פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

רונית יקרה!
בעלך לא עובד ומבלה שעות רבות מול המסך גם על חשבון הזמן שלכם יחד בשובך מהעבודה. בזכות האהבה ביניכם והכבוד ההדדי ועצם המודעות שלו לבעיית ההתמכרות מלמדת שיש לו סיכוי להגמל. תציעי לו ללכת לטיפול גמילה מהתמכרויות, על מנת שיוכל לשהות מול המחשב, אבל עם שליטה ומוּדעות לזמן.

עמר יקר!
לצערי לא אוכל לתת לך מענה. אם לה אין הסבר מדוע ביקשה להפרד, או לא היה לה האומץ לדבר אתך על כך בכנות, לא ניתן לתת לך תשובה אם זה מצב הפיך או לא. נסה לברר אתה. אם לא יועיל - לא יזיק...

אז היא אומרת שהייה הרגשה שאני הגבר של חייה ןפתאום זה נעלם ועכשו היא גם שואלת אותי אם אני אמצא מישהי אחרת חשובה לה מאוד שתדבר איתי מעניין ?

מה את רוצה סי?! אנסת את בן זוגך להיות חבר ובעל. נוח לו להשתמש בתירוץ שהוא איש קשה. תאנסי אותו גם להתרכך אם הוא ישים עליך. את יודעת מה? אולי תאנסי אותו גם לאהוב אותך קצת.

סי היקרה,
ממה שאת מתארת, חשוב מאוד להתחיל ייעוץ זוגי, כי היחס שלו כלפייך מעיד על חוסר הערכה, אפילו זלזול, וזה מגיע גם לכיוון הגופני. אין לו סבלנות אלייך, הוא לא מתעניין בתהליכים שאת עוברת. כל זה כל כך מוקדם בחיי הנישואים הוא לא טוב. רצוי מאוד לברר מה קורה. נראה שהיו לו ציפיות אחרות מן הקשר שלכם וחיי הנישואים מאכזבים אותו. אי אפשר להשאיר זאת ללא טיפול, כי זה ילך וידרדר. צר לי.

נכון, שאמרו לך שזה נורא מה שהוא אומר לך וכו' וכן כל היחס שלו כלפיך אז תדעי שזה ממש לא נורא. אז ככה,
ראשית את בהריון, וכמי שעברה 3 הריונות את חייבת לדעת שבהריון אנחנו יותר רגישות ויותר פגיעות. כל הרגישות שלך נובעת מההריון.
שנית את בעצמך אמרת שהוא בחור קשה וציני. גם אני חיה עם בחור קשה. זה אומר שהם אומרים מה שעל ליבם ולא מסתירים מאיתנו כלום ! וגם אומרים את מה שלא רוצים לשמוע ! לא שזה נכון זאת פשוט הדרך שלהם לרדת עלינו קצת. רק שתדעי אם היה רוצה לבגוד בך היה עושה את זה ומדבר אחרת.
שלישית, נראה לי שזה פשוט משבר שלו מההריון ומהלידה. ולא שיש לו רתיעה ממך !!!
פשוט, נראה לי שהוא פוחד מזה שהוא הופך להיות אבא (ואולי גם חבריו מפחידים אותו ומוסיפים לו על פחדיו). ולכן הוא ככה מדבר אליך.
זה שהוא אומר שזה לא נוח לעשות את זה בהריון, הוא צודק הרי גם לך לא נוח. זה שהוא נרתע מהבטן פשוט הוא לא יודע איך להתמודד עם השינוי של הגוף שלך ואולי פוחד שאת לא תחזרי למה שהיית. אבל אל דאגה את תחזרי למה שהיית והכל יחזור ביניכם למה שהיה. יכול להיות, שאמרו לו שהריון זה סקסי ולכן הוא ציפה לזה והיום הוא לא כ"כ רואה שזה כך. בכל אופן תזכרי שזה ממש אבל ממש לא קשור אליך. אפילו שזה נשמע ככה, לי זה נשמע רק מהרתיעה שלו מההריון. את לא צריכה להפגע ממנו. גם אם היה נשוי לאחרת הוא היה כך מדבר, זה פשוט הסגנון שלו.
תראי יש כאלה שיודעים יפה לדבר לנשים שלהם, זה לא אומר שהם חושבים בדיוק מה שהם אומרים. פשוט הם יודעים יפה לדבר. ויש כאלה שאומרים את האמת ולא מסתירים אותה, גם בעלי כזה ואני שמחה שככה הוא. שהוא כן ולא משקר.
זה שהוא אומר שהוא ילך לאחרות, אל תפגעי נראה לי שהוא פשוט רוצה לרדת עליך וזה הכל.
אמרת, שהוא בהתחלה לא רצה אותך ואת רצית אותו. אל תחשבי שהיום הוא לא רוצה אותך ומתחרט. ממש אבל ממש לא. את לא אנסת אותו להתחתן, וזאת שאמרה את זה זה פשוט מגעיל מצידה והיא לא מבינה ותתעלמי ממנה.
תביני, אם הוא לא היה רוצה להתחתן איתך הוא לא היה מתחתן וברור גם לא היה עובר לגור איתך. הוא כן עשה את זה ולכן הוא מאוד אוהב אותך ואל תחשבי אחרת.
בהריון אל תשכחי, הגיזרה שלנו משתנה ואנחנו מרגישות לא נוח עם זה. אולי דיברת איתו על זה ושאלת אותו קצת יותר מדי על זה לטעמו. לכן הוא ככה מדבר איתך.
מה שאני מנסה לאמר לך, אל תפגעי ממנו ואל תחשבי שהוא לא אוהב אותך. אולי גם הוא לא יודע איך להתייחס או לקבל את ההריון. פשוט נראה לי שהוא קצת במשבר או שפשוט בא לו לרדת עליך קצת. זה הכל, אז תשדלי פשוט לעזוב אותו לנפשו. כשהוא בא הביתה תני לו קצת לנוח ואח"כ תבואי אליו ותפנקי אותו ותתני לו לשכוח מההריון.
בכל אופן, נראה לי שזה רק קשור אליו ולא אליך. חוץ מזה, כמו שאמרתי בהתחלה בהריון יש לנו יותר נטיה להפגע ולבכות מכל שטות.לכן את פשוט יותר פגועה זה הכל.

