פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אירית שלום,

חשוב לקחת אויר, לנסות לא לקבל עכשיו החלטות הרות גורל אלא לנסות לבחון מה קורה אצלך עכשיו.

אנסה להתמקד במספר נקודות, ממה שאת מעלה כאן.

אתייחס תחילה לקשר הראשון עם הבחור שאת נפגשת -
התחלת קשר, אתם בראשיתנו, יצאתם מס' פעמים ואם יש רצון להמשיך לראות איך הקשר מתפתח, כמובן יש לתת לו מקום. קשר עם בחור שרודף אחרייך, שאת תהיי "נר לרגליו", "מלכה" או שמיד תהיה חתונה, עשוי להלחיץ (=גם דברים חיוביים בחיים יכולים להיות גורם ללחץ). מה שאת מעלה שאין משהו הדרגתי בהתפתחות הרגשות בקשר, יש משהו של "אידיאליזציה" הכל "ורוד". במציאות, כל בני האדם אינם מושלמים, יש להם תכונות שכוללות רבדים שונים, גם טובים וגם פחות וזה בסדר, כי אין שלמות.

גם בכל קשר שאת תפתחי, אין זה משנה עם איזה בחור, היעדר השלמות תצא לאור בסוף, כי זה קשר בריא, קשר אשר מכיל בתוכו את ה"גם וגם", אשר יכול להכיל בתוכו את החלקים של ה"מלכה" שבך והן את החלקים של "האישה הפצועה" שהיא לא משולמת, שיש בה פגיעויות, ממש כמו שיש בכל אדם וזה קשר בריא לצמוח בתוכו (ממש כמו שאת תכילי ותקבלי את הגבר שאת תבחרי להיות אתו).

קשר שכולו רק תפיסה של ורוד ואידיאל הוא מעוור ולא רואה את האדם כשלם.
יתכן מאד וקשר כזה יכול להצליח עם הבחור שאת יוצאת אתו, אך צריך כמובן לתת לזה זמן להתפתח.

הבחור השני -
הקשר עם הבחור השני וירטואלי. את לא יודעת איך זה לפגוש אותו.
יתכן והלבטים שעולים והמשיכה שעולה להתכתבות אתו ולתכנים שעולים שם, משקפים משהו שקורה לך דווקא בתקופה זו בדינמיקה שקורית לך עם הבחור הראשון.
אפשרויות הן חשש מהתקדמות הקשר ומיסוד (=אפילו חשש לא מודע), חשש מבחירה לא נכונה, חשש מנושא ה"אידיאליזציה" שהוא עושה לך והחיזור האינטנסיבי שיכול להרחיק (אפילו שמחמיא).

כדאי לבחון עם עצמך על מה עונה לך הקשר עם כל אחד מהבחורים.

אין ספק שצריך לבחור באחד ואני מבינה שזה לא פשוט.

אם התחלת לצאת עם הבחור הראשון למס' דייטים, כדאי לנסות לבחון את הקשר, אך בקצב המתאים ולהשקיע בו את המשאבים.

מה שקורה כשיש שני בחורים בתמונה, לא באמת ניתן להשקיע את האנרגיה הרגשית וגם את הפניות לקשר אחד.

זה כמובן אומר לנתק את הקשר עם הבחור השני אם את באמת רוצה לתת סיכוי אמיתי לקשר.

במידה ומכל סיבה שלא קשורה לבחור השני שאת זה כדאי לנטרל (=את הסיבה), הקשר לא יצליח (מאחלת לכם שכן), אזי אפשר לנסות עם הבחור השני, אך מתוך מקום של פניות מלאה אליו.

לדעתי זה גם יביא אותך ליותר שלמות, שלווה ורגיעה.

מאחלת לך הצלחה,

מיכל שלום,

המחשבות, הרגשות וההשוואות שאת מעלה כאן קשורות לנושא של ביטחון ודימוי עצמי.

מה שחשוב כאן הוא מה שאת חושבת לגבי עצמך. איך את תופסת את עצמך, את חזותך, את שאר התכונות שלך.

אתייחס למספר דברים.

נקודה אחת חשובה, גבר (כוונתי כאן לשני המינים כמובן), יכול להימשך גם לאישה כזו וגם לאישה כזו. אין זה מעיד אם חברתו הקודמת הייתה בעלת מבנה גוף מסוים או חזה מסוים ואת נראית אחרת שמשיכתו אלייך פחותה..

נקודה נוספת, חשוב לזכור שגוף, חזה וכו'.. מחוברים לאדם, למכלול שלם של אישיות, חכמה ועוד מכלול תכונות שהן "חבילה אחת" והכל ביחד. כך שגבר לא נמשך ל"שד" או ל"גוף בלבד" אלא למכלול של דברים ביחד שכמובן גם מורכבים ממשיכה מינית אליך ולגופך, אך אינם תלושים מאלמנטים אחרים.

עתה אני מגיעה לנקודה החשובה ביותר,

ההשוואתיות שלך נובעת מהמקום של הקנאה. מה שיש לה שאין לך, האם הוא אוהב אותה/נמשך אליה יותר ממך. את זקוקה לאישורים חיצוניים על מנת להיות רגועה יותר.

אני מבינה את הרגשתך, היא נובעת מכך שאת אינך שלמה עם עצמך. זה לא משהו נדיר שיש סוגיה עם ביטחון עצמי/דימוי עצמי, אך זה בהחלט משהו שניתן לעבוד עליו ולחזק אותו והוא קשור אליך ולא לאקסית...

מה שחשוב הוא מה שאת חושבת על עצמך, איך את חווה את עצמך.
ויש כאן נקודה נוספת, אישה יכולה לחוות את עצמה מינית/מושכת ועוד.. גם במקום של היעדר שלמות, כי אין שלמות באף אחד ואף אחת. יש הגעה לאני כ"שלם" עם המעלות ועם החסרונות ואת כל זה לאהוב ולקבל.

