פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אורלי שלום,

ממה שאת מעלה נראה שניסית מאד להשאיר את הדברים מאחור כאילו אין כלום והמשכת הלאה במערכת, כולל הרחבת משפחה (היריון) בזמן שהנושא לא "זכה" ליחס באמת כמו שצריך. נראה שיש משהו שמקשה על התקשורת ביניכם.

יתכן שחששת לגעת במקום הזה, חששת שמשהו יפתח, שמשהו יקרוס חלילה בגלל מה תיארת.

ממה שאת מעלה כאן לפורום נראה שאת סוחבת "עניינים לא סגורים".

ונשאלת שאלה האם זה לא מפריע לך, מה היה, האם את חוששת לסגור את הנושא הזה, איך התקשורת שלך עם בעלך.

ההמלצה שלי היא לשתף את בעלך בדברים האילו ולומר לו שאת סוחבת דברים לא פתורים וזה משפיע על הקשר ואת לא רוצה שזה מה שיהיה, במיוחד כשאם הופכים למשפחה..

הצעתי במקרה זה תהיה אף ללכת לטיפול זוגי ביחד גם לדבר על המקרה הזה במקום בטוח ומקצועי וגם תרוויחו עבודה על הקשר ביניכם, התקשורת הזוגית שמהווה קרקע לכל זוגיות טובה וחיזוק הזוגיות והאמון.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

יעל שלום,

ממה שאת מתארת כנראה יש איזו אובססיה של הבחורה שהוא יצא אתה ואי יכולת לשאת את הפרידה, חוויה של נטישה ועוד. אין לדעת על מה "מתיישבים" הדברים אצלה, זה לא פשוט, לא ברור מבחינת מה שאת מציינת (מצב נפשי) אי אפשר לדעת מאיזה מקום היא פועלת, אך בוודאי שזה לא מתאים שאת תהי מעורבת בזה, לא מתאים שתיפגשי אתה, כל אילו רק יהוו "מאכל" לאובססיה ולרדיפה אחרי בן זוגך עתה לאחר שחזרתם ועלול לפגוע ביחסים שלכם. לא טוב לכם, לא טוב לה...

נראה שהבחורה הזו זקוקה לעזרה מקצעית של שיחות על מנת להשתחרר מהקשר ולא לחזור על דפוסים כאילו וכן על מנת ליצור בהמשך זוגיות בריאה ולעבוד על המקום של פרידות בחייה יתכן ויש שם עניין של קושי עם פרידות בכלל.

מה אני מציעה לך?
לשוחח עם בן זוגך על הדברים האילו, לומר לו שאם אתם רוצים להצליח במערכת הזוגית, היא לא תוכל להתקיים אם הבחורה ההיא בתמונה, לא ברור לי איך הם נפרדו, האם נשארו שם סימני שאלה, האם יש שם עניינים לא סגורים? הייתי מעלה כל זאת מול בן זוגך והוא יהיה זה שצריך לטפל בדברים ולקחת אחריות.

כדאי שיאמר לה שהוא בקשר, שיאחל לה בהצלחה ולנתק את המגע. לא לשתף פעולה עם טלפונים/סמסים ווטאספים. להתעלם. כל מענה מצידו כלפיה רק יזין את הסבל שלה ואת האובססיה שלה ולא יתרום, בלשון המעטה, לאף צד.


בברכה,

שלום תמר,

יש שאלה שעולה לי, האם הוא רק לאחרונה "עצלן" כהגדרתך או שמדובר במשהו כרוני שתמיד היה. יש אנשים שהם כאלה בדפוסם, וצריכים הרבה מוטיבציה כדי "לעבוד", ויש כאלה שזה מגיע לאחר משבר או שינוי מהותי בחייהם.

יתכן ולידת הילדה גרמה לשינוי אצלו- אולי משהו בעול הבית, משפחה, הרבה תחומים שפתאום באחריותו (כך אולי הוא מרגיש) ומתקשה לנהל את הכל ולכן בורח לעצלנות או לשינה. צריך לברר מולו מה הסיבה לכך, ולא ממקום של שיפוטיות אלא להבין באמת מה מוקד העינין.

להערכתי יש סיבה שדווקא אחרי השינוי מזוגיות להורות התופעה הזאת החלה (אם הבנתי נכון). יתכן ובגלל שאת לא עובדת הוא חש יותר בנוח לנוח בעצמו, שכן לך כביכול יש יותר זמן לכך- שווה לדבר איתו על כך. ככל שתדברו (לא רק על זה אלא בכלל, לפתח תקשורת) כן ייטב ותוכלי להבין מאיפה מגיעה ההתנהגות שלו.

