להיום הם עדיין מדברים כמה פעמים בטלפון (אפילו יותר ממה שהוא מדבר איתי). האם יש לי מה לדאוג ? הא הוא בוגד בי? האם הוא מתכוון לבגוד בי ? (הבחורה ההיא יותר מבוגרת ממנו בכמה שנים , נשואה עם ילדים)

הסיפר שלי קצת מורכב, אני ובן זוגי כיום הכרנו עוד במהלך נישואינו. אני הייתי נשואה כ10 שנים והוא כ4 שנים. הוא גדול ממני ב6 שנים. אני חייבת לציין כי התחתנתי די מוקדם ובאיזה שהוא שלב הרגשתי שלא מיציתי את עצמי. במהלך הקשר שלנו גרושתו גילתה את הקשר בינינו ושיתפה גם את הגרוש שלי בהיותו עוד כבעלי. הדבר כמובן זירז את תהליך הגירושין. כשהוא הועזב מביתו הוא עבר לגרו בבית הוריו, הוריו בהתחלה תמכו בו כי לא היה להם קשר עם גרושתו, יצא לי להכיר את אימו וניפגשתי איתה פעמים. גרושתו מצאה שיטה לשחק בהוריו עם הילדה שלו והסיטה את הוריו כנגדו, נוצר מצב שהוריו ביקשו ממנו להעזוב את הבית, כמובן אני כבר הייתי בהליכים והוא עבר לגור איתי ועם שתי ילדותיי. בעקבות גירושיו הוריו ניתקו עמו קשר, במהלך התקופה הזאת לא ניפגש עם הילדה שלו בהתחלה כי הגרושה מנעה ממנו להיפגש עם הילדה ולאחר מכן כבר הוא לא היה מוכן להיפגש איתה. יש לציין כי אני נלחמתי בו ע"מ שכן יפגש עם ילדה אך הוא אינו מוכן ומעוניין וכמובן אחרי שהוא ביקש ממני לו להתערב בינו לבין ילדתו אני ירדתי מזה. כיום אינו בקשר עם אף אחד במשפחתו, לפי הידוע לי אימו פשוט אמרה לו אז שלא רוצה לראות אותו ושלא יתקרב לביתה. מאז כמובן עברה שנה, לפני כחודשיים בתו חגגה יום הולדת ואימו שלחה לו הודעה שראיתי בפלאפון שלו היא כתבה ככה "ארור היום שבו הכרת את המכשפה שמונעת ממך לראות את ילדתך היפה והחכמה וכד'", הדבר כמובן פגע בי והציק לי מאוד, בשיחה איתו כמובן הוא אמר לי לא להתייחס אליה . אחרי כמה ימים זה עבר לי ושכחתי. כחודש לאחר מכן ביום הולדתו היא חייגה אליו אך הוא לא ענה לה והיא השאירה הודעה מאוד חמה "בני אני מאוד מתגעגעת אליך ורציתי לדעת מה שלומך" הוא כמובן לא חזר אליה וגם אינו מוכן לסלוח לה על כך שהיא בעצם בזמנו לא תמכה בו ובחרה להיות בקשר בגרושתו. אני כמובן רציתי שהוא יתקשר אליה אך אינו היה מוכן להקשיב לזה וביקש ממני לא להתערב בנושא. כמובן לדעתי יש כאלה שיגידו מה אכפת לך מה יש להתרגש מזה תמשיכי בחייך עם הגבר, אך לי זה מאוד מציק ואוכל אותי מבפנים. אני חשבתי כן דווקא לפנות לאימו אך מצד שני אני חוששת כיוון שלדעתי היא שונאת אותי ומאשימה אותי בכל. דווקא לקראת החגים לדעתי זה הצד שכן כדאי לעשות אך אינני יודעת איך עוד אני יכולה לשנות את דעתו. הוא אדם מאוד עקשן ואם הוא נחוש קשה מאוד לשנות את דעתו. אך מצד שני אני גם לא יודעת מה תהיה תגובתה של אימו במידה והוא כן ישלים איתה, יכול להיות שהיא תנסה להסיט אותו נגדי. זקוקה להמלצה בהקדפ. תודה

