פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יוכי שלום,

חסרים פרטים על מנת לענות על שאלה כזו.

יכולות להיות סיבות רבות לבחירת מקצוע טיפולי...

וכן סיבות רבות לבחירת בן זוג שאת מנסה לשנות החל ממשהו שקורה בזוגיות שלך וכלה במשהו שהוא דפוס שקורה בגלל סיבות שונות גם.

תנסי לתת מעט רקע על עצמך ואוכל לתת תשובה.

בברכה

אני בשנות ה40- לחיי ,אם ל3 בנים,גרושה לאחר 20 שנות נישואין קשות ולאחר תהליך גירושין מתיש ואלים רגשית.עובדת כעו"ס.נכנסתי לקשר הנישואין לא בשלה,לא מודעת לצרכיי,עם הערכה עצמית נמוכה.,עם צורך לרצות,עם פחדים ,עם תלות ופצעי ילדות.גדלתי בבית מזניח רגשית ללא גילויי אהבה ותקשורת עם ההורים.
בחרתי בבן זוג אלים רגשית (מניפולטור,לא אמין,מסית ,ללא חמלה ועוד.. )ועם צורך לטפל בו.
מנסה להבין מה היו הסיבות שלי.
תודה,יוכי

יוכי שלום,

אני חושבת שחלק משאלתך נמצאת בתשובתך.

לא ניתן לאבחן מצבים עמוקים דרך הפורום, היכולת מוגבלת.

אם גדלת בבית בו לא הרגשת נתינה ואהבה, יתכן ורצית להיכנס לקשר של נישואין מתוך רצון לקבל את האהבה והנתינה, אי הקבלה מהבעל ובחירה של בעל עם דפוסים כמו שאת מציינת, יכולים להיות גם חזרה (כמו שפרויד טען - חזרה כפייתית שיחזור מודע או לא מודע של מצבים שאירעו לנו בחיים).

שפה יש לך מקום לבחון את מקומך בעולם הזוגיות בעתיד - לבחור אחרת, שקיימת הזדמנות כזאת, שלא לבחור מפחד, שלא לבחור מיוכי הילדה שחוששת...

המקום של להיות העובדת הסוציאלית יתכן והבחירה הייתה מכאב שגדלת אתו ורצית להעניק לאחרים (אינני יודעת, יכולות להיות לבחירה סיבות רבות). יתכן והיית מעין ילדה הורית ולא התאפשרו לך תהליכים של ילדות, מרחבים וריפוי פצעים ודרך ריפוי אחרים, חיפשת גם מרפא לעצמך.

גם בזוגיות תיארת מערכת נישואין קשה, שאת לקחת בו תפקיד של אדם שצריך לטפל, לעשות שיהיה אחרת. לכסות על פחדים..

אני חושבת שהשאלה האמיתית להתמודדות היום ובוודאי שהיא קשורה גם לעבר, היא איך לעצב היום את חייך ואיך לבסס בחירות ממקום חופשי וממקום של מרחב של הנפש, לאחר ריפוי הפצעים הללו מהילדות ופצעי הנישואין, במקום יותר חזק, שמאפשר לעצמך לעשות תהליך בונה (דוג 'טיפול פרטני, את בטח מבינה בנושא כאשת מקצוע).

שאגב, יעזור לך גם במקצועך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

אם החלטת ללכת על שיקום היחסים, משהו שבהחלט ניתן לעשות אם שני בני הזוג רוצים בכך ואת מתארת שיש לכם קרקע זוגית טובה, הייתי ממליצה לפנות לטיפול זוגי כבר.

יש שאלה מה פרידה תשיג כאן אם יש החלטה על המשך ושיקום הקשר.

חשוב לזכור שבניית אמון וכל מה שקורה ביניכם ובתהליך טיפולי הוא הדרגתי ותהליכי.

ויש זוגות שבהחלט צומחים גם ממשברים.

בטיפול יעזרו לכם להבין מאיזה מקום צמח הרומן, איך לחזק את הזוגיות שלכם ועוד כלים..

אני לא הייתי משתפת את הבנות ברומן. הן יכולות לכעוס על האבא וזה עלול לערער את המצב בבית.

הייתי לוקחת את זה לכיוון של טיפול זוגי ועושה שם את העבודה בהדדיות.

בהצלחה רבה,

אייל שלום,

זה בהחלט מובן שאתה רוצה זמן איכות זוגי עם אשתך.

אני חושבת שזה טוב שלא הגבת את התגובה שרצית (=שהייתה תגובה שנובעת מכעס למול התגובה שלך על הצעתך...) באותו רגע כנראה הרגשת שהיא לא רואה את הצרכים שלך בתוך הזוגיות ונפגעת מכך וקיים סיכוי שהצטברו אצלך כעסים אם רצית לומר לה משהו כזה. לא כדאי לצבור כעסים, אלא לדבר אותם בקשר

מה שהייתי מציעה לכם זה באמת לשוחח על כך כששניכם פנויים.

הייתי מדברת איתה במקומך, מנסה גם להביע אמפתיה כלפי כך שהיא (ואתה) מגדלים ארבעה ילדים וכן יש לכם עבודה ואתה מבין שיש עומס ומעלה את הנושא של מה אתה מרגיש ומה חשוב לך ומה היית רוצה שיהיה.

שחשוב לך לשמור על הזוגיות שלכם, שחשוב לך שתהיו לעתים לבד. לנסות לבדוק מולה מה החששות שעולים, מה מטריד, לאפשר לה לדבר ולהביע את עצמה.