בכל אופן בהצלחה (ואל תקחי אותו כ"כ ברצינות ואל תפגעי)

מלי היקרה, סליחה על העיכוב בתגובתי.
בעלך עובר תהליך מול עצמו: נראה כי אינו שלם עם מה שיש לו בחיים והוא מחפש ומקווה להיות יותר מאושר. רוצה כנראה לטעום את החיים בכמה כיוונים לפני שהוא אומר לעצמו - אני מסתדר - אני שלם- עם מה שיש לי.
נראה לי שאין בו מנוח ולא יהיה לו עד שלא ימצה את הצורך שלו בשינוי ובשליטה על גורלו. זה כמו "משבר גיל הארבעים" - בגיל מתקדם יותר. העובדה שיש גם אישה אחרת בתמונה אינה מפתיעה, צר לי.
ממה שראיתי מנסיוני, זה קורה שגבר עוזב את ביתו ואת אישתו, מתנסה בחיים אחרים, ומגלה שהבית על כל מרכיביו חסר לו מאוד. אני חושבת שאם החיידק הזה תקף אותו - אין לך ברירה אלא לאפשר לו את התהליך שעליו לעבור עם עצמו. אל תחכי לו. קבלי החלטות עצמאיות, התנסי גם את. הראי לו שאינך תלוייה בו ושהוא מסתכן לאבד אותך אם הוא עוזב. אבל מאד חשוב לא רק "להראות לו" אלא באמת לנצל את החופש שאת מקבלת כדי להכניס לחיים שלך חוויות חדשות, אולי הוא זה שהתחיל עם התהליך אבל גם את יכולה ליהנות ממנו.
אני מוכרחה לומר שאת נשמעת לא בפאניקה, את נשמעת מהורהרת, שקולה. זה טוב. לא איבדת את העשתונות. הוא צריך את תחושת החופש שכנראה לא חש אותה רוב השנים.
אגב, אם ברגע האחרון הוא "ישתפן" ויחליט לא לעזוב, עמדי על כך שתלכו לייעוץ זוגי, כי אם החלטתו תגיע ממקום של פחד - זה יחלחל ליחסיכם וחייבים לטפל בכך. בטיפול אולי תצליחו למצוא דרכים לתת יותר חופש אישי, לעודד זה את זה להתנסות ביותר חוויות מכפי שהתנסיתם עד כה.
מה דעתך?

