פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יובל שלום,

לעשות ילד על מנת לרצות מישהו זה דבר גדול מאד שיש לו השלכות.

על מספר הילדים במשפחה רק אתה ואשתך יכולים להחליט..

השאלה כאן אם אתם יכולים להנות מהזוגיות שלכם ומשני הילדים או שזה "דיל ברייקר" ותיפרדו בגלל ילד נוסף?

לא נראה לי שכדאי לעשות זאת אם באמת טוב לכם...

הצעתי, מכיוון שאתם צעירים ויש לכם שני ילדים וכן נולדה לכם תינוקת לא מזמן שהיא בת חצי שנה. תיהנו מהילדות וגידולן, מאד יתכן והדינמיקה אצל שניכם תשנה פניה בעתיד.

כלומר, יתכן והילדים יגדלו ופתאום כן תרצה ילד נוסף וכן יתכן ובהמשך הדרך אשתך לא תרצה ילד נוסף.

לא הייתי מציעה לכם להתעכב או לאמלל את עצמכם על סוגיה מספרית כרגע בשלב הזה.

זה משהו שעוד יכול להשתנות.

חשבו על זה.

מאחלת לכם הרבה הצלחה!

כי הגענו למצב שאנחנו לפני מעבר דירה ויש שאלה על כמות חדרים.
חוץ מזה שזה ויכוח שנמשך בערך 10 שנים (בערך ממתי שהכרנו) וניסינו אפילו טיפול זוגי.
אף אחד מאיתנו לא רוצה להתגרש כי היחסים ביננו חוץ מהעניין הזה טובים.
אני יכול לסרב, הבעיה שאז אני אקבל אישה מתוסכלת ומרוחקת ואני ממש לא רוצה בזה.
מצד שני אני גם ממש לא רוצה ילד שלישי.
בחיים לא הייתי בדילמה כל כך קשה... :(

תודה רבה!

ההחלטה להביא ילד נוסף למשפחה תחת גורמי לחץ וכשצד אחד לא מוכן היא מאד בעייתית.

אם יש לכם אפשרות פיננסית אתם יכולים לקנות דירה גדולה ובכל מקרה..שינויים בכל מה שקשור לנדל"ן תמיד ניתן לעשות.. (מכירה ורכישה ועוד ועוד..)

במידה ויש קושי, כפי שאתה מתאר, שבא לידי ביטוי בקשר, כדאי להמשיך ולבדוק אותו בטיפול בעיני כי בפורום אין מספיק מידע ויכולת לתת תשובה (למען האמת גם בטיפול אך בוודאי שבטיפול המענה רחב הרבה יותר לבחון תסכולים, האם זה רק נושא הילד הנוסף, האם יושבים שם עוד דברים ועוד.,..) .

והאם יש מרחב לדינמיקה להתפתח או שאתם מפספסים בדרך את הזוגיות..

כי כתבת "אובססיבי" "נמשך 10 שנים" השאלה שעולה האם אתם נהנים וחיים את ה"יש" או שהעיסוק הוא רק ב"אין"?

ואם יהיה ילד שלישי ויבוא מרמור ותסכול למה אין רביעי? רצוי לעבוד על זה ולאפשר מרחב לקבל החלטה כזו מרצון ולא מתוך לחץ שזה מה שפוגע בקשר.





בברכה,

מיכל שלום,

יתכן ובחירות שהנחו אותך להיכנס למערכת הנישואין שינו כיוון ואת מחפשת דברים אחרים היום.

אני רוצה לגעת במספר נקודות:

ראשית - בוודאי שכדאי לקבל החלטה כזו לפני הבאת ילדים לעולם, כיוון שאח"כ זה הרבה יותר מסובך, מערב יותר אנשים בהחלטה של גירושין ומקשה בהרבה מאד היבטים.

כך שזה זמן לחשוב אם זה מתאים לך. את בחורה צעירה ותוכלי עוד להכיר זוגיות ולהקים משפחה, אם תרצי בכך.

הייתי בוחנת עם עצמך מספר דברים:

האם זו רק הסקרנות והמשיכה היא זו שגורמת לך ללבטים אלו לסיים את הקשר? או שמא יש קשיים בזוגיות ואת לא רוצה לחיות יותר עם בעלך?

האם הקשים עם המשפחה בלתי פתירים?

חשק מיני - מושפע מאד ממה שקורה במערכת היחסים ובמערכת שיש בה כעסים, מודעים ולא מודעים, מתחים, אמביוולנטיות (לבטים) ועוד.. תהיה השפעה על החשק המיני.