ילדים צריכים הרבה תשומת לב בגידול שלהם וחשוב לזכור שגם אתם זוג ושיש לכם את הרצונות שלכם, על מה שאתה מרגיש ומה שהיא מרגישה הייתי בהחלט מדברת גלויות.

בהצלחה,

בוקר טוב,
ראשית תודה רבה על המענה , התקשורת הקיימת כיום בינינו מבוססת בעיקר על הילדים( כול מה שקשור בגידולם) ופרנסת הבית , לא קיימת תקשורת בנוגע לנושאים של בינו לבינה התגובות של בת זוגתי אם וכאשר אני מנסה לדבר על נושאים רגישים מבהירים חד משמעית תתקדם רד מזה על תתחיל אפילו.
אני מסוגל לשתף אדם שאני לא מכיר בכל מה שמפריע לי בזוגיות אבל לא את אישתי כנראה שישנה בעיה יותר גדולה מסתם תגובה ספק מזלזלת ספק לא בנושא של סופ"ש
יום טוב בשורות טובות

אייל שלום,

על כן מומלץ שהתקשורת תהיה ממוקדת מאד.

לא רק לדבר על סופשבוע באופן כללי ועל זמן איכות באופן כללי אלא ממש לרדת לעומקם של דברים שכשהופכים למשפחה ובוודאי עם ארבעה ילדים, יש עבודה רבה סביב הילדים צורכיהם ויתכן וגם אשתך מרגישה שיש לה את הצורך לצאת לעתים אך לא מרגישה שיכולה/ מגיע לה את המרחב שלה, שוקעת במקום של הילדים והמקום הזוגי נזנח. אני לא יודעת כמובן מה אשתך מרגישה, אך בוודאי חשוב לתת לגיטימציה גם לרגשות כאילו וגם לרגשות שעולים אצלך, לצד הטיפול בילדים ומחויבויות היום יום, עד כמה חשוב לכם הזמן שלכם ועד כמה חשוב לך לשמר את הזוגיות ולא לזנוח אותה ומדובר בכל אחד מכם כאדם, כיחידה זוגית וכן כמשפחה. הכל בסוף מורכב ביחד...

במידה ואינכם מצליחים לתקשר ביניכם, אני ממליצה על פניה לאיש מקצוע בתחום הטיפול הזוגי.

יש לי רעיון עבורך.
יקפצו פה כולם אבל תחשוב על זה כאופציה הכי מציאותית.
אז ככה. במקום להתעצבן על המצב. להתנזר מסקס. לפרק את המשפחה ועוד ועוד. תן לה את מה שהיא רוצה!
שתפנטז חופשי!!!
כל זמן שהיא נמצאת איתך. שוכבת איתך. שתפנטז על מה שהיא רוצה.
את האמת?
זה מה שיכול להציל את הנישואים שלכם. אם יש למישהו רעיון אחר...אז בבקשה.
זו דעתי האישית.

אבל זה מתיש נפשית

שלום ירון,

צר לי לקרוא את מה שעובר עליך. נשמע מאוד לא פשוט.

יש כאן בעצם קשר שכבר אולי אחרי זמן קצר מהנישואים התחילה ירידה מסוימת בתשוקה של אשתך. הרבה פעמים תקשורת אינטימית קשורה לתקשורת בינאישית שלכם, יתכן וחשת בפער זה בתחומים אחרים.

לגבי האקס- יש כאן את הגעגועים והפנטזיה שלה, לצד דבר אחר שמדבר על תפיסת מודל נכון של זוגיות. בעוד אתה לא מעוניין לפתוח את הזוגיות היא דווקא כן- בעיקר כי יש לה סיבה, אבל היא כן מאמינה במודל אחר כרגע.

לפי הבנתי אשתך בהריון- האם מדובר להערכתך במשברים שקשורים להריון-לידה-אימהות? האם אתה מזהה שתכנים כאלה צפים יותר בתקופות אלו?

כך או כך אלו פערים שיש לדון עליהם. לפי מה שאני מבינה אתה לא מעוניין לחיות באופן כזה בו כל הזמן אתה תחוש "בעדיפות שניה". הדבר הנכון יהיה ללכת יחד לטיפול זוגי, אפשר לחשוב גם על כיוון של טיפול מיני שיתן גם את ההיבט האינטימי לרבות נושאים כמו תשוקה, מגע וכו'. אני חושבת ש"מגיע" לך המקום הזה, בו תוכל להביע את מה שאת חש מול איש מקצוע כאשר היא תהיה נוכחת בחדר. אני מסכימה שהדבר ידרוש את הסכמתה לטיפול. אך אולי אם תהיה עקבי בבקשתך, ותבהיר שזהו המסלול הנכון בעיניך (אם אתה מסכים לרעיון זה)- אולי היא תחווה ממך אסרטיביות ונחישות, ופחות "לוותר" על עקרונות משלך, כמו למשל העובדה שהסכמת לזוגיות פתוחה אך בתוכך אתה כלל לא במקום הזה.

לסיכום, להערכתי גם משבר כזה יכול לבוא לתוך חדר הטיפול- וחשוב לדבר על כך. גם עבורך, גם עבורה. המטפל לא פעם עושה שירות של "תיווך וגישור" בין העמדות השונות, יהיה קל יותר להבין על מה נשענת הפנטזיה הכה גדולה שלה, ולמה היא בכל זאת נשארת איתך בקשר. הרי בפנטזיה גם אתה כלול.

