פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שרון שלום,

פרידה היא דבר מאד לא פשוט וזה טבעי שיש לך רגשות של כאב ושל "דאון" ויש תקופה של התאבלות על אובדן הקשר הזוגי.

אל תיאבקי ברגשות אלו או תלקי את עצמך שאת "לא בסדר" שאת מרגישה ככה.

לא ברור מה היה הרקע, אך אם בן זוגך החליט החלטה כזאת על סמך הוריו, תיתכן כאן אפשרות שגם בהמשך הזוגיות הוא היה נותן להוריו משקל רב במה שקשור לקשר שלכם וזה מאד קשה לחיות בזוגיות כזאת והשאלה אם זה מה שהיית בהכרח רוצה להמשך חייך?

יש כאן פגיעה של פרידה, יש כאן מעין "פגיעה אגו" (החוויה של למה הוריו לא קיבלו אותך?)

מה שאני ממליצה לך לעשות כיום זה לא להישאר עם ה"דאון" ורגשות חוסר הביטחון והדימוי הפגוע, מה שעלול להשפיע עליך גם על קשרים נוספים ואולי על עוד תחומי חיים.

אני ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע לשיחות, גם לעבד ב"ע" את מה שקרה לך בקשר אתו, עם הוריו, וגם לקבל כלים להתחזקות להמשיך הלאה, לשחרר ולדעת שיש עוד שמחכה לך.

יש אפשרות לגשת דרך קופ"ח מגיע לך שיחות דרך הביטוח המשלים (תלוי באיזו קופה ובאיזו רמת ביטוח) וכן באופן פרטי.

זו הזדמנות טובה להעניק לך משהו משמעותי לחיים שיביא אותך לתובנות, להיכרות עם עצמך, שייתן לך כלים ואני חושבת שזה הזמן.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ותדעי שכמעט אין אדם שלא חווה אהבות/פרידות ואבדנים.....

אך אפשר לקום מהם ואף להתחזק עוד יותר ממה שהיה... אפילו אם כרגע את לא רואה המקום הזה




בברכה,

היי
פרידה נראית כמו סוףהעולם ובצדק
אין אחד שלא עבר את זה
זה כואב וקשה. ותהיה תקופה של אבל
נסי בכל זאת לחיות את חייך ללכת למסגרת צבא/לימודים/עבודה ולפתח תחומי עניין ותחביבים
תרענני ותחזקי קשרים משפחה חברים
ומניסיון ונראה לי כל אחת תגיד לך
שאחרי תקופה וכשהיא הכירה את בן הזוג הנכון באמת
עבורה. היא רק בירכה על זה שהקשר הקודם נגמר ולא המשיך לחסום אותה. ובזכות פירוקו הגיענ אליה
הזוגיות הנכונה בשבילה

תודה על התגובה,
אני מטופלת אצל אשת מקצוע שתעזור לי במצב, אך העזרה שלה עוזרת לי לפרקים כלומר, עדיין יש לי ימים שאני מרגישה בדאון ולא שווה כלל.

שרון שלום,

זה טוב שאת בטיפול אצל אשת מקצוע.

חשוב לציין שטיפול הוא משהו תהליכי שגם במהלכו לעתים יכולים להרגיש הטבות וגם ימים פחות טובים, כפי שאת מתארת שאת חווה, "דאון".

התהליך הוא לא לינארי (קו ישר למעלה כל הזמן), אלא נע כל הזמן סביב דברים וחשוב לזכור שבטיפול גם נוגעים בכאב וחשופים, אך המטרה היא להגיע למקום טוב יותר עם עצמך, להמשך ולרכוש כלים.

מצטרפת להמלצה שקרן כתבה לגבי להעסיק את עצמך, חוגים, חברות, רענון קשרים, תחביבים, ללמוד משהו חדש, ספורט ועוד..

הרבה הצלחה.

מבולבלת שלום,

ציינת שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי ואני רואה בכך חוזק. שאת מזהה את המצבים שאת מרגישה שיותר קשר לך בהם ואת רוצה את ההכוונה המקצועית לכך.

חשוב לי לציין שאם יש משהו בטיפול שאת מרגישה שלא מספיק עוזר לך (ויפה שבדברים אחרים התחזקת בטיפול) יש בהחלט מקום לשוחח עליו עם הפסיכולוגית, זהו חלק בלתי נפרד מהקשר הטיפולי והטיפול. לדבר גם על הקשר ביניכם (את והמטפלת), יכול להיות שדרך זה, היא תוכל לעזור לך גם להבין דברים רבים שקורים לך בקשרים זוגיים.