עמר יקר!
לצערי לא אוכל לתת לך מענה. אם לה אין הסבר מדוע ביקשה להפרד, או לחילופין לא היה לה האומץ לדבר אתך על כך בכנות , לא ניתן לתת לך תשובה אם זה מצב הפיך או לא. נסה לברר אִתה. אם לא יועיל - לא יזיק...

נאווה היקרה, אמנם עמי התבטא בחריפות, אבל מתוך כוונה טובה. אני מאוד מסכימה איתו שאסור לך להוריד את הראש ולחכות לפעם הבאה, כי היא תגיע, לצערי. פני מייד לשרות הרווחה ביישוב שלך והכניסי אותם לתמונה. יש בתים מיוחדים לגברים אלימים שבהם הם מקבלים טיפול וייעוץ, ומנסים לשקם אותם. ואם זה לא יעזור, עליך לעזוב אותו. תבני את עצמך מחדש. אך תישארי במערכת יחסים הרסנית ומסוכנת כזאת. את דואגת בכך לעצמך ולילדייך. הכירי במציאות כמו שהיא. הרבה נשים כבר היו במצבך והמשיכו לחיות עם בעל מכה כי לא הצליחו להביא את עצמן להתנתק ממנו.

הילדים שלי מאוד קשורים לאבא שלהם. ואוהבים אותו מאוד אני מפחדת שאם אני אעזוב זה יפגע בהם מאוד. (כמו שאמרתי ההתקפות לא קורות כל יום פעם בתקופה. ורוב הזמן זה לא ליד הילדים.
מצד שני אני מרגישה שהב"א הוא חצי מלאך חצי שטן . בתקופוות הטובות הוא עוזר ומשתדל ואומר את הדברים הנכונים (שלדעתי כולם שקרים אבל זה סיפוור אחר..) ובהתקפות הוא כאילו בן אדם אחר. השטן במלא מובן המילה . המבט בעינים שלו משתנה. תנועות הגוף. הקול הוא פשוט נהפך למפלצת וזה מפחיד !! כל פעם אני חושבת מתי המפלצת תתפרץ שוב..
אבל שוב אם לא הילדים מזמן הייתי עוזבת את הדפוק הזה. רק שאני לא רוצה לפגוע בהם..האם אני צודקת?

נאוה יקרה! אין פתרון ביניים. אל תחכי לנס! גם אם ההתקפות לא קורות כ ל יום - ברור לך שהן יקרו שוב, אלא שהעיתוי העוצמה והתוצאה של ההתפרצות הבאה לא צפויים מראש. ודווקא למען עתיד הבטחון הפיזי והנפשי של הילדים ושלך, עליך לפעול בהקדם לפני שיהיה מאוחר!!! אני מסכימה עם דורית ועמי ולהלן שוב מהדברים שכתבה לך:

"...אסור לך להוריד את הראש ולחכות לפעם הבאה, כי היא תגיע, לצערי. פני מייד לשרות הרווחה ביישוב שלך והכניסי אותם לתמונה. יש בתים מיוחדים לגברים אלימים שבהם הם מקבלים טיפול וייעוץ, ומנסים לשקם אותם.
ואם זה לא יעזור, עליך לעזוב אותו."

תביני שהוא לא אדם בריא וכאשר יש לו התקפות, הוא פשוט לא שולט בעצמו. התנאי הראשון שלך צריך להיות שהוא ילך לטיפול שיוכל לשלוט בכעס שלו. אם לא יוכיח שהוא רוצה לטפל בבעיה,דעי לך שאת חיה על זמן שאול ושילדייך לא יהיו ילדים נורמאליים.

אני לא ידועת איך אתה מקבל את זה בשלוות נפש גדולה כזאת. עצתי לך - רק כנות ואמיתות שבאה מתוך מחשבה עמוקה. תברר עם עצמך לעומק מה אתה מרגיש, אולי אפילו תפנה לייעוץ מקצועי - ורק אז תבוא אליה ותבהיר לה את הכל.