זה "בסדר" לפנטז - אך עושה רושם שהיא כבר פועלת ומנסה להוציא את הפנטזיה אל הפועל וכאן לדאבוני ולדאגתי הפגיעה בך יכולה להיות קשה - זוהי לא חוויה מיטבית וחיובית בעיקר כשצד אחד אינו שלם ומסכים לה. בהנחה והאקס היה נענה לה בחיוב- והיה מתפתח משהו- איך היית חש?

כדאי מאוד לגשת לטיפול. אם תרצה המלצות- אנא כתוב כאן ואוכל לבדוק.

קשה לי לקבוע אם המצב הזה אצלה קשור להריון, מכיוון שאני לא נחשף למחשבות האלה שלה ביום יום. גם כעת נחשפתי לזה רק במקרה.
כבר הצעתי לה בעבר טיפול זוגי או אישי שלה, אבל יש לה התנגדות בשל חוויות לא טובות שלה מהנעורים עם מטפלים.
אני כרגע מתלבט האם בכלל לדבר איתה על זה שוב. האם לגלות לה שאני יודע הכל. אני חושש מהתוצאות (כן. אני מודע לבעיה הזו אצלי של חוסר רצון בעימותים).
בכל מקרה - אני אמשיך לחשוב על זה.
תודה רבה

שלום שוב ירון,

אתה מעלה נקודה משמעותית- החשש שלך להיכנס לעימות. תכונה זו מגיעה בד"כ עם תכונות נוספות של רציה, ויתור על ערכים מסוימים,, שמירה על סטטוס קוו של "הכל בסדר", "העיקר לא להגיע למשבר או לקונפליקט". הרבה פעמים זה יוצר פערים רבים יותר, ארוכים יותר, ובעיות לא פתורות. כך שגם אתה וגם היא יוצרים איזה מין "ריקוד" שהוא לא בריא לקשר.

אני מעלה רעיון נוסף לפיו תנסה לגשת אתה לבד, בשלב זה, לאיש מקצוע. נשמע שאתה בחשיבה רבה על העינין (ובצדק), ההתעסקות עם זה היא יומיומית וכפי שהסברת היא מתישה נפשית, מעסיקה את הראש כל הזמן. לפעמים מאוד קשה לקבל החלטה כשאנחנו מוצפים / מתעסקים בהרבה מחשבות.. לפעמים זה לופ שקשה לצאת ממנו.

בתוך יעוץ/ טיפול עם איש מקצוע חיצוני אולי תוכל למצוא איזה שביל נכון ולדעת לא רק לדבר איתה, אלא איך לדבר איתה. איך להגיע יותר נחוש, יותר ברור, עם יותר ביטחון ודווקא לא לחשוש מעימות. הרבה פעמים עימות, עבור הצד השני, הוא גם "אימות". כלומר מאמת את הצד השני עם חלקים שיש להתמודד עימם. בוודאי שבני הזוג לא פעם יכולים לשקף או לחדד את החלקים האלה. לפעמים זה משברי, ואתה צודק, אך לא תמיד ניתן להימנע מהקונפליקט. בסופו של דבר הוא יגיע בצורה זו או אחרת. גם כיום אתם בקונפליקט- אך הוא מתבטא באופן שונה מעימות קולני/ סוער.

אשמח אם תחשוב על הנקודות האלה..
בהצלחה

משה שלום,

חסרים פרטים על מנת שאוכל לתת לך מענה.

בן כמה אתה?

האם היו לך קשרים? כמה זמן נמשכו? מה היה אופיים?

האם פעם נפגעת מקשר? או בכלל חווית חוויה של נטישה כלשהי? (לאו דווקא בזוגיות)

האם זה קורה לך בקשרים נוספים עם אנשים בכלל?

תנסה להרחיב מעט על מנת שאוכל להתייחס לשאלה שלך.

בברכה,

כרגע אני בקשר עם מישהי ( עדיין לא נפגשנו ) ויש לי חשש שברגע שנפגש היא תעדיף מישהו אחר, ומהסיבה הזאת אין לי אומץ להיפגש .
כשאנחנו קובעים להיפגש , בד'כ קובע איתה יום לפני , אז ביום הפגישה עצמה אני תמיד מתחמק ממנה.

משה שלום,

חסרה אינפורמציה להמשך תשובה.. אנא תנסה לענות האם היו לך קשרים בעבר? חברות? האם זה קרה לך בעבר? האם נפגעת פעם?

נסה לתת לי תמונה מעט יותר רחבה כי על שאלה מצומצמת מאד קשה לענות

נסה להתמקד ממה החשש? שהיא לא תרצה? שתחווה דחייה? שלא תצליח לעניין אותה? דברים אחרים? זה יכול להיות כל מיני דברים.

