פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום לך,

נשמע מאוד לא פשוט מה שאת עוברת. הקדמת יפה ואמרת שאת בהיריון מתקדם, אני מניחה שהריון ראשון. גם הסטטוס הזה שלך יכול להכניס שינוי רציני ומהותי לחיים בהמשך וכמובן בהקשר של הכנסות. אך הפוקוס הוא יותר על המקום שלך, ועל כך שבכל אופן את בתקופה רגישה, לקראת שינוי מאוד מהותי בחייך - וכמובן רצוי שהזוגיות תוכל להיות חזקה דיה, גם סביב נושאים כאלו, כדי לקבל את השינוי עם כל המשאבים הדרושים.

יש בעייתיות מסוימת כאשר בעל ואשה "עובדים" באותו מקום יחד, בדיוק בגלל מה שתיארת. אני מבינה שחשת זלזול רב, ולקחת את הדברים למקום אישי- ובצדק. שהרי אתם בעל ואשה לפני הכל. הוא לעומת זאת, "ידע" להפריד בין הנישואים לבין העסק ודיבר מתוך מקום מאוד רציונלי, קר, עסקי וכלכלי. שזה חשוב- אך למעשה זה פגע בך.

היום, לאחר מספר ימים של "התקררות", יהיה כדאי לדבר איתו (כשאת רגועה ויכולה) על הקשיים שלך, על איפה את חשה שאת זקוקה ליותר פירגון, ליותר "כבוד" והערכה. ניתן יהיה לחשוב על "חוזה מחודש" ביניכם- עד איפה הוא מסייע שיווקית ועד איפה הוא מתערב. זה יהיה קשה- כי שוב, אתם גרים תחת קורת גג אחת והפרנסה הזאת נכנסת לאותו בית. אפשר גם לחשוב על, למשל, אם זה בנושא השעות ומענה טלפוני- עד מתי את עונה וממתי את לא עונה. יש אפשרויות אחרות כמו "דף צור קשר" באינטרנט ודרכי שיווק מרובות אחרות שניתן לחשוב עליהן, עם מענה אוטומטי וכו'- אינספור רעיונות. אך מה שחשוב הוא התקשורת ביניכם, ואיך היא מתבצעת- סביב העסק שלך.

יהיה כדאי לחשוב על התוויית מסגרת לכל מה שקשור לעסק. למשל- שיחות על העסק (יום, שעה, תיעוד של המסקנות) ולחשוב יחד על הדברים. אם מדובר בעסק שמראש הוגדר כ"שלך" - שווה לחשוב עד איזה שלב בעלך יכול להתערב.

אני רוצה להאיר נקודה נוספת - אני לא יודעת במה עוסק בעלך, ועד כמה הוא מפרנס עיקרי בבית, אבל יתכן, וגם עקב השינוי הכלכלי הממשמש ובא- הולדת הילד/ה- הוא לחוץ ומוטרד. יתכן ושם הוא "משליך" את הכעס או את התסכול, כאשר למעשה, הוא מרגיש כי הוא עצמו אינו מפרנס מספיק, או שמשהו צריך להשתנות. אני די בטוחה שבשעת כעס ורתיחה, הוא אמר דברים שאולי היום, אחרי צינון קל- הוא מבין שלא היה צריך להגיד אותם בדרך הזאת.

לסיכום, כדאי יהיה לדבר איתו על המסגרת- עד איפה הוא כן מתערב, וגם- על החלטות משותפות- מה כן עושים ומה לא. וכמובן- על השינוי במגיע ואיך אתם מתכוננים אליו, באופן כזה שתוכלי להתפנות לאימהות שלך, והוא יוכל להיות מספיק רגוע ולהכיל את השינוי. ללא קשר - לגברים שהופכים להיות אבות - מאוד קשה השינוי הזה, ללא קשר למצב כלכלי. כך שחשוב לזכור שגם אם עוד יהיו קשיים סביב תקופת הלידה ולאחריה- זה טבעי לחלוטין וזה בד"כ משהו שחולף עם ההסתגלות למצב החדש.