בהצלחה ,

היי
המלצה שלי - בדיוק מה שכתבת > לעזוב את זה בשקט ולהבין שזה רק ספאם זבל ולא יותר מזה

היו
תודה על תגובתך
אני לא מתכוונת להציק לו על זה או לדבר איתו על זה שוב
השאלה שלי היא האם להיכנס בעצמי למייל שלו לעשות הסרה וזהו ולהיות שקטה שלא יקבל מהם יותר מיילים ?

היי
תודה על התודות.

טוב שאת > לא מתכוונת להציק לו על זה או לדבר איתו על זה שוב. מצוין!

השאלה שלך > האם להיכנס בעצמי למייל שלו לעשות הסרה וזהו ולהיות שקטה שלא יקבל מהם יותר מיילים?

השאלה שלי > מה זה נותן לך?
ושאלה נוספת > האם את רוצה להיות במקום הזה של השוטרת?

הרי זה יכול לצוץ מעוד מקומות. מספיק שאתה משוטט באתר שקשור לעוד אתר והפרסומות מתחילות לקפוץ עליך...אני מקבל עשרות הודעות מכל מיני אתרים אז זה אומר שמחר אני הולך לעשות עם זה משהו?

מצד אחד אני מאוד מבין אותך מה גם שהוא זה שנתן לך את האפשרות הזאת. אבל שימי לב לנקודה החשובה שהוא נמסה לשדר לך. "תסמכי עליי" ואם לא....אז את רשאית לחפור ולעשות סיכול ממוקד בעצמך. זאת אמירה מאוד ברורה ואממ...צריך אומץ לנקוט בצעד שכזה. אז - תזרמי עם זה. תמשיכי את האמון שהוא נותן בך כדי להאמין בו!

בהצלחה - ו...אני מאמין שעדי וטלי יענו לך בהקדם.

בני
נכנסתי למייל שלו ועשיתי הסרה מרשימת תפוצה
השארתי את ההיסטוריה כדי שיראה שעשיתי את זה וגם תיכננתי לומר לו שעשיתי כי אני לא מסוגלת לשקר
ואז קראתי את ההודעה שלך אז רצתי למחשב ומחקתי את ההיסטוריה כדי שלא ידע
אני אובדת עצות עכשיו
האם לומר לו שעשיתי או לעזוב את זה ?
אני מרגישה נורא !!

בני
נכנסתי למייל שלו ועשיתי הסרה מרשימת תפוצה
השארתי את ההיסטוריה כדי שיראה שעשיתי את זה וגם תיכננתי לומר לו שעשיתי כי אני לא מסוגלת לשקר
ואז קראתי את ההודעה שלך אז רצתי למחשב ומחקתי את ההיסטוריה כדי שלא ידע
אני אובדת עצות עכשיו
האם לומר לו שעשיתי או לעזוב את זה ?
אני מרגישה נורא !!

היי
הירגעי. הכל בסדר.
ספרי לו ספרי לו. זה הבן זוג שלך. הוא אוהב אותך ורוצה בטובתך לא פחות ממה שאת רוצה בטובתו.
ספרי לו כדרך אגב בלי הרבה דרמות. אתה יודע...השמדתי את כל ההודעות שהפריעו לי. סתם קראש שלי. מקווה שזה מאחוריי. לא יודעת הרגשתי צורך למחוק את הכל. אני בטוחה בזוגיות שלנו. סומכת עליך ומקווה שגם אתה סומך עליי...
אני מניח שמאחר והוא גילה הבנה והוא מודע לכך שאת יותר שמרנית ממנו בקטעים האלה. אז הוא לקח בחשבון שאת עלולה להציץ מידיי פעם....לא שאני ממליץ כן? אבל כולנו בני אדם ומסקרן לדעת מה השני חושב עושה. זה לגיטימי כל עוד לא מפתחים אובססיה כי ברגע שעוברים את הגבול וחודרים לפרטיות, מתחילים להציק לבן זוג וכו' הדבר יכול להוציא את הטעם לחיות. וחבל.

אז הכל טוב - אלא אם עשית משהו נוסף...חחח סתאאאם.