מה שנשמע לי הוא שיש מקום להרחיב את הדפוסים שקורים לך בקשרים, על מנת לעזור לך גם בקשר הנוכחי (וכמובן לעבוד על מה שקורה לך בקשר זה).

בעיקר: מה חשוב לך בבן זוג, מהי אהבה ומהי התאהבות.
מהי החרדה להישאר לבד? האם יש משולמות אצל בני זוג או אצל בני אדם בכלל?
איך לגשת לשוחח עם החבר על דברים שחשוב לך שיתקיימו בקשר בצורה לא שיפוטית,, אלא בצורה מאפשרת, בונה הקשבה (איפה את רוצה שיקשיב לך יותר, איפה זה חסר לך).

על כל זה אפשר להתמקד בטיפול שלך וכאשר תביני את מקומות ההתנהלות שלך תדעי הרבה דברים לפני ה"בדיעבד" שציינת.

נקודה נוספת - אצל כולנו כבני אדם יש תהליך למידה שקורה לנו אחרי ה"בדיעבד" אחרת איך נלמד? אך אם כפי שציינת, את מזהה דפוס וקושי, בהחלט יש מקום לחזק אותו בטיפול כדי שתרגישי יותר בטוחה בעצמך, בקשר הזוגי ובכלל..

אני מאחלת לך הרבה הצלחה

זאב שלום,

ה"פרטים היבשים", גרוש בן 40 לא מטרידים אותי כמו שאר האינפורמציה שמסרת כאן.

ראשית, מספר ימי היכרות ואף שבועות, הם אכן מהירים להחליט על חתונה ומחשידים. הם לא מספיקים על מנת להכיר את הצד השני.

אני מעלה בפניך מספר נקודות:

איך הקשר שלך עם ביתך? האם אתה יכול לשוחח אתה על דברים?
האם היא נמצאת בלחץ להינשא?

במידה ויש קשר טוב עם הבת שלך או עם אדם אחר במשפחה, כדאי להפנות את תשומת ליבה לכך שנישואין הן לא דבר של מה בכך ואם נישאים לא טוב, היא יכולה למצוא את עצמה נשואה וכן עם ילדים ולחיות בחיים מאד לא פשוטים.

כדאי מאד לתת זמן להחלטה כזו ולבדוק טוב אם הגבר שהיא נישאת אתו אכן מתאים לה.

להינשא תחת לחץ מאד לא מומלץ, בלשון המעטה. מה מחבר בקשר הזה?
האם ביתך משתפת?

אנשים מתחתנים עם אנשים שיש להם מגבלה כלשהי (קלה/חסרת משמעות או יותר מורכבת ) ויכולים לחיות חיים טובים אם יש בסיס טוב, כך שזה לא חייב להסתיים לא טוב.

אך בהחלט יש כאן מקום לבדיקה של יותר זמן מיהו? משפחתו? תעסוקה? האם הוא באמת משתף את כל כולו או מסתיר (אם משתפים אפשר לקבל החלטה ממקום מושכל וזה בסדר, אבל לא לגלות מידע אחרי החתונה שזה מאד קשה). וכו'..

יש מקום לשקול להזמינו לארוחות משפחתיות ולהכירו טוב יותר מה שבהחלט נהוג כשקשר נהיה רציני יותר (וכן את משפחת הבחור) מה שיכול לשפוך אור נוסף.

אני כותבת מראש, שליטה מלאה על בחירותיה כבגירה לא תהיה לך וזה כואב ועשוי להביא לתחושת חוסר אונים. לעתים ילדים בוחרים את הדרך שלהם.

בברכה ובהצלחה,

אלמונית שלום,

את יודעת לבטא טוב מאד את מה שקורה בקשר ביניכם.

בעלך מראה בהרבה מאד דרכים את אהבתו אליך, דרך הפינוק, דרך הקרבה, דרך המגע ועוד..

יש אנשים שמעשים יותר משמעותיים אצלם מאשר מילים, מאידך, יש אנשים שיכולים לזרוק את המשפט "אני אוהב אותך" אך לא להתנהג את זה באמת כפי שאת מתארת.