כן. צדקת זה הריון ראשון. ההכנסות העיקריות של הבית הם מהבעל. ממש רחוק ממצוקה כלכלית. להיפך מרוויח מאוד יפה. ומזה הוא חושש שכאילו אני נחה על זרי הדפנה. נכון הוא יודע לעשות את ההפרדות אבל עדין הרכשתי כמו ילדה קטנה שנוזפים בה.דאגתי היא גם למה שיהיה אחכ ולא רק עכשיו. הוא יטען שאם אין לי הכנסה אז אין טעם להכניס לגן וכו. החששות שלו הם לא להכנסות של הבית. הם יותר בקטע של אנחנו מוציאים כסף על פרסום בעוד שאני לא תורמת את חלקי בשיווק מצד שני. ואני גם לא מתאמצת מספיק בלהביא לקוחות. אציין עוד שיש לי מייל ויש אמצעים שיכולים להשאיר לי הודעות. אני פשוט בוחרת שלא לענות לאנשים בשעות שלא נראות לי הגיוניות והוא מצדו חושב שזה יגרום להם לוותר עליי. הסברתי לו שאני לא רופאה וזה לא חיים ומוות וצריך להציב גבולות. הוא חושב שונה ממני. ישנם דברים שאני מקשיבה לו וישנם דברים שאני לא חושבת כך. בשורה התחתונה אני מרגישה כמו ילדה קטנה שנוזפים בה ולא סומכים עליה. עוד אמר שמה שהוא אמר זה ממה שהקשיב שאני עונה ואמר שמי יודע מה עניתי בשיחות שלא הקשיב.

שלום שוב,

אני מבינה ממך שאת למעשה נשארת עם הפגיעה ועם תחושת ה"הקטנה" והזלזול. יתכן ויש אצלו את התכונה הזאת בעוד היבטים בחיים או בעוד קונפליקטים, שזה חלק "ממנו" ובעיקר בשעת משבר. לא בטוח שזה מעיד על חוסר כבוד אלייך בכל פעם שמתנהג ככה, אך בהחלט יש מקום להבהיר לו את ההרגשה שלך.

את יכולה לנסות לשבת ולשוחח איתו על הנקודה הזאת, כאשר למעשה העסק הוא לא הסיפור פה. העינין הוא שיש ביניכם חילוקי דעות בתחום מסוים, ולא משנה איזה. וחשוב לדעת לנהל את הקונפליקט במקום שהקונפליקט ינהל אתכם. כלומר, לדעת לתקשר גם בתוך הריב עצמו, ואם לא אז- אז כמובן לאחריו, וזה מה שחשוב שתנסי לעשות כרגע. כלומר, להזמין אותו לשיחה רגועה, בה המוקד הוא עלייך. מה את חשת, למה הבכי הגיע, נסי להסביר לו את העמדה שלך ולא ממקום מאשים או תוקף. שהרי זה לא משנה על מה היה הויכוח, מה שמשנה זו הגישה שלו.

למען האמת, אם היה מגיע אלייך בגישה לא מאשימה, אלא מזמינה- של לעשות שינוי יחד בכל הקשור לשיווק, ולחשוב יחד על עוד דרכים, או שעות בהן אפשר לתת מענה- אולי כן היית מתגייסת לשיני. אם כן- כדאי שידע גם את זה. כלומר- ששיתוף הפעולה שלך עם הרעיונות שלו כאיש פרסום/שיווק בעסק שלך - תלוי הרבה באיך הוא מגיש את זה אלייך, ובאיזה נימה ואוירה הוא מגיע כאשר יש לו ביקורת. נסי להסביר לו עד כמה ביקורת יכולה לבנות ולקדם את העסק, ועד כמה היא יכולה להרוס- כפי שעשתה עכשיו. כיום את צריכה למעשה ראשית להתגבר על העלבון, על הזלזול שחשת ולאזור כוחות לשוחח איתו על כך- כלומר יש פה עוד משבר לפתור, בעוד שאם היה מדבר "את זה" באופן נעים, מזמין ומגייס לפעולה יחד- כנראה שהיית מתגייסת ולא מתעכבת על הביקורת עצמה- כי לא שם הבעיה.

כדאי להגיד לו בתחילת השיחה שאת מעריכה את הנכונות שלו ואת הרצון שלו שתצליחי ותרגישי שהעסק מספק אותך בכל ההיבטים. שייתכן ושם לב שמעט "התעייפת" או פעלת פחות נכון בתקופה האחרונה (ואם יש קשר להריון המתקדם כדאי להגיד את זה), ושאת באמת מעריכה את הידע שלו והרצון הטוב שלו. אבל... (וכאן לפרט מה את חשת ולמה לצורה בה מגיש אלייך את הדברים יש משמעות רבה).

