פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יערה שלום,

את מתארת מערכת יחסים מאד לא פשוטה.

אלימות אינה דווקא להכות אותך. אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בדברים שתיארת: סחיטה רגשית, לא לאפשר לך לצאת כשאת רוצה, טריקת דלתות, התפרצויות זעם, הכאה שלו את עצמו, קנאה קשה מאד ועוד.

חשוב וטוב שהוא פנה לטיפול פסיכולוגי. לא ברור עם מה הוא מתמודד. קשה לאבחן דרך הפורום. בטיפול הפסיכולוגי במידת הצורך יפנו אותו לטיפול נוסף.

בדבריי כמובן אין כוונה לומר שאין לו גם תכונות טובות, אך נשאלת שאלה עד כמה אפשר להכיל את הקשיים.

חשוב לציין שטיפול כזה הוא ארוך טווח והוא "ריצת מרתון" ואין כאן "מטה קסם".

יתכן ומטרת הטיפול תהיה הפחתת התנהגויות כפי שציינת ולא הכחדתן.

שינויים לוקחים זמן. כל שינוי ויש חשיבות שהוא יתמיד בטיפול כזה.

כאן את מתארת מצב שלדעתי משולבים פה גם אירועים שחווה במהלך החיים וגם דפוסי אישיות שלו וגם יתכן שאנו לא יודעים את כל התמונה.

בשלב הזה להיות בקשר זוגי עלול להחזיר את המצב של הדפוסים שתיארת.

בכללי, הייתי בוחנת עם עצמך או בעזרה של איש מקצוע מה חשוב לך בקשר זוגי? האם בעבר היו לך בני זוג עם דפוסים דומים? (יתכן ולא כמובן. אבל כדאי לבחון האם את משחזרת דפוס של בן זוג עם דפוסים כפי שתיארת, של קנאה, שליטה, דפוסי אלימות)?

חשוב שתבדקי עם עצמך אם את מוכנה לחזור לזוגיות כזו..

אני מאחלת לך שתמצאי את הרוגע והשלווה ואת רצונך ומאחלת לבן זוגך להצליח בטיפול ולעבוד על קשייו.

אליה שלום,

שאלתך הוצגה בפורום ונענתה (כותרת - פרידה קשה)

אם יש משהו נוסף שאת רוצה להוסיף על שאלה קודמת, הטוב ביותר הוא להוסיף אותה לשאלת המקור וזה "מקפיץ" את השרשור, אך אני לא קוראת כאן שאלה חדשה, אלא באמת מצוקה גדולה שנשארת אתה ואני מבינה אותך.

אחזור בקצרה על הדברים.
התשובה היא אותה תשובה, שאם אדם מחליט החלטה כזו, זה אכן כואב ולא פשוט, אם אין שום מוכנות לעבוד על הקשר ואם יש השפעה כל כך גדולה של המשפחה עליו, לא בטוח שזה מה שיהיה טוב בהמשך הדרך (נישואין, הקמת משפחה והחלטות כבדות משקל בהמשך).

אי אפשר לעבוד יחד על זוגיות, בוודאי עם במשבר, אם צד אחד רוצה לפרק אותה.

מה שכן ניתן לעשות, זה את לגשת לעבוד על מה שחשוב לך להמשך הדרך שלך, שהיא גם מאד חשובה.

נשמע שיש שם מצוקה שנשארה ושווה לך לבדוק עם עצמך אם לא כדאי "לעבד" ב"ע" את מה שקרה בקשר עם איש מקצוע או אפילו את עם עצמך (ללא האשמות, שיפוטיות וכו'.. גם כלפי עצמך כמובן). על מנת לצאת לדרך חדשה עם תובנות מהקשר שהיה.

אילו היה בן זוג שהיה מוכן לעשות עבודה על מה שהיה, הייתי מציעה לפנות לייעוץ זוגי אך את לא מתארת שזה המצב.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ומקווה עבורך שמה שצריך לקרות, יקרה בדרך הטובה ביותר עבורך,

שלום גלית,

להערכתי יש כאן מספר מוקדים-

1. לא פירטת את הרקע לניתוק בין בעלך למשפחתך. אני מניחה שכשמגיעות תקופות של חגים זה מתעורר יותר ויש בוודאי רצון טבעי שלך לחגוג גם עם משפחתך- דבר שנמנע ממך.

2. על כן, ואולי אף מעבר לרגיל, יש צורך להרגיש רצויה, מוזמנת, ושהחגים יעברו בטוב. ידוע שלא תמיד משפחות מחותנים מסתדרות והחגים מעוררים הרבה קונפליקטים- גם אצל הזוג וגם בקרב המשפחות. ארוחת החג אף היא, אישיו בפני עצמו.

3. מעבר לכך את מתארת יחסים לא מאוד מיטיבים לגבי גיסתך, הערותיה כלפייך וכו'- עיניין שלדברייך אינך פוגשת במקומות אחרים כמו בקרב חברייך או בעבודה. את מעידה על עצמך כאשה דעתנית- כלומר, אני מסיקה מכאן שאת בעלת ביטחון עצמי מספק לעמוד גם בהערות שהן לא בטאקט או לא במקום. אני משוכנעת שתוכלי לענות מכובד, יפה, בחיוך, בנימוס, גם להערות מסוג אלו. אם את סבורה שאין לכך מקום ופשוט הם "משפחה שכזאת", נסי לקבל אותם כפי שהם, ללא הרצון לשנות- כי רק על הרצון הזה את בוודאי מוציאה המון אנרגיות- כשלמעשה בעלך לא יכול לעשות עם זה הרבה, וגם את לא, ובוודאי הם לא ישתנו מרצונם.