שלום! אני בת 22 מנהלת רומן עם גבר נשוי כבר חצי שנה. אני יודעת שההתנהגות שלי לא מוסרית, לא ראויה, ושמערכת היחסים בינינו לא יכולה להוביל אותנו לשום מקום אמיתי. אך עדיין קשה לי מאוד להתנתק ממנו, אני מאוהבת בו, וחושבת עליו כל הזמן. מצד אחד אני יודעת שאני צריכה להתנתק ממנו כמה שיותר מהר, אבל מצד שני הוא מביא אותי לריגושים שאף פעם לא חוויתי עם אף אחד. כל פעם שאני מחליטה עם עצמי לא להגיע איתו שוב למקומות האלה- אני נסחפת אחריו ולא מצליחה לעצור את עצמי. אני מתחילה ללמוד באוניברסיטה חודש הבא ומפחדת שהמחשבות עליו והצורך להיות איתו יפריעו לי בלימודים. מה עליי לעשות??? בבקשה עזרו לי...

שלום. אי נשוי כעשר שנים ומדי פעם יש ביני ובין אישתי חילוקי דעות שמגיעים ל"פיצוצים" כאשר אני מציע ללכת ליעוץ זוגי שיעזור לנו להתגבר על הקשיים "הפיצוצים " , אשתי מסכימה אבל אינה מגיבה ונרדמת בעמידה עד לפיצוץ הבא למרות שאני מזכיר לה ומציע לה שאני אקבע פגישה אך היא מבקשת שהיא תמצא את היועץ המתאים וכך הסיפור נגרר ונגרר בין "פיצוץ לפיצוץ" . בזמנו יזמתי פגישת יעוץ שנעשתה כמובן תחת לחץ ולא מתוך הסכמה והבנה מצידה שיש ללכת ליעוץ בטענה שאינה מאמינה ליועצים והיא נוהגת , פועלת וחושבת נכון . הלכתי בזמנו ליעוץ לבדי שלבסוף התבקשתי להביא אותה והיא לא כל כך שיתפה פעולה . נושא היעוץ עולה כל פעם שיש פיצוץ בינינו , המריבה נסגרת לבסוף בשתיקה מצידה שכמובן לא מוביל לכלום זה כמו לנפח בלון ולהפריח אותו עם הבעיות כל פעם מחדש ואני נשאר תלוש עם המציאות . הסברתי לה לא פעם שכך לא ניתן להמשיך ויש להתגבר בעזרת יועץ חיצוני על הקשיים בינינו אבל כלום לא עוזר היא מפסיקה להתעסק בקשיים מתוך תקווה שאשכח אותם כמובן עד לפיצוץ הבא . מה לדעתך עלי לעשות . תודה ושנה טובה צבי