וכאשר מגיעים לקבלה הזאת, המקום של ההשוואתיות פוחתת מאד ואת מקבלת את עצמך יותר ומבינה שחבר שלך אוהבת אותך בדיוק כמו שאת וזוהי את שמבקרת את עצמך ומשווה את עצמך - לא הוא....

חשוב לשנות כאן דפוסי מחשבה.

את לא אדם אחר

את טובה בדיוק כמו שאת

לראות את החיובי אצלך (הן חיצוני והן פנימי)

להבין שכל ניסיון להשוות עצמך לאחרים נובע בדיוק מהמקום של חוסר ביטחון ותמיד יש אחרת שיהיה לה יותר במשהו אחד ופחות במשהו אחר... כך שזה מיותר..

יש לך חבר שאוהב אותך ונמשך אליך ואומר לך את זה.

לקבל את זה שיש לך קושי עם הדימוי העצמי ושזה ניתן לשינוי ולא לכעוס על עצמך שזה קיים.

כל אילו יעזור לך יותר להבין את עצמך ולאהוב את עצמך.

מאחלת לך הרבה הצלחה בקשר וחג שמח,

היי

חג שמח!

את לא חייבת להתגרש כדי לשנות את האושר שלך בחיים!

ישנם עוד כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי לשפר את היחסים שלך עם בעלך, אם יש בך את הכוח ואת הרצון ל"התעלות" שוב...זה כדאי!

תמיד תוכלי לעשות חושבים ולבדוק אופציות נוספות אבל רגע לפני שאת עושה צעד משמעותי כדאי לך לבדוק את האופציה הראשונה והיציבה, זו שאת נמצאת בה כעת, למרות הקושי ולמרות הדברים שציינת זה ניתן לשינוי.

הרצון צריך להיות של שניכם יחד, השאלה מי לוקח על עצמו את המשימה להיות הראשון?

בהצלחה וחג שמח

אני מרגישה כאילו לא אוכל לחזור ולאהוב אותו..... לחזור להימשך אליו... להיפך. מרגישה שזה מחמיר.

היי

תשאלי את עצמך איך התאהבת בו לפני 5 שנים? מה היה אז שלא קורה היום?
איך את מגדירה את התקשורת שהייתה לכם בתחילת הקשר?

ואולי...
מה שקרה לך לפני כמה חודשים עם הבחור...זה אותה גברת בשינוי אדרת?...

אם את מתלבטת כנראה שיש לך סיבה כי אם זה כ"כ טוב אז בעצם למה לא?

אני לא בעד ולא נגד כי אדם צריך להיות במקום שטוב לו, אבל לפעמים אנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס הריקה האם זה המקרה?

גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה

היי

מצד אחד אני נוטה להסכים איתך את כותבת > הוא לא מתאים לי > אני לא אוהבת את עצמי לידו > אף פעם לא התגאיתי בו וכו'

מצד שני (תמיד יש צד שני...)בגלל שהייתי בסרט הזה אני יכול לומר לך כמעט בוודאות שההתאהבות החדשה מסתירה לך את הדברים הטובים שכן היו לכם, הרי זה לא ייתכן שחיית לצד אדם במשך 5 שנים! בתחושות הקשות שציינת,
זה לא מסתדר לי כי את נשמעת בחורה אינטליגנטית שיודעת מה היא רוצה,

תשאלי את עצמך בכנות מה היה קורה אילו לא היה את צד ג' בתמונה?

אם תצליחי לבודד את הרעשים מסביב ולשמוע רק את השיקולים האישיים והמשפחתיים שלך... במידה ותקבלי החלטה שאת רוצה לצאת לדרך חדשה אז עשי זאת כמו שצריך כדי להבטיח לעצמך חיים טובים יותר מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הילדה של שניכם.

גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה

התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר

התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר

בקיצור - המסלול הרגיל שרב הזוגות בעולם עוברים, צד אחד לא מרוצה מנסה להחיות את הקשר, צד שני לא מבין מה הבעיה והדרך לבגידה היא עניין של זמן,

תסלחי לי מראש אבל טעית בדבר אחד מהותי "הרמת ידיים"! אני לא יודע למה זה לא הצליח אולי כי לא עשית זאת נכון? אולי כי מראש את נוהגת לוותר ולא ללכת עד הסוף...ואולי הוא ורק הוא הבעיה? ואולי שניכם ביחד וכל אחד לחוד עשיתם שגיאות שהובילו אתכם למצב הזה?

מאחר ויש לכם במשותף 2 ילדות, מה גם שילדת לפני חודשיים!!! בהחלט לא תקופה קלה...לא הייתי ממהר להסיק מסקנות ולברוח מקשר אחד ולהיכנס לקשר חדש באותה נשימה...

להיפך - קחי אוויר תעשי פסק זמן שבו תלבני עם עצמך או בעזרת ליווי מקצועי מה חסר לך מה את היית רוצה שייקרה לך?

ובאמת...מה היית רוצה שייקרה?

שרון שלום,

את עומדת בפני התלבטות מאד לא פשוטה.

המפגש עם הבחור הנוסף, מעלה אצלך רגשות ותחושות רבים שאת לא מרגישה בתוך הנישואין שלך ואת עומדת בפני התלבטות מה להחליט? האם את צריכה להחליט עכשיו?

החלטה על פירוק משפחה היא אכן מאד לא פשוטה.

אני מאמינה גם שדרך פורום לא ניתן לתת תשובה מספקת לכאן או לכאן כי הפורום מוגבל ביכולת להבין תהליכים שאת עברת/עוברת ובקבלת תמונה שלמה.

אנסה להאיר לך מס' נקודות ולתת לך המלצה חמה.

בנישואים יש תקופות, לאורך מעגל החיים יכולות להיות תקופות שתחווי שפחות נעים/מתאים/טוב לך. האם לטפל? עד איפה לטפל? מתי לומר שזה הסיום?