4. התקשורת עם בעלך- כאן כן יש מקום לשנות לדעתי. אז נכון שרבתם על כך רבות, אך נשמע לי שלבעלך יש את העוצמות שלו, וייתכן וגם אם הווליום גבוה- לא בטוח שהוא מתכוון לעוצמות כאלה או שהוא יכול לשלוט בהן. כוונתי היא שיש כל מיני סוגים של "אנשים ווכחניים" וכאשר יש משבר או קונפליקט, כדי להתגונן- הם מרימים טונים, שוברים את הכלים, זה או הכל או כלום, שחור לבן. ובד"כ.. אח"כ יכולה להגיע שיחה רגועה יותר ולנסות להתקרב "לאמצע". אם הוא יגיד למשל "אתייעץ עם אשתי ואעדכן אותך עד הערב" אני בטוחה שתחושי יותר טוב ולא בטוח שתעני בשלילה להצעה. כלומר יש לבקש ממנו את ה"כבוד", ופחות את "רשותך". הסבירי לו מאיפה הדברים מגיעים.

5. אני מבינה שאת מעדיפה לצאת מהבית בחגים מאשר להישאר בבית. הרבה אנשים חשים כך וגם לגבי סופ"שים למשל. הרבה אנשים רוצים להיות בחברה. לכן, לפי מה שאני מבינה, את כן מעוניינת להתארח, אך מאוד מבקשת להיות חלק מקבלת ההחלטה על כך. יתכן ובעלך לא "שואל רשותך" משתי סיבות: 1. כי אין קשר עם משפחתך וברור לו ששם לא תחגגו. 2. כי הוא יודע שתעני בחיוב או שאת מאוד רוצה להתארח בחג אצלם - כי את לא רוצה להיות בבית, והוא מרגיש זאת או יודע זאת מהתנהלותך השוטפת.

לסיכום- יש לנסות לקבל את מה שאי אפשר לשנות- כמו דפוסי התנהגות של אחרים, הערות של אחרים (אבל אפשר לענות יפה ומכובד), ולתקן את מה שכן אפשר לשנות- כמו תקשורת יותר פתוחה, הגעה לשיחה איתו ממקום של רגש, כשאת ממקדת את עצמך בשיחה, כלומר "אני מרגישה", "הייתי רוצה ש..", "זה יעשה לי ממש טוב אם..", מאשר להגיד איפה הוא לא בסדר. למרות שבוודאי יש דברים שבהם הוא לא בסדר- אבל זה לא מזמין שיחה מאפשרת. זה מזמין התקפה נוסח "אז לא נלך בכלל". נסי לגייס אותו אלייך.
בברכת חג שמח,

היי לי היתה אותה בעיה ומשהי מהפורום המליצה לי על מטפלת בשם שגית שלו

התקשרתי אליה כבר בשיחה טלפון הרגשתי שהיא מבינה את הבעיה קבענו להפגש

והיא היתה פשוט מדהימה עזרה לי ולבעלי מאד אני ממליצה לך בחום ללכת אליה

שושנה

אני שלום,

ממה שאת העלית זה נשמע כמו צעד מאד פזיז ואני מעלה כאן שאלה אם לא היו סימנים קודם לריב עם ביתך ואולי הריב היה טריגר (זרז) להתנהלות שלו ולסיום.

יש כאן מספר נקודות: איך הייתה מערכת היחסים שלכם בנישואין? האם באתם עם ילדים? איך הייתה הקבלה של הילדים? האם היו סימנים מוקדמים לאירוע זה? האם הוא נוהג לעשות דברים באופן אימפולסיבי? איך את?

לתחושתי היה שם משהו קודם ופרץ יותר לאחר האירוע שתיארת ויתכן והיה קורה גם ללא אירוע זה.

מה לעשות? אני מאד מבינה את הכאב, הבילבול וכו'.

אם הוא נחוש בדעתו לסיים את הנישואין ואת מרגישה שיש דברים לא סגורים, תנסי לבקש רק לדבר על האירוע שקרה ואולי סגירת הדברים מעט תקל עליך.

על מנת לשקם משבר בנישואין חשוב שיהיו שניים שירצו. אם היה קיים אצלו רצון - זה אפשרי. את יכולה לומר שאצלך זה קיים, אך זה תלוי גם במקום שהוא נמצא בו מבחינת רצונו.

לא הייתי עוברת את התקופה הזו לבד, הייתי נעזרת בייעוץ בשיחות (ניתן דרך בקופ"ח בביטוח משלים או פרטי).

מאחלת לך הרבה הצלחה,

תודה רבה על תשובתך המהירה.
אני גם חושבת שהויכוח הפעוט הוא הטריגר וכנראה שאפילו יזם את הריב כדי לעזוב.
הנישואין שלנו היו ממש טובים פרט לעימותים שלו עם בתי שלדעתי נבעו מקינאה, יש לו 2 בנים מנישואים קודמים והיחסים ביניהם לא ממש טובים,
היו לנו נישואים טובים אך מלאי מתחים ולחצים ובכל זאת הרגשתי שאנחנו מצליחים להשתלט על כל משבר ולעבור אותו.
הוא מטבעו בהחלט קיצוני בצעדים שלו ובהחלטות שלו באופן כללי ובחלק מן המקרים גם לאחר מכן מביע חרטה, לצערי במקרה שלנו וביננו לא נראה לי שתהיה אופציה כזו למרות שכולי תקווה שכן.
אבדוק לגבי שיחות כי אני מרגישה שאין שום דרך שאוכל לעבור את זה לבדי, אני פשוט מרגישה שנפשית אני שוקעת עוד ועוד ומתחילה לאבד שליטה.

אני שלום,

אני מחזקת את ידך לקבל את העזרה המקצועית, אני מאמינה כי ניתן להיתרם מאד מעזרה כזאת, מעבר לטיפול במה שאת מרגישה עכשיו ולהתחזק בתקופה זו, ניתן להפיק מהקשר שהיה, להתפתח ולקבל כלים להמשיך קדימה, בכל מישור שחשוב לך.


בהצלחה רבה,

אלי שלום,

אתה מתאר אתגרים לא פשוטים שהתמודדתם אתם במהלך הנישואין שלכם, אני מאמינה שזה נכון שהלכתם לקבל את הטיפול הזוגי.

שיתפת שכאשר נישאתם, אשתך מאד העריצה אותך והיית קנאית.
יתכן ותכונות אלו שירתו אצלך איזשהו צורך מודע או לא מודע (השערות: צורך בביטחון, בחיזוק האגו כאדם, כגבר ועוד..)