שלום רב, שמי יוסי בן 28,נשוי טרי 3 חודשים בלבד כמו כולם.. מצאתי את אהבת נפשי והיא מצאה אותי אשתי בת 24,שנינו עובדים ומרוויחים משכורות מינימום החלטנו ביחד שהכי נכון לנו לקנות דירה חלק מחסכונות וחלק מעזרת ההורים והשאר משכנתא.. ושוב כמו כולם :-) מאז שהתחתנו וניכנסנו לדירה התחלנו להתווכח על כל דבר ולריב בממוצע כל שבוע שבועיים היא תמיד חושבת שאני זה שמחפש את זה עלי להיות גלוי ולומר שהמון וויתורים עשיתי בקשר הזה היא רצתה לגור קרוב לאמא בלבד וקיבלה היא רצתה דירה משלה ישר ולא שכירות והסכמתי המון ויתורים. היום אני מוצא את עצמי מגיע אחרי יום עבודה קשה של 10 שעות מגיע לבית שומם אין לי חברים כי אני גר יחסית במרחק מהם שלא מאפשר להגיע האזור חדש לי ,הכל חדש לי ולפעמים קשה לה להבין את זה אני טיפוס מאוד חייכן ומצחיק,אני שר יש לי אולפן ביתי כזה,שזה הפינה שלי הרבה היו לי הצעות לשיר ולהכניס עוד כסף לבית והיא דחתה את זה על הסף אמרה שזה יפגע בקשר... התבאסתי אבל הבנתי בכל זאת וקיבלתי הרבה פעמים כאשר אני מסביר לה שבזוגיות צריך עוד משהו בשביל הנשמה איזה תחביב,עיסוק,חברים... משהו שימלא ויעשיר את החיים אז היא נפגעת וטוענת שזה מראה שאני לא מסופק מהזוגיות וממנה ושהיא לא מספיקה לי.. כמה שדיברתי והסברתי לה שחסר לי המשהו הזה בשבילי... אמרתי לה שבכיף אני ישמח אם גם היא תדאג לעצמה למשהו אפילו חברות לצאת מה שבא לה היא נפגעת מזה...ולא מקבלת את זה כדבר שהוא תקין.. להפך לוקחת את זה בקטע של כעס אני מתחיל לחשוב שאני לא בסדר.... אנחנו קצת מצמצמים בהוצאות כי קנינו מוצרי חשמל בתשלומים לבית,וגם משכנתא וזה משתדלים.. אז שהולכים לקניות ולדוגמא אני רואה משהו שהוא יותר מוזל אני לוקח והיא כועסת עלי אומרת שאני מבייש אותה שאני לוקח משהו אחר במקום מה שלקחה אף פעם לא הייתי כזה חסכן... אבל אני רואה את המציאות ומשתדל לנתב את זה נכון ואני לא מצליח,היא כועסת נפגעת,וזה חוזר אלי כבומרנג.אנחנו אז קצת מתווכחים ונוצר ריב קטן אחר כך היא אומרת לי שהיא מפחדת ממני .. ושיש לי התפרצויות ואז אני מסביר לה שאני מרגיש בזוגיות הזו שכל דבר שאני עושה לא בסדר.. אני מסביר לה שאין לי משהו בשביל הנשמה אין לי את הפרגון הזה וההבנה,הרי בשביל מי אני משתדל לחסוך רק בשבילנו איך אפשר להיות במינוס ולקנות דברים יקרים... ולהתפנק מעל ומעבר ועל הדרך להגיד לי אני רוצה את זה ואת זה... והדבר הכי חשוב שכואב לי ותגידו לי אם אני לא בסדר.... היא רוצה ילד עכשיו,למעשה אפילו בערב של החתונה הסברתי לה שקשה לי אני מרגיש לא מוכן נפשית תניח לי עוד זמן והיא נלחצת וכועסת אני מפחד שהיא תעשה צעד לא נבון בגלל זה ותהפוך את הזוגיות לאסון תעזרו לי אני באמת כזה רע?

גבר אחד בסביבות גיל ה-50 הגר בקרבת ביתי יש לו סטיגמה שנוהג לפלרטט עם נשים/בחורות יפות. בעבר הרחוק פילרטט איתי מעט ובזה נגמר. לאחרונה, כשרואה אותי ברחוב בו בזמן שאני אפילו לא רואה אותו גם שהוא מרוחק ממני- הוא לפתע קורה בשמי, אני מסובבת את הראש והוא בסך הכל אומר לי "שלום" , מחייך ומניף ידו לשלום, הוא יכול לנצל זאת שאני לא שמתי לב לנוכחותו ולהמשיך הלאה בדרכו, מדוע הוא חייב לאחרונה תמיד (וזה כבר לעיתים קרובות מאד) כשפוגש אותי לקרוא לי ולומר שלום וזה לא שפוגש אותי פנים אל פנים ושיש פה מטעמי נימוס, זה משהו קיצוני, מה יוצא לו בעצם מיזה, מה גורם לו להתנהג כך???????? תודה.

