פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

ראשית, כל רעיון ודרך ששני בני הזוג שלמים איתה (וגם בוחנים לאורך התהליך איך הם מרגישים ומשנים בהתאם) - מתאימה. כל זוג צריך לאמץ לעצמו משהו שמתאים לו ומדבר אליו מתוך מבחר של אפשרויות. מצד אחד אתם מרגישים צמאים לחוויות חדשות, אך יש חשש מוצדק בגלל החשיפה לסיכונים.
מה שאני יכולה להמליץ עליו הוא דווקא שתתחילו עם סדנת טנטרה לזוגות, שלב א (יש הרבה מנחים בסגנונות שונים).
סדנא כזאת תורמת בכמה מובנים. היא מאוד מעוררת ומחברת כל אחד למיניות שלו, מקנה כלים חדשים וגישה אחרת למעשה האהבה, כך שאתם יכולים להפיק תועלת לחוויות שלכם גם בלי שתהיו עם זוג או אישה אחרת. בנוסף, שם אתם יכולים לבחון איך אתם מרגישים עם אוירה ארוטית, עם מגע (קל) עם בני זוג אחרים, תוכלו לבחון עד כמה אתם מפרגנים זה לזו, או האם הקנאה לא מאפשרת לכם חופש. יתכן שתתקלו בתחושות של קנאה, ואז יש אפשרות שתצליחו להתגבר, לדבר, לבנות אמון, להבין שמשיכה לאחרים היא תופעה אנושית וטבעית, ויש בעולם כמות מאוד גדולה של אהבה לתת לאנשים. אני חושבת שאפשר למצוא בלב אהבה ליותר מאדם אחד. אנחנו מחונכים לאהבה יחידה, אבל יש בינינו רבים שיכולת האהבה שלהם היא מעבר לכך. ואפשר לאהוב יותר מבן זוג אחד מבלי שכמות ועוצמת האהבה לראשון תפחת. מאוד חשוב להיות פתוחים זה עם זו ולשתף בחוויות, כדי להקטין את החשדנות והקינאה.
אבל אם הרעיון הזה מפחיד את מי מכם, קחו זאת בזהירות, חישבו פעמיים ושלוש...כי יחד עם החוויות המרגשות באים גם סיכונים גדולים יותר לזוגיות, ולא כל מערכת יחסים יכולה להתמודד איתם.
אם אתם מרגישים שהאהבה שלכם חזקה ושאתם מפרגנים זה לזו הנאות שונות, יש סיכוי שתצמחו עם ההיפתחות לחוויות מסוג זה. אני מכירה כמה וכמה זוגות שזה עשה להם טוב והגדיל את האהבה ושיפר את האינטימיות שלהם. יש להתכונן גם לכך שזהו תהליך עם עליות וירידות, מלווה ברגשות סוערים, לטוב ולרע. בהתרחקות ובהתקרבות, זה עושה את החיים מעניינים הרבה יותר ומרגשים הרבה יותר, ומעמת את היחד שלכם עם אתגרים חדשים.

עם האמת בתפישתך והחשיבה הצלולה פרשת בפנינו עולם חדש וקסום. חיפשנו חומר באינטרנט ומצאנו תשובה. תודה גם בשם זוגתי.

ערב טוב, שירה
אני שמחהלשמוע שהתקשורת שלכם מעולה בשאר התחומים. עדיין אני חושבת שהעובדה שאינכם יכולים לנהל שיחה בוגרת ופתוחה על הארוע ההוא במיוחד על רקע מה שאת מוסיפה שעוד היתה בך אהבה לחבר הקודם, שזה הופך את הארוע לפחות קשה (לדעתי). כנראה שיש בכל זאת נושאים שאינכם נוגעים בהם (אולי סביב סקס). מכיוון שאתם שוקלים להינשא והיחסים חשובים מאוד לכם מטבע הדברים - היו אמיצים! קחו את הנושא כאתגר לזוגיות ולאהבה שלכם. לא טוב להיכנס לנישואין כאשר יש נושאים בלתי סגורים רגשית, זה באמת יכול להתנקם בכם בעתיד.

