פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

היי דניאל,
הדבר היחידי שעולה על דעתי הוא להיות כמה שיותר ישירה איתו ולשאול אותו. בגילו, יש להניח שהוא כבר נתקל בתגובות כאלו אצל בחורות אחרות וזה כבר לא יפתיע ואולי אפילו לא יפגע בו.
אגב, יכולות להיות כמה סיבות למה מישהו אינו נימול.
השאלה היא האם זה משהו שמפריע לך פיזית - דוחה אותך - או המחשבה שהוא אולי אינו יהודי כשר מפריעה לך?
שימי לב, יש לך הזדמנות נדירה להכיר באופן אינטימי מישהו ש(כנראה) אינו נימול...לרובנו אין את ההזדמנות הזאת, אז אולי את יכולה גם לראות בכך משהו חיובי? בסך הכל אתם רק בתחילת קשר, ואת תוכלי לרשום בהיסטוריה המינית שלך חווייה ייחודית. אפשר לראות בכך הרחבה של ההשכלה המינית שלך, את לא חייבת לקחת זאת כל כל קשה. נסי להיזכר האם היו אולי גם דברים ברפרטואר המיני שלך שבתחילת הדרך היססת אם לעשות אותם או אפילו נרתעת, והתגברת על כך ואולי אפילו יצא לך לטובה אחרי שניסית.
הרי כך אנחנו מתפתחים - מתנסים בדברים חדשים ומגדילים את המשחק שאנחנו משחקים בחיים.

ענבר יקרה,
יש לי בקשה טכנית: האם את מוכנה לסכם את מה שכתבת ולהשאיר רק את עיקר הדברים?

קשה היה לי לעקוב ולקלוט את כל מה שכתבת.

חבר שלי ואני בדרך כלל מסתדרים ואפילו טוב מאוד. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל אנחנו קצת הפכים בחלק מן הדברים. הוא בא ממשפחה חמה עד מאוד ואני באה ממשפפחה פחות חמה. הןא מצפה ממני לסגל לעצמי את הדרך החמה. לי זה קצת קשה כי זה לא באופי שלי, אך אני משתדלת מאוד- בשבילו. אתמול הייתי אצלו ואחייניות שלו באו אלי. ביקשתי ממנו שיחכה לי ושנרד ביחד אליהם, אך הוא לא עשה זאת. דבר זה גרם לי לאבד קצת מהאומץ שלי ולא ניגשתי לאחייניות שלו בחיבוקים ונישוקים כמו שהוא רצה. דבר זה מאוד הרגיז אותו והוא כעס עליי מאוד ואמר שאני עומדת כמו "בול עץ". ניסיתי להסביר לו שזו לא הייתה כוונתי ושפשוט קפאתי, אך הוא לא היה מוכן לשמוע. מדבר זה התפתח ריב מאוד מאוד גדול שהתחיל בסביבות השעה 10 ונגמר (בערך) בשעה 15. הוא טען שהעלבתי את האחייניות שלו ואת כל המשפחה שלו. אנחנו רבים די הרבה בזמן האחרון (הוא הציע לי נישוין לפני כמה חודשים) אך אני חושבת שהסיבה היא המבחנים והתקופה הלחוצה שאנו עוברים- באמת לא יוצא לנו להתראות כמעט בכלל. עכשיו הוא אמר לי שהוא רוצה קצת זמן עם עצמו לחשוב, אך אני מכירה אותו ויודעת שהוא הולך להיפרד ממני. השאלה שלי היא אם אני יכולה לעשות משהו בנידון חוץ מלתת לו זמן? האם זה טבעי שרבים הרבה כשמתכננים חתונה? האם זה טבעי לריב הרבה כאשר יש תקופה לחוצה ובקושי מתראים? דבר נוסף: הוא אמר שעלה לו הלחץ דם ושברגע שעולה הלחץ דם אי אפשר להפטר מזה- האם זה נכון?

ענבר היקרה, מן התיאור שלך עולה הרבה מאוד מתח, גם אצלך וגם אצלו. אצלך זה מתבטא בחוסר יכולת לתפקד בטבעיות ולהיות חופשייה בהתנהגותך בנוכחותו. את עושה מאמצים לרצות אותו וגם אז זה לא מצליח. ואילו הוא כל הזמן מאוכזב, ומתמלא ספקות, ועושה לך מבחנים, וכנראה מרגיש שהוא משלם מחיר יקר מדי על היחסים, כפי שזה מתבטא בעלייה בלחץ הדם שהוא סיפר עליה.

ההכנות לחתונה הן סוג של מבחן ליחסים, ואני חושבת שזהו מבחן חשוב ומשמעותי. הרבה זוגות לא ומעיזים לתת לעצמם דין וחשבון על משמעות הבעייה, ו"טומנים את ראשם בחול", כדי לא לדחות או לא לבטל את החתונה, אבל אם המריבות רק הולכות וגוברות, במקום שייפתרו ויחזקו את הקירבה - זה אור אדום לדעתי. אם אינכם יכולים היום לקחת את המריבות ואת הפערים ביניכם למקום טוב, להזדמנות של התקרבות זה לזו, ואת מנחמת את עצמך ואת האחרים: "מילא, כולם מבינים שזו תקופה קשה" - אני הייתי מציעה לך לעצור את הרכבת (אם הוא לא עצר אותה קודם), ולחשוב היטב האם אתם מתאימים.