הרצון שאת מעלה היא הסינתזה של שניהם ("הגם וגם") כלומר, שזה גם יורגש במעשים שזה כן נעשה וגם יאמר במילים.

בזוגיות, אנשים משפיעים אחד על השנייה ותיארת שאת עושה דברים למענו גם, כולל אמירות, מה שמאד יפה בעייני.

האם יש עוד מצבים שקשה לו לדבר עליהם מלבד האמירה של אוהב?

אלו דברים שאפשר לעבוד עליהם.
את יכולה להכניס תוכן מילולי של אהבה לקשר, לראות איך זה מפתח את הכיוון שלו. אתם יכולים גם (בלי לחץ) לנסות לדבר על מה מפחיד ב"לדבר את זה".
האם הוא ירגיש חשוף בפנייך אם יאמר משהו?
ויתכן וזאת ההתנהגות, פשוט להראות, להרגיש וכו'..שזה לא מבוטל כלל.

אני לא חושבת שהייתי עושה משהו מעבר.

הייתי מידי פעם מכניסה את המלל הזה לשיחות, כשאתם מדברים שיחת נפש על הקשר הייתי שואלת אותו מה זה להיות חשוף בפניך.

הייתי מפרגנת לו על החלקים היפים שהוא מביא לקשר ורואה לאן הדינמיקה של הזוגיות מתפתחת, בהחלט יתכן שבעתיד דרכך ודרך האינטראקציה אתך, יהיה לו יותר קל לבטא, לדבר כי בני זוג לומדים וחווים אחד מהשני.

ונהנית מהקיים.

מאחלת לכם הרבה אושר והצלחה,

מיכל שלום,

למענה יותר רחב, אפנה אותך בהמשך לפורום המתאים.

סביר להניח שהיעדר החשק המיני שלך קשור לקשיים בזוגיות, מה שקורה בזוגיות, משפיע על החשק המיני והרצון לקיים יחסי מין.

את מתארת היטב את מה שמפריע לך בזוגיות. אני לא "שומעת" פה קינאה מוגזמת שלך, אלא שאלה שלך לגבי התייחסות מרובה שלו לנשים, לגוף שלהן, שחלק מזה זה המקצוע שלו (צילום של נשים בלבנים).

לא צוין כמה זמן אתם ביחד, אך לא נשמע שאת רוצה לשנות אותו גם...

רק מספר דפוסים שאין בהם צורך ממשי בחיים כמו אותם "לייקים" דווקא לבחורות עם בגדי ים...

אפשר לנסות לדבר אתו ולומר לו שאת מפרגנת למקצוע שלו אך יש דברים שאת חושבת שהם פעוטים בשביל קשר זוגי וניתן לוותר עליהם, ממש כמו שאת מוותרת על דברים.

אם הוא לא מוכן להתפשר על אלמנטים מסוימים בשביל הזוגיות שלכם, נסי לחשוב אם תוכלי לחיות עם כל ה"חבילה".

מפנה אותך לפורום נוסף.


הרבה הצלחה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום מתוסכלת,

התשובה שאתן לא תהיה מקיפה דיה. מדובר כנראה בנושאים הקשורים לפערים במיניות ובאופן בו כל אחד ניגש לנושא האינטימי.


הייתי ממליצה להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום ליאת,

אני מניחה שלבעלך יש בעיות ושאלות מסוימות לגבי הנושאים שציינת. יתכן ואין לו כלים ויכולת לפנות לאנשי מקצוע ולברר- אולי גם מתבייש ולא רוצה שידעו על כך ולכן זו הדרך שהוא מוצא כדי לקבל תשובות. צריך לזכור שגם עבורו כאדם פרטי יש עולם משלו, עם בעיות, מחשבות.. שווה לשבת איתו ולנסות לברר, בעדינות, מה הוא מרגיש. אם את מתארת את הקשר כמערכת יחסים עם עליות וירידות - כנראה שיש דברים בגו וצריך לטפל בהם.

הייתי מסיתה את הפוקוס מתחושת העלבון שבוודאי את חשה לאור מה שגילית, ולהניח לה בצד. במקום זה - לשים פוקוס על הבעיות שהוא מעלה ולנסות לפנות לעזרה מקצועית מתאימה, כדי לקרב ביניכם ולעזור לקשר שלכם לצלוח.