טלי, בואי ספרי קצת יותר עליכם, כי ממה שכתבת קשה לתת לך כיוונים. האם הוא לא יודע להתנהג בחברת אנשים בכלל או רק בהיבט של התנהגותו כלפייך? כמה זמן אתם יחד? האם הוא מסמר חברתי? האם את ביקורתית כלפיו? ספרי לנו קצת יותר, בבקשה.

שירה יקרה! נושא הבגידה תמיד יהיה ברקע ויעיב על היחסים ביניכם, עד שתלבנו ביניכם את הדברים ותנקו את השטח. לבן זוגך קשה מאוד לסלוח ולשכוח וגם את סובלת מכך. למען חיים משותפים ומאושרים אתם חייבים קודם כל לדבר על הכל בפתיחות ולא "לטאטא מתחת לשטיח". רק אם תצליחו להתגבר על משקעי העבר יש איזשהו סיכוי לבנות חיים זוגיים תקינים, אחרת הנושא יצוף מחדש בהזדמנויות שונות ובעוצמות שונות ולא יניח לנפשותיכם. אם על נושא כה מהותי ביחסים שלכם אתם לא מסוגלים לדבר, איזה סיכוי את רואה ליחסים שלכם בעתיד ?

היחסים שלנו מעולים מכל הבחינות. קשר בריא מלא בהבנה הקשבה זרימה עזרה.אין כל רע במה שיש לנו כיום. ואנו רואים את עצמנו מתחתנים ונשואים הרבה שנים ביגלל ההתאמה הזו, בהחלט מצאנו את "הבעל"/"האשה" שתמיד רצינו אני רואה בו דמות אבהית ליילדיי ובעל נפלא ותומך ונאמן לחלוטין!

הסיבה שהחלטנו לחזור כי הרגשנו שזה זה. ויש על מה לעבוד כי אנחנו רוצים את הקשר הזה ויהיה ממנו רק טוב. ואכן כך עבדנו על הקשר והשקענו בו ורצינו אותו ואנחנו זוג ממש טוב היתי אומרת אפילו, הבעיה היא שחזרתנו לא היתה מלווה בהתמודדות כלשהיא עם הדבר שקרה, אני ניסיתילהדחיק על מנת לשכוח והוא אכל את עצמו עם הצורך לדבר על הנושא . ופשוט המשכנו הלאה בנינו מערכת יחסים טובה בריאה ונאמנה עם המון הערכה לאחר.
הבעיה היא "ההצפות" הפתאומיות הללו .זה בא והולך. אנחנו אנשים שונים ,אני מהסוג "מה שלא יודעים לא מפריע" , שיטתי היא הבלגה והדחקה ולא התמודדות עם המצב ורק כך הדבר עובר אצלי ואילו הוא נורא מחושב ושקול ויש לו את הצורך לשפוך לי כשצף לו ואחרכ הוא נירגע , וכאשר הוא מספר לי הדבר מציף אצלי לכמה ימים אני שקועה בדבר ואחרכ שוב ממשיכה את חיי. ולאחר שהוא שופך אצלי את ריגשותיו הוא ממשיך הלאה. זה אינו דבר שמהוה איום על הקשר אך זה מיטרד לעיתים. אנחנו מדברים מעט ווממשיכים הלאה ולא מוצאים פיתרון לדבר..

היי שירה,
אני חושבת שמה שקרה לכם הוא די טבעי. הבגידה היתה מאוד מכאיבה עבורו, ואולי לך זה היה מפחיד לגלות בעצמך את עצם ההיתכנות של בגידה. זה צף ועולה משום שיש נושאים בלתי סגורים, וגם בלתי מובנים לשניכם, בעיקר לבן זוגך, והם מציפים אותו בדאגות כלפי העתיד המשותף. מכיוון שאת מספרת שעבורו זה חשוב לשוחח וללבן נושאים ולשפוך את רגשותיו, ואילו התגובה הטבעית שלך היא להבליג ולהדחיק ולעבור הלאה, הנושא הזה מהווה בשבילכם סוג של "מבחן אש". דרכו אתם בוחנים את התקשורת שלכם ולומדים אחד את השני. את אומרת שזה מהווה מיטרד, ושאינכם מוצאים פתרון לדבר, ומה שאני חושבת שיש סכנה שצורת התקשורת הזאת, שאינה כל כך אפקטיבית, תתקבע, וכאשר יעלו על הפרק נושאים בעייתיים בעתיד - הוא ירצה ללבנם ולדסקס אותם לעומק ואילו את תעדיפי להימנע משיחות.
לכן, אני מסכימה עם יהודית, שצריך לעשות משהו עם הארוע ולא לעבור הלאה. גם בגלל התוכן המדאיג של ארוע הבגידה (בני זוג שנבגדו פעם אחת חוששים מאוד שזה יקרה עוד, שזה משהו באישיות של הבוגד), וגם בגלל צורת התקשורת שלכם סביב המשבר הכי גדול שהיה לכם עד כה, חשוב ללמוד דרכים אחרות לנהל ביניכם "שיחות קשות" - כי סביר להניח שכל אחד הגיע עם סגנון מן הבית שלו לגבי מה ואיך עושים עם ארועים בעייתיים, ורצוי ללמוד גם דרכי תקשורת אחרות, יותר נעימות. ויש.