תראה, הדבר היחיד שעשיתי זה להסיר את המייל שלו מרשימת התפוצה של אותו אתר. לא מחקתי לו מיילים.
השארתי הכל כמו שהוא והדרך היחידה שלו להבין שאולי עשיתי משהו זה שהוא יראה שהוא לא מקבל מיילים מהאתר הזה, אם בכלל ישים לב.
אני יודעת שזה ישמע מוזר אבל אני פוחדת להגיד לו שעשיתי לו הסרה מרשימת תפוצה למרות שהוא אמר לי לעשות כי זה יראה שאני לא סומכת עליו וזה לא מצב נעים
הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה ולא לגעת לו בכלל במייל
אני כועסת על עצמי שנגעתי ולא רוצה שיגיד לעצמו "אישתי לא סומכת עלי"....
מה אני עושה עכשיו?
האופציה הכי שפויה הייתה לומר לעצמי שזה ספאם דפוק ולעבור הלאה אבל זה הטריד אותי ועכשיו אני מצטערת שנגעתי
איך אני יכולה לצאת מזה בסטייל ובצורה טובה שלא יבין ממנה שאני לא סומכת עליו?

היי

גם אם טעית (לשיטתך) - מותר לך כי מטעויות רק לומדים.

אם הבנתי נכון אז בעלך כלל לא החשיב את העניין כאישו. זה הכל בראש שלך. זה התחיל כמטרד. המשיך בשיחה בוגרת בין זוג אוהבים. חייב לציין שעד כה התנהגתם למופת. באמת!

בנוסף - הכעס שלך על עצמך לא יועיל ואולי יזיק. קחי את זה בסבבה. היה ונגמר. סוף.
זו דעתי ואשמח אם תקבלי מענה ממנהלות הפורום.

בהצלחה.

שלום גילי,

קודם כל כדי להרגיעך- יש הרבה מאוד אנשים שמקבלים מיילים מהסוג הזה, רשימות התפוצה פרוצות ויכולות להגיע לכל מיני אתרים, אין להתייחס לכך בכלל כמשהו שיש לדאוג ממנו.

העובדה שהמייל שלו פתוח מספרת שבעלך מאוד כן איתך ומאוד גלוי, לפיכך לא הייתי בכלל חושבת על הכיוון הזה. נכון מצידך לחשוש שהוא יעלב או יפגע כתוצאה מ"חקירה" או רדיפה אחרי מיילים שהוא מקבל וממי...

אני מבינה שמחקת וביצעת פעולות- זה בסדר להגיד לו ולספר לו על זה. אני בטוחה שהוא יבין ותשימו את זה מאחוריכם. השאלה היא אם זה "מאחורייך". אני מתכוונת לכך שבוודאי יש סיבה לכל המחשבות והספקות שאולי היו לך, אחרת לא היית מגיעה איתו לשיחה על זה. יתכן ולשינויים הרבים שחווית לאחרונה, הגופניים, נפשיים, רגשיים, וכן שינויים בזוגיות שמתפנה כרגע להורות חדשה וטריה- לכל אלו בוודאי יש השפעה על כל התנהלות הקשר וגם לתפיסתך את הזוגיות, את עצמך ואת העולם בכלל.

חשוב מאוד לבדוק עם עצמך מה מביא אותך למחשבות האלו, לפעולות האימפולסיביות ולהטלת ספק או חשש לגבי נאמנותו של בעלך. נשמע שאין שום בסיס לחשש, ולמרות זאת את מתעסקת בכך. זאת שאלה שאפשר לחשוב עליה..

מסכימה עם בני שהתנהלותכם הזוגית לפחות בעינין אותו שיתפת היא טובה ואיכותית ומעידה על תקשורת טובה. נצלי את התכונה המצוינת הזאת בקשר ופתחי אותה- אולי את זקוקה ליותר חיזוקים או מילות אהבה ממנו? אולי את זקוקה לזמן איכות עימו? אולי שיחה קבועה יומית איתו תוכל לשנות את התחושות ש"מתגנבות" אלייך לפעמים?

בברכת מזל טוב ונחת,

היי
תודה על התיחסותך
אין לי ספק לגבי נאמנותו של בעלי, אני סומכת עליו מאוד
פשוט לא ראיתי זאת לעניין שהוא מקבל הודעות מאתר הכרויות למרות שהן פרסומות
הדילמה שלי כרגע היא די טכנית - נכנסתי לו למייל (למרות שהיה פתוח ) עשיתי הסרה מרשימת תפוצה, מחקתי היסטורית דפדפן ויצאתי. לא מחקתי מיילים מתוך התיבה.
אני אדם שאוהב להגיד אמת ולא רוצה להסתיר דברים שעשיתי מבעלי לכן זה אוכל אותי שעשיתי משהו כזה, למרות שכביכול נתן לי אישור ושאני לא יכולה לספר לו על כך
מה אגיד לן ? נכנסתי לך למייל, עשיתי הסרה מרשימת תפוצה ומחקתי היסטורית דפדפן ? זה מוציא אותי רע, שאני לא סומכת עליו, שאני מרגלת אחריו ושגם השמדת ראיות כי מחקתי היסטוריה. הוא לא יסמוך עלי יותר.
סיפור המיילים האלה מאחוריי, זה לא מטריד אותי, מה שמטריד אותי זה איך אני אומרת לו שעשיתי את זה בלי שיכעס או שיחשוב שאני לא סומכת עליו....
אני חייבת עזרה

שושו שלום,

ראשית, חשוב לבחון האם זה לחץ מפני זוגיות - התקדמות הקשר וכו'..