אני היקרה, אני מבינה את הפגיעה שלך, כי את ראית ביחסים שלכם משהו מאוד מקודש ופרטי לשניכם, ופתאום חטפת סטירת לחי, בכך שהוא הפנה את תשומת לבו לאובייקטים מיניים אחרים ואת מרגישה בכך בגידה, וזה גם מגעיל אותך ופגע בך.
הנקודה היא שהוא כנראה מגיע מרקע ומחינוך שונה משלך, (אני מסיקה שזה כך משום שכתבת שהוא לא בעד שמירה על טהרת המשפחה ועל הנידה) שבו הוא נחשף לגירויים מיניים בצורה יותר פתוחה ממך, והנה בנישואיו לך הוא נאלץ לוותר על רמה מסויימת של חופש מיני, יחסית, שהוא היה רגיל אליו. עליך להבין שמאד קשה, בייחוד לגבר צעיר, לא לחשוב על יחסי מין ולהתעורר מינית כאשר הוא רואה את אישתו לנגד עיניו והיא אסורה עליו. זה מצב מתסכל, ואם תצליחי להבין שהשוטטות שלו לכיוון הפורנו במחשב לא היתה בגידה בך אלא מענה, כניעה, לייצר מיני חזק ומתוסכל - אולי תוכלי יותר בקלות לסלוח לו.
אגיד לך משהו יותר מכך, המיניות של האדם היא עולם שלם, מורכב ומתפתח. רצוי לפתח גישה יותר טבעית לייצר הזה, להתיידד איתו, להבין אותו, וזה יאפשר לבעלך לשתף אותך יותר בפנטזיות שלו. אם תהיי מבינה וסלחנית יותר כלפיו - הוא לא ירגיש צורך להסתיר מפנייך. בסך הכל הוא עשה דבר שכמעט כל בחור צעיר בימינו נוהג לעשות. זה ממש לא יוצא דופן. אלא שבשבילך זה היה כמו פצצה...
מה דעתך ללכת אחרי ליבך, האומר לך כמה את רוצה לחבק אותו? הוא לא באמת עשה משהו רע, אלא ביטא את הייצר המיני שלו בדרך שמקובלת וטבעית אצל רוב הגברים. את יכולה גם לשמוח שיש לו ייצר חזק ומשתוקק...שהוא לא אדיש... חבקי אותו ותסלחי לו, ותנסו לדבר על כך. בקשי ממנו שיספר לך איך הוא מרגיש בזמן הנידה, שישתף אותך. זה לא מחייב אותך לבוא לקראתו ולוותר על מה שחשוב לך, אבל זה ייתן לו לגיטימציה להרגיש את התסכול שלו, וזה ייצור ביניכם קירבה אם תצליחו להבין זה את עולמו של השני. זה גם יאפשר לו לא להסתיר ממך דברים שכרגע הוא מרגיש שמקוממים אותך אצלו.
אם למרות כל מה שכתבתי לך את עדיין תרגישי שזה קשה לך מדי, אני מציעה שתיקחו ייעוץ זוגי חד פעמי, כי בשיחה כזאת מישהו שלישי יכול לעזור לכם לשוחח על הפערים ביניכם וללמד אתכם ליצור תקשורת יותר פתוחה בנושא המיני.

קודם אודה לך מאד על ההתייחסות והתמיכה דעי לך שמאד ריככת אותי ועזרת לי ולבעלי מאד אין לך מושג עד כמה
דעי לך שזאת הפעם הראשונה שאני מתייעצת בפורום וזכיתי מצידך לתגובה כ"כ רצינית שעזרה לי להבין את בעלי ואת המקרה עצמו באמת שהרגשתי חסרת אונים היות ועל דבר כזה מאד קשה לדבר עם חברה במיוחד שבמקרה שלי הקרבתי את חיי החברה שלי למען בעלי מכורח המציאות עברתי עיר מגורים ויש לי פה חברות אבל עדיין זה לא אותו הדבר כמו חברות שגדלת איתם .
נכון שאני ובעלי באים ממציאות אחרת ויש בנינו פערים בעניין הדת וכל מה שכתבת נכון ממש כאלו את מכירה אותנו ואיך שהסברת את המקרה זה ממש הטענות של בעלי כשניסה להסביר לי למה זה קרה
סלחתי לו ודיברנו על הכול בשיחת נפש מאד עמוקה שנגעה גם בנקודות של חיי השיגרה שלפעמים צריך לנער אותה
נתת לנו התחלה חדשה של חיים פתוחים יותר והכי חשוב שעשית בנינו שלום בית ענקי
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם תודה ענקיתתתתתתתתתתתתת
אני