המצב השתנה וכיום אתה פוגש תכנים אחרים שעולים בקשר.

מכל מה שאתה מעלה לא ניתן להסיק עדיין דבר. מה שחשוב, על מנת לקיים את היחסים ביניכם ולזרוע שם תקשורת בונה וחיובית, תקשורת אשר מאפשרת הבנה, ביטחון, קבלה אחד את השנייה ופתיחות, היא לדבר על כל הדברים שאתה מעלה כאן בפורום.

כדאי לגשת לשיחה כזאת כאשר שניכם פנויים, לא מוטרדים (דוג' לא לאחר עבודה, ריב וכו'..), אפשר לקיימה בבית קפה או בכל מקום שהוא שקט (גם בבית כמובן) אך שיהיה לכם השקט הנחוץ.

התקשורת הנה בסיס מאד חשוב בזוגיות והיא תעזור לכם בכל תחום.

הייתי מתעניינת בה, שואלת אותה מה היא מרגישה, משתפת אותה במה שאתה חווה, בשנויים. מתחילה לדבר את הצרכים שיש לכם בקשר ואיך את יכולים בתוך הזוגיות למלא אותם, לעבוד עליהם, בין אם זה ביניכם ובין אם זה לחזור לטיפול הזוגי (אפשר אף לאותו מטפל/ת שעזר/ה לכם אז).

אל תישאר עם זה בלבך, אתם מרחיבים את המשפחה, אשתך לפני לידה וכדאי לשוחח עכשיו על הדברים.

זוגיות במעגל החיים יכולה להכיל עליות ומורדות אך חשוב לטפל בהם ולא להישאר במקום המתוסכל.

הייתי מתחילה את השיחה בכך שאכפת לך ממנה, מהקשר, מהנישואין והמשפחה ואתה מרגיש שלאחרונה התרחקתם ומשם ממשיכה ומאפשרת גם לה לדבר כמובן.

מאחלת לך הרבה הצלחה!

הי

נכון או לא נכון זה מה שאת מרגישה ורק בגלל זה מגיע לך להיות רגועה וחשוב שתלבנו ותיישרו קוו בנושא.

את מציינת שיש לכם קשר חזק ופורח חבל להוריד את איכותו בגלל מאורע בודד.
סומך עלייך שתמצאי שעת כושר לדבר איתו על הקושי שלך!

תסבירי לו את מה שאת מרגישה שינסה להבין מתוך רצון שיהיה לכם טוב ולא כצורך אישי שלך.

שלום לך אנונימית,

אני מסכימה עם בני. ראשית לא לשכוח שיש סיכוי שהוא אכן פגוע מעצם כך שאת מפקפקת בו או בודקת אחריו. אך חשוב יותר הוא להמשיך את הקשר הטוב והפתיחות שהיתה לכם עד כה, באותו כיוון- לשבת ולשוחח על הדברים.

חשוב שתמקדי את השיחה ברגשותייך ולא בהאשמה בו. יתכן והוא כלל לא מעניק לעינין משמעות ולכן גם מאוד פגוע - לכן חשוב לו מה המשמעות של העינין בעינייך ולהגיע לעמק השווה.

בהצלחה רבה,

תודה לכם !! אכך שוחחנו ובאמת הייתי פרנואידית. אנחנו פשוט מתחילים לקבל מצב נתון חדש , והוא התחיל להיות פופלרי יותר. מה שלא היה קודם.
אך כפי שאמרתי, שוחחנו על כך יישרנו את ההדורים סיפרתי לו בדיוק מה מפריע לי ואיך אני מרגישה הוא הבין אותי מאוד , למרות שנפגע שפיקפקתי בו - בכל זאת אנחנו נשואים 16 שנה אבל מכירים 25 שנה ,ואפילו ביקש שאגיד לו מה לעשות כדי שיהיה לי טוב ואהיה רגועה!
שוב תודה על הייעוץ - המשיכו כך!

שוב שלום לכם, כפי שסיפרתי בעלי ואני שוחחנו על המקרה ואני בהחלט מאמינה לו כי אין לי שום סיבה לחשוש וכי הוא לא יעשה שום דבר שיפגע בי.. אך עדיין יש לי תחושה שלא עוזבת אותי כי הוא ממשיך להתכתב עם אותה בחורה - גם אם אלו סתם התכתבויות של מה נשמע? זה מפריע לי שהוא מסתיר ממני, אנחנו הולכים אליהם ביחד יוצאים יחד לפעמים ובעלה חבר של בעלי. אז למה הוא מוחק את ההודעות שלה מהנייד??? האם הוא מסתיר משהו? או שהוא מנסה למנוע מריבות.
חשוב לציין כי הוא אומר לי את הקוד של הנייד ולא מנסה להסתיר את הנייד ממני.
אני יכולה בכל רגע לבדוק אותו. וכשאני בודקת אני רואה שאין הודעות ממנה וכי הן מחוקות. בדילמה!!!

שלום הילה,

את כותבת שאתם נשואים 16 שנים, זמן מספק להערכתי לדעת האם באמת קיים אמון בקשר, האם את באמת מסוגלת לסמוך עליו. לאור העובדה שכבר תקופה את שקועה בהתלבטויות, בספקות ובמחשבות- בשלב זה הייתי ממליצה לפנות ליעוץ/ תמיכה מקצועית פרטנית. לפעמים ההתנהלות הזוגית יכולה ללמד על דפוסים שיש לנו, בתוך הקשר, שעלולים גם להשפיע לרעה על הקשר בהמשך. כוונתי היא שאם הוא ימשיך לחוות אותך כרודפנית, מציצנית, לוקחת ממנו את הפרטיות וכו (למרות שאין זו כוונתך כמובן), בסופו של דבר- "באשר יגורתי בא לי", כלומר- חששותייך יתבהרו כאמת. הוא באמת יאלץ להסתיר ממך. כל עוד זה לא קורה, כדאי לבדוק בתוך טיפול פרטני, עבורך, מה בדיוק קורה, מה את מרגישה ומה מניע אותך למחשבות האלה.