אין ספק שהבחור החדש שהופיע מהווה מעין "זרז" לחשוב על השאלה (חשוב לי לציין שאין כאן שום שיפוטיות אם כי רצון לעזור לך לבחון את הדברים שאת מעלה)
וזה גם טבעי, כי הוא מפגיש אותך עם "עושר" רב שאת פחות חווה כיום בנישואים שלך.

משיכה מינית/עניין/"משלים אותי" ועוד.. שהם דברים לא מבוטלים.

קראתי מה ענית לבני שלא התנשקתם מס' שנים כי בעלך אינו אוהב.
האם לבעלך יש קושי באינטימיות? (ששאלה)

לא ניתן לדעת מה יהיה אם תחליטי להיפרד מבעלך. כוונתי האם הבחור יישאר, האם יוכל לקחת על עצמו גידול ילדים וכל מה שכלול במה שאת מביאה אתך, האם כשזה יהיה "רגע האמת" הוא יקבל רגליים קרות? יתכן וכן.. יתכן ולא..


אני כותבת זאת כי ההחלטה של פרידה כדאי שתהיה שקולה, לא פזיזה, לקבל אותה עם ליווי ומתוך מקום של בחירה פנימית עמוקה ולא כי יש מישהו אחר.

הצעתי אליך: מציעה לך בחום בתקופה זאת לקבל ליווי של איש מקצוע מטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת יעזור לך לברר כל מיני דברים שיתנו לך הרבה כלים להבין את עצמך והן כלים להמשך הדרך:

מה הייתה הבחירה בבעלך, הבחירה להקים אתו משפחה, מה השתנה עם הזמן, האם באמת את שלמה עם הפרידה, האם את רוצה לנסות לעבוד על דברים (במקרה כזה אפשר לצרף את בעלך לפגישות), הטיפול ינסה לעזור לך לברר מה באמת מה נכון לך כיום ולהיום יותר שלמה עם החלטה שתקבלי, עם יותר תובנות, עם יותר יכולת להתבונן בעצמך (רגשית) ועוד.

זה מסע ששווה לך להשקיע בו...

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,

אתם צודקים. המצב הוא כזה.
אני מרגישה את הריחוק מבעלי כבר כמה שנים...הרבה לפני שהכרתי את הבחור החדש. לפני שנה גם רציתי להתגרש הצעתי לבעלי טיפול והוא אמר "זה שטויות הכל יהיה בסדר" החלטתי לנסות לעשות שינוי עם עצמי...להתקרב פיזית יותר פחות לריב....לבלות איתו יותר וכו..... התכחשתי למה שאני מרגישה . אחרי שנה הבנתי שאני משקרת לעצמי ופשוט לא טוב לי איתו. אפילו קיוויתי שיבגוד בי כדי שתהיה לי סיבה טובה לעזוב.
לבחור החדש יש שתי בנות קטנות....שכבר פגשו את הבת שלי והן נהיו חברות ויש בינינו חיבור טוב. אנחנו מוכנים לאחד את החבילות של שנינו. הוא גדול ממני במספר לא מועט של שנים. אני מכירה אותו מהעבר הרחוק שלי ועכשיו ניצרה הקירבה הזאת. הוא מבין אותו אנחנו מדברים באותה שפה וכייף לנו יחד.
אני פשוט רוצה להיות מאושרת וכשאני אהיה מאושרת גם הבנות שלי יהיו.הן בסדר העדיפויות שלי. אני קודם מסתכלת בטובתן.... אבל גם לא רוצה להיות עאומללה בזוגיות ולשקר לעצמי.

שרון שלום,

ממה שאת מעלה, הקשר עם הבחור השני כבר התקדם, לרבות היכרות עם ביתך ואני מניחה שבעלך אינו יודע.

המלצתי לקבל ליווי בכל התהליך ולבחון את הדברים לכאן או לכאן וגם אם זה לקבל החלטה של פרידה, לקבל את הליווי הנכון עבורך ועבור משפחתך.

ליווי מקצועי כי מה שקורה היום הוא שאת מתנהלת עם חיים כפולים וזה בוודאי לא מומלץ לאף צד, זה יותר מבלבל ויותר "מושך" אותך לקצוות ובוודאי לא נכון לך, לבעלך ולבנותייך.


בהצלחה ובברכה,

הצעתי לו טיפול זוגי....
לפני שאעשה צעד משמעותי.
את עושה טיפול לזוגות?

ממה שהעלית נראה שנכון לבדוק מה הצרכים שלך היום, טיפול זוגי שנעשה במקביל לקשר נוסף, לא יעיל. ניתן לבחון ע"י שיחה טלפונית איך כדאי להמשיך.

לשאלתך, אני מטפלת גם בזוגות.

אפשר להתקשר אליך?
ביום ראשון

כן

היי

חג שמח!

אתה צודק, שגרה זה רע!

השינויים לא חייבים להיות גדולים כדי לגרום לכם להרגיש יותר טוב במקום שאתם נמצאים בו, קח אחריות על החלק שלך בקשר הזוגי, תמצא לך "פתחי יציאה" משלך ולאט לאט תרגיל את הבית שלכם שלא חייבים לעשות את הכל ביחד,

יציאה מהבית שגורמת לך מצד אחד להשתחרר קצת, ומצד שני למלא את הבטריות כדי להיות אדם טוב יותר ולהביא את הטוב הזה לתוך הבית...זוהי הנוסחה המומלצת שתשדרג את הקשר הזוגי שלכם לכל החיים!

חג שמח - ובהצלחה

אייל שלום,

אתה מעלה נקודה חשובה.