היי דורית
הנה עדיין לא עבר חודש לאחר המשבר שעברתי עם בעלי וסלחתי לו בעזרתך שוחחנו רבות וממש הרגשתי חיים אחרים
אך כנראה שטעיתי בעלי היקר לא נתן לגופה להתקרר והוציא אותה מהקבר ושוב אני בנידה ושוב אני מוצאת פורנו במחשב אומנם בחיפוש יותר מעמיק כי הוא חשב שהוא מוחק את כל העקבות
הרי הוא ידע כמה זה שבר אותי וכמה הוא ריססק אותי הוא התחנן שאני יסלח לו
למה הוא החזיר אותי לסרט הזה שוב ועדיין לא עבר חודש אני לא יכולה להסתכל עליו אני לא יודעת מה לעשות מבחינתי לקפל את הבסטה מבחינתי להתגרש אני כב רלא מאמינה לו אני בטוחה גם שהוא בוגד בי עם נשים אחרות אני כבר לא יודעת מה לחשוב ואיך להגיב היום אני צריכה לטבול במקווה אני יילך בשביל המצווה אבל לחזור אלייו אני לא יחזור אני שוקלת לעזוב את הבית
את לא מבינה איזה סמרטוט אני מרגישה זו ההרגשה הכי נוראה בחיים לגלות פתאום עם מי את באמת חיה ושזה לא סתם מעידה אלא הרגל בנוסף ראיתי שהוא צפה בתמונה של אחת העובדות במקום עבודתו שהיא עם בגד ים באותו היום תמונה שנמצאת במחשב עוד לפני קיומי בחייו אך ראיתי אותה במסמכים האחרונים שנפתחו וזה מה הביא אותי לחיפוש רציני במחשב
אין לי עוד מה להרחיב אני כבר שבורה ולא יודעת מה לעשות
אני

"אני" היקרה, תודה שאת מעדכנת אותנו.
האמת, עכשו התפתעת אותי, כי התגובה שלך היתה בדיוק אותו דבר כמו בפעם הראשונה. אני חשבתי שעברת תהליך של היפתחות מסויימת והבנה שההתעניינות וההתעסקות של בעלך בפורנוגרפיה הינה טבעית ואופיינית לגילו, ולרקע הפחות שמרני שיש לו.
אבל אולי לא הבנתי אותך כראוי, או אולי יכולת להעניק לו הבנה ברמה שכלית, אבל הרגשות שלך לא השתנו יחד עם התובנות, ואין ספק שאתמול הגבת ממקום לגמרי רגשי.
"אני", תראי אם את יכולה לקרוא שוב את תשובתי הראשונה אלייך. אם את עדיין מצפה שבעלך יישר קו איתך ועם העולם ממנו את הגעת - זה לא ריאלי. זה אולי יעבוד לזמן קצר אבל אי אפשר להחניק ולדכא את הצרכים הטבעיים. גם לא צריך.
אני מציעה שתפנו לייעוץ זוגי קצר מועד, כדי שהפער ביניכם לא יאמלל את שניכם.

היי דורית
אני באמתת כבר לא יודעת מה לעשות ולא מדובר עכשיו רק בפורנו אלא בדברים אחרים
כמובן שגם על הפעם השניה סלחתי והסברתי לו שמה שפוגע בי בעניין הזה זה שהוא מסתיר ממני את זה ולא עושה זאת בגלוי ולא נפתח אליי ולכן זה פוגע בי
אם היינו צופים בזה יחד והוא היה משתף אותי התמונה הייתה לגמרי אחרת
אבל כנראה שזאת לא הבעיה עיקרית אחרי הויכוח הנ"ל עלו הרבה נקודות כמו שהוא לא קליל וכל דבר לוקח בכבידות כמו זה שאנחנו לא יוצאים מהבית כמו זה שהחיים משעממים ושהוא לא תומך לא עוזר לא מפרגן ,הוא הבטיח שהוא ישתנה בכל הכח ושהוא מביין אותי ושהכל ישתנה לטובה ובאמת ראיתי שינוי יצאנו לסופ"ש לים המלח ומאד נהנינו אבל אחרי שבוע הכול חלף וחזר לקדמותו
ו אתמול הוא שבר את השיא
המצב הכלכלי לא פורח עד ה10 לחודש שיכנסו המשכורות אני לא יכולה למשוך אפילו לא שקל
ולבעלי היו בכיס 50 ש"ח ביום חמישי ביקשתי ממנו שנצא סיבוב נשתה משהו והוא לא רצה אמר ש50 ש"ח לא מספיקים ושיכנע אותי בזה שאין לו ביטחון לסתובב רק עם 50 ש"ח ביום ישיש ביקשתי ממנו שיילך לקנות קצת דברים לבית כי ממש לא היה לי כלום במקרר והוא גם לא רצה
מסתבר שהוא שמר את הכסף הזה בשביל ללכת יום שבת לקנות דגי נוי לאקווריום שלו
זה עצבן אותי וממש צרחתי עליו וקיללתי אותו
בערב התנצלתי שקיללתי אבל ציינתי שההתנצלות שלי לא פותרת את הבעיה ושהתנצלתי כי לא הייתי צריכה לקלל
אכלנו אצל אמא שלו והויכוח יצא שם ואז הוא קילל אותי ליד המשפחה שלו ואמר שהוא התחתן עם חולת נפש
כבר אין לי כח זה לא מה שמגיע לי אני כל יום קמה מוקדם מכינה לו כריכים וצדנית עמוסה עובדת ער חמש בערב חוזרת מבשלת ואח"כ מנקה היום שלי נגמר ב9 בלילה והוא לא נוקף אצבע וגם לא מעריך
אמרתי לו שמחר בבקר אנחנו הולכים לרבנות אני לא רוצה חיים כאלה הוא לקח לי את כל השמחת חייים והאושר שהיה לי ובמיוחד שאין לי בעיר הזאת כלום וואין לי לאן ללכת רק להיות תקועה עם הבן אדם הזה שאני כבר לא מכירה
בקיצור אני מאד אוהבת אותו אבל לא מוכנה לחיות חיים כאלו אני רק בת 23 ומרגישה כמו בת 40
אין לי כבר כח נראה לי שלהתגרש זזה הפיתרון כי להשתנות הוא בחיים לא ישתנה