במידה ואת לגמרי מרגישה שזה נכון לך, את רוצה זוגיות אחרת וזה לא משהו זמני של משיכה לאובייקטים גברים אחרים שיכולים לצוץ וזו הרגשה שאת "סוחבת" זמן רב,

אך את חוששת לעשות את הצעד, הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע שהוא גם מטפל פרטני וגם זוגי ולקבל החלטה ממקום שלם מספיק מה נכון לך.

את צעירה ויש לך זמן לתהליך הזה.

מאחלת לך הרבה הצלחה!

שלום לך,
מה שאת מתארת הוא לגמרי טבעי. יש פעמים שההרגשה היא מעט חנוקה בתוך מערכת נישואים- מערכת מחייבת, לא פשוטה, עם דינמיקות זוגיות וכמובן הכנסת העולם האישי של כל אחד.

יש משהו חופשי, משוחרר, ללא עקבות- בעולם הרווקות. מדי פעם זה קורץ, וזה בד"כ סימן שמשהו בזוגיות מעט "חונק", "כובל", אי אפשר ממש לעשות מה שבא. אז מה בא בעצם? בא לך לצאת עם חברות- חשוב שתצאי. בא לך להיות מעט עם עצמך- חשוב שתעשי את זה. בא לך לפתח תחומי עינין שהם רק שלך- מצאי זמן לכך (עדיין אין ילדים) ועשי זאת.

יתכן ובמהלך השנתיים האלה היית יותר עסוקה במערכת הנישואים, וזה דבר חשוב כשלעצמו. אך חשוב גם לשלב ול"ערבב" את הביחד עם הלבד. נסי לחשוב איפה את מרגישה את "החבל" הזה שמעט כובל אותך, ואיפה את מרגישה אותו פחות. אולי שווה להכניס פעם בשבוע בילוי עם חברות שיהווה עבורך מפלט של שיחרור.

חשוב לי לציין - הרגשתך לא חריגה ולא מלמדת או מצביעה על בעיה אקוטית במערכת היחסים. היא כן מלמדת על הפנאי שאת זקוקה לעצמך, לצד הזוגיות, ולמעשה כדי שהזוגיות תמשיך לפעום ולנשום- חשוב להשקיע גם בך עצמך. כשאת תרגישי טוב "איתך", את תהיי אנרגטית יותר גם בזוגיות עצמה.

מבולבלת שלום,

הייתי ממליצה לך לא לעשות צעד כזה (להתחתן) בתחושה כזאת.

אפילו להמשיך להיות בסטטוס "מאורסים" (שאמנם בסטטוס כזה אי אפשר להיות לתמיד כאשר הכוונה היא להתחתן..)


האמירה "אין לי יותר את החיים שלי" אחרי החתונה היא אות מצוקה ממך וכדאי לבדוק אותה.

האם שוחחת עם בן זוגך על כך? האם שוחחתם על איך את רואה את חייך? על אילו דברים את רואה עצמך מתפשרת, איפה הוא רואה עצמו מתפשר ואיפה את לא מוכנה להתפשר?

נקודה חשובה מאד היא שבזוגיות/נישואין יש מקום למרחב הזוגי ומקום למרחב האישי של כל אחד מכם, הייתי משוחחת אתו עד כמה הוא רואה שיש מקום לזה.

האם יש בו יכולת להכיל ולקבל לדברים שאת מעלה? האם הוא קשוב?

איך את רואה את הזוגיות שלך, המשפחתיות שלך וגורמי לחץ נוספים שמתווספים בחיים עם נקודת הפתיחה היא בתחושה קשה כזו?

אם חשוב לך לחיות בדרך אחרת, ממליצה לעשות צעד לפני החתונה.

ניתן ללכת יחד לייעוץ זוגי, או לכי את לבד לייעוץ פרטני.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

שוחחנו על זה בעבר ותמיד היו לנו ריבים על הנושא הזה ועל נושאים אחרים שדומים.
עמדתו היא שזה מי שהוא ואני צריכה לקבל את זה. הוא לא אוסר עלי לעשות דברים אבל אומר שזה לא מתאים בעיניו ושזה ישליך על הקשר שלנו.
הוא לא רוצה ללכת לייעוץ זוגי...

אנונימית שלום,

מה שבן זוגך אומר לך, שאת חופשיה לעשות כרצונך אבל וה"אבל" הוא כאן גדול - זה ישליך על הקשר בינינו.. וכאן יש אלמנט שעלול לסגור אותך.

חופש אמיתי לחלקים שאת רוצה בהם גם לצד זוגיות (חברות, תחביבים, כל מיני דברים) (אשר באה לצד זוגיות) היא עם פרגון, קבלה וללא תחושה של אשמה שיש השלכות למה שאת עושה.