האם אתה מרגיש שהוא לוחץ מידי, לא מתאים לקצב שאתה היית רוצה שיהיה, שהיית רוצה שיהיה קצב יותר הדרגתי בקשר.

לא ציינת כמה זמן אתם ביחד ובני כמה אתם, אך מאד חשוב שאתה יכול לדבר אתו על הדברים האילו.

הייתי בהחלט מציעה במצב כזה מספר דברים:

ראשית להיות כן, לומר לו שטוב/נעים לך וכיף לך אתו, את המקומות החיוביים אך אתה זקוק ליותר הדרגתיות וגם לזמן לעצמך.

שנית, להיות במעין "שיח עם עצמך", מה קורה לך בקשר, מה מלחיץ אותך, מה עושה לך טוב, איפה חסר לך מרחב, מה מעורר חשש חרדה ועוד.. להיות מועד לכל מה שאתה מרגיש - אילו דברים שיעזרו לך לארגן את החוויה שלך

אין לי ספק שיש הרבה אנשים שמרגישים את מה שאתה מרגיש.
לעתים קצב של אנשים שונה ועוד.. חשוב להיות מודעים וחשוב לדבר על זה בקשר, תוך דיבור על הטוב שיש בו. כל קשר הוא "גם וגם" (לא שחור-לבן)

מאחלת לך הרבה הצלחה,

תודה על התגובה, בהחלט מעריך את זה.
אני בן 27 והוא בן 33, זו הזוגיות הראשונה שלי, הוא כבר התנסה בזוגיות ארוכת טווח בעבר.
אני מרגיש שהוא רץ, כבר מאוהב בי לדעתי.
לי זה נורא מוקדם ונורא מהר למרות שטוב לי איתו והוא מקסים.
דיברנו על הדברים אבל הוא נורא רגיש ועם כל התדמית המצ'ואיסטית שלו הוא חסר בטחון וכל הזמן צריך את האישור שלי, יש לו גם נטייה חזקה לאימפולסיביות ואני הרגיש שאני מאוד מאזן אותו אבל מצד שני זה קשה לי וגם גורם לי לאבד עניין כי הוא כל כך ברור מאליו, הוא לא נותן לי להתגעגע אליו.
ממש מבאס...
מה עוד אוכל לעשות?

שאנחנו יוצאים סה"כ שלושה שבועות.

שושו שלום,

לעתים מישהו שרוצה להבליט משהו חזק דוגמה שנתת "מאצ'ואיזם" יכול לכסות על חוסר ביטחון עצמי במקומות מסוימים, יתכן גם בהקשר של גבריות וזוגיות.

אתה מציין שהוא מאוהב בך, התאהבות היא חלק בתחילת קשר שלא נמשכת בדר"כ זמן רב והופכת עם הזמן לאהבה בוגרת. אהבה בוגרת היא כזו שמכילה בתוכה את מכלול תכונות בן הזוג, כולל חוסר השלמות שלו ושלנו, כי איש מאיתנו לא משולם.

חשוב שאתה תהיה מודע למה שיש לך להציע בקשר ובזוגיות, גם אם זו מערכת ראשונה שלך. מה חשוב לך שיהיה בקשר, מה מסקרן אותך, מה היית רוצה לקבל.

פרגון הדדי הוא דבר טוב שיהיה קיים בקשר.

אתם יוצאים שלושה שבועות, זה מעט זמן ולדעתי מומלץ לתת לקשר להתגבש ולראות היכן הוא מוביל. טוב שאתם מדברים על הדברים.

פעמים רבות בני זוג מאזנים אחד את השני בתכונות אופי שונות.

אם קשה עם משהו חשוב לומר זאת בצורה המזמינה תקשורת הדדית ומקבלת ולא מאשימה (=מה שלא מזמין הקשבה..)

ואתה יכול לשתף אותו שאתה רוצה להתגעגע גם וכאן אנו קצת נכנסים למקום של נפרדות - שהיא גם הביחד של שניכם וגם העולם של כל אחד כיחיד..

יתכן שבתחילת קשר זה יותר אינטנסיבי. ציינת שטוב לך אתו והוא מקסים, אלו דברים מאד חשובים.

