פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום ניקי,

ראשית דבר מראה על נתינה רבה של בעלך ועל היכולת שלו לאמפתיה כלפי האחר, מסירות והקרבה. אילו תכונות מדהימות ויש לשמר אותן. כמובן עינין המידה הוא מה שמפריע לך ואני נוטה להסכים שאם תכונות אלו מוקצנות זה עלול להיות גם הרסני, כאשר זה באמת קיצוני. ופוגע בבית.

אני לא יודעת האם אתם אנשים מאמינים, אבל הרבה דתיים נוהגים לתת מעשר מסך ההכנסות שלהם. אפשר יהיה לחשוב על משהו דומה- לקחת עשירית מסך ההכנסות ואת זה לתרום למשהו ששניכם תהיו בהסכמה עליו. נניח- משפחה קודמת לכל, כלומר אם משפחה צריכה היא מקבלת ולאחר מכן כל היתר לפי סדר עדיפות. זה לא חייב להיות מעשר, זה רק רעיון מתוך הנהגה מקובלת שאני מכירה.

נתינה היא חשובה, נתינה חוזרת אלייך חזרה כל עוד את עושה אותה בלב שלם. נתינה גורמת לסיפוק ולמשמעות רבה, למילוי של הצרכים שלנו וזאת דווקא על ידי ראיה של הזולת וצרכיו. כך שאני באמת לא רואה בזה פסול. מה שכן, במידה. וכדי שזה יהיה במידה, כפי שכתבתי, יש צורך לקבוע סכום שלא חורגים ממנו, ואותו לתרום- כדי לספק את בעלך וכמובן כדי למנוע אי הבנות ומחלוקות מיותרות ביניכם.

בהצלחה רבה,

שלום יעל,

נראה שהשינוי שאת ייחלת לו הוא כנראה לא באמת מה שחשבת שיקרה. כלומר, חשבת שיהיה לכם טוב שם, דגש על "לכם" ומה שקרה בפועל הוא שקרה טוב בעיקר לו. את אינך מצאת את החברויות השונות שהוא מצא, אינך עובדת, נמצאת הרבה בית ללא עיסוק פרט לילדים שזה הרבה אך שוחק ומעייף, אל מול ההנאות שלו והעבודה כי הוא עובד, וכל יום יוצא מהבית ליום חדש.

זה לא קורה אצלך.

זה עלול להביא לרגשות קשים, לדימוי עצמי נמוך ולמחשבות של "מה הוא עושה שם בלעדיי", וכן למחשבות על בגידה. העובדה היא שלרוב את מעלה את נושא הפרידה מספרת על כך שבעיקר לך לא טוב ולכן את מחפשת פיתרון. גם פרידה היא פיתרון. אבל היא לא פיתרון נכון וטוב לדעתי, כל עוד לא הלכת ליעוץ מסודר, עבור עצמך, כאשר המטרה היא להגיע למודעות ולתובנה האם באמת את מסוגלת ליצור לך שם עולם משלך, עם חוויות חיוביות חברתיות ורגשיות, כאלו שימלאו אותך, כפי שקורה בצד שלו. את נמצא בארץ זרה, כאשר בעלך הסתגל באופן מלא ואילו את "נשארת מאחורה" עם עול הילדים וכו'. ולכן חשוב מאוד, למצוא שם איש מקצוע, או ליצור קשר טלפוני עם איש מקצוע מהארץ - לשיחות קבועות מאוד, עד שתגיעי לפיתרון ממשי.

אך לא לפרק לפני שאת מנסה.

אם בלשת אחריו ולא מצאת דבר, כנראה שהוא אוהב אותך ויש עבודה שאפשר לעשות יחד. לא חובה בטיפול זוגי דווקא. גשי את בשלב הזה ליעוץ עבור עצמך, ובדקי איפה את נמצאת מול כל הדבר הזה ואיך את משיגה לעצמך דרכים להרגיש טוב יותר מכל הבחינות.

בהצלחה רבה,

שלום,

לצערי לא ניתן להמליץ כאן. יש אפשרות לחיפושים השונים באינטרנט, דרך רווחה, דרך חברים ומכרים ודרך קופות החולים. בחלק מהמקומות הטיפול יהיה מסובסד, שווה לנסות.