ככל שידע לדבר אלייך, כך תוכלו לשתף פעולה יחד ולהצליח, וזוהי השורה התחתונה של השיחה. השיחה צריכה להיות רגישה אך נחושה, כלומר- תגיעי רכה, ומפייסת, אך הבהירי לו שה"איך" חשוב בהרבה מה"מה". הצורה חשובה לפעמים יותר מתוכן הדברים. ושאת זקוקה לו "יאיתך". כל היתר, אני בטוחה שתגיעו להבנות (מתי לתת מענה, דרכים לתת מענה, אפשר להתייעץ עם ליווי עסקי, יש היום שלל פתרונות גם מבלי לעבוד סביב השעון). היי פתוחה להצעות ולרעיונות שהוא מביא, הראי לו שאת מוכנה לבוא לקראתו- כדי שגם הוא יבוא לקראתך. השינוי שהוא צריך לעשות קשה יותר מהשינוי שאת צריכה לעשות- הוא צריך ללמוד "לדבר" מחדש, כשהוא בא בביקורת. את צריכה ללמוד לפתוח את הראש לעוד זוויות הסתכלות ולהעיז. הוא יעריך את זה, ולבסוף תראי שיש הצלחות.

שלום מרינה,

יש כנראה שתי אפשרויות- ראשית הוא מראש ביקש שלא תתאהבי בו, שהוא לא פנוי לקשר וכו'... כל המשפטים שאומרים אנשים שלא מעוניינים בקשר רציני. זה כמובן ברור. העובדה שהוא רומנטיקן, שרמנטי, מפנק, וכו' עדיין לא מלמדת על רצינותו בקשר.

אז או שהוא מראש התכוון לקשר מאוד קצר, שמספק את שני הצדדים, ועכשיו שבע מספיק ולא צריך מעבר. וזאת הדרך שלו להפסיק את הקשר.
או שהגילוי אודות הקשר המיני שלך עם אותו אדם, קצת הוריד לו את החשק והחליט להיעלם. כך או כך, מדובר בהיסטוריה שלך ואת זה לא ניתן לשנות גם אם מאוד נרצה. אני לא חושבת שיש להשקיע מאמצים בלהבין את הצעד שלו- כיוון שזה די ברור שהוא פשוט לא מעוניין. ההיעלמות שלו היא לא יפה במיוחד, אבל הייתי ממליצה להמשיך הלאה. גם את פיתחת רגשות אליו, אפילו מעט- וזה טבעי- כדאי להמשיך הלאה. אני חושבת שלאורך טווח הקשר הזה לא בריא, ונשמע לי שתצליחי להתגבר על כך.

תודה על תשובתך :)

רק שאלה קטנה: האם עליי ליצור איתו קשר ולסיים את זה יפה?
בכל זאת היינו מדברים כל יום בטלפון ונהנים אחד עם השני שזה גם מה שהוא היה אומר לי שכייף לו איתי ושיש לו סנטימנטים אליי.

בשלב זה לא הייתי יוצרת קשר ומחכה לתגובתו. אם לא יוצר קשר בכלל ואת חשה רצון "לסגור" את הדברים - אס.אמ.אס יוכל להתאים בהמשך לאחר שבוע שבועיים שלא הגיב. אבל לא אס.אמ.אס מתרפס, או מתנצל. כיוון שההתנהגות שלו היא בעיקר ילדותית ולא הייתי משקיעה מאמץ רב בלגייס אותו חזרה לקשר איתך.. אם הוא עצמו לא מתאמץ להתנצל על מה שקרה.

1. בעלי לא כ"כ נוסטלגי כך שהוא לא ממש הטיפוס שיושב ומתרפק על העבר (הוא צוחק עלי שאני עושה את זה)
2. מישהי בפורום אחר ייעצה לי לחטט בטלפון שלו בנוכחותו (סתם להגיד לו שאני רוצה לעשות משהו או לגלוש באינטרנט), זה לא משהו שאני יכולה או רוצה לעשות ואני לא רואה את זה כפיתרון

3. בנוסף, אני לא יודעת איך לגשת אליו ומה להגיד, אני לא יכולה לומר לו " היי, חיטטתי לך בטלפון"
אני פשוט רק יכולה לראות את זה ולשתוק, אין לי דרך לשאול אותו מה פשר הדבר הזה ולמה כרטיס של בחורה שהוא יצא איתה עדיין נמצא שם ?

זהו,אשמח לעזרה
ריקי

הי ריקי,

ראשית. חייבת לציין שאני מרגישה שנכנסת פה ללופ של מחשבות וספקות- וחבל. הייתי מקדימה ושואלת מה גרם לך מלכתחילה לפקפק או להטיל ספק בבעלך- ולבדוק אותו? יתכן ולא באמת חשת חסרת ביטחון עימו או חלילה נבגדת- אבל משהו בך אמר לך לעשות את זה. הייתי מבקשת שתתעכבי על המקום הזה- מה יש במערכת היחסים הזאת שחסר לך? מה את חשה בבחינת אמון? האם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו- נניח ולא היית רואה את הוואטסאפ?