לא פירטת מה משך הנישואים ביניכם ואיך היו היחסים ביניכם כל השנים, ממתי אתה יודע על הבגידות של אשתך והאם היא מודעת לכך שאתה יודע. האם שוחחתם על זה? אין להתעלם מכך שישנה בעיה ואין להבליג עליה. אתם צריכים לפתוח את הנושא לשיחה ולברר למה היא אינה מסתפקת בך. אפשר לפנות ביחד ליועץ מיני או יועץ נישואים לקבלת יעוץ וללכת לסדנאות להתפתחות אישית וזוגית.
חיי נישואים ואהבה אינם מובנים מאליהם וצריך לטפח, לחזר, לגוון ולעורר את האהבה והתשוקה וכך אולי לאשתך לא יהיה צורך לחפש בחוץ את מה שחסר לה בבית.

חגית היקרה, טוב שהוספת כאן והיית יותר ספציפית. נראה לי שבנושא הביקורים אצל הורי בעלך נכנסתם למילכוד, ואינכם מצליחים לשוחח על כך בצורה רגועה, כי הנושא הפך להיות מלא מתח, וכל שיחה נועדה מראש לכישלון. אמנם נגעת רק בנושא אחד, אבל מן המוסיקה של מכתבך אני לומדת שאת מותשת ומתוחה ומתוסכלת. אינני חושבת שכרגע אתם יכולים להסתדר ללא ייעוץ. לפעמים לא צריך יותר מייעוץ קצר מועד, שקצת יתן לכם אפשרות לפרוק מתחים, להגיד כל אחד מה הוא מרגיש וחושב באוירה מוגנת ולא מאיימת, וללמוד כמה דרכים מועילות יותר לנהל שיחות, תקשורת בין אישית - שווה להשקיע בכך זמן וכסף, לפני שמאבדים את האהבה מרוב מתח וריבים.

אלינור היקרה,
כתבת על עצמך "באמצע החיים" וזה מפליא אותי. את מאוד צעירה! את רחוקה מאמצע החיים! מעניין מה הרגשת כלפי החתונה, עד כמה היית שלמה עם הצעד הזה. ואולי היה לך חשוב להגיע לשלב הזה בחיים, להיות כלה, ולא חשבת בזמנו על כל התמונה?

את משתמשת במספר ביטויים שמדאיגים אותי כמו "מצב מעצבן ומבלבל", "חוסם אותי", "כל הזמן בדיכאון", חוששת לקבל החלטות, מועקה.
כל המילים הללו מעידות שאת זקוקה ליעוץ, אולי ייעוץ אישי שיעזור לך להבהיר את כל הבלבול הזה לעצמך. לפעמים התחושות הללו מקורן לאו דווקא בזוגיות כמו שאת העלית את ההשערה שאולי חסרים לך ההתאהבות והריגושים. לפעמים מקור הבלבול והמועקה הוא באיך את מרגישה עם עצמך, עד כמה יש לך מטרות בחיים, דברים שאת יודעת שאת נהנית מהם, מקצוע, לימודים, תחומים בהם את רוצה להתפתח ולהגשים את עצמך. בגילך - אלו דברים מאוד חשובים, ואם הם אינם ברורים - יהיה לך קשה לאהב את עצמך ולהעריך את עצמך, וכל עוד זה כך גם יהיה לך קשה לאהוב מישהו אחר. גם לא יהיה נכון להיכנס להריון. הבלבול שלך כרגע הוא סימן עבורך שעליך לעשות שינוי כלשהו כי לא טוב לך, ואני חושבת שהכיוון צריך להיות את עצמך, ולא דווקא הזוגיות.