בהצלחה,

מיוחדת שלום,

קנאה הוא רגש טבעי, אנחנו בני אדם ולבני אדם יש הרבה מאד רגשות.
מה שחשוב הוא שרגש כזה לא ינהל אותך וייקח מקום משמעותי בחיים שלך ושכל הזמן תשווי את עצמך לאחרים.

את לא צריכה להיות מישהו אחר. לכל אדם יש האישיות, הדפוסים וההתנהגות שלו.

הייתי מציעה לך להתמקד במה חשוב לך לשפר אצלך, איך היית רוצה להגיש טוב יותר, גם עם עצמך וגם עם אחרים (זה מאד חשוב להיות שלמה מספיק עם עצמך ותורם גם לאיך שאת בחברה, בין עם חברות ובין עם בני המין השני).

זה שאת אומרת לעצמך דברים מחזקים זה טוב, צריך לבדוק מה בא ממך ומה את מרגישה שמאד משפיע עליך מהסביבה.

מבינה שאת מרגישה שאת בוגדת בעצמך ובמי שאת רוצה להיות כשאת מתעסקת בלהיות מישהו אחר.

אנחנו גם לא יודעים בהכרח שאצל השני משהו טוב יותר אם הוא מחצין משהו, חשוב להתמקד בעצמך.

הייתי ממליצה לך ללכת לסדנא/קבוצה שעוסקת ביחסים בין אנשים ושם תוכלי גם לפגוש אנשים נוספים, גם לקבל משוב מהם וללמוד הרבה גם מההיכרות עם האנשים, גם מעצמך, מההשתלבות עם האנשים, זו יכולה להיות עבורך חוויה מאד טובה ותתרום לך בהמשך דרכך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

אנונימי שלום,

אני אשאל מספר שאלות, על מנת לנסות לתת מענה רחב יותר.

האם אתה יכול להרחיב בנושא של ה "אין אינטראקציה" - כוונתי, מה חסר שם, מה היית רוצה שיהיה בקשר. המילה, או תיאור המצב "שעמום" יכול לתאר הרבה מאד מצבים - שחיקה, חוסר עניין משותף, דינמיקה מסוימת ביחסים (בתוך זוגיות יש דינמיות ושיוניים וכן אצל כל פרט בזוגיות) ועוד..

כמה זמן אתה מרגיש את מה שאתה מתאר?

מה חיבר אתכם ביחד בתחילת ההיכרות?

האם אתם יכולים לשוחח על מה שאתם חווים בתוך הקשר שלכם? (איך התקשורת הזוגית שלכם).

ציינת שכל אחד בעולם שלו, איך זה בא לידי ביטוי?

אם תוכלי להתייחס למה שהעליתי אוכל לתת מענה רחב יותר לשאלתך.

בברכה,

ברטה שלום,

האם חברך שותה ומעשן מתחילת הקשר הזוגי שלכם או שמא דפוס שהתחיל במהלך הקשר?

חומרים פסיכואקטיבים (אשר משפיעים על מערכת העצבים המרכזית באופנים שונים) כגון סמים ואלכוהול בהחלט עלולים לגרום לתגובות כמו שאת מתארת.

ממה שאת מעלה, נראה שלחבר שלך יש בעיה עם שתיה וסמים.

אני לא יודעת באיזו תכיפות הוא צורך את החומר אך ברגע ששימוש בחומרים משפיע על התפקוד של האדם ועל מערכות יחסים שלו (כמו ההתפרצויות שתיארת), יש כאן אור אדום האם האדם מכור לשימוש בחומר ואז עולה שאלה האם אין צורך לטפל בכך.

מה את ובן זוגך עושים בחיים? (עובדים, לומדים)?

האם זה משפיע עליו בעוד מקומות?

האם שוחחת אתו על הנושא הזה של שתיה וסמים? איך הקשר והתקשורת ביניכם?
מה את מרגישה שמחבר אתכם? את מציינת שאת לא בטוחה שאת אוהבת כבר, האם זה ההתפרצויות או דברים נוספים?