בהצלחה

עודד יקר!
אין ספק שהכאב עצום עם גילוי בגידה ועל פי התגובה שלך וה"פירגון" שלך כלפיה אחרי ההתעשתות, מלמד שאתה עדיין מאוד קשור ואוהב אותה. אישית, אני לא חושבת שצריך למהר להתגרש/לפרק את החבילה, אלא להיפך. עם כל הקושי, דווקא כן צריך לשבת לחוד וביחד ולחשוב למה זה קרה. מה חסר ואיך לשפר. על פי התיאור שלך, האינטימיות שהיתה ביניכם חסרה, השיגרה וקשיי הקיום תפסו את מקומה ואשתך מצאה את החיזור בחוץ כמיפלט לשיעמום. לדעתי, אין לברוח מהתמודדות וגם אסור להמשיך לזרום כאילו דבר לא קרה. להזכירך: היו לכם נישואים טובים בעבר. מוטב שתנסו לשוב ולמצוא ריגושים משותפים ותשוחחו על הכל בגילוי לב מלא עם הרבה סבלנות ופרגון. ואולי דווקא הבגידה תשמש לכם מקפצה לשידרוג וריענון היחסים שכָּבו ביניכם ומהלימון - ייצא לימונדה ?!

לדעתי עצם העובדה שלא אכפת לך שאישתך שוכבת עם גבר אחר מעידה על אחד מבן האפשרויות : 1 או שאתה לא אוהב אותה יותר 2 או שאתה בוגד בה בעצמך ומבין מהיכן זה נובע....

התגובה שלך מוזרה מאוד ומעלה ספקות , לא נראה לי שככה מגיבים כשתופסים את אחד מבין הזוג בוגד, גם אם לא הכי אוהבים, עצם הבגידה עצמה כשלעצמה פוגעת.

אני רוצה להציע נקודת מבט אחרת, ברשותכם:
הבנתי ממך, עודד שנישואיכם ממושכים, וותיקים.
לדעתי, אצל רוב הזוגות יש שחיקה מתמשכת ככל שהם יחד יותר זמן, והשחיקה מתבטאת באיכות שיחות הנפש, היכולת לשתף זה את זה בחיים הפנימיים, הכיף לבלות יחד ללא אנשים אחרים, תחומי עניין משותפים. וכמובן שאחד הדברים שהכי נפגע אצל רוב הזוגות הוא התחום המיני. מין הופך לשגרה, משעמם, לפעמים מופיע כחובה במקום כתענוג, יוצר מתחים מיותרים, והרבה אכזבה, במקום קירבה ואינטימיות.
והנה, קרה משהו לאישתך, עודד, והיא נראית פורחת כתוצאה מפרשיית אהבה. ואתה מוצא עצמך מפרגן לה ברמה מסויימת. אני חושבת שזה מעיד על גדלות נפש וחוסר אגואיזם. ויש לך את האומץ להכיר בכך ולשתף אותנו, למרות שזו לא התגובה הנורמטיבית, הצפוייה...
אתה מסוגל לעשות את ההפרדה ולפרגן לה את האושר הזה. ואני רוצה לומר לך שיתכן ולכם, כזוג, וזה לא שכיח - יתאים לפתוח את הנישואין ולאפשר לשניכם להתראות עם בני זוג אחרים מתוך שיתוף ופירגון. יש זוגות שחיים כך בהסכמה בגלל חוסר בריגושים והכרה בכך שלא חייבים לפרק את הזוגיות או לעשות דברים מאחורי הגב או לחיות בויתור על חוויות כאלו עד סוף החיים בשם הבלעדיות הזוגית.
אני חושבת שכל זוג יכול למצוא לעצמו את הדרך שמתאימה לו וייחודית לו, ואל לנו לשפוט אחרים. אני חושבת שזוהי תפיסה שמתאימה יותר, יחסית, לזוג בשל, שעבר כברת דרך יחד, וקיימת איכפתיות ושיתוף פעולה, ותמיכה הדדית. זוגות צעירים יותר שיאמצו דרך חיים זו עלולים להיתקל בתגובות של קנאה ורכושנות.
עודד, אשמח לראות איך תגיב על תשובתי.
והאחרים, מה דעתכם?

אני לא מחשיבה את הצד הפיזי יותר מדי. אם זוג מרגיש שהם צריכים חידושים ויכולים לא לקנא אלא לאפשר לצד השני לגוון פיזית מתוך אהדה ופרגון אמיתיים - מצויין. הרי בסך הכל, מין יכול להיות לפעמים פעולה גופנית בלבד, ולא תמיד נושא את כל המשמעויות שאנחנו מייחסים לו.
אבל...
אני חושבת שבהרבה מקרים יהיו תופעות לוואי שליליות לצד הפיזי, הן מצד ה"בוגד" והן בצד "הנבגד". קודם כל, יכולות להתפתח תחושות של חוסר ערך או של תחרות עם מי שהצד השני שוכב איתו (אני מספיק יפה? הוא/היא יותר טוב/ה ממני במיטה?). מעבר לזה, איך אפשר להבטיח שלא יתפתחו רגשות, מעבר לצד הפיזי, ושזה יוביל לפירוק מערכת היחסים? ונקודה אחרונה... גם אם לא מקנאים, עדיין, עצם זה שבן/בת הזוג נמצא עם מישהו אחר גורם לזה שיותר מטלות יפלו על הצד השני ושהזמן המשותף יהיה מועט. גם אם לא מקנאים, נראה לי מרגיז לחזור הביתה מהעבודה ולהסתדר לבד עם הילדים בזמן שהצד השני רועה בשדות זרים

שלום לך,
ממה שאת מתארת יש לבעלך סוג של כובד ראש, רצינות, ואולי חרדה גבוהה, וכן חוסר שמחת חיים וקלילות. אני יכולה להבין שלא כיף לחיות כך לצידו.
מה ניסית כבר לעשות עם זה?
כי אם אפשר היה להמליץ לו לעבור טיפול נפשי, או ללכת לסדנה להתפתחות אישית - זה המקום להתנסות בלחיות אחרת ממה שאתה רגיל ולימדת את עצמך לשרוד כל החיים. אני מנחשת שהוא דומה בתכונות הכבדות הללו לאחד מהוריו, האם זה כך? זה מה שהוא למד, וכדי להיות במגע עם חלקים אחרים באישיותו שכרגע לא באים לידי ביטוי - עליו לעבור תהליך של שינוי. אבל זה דווקא לא יבוא אם את תתלונני על כך. זה עלול להדאיג אותו אפילו עוד יותר.
אבל אם לא תצליחי עם הכיוונים הנ"ל, אולי עם הזמן, עם השנים, ללא נדנוד מצידך - משהו ידבוק בו ממך, אם תתמידי להזמין אותו לעשות דברים שטותניקים, אבל - תביאי בחשבון שהוא יכול וזו זכותו לסרב לך. אל תתחשבני איתו, אל תכעסי עליו. כרגע זה רחוק ממנו ומוזר לו כי זה אנטיתיזה למה שהוא רגיל. נסי לרתום אותו ברוח טובה, בכיף, לעשות איתך דברים שאת אוהבת, וקבלי בסבלנות שייקח לו זמן עד שירשה לעצמו להיות יותר קליל. וכל פעם שתראי בו משהו טיפה עליז או קליל - תני לו לראות כמה זה משמח אותך.

היי דורית, תודה על התגובה והמילים המנחמות... כן הוא היה בטיפול אצל פסיכיאטר שטען כי הוא שופט את עצמו בחומרה רבה מידי, הוא הסכים אך לעזור זה לא עזר...הוא מאוד רציונלי ומודע.. אנחנו עושים יחד דברים כייפים ושטותניקים אחרת בטוח לא הייתי שורדת תקופה כה ארוכה של זוגיות אבל תמיד כשיש כבר אור בבית מגיע משהו, והוא לא חייב להיות משהו רציני או גדול או באמת חשוב והרה גורל, שמפיל אותו שוב למרה השחורה... את יודעת לאורך השנים אמרתי גם אני שאולי ועם הזמן יבוא השינוי אבל השנים עברו ועכשיו כשאנחנו אוטוטו מביאים נפש קטנה לעולם התחלתי אני לדאוג שאולי לעולם הוא לא יחדל... אני חייבת לציין שאני לא טיפוס מנדנד או מציק ואני לא מעירה לו על כך אני משתדלת לשים מוסיקה/לצאת/להזמין חברים/להביא סרט או כל דבר אחר שימלא את הזמן במשהו אחר שהוא לא דאגות... בשיחות המעטות שיש לנו על הנושא אני תמיד אומרת שכשהוא מרגיש שהדאגה משתלטת עליו שפשוט יבוא ויחבק אותי...אני לא "חופרת" כשהוא לא רוצה לדבר אבל אני שם והוא יודע את זה בכל זמן שכן.. יש בינינו זוגיות באמת בריאה ופתוחה ומתקשרת אבל... דורית אני ממש אובדת עצות...אנחנו זוג משכיל שעובד למחייתו, לא חסר לנו דבר חומרי ושנינו אנשים צנועים אבל הדאגה/החרדה הקיומית מבעבעת בכל פינה בבית ולא הוא לא בא מבית קשה יום נהפוכו...כך שאני ממש לא מצליחה שכלתנית להבין מאיפה החרדה הזו צמחה..
אני אשמח לרעיונותייך איך לגרום לו להשתחרר... פשוט להשתחרר..
תודה!

inbag היקרה,
זה נראה שאת מתנהגת נכון, והדאגה שלך לגבי השנים הבאות היא מבוססת, אוסיף גם שאם אין טיפול נכון התופעות עלולות להחמיר. האם הומלץ לו ע"י הפסיכיאטר לקחת תרופה כלשהי? יש תרופות "קלות" שכעבור כמה שבועות ממש משנות את החומרה והכבדות הזאת.
מכיוון שמדובר בבעיות נפשיות אישיות - אולי כדאי לפנות לייעוץ של פסיכולוג קליני או לפני כן לפורומים של פסיכולוגיה ולאו דווקא זוגיות.

רציתי לפני הכל לומר תודה שכן עד עכשיו לא מצאתי את הפינה המתאימה להאיר/להעיר בה על הנושא, שמציק לי כבר די הרבה זמן ומצאתי כאן אוזן קשבת אכפתית ומקצועית... אכן הוצא לו סוג של כדורים אך הוא בחר בדרך ההתמודדות האישית בלעדיהם ואני חושבת שעצם המודעות והנכונות הם צעדים משמעותיים מאוד שאני מאוד מודה עליהם. אפעל בעצתך ואף אנסה לפנות לגורם מקצועי שלבטח יוכל לתת לי עזרה במציאת הכלים המתאימים לי כבת זוגו בדרכי ההתמודדות.
שוב תודה על האוזן הקשבת והעצה המקצועית והרכה.
אני.

אסתר היקרה, ראשית מזל טוב! ולמה אני מאחלת לך מזל טוב אפילו שהחתונה היתה לפני שנה? כי כל פעם שחל שינוי מהפכני כזה בחיים - ואצלך זה גם היותך אשת איש, וגם מעבר לכפר חדש והתנתקות מסביבתך הטבעית והמוכרת - זו יכולה להיות הזדמנות להתייחס לאנשים בצורה אחרת ממה שאת רגילה, הזדמנות לשינוי.
את יודעת - הכותרת "בודדה ומדוכאת" - קצת מטרידה אותי. מילא בודדה, אבל למה מדוכאת? יש עוד משהו שלא כתבת?
לגבי בקשתך:
אני יודעת שלמישהי ביישנית זה הרבה יותר קל להגיד מאשר ליישם. אבל אם תהיי גלוייה בקשר לביישנות שלך כלפי אחת מן השלוש שהזכרת, האחת שאת מרגישה טיפה יותר נוח איתה, רצוי שתמצאי מישהי שאת יודעת שתישאר בכפר החדש ולא תלך ותתחתן ותעבור לגור בכפר אחר...ותגידי לה שהיית שמחה אם היתה עוזרת לך בצעדים הראשונים, קצת אולי שתספר לך על המשפחה לתוכה את נכנסת, על דמויות בכפר, על מנהגים. אפשרות אחרת היא למצוא תחום עניין משותף. ואל תחששי לבקש עזרה בדברים קטנים שאינם מטריחים יותר מדי. אנשים מאוד אוהבים לעזור, להרגיש שזקוקים להם. אחרי שתמצאי חברה אחת, כבר יהיה הרבה יותר קל להמשיך.
לגבי מה להגיד בשיחה עם מישהי חדשה: כמעט כל אחד אוהב שמתעניינים בו. זה יהיה לך יותר קל מאשר לספר על עצמך. תבקשי ממנה שתספר לך מה היא עושה, מה מעניין אותה בחיים, וכל דבר שהיא מספרת לך - תתענייני עוד קצת הלאה, תסתקרני. כאשר מישהו מקבל הרגשה שאת באמת מעוניינת לשמוע על החיים שלה - זה מאוד נעים. אבל, הביאי בחשבון שזה לא יכול להישאר חד צדדי, ובמהרה היא תסתקרן לגבייך. ספקי את סקרנותה, וספרי לה קצת על עצמך ותבדקי אם זה נעים לך. עשי זאת בזהירות, לא בבת אחת, כי אינך מכירה אותה מספיק ואת לא יודעת אם אפשר לסמוך עליה לגבי דברים אישיים מאוד.
אני מקווה שהרעיונות האלו יעזרו לך להתחיל.
אולי יש לעוד משתתפים בפורום רעיונות?
ספרי לנו איך זה מתקדם, טוב?

נטע יקרה!
למרות שהפנית את השאלה לדורית, אני מרשה לעצמי להשיב. כיוון שאתם מכירים היטב למעלה מ-8 שנים, היחסים טובים והקשר יציב ובטוח- המרחב ביניכם צריך לאפשר לדבר על כל נושא באופן נקי וישיר ללא חשש לזעזוע. את בהחלט צריכה כבר לתקשר עם בן זוגך אם משהו מציק לך, ללא רמזים וללא תחושה שהדיבור על הנושא ישתמע כהצבת אולטימטום. את בשלה לנישואין איתו ורוצה ילדים. וגם הוא רואה את עתידו אתך. אולי הוא מתמהמה בהצעת-נישואין מפתיעה ורומנטית כי נישואין אתך בכלל לא עולים בתכניות שלו. אולי כרגע הסיטואציה לא מתאימה לו? מה יותר פשוט מלדבר ולחשוף רצונות? את בהחלט צריכה לברר מה הוא רוצה ולמה הוא מתמהמה. אולי הוא לא רוצה עדיין או לחלופין - לא רוצה בכלל... אז לא לרמוז. לדבר!

דנה יקרה!
חסרים נתונים בפנייתך. השאלה אם בעלך לא נמצא לידך בגלל אילוצי עבודה או שלא טוב לכם להיות ביחד? מה מצבכם הכספי? מה הסיבה שלדעתך בעלך נוהג כך? האם דיברתם על הנושא ואיך הגיב? בעיקר למה את מצטערת שאת אוהבת אותו?

שלום לך תניה,
לפי מה שאת מתארת - נכנסת ל"מיטה חולה" - גבר בגילו שכמעט ואינו מתפקד, ואת מתחילה לראות את המציאות כפי שהיא, למרות גילך הצעיר.
בעלך זקוק לניעור רציני ע"י מישהו שהוא מעריך, אבל עליך להכין את עצמך לאפשרות שבגילו רק טיפול נפשי עמוק או מהפך שיעבור אולי ע"י השתתפות בסדנא לצמיחה אישית - יכול לגרום לו לשנות את דרכיו.
אולי יש לך אפשרות לעזוב לפני שאתם מביאים ילדים? את אוהבת אותו בכלל? כי זה נראה לי "תיק" רציני, לכל החיים. תתייעצי עם מישהו ממשפחתך מה ניתן לעשות בתרבות שלך במצב חסר תקווה (כמעט) שכזה.

עליזה יקרה,

אינני סקסולוגית, לכן אינני הכתובת המתאימה לשאלתך.

אני יכולה רק לשער שמימוש הפנטזיה שלו עלול בהחלט להביא סיכונים לזוגיות ולמיניות שלכם.
זכורה לי פנייה של משתתף בפורום שלנו - גבר, שעכשו לא יודע מה לעשות לאחר שהוא ממש עודד וביקש את אישתו להיות עם גברים אחרים כאשר הוא צופה בהם מקיימים יחסי מין, ובמשך הזמן זה דירדר את היחסים ביניהם. בעיקר מה שקרה - שהיא הפסיקה להעריך אותו ולהימשך אליו, זה מאוד פגע בתדמית הגברית שלו בעיניה. אם תדפדפי אחורה, אולי תוכלי למצוא זאת.

אולי הוא יכול להסתפק בהישארות בפנטזיה, למשל להסתפק במשחקי תפקידים - הוא יכול להיכנס לדמויות של גברים אחרים ולשחק איתך כאילו הוא מישהו אחר, למשל, ואז לשנות את הרפרטואר ביניכם, להיות יצירתי, לאמץ לעצמו סגנון אחר מן הרגיל.

אני מזמינה משתתפים נוספים של הפורום להגיב על שאלתך.

הי עליזה
גם אני עברתי חוויה דומה לא מזמן, לפני כשנה וחצי התחיל בעלי גם לעודד אותי לצאת עם גברים אחרים, לאחר כשנה בערך גיליתי שהוא עשה זאת בין היתר בגלל שרצה לתת לעצמו ליגיטימציה גם לצאת עם אחרות כשנודע לי שהוא מדבר שיחות נפש עם אישה אחרת, אז תזהרי ותבררי מה גורם לו לרצות זאת...

מצאתי באינטרנט אתר של גברים שמעונינים לראות את הנשים שלהם עם גברים אחרים, אולי כדי להעביר את האחריות המינית לאחרים, נתברר לי שבעלי גולש שם ומאוד פעיל ומפרסם גם פוסטים שם.
הוא ביקש אותי לקרוא את כל האתר משהוא לאורך 5 שנים של פרסומים וביליתי את השבת בקריאה ובנסיון להבין מה קורה כאן אצלי בבית עם האדם הכי קרוב אלי בן הזוג שלי שאתו אני חולקת את החיים האהבה את הסקס ונותנת לו לחדור לגוף הפרטי שלי בשימחה רבה...האם אני לא הכרתי אותו? האם זה מילדות כמו שהוא טוען הדחף הזה ? בכל אופן כנסו לאתר, קיראו פוסטים חלקם אולי גרועים אבל כמה מסבירים הרבה מאוד - תסמנו פוסטים מתחילת הפורום ותגיבו כך אולי אפתח את הראש שלי שממש נסתם.

http://www.heberotic.co.il/f/sl1/forum.asp?FORUM_ID=13&CAT_ID=5&Forum_Title=1%2E+%F4%E5%F8%E5%ED+Cuckold

שלום לך
גם לי יש את אותה פנטזיה.זה התחיל מזמן והסיבה לכך היא עצם היותי בעל נטיות מסוימות לפנטזיות עם גברים והדרך הראשונית לממש אותה היא ע"י מתן לגיטימציה לבת הזוג.
מושון

מושון אנא הסבר לי יותר את ההרגשה למייל הפרטי שלי [email protected]
אהיה אסירת תודה
עליזה

חיפשתי את המייל שלך בגוגל ומצאתי קישור לפרופיל באתר סקס ישראלי תחת שם של דבר בשם מוטי שפעיל בקבוצת קוקהולד.
אתה הזוי

רינה יקרה, מה שמטריד אותי הוא שנראה ממה שכתבת שאת אינך מעריכה את בעלך. יש אפילו אפשרות שמערכת היחסים שלכם מקבעת אותו בתפקיד הלא יוצלח והתלותי, וכל עוד אין שינוי מהותי - זה יימשך כך. לדעתי - או שתלכו לייעוץ רציני או שתעזבי.

מן התיאור שלך עולה כי את התפתחת ונעשית עצמאית ואילו הוא לא ממש סומך על עצמו או על אחרים ולכן לא נותן מרחב. זה לא מצב שהוא יכול לשנות - עליו לעבור תהליך התפתחות בעצמו גם כן. או טיפול אישי, או סדנא לצמיחה אישית. אם יש לו התנגדות - אז תציעי ייעוץ זוגי. כי יכול להיות שהוא יראה בהצעותייך אמירה שהוא לא בסדר והוא יתנגד.

איפה יש סדנא כזאת אבל חינם או במחיר סימלי ?

ג'סיקה יקרה!
משהו שתמיד נחמד ורומנטי - להכין מראש סלסלה עם בקבוק יין ומטעמים ושמיכה ולצאת לערב רומנטי על חוף הים או בפארק ירוק. בנוגע למתנה - היא צריכה להיות מאוד אישית לו. וכיוון שאת מכירה אותו - נסי לגעת בליבו.