שלום ann28,

את מתארת קשר עם בחור שלא עונה לציפיות שלך. מצד אחד מדובר בבחור מאוד נאה לטעמך אשר איתו את בוודאי חשה מוחמאת, כיף לך להימשך אליו ולהסתובב איתו. אך בצדק את מספרת שזה לא מספיק. ואת אכן צודקת. כשמדברים על זוגיות מדברים בין היתר לא רק על משיכה (אנשים משתנים, מתבגרים, זה לא נשאר) אלא גם על תכונות אופי ואישיות (שהיא קבועה ונשארת לכל אורך הנישואים). ולכן זהו מוקד העינין. לבטח יש עוד הרבה אחרים שימשכו אותך במידה זו או אחרת.. ועדיין יכולים לספק לך מקום אינטלקטואלי ומנטלי להרגיש בו שייכת. ללא תחומי עינין משותפים, שיחות עומק ותוכן לתוך הקשר- גם המשיכה הזאת תיראה מאוד סתמית בקרוב. וכאן עלית על נקודה חשובה - אכן יש לחשוב האם את נשארת בקשר כי כרגע זה נחמד לך וטוב (וזה בסדר לחוש ככה), או שאת מחפשת מישהו רציני, ואת לא מעוניינת להיות תפוסה ע"י מישהו שאין לו עתיד איתך.

בנוסף את אומרת שכל קשריו הקודמים לא היו רציניים. יתכן והוא מתקשה ליצור קשר רציני ולגייס מחויבות שלו או של בת הזוג- וזה ניכר גם כאן.

לכן השאלה שצריכה להישאל היא האם את מחפשת מישהו רציני? (לשם כך את צריכה להיות פנויה לדייטים, להיכרויות ומן הראוי שזה יעשה באופן מכבד את חברך הנוכחי ולא חלילה "לצד הקשר"). או שאולי דווקא לא בוער לך מאוד לחפש קשר רציני והקשר הזה נכון לך ומספק אותך בשלב זה.

אני בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה והחשוב הוא שתחליטי החלטה שאיתה את שלמה.

שלום טובה,

ניסיתי לקרוא מספר פעמים את הודעתך אך לצערי לא הבנתי הרבה, וכדי שאוכל לענות לך אשמח אם תוכלי לענות על מספר שאלות ובאופן ברור:
1. בני כמה אתם?
2. כמה זמן אתם נשואים?
3. האם יש ילדים ובני כמה הם?
4. מה טיב התקשורת ביניכם (לאורך השנים- מה היה בהתחלה, מה עכשיו)
5. אם יש בעיות תקשורת- ממתי התחילו, האם היה גורם כלשהו שגרם לריחוק?
6. מה שאלתך הספציפית?

תודה רבה,

לי שלום,

הרגשות שלך טבועים.

מה שתיארת לגבי בעלך אינו חייב לפרק את הקשר וניתן לצמוח ממשברים כאילו.

תהליך בניית האמון מחדש לוקח זמן, זה לא מטה קסם וזה מה שאת חווה עכשיו, האמון שלך נפגע מאד על מה שגילית דרך הנייד שעבר לבנך ועתה, את נמצאת במקום של בניית אמון מחודש שדורש מאמצים לא פשוטים והם אתגר בין בני זוג.

בעלך היה כן אתך ונשמע שכנראה זה מה שהיה. שחווית תקופה קשה (=חלילה ללא שיפוטיות אנשים חווים דברים בחייהם, אנחנו בני אדם.)

ומאד יתכן שבאמת רצה לדבר, וזה התפתח למה שהתפתח בתכתובת והוא ראה זאת כמשהו שמפרגן, מחמיא לאגו, לגבריות שמעט נפגעה בתקופה זו.

אינני מצדיקה זאת, אךי מנסה לראות את התמונה השלמה.

המלצתי: ציינת שהיו לכם שנים רבות של חיי נישואין טובים, זה לא מובן מאליו. יש לכם ילדים ויש לכם בסיס טוב..., הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי על מנת להשיב את האמון לקשר ולבנות לכם תקשורת טובה ובריאה ותעברו תהליך שיזין את הזוגיות לצמיחה טובה להמשך....

האופציות: בלשכות לשירותים חברתיים בסמוך או בעיר מגוריכם בטיפול מסובסד עפ"י בדיקת זכאות (יש בהם את היחידה לטיפול זוגי ומשפחתי) או טיפול פרטי אצל מטפל/ת זוגי/ת.

מאחלת לך הרבה הצלחה

תודה רבה על המענה. לצערי אני לא בטוחה שאני רוצה לשקם... משהו בירוצה לחזור לאותה נקודה אבל חולף הזמן ואני לא מרגישה טוב יותר... אני מסוגלת לסלוח.קשה לי עם המחשבה שאצטרך לחיות עם העובדה שהתכתב (לדבריו) עם נשים אחרות ותכנן להיפגש.גם אם בזמן אמת לא קרה, העובדה שמסוגל קשה לי. וקשה לי מכל מה שזה הופך אותי...אני לא אישה שנכנסה מעולם לפרטיות שלו, בדקה את הנייד או מנעה ממנו לצאת/לנסוע.מאז המקרה הוא נמצא המון בבית (הקצין מעט לכיוון השני) אך ברור לי שזה בא ממקום של להראות לי שאני הכי חשובה. אבל אני לא מוכנה שזה יהפוך אותי לאישה הזו...שמוטרדת מדברים שמעולם לא הטרידו אותי. כרגע נראה יותר קל לברוח...טיפול זוגייאלץ אותי להתמודד עם זה ולהשתנות..נראה כרגע יותר קל פשוט להתנתק...בכל מקרה המון תודה

לי שלום,

מה שחשוב הוא שזה לא יפגע בזוגיות שלכם.

בהחלט ניתן לקחת מקום לנשימה אך להיות עם יד על הדופק מבחינת הזוגיות ומה שאת מרגישה וכן מה שקורה ביניכם.