את שואל איך אפשר, בתוך הזוגיות, לשלב גם את העולם של כל אחד מהצדדים של בני הזוג, לרבות חברים, תחביבים, עיסוקים (כמובן כל אחד יכול לקחת את זה למקום שחשוב לו) וזאת, מבלי להפריע לדברים שעושים ביחד במרחב הזוגי, אלא אפילו, דווקא מהדברים שכל צד גם מתפתח דרכו בנפרד, להפרות את הקשר הזוגי ולהביא אליו תכנים נוספים והתפתחויות.

המקום של כל אדם כאדם הוא גם חשוב.

יתכן והצרכים שלך ושל אשתך שונים כאן והפער היום יותר בולט ומפריע לך.

יתכן ואשתך פחות זקוקה לחברים נוספים, אולי פחות שמרה על קשר עם חברות, מסיבות שונות.

כנראה במהלך הזמן, אתה מזהה שזה חשוב לך וזה עשוי להיות טוב גם לאשתך וגם לקשר.

טוב יהיה אם תיקח לך את המקום הזה בתוך הקשר, בין אם זה להיפגש עם חבר, ללכת לחוג/קורס/משהו שמעניין אותך להתפתח בו/לצאת עם חברים. כל זאת כמובן בתיאום עם אשתך.

יתכן והיא תחווה זאת כאיום על מערכת היחסים (כי זה לא קרה עד היום במהלך מערכת היחסים, אתה מציין שיש בה תלותיות, חוויה זו היא סובייקטיבית, אך חשוב להבין שהיא עשויה להיות קיימת) מה שהייתי מציעה לך, זה לעודד אותה שתמצא לה גם מרחב שלה ושאין זה תחליף למקום שלכם כזוג.


נקודה חשובה:

הייתי מתייחסת למצב של "לא מסתדרים", האם זה רק במובן של התלות ושאין פעילות עם חברים מחוץ לזוגיות או שיש גם שיגרה ודברים אחרים בתוך הזוגיות שכדאי כמובן להתייחס אליה ויש לכך בהחלט מקום גם במרחב הזוגי שלכם (אני מניחה שמדובר ב"גם וגם")

כך שאם נסכם:

*יש בהחלט מקום לכל אדם שנמצא בזוגיות גם להיות בקשר עם חבר קרוב/חברים/לפחת תחביבים וכו' וזה יכול מאד לאפשר התפתחות אישית, אשר עשויה להשפיע על החיים בכלל והזוגיות בפרט.

*יש מקום בנוסף, לבחון מה חשוב לכם בתוך הזוגיות שלכם, איפה הייתם רוצים לפתח, לשנות, להוסיף ועוד...

מאחלת לך בהצלחה וחג שמח,

השאלה אם היא מרגישה מושכת ואם התקשורת ביניכם טובה. אם רבים הרבה זה לא קרקע טובה להכנס למיטה. מצד שני אולי היא רואה את עצמה כאמא ושכחה שהיא קודם כל אישה.אולי קצת לחזר לקבוע דייט איתה להתקשר לבייביסיטר. לבקש לעשות עבורה משהו נחמד. אולי מסאז שמעורר קצת או בילוי כמו פעם עם קצת אלכוהול שיעורר את החרמנות.

רונן שלום,

ממה שאתה מעלה, בהחלט יש מקום לבדוק מה קורה ביחסים ביניכם וזה נכון לעשות זאת לפני קבלת החלטה משמעותית כמו הרחבת המשפחה (הבאת ילד נוסף לעולם, עשוי להוסיף את הריחוק הקיים ביניכם).

מיניות משנה פניה במהלך מעגל החיים. אין זהו "גזר דין" ויש מקום לבחון מה קורה עם האינטימיות והמיניות בקשר שלכם היום.

כשיש ילדים, טבעי שיותר אנרגיות ומשאבים מופנים לגידול שלהם, אולם אפשר ורצוי ללמוד גם לשלב את המקום הזוגי שלכם בתוך המקום המשפחתי. כך תוכלו לשמור הן על התא המשפחתי ועל צרכיו והן על הזוגיות שלכם שכוללת את זמן האיכות הזוגי, את האינטימיות ואת הזמן למיניות שלכם.

לעיתים היעדר סקס או שינוי משמעותי בצרכים המיניים, יכול להאיר משהו בתוך הזוגיות שחשוב להתבונן בו, על מנת ללמוד מה קורה ולהתפתח ממנו וכדאי ששני בני הזוג יהיו שותפים להתבוננות זו.

אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי (זוגות רבים נעזרים לאורך כל מעגל החיים).

על מנת לנסות לבחון ביחד עם איש מקצוע, מה בדיוק מוזנח שם, מה הצרכים שעולים אצלך, אצל אשתך, מה חסר היום, מה ממלא את כל אחד היום (גם מחוץ לזוגיות בתחומים שונים וגם בתוך הזוגיות) ומה חשוב לכם שיתקיים בתוך הקשר ואיך ניתן לתקשר טוב אחד עם השנייה ולהבין אחד את השנייה (לרבות הצרכים, הרצונות, משאלות, פנטזיות ועוד, בהדדיות).

מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,

שלום לך,

אני אכתוב בקצרה כי באמת אינני רואה סיבה להרחיב: בשל העובדה שכ"כ הרבה זמן נלחמת על הנופש הזה שלא הגיע עד כה, יש "לרדת מהעץ", לוותר, לבוא לקראת ולחשוב גם על ילדייך - ולהצטרף אליו לנופש. תהיי חכמה, תראי בגרות והתחשבות והדבר לבטח ישתלם לך. תיווכחי להבין שככל שתעשי ויתורים (בגבול הרצוי) ותבואי לקראתו, הוא יעריך זאת יותר, גם אם לא יבטא זאת ממש במילים.

תהנו ובהצלחה,

שלום נטע,

זוגיות מרחוק יכולה להתאפשר אם בני הזוג מוכנים לכך, מוכנים לבוא זה לקראת זו ולהבין שיש להשקיע בקשר יותר מבעבר. יש קשרים איכותיים מאוד וקרובים למרות מרחק, ויש בהחלט אנשים שמוכנים לחיות כך תקופות ארוכות והזוגיות שורדת את זה ואף מתחזקת ברגעים כאלה.