שלום קוראים לי אודליה אני בת 22 לפני לפני ארבע שנים {בזמן השירות הלאומי} הכרתי את גבר חלומותיי הבן אדם שחלמתי מילדותי להכיר..אוהב מפנק בעל חוש הומור מבין תומך וקשוב...התפתך בנינו קשר מדהים אז הוא היה בן 27 ואני הייתי בת 18 לא היה לי אכפת הפרשמי הגילאים,שאני ממוצא ספרדי והוא בכלל רוסי והמנטליות שלנו שונה לחלטוטין..היו לנו המון חילוקי דעות בנושא של דת..אבל עדיין אהבנו בטירוף...עם התפתחות הקשר יום אחד הוא התוודה בפני שבעברו היה נוהג להשתמש בסמים..כמובן שנלחצי אבל כשהתחלתי להבין את הסיפור בחרתי לא לשפוט אותו על פי העבר שלו {כי הוא נקי כבר שלוש שנים}ופשוט לקוות שזה לא יקרה שוב.. עם הזמן ככל שאהבתנו התעצמה הקשר התחזק והחלטנו לעבור לגור יחד..היה מדהים היינו עושים הכל ביחד..ומבחינתי הוא היה הגבר של חיי... עם הזמן בערב אחד הוא הציע לי נישואין..נורא שמחתי ופחדתי אבל הסכמתי ואמרתי לו שלא עכשיו כי אני רוצה ללמוד וכו' אבל עם הזמן ברור לי שהוא יהיה בעלי... יום אחד פרצה בנינו מריבה כי הוא ממש השתנה ולא היה אותו אדם שהכרתי אז לקחתי את הדברים שלי ועזבתי...לא דיברנו במשך שבוע ואז יום אחד הוא נפגש איתי וסיפר לי שהוא חזר להשתמש... חרב עלי עולמי...לא ידעתי מה לעשות,למי לפנות,למה?איך?..פשוט נכנסתי למשבר וכל הבועה שחייתי בה התפוצצה לי בפרצוף...אני לא רוצה לדבר על התקופה שעברתי כי זה משהו שאני לא רוצה לזכור..בכל מקרה נפרדנו הוא הלך לגמילה אני סיימתי את השרות ועברתי לגור בארה"ב במשך שנה...כשחזרתי לארץ הוא ביקש להיפגש..נפגשנו...הוא סיפר לי שהוא נקי כבר הרבה זמן וכיום הוא עובד באותו מרכז גמילה שבו טופל כמדריך{פעמיים בשבוע}כמו כן הוא עובד ברווחה עם נוער נפגעי סמים..כמובן שזה שינוי משמעותי עבור בן אדם שעד לא מזמן היה בצד השני של הסיפור... בכל מקרה הקשר חודש...והוא שוב מדבר על חתונה..אני מפחדת שנתחתן ואז הוא יפול שוב..אני לא חושבת שאני אוכל להתמודד עם זה שוב...אני פשוט אמות!הפחד מנקר בי מצד שני אני אוהבת אותו בטירוף ולא נראה לי שעוד אפשרי שתיהיה לי אהבה כזאת...אנחנו משלימים אחד את השני...אבל אני מפחדת לטעות... בבקשה תעזרו לי להגיע להחטלה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות....אני מרגישה כמו בן אדם שעומד על מקפצה ומתנדנד...לא קופץ למים אבל גם לא חוזר לאחור..זה ממש קשה לחיות ככה...אני לא מרוכזת בחיי ואין לי מנוחה נפשית מה לעשותתת??!!! אשמח לתשובות ועצות..אודליה...

שלום קוראים לי אודליה אני בת 22 לפני לפני ארבע שנים {בזמן השירות הלאומי} הכרתי את גבר חלומותיי הבן אדם שחלמתי מילדותי להכיר..אוהב מפנק בעל חוש הומור מבין תומך וקשוב...התפתך בנינו קשר מדהים אז הוא היה בן 27 ואני הייתי בת 18 לא היה לי אכפת הפרשמי הגילאים,שאני ממוצא ספרדי והוא בכלל רוסי והמנטליות שלנו שונה לחלטוטין..היו לנו המון חילוקי דעות בנושא של דת..אבל עדיין אהבנו בטירוף...עם התפתחות הקשר יום אחד הוא התוודה בפני שבעברו היה נוהג להשתמש בסמים..כמובן שנלחצי אבל כשהתחלתי להבין את הסיפור בחרתי לא לשפוט אותו על פי העבר שלו {כי הוא נקי כבר שלוש שנים}ופשוט לקוות שזה לא יקרה שוב.. עם הזמן ככל שאהבתנו התעצמה הקשר התחזק והחלטנו לעבור לגור יחד..היה מדהים היינו עושים הכל ביחד..ומבחינתי הוא היה הגבר של חיי... עם הזמן בערב אחד הוא הציע לי נישואין..נורא שמחתי ופחדתי אבל הסכמתי ואמרתי לו שלא עכשיו כי אני רוצה ללמוד וכו' אבל עם הזמן ברור לי שהוא יהיה בעלי... יום אחד פרצה בנינו מריבה כי הוא ממש השתנה ולא היה אותו אדם שהכרתי אז לקחתי את הדברים שלי ועזבתי...לא דיברנו במשך שבוע ואז יום אחד הוא נפגש איתי וסיפר לי שהוא חזר להשתמש... חרב עלי עולמי...לא ידעתי מה לעשות,למי לפנות,למה?איך?..פשוט נכנסתי למשבר וכל הבועה שחייתי בה התפוצצה לי בפרצוף...אני לא רוצה לדבר על התקופה שעברתי כי זה משהו שאני לא רוצה לזכור..בכל מקרה נפרדנו הוא הלך לגמילה אני סיימתי את השרות ועברתי לגור בארה"ב במשך שנה...כשחזרתי לארץ הוא ביקש להיפגש..נפגשנו...הוא סיפר לי שהוא נקי כבר הרבה זמן וכיום הוא עובד באותו מרכז גמילה שבו טופל כמדריך{פעמיים בשבוע}כמו כן הוא עובד ברווחה עם נוער נפגעי סמים..כמובן שזה שינוי משמעותי עבור בן אדם שעד לא מזמן היה בצד השני של הסיפור... בכל מקרה הקשר חודש...והוא שוב מדבר על חתונה..אני מפחדת שנתחתן ואז הוא יפול שוב..אני לא חושבת שאני אוכל להתמודד עם זה שוב...אני פשוט אמות!הפחד מנקר בי מצד שני אני אוהבת אותו בטירוף ולא נראה לי שעוד אפשרי שתיהיה לי אהבה כזאת...אנחנו משלימים אחד את השני...אבל אני מפחדת לטעות... בבקשה תעזרו לי להגיע להחטלה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות....אני מרגישה כמו בן אדם שעומד על מקפצה ומתנדנד...לא קופץ למים אבל גם לא חוזר לאחור..זה ממש קשה לחיות ככה...אני לא מרוכזת בחיי ואין לי מנוחה נפשית מה לעשותתת??!!! אשמח לתשובות ועצות..אודליה...