הצעתי אליך. דברי אתו על תחושותייך בכנות. אמרי לו איך את רואה ורוצה לחוות את הזוגיות. מה חשוב לך, מה הדברים החיוביים שאת רואה, עם זאת, שאת מאמינה שחשוב להיכנס לנישואין ממקום שיש דברים שפתורים אצלכם ואתם לא רבים עליהם (באשר לאותן תמות שחוזרות על עצמן).

אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי, פני לבד לשיחות פרטניות ובררי לך את הנושאים הללו, שם יהיה יותר קל להעלות הכל מאשר כאן בפורום.

אני מאמינה שהמענה יהיה רחב ומקצועי יותר.

תנסי להרחיב לך את "דרגות החופש" בהחלטה שלך ולהיכנס לנישואין ממקום של רצון לחיות בדפוסים שאת מאמינה בהם. אינני מתכוונת לציין שאין פשרות בזוגיות, אך תלוי באילו נושאים ועד היכן את מוכנה.

חשוב מאד שתהיה ביניכם כנות ותשתפי אותו היכן יותר קשה לך והיכן אתם יכולים ללכת אחד לקראת השני ושזו לא בושה אלא דווקא חוזקה לקבל עזרה מקצועית בכל שלבי הזוגיות ומעגל החיים.


בברכה,

אנונימי שלום,

ממה שאת מעלה יתכן שמסתתרות מספר חששות

ראשית, החשש לא לדעת לשאול את השאלות הנכונות ושהחברה תיפגע/תרגיש שהיא לא מובנת ועוד..

שנית, יתכן ואדם (באופן כללי או החברה) יכולים לעתים לשתף בנושאים שלא פשוט לך (לצד השני) להכיל, ואז לא תמיד יודעים איך להגיב נכון.

שלישית, החשש לטעות, לא להבין ועוד ועוד הרשימה ממשיכה.

אתן מספר המלצות.

חשוב לבחון עם עצמך מה זה עושה לעצמך להיכנס למקומות רגשיים כי כאשר אתם "נוגעים" במקומות רגשיים של חברה שלך, אתה גם חשוף לעולם הרגשי שלך.. אפילו אם אתה לא משתף אותו באותו רגע בדיוק, אנו חשופים בעיניי עצמינו.

כאשר חברתך משתפת אותה במשהו רגשי מהעבר/הווה ועוד.. פעמים רבות רוצים הקשבה, התעניינות, ליטוף, ראיית אכפתיות,שאלות של התעניינות לגבי המקרה שלא צריכות להיות "מתוחכמות" כלל.. "איך הרגשת שם"? , "מה עוד היה"? "היית עושה משהו אחר"? "תשתפי אותי עוד על X" (סתם לקט שאלות שלא קשורות לשום סיפור...)

שאלות עומק הן שאלות שנועדו להרחבה של הסיפור שמציגות גם התעניינות.

למצוא מה עוד מעניין בסיפור, בחוויה, לראות אותה.

כמובן שזה הדדי, גם לך יש מקום לשתף מעולמך. ובזוגיות נוצרות גם חוויות משותפות.

וחשוב שתדברו על דברים מידי פעם.

מה שחשוב הוא לא יותר מידי לנתח/להיכנס לפחדים כן אפשרי בהחלט לשתף אותה שחשוב לך לשאול אותה בצורה שהיא תרגיש נוח. אני מאמינה שהיא מאד תעריך את זה.

בזוגיות מתפתחים ואתה בהחלט יכול להתפתח גם בכיוון הזה. הדינמיקה של בני זוג משפיעה איש על רעהו.

מה שטוב הוא שלא נשארתם בתסכול והצלחתם לשוחח על הדברים.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

סובלת שלום,

מאד ראוי להערכה שאת מוציאה מעצמך את המקום של לתת לאחר מהמקום היותר קשה שחווית עם עצמך (מה שאת מתארת,עצבנות, דיכאון).

האם את ובעלך משוחחים על מה שאת מרגישה?שתיארת? האם את מרגישה שאת זקוקה לחיזוקים נוספים מבחינת רגשות הדיכאון והעצבנות? חשבי על כך (עפ"י חווייתך).

מה שחווה בן זוג/בת זוג משפיע על הצד השני, יתכן וגם התקופה שאת עברת ואולי עוברת היום פחות, עדיין משפיעה על בעלך, האם שוחחתם על כך? האם שוחחתם בכלל על מה שאת מרגישה? מה שהוא מרגיש?

את מתארת שיש תקופות שיש שינוי בקשר. את מזהה טריגר לשינוי?

מיניות ורצון למין בוודאי קשור לרגשות שיש עם בן הזוג ולרגשות שיש עם עצמך. עם רע לך, יש מתיחות בזוגיות, יש פחות רצון למין וכפי שתיארת, אם את מרגישה שהוא יותר קשוב, את מרגישה יותר טוב מולו, הרצון למין עולה.