דורית קודם כל תודה רבה שענית לי זה כבר העלה לי קצת את המצב רוח כי באמת שאני לא רוצה לוותר על הזוגיות שלי שיכולה להיות ניפלאה הייתי רוצה באמת ללכת ליעוץ אבל אני לא יודעת למי לפנות אם תוכלי לכוון אותי אני ישמח מאוד אני מהצפון. ולגבי מה שאמרת על לפני החתונה גם צדקת בהתחלה יתלהבתי בעיקר מהחתונה עצמה הייתי גם בטוחה שאני בשלה לחיי נישואין אני מאוד בייתית ומאוד אוהבת ילדים אבל כניראה שזה לא העיקר כבר ממש כמה רגעים לפני החתונה התחלתי להבין שאני עדיין לא ממש בשלה אבל כבר היה מאוחר מדי לבטל לא היה לי את האומץ לפגוע בבעלי ועכשיו אני משלמת על הטעויות באמת שאני זקוקה למישהו מיקצועי שידריך אותי הלאה אשמח אם תעזרי לי בזה. תודה רבה.

אלינור היקרה, תודה לך, על תגובתך. את מוזמנת לכתוב אלי למייל שלי ואנסה לעזור בהפנייה באזור הצפון.

שלום רב לך,
ראשית תודה לך על ששיתפת אותנו בסיפור הכאוב שלך, צר לי מאוד על מה ששניכם עוברים כל השנים הללו. למרות הפרטים הרבים ולמרות שמצטיירת תמונה מסויימת, מדובר כאן במשהו מאוד גורלי, ולכן אני לא רוצה לקחת על עצמי לכוון אותך כאן. נדרשות שיחות עמוקות לליבון העניין ולכניסה לתהליך שדורש מתן אמון במטפל כדי לחשוף תכנים שעד היום גבר מבוגר וחכם אינו מעז לחשוף אולי גם בפני עצמו.

לכן מה שאני ממליצה הוא שכל אחד מכם יגש לטיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי. בעלך צריך להרגיש שיש מישהו שהוא יכול לבטוח בו לחלוטין ובעזרתו לעבור תהליך בו יהיה מודע לעצמו. ואילו את - עם כל המודעות שלך והרצונות הברורים שלך, זקוקה לתמיכה ללא ספק.

אני מאחלת לך ולו הרבה אומץ ואושר, כמו שמגיע לכם.

צייני בפניו את התכונות הטובות, הרגעים היפים והחוויות הטובות שהיו לכם. ודאי היו גם כאלה. תוכלי לאמר לו שכל פרידה היא פתח להתחלה חדשה- ואולי אף מוצלחת יותר- לשניכם. אל תתחרטי על שנייה אחת מתוך הקשר, כי כל חוויה היא שיעור לחיים ותשמש את שניכם לקשר הבא. לעיתים יש רוויה. מיציתם את החברות ואולי יש חוסר התאמה. אין צורך להפרד בריב או לפגוע. ובעיקר - לדבר בכנות ובגובה העיניים.

מזדהה איתך ומחכה לראות את העצות

ליעל ועדנה, אדביק כאן תשובות שנכתבו בנושא זה:
נראה לי שנכנסתם לישורת המשמימה מבחינה רגשית של מה שמוכר בשם חיי נישואין. כל הכימייה הראשונית כבר נרגעה, נוצרה התרגלות, בטחון, וודאות, הרגלים קבועים, צפייה מראש מה הוא יאמר באילו נסיבות. כל אלו הם אוייבי הריגוש, הזקוק לחידוש, אי וודאות, הפתעות, מיסתורין.
מה דעתכן על הרעיון הבא:
כל שבוע אחד מכם לוקח על עצמו לארגן בילוי זוגי בדרך שתפתיע את השני. יש להשאיר כמה שיותר אלמנטים חסויים. באינטרנט יש המון טיפים מה לעשות, אם אתם כבר פחות יצירתיים. כך אתם גם מפנים זמן לעשות משהו ביחד, וגם מעלים את רמת הריגוש. אגב, זה לא חייב להיות רק שניכם, אתם יכולים לצרף מידי פעם זוג חברים בסוד העניין ולחלק את המעמסה ולהוסיף ליצירתיות.
העקרון הוא ליצור הפתעה ומתח לקראת הבילוי, וההנחייה לבן הזוג השני היא להתמסר, לפרגן, לא להשבית את השימחה. זו הזדמנות להגשים כל מיני חלומות משוגעים.