אני היקרה...עכשו התחלתם להיתקל בבעיות האופייניות לזוגיות צעירה, איך מנהלים ריבים, חילוקי דעות, כעסים, שוני ביניכם. טוב שאת מדברת ומעלה איתו את הדברים. אל תיבהלי שמתחיל להיווצר מרחק ואפילו עלבונות. ניתן להשתמש בכל ריב על מנת לחזק את הזוגיות ולהתקרב עוד יותר. יש לריבים הללו תפקיד מאוד חשוב. הם מחדדים את העובדה המאוד טבעית שאתם שני יצורים שונים שצריכים פתאום להפוך לשותפים בכל דבר ועניין, וזה לגמרי לא מובן מאליו. זה קל כאשר האהבה והתשוקה ההדדית בעיצומם, וזה נעשה קשה יותר כאשר ההתאהבות מתפוגגת תוך זמן מסויים - בין מספר חודשים ובין מספר שנים - ואז צריך לבנות את הזוגיות על יסודות אחרים, של הערכה, תקשורת, כבוד הדדי ועוד. ההבנה שאתם יצורים שונים עם צרכים שונים - באמצעות הריבים דווקא -מכינה אתכם לקראת תפקיד מאוד חשוב בחיים: להיות בעתיד הורים ליצור שלישי שהוא אחר, בעל צרכים משלו ואישיות משלו שצריך להסתגל גם אליו...אם אינכם מסתדרים עם המצב לבד, אל תהססו לקחת ייעוץ וללמוד. אני לא מקבלת ש"הוא בחיים לא ישתנה" - אין חיה כזאת!

תודה רבה לך דורית
אני מודה לך שאת מחכימה אותי שתבונתך
אפשר רק ללמוד ממך

אני מאוד מבינה אותך, את מרגישה שזאת בגידה ולכן את כועסת עליו כ"כ. לא רק זה הוא גם בגד בדבר המקודש לך ביחסים ביניכם ומזה את פגועה מאוד.
אני בניגוד אליך אני נשואה כבר כ-12 שנה ואנחנו ביחד כ-16 שנים.
בחיי נישואים את תלמדי לא כל מה שרוצים בא לידי יישום. אין מה לעשות, הבן-אדם איתו אנחנו מתחתנים ואותו אנחנו אוהבים גם לו יש צרכים בדיוק כמו שלך יש ואפילו שאנחנו אוהבים אחד מאוד את השני בחיי נישואים חובה להבין מאוד את בן הזוג איתו אנחנו חיים ואת הצרכים שלו גם אם הם לא עולים בקנה אחד עם הצרכים שלנו. להבין משמעו לכבד גם את צרכיו ורוצונותיו. את תלמדי שלא הכל וורוד, והלוואי שהיה ככה אז לא היו גירושים וריבים. אבל אלה הם החיים ופשוט צריך ללמוד לחיות עם וצריך גם ללמוד לקבל בסלחנות והבנה את הצדדים הפחות טובים והנעימים בחיים עם בן הזוג.
נכון שמבחינתך זאת בגידה, אבל את צריכה להבין אותו. נשים בניגוד לגברים לא צריכים את המיניות כפי שגברים צריכים את זה. ככה הם נולדו זה לא כ"כ בידיים שלהם זה צורך בדיוק כמו צורך לאכול. אם הם לא מקבלים את זה בדרך המקובלת אז הם ימצאו דרכים חלופיות. יש כאלה שיבגדו ויש כאלה שיעשו זאת באינטרנט/פורנו. אם תקבלי אותו ותביני אותו הוא בשימחה ישתף אותך ויסביר לך מדוע הוא עושה את זה. אבל אם תכעסי עליו הוא יסתיר את זה ממך. הוא לא יכול לוותר על זה כי זה גדול ממנו ואת זה את צריכה להבין גם אם את לא מסכימה.
אני יודעת שאת אוהבת אותו ואת רוצה לסלוח לו. אם תביני שהוא למעשה לא בגד בך ולא החליף אותך במשהו זול אלא מימש צורך שלו אז אולי יהיה לך יותר קל לסלוח לו. אם הי רוצה לבגוד אז היה הולך למישהי אחרת. זה שהוא עושה זאת בדרך זאת זה כדי לקבל את זה טלא לבגוד בך. כן, תתפלאי אבל לא ממש לא בגידה ! את צריכה וחייבת להבין שזה צורך עבורו והוא לא יכול לוותר עליו וזה פשוט לא קשור אליך !
אם את לא תסלחי לו הוא
א. או שישקר לך וימשיך עם זה ואת רק יותר תיפגעי כשתגלי את זה ותגרמי לשבר בחיי הנישואים.
ב. או שלא יהיה מוכן לוותר ואז תהרסו לעצמכם את חיי הנישואים.
בכל מקרה, את תצטרכי ללמוד שבנישואים צריכים להבין, לוותר ולסלוח אם זה לא מתרחש הנישואים נהרסים וחבל.
בנישואים אי אפשר לחיות לפי עקרונות של אחד אלא כל אחד צריך להבין את השני.
אם את אוהבת אותו ולא רוצה להרוס את חיי שניכם ואת נישואיכם עצתי לך שתדברי איתו על זה. אבל תנסי לראות את הצד שלו ולא רק תכעסי למה הוא לא מבין אותך.
תאמיני לי עוד כמה שנים את תביני על מה אני מדברת. אבל בחיים לכל דבר יש מחיר וגם לנישואים. ככה זה וצריך לחיות עם זה.