אני קוראת מבין שורותייך שאת מאד רוצה שיראו אותך, שיראו את השינוי שעשית והייתי שולחת אותך לשאול את עצמך - מי היית רוצה שיראה את זה? בעלך/חברות/משפחה. האם את מרגישה מוערכת? (שאלות להידוד)

נראה שהפעילות ההתנדבותית נותנת לך הרבה סיפוק ואם יש לך זמן ואין לכם בעיות פיננסיות שאת צריכה לתרום משכורת, הייתי שוקלת אף להתעניין בהתנדבות נוספת שתגרום לך סיפוק ומשמעות. (תעסוקה = פחות מחשבות מטרידות, מדכאות ועוד.. יותר מחשבות חיוביות, אינטראקציה עם אנשים ועוד..)

ממליצה גם לשוחח עם הבעל (לא כשצריך לכבות "שריפה" כלומר, לתקן משהו בבית אלא כשדברים מסודרים ויש רגיעה ביניכם בסדר) ולדבר אתו על הדברים. איך לראות אחד את השנייה, מה חשוב לכם בקשר ועוד.. ללא האשמות, ללא שיפוטיות, עם הערכה ולדבר גם את הקושי מתוך רצון לשפר.
להקשיב לו ולדבר גם עלייך - מה שנקרא הדדיות בקשר.
במידת הצורך ניתן להיעזר באיש מקצוע. זוגיות אכן יודעת עליות ומורדות במהלך החיים והיא מציבה אתגרי התמודדות.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

נעמי שלום,

את מתארת מצב של מצוקה ממספר היבטים שקשורים לזוגיות:

בעיות במשיכה שיתכן ויש צורך להגדיר אותן (=אתן המלצה בהמשך)

קשיים בתקשורת ביניכם, מה שמביא לקושי והצפה רגשית ואולי שאלה, האם לגשת לכל זה, האם לטפל? האם יש טעם? האם אבדה התקווה?

מכל מה שאת מעלה, לדעתי הדבר הכי מתאים לכם הוא פניה והתחלת תהליך אצל מטפל מיני שהוא גם מטפל זוגי.

להשאיר את המצב כך, גם כאשר יש ילד שני בדרך וגם אילו לא היה, הוא חבל.
ילד שני עשוי להגביר את המתח בבית אם הוא לא מטופל.

יש אפשרות לחיות אחרת ויש אפשרות לגלות דברים אחרים על עצמכם, על כל אחד מכם בטיפול זוגי ומיני.

טיפול זוגי יאפשר לכם ליצור קרקע להידברות, לחוסר שיפוטיות, ללמוד איך לגשת אחד לשנייה ולהסתדר, איך להתמודד עם קשיים ולשוחח עליהם, כמו כן על רגשות ועוד הרבה..

טיפול מיני יעזור לכם להתקרב, לא רק יחסי מין מיד, אלא לרמה של אינטימיות,
לחוות אחד את השני ברבדים השונים, לראות האם יש "מסיחים" אשר מוציאים מכם את החשק/המשיכה ועוד..(מטפל מיני מאבחן מה הקושי)

כאשר מטפל זוגי ומיני יוכל לעזור לכם בכך.

התנאי לתהליך כזה הוא כמובן הסכמה של שניכם ולדעתי כדאי לכם לשוחח על כך אם רצונכם לשפר את המצב.


אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

עדי שלום,

למרבה הצער, כנראה שצריך לשחרר אותו להתנסות.

דילמה זו לא פוגשת אותך לבד והיא מאד לא פשוטה ומכאיבה ואני לגמרי מבינה אותך.

לעתים אדם רוצה לחוות עוד, במיוחד בגיל צעיר. את אינך אשמה או אחראית על סקרנות או רצון זה שלו וחשוב שלא תיקחי אשמה כזו עלייך.

את לא היית רוצה להישאר במערכת יחסים שהוא יהיה מתוסכל בגלל רצון זה שמציף אותו כל הזמן.

הייתי מציעה לך להמשיך בדרכך. כאשר את תרגישי בשלה להכיר חבר חדש,תנסי להכיר וזה בסדר שזה יקרה מתי שאת תרגישי שאת מוכנה.

אם העתיד יפגיש אתכם שוב, הוא יפגיש וכנראה שזה מה שיהיה צריך לקרות אם זה יקרה.....

אך הייתי ממשיכה עם תכניותייך ואף מעשירה את חייך עם קורסים, חברות, יוצאת, יוצרת תחביבים ועולם של תוכן, יצירתיות והנאה משלך הן לבד והן עם אחרים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

עדי שלום,

למרבה הצער, כנראה שצריך לשחרר אותו להתנסות.