יהיה חשוב לקבוע על פי הלו"ז של שניכם מתי תיפגשו, מה בא לפני מה (סדר קדימויות), לתכנן סופ"שים ביחד או חופשים. זכרי שיש חופשות סמסטר שלמרות שהן נועדו למבחנים הן בכל זאת מפנות זמן מסוים. זכרי שכל שנה אקדמית היא לא שנה מלאה, וצריך לזכור את עינין הגמישות וההכלה של כל אחד מכם זה לזה. אני לא רואה סיבה לסיים קשר או אפילו לחשוב בכיוון, בשל מרחק - אפילו אם הוא רב. אני חושבת שזה יותר מאיים עלייך מבחינת "מה יהיה הלאה", ופתאום כששניכם תיחשפו למסגרות כ"כ תובעניות עם אנשים אחרים- איך יהיה זמן להשקיע בביחד שלכם. אך אם הזוגיות חזקה ואתם מראש יודעים שזה זמני וזאת תקופה, וכל אחד יעשה את המקסימום- לכו על זה ויהיה בסדר.

מעבר לכך חשוב ללמוד את מה שאת מייחלת לו ולא להתפשר על המקצוע שלך, כיוון שאז תחושי לאורך הדרך ש"בגללו" וויתרת ויכולת להיות במקום אחר וכו'- לא כדאי. חשוב שכל אחד ילמד את מה שנכון לו ובמיקום שנכון לו- ולהתמודד עם האתגר ביחד.

בהצלחה רבה,

רונן שלום,

קשר זוגי עם אישה שיש לה ילד מכיל בתוכו את הצרכים של הילד ואת התפקיד של בת הזוג שלך כאם לילד.

ממה שאתה מעלה, אני מבינה שקשה לך, יחד עם זאת, אתה לא רוצה לקבל החלטה ממקום פזיז ואתה רוצה להיות בטוח שמה שאתה מקבל הוא מהמקום הנכון (כמו שאתה מציין "לא מהמקום שחושש להיות בודד"). החלטה לא ממקום שמפחד לחזור להתמודדות קודמת ולחשש לא להכיר בת זוג אחרת, אלא החלטה שאתה רוצה קשר מסוג אחר או - להמשיך ממקום של רצון.

אני חושבת שכדאי לחשוב על הדברים.

הייתי ממליצה לך לקחת מספר שיחות אצל איש מקצוע (לא מהמקום שאתה לא בסדר) אלא לעזור לך למקד את הרצונות, הצרכים, את מה שחשוב לך היום ומה שחשוב לך בהמשך הדרך.

אתה לא חייב, אך זה יכול לעזור לך למצוא את התשובות לשאלות שיש לך. בנוסף על כך, זה יאפשר לך לבחון דברים כמו: אם יהיה שינוי באופנים מסוימים (עזרה ועוד), תוכל כן להסתדר עם הילד (אפשר לעבוד על ביטחון עצמי, איך להתקרב לילד ולעבוד על הקשר, על הזוגיות שלכם והחשיבות של מפגשים, יציאות משותפות, אינטימיות ועוד. ממש לפרוט מה חסר)

ועוד, מקום לעבוד בו על ההתבודדות, מה קורה לך שם, האם זו הגנה ממשהו, האם יש חשש משהו (ללא שיפוטיות, רק לשם בחינה משותפת שתוכל לעזור לך "להכיר" את עצמך טוב יותר). חוקרת את מושג האהבה אצלך, מה חשוב לך, מה אתה אוהב.

תהליך כזה יכול לעזור לך באמת לקבל החלטה ממקום שלם, בטוח יותר ומה שלא תחליט - תוכל גם להביא להתקדמות.

חשוב לי לציין שאין כאן "נכון" או "לא נכון" אלא מה נכון לך.

שיהיה בהצלחה ושנה טובה,

לילי שלום,

ראשית, יתכן והפרידה ביניכם סגרה אצלך כל מיני דברים ויש לך בשלות לקשר חדש כך שזה לא "מגעיל" או "רע" אם המשכת הלאה וזה לא נובע ממקום רע/לא מכבד/מזלזל וכו'.. אלא כנראה שהקשר הסתיים, עברתם תקופה ואת רוצה להמשיך הלאה (אין לי מידע לגבי מערכת היחסים שהייתה אך אני יכולה לשער זאת).

זה מאד יפה שהצלחתם להיפרד בטוב.

תראי, לגבי אותו בחור, אני חושבת שאפשרי לנסות ליזום אתו קשר.

לא מדובר בחבר הקרוב ביותר שלו או באח שלו (את זה לא הייתי ממליצה).. כיום הקשרים כל כך מפותחים וענפים, במיוחד כשיש פייסבוק, כל הרשתות החברתיות והרבה אנשים חברים של אחרים ויש אירועים משותפים ועוד.. שלא פשוט לנטרל ולחיות בסביבה מאד "סטרילית".

אפשר ליזום קשר, לשוחח, לנסות להיפגש ובהתחלה לראות אם יש חיבור, בשלב הראשון הרי אתם לומדים להכיר אחד את השנייה.

אם משהו יתפתח ביניכם, זה שיש היכרות דרך חברים, לא מעיד בהכרח על פגיעה בו.
מה שכן, אם הם נפגשים באירועים חברתיים, צריך לחשוב מה יהיה אם הקשר ביניכם יתפתח, האם יהיה לכל הצדדים נוח להיפגש בסיטואציה כזאת.

אילו היה לו קשר אינטנסיבי עם הבחור הזה זה באמת מצייר את התמונה אחרת, אך זה לא המצב.

לא רואה סיבה שצריכה למנוע ממך לנסות.