בהצלחה

דביר שלום,

אין סתירה בהתנהלות זו של אשתך ובכך שהיא יכולה לאהוב אותך.

לא ברור לי מה הרקע להתנהגות הזו (מצב נפשי, משבר שעברה, משבר שעבר על הבית, חלק אולי מרכיבי אישיות שלה ועוד..)

מה שכן כדאי זה בהחלט לשוחח אתה על כך.

הייתי מגיעה לשיחה כזאת אתה ממקום מאד מאפשר ולא שיפוטי.

מנסה לחשוב מה חיבר אתכם בהתחלה, כשהכרתם. איך היה בתחילת הנישואין ומה השתנה, האם היה טריגר (זרז) שגרם לשינוי.

מתה שאתה מתאר כאן יתכן ויש מצב של משבר רגשי - נפשי (דיכאון, לא ברור מה, אך בכי, חוסר משמעות לחיים, ניתוק מאנשים, יכולים להצביע על משהו כזה)

הייתי ממליצה שתראה איש מקצוע כגון: עו"ס קליני, פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט (אפשרות דרך קופ"ח בביטוח המשלים או פרטי).

ושם תוכל להביא את הכאב, את מה שעובר עליה ואיש המקצוע ינסה לתת תמונה רחבה יותר והיא תוכל לקבל את הטיפול המתאים.

כדאי לדבר אתה על כך, לשתף אותה במה שאתה מרגיש, רואה, לשאול מה היא מרגישה, לנסות לעודד אותה להיעזר, למענה, למענכם ושאפשר להרגיש אחרת.

רצוי לציין בפניה, כפי שכתבת כאן, שאתה אוהב אותה ורוצה עבורה את הטוב ביותר.

בן משפחה לא יכול להחליף מטפל מקצועי, כמובן שהוא יכול לתמוך, אך לא להוות תחליף אם צריך שיחות/עזרה.



בהצלחה רבה,

הרי זה יהיה משפיל כמו לדבר איתו בעצמי

את מדברת במונחים של השפלה ולכן הצעתי לך לרכך את ההשפלה אם ח"ו תהייה ע"י צד ג' זה הכל.
שלום עושים עם אויבים והדרך לשלום עוברת תחילה ע"י מתווכים מטעם, תבחרי חבר קרוב של שניכם או מישהו שאת חושבת שיודע לעשות את העבודה, מה יש לך להפסיד?
תבקשי מהשליח שיגשש עבורך -
מה הן אותם רמזים.
איפה הוא עומד כרגע בחייו.
מה הוא חושב עלייך.

תקבלי אינדיקציה יותר רחבה מאשר סתם רמזים לא ברורים, חבל שתחיי באשליות ובהמתנה שהוא יואיל בטובו לפנות אלייך ישירות, אל תשכחי שגם לו יש אגו וגם הוא לא רוצה להיות מושפל ע"י ידך...

הבנת?

אנונימית שלום,

לא ברור ממה שציינת כמה זמן הייתם ביחד, אך לסיים קשר בהתנהגות שאינה מכבדת עלול להעיד על דפוס כלשהו אצל בן אדם. אני לא יודעת איך הוא התנהג, מה עשה, מה גרם לאינטראקציה או להתנהגות זו אצלו, אך יש כאן שאלה גדולה אם את רוצה קשר עם בחור שאילו הם דפוסי ההתנהגות שלו.

אני מבינה את הפגיעה, את האכזבה ואת הכאב שיש אחרי אהבה ראשונה ולעתים אף את המחשבה שעשויה לבוא בעקבותיה "האם אמצא משהו אחר"? שהיא לא לרוב מביאה למצב של היאחזות ולא להתבוננות קדימה.

אני הייתי מנסה לבחון עם עצמך האם את רוצה לחזור אליו מתוך מקומות של תלות, חרדה להישאר לבד, לא למצוא חבר בעתיד, "עניינים לא סגורים מולו" וכו'.. או שאת באמת מאמינה ורוצה לתת סיכוי לקשר הזה.

לעתים בחיים (וזה יכול לקרות לכולנו), אנחנו לא מצליחים להפריד (=-בעיקר מהעולם האמוציונלי - רגשי) מה מניע אותנו ומה נכון עבורנו. את ההפרדה הזו הייתי בוחנת עם עצמך. עם איזה גבר היית רוצה להיות במערכת יחסים והאם אותם דפוסים לא יחזרו שוב.

לגבי מה שבני השיב לך, אני מאד מבינה את תשובתו. אני מאמינה שהוא כתב לך זאת מתוך מקום של לא להישאר עם הדברים לא סגורים.

אך הייתי שוקלת היטב אם זה בן הזוג שאת מאחלת לעצמך ואם לא התערבבו פה דברים נוספים "הוא עזב אותי" "בן זוג ראשון" וכו.. שאפשר להבין אותם וזה בעיקר בא לידי ביטוי בגילאים צעירים.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

היי

אין לי הרבה מה לעזור לך - באמת יש כאן דילמה אמיתית.

השאלה שאני מרגיש חופשי לשאול אותך > איך הגעת כבר בגיל עשרים להבנה שככה את רוצה לחיות מעתה ואילך את חייך?
יחסי מין הם מין של יחסים!
זוהי מערכת שלמה של רגשות וצרכים, סקס ואינטימיות שיש בה הנאה ונתינה כמו גם של עונג וכאב לא הרי זה כהרי זה והכי טוב הכל מהכל אבל לאן את רצה? לוקח זמן עד ששני בני הזוג מרוצים ומרגישים סיפוק והדדיות ויכולת לדבר חופשי ולבקש מהפרטנר למלאות אחר צרכים אישיים או פנטזיות למיניהן...

יש משהו שאני לא יודע?

חסויה שלום,

לאנשים יש העדפות, רצונות ופנטזיות מיניות שונות.

מה שחשוב בזוגיות ששני הצדדים מסכימים למה שרוצים לעשות במיטה במסגרת המין.

זה לא שמי מביניכם "לא בסדר".

אני מפנה אותך לפורום מתאים שייתן לך מענה מקיף יותר.