תודה על המענה הענייני...לצערי היינו בטיפול זוגי שלא ממש הצליח..אבל אחשוב על דרך אחרת. שוב המון תודה ואכן אני חשה עלבון.

חגית שלום,

את מעלה כאן מספר התמודדויות שכולן מתנקזות לתקשורת ובכלל לקשר שלך עם בעלך.

יש צורך לחזק את דפוסי התקשורת ואת היכולת שלכם לדבר אחד עם השנייה על קשיים, על דברים שאת חווים, על מה מפריע לכם ועוד.. ובזוגיות אסור לפחד מלדבר על הדברים האילו.

לחמתך אין שום מקום לקבוע אם ומתי יהיה ילד נוסף.

ההחלטה על הבאת ילד לעולם היא בלבד של שני בני הזוג והיא עניינם בלבד.

בעלך יהיה צריך ללמוד לשים לה גבולות אך כאן יש נקודה נוספת: הוא משתף אותה בהרבה דברים. מבחינה אחת זה בסדר, היא אמו אך השאלה אם יש גבולות ויש דברים שהם "יותר מידי" מבחינת השיתוף שלו, שאלו תכנים אינטימיים (אינטימיות = לאו דווקא מין) אשר קשורים לזוגיות שלכם או אלייך.

בשלב הראשון הייתי מציעה לך לשוחח עם בעלך בעיתוי ששניכם רגועים ומפנים לכם זמן מהילדים, מהעיסוקים, משיפוטיות ובאמת לנסות לדבר על הדברים.
את יכולה לשתף אותו מה את מרגישה, גם מה את מעריכה אצלו וגם מה זה עושה לך הלחצים הללו וחוסר הרצון לילד שלישי אלא רצון להתמקד בזוגיות ולגדל את השניים.

לתאר לו מה את עוברת ומה החוויות שלך.

לגבי האימא הייתי אומרת שאת מבינה שיש קשר טוב אך יש דברים שכן חשובים לך שיישארו באינטימיות ביניכם (פיתחו את הנושא הזה).

נסו לבדוק האם הצורך לערב את האימא הוא במקום לדבר בתוך הזוגיות והאם הוא באמת הופך ל"ילד שלישי" גם של אימא שלו וגם שלך.. מבינת מספר דפוסי התנהגות שלו.

בשיחה תמיד כדאי גם לדבר על החיובי שיש בקשר כדי לראות תמונה כללית ואינטגרטיבית.

אני קוראת את זעקתך "אני רוצה שהוא יהיה גם חבר שלי, לא רק שאהיה אם לילדיו"...

במידת הצורך הייתי ממליצה לכם לגשת אף לשיחות עם מטפל/ת זוגי/ת כי ציינת מספר דברים מאד חשובים בזוגיות שבעזרת טיפול ובניית תקשורת טובה ואיתנה, אתם יכולים לחזק אותה מאד ולבחון מה קורה בדפוסי התקשורת בינו לבין אמו ולנסות לבנות משהו חדש, בעיקר עבורכם.


אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

ליאת שלום,

רגשותייך מובנים.

יש מעט חוסר טאקט בהתנהגות כזו לידך וטבעי שזה ייקח למקום של ביטחון עצמי, גם אם יש לך די ביטחון עצמי, זה עשוי לגעת שם ואף אישה אינה מושלמת או צריכה להיות כזו.

כמובן שאין זה מעיד שאינו אוהב אותך או את יופייך אך לא כל דבר צריך להיאמר לידך ממש כפי שציינת "כמו שיושבים עם חבר על בירה"..

יש כאן שאלה שהייתי לוקחת לעוד כיוונים, האם הוא נוטה לזלזל בעוד דברים, אצל אנשים אחרים? אצלך? הוא הוא מפגין התנהגות כזו?

אם הוא באופן כללי אדם שמפגין זלזול ויש לו דפוסים כאילו בכל מיני היבטים כדאי לחשוב אם בן זוג כזה מתאים לך.

אני חושבת שיש מקום לדבר על הדברים האילו שאת מרגישה.

את יכולה בהחלט לומר לו בצורה גלויה, לא תוקפת או מאשימה (=זה יזמין התנגדות והגנה), מה זה מעורר אצלך כל ההאדרה הזו שהוא עושה לנשים הללו מולך ובכלל.