המלצתי תהיה לבחון עוד את הקשר, לתת לו זמן להתפתח ולהיות בתקשורת חיובית והדדית.

בברכה,

דונה שלום,

תשובה מספקת מהפורום יהיה קשה לתת מהנתונים שנתת.

יש כאן שאלה האם יש פערים שאתם יכולים לגשר עליהם בזוגיות, מה התקשורת ביניכם, האם אתם יכולים להגיע לפשרות, האם יש אפשרות להכיל את הזוגיות הזו לטווח ארוך ולעתיד, האם יש אהבה, האם אפשר להחזיר את המשיכה שהייתה קיימת בהתחלה, ניתן גם להיעזר בטיפול זוגי אם יש ספק ורוצים לבדוק (אנשים נעזרים בכל מעגל החיים בכזה טיפול).

באשר לריגושים, הייתי בודקת האם הם מעין "זרקור" למשהו שחסר לך בקשר הזוגי ואת רוצה אותו בחוץ והאם יש אפשרות לקיימו בתוך הקשר הזוגי?

אופציה נוספת היא ללכת לפגישות עם מטפל/ת לבד ולבחון לעומק מה חשוב לך, לקבל כלים להחלטות להבין את עצמך טוב יותר.

מאחלת לך הרבה הצלחה

שלום לך,

ממה שאת מעלה, נראה שחשוב לעשות הפרדה האם את מרגישה שאת "סוחבת" את הקשיים, חוסר האמון והפגיעה מהקשר הקודם או שיש כאן אכן קשר שגם אין בו אמון ואת בקשר עם אדם שמשקר לך.

חשוב מאד לזהות את זה בתחילה.

במידה והאמון הוא משהו באמת אובייקטיבי (=כלומר, את מזהה שהוא משקר, לא אמין ועוד.. ולא מדובר רק ב"היעדר שלמות", מה שיש אצל כולנו) אז באמת כדאי לשקול אם להמשיך בכזה קשר..

אם היה מדובר במשהו שאת מזהה שקשה לך לתת אמון, הייתי עונה לך משהו אחר.

בהחלט שווה בדיקה ואין ספק שאמון מאד חשוב לבניית קשר.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

בהחלט לגיטימי לשאול את בעלך בערך מתי יהיה בבית.

חשוב שתדברי אתו על הנושא באופן כללי בזוגיות שלכם, שאת לא שואלת מתוך מקום של חקירה, אלא חשוב לך לדעת אם יהיה ב 16:00 או ב 21:00 כי לא מדובר בהבדל של רבע שעה לכאן או לכאן.

תסברי לו שזה עוזר לך לארגן דברים או כל מה שזה באמת חשוב לך ואני מאמינה שהוא יוכל להבין אותך אם תסבירי לו שזה חשוב לך ביחסים.

בהצלחה

היי

מצטער שאין לי תשובה יותר טובה אבל אם את רוצה להתגבר...להפסיק עם הרגשות האלה כלפיו...ולצאת מהמצב הזה... אז מחר בבוקר את עוזבת את העבודה. זה צעד ראשון ומתבקש. (או שאת מצליחה לגרום לו לעזוב את העבודה).

כל מחשבה על פתרון אחר יגרום לך לבזבז זמן. לחיות בתסכול. ולהסתכן באובדן הזוגיות הנוכחית על כל המשתמע מכך.

בהצלחה

מה ???קורה לך. מיד להתעשת מה את רוצה להיות צחוק בעבודה "מזרן צבאי"סלנג הרי הוא לעולם לא יהיה תחליף לבעל לעולם לא יעריך אותך. את תפסידי הכל גם מבחינת המשפטי הכי צנוע. חפשי מקום אחר או שתחליטי עם עצמך. עד כאן. אני לא אשה לסטוץ. הרי בגלל מקרים כמוך ועוד הגברים משטטים מתחרתים וזורקים. שום דבר לא שווה סקס. את לא חיה גבר זה אחרת הוא מתאים לחוקי הטבע את לא. נקודה. אמא בישראל .תהיי חזקה ואחראית הרי הוא לא יקום ויגיד אני רוצה אותך למחרת . ה י ז ה ר י. אל תתמני ראשך כבת יענה. ב ח ו ל. ותני לו להבין שהוא אסור ואיסור מוחלט. ה ב נ ת . את לא ילדה את אישה נורמלית.

אבל לעזוב את העבודה לא בא בחשבון, זו הפרנסה שלי ואני לא אפסיד אותה בטח שלא בגללו. אף אחד לא יודע או יידע על הקשר הזה,הוא שומר מאוד על דיסרקטיות.