בהצלחה רבה!

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

הי
סיפור עצוב עם סוף טוב!

בקשת ממנו שייתן לך צ'אנס אבל הפתרון יגיע בזמן שיבין שהוא צריך לתת לקשר שלכם צ'אנס את מבינה את ההבדל?

אכן יש פער בין תפיסת העולם של ההורים אבל זה לא סוף העולם שמענו דברים יותר קשים מאלה.

לא כתבת בן כמה הוא - ייתכן והנער טרם התבגר מספיק בשביל להבין שהגיע הזמן לעוף רחוק ולא להיות קשור לאבא ואימא, אמנם אפשר להבין את השיקולים שלו כשיש לך בית עם עוגן בטוח קשה לעזוב הכל בבת אחת וללכת אל הבלתי נודע, זה ישתנה רק כשהוא ירגיש מספיק בטוח איתך השאלה האם את יכולה לתת לו את זה? ובתנאי גם שהוא ירצה לקחת...
דעתי האישית - תני לו את הספייס שלו, גם הוא קרוע ומבולבל ממה שקרה, שיחשוב לבדו שם בחו"ל מה הוא מתכוון לעשות עם החיים שלו מה יותר חשוב לו ממה, את לא יכולה ולא רוצה לחשוב או להחליט במקומו...

בהצלחה

אליה שלום,

ממה שאני קוראת מדברייך, ישנה השפעה מאד עוצמתית של הוריו, כנראה בפרט של אביו, על החיים שלו, אני מניחה שזה לא בא לידי ביטוי רק בתחום של הזוגיות.

כפי שבני ענה לך ואני מסכימה עם זה, יש כאן שאלה עד כמה הוא יכול לשים את עצמו מחוץ לשליטה של אביו ולהחליט שאת בת הזוג שהוא בחר להתמסד אתה ולהתמודד מול ההורים שלו ולשים את הקו בין הקבלה וההערכה של העזרה הכלכלית לבין מה זו התערבות ומה זו קבלת החלטות אשר קשורה למערכת היחסים שלכם, לרות מגורים ועוד..

אני מאמינה שיש ביניכם אהבה, אולם אם רוצים שתהיה מערכת יחסים חזקה שתצליח, יש חשיבות רבה לתת לכל "הרעשים מסביב" לעבור דרך איזושהי מסננת ולא לאפשר לה לחדור אל החיים שלכם בצורה שתפר את השלווה ואת האהבה שלכם.

את האישיות של האב אתם לא תשנו וזוהי לא המטרה כאן. המקסימום שניתן זה לומר שיש מקומות ששמורים לזוגיות שלכם והוא לא יכול להיכנס לשם.

שכן יש הערכה על עזרה. אלו דברים שבעייני תפקיד בן הזוג להתמודד עם אביו.

כאשר הוא יחזור מחו"ל, מה שכן ניתן לחשוב עליו הוא אף לגשת לשיחות אצל איש מקצוע (אם אתם מרגישים צורך) על מנת לבחון מהי ההחלטה הנכונה עבורכם ואם היא כן ללכת לכיוון נישואין, איך להתמודד עם כל מה שתיארת כאן ולא לוותר על האהבה.

במידה והוא החליט "להרים ידיים", מה שאת יכולה לעשות זה להציע לו את הפתרון הזה על מנת לברר, לאור האהבה וכל מה שיש ביניכם, מה זה הבלבול והאם ניתן בכל זאת לגשר עליו.

אני מניחה שמשולבים פה רגשות כגון: פחד, חשש מתגובות האב, מהעתיד ועוד.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

הארוס שלי (לשעבר) חזר מחו״ל היום. הוא לא יצר איתי קשר ואז שלחתי לו הודעה.
אמרתי שאני רוצה לבוא לקחת את הדברים שלי, הוא הגיב בכזה קור רוח. כאילו השתנה לי בשבוע ופתאום אנחנו זרים.
הבנתי מדבריו שאין לזה סיכוי יותר. הוא מאוד רציונלי ומנתק את הרגש.
הוא בטוח בכך שלא יהיה לנו טוב ביחד, הוא אומר לי שהוא רוצה שיהיה לי הכי טוב וכנראה הוא לא מתאים לי.
אני לא מסכימה איתו, אני כל כך מתגעגעת וחסרת אונים, כל היום בוכה.
מה אני יכולה לעשות? האם אני יכולה לגרום לו לחזור אליי? האם עליי להתגבר ולהמשיך הלאה?
אני לא מצליחה להבין, איך לפני שבוע הוא הציע לי נישואים, כל כך השקיע ולאחר כמה ימים זרק אותי וברח לחו״ל.
והיום הוא משוכנע שאנחנו פשוט לא מתאימים.
אני מתקשה להתגבר. חייבת לציין שרוב חברותיי נשואות וגם הלחץ להתחתן ולמצוא כבר גבר אחד לא מרפה ממני.
אשמח לעזרה

אליה שלום,

אם העברת לו את המסר שאת מאמינה שכדאי לכם לבחון את הזוגיות שלכם ומה קרה שם (כל מה שציינתי בתשובתי לגבי ההתמודדות עם האב, הנפרדות ועוד.. האהבה שלכם) והוא עדיין בשלו, זה משהו שנשמע כמו לא בשליטתך ואני מבינה שזה מאד כואב.

מאידך, גם לחיות בזוגיות שיש התערבות גדולה של הורים ובן הזוג לא יודע לעשות הפרדה בין בחירותיו והאהבה שלו לבין השליטה וההתערבות של האב, יכול היה לעורר קושי רב בהמשך היחסים, לרבות יחסי נישואין, ילדים ועוד.

במידה ולא דוברו הדברים ואפשר עדיין לדבר אותו שכדאי אפילו לא לקבוע כעת מועד לחתונה ולקבל יעוץ כי בכל זאת הייתה אהבה והוא מוכן לשמוע, את תדעי שעשית את מה שביכולתך.

אם אין עם מי לדבר והוא נאטם ונסגר, כנראה שהוא קיבל רגליים קרות ותגובתו עשויה להיות הגנה וגם כאן כנראה עשית מה שביכולתך.