לי לא נשמע שזה בא ממקום של קינאה אצלך, אלא ממקום של הפרופורציות שהוא מביא ומציג את הנשים ויתכן ואם היה פעם אומר אמירה כללית על דוגמנית, יתכן וזה היה "עובר אצלך ליד האוזן"...

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

מאור שלום,

אתייחס לדברים שהעלית.

מבחינת מסיבת הרווקים, הבנת את זה בדיעבד, זה היה נכון לומר לה את האמת ושאין מין או אהבה במסיבות כאילו. אך הנעשה נעשה ועל מה שאתה יכול לשוחח אתה היום זה שלא רצית שהיא תיפגע, שאתה לא חווה במסיבה כזו שום מיניות/אהבה או משהו שמשתווה לקשר ביניכם, אך הנקודה החשובה ביותר שאני רואה בהקשר הזה היא השימוש בכך כאשר רבים,

אנחנו עושים טעויות בזוגיות (או פוגעים לא בכוונה בבן/בת הזוג כמו בדוגמה שציינת) אך להשתמש בזה בזמן של מריבה יכול רק לגרום ליותר מתח ביניכם ועל זה הייתי מציעה לכם לשוחח.

להתפשר זוגיות - לחיות בזוג זה המון דברים נפלאים אך אלו גם פשרות.
כאשר גרים במרחק כזה כמו שאתם, מובן לי מאד שההעדפה של כל אחד יהיה להיות עם חבריו/משפחתו והסביבה המוכרת שלו.

אולם, כאשר רוצים לעבור לגור ביחד, חשוב מאד לדבר על הדברים בצורה הדדית ולא תוך הטחת האשמות וכעסים.

אתה מבין אותה ואת צרכיה, האם היא יכולה להבין אותך ואת צרכיך?
האם אתם יכולים להגיע לעמק השווה בנושא זה ולחשוב על כל מיני אפשרויות שיהיו אולי פחות נוחות ממקום המקור שהגעתם ממנו אך תוכלו לקבוע לכם כללים בזוגיות.

להיפגש עם החברים שלך, עם החברים שלה (ביחד וגם בנפרד) להתארח אצל המשפחות, זמן איכות לעצמכם ועוד..

הנקודה החשובה היא היכולת להגיע לפשרה, כי המשך הדרך תציב גם אתגרים של הגעה לפשרות בכל מיני נושאים.

לגבי החבר שלך,
זה בסדר שאתה מכבד את בת זוגתך שמועדון חשפנות לא יהיה בילוי קבוע.
אתה יכול לשתף אותה שזה לא מעניין אותך, אך להחליט מי יהיו חבריך - זו בעיה.
אתה יכול לומר לה שאתה מבין מה היא מרגישה ולשאול אותה מה מאיים עליה.

בעייני אם תגיעו למקום שאתם מדברים על הדברים האילו בלי שיפוטיות, באווירה נעימה ומתוך מקום שרוצה להתקדם בקשר, אתם תוכלו לצאת מרווחים. (בעייני על כל מה שעלה כאן..)

אמור לה את זה וראה איך היא מגיבה..

בהצלחה רבה!

אני ממש יש לי רגשות עליה בצורה מטורפת אני אפילו חושב שאני מאוהב בה אבל זה קשה להיות האוהב היחידי כשאצלה אין בכלל. מה אני צריך לעשות אתה כבר יומיים לא דיברתי אתה ואני באמת לא מפסיק לחשוב עליה בבקשה תעזרו לי תנו לי טיפים כי גם קשה לי כי היא גרה רחוק מאוד ועובדת סופ"ש ככה שכמעט ובלתי אפשרי להיפגש באזרחות אבל באמת שאני מוכן אפילו לחכות אתה עד לשחרור שלה שזה עוד 4 חודש ואני עוד 7

דניאל שלום,

אני מגיבה לאחר קריאת שני הפוסטים שלך.

אני מבינה שהמצב לא פשוט עבורך. כנראה שמאד מטריד אותך למה היא אתו ולא אתך. אני מבינה אותך ואת רגשותייך, הם מאד מובנים וטבעיים.

אני לא חושבת שהיא מרחמת עליך (מדוע? האם אתה פחות טוב מאחרים?)
לעתים זה עניין של עיתוי, לעתים אדם באמת תפוס שזה גם עיתוי, לעתים נרקמים יחסי ידידות (לא מציינת שדווקא זה מה שהיה קורה כאן אילו היו מבשילים תנאים אחרים).