היי חזקה חזקה נכונה נכונה. ותבהירי באחת עד כאן! לא עוד.זה מקום פרנסה ולא בילוי על בירה. אין מקום לזה. את אישה נשואה. טוב או טוב במערכת בבית .זה לא ענין לאף אחד. לא לעזוב . להיות חזקה אישה בעלת דעה נכונה.

שלום מיטל,

את מתארת תחושה של חוסר שליטה כאשר את ליד אותו בחור. אני מניחה שזה שם זרקור מאוד גדול על הזוגיות שלך עם בעלך, שכוללת גם הורות, שיגרה, ילדים, עבודה, מטלות בבית... אין לזה סוף. השגרה שלנו לפעמים מתכלה, גורמת לנו להרגיש מה לא טוב בה, ויש צורך בשינויים, בריגושים, בלהרגיש שוב סחף, חופש והתרגשות. זה מאוד טבעי ובעיקר לאחר שנים כה עמוסות (במספר שנים הבאת שלושה ילדים, את מדברת על פרנסה ועל החסרים בקשר הנוכחי).

אני מאמינה שאם היית כולך בתוך הזוגיות הנוכחית עם בעלך, אותו בחור במקרה הטוב היה מחמיא לך, גורם לך להרגיש בעלת ערך ("עדיין יש לי את זה")- אבל היית חוזרת לבעלך ושם מממשת את הריגוש שחווית. אבל בגלל שאינך "ממוקדת" כולך בזוגיות- יש זליגה החוצה ולפיכך גם בגידה- במובן של להפנות גב למקום הזוגי ולחפש משהו אחר, משחרר יותר.

החשש שלך, וגם שלי, הוא שהלופ הזה לא יפסק, ובסופו של דבר את תממשי את הפנטזיות הקיימות איתו. במצב כזה רגשות האשמה יהיו מאוד קשים, אנשים לפעמים סוחבים את זה כל חייהם, אפילו אחרי שבן הזוג יודע. אני לא מנסה להפחיד אותך- אלא להסביר לך מה המציאות המחכה לך אחרי המעשה. והמעשה יגיע כנראה, ולו רק כי אנחנו בני אדם, ולכולנו יש יצרים, תשוקות ורצון עז לממש אותם.

אז החשוב הוא להתמקד בלמה זה קרה, ועל מה זה מצביע. וכאן זה מחזיר אותך לזוגיות הנוכחית- כנראה חסרים לך בתוך הקשר התחושות אותן יש לך כרגע (במינון זה או אחר), אני חושבת שאפשר להגיע עם בן הזוג לרמה של תשוקה גבוהה- אבל זה דורש תהליך ודרך. ניתן להשיג זאת גם באמצעות טיפול זוגי. בשלב זה הייתי מתמקדת בדברים שאת חושבת שיכולים להסיט את הקשר ממקום של שיעמום ושיגרה למקום יותר מרגש (בילוי משותף קבוע, נופש, יום ספא.. כל דבר העולה על רוחך).

לגבי השאלה הקונקרטית אם להישאר בעבודה או לא- אני מבינה שעבורך זוהי לא שאלה. את לא רוצה לעבור עבודה, ואני יכולה להבין שגם זהו מקום קבוע עבורך של פרנסה וכו'. אבל אם את בכל זאת רוצה לצאת מהמעגל הזה- אני מסכימה עם בני שצריך לבצע צעד דרסטי. לעבור תפקיד/ מחלקה/ כל דבר שיכול לסייע בהפחתת הפגישות ביניכם. האם את חזקה דייך להישאר בעבודה במתכונתה הנוכחית ולא להתפתות לו? לא לענות לטלפונים? לא להתפתות למונח "ידידות" אם יציע? הרי הכוונות שלו ברורות. ברור לך שאין התאהבות מצידו, וסביר להניח שה"התאהבות" שאת חשה היא יותר "קראש", כי בכל זאת משהו מהותי חסר לך בזוגיות.

מחשבה נוספת היא להתחיל להיפגש עם איש מקצוע לליווי לתקופה הקרובה במטרה לסייע לך לא ללכת אחרי הריגושים שאת פוגשת ולהיות ממוקדת יותר בבית ובמשפחה. אולי ע"י תמיכה כזאת תוכלי להרגיש חזקה יותר לסרב לו.

יהיה כדאי מאוד מאוד לדבר עם הבעל על כך שאת מרגישה חסר רב בקשר ביניכם, בתשוקה וברצון הזה להרגיש "פרפרים", אולי הוא ידע על דרך להחזיר זאת אליכם.. חשוב שהוא ידע (לאו דווקא על הסיפור) אלא על מה שאת עוברת ברמה הזוגית ביניכם.