אז בהצלחה

תודה על ההתייחסות ועל התגובה שלך מאד עזרת לי ונתת לי להבין הרבה מעבר
יום טוה וכל טוב מאמי נחמד מצידך

אלי היקר,
צר לי על מה שאתה עובר. יחד עם זה, בשביל מי שקורא את דבריך מן הצד, זה די בולט שקורה כאן מצב קלאסי ונפוץ, שבו צד אחד - אתה - מאוהב ומסנוור, ואילו הצד השני - היא - גילתה די מהר שמשהו ביחסים או באישיות שלך או בהופעה/ גוף/ מיניות שלך לא מתאים לה, והיא רוצה לעבור הלאה. מאוד יתכן שהיא פגשה מישהו חדש שגרם לה להסתנוור, והיא מעדיפה להיות איתו ולהתחייב אליו.
מה אומר לך, אלי, ככה זה בחיים... שניכם (והיא עוד יותר צעירה ממך הרי) נמצאים בגיל שבו מתנסים במספר מערכות יחסים עד שמוצאים את בן הזוג המתאים ביותר, ואלה הם חוקי המשחק...נסה לא לקחת זאת יותר מדי קשה.
לגבי הנקודה שהיא לא אמרה לך מה מפריע לה:
יש נשים בהן תיתקל אשר יהיו מסוגלות לתת לך פידבק אמיתי אגב, אם זה חשוב לך, נסה לבקש זאת מבת הזוגולהגיד לה שזה יביא לך תועלת אם היא תהיה כנה איתך. ואתה תוכל להחליט אם לקחת את הפידבק הזה ולהפיק לקחים. אבל יש גם נשים שאינן מסוגלות לעשות זאת או אינן רוצות לפגוע בך ועל כן אינן אומרות לך מה מפריע. ולא תמיד יש משהו ספציפי שמפריע, לפעמים "זה לא זה" ומישהו אחר יותר מדליק אותן.
עליך להמשיך לחפש בת זוג, מתוך הבנה שככה זה ושזה עלול לקרות שאחרי זמן מסויים מגלים שאין התאמה, וכי גם אתה לפעמים תיאלץ להפסיק מערכות יחסים כי אתה לא מספיק נדלקת על מישהי שמאוהבת בך, עד שתמצא מישהי שזה יהיה הדדי...
בהצלחה!!!

מתלבטת יקרה,
אני מבינה שאת עוברת סערת רגשות מאוד גדולה. פתאום הכל נמצא תחת סימני שאלה, כל מה שבעברך נראה ידוע ומוכר - פתאום אינו ודאי יותר.
ראשית, את נשמעת לי צעירה ולא מאוד מנוסה מינית, האם אני צודקת?
חשוב שתדעי שההתנסות שהיתה לך עם הבחורה הלסבית, יתכן והיא אך ורק חווייה שמהווה חלק מן ההתפתחות המינית הנורמלית שלך. להרבה נשים היתה ותהיה התנסות לסבית בזמן זה או אחר של החיים. מרוב בהלה לגבי מה זה אומר על עצמך - אולי לא עיבדת את החווייה הזאת אל תוך עצמך בצורה נאותה.
תראי, יש אמנם אפשרות מסויימת שהחווייה הזאת חשפה בך צד לסבי שהיה חבוי. אבל אני נוטה לחשוב יותר שמה שזה היה הוא דווקא משהו צדדי ולא מהותי.
אבל מכיוון שאין לי מספיק אינפורמציה, אני מציעה לך להיפגש עם פסיכולוג/ית - מה שיותר נוח לך, וללבן איתה בדיסקרטיות את משמעות החווייה הזאת עבורך.
לגבי שאלת הבגידה - גם אם עושים זאת עם בן אותו המין ולא משתפים את בן הזוג - יש בכך פגיעה באמון, ויש גברים שעלולים להיפגע עוד יותר אם את עושה זאת עם אישה. זה עלול לאיים על הגבריות שלהם.
מצד שני, אם בדיעבד - לאחר הבירור עם הפסיכולוגית- את תראי שזאת היתה רק "טעימה", סוג של הרחבת הרפרטואר המיני, יותר קל לשתף בכך את בן הזוג ויש גברים שזה דווקא מדליק ומעורר אותם - לראות או לדמיין את בת זוגם עם אישה אחרת, כל עוד זה רק בגדר חווייה צדדית, ולא משהו מהותי.
בכל אופן, מה שלא תהיה התוצאה של התהליך אליו נכנסת - את אמורה להכיר את עצמך יותר לעומק בהמשך, וגם זו לטובה.