משהו נוסף שחשוב לציין, כשבני זוג ממשיכים הלאה, לעיתים נודע אחד לשני דרך אנשים, שהם הכירו חבר/ה חדש/ה, כך שלעיתים יש פגיעה/רגשות קנאה, זה דבר טבעי ולא ניתן למנוע זאת. ניתן לא לפגוע "בזדון" וזה מה שחשוב.

לא רואה במה שאת חושבת עליו פגיעה.

שתהיה לך שנה טובה,

טלי שלום,

תודה רבה על תגובתך.
עזרת לי מאוד.

שנה טובה וחג שמח!

נשואה שלום,

ניתן להתייחס לשני האירועים שציינת שהם קרו במקריות

אך ממה שאת מעלה, את מביאה שאלה האם זה לא קרה במקריות אלא שיש כאן משהו מכוון, לכן אעלה בפניך מספר נקודות להתבוננות:

כדאי לבחון עם עצמך איך מרגישה כלפי חבר של בעלך, מה הוא מעורר בך, איך הוא כאדם, כגבר, האם הוא נוטה לפלרטט, האם יש לך רגשות מכל סוג שהוא כלפיו, איך הקשר של בעלך אתו ותדירות המפגשים אתו. איך הקשר עם בעלך.

האם מה שעשה החמיא לך או הפריע לך.

חשוב לבחון את כל הדברים עם עצמך.

אני בשלב הזה הייתי מציעה לך לא לעשות דבר, לבד מלבחון עם עצמך מה זה מעלה אצלך (שזה חשוב ויכול לסייע לך לנתח מצבים ולהבין דינמיקות אצלך).

מדוע לא ענה? אין לדעת, יתכן והיה נבוך, יתכן ולא היה לו מה לומר, התשובות יכולות להיות רבות אך מה שחשוב כאן, הוא לא למה הוא לא ענה, אלא מה את מייחסת לכך שלא ענה.

אני לוקחת לכאן שתי אפשרויות - האם יש לך רגשות כלפי בחור זה ולכן את מנסה לנתח התנהגותו, חשוב לך מה הוא חושב/מרגיש

או - התנהגותו לא נעימה לך ולא היית רוצה שזה יקרה שוב.

שוב מציעה לך כרגע להניח לדברים.

במידה ותראי שיש התנהגויות כאילו שחוזרות על עצמן (אדם יכול גם "להתנגש" בכל מיני מצבים אחרים, לאו דווקא באופן שתיארת) אז אפשר לחשוב על להעיר אם זה מפריע לך ואם זה מעורר משהו אחר, לבחון מה קורה בקשר עם הבעל ולראות מה זה "מאיר" (כמו פנס)).

כרגע הייתי לגמרי מניחה לזה.

שתהיה לך שנה טובה,

קראיתי בעיון כל מה שכתבת לי. תחילה תודה על התייחסותך. וברצוני לציין:
א. אין לי רגשות כלפי הבר.
ב. הוא נוהג לפלרטט כמעט עם כל אישה.
ג. לדעתי, ההתנגשויות שלו הן מכוונות.
ד. הרגשה של השפלה, זולה כי לפחות היה מבקש סליחה. לי מאד מפריע שלא התנצל. אני אם אתנגש בלי כונה עם מישהו, מייד אתנצל בפניו מטעמי נימוס.
ה. לאחר מחשבה, החלטתי בניגוד לדעתך, באם יקרה שוב, לפנות אליו קצת בתקיפות ולא להתעלם מיזה, ולהוכיחו, שירגיש מבוכה ולהבאה, שיזהר.
ו. שיתפתי את בעלי, הוא מאוכזב ממנו, וביקש ממני מאד להיות עירנית ולתפוש ממנו מרחק כשאני משוחחת עם חברות. בשלב זה הוא מעדיף לשמור על איפור כי זה נושא רגיש והוא חבר טוב שלו, אך במידה וזה ימשיך, הוא החליט להוכיחו בצורה עדינה ויהיה מה יהיה. בעלי, חיזק אותי ואני שמחה מאד ששיתפתי אותו.
תודה וחג שמח גם לך.

נשואה שלום,

עכשיו, כאשר את מציגה את התמונה המלאה של הדברים, אני בהחלט חושבת שהתנהלת נכון.

כוונתי ב"להניח לדברים" הייתה כמובן לעתה, לא אם האירוע יחזור על עצמו, בוודאי שיש מקום לומר לו משהו על כך ולשים גבול.

אם הוא אדם שנוטה לפלרטט, נראה שהאירועים שתיארת לא היו במקרה.

בהחלט יש מקום אם בצורה כזו או אחרת אירוע כזה יחזור על עצמו, לומר לו באופן ישיר שזה לא נעים לך ושהוא לא יחזור על זה בשנית.

בברכה,

תקשיבי נראה לי שפשוט אין לך מספיק צומי מבהלך אז את מדמיינת שאת חייה בסרט . הגיע הזמן שתתעוררי פרינססה עלאק חח

קרן שלום,

היום יש יותר פתיחות למה שבעבר היה פחות נהוג.

לדברים שגם את מציינת ואוסיף: לחיות בזוגיות ללא נישואין ולהרחיב תא משפחתי, חד הוריות ועוד תחומים רבים שמקובלים היום יותר ויש להם נוכחות יותר בחברה.

מבחינת הזוגיות, כל זוגיות מציבה אתגרי התמודדות לזוג וכל זוגיות זקוקה לתמיכה, להדדיות ול"תחזוקה" על מנת לשמר אותה.

יש תקופות שהן יותר רגישות בחיי זוגות/נישואין ויש מספר כאילו שהן בולטות:

מבחינת תקופות החיים מדברים על השנה הראשונה לאחר לידת הילד הראשון, שנה זו היא הפיכת הזוג ממצב של התרכזות בזוגיות ליחידה הורית, האנרגיות מושקעות בתינוק שיש לו צרכים ויש פחות זמן למה שהיה קודם, שינה פחותה ויש צורך בחלוקת משאבים.