אני רוצה כרגע להגיב למצב שאתה נמצא בו.

ההתנהגות שלה (מה שענתה לך על המייל) יכול לנבוע מכנות אמיתית שיש אדם שהוא נמצא שם עבורה.

מה שהייתי מציעה לך לעשות הוא להוריד פרופיל (מולה..)

התחושה שלי שהאינטנסיביות של הקשר בבסיס מעט פוגע בך וגורם לך לכל מיני מחשבות לגבי מתי היא יוצאת, האם הלכה אתו, כמה זמן היא בפייסבוק ועוד ואתה לא מספיק משוחרר אלא מוטרד מאד.

זה מאד טבעי להתאהב, זה גיל יפה, אתה צעיר ואתה עוד תתאהב..

אך הפעם עם אובייקט שהוא פנוי עבורך ולא עם אובייקט שהוא תפוס שזה גורם למצוקה.

יתכן שהבחור שהיא יוצאת אתו ממלא עבורה פונקציות מסוימות והקשר אתך אחרת (יותר ידיד, כי לא תצא עם שניים מאותו בסיס ולא הייתי מציעה לך לעולם להיכנס למעגל כזה גם אילו הבחור היה משרת בבסיס אחר. זוהי עגמת נפש לכל הנוגעים בדבר ומגיע לך יותר).

אתה אמרת לה מה אתה מרגיש כלפיה, מבחינתך יש לך היכולת להביע רגשות, לשוחח.

חשוב שלא תהיה "בתחרות" עם הבחור ההוא כל הזמן.

ותאמר לעצמך שאתה ראוי בדיוק כמו שאתה. במידה והקשר ביניהם לא יצא אל הפועל, היא תצטרך לעבור דרך המסע הזה (אם נשים הן "נזילות" אצלו כרגע או בכלל, לא ברור)

הייתי מנסה להתמקד בבסיס בדברים אחרים/חברים אחרים החובות לצבא/תחביבים וכו'..
וכן כשאתה מחוץ לבסיס לבנות לך דברים.


במידה ויהיה מצע שתוכלו לפתח בו קשר אמתי כמו שאתה רוצה (ללא אדם נוסף, עם ההתייחסות והאהבה אליך וכו'..) תוכל לתת לכך אפשרות, אך כרגע הייתי מורידה הילוך, לא בהפגנתיות או בכעס, אלא לשמור על עצמך ולומר לעצמך שזה מה שיכול להיות כרגע, מה שיהיה בעתיד? לא ידוע. אל שזה יבוא ממקום משחרר ולא "היאחזות בכוח"

ואולי בהמשך הדרך תוכל להכיר בחורה שתוכלו להיות אחד עם השנייה במערכת יחסים שנותנת לשניכם מענה הדדי.





אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

תודה רבה על ההשקעה שלך ואני חושב גם פשוט כבר לרדת ממנה ושבאמת הגזמתי אתה

כשאני יראה אותה פעם הבאה האם כדי לי לבוא ולהגיד לה "שנראה לי שהגזמתי קצת וראיתי שלא נוח לך ולא רצית לנסות לפגוע בי". ??

דניאל שלום,

אמירה כזו שאתה מציע לומר עשויה לבוא ממקום של התנצלות על מה שאתה מרגיש עם עצמך ואין צורך לומר גם שראית שלא נוח לה - מספיק שתתנהג את זה מבחינת מה שאתה "לוקח" מהסיפור, הכל מעבר למילים יהיה מובן...

גם אם הייתה טעות (כל כך מזערית בעייני) בכל הסיפור הזה והרי כולנו בני אדם והרי כולנו טועים ובהכרח גם נטעה..

לא הייתי אומרת לה דבר.

הייתי שומרת על נימוס כמובן "שלום" וכל זה ושומרת את התובנה מהסיפור אתה לעצמך - אתה זה שחשוב בכל הסיפור כאן.




הרבה הצלחה!

שאני פשוט כל היום אתה ביחד וככה זה תמיד היה

ואף פעם לא הראיתי לה שיש לי רגשות כלפיה אז היא לא תרגיש בהבדל

דניאל שלום,


יתכן וחשיפת הרגשות מבחינתך לא נוחה לך כעת ואתה מרגיש צורך "לסגור את העניינים" שלא יישאר משהו לא סגור.