אנא, שתפי אותנו בהמשך, אני חושבת שההתלבטות שלך מעניינת הרבה מן המשתתפים כאן וכמובן גם אותי.

עכשיו הוא משקר לי שהוא אמר לי שהוא הולך לסדר את האוטו שלי בחניה כי חניתי לא טוב. ואז הוא שכח את המפתחות בכיס שלו. הוא כמובן לא אמר לי שום דבר כזה . הוא טוען שכן הוא אמר. ולמה אני אף פעם לא מקשיבה למה שהוא אומר . כל היום מרחפת וכו.
הוא מנסה לשגע אותי . לגרום לי לפקפק בעצמי להאמין לשקרים שלו.
אני זוכרת בדיוק איך הוא יצא מהבית ואמר לי אני כבר חוזר . הוא לא אמר כלום על המפתחות. אחרת לא הייתי מחפשת אותם.
אוף כבר נמאס לי ממנו . בא לי להתגרש וזהו . לגמור עם הסיוט הזה נמאס לי כבר ממנו. חבל שעשיתי ילדים עם הדבר הזה.

שלום לך, "הי" היקרה!
מערכת היחסים שאת מתארת היא מאוד רעילה והרסנית כנראה לשניכם, ועליכם לעשות משהו דראסטי כדי לעצור את ההדרדרות. אם הוא לא יסכים ללכת לייעוץ זוגי - אני חושבת שאסור לך להמשיך לחיות איתו.
אגב, מאוד יתכן שגם ייעוץ זוגי לא יעזור, כי את כותבת שכבר יש ביניכם אלימות מילולית ופיזית נוסף על חוסר האמון. אבל - גם את זה כדאי לשמוע מאיש מקצוע, שיכול להדריך אתכם איך לסיים את היחסים במינימום נזקים.
צר לי.

דורית שלום ותודה על התגובה
מהו לדעתך הצד שלי בהרעלת היחסים? אולי אם אתקן את החלק שלי זה יעזור במשהו?

למרות שלא פירטת מה הוא טוען נגדך, אני משערת שהוא אומר עליך שאת חשדנית מדי ולא נותנת לו לנשום בלי לתחקר אותו לאן הוא הולך ומתי הוא יחזור ועם מי הוא נפגש. הוא כנראה גם מרגיש מצידך שאת קרה כלפיו ולא יוזמת מחוות של אהבה.
אז נכון שאת יכולה לשלוט קצת יותר על התנהגותך ולהבין ששני סוגי ההתנהגויות האלו מרחיקות אותו ממך והוא דווקא יחפש לעצמו חופש בלי צורך לדווח לך, ואם מישהי תיתן לו חום שם בחוץ - הוא ייקח, כי לא נעים לו איתך.
אבל, מאוד קשה לעשות את השינוי באופן חד צדדי.
חוץ מזה, לעיתים רחוקות רק נתקלתי באישה חשדנית שאין כל בסיס לתחושותיה. המון בעלים מעדיפים להכתיר את נשותיהם "משוגעות" "חשדניות" "טיפשות" מאשר להודות שחשדותיהן מוצדקים. אז יש סיכוי גבוה, (סטטיסטית וגם בגלל שהוא כבר הודה בכך פעם) שלפחות חלק מחשדותייך מוצדקים, ולכן זה לא יהיה תיקון מספיק אם רק את תשני. חייב לבוא שינוי מהותי מצד שניכם, וזה יכול לקרות רק בעזרת ייעוץ.

הי שלום, אולי קל לי מהצד לקרוא את מה שכתבת ולהמליץ לך להתגרש ומהר...
אבל פשוט מה שרשמת לא השאיר מקום לספק..
דבר ראשון בזוגיות, אמון, ואם זה לא קיים אין מה לעשות בקשר כזה
להוסיף אלימות מילולית ופיזית?? איך את יכולה לחיות ככה? אני מבינה שיש ילדים אבל זה לא יכול לבוא על חשבון החיים שלך והאושר שלך..
שאלת את עצמך פעם אם את מאושרת? אם את אוהבת אותו?
סליחה שאני שופטת אותך בצורה כזאת אני פשוט לא יכולה לסבול גברים שקרנים, בוגדים ובטח מכים, נפשית ופיזית
לדעתי אם כל הכאב שבדבר ואני בטוחה שזה כואב שיהיה לך בהצלחה