בהצלחה רבה,

שלום לך,

כפי שציינו בפניותייך הקודמות- האפשרויות הן ברורות, או להגיע איתו לטיפול (מה שלא נראה לאור כך שכתבת לנו שאינו מוכן), או ללכת לבד לטיפול ולנסות לקבל תמיכה עבור עצמך.. כדי להפיג את המתח ולחוש קצת הקלה.

יש כל מיני "הסכמים" בין זוגות, ההסכם הזוגי הוא טוב כאשר שני בני הזוג מרוצים ממנו - אך כאן נראה שוב ושוב שאינך מרוצה מאיך שהדברים פועלים, ולכן הדבר הנכון לעשות הוא לחשוב איך את מקלה על עצמך.

את צודקת. הסכם שלא מדברים עליו. ואני בכל יום צריכה לשתוק. כי מענה אחר. הנה כבר היום בשיחה על כסף. טען את דיקטטורית אני לא צריך אותך. נכון שזה נהדר. הגברים הופכים עורם הלא נאה. והאישה צריכה ל ש ת ו ק. הרי מה יש לעשות אם הוא מרוויח יותר מהאישה .כל הכבוד ! נכון....מה באמת תעזור התמיכה בי. לא ידעתי שוב .תשתקי.הרי זו הסיבה שאני כותבת לך או לכם

שלום לאה,

זה דבר טבעי- עולם פנטזיות, מחשבות, ריגושים. זה טבעי לחוש כך ולרוב זה מגיע. מכך לא הייתי חוששת. אך אם את מרגישה שזה יותר מדי, שזה תופס את רוב מחשבותייך ואת עסוקה בכך ולא רק "אחת ל", הייתי שואלת האם יש משהו בקשר הנוכחי שלך שהוא רגיל מדי, משעמם מדי, או לחילופין- סוער מדי, קונפליקטואלי (שיש בו הרבה ריבים), האם יש חסרים בקשר שאת רוצה למלא?

לרוב, כשהרגשה כזאת משתלטת על המחשבות שוב ושוב ומוצאים עצמנו עסוקים בזה הרבה- בד"כ זה מצביע על משהו בקשר הנוכחי שמאוד חסר- או אותם ריגושים, או כל דבר אחר שכביכול קשר "מהצד" יכול לספק. לפעמים כשיש משהו בנישואים שלא מספק אותנו- כמעט כל אובייקט (גבר שהוא מספיק אטרקטיבי) יכול לעורר או להראות פתאום יותר טוב, יותר מרגש.

אולי תצליחי לזהות בקשר הנוכחי משהו כזה שחסר לך, ועל משבצת ריקה זאת מתיישב לך אותו גבר ולכן זה כ"כ מעסיק אותך. ראי זאת כנקודת אור בקשר- שאולי דווקא בזכותה תוכלי לשדרג את הנישואים ולמצוא את המענה לחסכים בקשר.

בהצלחה,

אלעד שלום,

ממה שאתה מתאר, נשמע שהגעת לתובנות מסוימת לגבי מה שקרה בקשר לאחר הפרידה או הפסקה והייתה רוצה אולי לשתף אותה בדברים האילו, על מנת שתדע ותחווה שאתה רוצה שיהיה אחרת הפעם, אם תהיה הזדמנות נוספת לקשר.

לא ברור לי מה היו הפגיעות/האכזבות.

על כל פנים, מה שהייתי ממליצה לך לעשות זה לא לרדוף אחריה, אך כן להעביר אליה מסר שאתה "פותח דלת" במובן שאתה מבין דברים וההפסקה הזו הביאה אותך לחשיבה על הקשר ועל מה אתה מבין שלא היה נכון קודם ואף מזמין אותה לדיאלוג הזה.
המסר יכול להיות במכתב, במייל, בטלפון - לעתים מכתב יותר מאפשר לצד השני לשהות בתוך כל הדברים שאתה מוסר, לחשוב ולעבד.

כך אתה יודע שהעברת את התחושות והמחשבות שלך והכדור נמצא במגרש שלה.

זה לא פשוט שאין לנו שליטה על כל דבר שקורה.. לעתים היינו רוצים..

אך המציאות היא אחרת .. אך אני מאמינה שיש לך שליטה בכן להעביר אליה את כוונותיך, מבלי ליצור לחץ או רדיפה ואני מאמינה שבין אם תהיה חזרה או לא יש למידה מכל דבר שאנו עושים בחיים, גם אם זו תהיה בזוגיות הבאה שלך. וזה הדבר שחשוב לקחת להתפתחות אישית לחיים.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

אובד עצות שלום,

אתה מתאר מצב של התפשרות גדולה בתוך קשר אשר גורמת לך לסבל.