יש אפשרות נוספת,

קיבלת החלטה נכונה.

אם תרגיש שיש מתח ביחסים בגלל משהו לא סגור, אין צורך להתנצל, אפשר לומר שזה בסדר שכל אחד המשיך בדרכו...

אם הכל נמשך כרגיל - לא הייתי מעלה את הנושא.


בברכה,

דניאל שלום,


יתכן וחשיפת הרגשות מבחינתך לא נוחה לך כעת ואתה מרגיש צורך "לסגור את העניינים" שלא יישאר משהו לא סגור.

יש אפשרות נוספת,

קיבלת החלטה נכונה.

אם תרגיש שיש מתח ביחסים בגלל משהו לא סגור, אין צורך להתנצל, אפשר לומר שזה בסדר שכל אחד המשיך בדרכו...

אם הכל נמשך כרגיל - לא הייתי מעלה את הנושא.


בברכה,

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

הי לירי,

עוד מוקדם לדעת להערכתי. נסי להמשיך את הקשר ההתחלתי הזה ולראות איך הוא מתפתח. חשוב לזכור כי בהתחלה עוד אין מחויבות ועל פניו הוא לא עושה משהו לא תקין. עם זאת, אם את ממשיכה להרגיש שהבחור לא רציני ומכניס אותך למשבצת של "ליתר ביטחון" זה בהחלט לא הבחור שאת מחפשת.

לסיכום- המתיני מעט ואל תהססי לשאול אותו דוגרי מה הוא מחפש.

בהצלחה רבה,

ענת שלום,

בתחושה שלי, למרות שיש לעתים לבטים (ואת באמת סה"כ בן אדם וזה מובן), את יודעת לקרוא את המצב ואת מבינה שזה פוגע בך.

לא תמיד ניתן להעביר קשר שהיה רומנטי לידידות נטו או אפילו לקשר רומנטי לא מחייב.

כי הוא לא מספק את מה שהאדם השני רוצה וזה את "מכלול החבילה".

מובן לגמרי שקשר ידידותי אתו עשוי לגרום לך לעגמת נפש ממספר היבטים, את תתקשי להיפרד ממנו, זה עלול להפריע לך להכיר בחור חדש, הוא יכול להכיר בחורה חדשה, מה שיכול לגרום לך לתחושה לא נעימה ואת תישארי עם תחושה שאת לא מקבלת את המכלול שאת רוצה לקבל.

מה שאני ממליצה לך, במידה ואתם לא מצליחים להגיע לעמק השווה או לחשוב "מחוץ לקופסה" לגבי שימור הקשר או להיפגש גם אם אתם רחוקים ולנהל קשר אשר כולל את כל ההיבטים החבריים אך לא "חצי" קשר. לא להישאר מתוסכלת ואם הוא לא יכול לחכות, להמשיך הלאה ולא להישאר בחוויה של "און אנד אוף" ושהוא מחליט מתי אתם בקשר ומתי לא מה שלא מאפשר לך שליטה על חייך.

את יכולה בהחלט לומר לו בכנות שזו חווייתך ואת לא יכולה להתפשר על משהו שלא עושה לך טוב.

שאלה נוספת עד כמה הוא יכול להיות יצירתי (נניח פעם את תישארי אצלו ופעם הוא אצלך עד שיעברו החודשים הבאים)

במידה והוא לא יכול להתחייב לזה, המשיכי הלאה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

אורן שלום,

ממה שאתה מעלה האישה פשוט לא מעוניינת (ללא כל אשמה בך.. לא כולם מעוניינים בנו..) והיא לא יכולה לומר את זה או שהיא כרגע לא מחפשת קשר...

לדעתי יש שתי אפשרויות:

אחת היא לשחרר, מה שאתה כתבת "להניח לה" אך לא הייתי הורסת יחסי שכנות איתה, כן לומר שלום וכן לשמור על קשר נחמד ונעים של שכנים.

אפשרות אחרת היא לומר לה שאם תרצה בהמשך הדרך לצאת/להיפגש וכו'.. בכיף. ואז אתה מגלגל את הכדור למגרש שלה. ויכול להחליט אם זה מתאים לך אם וכאשר זה יקרה וכן אם אתה תהיה פנוי אז..

בהצלחה רבה,