ועוד... "מחרוזת" רעיונות לעורר ולהתעורר:
לצאת מן השיגרה, מן הצפוי, בכל היבט שאפשר, כי כאשר אלמנט ההפתעה והחידוש נכנס - זה שמפתיע מקבל אתגר להצליח, וזה שמופתע נכנס למקום של סקרנות, ציפייה ולבסוף הערכה כלפי בן זוגו שמצליח לחשוף מעצמו פן חדש.
ליזום יציאה מיוחדת לבילוי, לטיול...
להגיד, לכתוב מילות אהבה והערכה...
לספר סודות קטנים וגדולים
לעשות אהבה הכי לאט שאפשר...
לעשות אהבה במקומות חדשים
להתנשק בעיניים פקוחות...לעשות אהבה בעיניים פקוחות
להקריא קטע יפה מספר, משיר... יש חמשירי זימה חמודים, ויש ספר סיני עתיק, מרתק ומצחיק בשם "מחצלת הבשרים" שמלמד כמה טריקים מעניינים בתאוות הבשרים!

לסיכום, ככל שתצברו יותר "שעות שעון" של התרגשות במשותף, של יציאה מן השיגרה ביחד, של זכרונות כיפיים, כך גדול יותר הסיכוי שהריגוש כלפי בן הזוג יגדל. ככל שתעבירו יותר זמן בתוך שיגרה צפוייה - כך ירד הריגוש. נוסחה מאוד פשוטה. הכמות והאיכות קובעות!!!

טל שלום לך, סליחה על העיכוב בתשובתי.
אתה מתאר מצב בו המחשבות על חברתך הקודמת הפכו להיות משהו שמטריד אותך באופן קבוע וצץ במחשבותיך בלי שיהיה לכך הסבר הגיוני כי אתה כבר לא אוהב אותה ולא מתרגש ממנה. לא ברור לך למה המחשבות צצות ומה עליך לעשות כדי שזה ייפסק. אתה מעריך שחלק מן העניין הוא איזה צורך חזק שלא הכרת קודם בעצמך- לספר ולחשוף כל דבר מול חברתך הנוכחית.
יש לי הרגשה שאולי זה קשור למשהו ש"למדת" כתוצאה מן המערכת הקודמת. האם יתכן שחברתך הקודמת באה אליך בטענות לגבי דברים שאתה מסתיר ממנה? שזו היתה טענתה נגדך ובגלל זה היא הפסיקה את יחסיכם ולא הסכימה להמשיך? ואולי החלטת שמעכשו אתה חושף כל דבר בחברות החדשה, כדי למנוע טענה מסוג זה. אינני רוצה להמשיך כרגע את ההשערות שלי אלא אחכה לתגובתך. אם זה נכון, אמשיך שלב נוסף. אם זה לא נכון, אנסה לענות לך בכיוון אחר.

לא זה ממש לא קשור לזה כי לא הסתרתי כלום זה היה סה"כ 3 שבועות של קשר הצורך הזה נבע רק ספציפית עם חברתי הנוכחית כי היא מאוד מאוד חשובה לי ומאוד רציתי להיות כן איתה בהכל חשוב לציין כי תקופה לפני שהכרתי אותה 8 חודשים בערך הייתי עם בחורות אחרות ומעולם לא התעכבתי על כך זה כאילו שאני עושה את זה בכוונה המחשבות הן לא מחשבות על "עם מי היא נמצאת עכשיו " או משהו בסגנון זה לא מעניין אותי כל מה שמעניין אותי זה להיות ודאי לגבי מצב שאם אני אראה אותה אני לא ירגיש כלום אולי פה הטעות שלי שאני צריך להבין שגם אם יהיה משהו זה לגיטי כי זאת מישהי שיצאתי איתה אבל אלה דברים שהכנסתי לעצמי לראש וזה פשוט הורג אותי כי זה משהו שלא היה קיים בכלל לפני ודווקא עכשיו שהגיע דבר ממש מושלם זה קרה לי אני מתנשק עם חברה שלי ובכוונה מדמיין כאילו אני מתנשק איתה (שאני אפילו לא זוכר איך זה להתנשק איתה !!!) דברים בסגנון הזה ואז עצם השבריר שנייה שחולפת המחשבה הזאת בראשי ולא סיפרתי עליה אני מרגיש כאילו אני מסתיר ממנה משהו אני מסתכל עליה וכאילו בכוונה אני מדמיין את האקסית ואני לא ממש מדמיין זה עצם המחשבה רק על זה אין לי שום כוונה שבאה ממקום טבעי שזה חסר או שאני רוצה
תודה שענית לי מקווה שתגיבי גם לזה אני ממש שבור אני בעבודה חדשה עכשיו ואני לא מתפקד וכל החיים שלי מתמוטטים לי אני פשוט לא יכול עם זה היא עכשיו לא רוצה להיות איתי ואני כל כך רוצה להעניק לחברה שלי הכל מוכן לתת את החיים בשבילה בבקשה ממך תעזרי לי