חשוב שאת מזהה מה את לא רוצה להיות: חשדנית, לא נותנת מרחב וכו'...

אופציית הטיפול הזוגי תמיד שמורה לכם ואנשים בכל מעגל החיים נעזרים בה אם צריך,

בברכה

מיכל שלום,

מה שקרה ביניכם הוא אנושי, אנשים מרגישים רגשות כמו משיכה, התרגשויות ועוד..

אני חושבת שזה נכון שהשארתם את מה שקרה בטיול - שם ולא הבאתם את זה לזוגיות.

אני חושבת שיהיה כאן קושי לפתח את הקשר לידידות אפלוטונית (כמו אחים, ללא מין). כיוון שיש ביניכם משיכה מינית, התרגשות, סוג של "קליק", פלירטטים, לא הייתי שמה גורם כזה לא לך ולא לו בחיים שלכם כאשר אתם בזוגיות.

מה שכן אפשר לעשות הוא להביא את החוויות הנעימות האילו ולממש אותן בתוך הזוגיות הקיימת - את עם בן זוגך והוא עם בת זוגו.

לעתים התעוררות כזו, יכולה לעשות משהו בתוך המערכת הזוגית.

משהו נוסף , אפשר להקדיש משחבה איך הזוגיות שלך, האם היית רוצה משהו נוסף? האם בן זוגך היה רוצה משהו נוסף? לאן זה "לוקח" אותך בזוגיות שלך.


חוששני שאם תמשיכו להיות בקשר, זה יפר את מאזן הזוגיות של שניכם ואתם עלולים למצוא את עצמכם מאד הפוך מהמושג "ידידות" ויותר קרוב למושג רומן, מה שיבלבל אתכם יותר.

בהצלחה

שושי שלום,

ממה שאת מעלה, נראה שחסר איזשהו איזון שיהיה בין התעסוקה, בין השהייה המשותפת עם הילדים וכן בין יצירת זמן זוגי ביחד אתך.

על מנת ליצור כזו סיטואציה צריך להתחיל לדבר בתוך הזוגיות וליצור את המצבים האילו.

ממליצה בחום ליצור שיחה (לא ממליצה לעשות זאת "על חם" כאשר את כועסת (או כשהוא יוצא לשחק) אלא כששניכם נינוחים ורגועים.

הייתי מציעה ליצור שיח ביניכם על מנת שתוכלי לשתף אותו (בצורה לא שיפוטית, כועסת או כזו שלא מזמינה הקשבה) מה חסר לך, מה את מרגישה, מה הציפיות שלך בקשר, מה עוד חשוב לך וכן בהחלט שואלת אותן שאלות אותו, לגבי זמן איכות זוגי, זמן איכות משפחתי וביחד לחשוב איך אפשר לנהל את הכל ביחד: בעבודה, התחביב, הזוגיות ועוד

אך לא לוותר על פונקציה אחת כי זה הכל חשוב אך לא "על חשבון". .במידה ועולה קושי תעלו אותו ותשוחחו עליו. בכל מעגל החיים הזוגי חשוב לשוחח על הדברים האילו.
תנסי (שאלות למחשבה), איך היה הקשר בעבר, איך התנהלתם, מבחינת יציאות, תחביבים ועוד.. מה השתנה, גם על זה אפשר לדבר בשיחה.

מאחלת לך בהצלחה,

שלום עומר,

תודה לך על הכנות. מדובר למעשה בקשר של שני צעירין שהחלו אותו כבר בגיל 17. הרגשות והמחשבות שאתה מתאר מאוד אופייניות לאנשים בני גילך אשר מקיימים מערכת יחסים ארוכה. זוהי תחושה שהיא טבעית לחלוטין. וכמו שיש אותה לגברים- כך גם לנשים - שהן צעירות ואך התחילו את חייהן.

השלב בו אתם נמצאים- שלב של יציאה לאזרחות, שלב של בניית החיים, הלימודים, הטיולים, התחביבים- שלב של בניית זהות עצמית מסוימת, טומן בחובו בוודאי שאלות רבות. בוודאי חלק מהן קשורות גם לזוגיות.

אתה מציין כי הקשר טוב ונכון לך, אתה אוהב את בת זוגתך ואין סיבה קונקרטית לא להיות עמה בקשר מחייב ואוהב. זה חשוב וטוב. זה החלק העיקרי שאליו צריך להתייחס. יחד עם זאת, לא נבטל את המחשבה "אילו הייתי פנוי...", או מחשבות ושאלות- האם אני עדיין אטרקטיבי מול אחרות? עדיין יש לי את זה? אני עדיין יכול לכבוש?

אין ספק שהיעדר קשרים קודמים והיעדר ניסיונות נוספים יכולים להשליך על הדימוי הגברי (במקרה זה). אך זה כלל לא אומר שאינך אטרקטיבי. יתכן ודווקא הבנות איתן אתה מתחיל כביכול יענו לך וינסו למצוא חן בעיניך בחזרה.

המוקד למעשה הוא על היחודיות והאהבה שיש לכם בקשר. גם לאנשים שחוו זוגיות עם כמה בני זוג יכולות להיות מחשבות, גם בשנות הנישואים, האם אני עדיין אטרקטיבי/ת? בהחלט זה קורה, וקורה הרבה. האם הם משתפים בכך את בני הזוג? לא בטוח שבן זוג (בעיקר צעיר) יכול להכיל זאת. יהיו כאלה שכן- תלוי מאוד בפתיחות ובאופי בת הזוג שלך. התחושות הן טבעיות ואת זה ראוי לחזור ולהדגיש. ולכן תמיד יש לחזור לאהבה, לחיבור, להדדיות, לכך שאתם מכירים זה את זו שנים, ואתם אוהבים. אין סיבה קונקרטית לפרידה חלילה. האם עם מישהי אחרת היה לך טוב יותר בהכרח?