דילמה זו לא פוגשת אותך לבד והיא מאד לא פשוטה ומכאיבה ואני לגמרי מבינה אותך.

לעתים אדם רוצה לחוות עוד, במיוחד בגיל צעיר. את אינך אשמה או אחראית על סקרנות או רצון זה שלו וחשוב שלא תיקחי אשמה כזו עלייך.

את לא היית רוצה להישאר במערכת יחסים שהוא יהיה מתוסכל בגלל רצון זה שמציף אותו כל הזמן.

הייתי מציעה לך להמשיך בדרכך. כאשר את תרגישי בשלה להכיר חבר חדש,תנסי להכיר וזה בסדר שזה יקרה מתי שאת תרגישי שאת מוכנה.

ואם העתיד יפגיש אתכם שוב, הוא יפגיש.

אך הייתי ממשיכה עם תכניותייך ואף מעשירה את חייך עם קרוסים, חברות, יוצאת, יוצרת תחביבים ועולם של תוכן, יצירתיות והנאה משלך הן לבד והן עם אחרים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

עדי שלום,

ראשית, ראוי מאד להערכה וזו כבר התחלה מאד טובה שאת מזהה את הדפוס אצלך שחווית בבית ואשר משפיע עליך בזוגיות.

חוויות שאנו חווים בבית, עשויים לעצב דפוסים שונים אצלנו בכל מיני היבטים ודפוס אחד כזה את מביאה לכאן.

דפוס של שיחזור של קשרים בעייתים ואלימים שאת חווית שיש בבית, מה שהותיר אצלך בוודאי פצעים רגשיים מול דמויות משמעותיות וכן חוויה שזוהי זוגיות, זוהי דוגמה לזוגיות ואולי אין בכלל זוגיות אחרת וככה זה צריך להיות?

את בחורה צעירה, תמיד ניתן לשנות דברים.

ההגעה לתובנה שזה קיים, הוא חלק לא מבוטל מהדרך של הפתרון לבעיה.

ראשית, עליך להפסיק כל קשר עם בחור שעושה לך רע.

להוריד את מספרו מהנייד, להוריד ווטסאפ שלו, פייסבוק וכו'..

המלצה חמה היא לגשת לשיחות עם איש מקצוע ויש אפשרויות שונות דוג' קופת חולים דרך הביטוח המשלים יש מטפלים טובים ויש לך זכאות למספר לא מבוטל של שיחות עם עו"ס קליני/פסיכותראפיסט/פסיכולוג קליני או באופן פרטי.

כאשר המטרה בטיפול כזה היא לבנות את המקום שלך מחדש, את האמון, לעבד את החוויות מהבית, לשחרר את המקום הזה ולחזק את עצמך וללמוד מה אצלך משחזר את הדפוסים האילו ואיך ניתן לא לשחזר אותם ולהמשיך לקשרים זוגיים בריאים בעתיד שזוהי המשאלה שאת מביאה כאן לפורום.

האם זה אפשרי? התשובה היא כן, אך צריך לטפל בדברים על מנת ששחזורים אילו לא ימשיכו ותוכלי לומר "לא" למישהו שנוהג כלפיך באלימות מילולית/פיזית וכו'..

אני מאחלת לך הרבה הצלחה!

אודליה שלום,

משיכתו אליך ורצונו במין אכן מחמיאים, אך את רוצה רבדים נוספים ואני מבינה זאת.

את מביאה בתשובתך משאלה מאד חשובה וכנה ואת מביאה גם את הקושי שככל הנראה אם יטופל, קיים סיכוי שתצליחו להגיע לרבדים אינטימיים ביותר היבטים.

האם שוחחת עם בעלך על רצונותייך ומה שחשוב לך בקשר?

את מציינת שלבעלך קל יותר לבטא אהבה, רגשות ואת מרגישה שלך יותר קשה הביטוי הזה. יכול להיות שקושי זה בא לידי ביטוי בקשר ופחות מאפשר פתיחות וקירבה.

ציינת גם "אני אוהבת פחות ממה שהוא אוהב אותי"

אהבה אינה מדע מדויק אך את מעלה מצוקה.

הייתי מציעה לך דווקא לפנות לטיפול פרטני במקרה זה.

בטיפול פרטני תוכלי להרגיש חופשיה לשחרר את רגשותיך במקום בטוח, שהוא רק שלך ואחת ממטרות הטיפול יכולות לאפשר לך לבחון אילו דפוסים עולים מול בעלך או בכלל (אם הקושי לבטא רגשות בא בתחומים נוספים) אשר מהווים מחסום ואיך אפשר ללמוד לשחרר אותם. מה החשש שעולה, ללא שיפוטיות וללמוד להבין את עצמך ואת התהליכים שאת עוברת.