יעקב היקר,
הנושא שאתה מעלה אופייני לזוגיות שנייה, כאשר כל אחד מגיע עם ה"פקלאות" השונות שלו, ועדיין לא ברורה המחוייבות ההדדית הסופית. האחת מגיעה עם ילדיה והשני צריך לתמוך בילדיו שנשארו אצל גרושתו. צריך שתמצאו דרך להגדיר את ההוצאות המשותפות, לכמת אותן, ולהחליט אם כל אחד מכם מכניס סכום שווה לסל ההוצאות, ואולי תגיעו להחלטה שהתרומה של כל אחד מכם לא צריכה להיות שווה בגלל שיקולים מסויימים, כמו הצטרפות הילדים ושכר הדירה שהיא נהנית ממנו.
אין כאן כללים או נורמות מקובלות, עליכם לנהל שיחה פתוחה ולהעלות כל אחד את תחושותיו וציפיותיו לגבי הנושא, ואז למצוא פתרונות שיהיו מקובלים על שניכם. החוכמה היא לנהל שיחה כזאת ללא עוצמה רגשית, להישאר פתוחים וגלויים, ולהיות יצירתיים. חשוב לבוא ממקום של הקשבה חיובית לשני, אמון ופרגון, ולא מחשדנות ונסיון להימנע מלהיות "פראייר"

היי סיגל,
קורה שלגבר יש "קבעון" לגבי ה"כובעון"...
אכן יש גברים שמשוכנעים שאינם מסוגלים ליהנות עם קונדום, יש כאלה שניסו לשים קונדום ואיבדו את הזיקפה, וזוהי חווייה לא נעימה כאשר מדובר בתחילת יחסים עם בת זוג חדשה - כאילו הגבריות שלהם עומדת למבחן ונכשלת. ונכון שההנאה ללא קונדום היא הרבה יותר חזקה.
העובדה שהוא אינו גמיש בנושא מעידה על חרדת ביצוע גבוהה ורצונו להימנע ממצב של מבחן, ו/או על עניין לא מספיק גבוה בקשר איתך.
אם בכל זאת את מעוניינת להשקיע בקשר - אפשר ליהנות מדברים רבים בסקס גם בלי להגיע לחדירה, ואם תלכו בכיוון הזה, אולי האינטימיות שלכם תגבר והנינוחות שלו תגדל והוא לא יהיה בחרדה כה משתקת לאחר כמה פעמים שתהיו יחד.

לדעתי, אם חשוב לך להתפנות רגשית לקשר חדש, חלק מן העניין הוא לפתח צורך ורעב לקשר כוללני.
אם את באה על סיפוקך בתחום המיני בעזרת הקשר עם האקס, סביר שחברותייך צודקות בכך שהן מייעצות לך להפסיק את יחסי המין איתו. יש משהו נוח ומוכר בהמשך היחסים איתו, אבל זה יקשה עליך להתחבר רגשית ופיזית לבן זוג חדש, לעניות דעתי.
כי כאשר יש לך מין נינוח וזמין, כל ההתרגשות בהתאהבות החדשה מתקלקלת. חלק מתהליך ההתאהבות הוא גם המשיכה הגופנית, וזו מתעצמת כאשר את לבד, ללא בן זוג. את מקלקת לעצמך את החווייה החדשה, כאשר את משמרת יחסי המין איתו, עם כל הכיף שיכול להיות בכך.

פשוט גם אני הייתי בסירה שלך. גם אצלי ככה זה היה ועד שממש לא ניפרדתי ממנו לא היכרתי באופן רציני אחרים. פשוט אחרי 3 שנים שהייתם ביחד, את רגילה אליו ובגלל ההרגל את חוזרת אליו ואת בקשר איתו.
הן צודקות כי כשאת איתו באופן בלתי מודע את משווה את כל הבחורים שאת יוצאת איתם אליו ומאחר ואליו את רגילה תמיד אחרים יראו לך פחות ממנו (גם אם בהתחלה הם יראו יותר טובים) ופשוט בגלל הנוחות את תחזרי אליו.
אז אם החלטת שהוא ממש לא זה כדאי לכם להיפרד. כי ברור שמישהו מכם ירצה כן את החזרה. אם את נפרדת ממנו אז הוא זה שמעוניין בחזרה (גם אם הוא לא מודה).
חוץ מזה, כשאתם בניפרד היחסים ביניכם יותר וורודים. לא שמת לב ? פשוט הצד הנעזב יעשה הכל כדי שתחזרו. גם אצלי זה היה ככה. אני זאת שניפרדתי והוא שרצה שמאוד נחזור הפך מבחור קר ואדיש לבחור חם ואוהב. הרגשתי שזה בגלל שאני לא איתו ולכן אחרי שחזרנו והוא חזר לסורו. עזבתי אותו וניתקתי ממנו את הקשר באופן סופי. זה מה שעזר לי בסופו של דבר להכיר אחרים באופן יותר רציני וגם את בעלי.
היום, אחרי 17 שנה. אני כ"כ שמחה מהצעד שעשיתי. אני בכלל לא מתגעגעת אליו ובעלי יותר מתאים לי ממנו בהרבה. רק מצטערת שכבר מהתחלה לא התנתקתי ממנו כשהבנתי שהוא לא מתאים לי.
זה המסר שאני יכולה להעביר לך.

בכל אופן, בהצלחה

שמישהו יגיב. מעניין!