"להתחיל" עם אחרות כדי לחוש טוב עם עצמך יכול לתת לך תשובות לגבי השאלות שלך בינך לבינך אך את בת הזוג זה פחות מכבד, כלומר חשוב על כך שאותן בחורות יודעות שאתה בזוגיות.. זאת נקודה למחשבה ולא מתוך שיפוטיות אלא מתוך המשך נתינת כבוד והערכה לבת זוגתך שאתה כה אוהב.

נקודה נוספת היא גם קשורה לגילך והיא בניית דימוי עצמי חיובי- בדיוק בגילאים אלו בניית ה"עצמי" מתחדדת ואיתה גם הדימוי. אני בטוחה שיש לך המון תכונות טובות ואיכותיות. ויותר מכך, אני בטוחה שגם הסביבה רואה זאת ויכולה לבטא זאת מולך (גם בנות אחרות). ככל שתטפח את הביטחון שלך מחד (העצמי, הדימוי, היכולת להרגיש "שווה" גם כשאתה תפוס חזק), ואת הביטחון הזוגי שלכם בקשר (לעשות דברים יחד, לשבור שיגרה, לצאת לטיול, כל מחשבה יצירתית) אתה תחוש יותר ויותר בטוח במקום שלך.

מאחלת לך זוגיות בטוחה והרבה אהבה.

שלום נורית,

יתכן וזה נכון להיפגש לפני כדי להבין לאן נושבת הרוח. חשוב לברר מול עצמך מה מלחיץ אותך וכדאי להימנע ממה שמלחיץ.
יתכן וארוחה משפחתית עם הילדים אכן מלחיצה. וזה לחלוטין לגיטימי. לא כדאי להכניס ילדים למפגש ראשוני שכזה.

כדי לפתוח יותר את התקשורת ביניכם, הייתי דווקא חושבת שכדאי שתציעי לו מפגש של שניכם, כפי חשבת, ושם לבדוק איך את מרגישה. יתכן והוא רוצה לחדש את הקשר- חשוב להבין מה בדיוק הוא רוצה.. ולא להתעסק בקשר שלא יוביל לשום כיוון ורק יבלבל אותך.

במהלך השנה שהיינו בקשר,הייתי אצלו בשבתות עם הילדים
הילדים תמיד שמחו לקראתי. המפגש עם הילדים לא מלחיץ בכלל.

כן קיימת המחשבה על הילדים מבחינת החוויה שאני מגיעה ואז נעלמת לתקופה ושוב מגיעה ואלו ילדים שעברו פגיעה מדמות נשית.

אולי מה שמטריד אותי זו העובדה שהוא מסרב להיפגש לפני כן
פגישה שהיא מבחינתי "תיאום ציפיות" לגבי מהות הקשר.
גם ההגדרה שלו "מתארחת" לא ברורה לי רוצה להאמין שאם אין בו רגש גם ההזמנה לא הייתה מגיעה מצד אחד
מצד שני יתכן וכוונותיו הם ????

ואם כל זה מסקרן אותי כן להגיע ולדעת האם הרגש עדין קיים אצלי
או שעברתי איזה שלב והקשר ימשיך כקשר חברי נטו

בשיחות האחרונות בינינו הוא חזר להשתמש בשמות חיבה
דבר שעד עכשיו הוא נמנע ממנו לחלוטין

הי נורית,

נשמע שהוא כן מנסה לגשש. כשכתבתי על לחץ מבחינת הפגישה מול הילדים- התכוונתי למה שכתבת, שהחוויה עבור הילדים יכולה להיות לא פשוטה ואת זה גם כדאי להזכיר לו.

חשוב יהיה באמת לבחון מול עצמך מה את מרגישה במפגש מולו, פחות מה הוא מביא (זה גם חשוב אבל אני מבינה ממך שהבלבול גם נובע מכך שהוא פתאום חוזר לחייך ואת לא ממש יודעת מה את מרגישה והאם עדיין הרגשות חזקים או יחזרו לעוצמתם כשתיפגשו).

במצבים כאלה כדאי לברר ולהתאמת עם המציאות. להבין מהי האמת שלך- האם אני עדיין מרגישה משהו? עד כמה זה מספיק טוב וחזק כדי שנתגבר על הקשיים שהיו, ועוד. חשוב לזכור שהיתה כאן פרידה של שני אנשים בוגרים מתוך שיקול דעת. חשוב יהיה לחזור רגע לנקודה הזאת ולהבין האם משהו השתנה (אופציונלי שהשתנה) וכדאי לחזור לקשר- זה דיון שצריך גם להתקיים ביניכם בשלב מסוים אם אכן את מבינה ששניכם בעיניין.

החשוב יותר- מה את מרגישה וליישב את הבלבול. ולכן כדאי להיפגש, לבד.