אם תוכלי לחזור אלי עם תשובות, אוכל לתת מענה מקיף יותר, אך ממה שעולה כרגע, שימוש תכוף באלכוהול ובסמים עלול לגרום להתמכרות פיזית ופסיכולוגית ועלול לפגוע במערכת היחסים שלכם ולא רק בפן הזוגי, אלא בעוד תפקודים בחייו ויש אפשרות לטפל בכך.

לשאלתך, איך גורמים לזה להפסיק, יהיה צורך בטיפול גם בהיבט של השתייה והסמים.

בברכה,

היי טלי ותודה על המענה המהיר!!

כן הןא שותה ומעשן מתחילת הקשר.
הוא שותה ומעשן לפיות פעמיים בשבוע.

בן זוגי עובד ולומד ואני עובדת ומתחילה השמה גם ללמוד. זה לא משפיע עליו בלימודים כרגע אבל מאוד משפיע עליו בתחום הגלישה שהוא מאוד אוהב ומתוסכל מהביצועים שלו שנובעים מהשתיה והעישון לילה לפני כן...

בהחלט שוחחנו על הנושא אך תמיד הוא מחזיר לי תשובה תקיפה ומגעילה כאילו אני אמא שלו שמתערבת לו בחיים. אתמןל הןא נהג שיכור ומסטול הבייתה והוא כןעס עליי שאני מתקשרת בלילה מןדאגת. מישהו לא היה מודאג מזה שבן זוגו נוהג תחת השפעה ???!! מרגיש לי כאילן שאין עם מי לדבר . וזה ייצא גם בסקס ובקרבה שכבר לא בא לי איתו בגלל שאני מרגישה שאין לי באמת פרטנר. הכל לפי הגחמות ומצבי הרוח שלו.

ברטה שלום,

אני מבינה שאתם לא גרים ביחד? אולי הבנתי לא נכון.

בוודאי שזה מעורר דאגה אם הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול וסמים.
הוא עלול לסכן את חייו ואת חיי אחרים וכן להסתבך עם החוק.

את מציינת שיש השפעה רבה על היבטים שונים של הזוגיות שלכם בגלל השימוש לו באלכוהול וסמים.

זה מאד טבעי שכאשר יש תסכול בקשר, קושי בתקשורת, חוסר קבלה שלו את מה שאת מרגישה, זה משפיע מאד על הרצון להיות במיניות ביחד.

את אמנם לו אמו אך כבת זוג שלו יש לך בהחלט מקום של דאגה כלפיו וזוגיות היא קשר קרוב, אינטימי שיש בו חלקים של אהבה, אכפתיות, דאגה ועוד..

ממה שאת מעלה נראה שהוא לא כל כך מודע לסיכונים, לאחריות ולהשפעה שיש לדברים על הקשר ביניכם ולקחת אחריות כמבוגר על החיים, תרתי משמע.

את צריכה לבחון עם עצמך מה משך אותך בתחילת הקשר אליו (כולל הדפוסים הללו) על מנת ללמוד מה חשוב לך היום, אני מניחה שאת לא פונה לפורום סתם.

את פונה על מנת לשאול לאן להמשיך ומה לעשות.

אם את מרגישה שיש עוד דברים שאפשר להציל בקשר ויש משותף, הייתי מתנה את הקשר בטיפול במה שהוא מתמודד אתו ובהפסקת השימוש בחומר (ולהיעזר בעזרה מקצועית) אני מאמינה שאינך רוצה קשר שיש בו התפרצויות זעם, ריחוק ודאגה וכל מה שאת מתארת.

אם הוא לא מוכן לקבל את הדברים, הייתי שוקלת אם זה הקשר שאת רוצה להמשיך בו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

הי ושלום,

אני מאמינה שבפורום הזה יעזרו לך באופן מקיף יותר:

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

יהל שלום,

אני מבינה מדברייך שבעלך מודע לכך שרצונך להתגרש? או שמא אינו מודע?
כתבת שהוא לא ממש לוקח ברצינות, מעיד שיש כאן שאלה לגבי התקשורת ביניכם? האם אתם משתפים במחשבות, רגשות? האם בעלך באמת מבין מה קורה לכם בזוגיות.