בזוגיות אתה לא צריך לחוות מקום כזה.

מה שאתה מתאר הוא שאשתך מכוונת את מה שהיא רוצה עפ"י רצונותיה, לרבות הפנטזיות והיישומים שלה (=פנטזיות הן בסדר והן חלק מהמרחב האנושי של בניי אדם). אך התנהגותה פוגעת בך וגרמה לך להסכים שהיא תנהל זוגיות פתוחה מבלי שאתה כלל מעוניין בכך, משהו אשר משקף משהו יותר עמוק על הזוגיות שלכם לדעתי. האם אתה ומה שאתה מרגיש חשובים לה?

מהו המקום שאתה חושש לעמת אותה עם כך, אתה חושש לדבר אתה, לומר לה בכלל מה אתה מרגיש.

נשאלת השאלה איפה הזוגיות כאן? איפה ההדדיות?

המלצתי תהיה לפנות לטיפול זוגי אצל מטפל/ת זוגי/ת שהיא/הוא מטפל/ת מיני/ת.

במידה ולא תסכים אני ממליצה לך לפנות לטיפול פרטני בשבילך.

לא הייתי ממליצה לך להמשיך במצב הקיים עם רגשות אלו ואתם עומדים בפני הרחבת משפחה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

טל שלום, אני מתנצלת על העיכוב בתשובה. שאלתך ״נבלעה״ בטעות בפורום.
הפרעה דו קוטבית היא מה שמוכנה ״ מאניה דיפרסיה״.
מחלה זו באה לידי ביטוי בתנודתית במצב הרוח אשר יכול לנוע בין דיכאון לבין התקפי מאניה אשר בהם יש התרוממות רוח, מחשבות שווא של גדלות, כוחות, מחשבות גרנדיוזיות, דיבור מהיר יותר, התעוררות יותר מוקדמת ואנרגיה רבה יותר.
עם טיפול תרופתי טוב יש אנשים שיכולים להיות מאוזנים עם המחלה וכן למלא תפקידים חשובים בחברה ובעולם התעסוקה.

חשוב להיות בביקורת קבועה אצל פסיכיאטר ואם יש לו הרגשה שהוא מתחיל לגלוש למקום מאני לקבל טיפול וללכת לרופא וכן מצב דיכאוני. כן מומלץ לקבל פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי).

יש אנשים שמתמודדים עם המחלה שהם יותר נוטים להתקפים מאניים ויש שיותר להתקפים דיפרסיבים - דיכאון.

הייתי ממליצה אם את שוקלת את בן זוגך לקשר רציני ללכת ביחד לפסיכיאטר המטפל בו לקבל את כל המידע, זוהי אכן התמודדות ומידע זה כוח.

מבחינת גנטיקה, אין אפשרות לבדוק מחלות נפשיות בבדיקות גנטיות אולם יש אלמנט תורשתי בהפרעה דו-קוטבית. כלומר, קיום של אדם עם המחלה, מעלה סטטיסטית את הסיכוי של אדם אחר במשפחה לחלות. אין זה אומר בהכרח שמשהו תורשתי יעבור בתורשה.....

בהחלט חשוב שהוא שיתף אותך בכך, אני חושבת שזה נכון כלפייך והן כלפיו, שחשוב עבורו לא לחיות בסוד ובחשש וחשוב עבורך לקבל את המידע לגבי ההתמודדות שלו.

מאחלת לך הרבה הצלחה וטוב

שלום לך,

כשבן הזוג מבקש הפסקה יש לו סיבה טובה, כנראה על רקע הריביפ החוזרים במקרה הזה. הרבה פעמים הפסקה מביאה לחשיבה מחדש האם הקשר מתאים לי, האם אני רוצה בו, ולפעמים גם מקבלים החלטה שלא להמשיך את הקשר.

כך שאין ממש ברירה אלא לכבד בקשתו.

בזמן ההפסקה גם את תוכלי לקבל זמן לחשוב מה היית עושה אחרת ומאיפה הקושי לסמוך על מישהו אחר מבלי שהוא יפגע בך למשל. יתכן ואת חשה את זה בעוד קשרים בחייך ואם כך המצב- יש לטפל. כי החשש הוא שגם בקשר הבא את תחווי את אותו קושי מבלי לדעת מה הסיבה, וזה יהיה "לופ" ללא סוף. בטיפול ניתן לעבוד על זה.

בהצלחה רבה,