מנסה להבין את הראש שלו
אם הוא לא רוצה להיפגש קודם לבד
אבל
מזמין אותי לשבת שזה אומר 25 שעות יחד
מה ההבדל מבחינתו?
(הרי את מה שאני רוצה לשאול, לברר בטח יהיה לי די זמן במהלך השבת)
האם ההגדרה "מתארחת" עושה את ההבדל
שהרי בהגדרתו זה לא (בת-זוג, חברה,ידידה)

ואם "מתארחת" למה אותי שהרי הקשר הזוגי נגמר

הי נורית,

את שואלת שאלה נכונה וחכמה. הייתי שואלת אותו את אותה שאלה בדיוק. אני חושבת שהתשובות שלו והאופן בו יענה לך מאוד חשובים. ומגיעות לך תשובות אלו. 25 שעות של "ביחד" יכולות להיות מאוד כיפיות אבל גם חד פעמיות. על תקן מה את מגיעה להתארח? האם הוא רציני? יתכן וכן, יתכן ופחות. ואת זה להערכתי לא כדאי לעשות בתוך שבת באוירה עם ילדים שעלולים להתבלבל, ובשעות כה רבות של יחד ללא אפשרות להיות עם עצמך ולעכל.

הנכון והראוי הוא להיפגש ביחידות לשיחה.

מישהי שלום,

באשר לדעות פוליטיות, אם יש לכם אפשרות להחליט שזה לא נכנס לחלק של הקשר ביניכם (דוג', סביב בחירות, חדשות ועוד...) ולא גורם לכם לנושאי ויכוח, זה חשוב. ולאפשר לכל אחד להחזיק בדעות אפילו מנוגדות.

באשר למשיכה, יש שאלה האם ניסיתם להתקרב? האם יצא לך להיות אתו במצבים אינטימיים? נשים הרבה פעמים (גם גברים) נמשכים למכלול של אלמנטים.

אצל גברים הגירוי הוא יותר ויזואלי, אצל נשים הוא יותר מרוכב אך גם יכול להיות ויזואלי כמובן.


שאלות להדהוד: איך היו קשרים בעבר? איך הייתה האינטימיות בהן? המשיכה? מה חשוב לך? אל מה את נמשכת? חשבי עם עצמך.


אני מפנה אותך לפורום מתאים יותר בהקשר הזה.

בהצלחה רבה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מיניות_האישה_מין_נשי' id=link]מיניות האישה, מין נשי[/a].

אנונימי שלום,

ראשית, הייתי מנסה להימנע מהכללות כי אין איש ביקום הזה שהוא מושלם. בוודאי שלא חברתך, אני גם לא מאמינה שבהתנהגויות שלה היא חושבת כך....וכן לא אתה ולא אף אחד אחר מושלם ואין צורך להיות כזה.

באשר לדברים שאתה מרגיש שאתה עושה במקומה הייתי מנסה לקדם את זה בשיחה פתוחה, לא שיפוטית וכאשר שניכם נינוחים...) כוונתי לא "על חם" כשקורה אירוע.. הייתי משתדלת לא ללכת עם מועקה שאתה עלול לאבד אותה, היא גם עלולה לאבד אותך.. שניכם בזוגיות הזאת.


תדבר על הדברים שאתה אוהב בזוגיות ובה ודברים שאתה מרגיש שחשוב לך שיהיו אחרת, לא מתוך מקום לפגוע בה אלא ממקום של חשיבות של הזוגיות והתנהלות נעימה עבור שניכם, לרבות כל מה שציינת.. כולל הניקיון אחריה בשרותים, במקלחת, השתתפות בבילויים איך שנוח לשניכם (להתחלק, פעם אחת משלם ופעם היא..)

באשר ליחסי מין, אני אעביר אותך לאחר מתן התשובה לפורום מתאים.

ציינת בעיה הורמונלית, מאמינה שיש לכך טיפול וכדאי בהחלט להתייעץ עם איש מקצוע בתחום, תחילה עם מטפל מיני (=סקסולוג) ויתכן עם אנדו (רופא הורמונים) מטפל מיני ידע להפנות אותך למי שצריך..

מאחלת לך בריאות והצלחה בכל דרך,,

בברכה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שחר שלום,

מה שעולה ממה שאתה משתף בפורום הוא שבשלב מסוים בקשר, משהו אצלך השתנה, בוודאי ביחס בתוך הזוגיות, בצרכים וברצונות ויתכן גם באופן כללי ברצונות ובצרכים שלך.

בת הזוג שלך הגיבה מתוך מה ששידרת במהלך הקשר לפני שהחלטת שאתה רוצה את הקשר למקום רציני.

נשמע שעדיין בת הזוג כן זוכרת את הטוב בתוך הקשר וכן שאתה.

מה שאני חושבת שכן אפשר לעשות, אם אתם יכולים לארגן דבר כזה הוא להיפגש, לשוחח ברטרוספקטיבה (=ראיה לאחור) על מה שקרה בזוגיות, על מה שאתה הרגשת, על מה שהיא, על מה שקורה היום, האם היא רוצה לנסות את הקשר באיזו הדרגתיות והאם אתה רוצה לנסות לבחון האם יש אפשרות לחזור להיות ביחד. מה חשוב לכם? מה אתם רוצים שיקרה? מה החששות?

אני מקווה בשבילכם שיש את האפשרות לפחות להגיע להידברות, אז תדע שעשית באמת מה שיכלת.