היי טל יקר,
צר לי שזה מטריד אותך כל כך. האמת היא שאולי כדאי שתיגש לפסיכולוג כי כפי שאתה אומר זה משפיע מאוד לרעה על כל התיפקוד שלך. עד אז אנסה עוד שני כיוונים:
1. אולי נשאר משהו לא נקי ולא גמור "לא שלם" בינך לבין אותה חברה קודמת. או אולי משהו בדרך בה גמרתם את יחסיכם. אולי זו פעם ראשונה שמישהי לא רצתה אותך וסיימה איתך? אולי יש עוד משהו שנשאר לך להגיד לה ולא אמרת? כל עוד יש דבר כזה הוא עלול "לנהל אותך" ולא לתת לך מנוח עד שלא תגיד זאת, או תכתוב לה, פשוט תוציא זאת מן המערכת שלך, כי אתה לא מצליח להוציא אותה מן הראש שלך.אגב, אני מסכימה עם מה שציינת שזה טבעי שאם תראה אותה שוב היא תעורר בך איזה ריגוש כי פעם בחרת בה בתור בת זוג וזה לא היה סתם, וכנראה שמערכת היחסים לא מיצתה עת עצמה מבחינתך.
2. המחשבה שצריך כל דבר שעולה לך בראש לחשוף ולשתף היא בעייתית בעיני. אנחנו לא בנויים ביולוגית לשיתוף מוחלט, אחרת היינו כולנו קוראי מחשבות. לא סתם מתאפשר לנו לחשוב בפרטיות וגם לפנטז בינינו לבין עצמנו. ויש דברים שעדיף לא לשתף את בת הזוג הנוכחית כי היא בקלות עלולה "להיכנס לסרטים" מן המחשבה שהקודמת לא יוצאת לך מן הראש. אגב, אני חושבת שכאשר ממש הכל חשוף, לא נותר כל מיסתורין, אין מתח, אין אי וודאות, וזה מאוד עלול לפגוע בעוררות המינית, במשיכה המינית, בארוטיקה, שניזונה מקצת מתח ומיסתורין.

בוקר טוב לך אור,
דווקא היטבת לתאר את יחסיכם...ראי, הדברים שמפריעים לך עכשו עלולים לגבור עם הזמן ולהפריע לך יותר. את אומרת שזוהי הזוגיות הראשונה לשניכם. אני חושבת שמכיוון שהוא כל כך סגור וממה שאת מתארת הוא לא יעבור שינוי פנימי רציני אלא אם ילך לטיפול או לסדנת צמיחה, אני מציעה לך לא להתפשר על הדברים הללו, שלך הינם חשובים. אם בכל זאת את מאוד אוהבת אותו וגם מזהה אצלו פוטנציאל כבן אדם שמאוד מתאים לך לחיות איתו לאורך כל השנים, אולי תזמיני אותו לסדנא ביחד, כדי לראות עד כה הוא מסוגל לפרוץ מתוך ההרגלים הסגורים שלו.

בגילך - 25 - את עדיין מאוד צעירה, וודאי שאינך מנוסה במערכות יחסים. הרשי לעצמך לחוות עוד יחסים. אל תתפשרי. את צודקת כאשר את חושבת על העתיד איתו לאורך זמן ומפעילה שיקול דעת ולא רק רגש. מגיע לך הכי טוב! מה בוער לך להתמסד???