יש כאן מספר היבטים:

להביא ילד לזוגיות שאינה טובה היא רעיון לא טוב לכל צד שמעורב בדבר.
כלפייך - לא פשוט לגדל לבד שני ילדים ועוד להיות בהיריון בזוגיות שאינה טובה, "לסחוב" את הזוגיות ולהיות אחרי לידה ואח"כ להתחיל להיכנס לפירוק הנישואין עם כל מה שמשתמע עם זה (רכוש, מזונות, משמורת עוד) תוך גידול שני ילדים. זה מאד קשה.

הילד - מגיע לו להיוולד לזוגיות טובה

בעלך - איך ירגיש אם לאחר הבאת ילד נוסף אתם מתגרשים? הבאת ילד משותף היא לקרקע משפחתית יציבה, הדדית וטובה שיכולה להכיל את צרכי הילד ברמת צרכים בסיסים וצרכים רגשיים.

אני יכולה להבין את חששותייך מצעד של גירושין, חשש "האם אכיר בן זוג מתאים"? "מתי" ורצונך בילדים נוספים.

את בחורה צעירה, הרבה אנשים נכנסים למערכת יחסים פרק ב' עם גרוש או רווק ומקימים בית ביחד אשר כולל את בנך ואם ייוולדו ילד/ים נוספים - גם אותם.
מה שעדיף בצורה משמעותית בסיטואציה כזו היא שאת מביאה ילד אל זוגיות טובה
ומה ששולי הוא נושא הגנטיקה שזה לא מאותו אב אך אחים אשר גדלים ביחד הם אחים לכל דבר ועניין מאשר אחים שהם מאותם הורים ולא גדלים ביחד.....

חשבי על הדברים, אני חושבת שהרבה נובע מחששות מהעתיד, הייתי אפילו הולכת להתייעץ עם איש מקצוע לעבור את התהליך הזה ולא נשארת לבד עם הלבטים אם קשה לך.

אם נסכם, ילד כדאי להביא למערכת זוגית בריאה, לא לאחת שעומדת להסתיים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

בפירוש יש קשר הדוק בין חוויות ואירועים שליליים בזוגיות לבין הרצון למגע ותחושת המשיכה והאינטימיות.

באופן טבעי אצל האשה הרגשות מתחברים באותו קנה יחד עם הרצון לגעת ולהסתפק, בעוד אצל הגבר יש יכולת של הפרדה בין משיכה פיזית לבין רגש.

פן נוסף הוא הגיל- יתכן ותהיה ירידה של משיכה מינית עקב הגיל ועקב גיל המעבר.

אני מפנה אותך לפורום נוסף על מנת לנסות להעלות גם שם ואולי יספקו לך תמונה יותר מקיפה.

בהצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום,

כנראה יש ביניכם איזשהו קושי ביצירת אמון- יוצר שלך כלפיו. העובדה שאת מצידך מרגישה נבגדת ומקנאה מאוד, והעובדה שהוא לא מכבד את זה ויכול להשתעשע סביב הרגשות שלך - מלמדת על כך שיש פה תקשורת לא מאוד טובה ויש לעבודה עליה.

זה יהיה אפשרי רק אם תרצו להשקיע (וגם אם לא זה לגיטימי וניתן לחשוב על המשך הקשר), ורק אם שניכם תתגייסו לטיפול זוגי (ניתן שאת תלכי לבד ואח"כ יצטרף אך מדובר בתהליך זוגי לחלוטין)

בברכה,

שלום עדי ותודה על תשובתך. אני כבר הלכתי כמה פעמים לכמה מטפלות.בעלי מעולם לא הסכים לבוא.כשהמצב מסלים הוא מבטיח הבטחות ואז באופן פתאומי משום מקום שולף קיטון של מילים אכזריות.רציתי לשאול לדעתך למה ההתאכזרות? מזלזול?זעם מצטבר?קנאה בי? אני נחשבת לאישה נאה מאוד,מושכת.מעולם לא אמר שאני יפה בעיניו.שמעתי פעמיים שמישהו החמיא לי ממשפחתו והוא ביקש ממנו שיחדל כדי שלא אחשוב את עצמי.נסיתי לדבר איתו על זה וכלום לא עוזר.האם הוא מנסה להנמיך אותי כדי לחוש חזק? תודה.