זה יכול להיות מסע מעניין ולהביא אותך להתפתחויות מאד יפות הן בזוגיות ובכלל בתחומי חיים נוספים.

חשוב לי מאד להדגיש שהמלצתי זו היא לא כי את "אשמה" במצב. ממש לא. אלא כי העלית נקודה שיכול להיות מעניין לעבוד עליה ואת יכולה לצאת נשכרת מאד.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

הי

קראתי בעיון רב ואני מבין את כאבך הגדול אבל...מצטער לבשר לך שאת כן!

הבעיה היא קודם כל אצלך ועלייך לטפל בה מיד כי ניכר מדברייך שאת לא רוצה להפסיד את הקשר המיוחד שיש לכם.

אני כלל לא מתעלם מ"התרומה" שלו לתחושות שלך... ואין ספק שאת תצטרכי ותהיי זקוקה לעזרה שלו כדי להרגיש יותר בטוחה במקום שלך בזוגיות, אבל קודם כל עלייך לטפל ולחזק את הביטחון העצמי שלך כדי לא להישמע קנאית ואובססיבית. וככל שלא תעשי מזה עניין כך יילך ויפחת ההתעניינות שלו בבחורות אחרות.

בהצלחה

היי,
תודה על תשובתך
אני מעריכה את מה שכתבת שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי
יחד עם זאת, לא הבנתי מה כוונתך "ככל שלא תעשי מזה עניין תלך ותפתחת ההתעניינות שלו בבחורות אחרות" ?
ככל שאני אתעלם מזה יותר כך הוא פחות יסתכל ? איך הוא אמור לדעת שאני מתעלמת מזה ?
הרי גם בירח הדבש "התעלמתי" מזה, לא הערתי לו, לא אמרתי מילה, רק אכלתי את עצמי מפנים

נכון להיום אני פוחדת לצאת איתו החוצה למקומות כי אני פוחדת להיפגע
אתמול במקרה היינו צריכים לעבור כמה דקות בקניון ורעדתי מכל שניה

איך אני אמורה להתנהל ? אני אמורה להגיד לו משהו או פשוט לעבוד על עצמי בלי קשר אליו ?

אשמח לתשובתך וגם כמובן לתשובתן של מנהלות הפורום
תודה רבה ! :-)

אלמונית שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך, זו חוויה לא נעימה. ננסה לעלות מס' נקודות.

אנשים מסתכלים על אנשים ברחוב. לא ניתן להימנע לחלוטין מלראות אנשים סביבנו.

השאלה עד כמה המרחק בין לראות אנשים לבין חיפוש אחר ריגושים, התנהגות כזו אשר תופסת לכם מקום בתוך הזוגיות, לוקחת לך מקום ועוד פרמטרים שפוגעים בקשר ביניכם.

את מתארת שבעלך מתבונן גם בגברים, נופים ועוד..

אלו דברים שאפשר לשוחח עליהם כי באמת בזוגיות חשוב שתהיה קרקע לתקשורת (לא רק בנושא זה, בכלל, בכל תחום).

אך לא הייתי עושה זאת בשיפוטיות, אלא באמת שואלת אותו מה זה בשבילו ההתבוננות הזאת, מה זה לראות אנשים, נשים, גברים, נופים ועוד..

לגבי החיטוט בנייד והעבר. יתכן שבתקופה מסוימת הוא לא התחייב למישהי רצינית ועתה הוא מצא את הקשר אתך.

עתה אני אתייחס לאלמנט שבני גם התייחס בתשובתו אליך וגם את העלית אותו וזה המקום שלך, הדימוי העצמי שלך, איך את מרגישה כאישה, האם את מרגישה שיש אובייקטים שבאות להחליף אותך, בחוויה הסוביקטיבית שלך.

יתכן שזה מעין "מי בא קודם הביצה או התרנגולת" קרי, האם התנהלותו "שופכת אור ושמן למדורה" על מה שאת מרגישה גם כך (שחשוב לעבוד על הרגשתך כלפי עצמך) והאם מה שאת מרגישה, מעצימה את ראייתך לגבי התנהגותו ובפועל זה פחות.

כך או כך, כדאי לדבר על הדברים בצורה מכובדת ולא להישאר עם אי הבנות וכעסים..

לא הייתי מחליטה כרגע שום החלטה הרת גורל בזוגיות כשאת בתחושה כזאת, תנסו לשוחח על כך, אפשר גם לחזק את הדברים האילו בשיחות עם איש מקצוע.

הרבה הצלחה!

לבחון, איך הוא מתייחס אליך?
האם הוא קשוב אליך? האם הוא מביע כלפייך אהבה ורגשות?
מחמיא לך, מקשיב לדברים שאת רוצה לשתף אותו, האם הוא משתף אותך בדברים ועוד, הם גם דברים שיכולים להעיד על איכות הקשר מעבר ל "אני רוצה לחיות אתך לנצח", ממש דברים מהיום יום בחוויה הזוגית.