שלום אני בת 28 נשואה 4 שנים עם ילד בן שנתיים. מזה כשנה אני מנהלת רומן עם בחור שצעיר ממני ב 4 שנים(רווק) אני יודעת וידעתי תמיד שמה שאני עושה הוא לא מוסרי ועלול לפגוע במשפחתי ,עתה כשאני מוכנה לשים קץ למערכת היחסים עם הבחור אני מפחדת שהוא ינסה להתנקם בי ויספר הכל לבעלי. אני רוצה לסיים את זה יפה ולהשאיר את הפרק הזה מאחוריי לפני שיקרה משהו בלתי הפיך. איך כדאי לעשות זאת מבלי שמישהו ייפגע? תודה מראש.

שלום,אני בת 27 נשואה מזה 3 שנים עם ילד בן שנה וחצי. אני ובעלי ביחד מהתיכון,אני מאוד אוהבת אותו כבן אדם הוא מקסים אלי ואל בני, ממש חלום של כל אישה.חכם,מפנק,מכבד, מפרנס,עוזר בבית ואוהב אותי עד טירוף.הבעיה היא אצלי שהפסקתי להמשך אליו אין יותר תשוקה אני ממש נגעלת כשהוא נוגע בי לא רוצה לקיים יחסי מין,הבעיה התחילה כשנכנסתי להריון והחמירה עם הזמן,בהתחלה הייתה רק ירידה בחשק המיני חשבתי שזה בסדר בגלל ההריון אבל גיליתי שחוסר החשק הוא רק כלפיו.אני נמשכת לגברים אחרים אני מפנטזת על גברים אחרים. חשוב לציין שאף פעם גמרתי מיחסי מין,אבל תמיד נהניתי מהמשחק המקדים וזה סיפק אותי . בתק' שהיינו חברים נמשכתי אליו מאוד,למרות שבעלי גבר מאוד נאה ומושך אני מוצאת את עצמי נמשכת לגברים שנראים פחות טוב, רק לא אליו,אני מתוסכלת וסקרנית אני רוצה ליהנות מיחסי מין אני רוצה לגמור מיחסי מין עם בעלי ולא להסתכל לצדדים,אני מפחדת ומשום מה יודעת שהסיטואציה תביא אותי לבגידה,מספר פעמים הייתי מאוד קרובה לזה אך עצרתי,אני חוששת שיגיע יום ואני לא אוכל לעצור.מס' אנשיפ שמאוד קרובים אלי ומכירים את הבעיה אומרים שאני צריכה להפרד מבעלי כי איך אפשר לחיות ככה? מה לעשות??,תודה מראש דורית