אני מאוד פחדתי לקבל את התשובה שקיבלתי ממך. קשה לי עד כדי כך שזה בלתי אפשרי לחשוב על עצמי עם מישהו אחר. אני בכלל לא יכולה לחשוב על זה. לא נראה לי שהוא יסכים ללכת לסדנא כלשהי (אני אפילו בטוחה שלא). אני חושבת שאולי בגלל שכרגע אנחנו נפגשים רק בסופי השבוע אז אנחנו מרוחקים יותר ואין ביננו מספיק מגע. אולי אם נגור ביחד אז הוא יפתח אליי יותר.
בקיץ שעבר היינו ביחד בטיול של חודשיים אני מאוד חששתי מהיחסים שלנו בטיול לפני שטסנו, אבל הסתבר שזה היה לשוא אנחנו הסתדרנו נפלא והיה מדהים. אבל אני מודעת לזה שטיול זה לא חיי שיגרה . מאוד קשה לי! אני יודעת שאם אני אחליט להפרד זה ממש ממש ישבור אותי ואני בכלל לא בטוחה שאני אהיה מסוגלת להיות שוב במערכת יחסים.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, כשאני מעלה את הנושאים שמפריעים לי הוא מאוד נסגר , אני רואה שזה כואב לו אבל גם מאוד קשה לו להפתח.
אולי אם אני אכתוב לו מכתב בו אני אגיד לו שאני אוהבת אותו ומבינה את הקשיים שלו אבל שינסה בכל זאת להפתח אפילו מעט, אולי זה יעזור?
מה את חושבת?

כתבתי לו מכתב באימייל , שפכתי את כל מה שהיה לי על הלב ב 4 עמודים שלמים ואני מקווה שהוא יפנים את זה.

מיכל יקרה!
אני מניחה שתחושותיו של חברך אמיתיות. קשה לו מאוד להתמודד עם/לקבל את שמירת הקשרים שלך עם אותם ידידים רומנטיים מן העבר. ולמרות זאת, כנראה מתוך אהבה אליך, הוא מאפשר לך להפגש עמם. עליך להפעיל את שיקול הדעת, האם אהבתך אליו חזקה מספיק כך שתהיי מוכנה לוותר על הקשרים ההם, או שהקשרים חשובים יותר - ואז כנראה תוותרו אחד על השני באיזה שהוא שלב. נראה שלא ניתן במקרה הזה להינות בו זמנית משני העולמות לאורך זמן. עליך להחליט מה את מעדיפה.

אני מסכימה עם יהודית שתחושותיו של חברך אמיתיות וכי קשה לו.
אבל מצד שני לדעתי צריך גם להסתכל על מידת החופש באופן כללי שאת מרגישה שיש לך ביחסיכם. כי אם את מרגישה מוגבלת על ידי תגובותיו בעוד תחומים, ואת מוצאת את עצמך נזהרת לא לפגוע בו - זוהי מערכת יחסים לא הכי בריאה. מערכת יחסים בה כל אחד מצמצם את עולמו מתוך חשש לפגוע בבן זוגו - פוגעת בביטוי העצמי של כל אחד, ביכולת ההתפתחות האישית, בצמיחה הטבעית של כל אחד. נאי חושבת שחשוב מאוד להרגיש שיש לך מרחב בטוח להיות מי שאת, בלי ללכת על קליפות ביצים בגללו. אבל, אם זה רק בנושא הזה, אז ניחא...

אכן, מיכל, דורית פקחה את עיני. בתגובתי הקודמת ראיתי את הדברים בחוסר גמישות ורק מהצד שלו. חד וחלק. רשמתי שעליך להחליט מה את מעדיפה, כשבעצם אמרתי שעליך להחליט מה הוא מעדיף. וזה בעצם להכנע לשליטה, בבחירה להיות רק שלו ולוותר על כל היתר. אין פה מתן בחירה של להיות איתו וגם עם חייך הקודמים לפני שהוא נכנס אליהם. כי בעצם האמירה הוא או הם, הוא שולט בך ומציב אולטימטום, על אף שנעשה ברכות וכביכול לא בכפייה.
אולי הוא זה שצריך להתרכך ולהתגמש ולראות אותך כאדם חופשי ולהמשיך לאהוב ולבטוח בך כאדם חופשי, ולא את שצריכה להצטמצם, לוותר לחלוטין על העצמי שלך ולהתבטל למען הזוגיות איתו. יש באמת מקום לבחון אם נושא השליטה שלו עליך כובל ומכביד על היחסים ביניכם בעוד תחומים. (בעצם גם במקרה שלו, הוא הולך על קליפות ביצים. רוצה אותך לעצמו ונזהר שלא ייתפס כמי שכופה עליך את הבחירה.)