ללא קשר לכך שחשוב לדבר על הדברים.

היי טלי,
בעלי קשוב אלי מאוד.
הוא מפנק, דואג, מחמיא לי, מחבק ומנשק בלי סוף, עושה למעני כל מה שאני מבקשת
באמת שזכיתי בבעל מדהים
כל זה לא כל כך מסתדר לי עם הבהיה בבחורות אחרות

טלי - קשה לי לשוחח איתו על הנושא הזה
אני לא יודעת איך לפתוח את זה מולו ומה לומר והאם זה בכלל טוב להעלות את הנושא?

האם יש משהו שאני יכולה לעשות ולשנות בעצמי כדי שבאופן ישיר ישפיע עליו ויפחית את הדבר הזה שהוא עושה ?

אלמונית שלום,

בקשר זוגי, להישאר עם הדברים הכואבים אצלך, עלולים להצטבר ולהעיב על הקשר, גם אם לא באופן גלוי, באופן לא גלוי (התנהגויות שונות אשר מביעות את התסכול, את הכעס, את האכזבה, את חוסר הביטחון ולמעשה, את כל מה שאת מעלה כאן, בין אם במודע ובין אם לא במודע).

ציינת איכויות לא מעטות שקיימות אצל בעלך.

מומלץ לטפל אצלך במקומות שאת מרגישה חוסר ביטחון, לבחון האם זה בקשר אתו, האם זה קרה לך בקשרים זוגיים קודמים, האם זה מופיע גם במקומות אחרים (חברות, עבודה ועוד..) ולבחון איפה את מרגישה בטוח, איפה את מרגישה פחות בטוח, מה קורה במקום של הנשיות).

העבודה על עצמך חשובה על מנת שאת תרגישי ביטחון עם עצמך וזה יקרין לכל מיני תחומים, לא רק בזוגיות.

ניתן לשוחח עם איש מקצוע.

לגבי שיחה בקשר. את מציינת שאת חוששת. בקשר טוב חשוב לדעת איך להביא את הדברים.

אם מביאים אותם בצורת האשמות, באמת לא יהיה מי שיקשיב שם.

אולם אם מדברים על הקשר, מביאים אל תוכו את החיובי שיש בו, את ההערכה על הדברים הטובים וכן את השאלה לגבי התנהגות זו, זה כבר נתפס אחרת.

בכל נושא בכלל, מומלץ לפתח קרקע זוגית טובה לתקשורת בונה ואפשר גם את זה לציין באותה שיחה ביניכם.

שזה יהפוך למשהו הדדי.

בברכה,

הי רונית,

יש לשים לב למספר דברים שהעלית-
1. מדובר בקשר צעיר של מספר חודשים. הקשר הוא של שני אנשים ש"ידעו קשר בעבר" לרבות הקמת משפחה. אני מניחה שיש לכך משקל - עד שנקשרים, ועד שיודעים מה רוצים, ולא רוצים לעשות טעויות שהיו בעבר.. נסי להבין את מכלול התמונה.

2. נשים בד"כ "מרגישות מהר יותר" או לפחות יודעות לזהות רגשות ולהעביר את המסר הזה יותר מגברים. לא פעם לגבר יהיה קשה יותר להיקשר מהר, עם זאת זה לא אומר שזה לא יקרה. לפעמים דרושה סבלנות שגם הצד השני "ידביק" קצב.

3. יתכן ובדפוס אישיותו לא מדובר בגבר שמשתף, שמוכן להביע רגשות. יתכן וגם בקשרים אחרים שהיו לו כך התנהל, באופן מעט נמנע-נזהר.

4. חשבו שתהיי סבלנית ותתני לקשר הזדמנות של עוד מספר חודשים. בחודשים אלו הייתי מציעה לא לדבר איתו על "יחסינו לאן" אלא לבדוק האם הוא נפתח אלייך יותר, דווקא כשאת "קשה להשגה", ולא משתפת או מביעה רגשות- לפחות לא כמו שעשית עד כה. יתכן וזהו מבחן חשוב להמשך הזוגיות ושווה לך לבחון את הבחור- עד כמה הוא באמת נקשר בתקופה הקרובה, בעוד את לא "רודפת" אחרי האהב שלו אלא פשוט מאפשרת לקשר הזה להיות.

בהצלחה,

קרן שלום,

לא מפורט באילו תחומים את מרגישה שאת אקטיבית והוא לא "זורם אתך"

היכן האקטיביות שלך באה לידי ביטוי ושלו חסרה לך? מה את עושה במקומו? האם זה לאורך הקשר? האם זה קשור להכנות לחתונה? בדברים מסוימים יותר ואחרים פחות?