הי שירה,

לצערי אני לא בטוחה שיש לי תשובה כאן בפורום לתת לך. אני מניחה שהמצב, לאור נישואיכם במשך 25 שנים, הוא הרבה יותר מורכב ויהיה קשה למצוא פיתרון קונקרטי. זאת הסיבה שלדעתי יש צורך בטיפול.
כשצד אחד מאוד מתנגד ולא רוצה בשינוי- אכן יהיה קשה להשיג כזה. כאן את צריכה לקבל החלטה ויש כמובן צורך לשקול את הדברים.

הסיבות לכעסים ולאופן של ביטויים מצד בעלך יכולות להיות רבות, לא לכולן יש הצדקה אך ברור שהרבה חוויות ואירועים שקורים ושקרו משפיעים על כל אחד מכם.

לתת לך כאן תשובה לכאן או לכאן זה יהיה לא ממש מקצועי ובטח לא ממצה. לכן אני חושבת שאת אותה התייעצות שאת רוצה לקבל פה- יש להפנות לאיש מקצוע באופן מסודר, בשיחות מספר, כדי להגיע להחלטה. מטרת הטיפול עבורך בהחלט יכולה להיות השאלה- האם להמשיך את הקשר או לא. מכיוון שזוהי שאלה מאוד מורכבת, יהיה כדאי לנתח ולברר את הדברים עם איש מקצוע.

בהצלחה,

שלום מעיין,

ראשית טוב שאת עולה על איזשהו דפוס שמעכב אותך ממציאת קשרים ומרחיק אותך ממי שאת באמת רוצה להיות. לחלוטין הדבר תלוי בך ולחלוטין הוא "בר תיקון".

ראשית חשוב להבהיר למי שנמצא מולך אם הוא לא מתאים לך. אם הגעת כבר להחלטה שהוא לא מתאים, אין טעם להתנהג את הרגש שלך, כלומר- לעשות פעולות התנהגותיות כדי להראות לו שאינך מעוניינת, אלא פשוט להגיד לו שאינך מעוניינת ועל אף שהוא גבר נחמד, זה כנראה לא יתאים.

זה חשוב ברמת הכנות שאת מייצרת בקשר, ברמת התודעה שלך בעיני עצמך, וברמת הקשרים שעוד יהיו לך. אנשים עם אגו, כמו כולנו, יפגעו אולי בהתחלה, אבל אח"כ יוכלו להעריך אותך מאוד על השקיפות והכנות הזאת. תתפלאי לדעת שאולי הם יכירו לך בהמשך חברים ובכך בכלל הרווחת.

אני מבינה מדברייך שאת כן החלטית וכן יציבה בעיני עצמך, אבל לא בעיני אחרים, כי אינך יודעת תמיד לעצור את הרכבת בזמן, ואז את מתנהגת באופן כזה שמרחיק אחרים.

יתכן וכל זה יושב על החשש מכך שתהיי לבד או שלא תמצאי אדם כמו האקס. צריך לבדוק מול עצמך מה בדיוק החשש. כי סה"כ לא נשמע שיש סיבה לחשוש.

החשוב הוא לנסות להיות בשליטה על ההתנהגויות שלך כלפי הבחורים האלה ובעיקר כלפי עצמך, ולדעת תמיד לסיים קשר בכבוד- כלפייך וכלפי הבחור. קשרים שמסתיימים בנימה רגועה ומכבדת גם יתנו לך כוח להמשך ולא ישאירו בך תחושה שאת לא מכובדת או משהו לא בסדר בך. אני די משוכנעת שתצליחי לסגל לעצמך דפוסים טובים ובוגרים יותר, ודי מהר.. זה לגמרי תלוי בך.

בהצלחה,

.

הילה שלום,

ראשית כל, חשוב לא להיבהל, בזוגיות, בפרט כשאנו מדברים על זוגיות מאד ארוכת טווח, יש תקופות של עליות וירידות בפרמטרים שונים של הזוגיות ויחסי מין הוא אחד מהם ואין זה מעיד על כך שצריך להרים ידיים אם יש בסיס זוגי טוב. אינך מתארת מצב "אבוד" או "לא נורמטיבי"....בחיי זוגות...