דברים בחיים קורים, לעתים פחות רוצים להיות בקשר רציני ורוצים משהו יותר קליל ועוד.. יש דינמיקות בחיים ובדיוק את הדינמיקה הזו הייתי מציעה להביא לשיחה אתה, כי גם היא בוודאי מרגישה דברים ויש להן מקום לביטוי מעבר לסיסמה "אף גבר לא מגיע לקרסולייך" מה שיכול מאד להחמיא, אך על מנת להוציא דברים אלא הפועל כדאי להרחיב את המושג הזה גם לכולם הרגשי.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

טלי תודה רבה על התייחסותך !
בהודעה המקורית לא הספקתי לכתוב כל מה שרציתי...
אבל את נגעת בנקודה נכונה ועצתך היא פחות או יותר מה שבאמת עשיתי, מספר פעמים. הבעיה שלי היא שאני במצב מוזר כי מצד אחד אני מבין את האמת הפשוטה - נפרדו ממני ואני צריך להמשיך הלאה (וכך אני עושה עם כל הקשיים) ומצד שני, המציאות המורכבת שבה אני יודע שכל ההתעקשות הזאת (מצידה) להישאר פרודים, התחושה שהמצב הזה מאולץ והכל כל כך מתאמץ גורם לי להרגיש כמו אחד שחווה גזרה משמיים. אני לחלוטין הייתי מבין אם היא הייתה נפרדת ממני והולכת לדרכה, אבל היא לא הלכה. במשך כל השנה האחרונה אני רק שומע ממנה כמה שאני כזה וכזה, כמה שאיתי זה מדהים ושאני עוזר לה לגעת במקומות שהיא לא הצליחה... אבל היא משום מה לא מרגישה שזה זה. אולי אני תמים ואולי אני לא מסוגל להבין אותה באמת, אבל זה מרגיש לי ממש מוזר להימשך למישהו, לרצות להיות איתו, להתגעגע אליו וכל הזמן להגיד את זה אבל לא לעשות עם זה כלום.
חשוב לי לומר שהיא בחורה מאוד שאפתנית והשגית. תמיד נמצאת בטופ של כל תחום בו נוגעת ובהחלט אני יכול להגיד שהיא אישה מאוד מוצלחת. אבל, בלי קשר לזוגיות בינינו, היו לה הפרעות שהיא התמודדה איתן בחיים, ויש לה בעיה רצינית בקבלת החלטות ולא מעט חוסר ביטחון אישי.
בקיצור, אני לא מצליח להבין את הסיטואציה לעומק. ובגלל שאני לא מבין, הספקולציות מתחילות לצוץ (הדימיון שלי פורה...), החל מזה שבדיעבד מוזר לי שהיא כל כך התעקשה שננסה זוגיות כשאני לא הייתי מעוניין בהתחלה ועד לכך שאולי מלכתחילה היא לא תיכננה עלי לטווח הארוך (אולי רק לסמן V עלי) ורק חיפשה תירוץ לצאת מהקשר ומצאה אותו בצורת התנהגות שלא משדרת רצינות מספיקה בזוגיות ו"כאבי גדילה" במהלך הקשר
אני יודע שהפרידה הייתה מוצדקת, אני התנהגתי כאילו כל תפקידי בקשר זה רק לבוא ולא להתאמץ ללמוד, לבנות, להתחייב ולתחזק משהו רציני. עם זאת, אני יודע שזה פיספוס אדיר לא לתת הזדמנות שנייה. שנינו מאוד חכמים כשמדובר בלתקשר אחד עם השני ואני יודע שכל הבעיות שהיו בקשר יכולות להיפטר בקלות.
אני כל הזמן מנסה להבין למה אני פשוט לא מבטל/שוכח אותה לחלוטין וזהו, והתשובה היא שפשוט היא בן אדם עם סט תכונות נדיר שמשדר על הגל שלי באופן כל כך מדוייק ולכן אני לא מצליח לשכוח אותה. זה מרגיש דפוק, מפוספס וכגזרה משמיים.
מתנצל מראש על החפירה.

שחר שלום,

מה שאתה מתאר היא שהייתה פרידה אך איכשהו יש עדיין קשר, מה שקצת - הרבה, לא מאפשר להמשיך הלאה (לשניכם לדעתי), לסגור קצוות ואתה נמצא להערכתי במקום של "עניינים לא סגורים".

זה מה שצריך לפתור עכשיו.

אם אתם נפרדתם ואתה ממשיך לקבל ממנה מסרים שמעלים את האגו, מפרגנים, הם עלולים מאד לבלבל אותך והלכניס אותך לסחרחרה שאתה חווה ומתאר כעת.

אילו היה ניתוק לגמרי, זה כואב, נכון, פרידות ואבדנים הן דבר כואב, אך ניתן לאחר תקופה להמשיך הלאה..

מה שכרגע הייתי מציעה זה שני כיוונים:

1. כיוון אחד זה מה שהצעתי בתשובה הקודמת שלי והוא לנסות לראות האם אתם יכולים להגיע להידברות ואם יש על מה לדבר לגבי המשך קשר ופתיחת דך חדש ממקום בוגר והדדי.

2. במידה ואין, לא הייתי ממשיכה את הקשר והייתי מנתקת אותו. מדוע? כי הו מקשה עליך, הוא מבלבל אותך ויהיה לך יותר קשה להמשיך הלאה לזוגיות הבאה שלך באופן בריא ויש בחורות נוספות עם תכונות טובות שתוכלו להתחבר האחד לשניה.
גם לה זה לא מועיל שיש "חצי פרידה" אך נשארים בקשר.

בהצלחה רבה,