הצורך הוא בהתחשבות ה ד ד י ת. וכשמדובר בשמירה על יחסים אינטימיים עם ידידים בתוך מערכת זוגית אוהבת - המצב בעייתי. יחד עם זאת, אינך צריכה לוותר על קשרים אחרים שאינם אינטימיים.

נשמח לראות תגובות גולשים לנושא כל כך מהותי.

היי נילי,
אני מציעה בכל מקרה לנסות לדבר עם המטפל. אם הוא יעדיף לא להיכנס לתכנים מסויימים בשיחה המקדימה בטלפון- הוא כבר יאמר לך, זהו תפקידו, וכל אחד עושה זאת על פי הדרך בה הוא עובד: יש כאלה שפתוחים לשמוע כל מידע שחשוב לך להעביר, ויש כאלה שמעדיפים לחכות לפגישה עצמה. בכל מקרה, במוקדם או במאוחר - אני מניחה שתוכלי להגיד את הדברים שחשוב לך לומר. יש יועצים - לא כולם - שנוהגים לערוך גם פגישות אישיות עם כל בן זוג, בנוסף למשותפות (גם אני עושה זאת תמיד, כחלק מן הפגישה הראשונה). זה משהו שאת יכולה לברר דרך הטלפון לפני שאת מחליטה למי את הולכת.
בכל מקרה, אני מאחלת לכם הצלחה רבה!

נועה יקרה!
למזלך יצאתם לטיול כייף וגיליתם שאתם לא מתאימים. אם בקשר אינטנסיבי תוך בילוי היה ביניכם מתח, תקשורת לקויה ולא הסתדרתם, איך תסתדרו בחיים שלמים עם משכנתא לוחצת וילדים. ואם כבר היום אתם לא מסתדרים ומסופקים מינית- אתם לא מתאימים ולזוגיות אין סיכוי. יחד עם זאת, תמיד, אם למישהו יש טענות כלפיך, תבדקי אם אין לפחות שמץ של אמת בדבריו.

דבר ראשון היו לנו המון טיולים בייחד והכל היה טוב עד מעולה, כל פעם ויתרתי לה על חוסר ההחלטיות שלה בכל נושא ובדרך כלל ניסיתי לרצות אותה למרות התלונות הרבות מצידה.
לא נראה לי ששבועים לא מוצלחים (לא היה מדהים, אבל גם לא כל כך גרוע...) יכולים להעיד על משהו, מכיוון שהיו לנו המון ימים טובים בייחד גם בטיולים וגם בחיי היום יום (גם סקס!!!), כמובן שתמיד יש ריבים כמו אצל כל אחד.
לפי דעתי הבעיה נובעת מעקשנות יתר וחוסר רצון להתפשר לפעמים (משני הצדדים).
הטיול לא יצא מוצלח וזה קורה להרבה אנשים...
יש לציין שזאת כבר הפעם השלישית או הרביעית שביקשתי ממנה לצאת לחופשה בחו"ל וכל פעם קיבלתי תשובות של "לא יודעת..." "נחשוב" "נראה"....
אוליי בגלל זה הרגשתי שהיא "עושה לי טובה" שהיא בכלל באה ועוד לא מפסיקה ליילל על כל שטות
גרמו לי לריב איתה יותר...
לסיכום!
תפסיקי לבכות על כל דבר קטן ותעבדי קצת על עצמך!
לא חוכמה להתלונן כל הזמן! תלמדי לוותר ולהבין את הצד השני מדי פעם, כמו שאני מנסה וניסיתי להבין אותך.
לא נראה לי שהייתי מתעקש כל כך הרבה זמן אם לא הייתי חושב שיש סיכוי, ובינינו גם את חושבת כך.

Have a nice day
(-: