פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום אנונימי,

אני נוטה לחשוב שאם אתם יחד חמש שנים אתה בוודאי יודע מה אופיה של הבחורה- האם ניתן לסמוך עליה, האם אתה מאמין בה בעיניים עצומות?

לכל זוג יש את הגבולות שלו בתוך הקשר, כשמדובר בקשרים עם אחרים. לא פירטת מה היתה תגובתה כאשר פתחת את הנושא (ומצוין שכך עשית) מולה- האם יש לקשר עם הבחור משמעות בעיניה? האם אתה שם לב שיש עוד סימנים שהיא בקשר יותר הדוק איתו (מפגשים למשל מעבר ללימודים).

כשאנחנו מנסים למצוא פיתרון ה"לפרק את הכל" הוא קיצוני, בעיקר אם אתם יחד "כ הרבה זמן ואתם לפני חתונה. הרי אין פה בגידה ממשית לפי מה שראית. יש כאן קשר שנראה לך קרוב מדי עקב הביטויים השונים כמו לבבות וכו'. נציין שזה מאוד "הולך" היום ולאו דווקא מתכוונים למשהו בעל אופי רומנטי, אך אני מסכימה איתך שכדאי שהיא תדע שזה מפריע לך. חשוב להמשיך להעלות את זה שזה מפריע לך, ולחפש איזה "מתכון" או חוזה שמקובל על שניכם לגבי הוואטסאפ. מה כן ומה לא.

ככל שתהיה פתוח איתה ותסביר לה מה אתה מרגיש כתוצאה (וזה טבעי לקנא, לחוש מאויים, לחוש אין שליטה) כך יטב. נשמע שאם פתחת את זה מולה אתה חש מספיק בטוח לעשות זאת וזה מאוד חשוב להמשך. כך או כך לא הייתי חושבת על שום פיתרון קיצוני, אלא להתמודד עם מה שקורה, להסביר מה אתה מרגיש וגם לא "לנפח" את זה למימדי בגידה- כי זה לא המקרה.

בהצלחה ומזל טוב,

שלום דנה,

את מתארת קשר די לא יציב, בו כל תקופה את מוצאת כי בן זוגך מנסה את מזלו עם בנות אחרות. את אפילו התחזית למישהי אחרת ונוכחת לדעת על בשרך כי הוא מחפש מהצד קשרים אחרים. במצב כזה כל מה שהוא יגיד יהיה בניגוד למה שאת עצמך חווית וראית שקורה.

אני דווקא "שמחה" שהוא ניתק את הקשר, להערכתי אם היית ממשיכה קשר איתו היית סובלת אף יותר מהידיעות שתיארת לגביו. אין שום סיבה שתחזרי לאדם שפגע בך ככה, ובוודאי אם הוא לא פנוי למחויבות כפי שראית גם ממעשיו וגם מאמירותיו.

אז כן, תהיה תקופה קשה כעת של הסתגלות למצב החדש, של לבד ובלי קשר עם בן זוג - אך הקשר הזה לא היה מיטיב, וכעת כדאי לנסות למצוא כוחות להמשיך הלאה. טבעי שתחושי לא טוב, מדוכאת אפילו. זה לגמרי "במקום". עם הזמן את תצליחי לגייס כוחות, אני מאמינה, להמשך וגם למציאת בן זוג שמתאים לך ויעריך את המסירות שלך בקשר זוגי.

בהצלחה ותרגישי טוב,

שלום קרן,

ראשית מזל טוב.

את מתארת קשר שנשמע סה"כ מיטיב ונכון לך. כמובן יהיו פערים והם או ישארו כך או יצטמצמו- הרבה בעזרת הגמישות של כל אחד מבני הזוג לשנות את התפיסה- מזה ביחד? מהי זוגיות? מהי שותפות? איך שומרים על אידיבידואל? חשוב לזכור ששניכם למעשה, כל אחד, אדם בפני עצמו. אתם יחד כמקשה אחת זוגית אך הזוגיות מורכבת משני אנשים עם צרכים, רצונות והגדרות שונות למהי זוגיות, חברות, שיחות, בילויים.. וכו'.

צריך לזכור שבן זוגך גם הוא לפני תקופה מרגשת, רוויית שינויים - כמו החתונה. הוא לומד ובוודאי יש לו את המטלות והמחויבויות שלו (ולכן אני מתכוונת שהוא לצד "חבר של" או "ארוס של" - הוא גם אינדיבידואל עם צרכים ועניינים משלו). אולי עבורו, אחרי שבוע קשה, לנוח פירושו סרטים במחשב או סתם להישאר בבית ואין לו צורך לצאת. יש לו צורך לצבור אנרגיות.

לגבי הפערים האחרים שציינת, מדובר בעניין של מינון. הרבה גברים לא חשים צורך לדבר ולשוחח כפי שאנחנו הנשים צריכות. עבורנו מדבור באויר לנשימה והוכחה שהקשר עובד טוב, אך לא כולם חשים כך בצד השני. לפעמים עבור הגבר מספיקה שיחה קצרה, וההרגשה של ה"ביחד" לא חייבת לכלול דווקא שיחה או בילוי. לפעמים מספיקה לו הרגשה. החשוב הוא שהוא כן יוזם שתצאו, שתהנו יחד- ולא מאוד משנה אם מדובר בבילוי של "יום" או לילה. עבורך זה משנה, אך לא בטוח שעבורו.

הייתי ממליצה לשים לב לתזמון של הדברים, בעיקר לאור כך שהוא לומד ונשמע שהוא לומד קשה, וכמובן לפני תקופה לא פשוטה לשניכם של מיסוד הקשר. החשוב הוא לדבר איתו על מה שאת מרגישה, לא בטענות ו"צריך ככה וצריך יותר", אלא לבדוק איתו מה אפשר לעשות כדי שגם את תחושי טוב בקשר, כפי שהיית רוצה. כדאי לראות מה כל צד יכול לעשות עבור האחר. אם הוא יחוש שאת מבינה את הצורך שלו במנוחה, אולי גם ירצה לבוא לקראתך ולפתח למשל יותר שיחות איתך.

שיהיה במזל טוב,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_סקס_ויחסים' id=link]סקס ויחסים[/a].

רונית שלום,

החלטה מצוינת.

אני מציעה לך לשוחח עם בעלך ולבדוק מה שניכם אוהבים.

האופציות הן רבות וניתן גם לגוון ביניהן:

סרטים, הצגות, בתי קפה, מסעדות, הופעות, מופעי סטנד אפ, פגישה עם חברים (מעת לעת.. כדאי גם להקדיש זמן לעצמכם כמובן..)

הליכה משותפת בים וישיבה בבית קפה סמוך.. אפשר לבדוק אפשרויות באינטרנט על מקומות מעניינים.

זה חשוב מאד לאפשר זמן איכות זוגי ותורם לזוגיות.

בהצלחה,

דניאלה שלום,

לכולנו כבני אדם יש מרחב למחשבות, לרגשות, לפנטזיות ולתשוקות.

בין מרחב זה לבין המימוש שלהן, יש עדיין הבדל.

ממה שאני קוראת הייתה בינך לבין הטכנאי שיחה שגלשה לתכנים מיניים - של פורנו, של חיי המין שלך ועוד.. שלא מתאימים לשיחה עם טכנאי מחשבים...

בוודאי זו לא סיבה לנסות להוביל אותך לחדר שינה..

כנראה אצלך התעורר איזה חלק של תשוקה מ "לטעום משהו אסור, זר, אחר, חדש"...

אך בלמת את עצמך מתוך מקום שלא רצית לבגוד ושהוא יבגוד באשתו. הרצון והפנטזיה להיות אישה נחשקת היא טבעית, מה שהייתי ממליצה לך היא לנתב אותן אל תוך הזוגיות שלך ולקחת את המקרה ולשאול משם שאלות לצמיחה אישית וזוגית:

כגון:

האם משהו חסר בקשר עם בעלך (בין אם בסקס ובין אם בתחומים אחרים)?

ממה שאת מעלה בעלך אינו מכור לפורנו, הפורנו אינו מהווה הדרך היחידה שלו לסיפוק מיני והוא אינו תחליף ליחסי מין אתך.

מה עוד חשוב לך? מה עוד היית רוצה שיהיה?

אפשר להביא את זה גם למקום הזוגי שלכם של מה חשוב לכם בקשר/בסקס ועוד...

ולהכניס את המסתורין לקשר שלכם.

ולתת לטכנאי להמשיך לתקן מחשבים........

בהצלחה רבה

יגאל שלום, על מנת שאוכל לתת מענה, אצטרך פרטים נוספים.

חסרים פרטים רבים בהודעה, מה השאלה? מה הרקע?

שלום אנונימית,

הרבה פעמים במעבר לדירה ביחד צצים הקשיים שאת מתארת והם לגיטימיים לקשר עצמו. יהיו בוודאי עוד כל מיני תחומים או קונפליקטים שיוכיחו שקיימים חילוקי דעות כמו בכל קשר בריא, וזה בסדר.

בד"כ המחלוקות האלו נוטות לחזור על עצמן ועל אותם נושאים אצל שני בני זוג שהם שניהם דומיננטיים, דעתניים, רוצים להרגיש שליטה. מכירה הרבה זוגות כאלה, והזוגיות שלהם לא רעה בכלל.

ההתמודדות עם המצבים האלה, היא למעשה תמצית של שורתך האחרונה: "אני כמובן בטוחה כל הזמן שאני צודקת ובא לי שהוא יוותר לי". את חושבת שאת צודקת או הוא- לא רלוונטי. העינין הוא שכאשר כל צד מתחפר בעמדתו- אין שיח בריא. יש "כוחות" ואין גשר ביניהם. את חופרת בור אצלך, והוא אצלו, אבל אף אחד לא חופר מחילה (האנלוגיה הכי מוצלחת שמצאתי, מצטערת..).

ההידברות על הקשיים האלה היא חשובה. חשוב לשבת יחד ולבדוק- מהם הנושאים עליהם אתם מתווכחים? יש לרדת לרמת ה"מי מוריד את הזבל", "מי מטאטא" , "מי עושה קניות" - איפה הדברים שאתם לא מסכימים עליהם? לאחר שפרטתם אותם על דף- כל אחד, על דף נפרד-יכתוב מהם העקרונות שלו שהוא לא מוכן לוותר עליהם, ומהם הדברים שהוא כן מוכן לוותר עליהם, או לבוא לקראת. התנאי הוא שיהיו תחומים (שרבתם עליהם בעבר) שתסכימו לבוא אחד לקראת השני בהם.

לאחר מכן, השוואה של התחומים- בוודאי תמצאו מספר דברים שכבר יש להם פיתרון.

לא ציינת דוגמאות ולכן קשה לי להבין האם מדובר במריבות על דברים קונקרטיים (מי מוריד את הזבל, מי מבשל, וכו') או- מחלוקות על היבטים אחרים של החיים המשותפים.

מקוה שכיוונתי אותך מעט, ואשמח אם יש לך מה להוסיף כדי לחדד את התשובה יותר.
בהצלחה,

הי אפרת,

נראה שעברת לא מעט- הרבה קשרים ואף ביטול אירוסים- חוויה מאוד לא קלה בוודאי. אני מניחה שהסיבות לכך היו מוצדקות.

כעת את במערכת יחסים חדשה ואת מרגישה שזה זה. בד"כ, בעיקר בשלבים הראשונים- יש איזו הרגשה ש"נתגבר על כל המכשולים", והיתרונות גוברים בהרבה על החסרונות. גם כאן אמורה להיות תחושה כזאת, אם הקשר הזה אכן הולך לחתונה. כיוון שאם אינך שלמה עם המראה שלו - צריך להתעכב על נקודה זו ולהבין למה. האם, אולי, את חוששת מהמיסוד לאור הביטול שהיה אז של האירוסים, וזה הדבר שמפריע לך ולכן "שם" הבעיה (למרות ששורש העינין הוא החשש מהמיסוד). זוהי השערה וסביר שהיא גם לא נכונה. אני מנסה להעלות אפשרות שאולי בכל זאת יש בך משהו שלא בטוח ביחסים, ואם מדובר בעינין של משיכה ותו לא, כלומר רק זה מה שמפריע לך- צריך לשאול: האם את מוכנה לקבל אותו בדיוק כפי שהוא, ויותר מזה, אולי ימשיך להקריח? ... אולי ישמין?... הרבה שאלות. אנחנו לא מנהלים זוגיות עם אותו אדם שהתחתנו איתו- לא מבחינת האופי (אנשים משתנים לפעמים..)ובטח ובטח לא מבחינת מראה: אנחנו משתנים, מתקמטים, מזזקנים ואפילו "מתנמכים" (נעשים נמוכים יותר) לקראת סוף חיינו.

כשאנחנו אומרים "כן" לחתונה אנחנו אומרים (גם לא במודע) "כן" לכל הסיכויים האלה שנעשה גם, בין השאר, מכוערים יותר/ מושכים פחות / אטרקטיביים פחות וכו'. אז איך נשארים שנים? ההתאהבות חולפת, והאהבה וההערכה ההדדית שעם השנים מתפתחת, נשארות. ולמרות הקמטים, הקרחת, הכרס- אנחנו עדיין אוהבים את בן הזוג. מה לעשות.

ולכן, המלצתי היא אלייך:
1. לבחון האם אכן זה לא מוקדם מדי להביע רצון לחתונה (למרות שיש זוגות כאלה וזה קורה), ואולי על רקע כך את חוששת, ולכן רציונלית יש איזה משהו שלא נראה לך (כרגע ההקרחה) ועל זה החשש מושלך?

2. לבחון עם עצמך- בהנחה וישאר כך (סביר, אלא אם כן יעשה השתלת שיער- האם את רואה את זה קורה?), או יקריח יותר, את תהיי מוכנה לקבל אותו כפי שהוא?

3. להיות עדינה בנושא מולו שכן הוא יכול לקלוט ממך שאינך נמשכת אליו.. בעיקר בחודשי הקשר הראשונים, שעדיין יש ספקות לפעמים, התחושות עדיין חזקות מאוד, צריך לשים לב. אם את תבחרי להעלות את הנושא מולו- באופן עדין כמה שאפשר.

לסיכום, יהיו עוד אלמנטים בהמשך שיציקו לך, ויש להתעכב על הנקודה הזאת- יש אנשים ששמים הרבה מאד דגשים על אסתטיקה / נורמות לבוש / נורמות של מראה מסוים - זה מאפשר להם להרגיש שייכים ובעלי ערך. הם לא סתם רוצים בכך. הם עצמם גם שואפים להראות טוב / להיות בעלי הישגים שנחשבים / להתלבש יפה / להיות חטובים ואין לזה סוף. השאלה היא האם יתכן וגם במערכות היחסים שלך (שהסתיימו וזאת הנוכחית) יש איזו נטיה למושלמות, או שאיפה לאידיאל מסוים- ואולי זה מה שמונע הרבה פעמים חיבור טוב יותר עם הפרנטר.

העליתי השערות ונקודות למחשבה.. אני כמובן מנסה להדהד זאת בפנייך ואולי דרך הדברים האלו תוכלי להגיע להקלה..

בהצלחה ומזל טוב,

שלום עדי,
תודהעעל תשובתך המנומקת.
ראשית, בנוגע לחחש מהחתונה- אני בטוחה שזה לא המצב.
כיוון שאני מאוד רוצה להתחתן ורוצה ילדים ומבחינתי כמה שיותר קרוב. זו שאיפה שלי.
הרצון הראשוני היה להתחתן ובעקבות זאת נבע הצורך גם למצוא בן זוג.
לגבי המראה החיצוני, זה בהחלט נושא שחשוב לי ומשפיע. אכפת לי גם מאיך שהסביבה תופסת אותו. ומפריע לי המחשבה שהסביבה תחשוב שהוא לא מספיק נראה טוב.
מבחינת משיכה אני כן נמשכת אליו על אף שהוא גם נמוך ורזה לטעמי. אולם על הדברים הללו אני יכולה ״להבליג״ ולהשלים איתם. אך עם הקרחת יותר קשה לי...
האם יש אפשרות לטפל בזה?
האם אםשר להגיע למצב שזה לא יפריע ?

שלום אפרת,

ההנחה אומרת שכאשר אנחנו לא יכולים לשנות את בן הזוג (ובהרבה פעמים באמת אי אפשר) הנכון הוא לחשוב מה אנחנו יכולים לשנות בעצמנו. יש בו כנראה הרבה תכונות שחיוניות לך בקשר, שאת אוהבת, שבלעדיהן לא יכולת להתחתן איתו.

נסי לחשוב על תכונה שאת מאוד אוהבת בו, ולהחליף אותה בכך שיהיה לו שיער, נניח ושיהיה יותר גבוה ויותר מלא. האם היית מוותרת? צריך חשוב מה חשוב יותר. מה חשוב יותר לעתידכם ביחד.

בסופו של דבר האדם איתו את חיה הוא האדם על סך תכונותיו ואופיו, הוא זה שמדבר איתך, שמקשיב לך, ששומע, שרואה את צרכייך. ה"קליפה", כלומר החיצוניות היא חשובה ואני מסכימה איתה- אבל זה מאוד ישתנה - לטוב ולרע. יש אנשים שעושים שינויים חיוביים כמו כושר, הרזיה, או כל פעולה אחרת להרגיש ולהראות טוב יותר. ויש כאלו שלא. הנקודה ברורה- לאהוב את מי שאיתנו כפי שהוא. הרצון לשנות הוא שלנו הרבה פעמים ופחות של בן הזוג.

בטיפול פרטני את תוכלי לבדוק אם ניתן להתמודד עם זה (אני מאמינה שכן), ואני מאמינה שבאופן כללי זה יסייע לך יותר להאמין בקשר, בעצמך ופחות לשים דגש על מה אחרים חושבים, אני מאמינה שזה יסייע לך לשים את הזרקור על המקומות הנכונים. אני אומרת במאמר מוסגר שיש הרבה גברים שמפריעה להם ההתקרחות שלהם והם עצמם עושים מעשה ומנסים לשנות - אולי זה יקרה הפעם. אבל חשוב ששינוי כזה יבוא ממנו.

בהצלחה,

שלום מדרכי,

אני מבינה שאתה מחפש קשר, ופועל להשגתו- היוזמה מבורכת.

לגבי הבחורה- קשה לדעת, זה תלוי במספר גורמים כמו- האם היא בקשר עם מישהו אחר (לא כל סטטוס בפייסבוק הוא מציאות לשמה, יתכן והיא בתחילתה של מערכת יחסים), האם היא פעילה בפייסבוק וראתה את הפניה שלך. אם אכן כך, יתכן גם שהיא לא מעוניינת. וכמובן גם את זה לוקחים בחשבון.

אני מניחה שיש גם חשש מסוים להתחיל במערכת יחסים כאשר אין ניסיון ובעיקר בגיל כזה. אם תרגיש צורך בהמשך, הייתי ממליצה על סדנאות שקשורות בנושא (דימוי עצמי, יצירת קשר וכו') או ייעוץ אישי. כרגע פשוט להמשיך ליזום (עם אחרות) ולראות לאן זה מתקדם. את המקרה הספציפי הזה הייתי עוזבת... בעיקר אם אתה סבור שהיא ראתה את הפניה. יצירת קשר דרך הטלפון שלה עלולה להתפרש כפלישה לפרטיות שלה ותגובה שלילית שלה עקב כך.

בהצלחה רבה,

נובמבר שלום,

את מתארת שקט אבל מתחת לא מסתתר כ"כ שקט אלא אי שקט.

לא ברור ממה שאת מציינת מהם הקשיים הזוגיים, אך מובן שיש ואת מסבירה שעל חלק פשוט עברתם על סדר היום.

אם את מרגישה לא שלמה עם זה ואם את כותבת בפורום כנראה זה מה שאת מרגישה אני בהחלט ממליצה לכם לפנות לעזרה מקצועית.

יש בכל עיר או ליד כל עיר שירותים חברתיים, שם אפשר להיעזר בייעוץ לפרט ולמשפחה ויש מטפלים זוגיים טובים מאד. חבל להישאר בתסכול הזה.,

זה לא יהיה יותר טוב וכדאי כבר לטפל. התנאי הוא ששניכם מגויסים.

בהצלחה רבה

הוא לא רוצה ייעוץ וכשהצעתי שוב ענה מה את רוצה לשנות את החיים??עכשיו??תהני ממה שייש אני יודע מה אני רוצה..!!לא מגלה את האמת !מבחינתי לא תקדם איתי ביחד. כנראה שזה נועד עד שכל אחד ילך לדרכו.

נובמבר שלום,

במידה ובעלך לא רוצה טיפול זוגי/יעוץ, ההמלצה תהיה לגשת לבד, עדיף לבד מאשר בכלל לא.

תנסי לברר עם המטפל/ת מה קורה בחיים, מה את מרגישה בזוגיות ובכלל ותנסו לבחון ביחד מה הלאה.

בברכה,

אלמונית שלום,

יש דרך להחזיר את התשוקה, אם הייתה כזו בהתחלה בהחלט.

ממליצה להיעזר בטיפול והיית אף פונה למטפל/ת זוגית שיש לה/לו הכשרה של מטפל/ת מיני/ת

לנסות להחזיר את הרגעים של תחילת הקשר, מה גרם לכם להתאהב.

משהו על להתאהב: זוהי תחושה שבדר"כ נמשכת שלוש שניות עד שלושה שבועות.

בהמשך היא עוברת לאהבה בוגרת, כזו שמכילה בתוכה את מכלול תכונות בן הזוג.

ולכולנו יש "גם וגם"....

יש מקום לבדוק אם זה רק המקום הסקסואלי או שאת רוצה שעוד גברים יתנו תוקף לנשיות שלך..

אני מפנה אותך לפורום נוסף שאני מציעה לך להציג גם שם את שאלתך ...

מאחלת לך הרבה הצלחה.. ולא להיבהל מהפנטזיות שלך..אפשרי לקחת אותן לזוגיות.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מיניות_האישה_מין_נשי' id=link]מיניות האישה, מין נשי[/a].

חוששת שלום,

המודל הזוגי הראשון שאנחנו נחשפים אליו הוא של הורינו.
והוא משהו שבהחלט יש לו השפעה עלינו. אם חווית דברים לא טובים שקראו לך שם, יתכן ואת חוששת שזה יקרה לך גם.

ציינת שלאמך מחלה נפשית, מאד יתכן ונחשפת להתנהגויות מסוימות שלא באשמתה, אשר יכולים לנבוע ממחלתה והיה לך מאד קשה להתמודד עם זה בגיל כ"כ צעיר, יתכן אפילו עוד לפני שהתגבש ה"אני" ה"עצמי" שלך בפני עצמך, עוד לני "האני שמחפש בן זוג"? זה מאד טבעי...

עצם זה שמחלה מסוימת עלולה להיות תורשתית, אינה אומרת שהיא בהכרח עוברת בתורשה.. וכאן אני בהחלט אמליץ לך לנסות להסיר את החרדות לגבי כך עד כמה שאפשר (כולנו כבני אדם מתמודדים עם חרדות בעוצמות שונות).

ע"י עשיה של דברים שאת אוהבת, נוכחות של אנשים סביבך שהם מטיבים, עבודה/ לימודים שמסבים לך הנאה.

באשר לבן זוג, לא להאשים את עצמך שזה קשה לך או מפחיד לך. לקבל את עצמך וכן לקבל את העזרה של לפרק את המקום הזה (=לפרק, כוונתי להבין לעומק מה מפחיד, האם לא יקבלו אותh? האם את חוששת מחשיפה? האם יש דברים נוספים מעבר? נושאים של ביטחון ודימוי עצמי, תכנים מודעים או לא מודעים?)

את יכולה מאד להתפתח מטיפול כזה.

באשר לעלות של טיפול.

על מנת ליצר עבורך מקום בטוח, לאורך זמן שלא תיאלצי לפרוש טרם עת. יש מקומות שמציעים עלות מסובסדת לטיפולים.

קופ"ח לאחר הרפורמה של בריאות הנפש - ניתן לקבל הפניה מרופאת המשפחה.

יש מכונים שונים ומקומות שמציעים טיפולים מונגשים זולים יותר לאנשים (=אך חשוב לדעת שלא מדובר במטפלים טובים פחות....)...נסי לבדוק במנועי חיפוש, בפייסבוק, באתרי אינטרנט.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

לכן גם הלכתי מקודם לפסיכולוגית אבל דרך מכבי, יש משהו יותר זול מזה במרפאות?
שילמתי לפגישה 129 משהו כזה, אני זוכרת שבהמשך זה עולה..
מעבר לזה האם פסיכולוגית רגילה זה מה שאני צריכה או שאת חושבת שיש טיפול מסוים שאמור להתאים לי?
תודה על המענ המהיר

אכן יש מקומות נוספים שמעניקים טיפול נגיש, לגבי עליויות כשאי להתעניין, לבדוק אם את מחוברת פייסבוק ולשאול, בפורומים ועוד.. בסוף אני מאמינה שתימצאי.

תוהה שלום,

המערכת הזוגית שלכם עברה טלטלה עם הרומן הוירטואלי שאת מתארת וכן עם הרקע הלא פשוט, התקופה הלא פשוטה שהייתה בבית ובזוגיות.
אין זה אומר שלא ניתן להתגבר על דברים כאילו.
תינוק הוא לא מה שמציל נישואין, חשוב להביאו ממקום שכל מה שקרה עובד כמו שצריך בטיפול זוגי, שאת מצליחה לסלוח לעצמך על מה שקרה, שאתם כזוג יכולים להבין את הסיטואציה שזה ישב עליה (=אותו מקום וירטואלי) וכן לבנות את יחסי האמון לרבות מה מרגיש בעלך.

הפלות, עובר שלא מתפתח, הם דברים שקורים, את משייכת את זה למקום של הנפש. לעתים הגוף שלנו באמת מדבר את הנפש ומאד חשוב להיות קשובים לכך.

מה שאני ממליצה לך:

להתבונן ביש: יש לך שני ילדים ויש לך משפחה!

גם במקרה ש... לא יגיע שלישי... (הכוונה שפעמים רבות מתוך שחרור יכול להגיע היריון).

שנית, להביא תקשורת פתוחה לקשר עם בעלך ולראות אם הוא אינו אמביוולנטי לתהליך של היריון נוסף, אלא מגויס. חשוב שהחלטה כזו תבוא משניכם.

המלצתי לא לראות בצורך שהיה להפיל את העובר כ"עונש", אלא לקחת את זה למקום שיהיה קשוב לנפש, קשוב לזוגיות, קשוב להתפתחות מכל הבחינות שלך ושל בן זוגך.

תיארת תקופה לא פשוטה שעברה עליכם, אם אתם יכולים להתחזק ממנה וטוב שנעזרתם בטיפול זוגי. אם את מרגישים שצריך המשך לטיפול זוגי או פרטני (עבורך) זו גם אפשרות להורדת מתחים, האשמות ועוד.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחשוב לראות את התינוק כרצון לחוות הורות לעוד ילד ולא כפיצוי/תיקון ועוד.

בברכה,

גלית שלום,

לא מצוין כמה זמן עבר בין השנה של החברות בין חידוש הקשר.

ראשית, חודש זה לא הרבה זמן לחידוש של הרגשות שהיו שם.

יתכן ונדרשת יותר הדרגתיות להחזרת אמון, ביטחון ועוד.. לתוך הקשר שלכם.

מה שחשוב הוא לנסות לבחון עם עצמך מה שם נאטם? האם את חוששת לשתף, האם אילו תכנים מסוימים? האם את חוששת מפרידה נוספת? אילו חששות עולות שם? האם הקשר הסתיים בצורה לא טובה?

יש כאם מס' דברים שבעייני חשוב להתבונן בהם ואף אפשר לשוחח עליהם עם חברך.

קשר טוב הוא מקום שאפשר להביא אליו דברים שמרגישים.

בהחלט יתכן שיש חשש להיפגע.. ומכאן נוסעת הימנעות מהיקשרות.

חשוב לעבוד על הדברים האילו....

אפשר גם להיעזר מקצועית..

בהצלחה רבה