לגבי להמשיך הלאה, הייתי מציעה לך לקבל כילים לעשות זאת בשלווה, בביטחון, מתוך תחושה לא של מירוץ, משם יגיע בן הזוג הנכון. אך את בוודאי אדם עם רגשות וזה לא יכול להיות ביום, תהליך ששווה לעבור אותו אף בעזרת שיחות עם איש מקצוע ועשוי לקצור תובנות וצמיחה אישית.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

כואב לי עליך ידידי!

אתה מכיר את הפתגם > אם זה נראה כמו ברווז ונשמע כמו ברווז אז זה ברווז!

כשאשתך עושה מה שבא לה ולא דופקת לך חשבון זה אומר שהיא > אף פעם לא היית וגם לא תהייה אשתך!

אם יש לך כוחות לטפל בעניין ואתה באמת מאוהב בה מעל הראש ומוכן לקבל אותה כפי שהיא אז פשוט תסביר לה שאתה מאוד נפגע מההתנהגות שלה תתחיל מהקל אל הכבד - כי די לך בזה שהיא מדברת איתו ולא איתך גורם לך להבין שהיא מעדיפה גבר אחר על פניך.
תשאל אותה מה הוא נותן לה שאתה לא יכול לתת?
אבל אם אתה לא מוכן לקבל אותה כפי שהיא תצטרכו להיפרד ויפה שעה אחת קודם כי על פניו כפי שאתה מתאר מדובר באם אימא של הבגידות מאז שהקימו את מועדון הבגידות!

אירוניה אבל אחרי 4 ימים של ריבים תוך כדי הסברים שהיא הורסת את הזוגיות ושאני על סף לנטוש את הקשר הזה וכבר קיפלתי מזוודה ונסעתי להורים
היא התקשרה לשאול אם היא יכולה לצאת איתו לאכול.
בלב אמרתי הנה... יש לה הזדמנות להראות לי שאכפת לה, גם אם הברווז לא ברווז וגם אם אני הוזה ומדמיין שתתחשב בזה שזה מציק וכואב אמרתי שלה שהיא יכולה אבל אני מעדיף שלא... באיזושהי תקווה שתבחר בדבר הנכון ואני אוכל לחזור הביתה כמובן שאני כותב והיא... איתו בדרך למסעדה לאכול.

הי

טוב עשית שקיפלת ונסעת תמשיך לשדר לה שכך אי אפשר להמשיך ושאין לך כוונה לוותר!
ולא! היא לא יכולה לצאת איתו לאכול! כי זה פוגע בך! ובמערכת היחסים שאין לכם!

הרי בשביל מה התחתנת? אם לא לאכול ביחד - לדבר ולצחוק ולעשות את כל הדברים שבני זוג עושים?

תמשיך בקוו הזה - ככה אי אפשר להמשיך - אני לא מוכן שתהייה לך חברה ממין זכר לא יעלה על הדעת שתנהלי קשר עם גורם אחר מחוץ לנישואין ולא משנה מה מהות הקשר תדגיש לה שגם אם היית הולכת לאימא שלה או שלך... להתייעץ באמצע הלילה היית מתנגד.
בפרט שמדובר בקשר מוזר ומחשיד ביותר הבא על חשבון הזוגיות שלכם ומסכן את קיומו.

אם אתה לא מצליח להסביר לה את זה או שהיא מתחמקת או באמת שנפלנו כאן על בחורה תמימה במיוחד...אז אין לך ברירה אלא לגרור אותה לייעוץ זוגי דחוף או לרבנות.
נ.ב מתוך רצון לעזור אני מוכן לדבר איתה ולהסביר לה את חומרת העניין.

שלום לך,

חייבת לציין שנותרתי די המומה ממה שאתה מתאר. גם לאחר שארזת את עצמך ונסעת, היא עדיין "שואלת" (הרי בסוף עושה מה שהיא רוצה) אם היא יכולה להיות איתו?

אני לא יודעת את הרקע לנישואין, את הרקע להחלטה להינשא, עד כמה הייתם בשלים להחלטה כזאת- או לפחות היא- ומה בדיוק הרקע ממנו היא מגיעה (קשרים, דפוסי אישיות, משברי חיים?). עולות לי הרבה מחשבות ולא כולן מתאימות כאן לפורום. בכל אופן, לאחר מה שבני גם כתב לך, אינני רואה מה להוסיף- מדובר בתופעה שלא מתאימה לשום מערכת יחסים, גם לא למערכת יחסים זוגית ללא נישואים. היא לא דוברת אמת, לא נותנת סיבה להאמין לה, לא מחוייבת לקשר שלכם. הייתי שואלת אחרת- מה משאיר אותך שם? למה לאפשר כ"כ הרבה הזדמנויות ובינתיים אתה נפגע ללא הרף? מדובר בהתנהגות שלא מתאימה, לא נורמטיבית ולא תתקבל בשום מערכת יחסים.

שמע אחי או שאתה תמים או שאתה טמבל גישתך מזדיינת והידיד שלה פותח וחוגג על אישתך . ילד בן 10 לא היה קונה את מה שאשתך מוכרת לך .. מזלך שאין ילדים ותעשה טובה תשחרר את הזונה שתביא למישהוא אחר מחלות !!!

הי אדוה,

קשה לי לענות על סמך משפט אחד. הייתי שמחה אילו יכולת לפרט יותר על מנת לתת לך מענה מקיף.

תודה לך,

אני חייה בזוגיות עם בן זוג במשך 14 שנה ויש לנו שני ילדים משותפים.
לפני כמה ימים אני מוציאה מהדואר מכתב תביעה עבור אבהות לבן זוגי
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שזאת טעות והוא לא יודע מי זאת בכלל
היום לאחר חקירות שביצעתי גיליתי שהוא היה איתה (כניראה סטוץ) לפניי שנה וקצת ויש ילדה בת ארבע חודשים
הוא אומר שהיה שיכור וזאת היתה מעידה ושלא בטוח בכלל שהילדה שלו , שיש עוד ארבע גברים שצריכים לעשות בדיקת רקמות

אני מרגישה שאני בחלום רע
לא יודעת מה לעשות
הוא נשבע שהוא אוהב רק אותי אבל זה לא עוזר לי

לא יודעת מה לעשות... מה לחשוב :(

אני בחרדה נוראית

היי

אין ספק שקיבלת הלם אבל מכאן ועד להיות בחרדה נוראית בגלל שטות של בעלך הדרך קצת רחוקה.