שלום רב, לפני כחודשיים תפסתי את את אישתי בבגידה בטלפון למרות שאני מגלה הבנה למה שהיא עשתה ולוקח חלק נכבד מהאחריות , הייתי די רחוק ממנה ואמרתי לה דברים די כואבים ופגעתי בה במהלך הנישואין. יש בי הרצון להמשיך לחיות איתה ועם שתי בנותיי , ואפילו האהבה אליה התעצמה למשהו שלא הכרתי איתה מעולם. דיברנו במהלך החודשיים הללו כמו שלא דיברנו בכל 5 שנות נישואינו והיא אמרה לי שהיא קיוותה שבמהלך השנה האחרונה האחרונה ייגמרו הנישואין הללו כי לא יכלה לסבול יותר . אני די מבין אותה ועושה חשבון נפש גדול ומבין שלא הייתי שם בשבילה ומרגיש לא טוב עם עצמי כרגע היא לא מעוניינת להתגרש ואפילו אופטימית לגביי המשך הקשר הזה , ואומרת לי שהיא שמחה שהתעוררתי בזמן , ומעולם לא יכלה לחשוב על האפשרות שנחיה האחד ללא השני . משום מה נראה לי שנשארתי עם כל תחושת הכאב ותחושות האשמה ואני נחנק מהם וכל הזמן יש בי תחושה שזה מאוחר מידי עבורי ( למרות שהיא אומרת שלא ) ומחשבות על האם אני סוג של ברירית מחדל עבורה , האם ליבה לא בלב שלם איתי . יש בי רצון עז לתקן את כל הרע שעשיתי . אך משום מה מה אני חיי בחשש כבד שזה לא מספיק אני נורא אוהב אותה ולא יודע כיצד לעבור את המשבר הזה , למרות שאני מטופל בשיחות אצל הפסיכולוגית עדיין קשה לי ולא יודע מה לעשות ?

אני בת 25 נשואה פעם שניה 5 חודשים יש לי 2 ילדים בני 6 ו 4 מבעלי הראשון עכשיו בעלי אומר לי שהוא לא מתחבר לילדים שלי ורוצה להתגרש הוא עזבב אתמול את הבית הוא אצל אמא שלו מה אתם אומרים לעשות? הוא ואמר שכלום לא יעזור כי הוא לא יכול לשמוע אותם אפילו מה עושים?? מתגרשים??

שלום רב, הוריי נשואים 30 שנה ותמיד הנישוואים שלהם היו בגלים רגיעה ומריבות. אבי נהג להכות אותנו קשות כשהיינו קטנים ואימי חששה ממנו כל השנים ולא עשתה כלום עד היום היא אוגרת את כל הכאב והסבל שעל ליבה ולאחרונה מאד מתוסכלת ועצבנית עליו ומדברת איתי כל יום על להתגרש מאבא. בביתם חיים 3 אחיי בני 27,22,17 ואני נשואה בביתי עם בעלי והתינוקת רחוקה מהם. שלושת אחיי מאוד תלויים באימי וקרובים אליה ומאבי הם מרוחקים (ואפשר להבין למה) אבי אדם ש"נדלק" מהר משטויות וישר צועק וכועס ונטפל לאחי שהגדול(שאחי סבל ממנו בקטנותו) ואימי כבר לא עומדת בכך, נמאס לה מהמריבות ביניהם ושהוא מאשים אותה כל הזמן בחינוך הילדים שלא מתייחסים אליו. אימי מיואשת, לא עובדת, ממורמרת, עצובה ואובדת עצות. ללא חיי זוגיות, "עבד" של הבית ומאוד רוצה להשתחרר וחוששת... מה את מציעה לעשות??????????????? (אני הבת הגדולה ומודאגת מאד)

שלום רב לפני כחודשיים פגשתי בחור מקסים וממש טוב לנו ביחד. אני בת 27 והוא 29. יש משהו שקצת מציק לי ביחס שלו לכל מה שקשור להומואים אבל אני לא רוצה להכריע את הזוגיות על דבר כזה ואני מבקשת את דעתך.תמיד כשאני מעלה נושא שקשור להומואים הוא אומר לי שהוא נגעל מזה והוא לא אוהב לראות הומואים מוחצנים מידי וכו'. אני בן אדם שמכבד כל אדם באשר הוא ומסוקרנת מאוד מאנשים אחרים - אין לי בעיה עם הומואים. האם זה צריך להציק לי שאנחנו חלוקי דעות בנושא הזה? האם זה בעייתי? חוץ מזה אנחנו מאוד נהנים ביחד. אשמח לשמוע את דעתך