אתייחס בכלליות לסוגיה.

היכולת שלכם להתבונן בהבדלים ביניכם ולראות בשוני עניין והפריה הדדית מראה על כוחות בריאים שמתקיימים בקשר ביניכם.

את מתארת אהבה בקשר, רצינות בקשר, אלו גם פרמטרים חשובים.

לגבי שאלתך, אני מאמינה שיש קרקע יציבה בזוגיות שלכם, אשר עשויה לאפשר לדבר ביניכם על מצבים בהם את מרגישה שהיית רוצה שהוא יהיה יותר שותף לדברים, שפחות תעשי דברים לבד.

המטרה היא לא להפוך אותו לאדם מאד אקטיבי כי יש משהו באישיות שלנו שאנחנו לא משנים ב- 180 מעלות וזו לאו דווקא המטרה שהייתה טובה לנו או לבן הזוג.., אך כן לנסות לגייסו לשביעות רצון שניכם ושלא יהיה תסכול מתמשך בקשר על הרקע הזה.

יתכן מאד שהקרבה לחתונה/תכנון/השלב הבא, גם מעלה אתו מחשבות כמו אילו וחששות שתכונות פחות טובות שיש בצד השני (שלכולנו יש) יבואו לידי ביטוי ואף יתעצמו (עפ"י מה שאת מציינת.) וזה טבעי מאד לפני מהלך גדול בחיים.

עצתי לך היא לשוחח אתו, לדבר את הטוב שיש בקשר שלכם (ולפרט) ולצד זה, מבלי לפסול שיש התקיימות של הטוב הזה, לדבר על מה חשוב לך ולתת לו אפשרות לדבר גם על מה שחשוב לו.

אני מאד מאמינה בשיחות כאילו בין בני זוג כי בעיני התקשורת והיכולת להביא דברים בצורה בונה, הדדית ויפה בקשר, הנה הקרקע בזוגיות, היא מצמצמת כעסים שמצטברים, היא מצמצמת התנהגות של כעסים ("פאסיב אגרסיב")
והיא תשרת אתכם בהמשך דרכם כזוג נשוי.

עד כמה שניתן כמובן, כולנו בני אדם.....

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

שלום ריקי,

ראשית מה שאת מתארת- ריבים לפני חתונה- הם דבר טבעי. חתונה היא גורם סטרס, מאחד הגבוהים, וטומנת בחובה הרבה קונפליקטים. היא לא ממש אופורית וורודה כפי שאמורה להיות בפנטזיה- היא בהחלט יכולה לעורר סערות. מאחורי זה יש את נושא המיסוד, המחויבות, ה"כבילות" למישהו, למשהו, לבית. לחיים חדשים. יש הרבה הרבה מאחורי הסטרס הזה - לא מדובר בסטרס של "ההכנות", אלא מדובר בהכנות רגשיות קודם כל.

לגבי תוקפנות- בכולנו יש חלקים תוקפניים. כולנו מדחיקים אותם כדי להתיישר עם נורמות חברתיות ועם קודים של מוסר ומצפון. אבל, יש פעמים, שהחלקים האלה צפים- בדיוק במצבים אותם את מתארת. אז אני לא אומרת שזה בסדר לקלל או לתפוס חזק את היד (לא הבנתי האם רצה "להרגיע" ולעצור אותך מההתפרצות, או שממש ניסה להכאיב- יש הבדל), אבל אני בהחלט יכולה לתת הסבר טוב ל-למה זה קרה.

נשמע שהזוגיות שלכם היא יציבה וחזקה. שווה להיפגש ולדבר על מה שקרה- להבין למה זה קרה, מה הביא אותנו לזה. לכל אחד כאן יש את החלק שלו- איך אנחנו מנהלים את המצב ולא שהוא ינהל אותנו בפעם הבאה? עם זוגיות שיש בה תקשורת טובה, את יכולה להגיע רחוק מאוד וכן למנוע מצבים כאלו בעתיד. העובדה שאת חשה מצפון כבד על הסיטואציה היא לטובה, אני מקוה שגם הוא מתחרט על מה שעשה. צריך יהיה לחשוב איך בהמשך, יחד, אתם מנהלים קונפליקטים באופן מילולי ולא באלימות (לא מילולית ולא פיזית). אפשר לעבוד על כך ביחד. אם לא היו מצבים דומים או מעבר לכך בעברכם המשותף, הייתי מרגיעה ואומרת שסה"כ מדובר בהתפרצות על רקע הסטרס הכבד, שעם תקשורת נכונה בהמשך- יכולה להרגע ולהישכח.

בהצלחה ומזל טוב,