הוא בחר בך וחי לצידך 14 שנים! זה אומר משהו על הזוגיות שלכם לא ככה?
אני לא מצדיק אותו וחושב שהוא חייב לתת תשובות יותר מספקות מתירוץ עלוב של שיכור וכו' זו בוודאי נורה אדומה למערכת היחסים שלכם כי יש כאן בעיה של אמון הבן אדם הסתיר ממך דברים ושלא ינסה לטייח את העובדות.

לבנות אמון מחדש זו משימה מעייפת אבל אפשרית, תשאלי את עצמך האם את רוצה לנצל את ההזדמנות שבגילוי כדי לשדרג את הקשר שלכם למקום טוב יותר או שאת מעדיפה לעשות משהו אחר בנידון, לא מגיע לו שתהיי בחרדות בגללו, נקודה.

בהצלחה

שלום ניקול,

צר לי מאוד לשמוע על מה שעובר עלייך. נראה שהשוק הוא גדול, ובצדק. לצד ההפתעה עולות בוודאי הרבה שאלות סביב אמון, מה יהיה בעתיד ואיך הדבר ישפיע עליכם רגשית, זוגית, כלכלית וכו'. אני מבינה שלא פשוט לך.

אני גם נוטה להסכים שבהחלט סטרס כזה יביא לחרדות ויגביר את החששות שלך ולכן את לא סתם חרדה.

במצבים כאלה, בהם צריך לאסוף את השברים ולא יודעים להתחיל מאיפה, אני חושבת שיהיה הכי נכון להתחיל עם ליווי של איש מקצוע. מטפל פרטני שהוא גם מטפל זוגי- ויש כאלה לא מעט. ולמה זה חשוב? ראשית, עלייך להיות מוכלת מאוד במצב המשברי הזה. את מרגישה "לבד" בתוך הסיפור הזה, ההפתעה היא גמורה ועולות כאן לא מעט שאלות לגבי בעלך. מעידה או לא, אי אפשר להמשיך לסדר היום. האיזון בקשר הופר, ויש לדעת מה עושים הלאה. ולכן, איש או אשת מקצוע כמו פסיכולוג, פסיכותרפיסט או כל מטפל פרטני וזוגי אחר, יוכלו לדעת לגשת לעיניין ולנסות לסייע לקבל תמונה מלאה. לאחר מכן יהיה חשוב לצרף את הבעל כדי להתחיל תהליך זוגי ובניית אמון מחדש. שוב- אם תרצי, אם תרגישי שאת יכולה.

אני מניחה שאם מדובר במעידה באמת, גם עבור בעלך יש כאן הלם לא קטן. העובדה שאת פתחת את המכתב, העובדה שלא היתה לו דרך להסתיר את זה (תקין או לא, לפחות היה מתלבט עם עצמו קצת, מעכל את זה קצת, ואז משוחח איתך). ההפתעה אצלו היא פי כמה, כיוון שיש כאן גם ילדה שהיא שלו (איזה שאלות זה מעלה בו? מה הוא חושב על זה? לדעת שפתאום יש לך עוד יוצא חלציך אי שם בעולם) וכמובן גם החלק הכלכלי. מעבר לזה, יש לו אותך, את ילדיכם ואת הבית המשותף אותו בניתם. לא פשוט עבורו גם. הנפגעת הברורה היא את, אבל אני חוששת שהוא נפגע לא פחות - וזה לא גורע מכך שהוא אחראי למצב. אך הוא גם פגוע.

ולכן, לסיכום- לגשת למטפל, לנסות להתחיל תהליך קודם כל עם עצמך ולקבל הכלה למקום שלך. לאחר מכן ועל פי דעת המטפל- להמשיך הלאה לטיפול זוגי. אני לא רואה דרך נכונה וטובה יותר לטפל בכך. רצוי לציין, שיש גם צד אופטימי ויתכן והתהליך שתעשו יחד ישפר ויגייס את שניכם לזוגיות טובה יותר- וזה מה שבני ניסה ברוב אופטימיות להגיד לך. שווה לזכור גם את זה. אמנם זה רחוק... אבל זה אפשרי, שמהמשבר הזה תצמחו. אופטימיות נוספת היא שייתכן ופשוט הילדה לא שלו, ואז את מתמודדת עם משהו שהוא גם "גדול", אבל לא כ"כ גדול, כמו אם יש לו עוד ילדה.

תחזיקי מעמד, בהצלחה,

קודם כל.

גם הוא ואם יש אחרים חייבים לעבור בדיקת רקמות.

ולעצם העניין - גם אם יש עוד גברים או לא זה לא חשוב..
הוא חייב לעבור בדיקת רקמות. לבקש לדעתי בכתב הגנה דחוף מבית המשפט דחייה עד אשר יעבור בדיקת רקמות וגם הילד לדעתי כמובן גם צריך כדי להשוות DNA.

ורק אז תדעו.
אולי הוא לא שלו??
נכון שהיתה בגידה וכל היוצא בזה וההשלכות של זה.

אך במידה התשובה שלילית ירד דבר אחד מהפרק וההיא שתבעה אותו יכולה לרצות..
שתחפש מישהו אחר ליפול עליו.

מקווה לטוב

שלום נינה,

הייתי "מקלה" ואומרת שתחת השפעת אלכוהול יכולים להיאמר הרבה דברים שאין להם ביסוס מציאותי, אך בהחלט תכנים שהם לא מתוך המודע. כלומר תכנים לא מודעים. לכולנו יש כאלה, ובד"כ אלכוהול יודע להוציא אותם החוצה. החשש שלי הוא שאת תמשיכי ללכת עם האמירה הזאת עוד הלאה ולא תוכלי להרפות ממנה. אלא אם כן תצליחי להפריד בין מציאות חייכם לבין האלכוהול או עולם הפנטזיות של בעלך. יהיה חשוב לציין זאת בפניו באחת השיחות שלכם- שזה מה שהוא אמר. כל עוד זה מטריד אותך, יש לדבר על כך.