שלב נוסף ידוע הוא שלב יציאת הילדים מהבית ("הקן המתרוקן"), לאחר ההשקעה בילדים, בגידולם, במשפחתיות. הילדים מוצאים את כיוונם בחיים והולכים כל אחד לדרכו, הזוג מוצא את עצמו שוב בזוגיות וזה מקום מאתגר למצוא שוב את ה"ביחד", את מה שמאחד ולהחזיר את התכנים, העניין אל תוך הזוגיות.

נוסיף מתחים ואירועים שיכולים לקרות בחיים ואנו לא מחסונים בפניהם אשר עלולים להשפיע על הזוגיות: פיטורין, מחלה, בגידה, שינוי כלכלי ועוד..

כמובן שלא ניתן לעשות הכללה לגבי כל הזוגות וכל זוג הוא מאד אינדיבידואלי.

אני מאמינה שהלמידה בזוגיות נעשית לאורך תהליך והיא תמידית. אנשים דינמיים, לומדים, מתפתחים, משתנים ועוד, בין אם הזוגיות היא דרך הסכם זוגיות או לא ובין אם דרך נישואין.

מה שחשוב הוא שיש בה הדדיות, אכפתיות, רצון משותף לעבור מסע ביחד, להיות אחד עם השנייה בטוב ועוד (שמתקיימים בה אלמנטים של זוגיות בריאה וטובה - משברים בחיים בוודאי שקורים גם בזוגיות טובה).

שתהיה לך שנה טובה,

אתמול אחת הידידות החדשות שלו התקשרה הוא ניתק לה כדי לא לענות לידי בתירוץ שכשהוא איתי הוא לא עונה לאפחד 2 דק אחרי הלך לשירותים בתירוץ שכואבת לו הבטן וזה מה שהוא עושה 100 פעם ביום ללכת לשירותים זה יותר כדי לדבר ושאני לא אראה.

שלום לוני,

אני רוצה לשקף לך מספר דברים-
הראשון הוא שבעלך מתמודד עם מחלה נפשית לא קלה כלל ועיקר. מדובר במחלה שיכולות להיות לה עליות וירידות בהתאם למצב ולטיפול בו, וכמובן לרצון ולמוטיבציה של המתמודד להיעזר בטיפול ובתמיכה. זוהי מחלה שאינה "עוברת", כלומר מוגדרת כ"כרונית" וממושכת. יתכנו תקופות בהן יהיו יותר קשיים גם בבית.

השני הוא שבעלך מבטא רצון להתגרש. זה יתכן בביטוי גלוי- כמו "בואי נתגרש" וכן בביטוי סמוי כמו התכתובות, הכניסות לשירותים, קיום עולם "שני", עם רומנים או בגידות או כל דבר אחר. וזאת ללא קשר למחלתו, וחשוב שתדעי זאת.

השלישי, האלימות הפיזית. אין ולא תהיה שום הצדקה, גם לא "מחלת נפש", לאלימות פיזית. הוא קרע את בגדייך ואת עדיין בתחושות אשמה או מצפון לנסות לחדש אמון בקשר, מדוע? אני לא סבורה שזה מה שמגיע לך. אלימות יכולה להתגלגל הלאה, מעבר לכך שהיא מסוכנת לך ולביטחונך, אלא גם לדימוי העצמי שלך, לצמצום עולמך - דבר שכבר קורה כאשר יש אנשים שאסור לך להיות איתם בקשר- ולתחושות קשות מאוד וכדאי לא להגיע לשם.

אני לא בטוחה שהקשר הזה נכון לך, ואני הייתי ממליצה לשקול טוב, אולי בהתייעצויות נוספות, האם נכון לך להישאר בו. אם את מחליטה כן להישאר, 2 תנאים צריכים להתקיים: 1. אין אלימות מכל סוג, כולל צמצום העולם שלך ושליטה על מה שאת לובשת. 2. חייב, חייב לקבל טיפול למצבו, להתמיד בו ולשתף פעולה איתך בטיפול זוגי.

בהצלחה רבה, שנה טובה,

שלום
אני חושבת שגם ה״מחלה״ שלו זה שקר זה כדי שיהיה לו תירוץ לשקר לי ולכולם
הוא לא לוקח שום טיפול תרופתי או פסיכולוגי

היי

מדברייך עולה שאין לך אמון כלל בבעלך...זה עצוב מאוד עצוב.
לא כ"כ מובן מדוע התחתנתם ואיך נודע לך על המחלה שהוא טוען שיש לו...
ברור שאתם במסלול הלא הנכון ויש צורך גדול להציל את חיי הנישואין שלכם או במקביל לעשות חושבים ולקבל החלטה לצאת ממנה ויפה שעה אחת קודם וכפי שעדי המליצה לך בין השורות...

אני מוכן לכוון אותך וללוות אותך בתהליך דרך המייל כעזרה ראשונה בלבד תשאירי מייל ונתקדם משם.