את מתארת תחושות כאילו בחצי השנה האחרונה כלומר, מרבית חיי הנישואין שלכם היו עם יחסי מין מספקים, נוסף על זה את מצליחה להגיע לסיפוק בדרכים אחרות שזה מעיד על כך שהמיניות שלך וההיכרות שלך עם מיניותך נשארה וזה בהחלט סימן מעודד.

ירידה בתשוקה המינית יכולה להיגרם מהרבה מאד סיבות.
את כותבת שאת עם התקן "מירנה" מס' שנים, עד כמה שידוע לי יש התקנים לא הורמונליים ויש התקנים הורמונליים.


הייתי בוחנת מספר נקודות:

1. האם בעבר גם הגעת לסיפוק בדרכים שתיארת או שגילית משהו חדש שמאפשר לך הגעה לסיפוק ללא צורך בעוד אובייקט? (מעין סיפוק מהיר מבלי להשקיע יותר מידי)?
שזה כמובן בסדר גמור ולא סותר יחסים עם בעלך, השאלה שהייתי שואלת האם את מרגישה שזה פוגע ביחסים?

2. לגבי ההתקן ניתן להתייעץ עם רופא הנשים האם יתכן שפתאום אחרי כמה שנים חשק מיני יכול להיות קשור להתקן. יש גם בדיקות דם הורמונליות שניתן לבדוק מצב הורמונלי בגוף.

3. האם קרה משהו בזוגיות בסמיכות לירידה בקשר המיני? האם קרה משהו שלא קשור לזוגיות (שינוי כלשהו, תעסוקתי וכו')?

אני חושבת ומאמינה שבמצב שתיארת שווה לגמרי לעבוד על הנושא הזה ולהחזיר את התשוקה לחדר המיטות כי נראה שיש לכם זוגיות טובה סה"כ וזה לא מצב שנמשך שנים רבות ותחת זוגיות מורכבת מאד.

לאחר הודעתי, אני מפנה אותך לפורום נוסף שעוסק בנושא זה על מנת שישפוך מעט אור מקצועי על נושא היחסים המיניים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

עדי שלום,

את מעלה מצוקה מאד לא פשוטה שאת "נפגשת" איתה בהרבה תחומים בזוגיות שלך עם בעלך.

החלומות שלך מאד ברורים, הם לגמרי מייצגים את החסר שיש לך בנישואים והם מביאים לך את המרחב של הפנטזיות, של החסר שמביא עמו לדעתי התת מודע שלך ואני מאמינה שקיים גם במודע וזה טבעי מאד.

טבעי גם שמתח, מרחק, שנוצר בתק' משבר, יביא אותותיו גם אל יחסי המין ביניכם.

המלצתי במקרה שתיארת וגם שציינת שאין לך כרגע כוחות להתמודד עם פרידה, היא דווקא כן לנסות ללכת לטיפול זוגי ביחד.

בטיפול זוגי תוכלו שניכם לבחון הרבה דפוסים שקורים לכם בקשר, לנסות לחבר בחזרה את מה שחיבר אתכם מלכתחילה לקשר, את הרגעים הראשונים, את והוא שאהבתם ולעבוד ביחד על דברים שהייתם רוצים שיהיו במערכת היחסים שלכם.

הייתי הולכת לכיוון הזה.

לגבי תינוק נוסף. פעמים רבות יש פנטזיות בזוגיות עם קשיים שתינוק יפתור את כל הבעיות והכל "ימחק" אולם בפועל, תינוק הוא אדם חדש בבית, אשר יש לו צרכים משל עצמו, הוא ידרוש את תשומת ליבך ושל אביו והוא עלול להרחיק עוד יותר את המטרה שאתם רוצים להשיג במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, להרחיק אתכם יותר אחד מהשני כי יהיה לכם פחות זמן להשקיע בזוגיות.

נראה לי שעדיף כעת להשקיע משאבים בלנסות להחזיר חלקים טובים אל הזוגיות ביניכם, להשקיע בשני ילדיכם ולראות מה קורה הלאה.

כי תינוק במקום של דיכוי צרכים של חום ואהבה.. נשמע פרויקט גדול....והוא לא יפתור את מה שלא עובדים עליו בשטח כמו בטיפול זוגי לדוגמא.

אני מאחלת לכך הרבה הצלחה,