מפנה אותך לפורום נוסף.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום לך אילת,

צר לי על מה שאת עוברת. נשמע שאת באמת מאוד מתאמצת ומנסה ליצור קשרים שהם מעבר למשהו רגעי או זמני. את כותבת שהיית בטיפול אצל "פסיכולוגים". כמה זמן? איזה סוג של טיפול? מה עלה בטיפול? כמובן אינך חייבת לפרט, אך חשוב לדעת עם מה יצאת מהטיפול הזה. אם לא עזר, למה? מה לדעתך היה שם חסר? האם יש לך קשרים אחרים- חברות, משפחה? (כלומר מערכות יחסים אחרות לטווח ארוך). מה היה עד גיל 23? האם היה קשר, מה קרה בו?

אני מאמינה שטיפול ארוך טווח, מעמיק, אמור להציף את שורש העינין- מה קורה כאשר את יוצרת קשר, מה קורה בפנים ומה משודר כלפי חוץ, ומה המניעים של הצד השני להמשיך או לא. יש כמובן מצבים של "ביש מזל" , אבל כאן את מתארת בהחלט שנים ארוכות ללא קשרים. ויש כאן שאלה- מה קורה לקראת התחלת קשר, או במהלכו. הרבה פעמים אנחנו מונעים מדברים שלא ידועים לנו "במודע" וטיפול בהחלט יכול להאיר נקודות כאלה. לא לכל אחד מתאים כל סוג של טיפול ויתכן ולא בחרת בטיפול הנכון. אולי שווה בכל זאת לנסות משהו אחר. בקופת החולים יש רשימת מטפלים ומוזכרים שם גם סוגי הטיפולים השונים. מדובר בטיפולים מסובסדים חלקית וע"י אנשי מקצוע - פסיכולוגים, עו"סים, פסיכותרפיסטים. אני לא הייתי מניחה לזה וכן הייתי מחפשת אחר איש מקצוע שיכול ללוות אותך לתהליך אישי ומעמיק כדי להבין איפה בדיוק מונח הקושי. חבל להישאר עם זה לבד.

בברכת הצלחה,

ושנינו מרגשים שכבר אנחנו רוצים לחוות את הנישואים מרגישים מכונים ומאד רוצים כבר ילדיים.. אנחנו שכבנו לפני החתונה אבל הפסקנו אתזה בגללי כי זה כואב לי תמיד חשוב לציין כשהו היה בן 14 הוא הטריד מישהי בת 3 מינית אבל מאז לא היה עוד מיקרה ואני סומכתת עליו בעינים עצומות שזה לא יקרה כי הוא בן אדם נאמן והוא הבין שזה טעות והוא היה בטיפול בזה האם לחשוש גם מיזה ?

שלום הילה,

את מתארת מערכת יחסים טובה- בה אין אלימות או תוקפנות ואתם מסתדרים יחד. וזה מרגיע ומצוין. עם זאת, העלית מספר דברים שיכולים להטריד ויש סיבה לטפל בהם. אני מבינה שאתם זוג דתי, וחשוב לכם להינשא מהר. אך כדי להינשא "כמו שצריך" ובכך להבטיח חיי זוגיות מספיק חזקים כדי לעמוד בכל מיני משברים שעוד יגיעו (כמו בכל מערכת זוגית), חשוב מאוד להסתכל על כמה היבטים:

ראשית, כשיש משהו שמרגיש לך לא בטוח- יש לכך סיבה. בוודאי שילד שעבר אלימות צריך לעבור איזושהי התייחסות טיפולית, ולא רק כדי לא להיות אבא אלים. אלא כי משהו שם קרה, וצריך לתת לכך מענה. אני לא יודעת האם הטיפול בו הוא היה- היה מספיק משמעותי, ואם יש צורך גם היום. לתחושתי את לא סתם לא בטוחה.

דבר שני, העובדה כי הטריד מינית ילדה בת 3 היא מאוד מאוד מאוד מאוד בעייתית בעיניי ומהווה אור אדום גדול. לא כי אדם לא יכול להשתנות- אלא כי בכל זאת, יחד עם החיים שתיארת שהוא עצמו עבר, ויחד עם הפרט הזה, ואמא שלו שגם כנראה לא היתה פשוטה- חשוב לעצור ולהבין עד כמה הוא מוכן ובשל למערכת זוגית. "טיפול" היא לא מילת קסם לאנשים שמטרידים מינית או פיזית- טיפול הוא דבר מתמשך ולעיתים יש לחשוב על המשך הטיפול- בעיקר כשנכנסים לשלב אחר בחיים כמו זוגיות וכמובן הורות.

את סומכת עליו וזה דבר חשוב. את נמצאת איתו כבר תקופה לא קצרה ורק את למעשה יכולה לתת את התשובה האם עדיין עלייך להיות מוטרדת או שמדובר בגבר שעבר טיפול, הוא מודע לעצמו, למניעים שלו לפעולה, ליצרים שלו- ויודע להשתלט עליהם. אם את בטוחה שמדובר באדם כזה, זה דבר אחד. אך אם את עדיין חוששת ואת לא בטוחה שמדובר באדם "נורמטיבי" שיכול, על אף חוויותיו הקשות והבעיות שלו - לחיות חיים טובים, ללא פגיעה באחר (כמו הטרדות, אלימות, תוקפנות, ניצול, יחסים אנוש מעוותים) - כדאי יהיה להמשיך להתייעץ עם איש מקצוע, ואולי אפילו לשקול טיפול זוגי כאשר אתם יכולים להעלות בביטחון את החששות שלכם. כלומר- תצטרכי לשבת איתו ולדבר איתו על מה שמפריע לך ולמה יש צורך בטיפול כזה. אבל זאת מחשבה להמשך.

בהצלחה רבה,