בהצלחה

המחלה נודעה לי ממנו מההתחלה שהתחלנו לצאת ביחד אבל לא חשבתי שהוא משקר עליה או שזה כזה גרוע
מצד אחד אני יודעת שזה לא מגיע לי להיות עם אדם שמשקר לי בלי סוף שרוצה להנות משני עולמות להיות מצד אחד רווק ויכול לצאת מתי שבא לו לחזור מתי שבא לו להיות עם בנות אחרות
אבל מצד שני אני אוהבת אותו רוצה שיהיה לי אמון ורוצה להציל את הנישואין שלי
אבל אני לא יודעת אם זה שווה את כל הכאב ואת המאמץ אם הוא ישתנה בכלל:/

היי

השותף שלך לנישואין פועל באופן שמסכן את השותפות כולה, מדברייך עולה שהוא בעצם עוקר את רעיון הזוגיות בכך שהוא מפר אותה בכל מיני דרכים...
קשה להבין או לקבוע האם הוא באמת חולה ועל מה זה יושב...
ברור שכך את לא רוצה לחיות!
האם את חושבת שניתן להציל את הנישואין שלך?
האם את חושבת שניתן לשנות בן אדם?
התשובה היא כן ולא - כן שניתן להציל!
ולא! שאי אפשר לשנות בן אדם אלא אם הוא רוצה ומעוניין לשנות את עצמו בשביל להיות בן אדם יותר טוב כלפי עצמו וכלפי אחרים.
אז מהי הנוסחה?
בראש ובראשונה - עבודה אישית של כל אחד מכם, ורק לאחר מכן או במקביל עבודה זוגית משותפת

בהצלחה

מיה שלום,

יש כאן מספר היבטים שכדאי להתבונן בהם.

כמה זמן אתם נמצאים בקשר, האם אתם גרים ביחד.

ממה שאת מעלה, נראה שהקשר לא בתחילת דרכו.

נקודה נוספת, האם כוונתך לאהבה בוגרת או להתאהבות. התאהבות היא כזו שיש התרגשות, "פרפרים" בקשר, מעין "אידיאליזציה" של האדם השני ובהמשך, היא הופכת לאהבה בוגרת (אהבה בוגרת, היא מצב טוב בקשר כזו המכילה את ה"גם וגם" אצל האדם, את היעדר השלמות אצל בני האדם ואת הטוב והאיכותי) התאהבות היא מאד נעימה ומרגשת, אך היא אינה תנאי הכרחי לקיום קשר.

לקיום קשר חשובה הדדיות, אהבה בוגרת, פונקציות נוספות רבות שעשויות להשתנות מרצון של אדם אחד לאדם שני ובין בני הזוג.

האם את אוהבת להיות אתו, האם נעים לך אתו, האם זה אדם שהיית רוצה לחיות אתו.
האם את יכולה לשתף אותו בדברים והוא אותך, אלו שאלות שיכולות למקד אותך.

היבטים נוספים:

יתכן ומה שהוא מרעיף עליך, גורם לך ללחץ מסוים ולהשוואות - מה הוא מרגיש ומה את, האם זה סימטרי ואם לא האם את מרגישה אשמה.

נקודה נוספת היא עד כמה אפשר להפריד התמודדות עם בעיות בחיים (משפחתיות וכו'..) לקשר והאם יש כאילו שאת מרגישה שפוגעים לך בזוגיות ואם כן, האם ניתן לשפר את זה? יכול להיות שאם משהו מאד מטריד אותך ולוקח ממך אנרגיות, זה עלול להשפיע על הזוגיות.

את מגיעה לקשר לאחר נישואין ועם שני ילידים והוא מגיע רווק. נראה שגם שווה לבדוק האם אתם מסתדרים בהיבטים שונים, האם מכיר את ילדיך, אם כן, איך הקשר ביניהם, מה הציפיות של כל אחד מכם בקשר ועוד.

שאלה נוספת להתבוננות - האם יש חשש שהקשר יתקדם.

כמובן מה שציינתי לא מעיד שהקשר הזה לא יכול להצליח.

את שואלת האם זה יכול להשתנות?

תראי, יש פה מרכיבים רבים בנוסף לרגשות. דברים שקורים מחוץ ובתוך המערכת הזוגית שכדאי בהחלט לבחון.

כל התקיימות של רגשות היא דבר טבעי ואנושי ומראה בין היתר על סוג של חקירה ובדיקה פנימית.

אני חושבת שמה שנכון לשאול הוא האם את רוצה לחיות עם החבר שלך ולתת סיכוי לקשר משמעותי ואם כן, לבחון מה קורה לך בקשר הזה.

ניתן להיעזר בשיחות עם איש מקצוע על מנת להבין זאת (וכן לשוחח על ההתמודדויות האחרות שהעלית).

חשוב לא להיבהל, אלא לעבור תהליך.

מאחלת לך הצלחה ושנה טובה,

איציק שלום,

הפחד להישאר לבד, בוודאי אחר שנים רבות של נישואין, הוא טבעי.
אני מניחה שיש כאן גם חששות הקשורות להתמודדות שלך עם הנכות (מכבדת את רצונך לא לפרט, זה בסדר וכמובן שחשוב לזכור שנכות מכל סוג שלא תהיה, אינה מגדירה את האדם, היא רק חלק ממה שהוא מתמודד אתו).

תקופה שמחליטים על שינוי בחיים עשויה להעלות חרדות, חששות ו"להפגיש" אותך עם דברים שיתכן וקודם פחות "התעסקת" איתם.

נראה שלעבור תהליך של להתמודד עם כל זה, להתחזק לקראת ובמהלך פרידה, לא כדאי לעשות לבד.

אני ממליצה לך שאיש מקצוע ילווה אותך בתקופה זו.

מול איש מקצוע תוכל לשתף בכל הדברים שאתה מתמודד איתם, במה שקורה בקשר עם אשתך, איך כדאי להתמודד לקראת ההמשך, לקבל כלים, להתחזק. קיים סיכוי טוב שלאחר תהליך כזה, דווקא תהיה עם תובנות, מודעות ונגיעה גם במקומות שיותר רגישים אצלך (וכן אצל הרבה אנשים, אנו לא מושלמים) - תוכל להמשיך גם לפרק ב' בהמשך.

אתה יכול להעניק לעצמך מתנה מאד משמעותית בשבילך גם לשם מה שפנית לפורום וגם שיבואו לידי ביטוי בפרמטרים נוספים בחייך.

מאחלת לך הצלחה ושנה טובה

גרושים, בגילך, לא היתי מציעה , כל מערכת יחסים מגיעה לזה, חיי מין חסרים לך , אולי מהצד זה רעיון יותר טוב.