גם אני בתור אישה, כל הזמן חווה בגידות או שמתחילים איתי או עם חברותי וזה מאוד מדכא מצד אחד אבל מצד אחר זה מובן.
אחרי החתונה+ילדים מתחילים החיים האמיתיים, ז"א הבעיות של המשכנתא, חינוך הילדים חיי שיגרה ותשישות נוראית.
לכן הרבה בוחרים בבריחה מהחיים ומהשיגרה וז"א בגידה. לא רק זה, חלק מגלים שבן/בת הזוג איתם התחתנו זה לא מה שחשבו. אל תשכחי שאחרי שהילדים באים הצדדים האגואיסטים של כולם מתחילים לצאת כנ"ל האופי הפחות נעים (ולא מה שהיכרנו כשיצאנו איתם) ומתחילות המריבות. כשיש עזרה, אני מתארת לעצמי שיותר קל קצת אבל כשאין, והכל נופל על בני הזוג בסופו של דבר נשברים וזאת התוצאה אצל חלק. הריגוש שבבגידה מעלים את הצדדים הלא נעימים של הנישואים.
לכן אצל חלק זה הפיתרון אבל לא אצל כולם.
מי שיודע לשים את הבעיות בצד, לדבר ולוותר כשצריך. להקשיב לטענות של בן/בת הזוג ולדאוג לזוגיות בגבולות האפשר, לצאת מידי פעם ולהראות לבן/בת הזוג שאנו אוהבים אותם ומעריכים אותם גם כשרע וגם כשקשה. אז אין צורך בבגידה. צריך פשוט להתעלות על חיי השיגרה וחיי השיעמום ולנסות להינות עד כמה שאפשר מהחיים ומהאדם איתו חיים.

מתלבטת יקרה,
עברי הלאה...
אל תוותרי על ההתאהבות ועל המשיכה הגופנית כי שני הגורמים האלו ירימו את הראש שלהם תוך זמן קצר אם תמשיכי את הזוגיות. זה גם לא פיר כלפיו. לשניכם מגיע להיות בזוגיות מלאת אהבה.
אל תתפשרי בגלל שאת "וותיקה" בנהר הדייטים. אהבי את עצמך, עשי דברים שאת נהנית לעשותם, והקשר הנכון יגיע.

שלום לך לין,
לא הזכרת אהבה...האם ככל שאת מכירה אותו יותר - את מוצאת יותר דברים שאת אוהבת בו?
יכול להיות שהיחסים התחילו בעיקר ממשיכה גופנית חזקה, אבל שאר הדברים המחברים בין שני אנשים, כמו שיחות נפש, איכפתיות, מטרות משותפות, תחומי עניין משותפים וכו' - אולי לא מתקיימים עבור שניכם או עבור אחד מכם.
אם היחסים מאוד חשובים לך - קחו שיחת ייעוץ חד פעמית כדי להבין מה קורה ומה קרה לתשוקה המינית.
אשמח לתגובה שלך על תשובתי.

עירית יקרה!
עליך לפעול על פי תחושות בטן ולא בלחץ בגלל הגיל או החשש להשאר לבד. מבין השורות משתמע שהקשר ביניכם מאומץ. מאולץ. ולאורך זמן לא יהיה לך טוב בו. סוג התקשורת הזה אינו טבעי לך. יש קושי וחסימות מצידו שמכבידות על האווירה וכנראה שהוא לא מתאים לחשיפה, רגישויות וחברות מהסוג שאיתו נוח לך. השקט הרועם שלו מגרה אותך לפצח אותו, אך לצערי יתכן שבשלב מסויים הצורך הזה בחברות מלאה והמאמץ נטול הסיכוי לשנות, ישבור ויעייף אותך ותשארי נטולת אנרגיות כלפיו, עם שביב קשר שרק העיתוי קשר ביניכם.

נא שתפו אותנו בהמשך.

אסנת יקרה!
אין לי ספק שאת חייבת לדבר עם בעלך על הנושא. לבעלך בעיה בתפקוד המיני . אינך יודעת אם הוא הולך למכוני עיסוי בגלל התפקוד שלו או שהתפקוד שלו בבית לקוי בגלל שהוא הולך למכוני העיסוי.
רשימת מכוני העיסוי הכולל פרטים מדוייקים עשויה להצביע על כך שהפניה שלו לדרך זו של פורקן נובעת מחוסר תפקודו המיני. בעלך לא מצא לו מאהבות, בעלך מצא מקום שבו הוא יכול להגיע לפורקן ללא חובת הוכחה מצידו.
יש בעיה וצריך לטפל בה, והטיפול חייב להתחיל בשיחה מלב אל לב, ללא האשמה או הבעת אכזבה. פני אליו כחברה. את מתארת מערכת יחסים נפלאה עם בעלך ואני בטוחה ששיחה ברוח נכונה ובזמן מתאים תעזור לשניכם.
ועוד דבר. לא ברור לי למה ויתרת על יחסי המין. יתכן שהגיל ו-30 שנות נישואים הם הגורמים לירידה בחשק והיכולת, אבל זו בדיוק הסיבה לנסות ולאושש את חיי המין, בעזרת הדימיון, ספרות, ואולי גם יועץ מקצועי. אל תוותרו על חדוות המין.

דנה יקרה!
לא ציינת מה נראה לך שהבעיה ביניכן. על מה אתן רבות. הדרך הכי טובה היא לדבר על הדברים ולפרט על מנת שניתן יהיה לפתור את הבעיות.