שנית- גילית משהו שלא מצא חן בעינייך. יש לדבר על כך. אינך חייבת לספר לו מה ראית, אבל חשוב לעורר לדיון את עינין האמון, את העבר שכל אחד בכל זאת מביא לקשר, את המחויבות זה כלפי זה. עד כמה ניתן לתת אחד לשני חופש. לכלזוג יש את השיחה הזאת בצורה זו או אחרת בשלבים שונים של הזוגיות, ואולי שווה לבחון שיחה כזאת כרגע. נשמע שאת הולכת עם זה, ואינך פנויה למעשה לזוגיות עצמה.

הסיבות שבעלך שומר את הזיכרון הזה יכולות להיות רבות. אני בספק אם הדבר מצביע על חוסר אמון. אני חושבת שבכולנו יש משהו שרוצה לשמר דבר מהעבר. הצלחות, קשרים, חוויות. ואולי זוהי דרכו לעשות זאת. בכל מה שתיארת אין משהו חמור או פסול- אלא משהו בו, בבעלך, שרוצה כנראה להרגיש בכל זאת "גבר" במקומות בהם כבר לא יכול להיות לכך ביטוי- כמו במערכת הנישואים, למשל. הרי אין מקום רלוונטי ולגיטימי לשמר קשר ממש, "על אמת", עם אקסיות או עם קשרים רומנטיים אחרים- הרי זה הרסני לקשר שלו איתך. ולכן אולי, ואולי גם לא במודע שלו- "שמר" מעין זיכרון פנימי. הוא לבטח לא חשב שתחטטי בטלפון ותמצאי את זה. אולי, אם היה מעלה בדעתו אפשרות שתבדקי אותו- היה מוחק את זה לחלוטין ולעולם לא היית נתקלת בזה..

לסיכום- יש בכל זאת לערוך שיחה לגבי תחושת הביטחון שלך בקשר. מאוד יכול להיות שאת תצאי משיחה כזאת מאוד רגועה. ודבר שני הוא, שלא תמיד מה שנראה לנו חשוד כ"כ- הוא אכן כזה. לפעמים צריך להיות קצת "בת יענה" ולהתרכז בביחד שלכם ובאמון שלכם בתוך מערכת הנישואים, מאשר למצוא כל מיני סיבות למה לא לשמור על אמון.

תודהעל תגובתך
שאלת למה עשיתי זאת ומהיכן זה נובע ? ובכן, הטלפן היה מונח מולי והוא לא היה בחדר. מכיוון שיש לי חוסר ביטחון (באופן כללי) ונכוותי בעבר החלטתי להסתכל לו בטלפון
חשוב לי לציין שאני מאוד מפוצלת בנושא הזה, מצד אחד אני סומכת עליו לחלוטין כי אני יודעת שלעולם לא יעשה משהו שיפגע בי, הוא נאמן מאוד, מצד שני תמיד קיים ספק או חשש ועובדה שמצאתי משהו שלא מצא חן בעיניי.
בעלי סומך עלי, עובדה שהוא משאיר את הטלפון על השולחן ויוצא, הוא לא לוקח אותו איתו, את זה עושה מישהו שאין לו מה להסתיר.

יחד עם זאת אני לא יודעת איך לפתוח על זה שיחה ?
אני חושבת שיצא לנו לשוחח כבר על הנושא הזה ואם אני אפתח שוב את נושא האמון בינינו או הביטחון בקשר זה יהיה מוזר ולא במקום
בעלי אמר לי המון פעמים שהוא לעולם לא יעזוב אותי, והוא אכן מתכוון לזה
איספור פעמים שהבעתי חוסר ביטחון הוא שאל אותי " אני אי פעם גרמתי לך להרגיש שאני לא רוצה להיות איתך לנצח ? למה חוסר הביטחון הזה " ?

אני מתחילה לחשוב שאולי זה נמצא שם כי ידע שאני אחטט ורצה לראות אם אעלה את זה בפניו או אעשה על זה סרט...

אני לא יכולה לפנות אליו ולדבר איתו על זה
א. זה יהיה מאוד מוזר ותלוש
ב. אני יודעת מה הוא יגיד לי ומה יהיו התשובות ואני מניחה שאצא מהן מסופקת

עדיין, זה לא מוחק את העובדה שהוא שומר את כל הטלפונים, ההודעות וכרטיס הוואטסאפ של הבחורה הזו

עדי, מה את אומרת ?
אשמח גם להתייחסותה של טלי

הי ריקי,

נשמע שבעלך אכן מסור לקשר ביניהם. עם זאת, גם אם ימשיך להצהיר הצהרות- הן כנראה לא המענה המספק למצב בו את נמצא. כלומר, להערכתי יש "אישיו" עם חוסר ביטחון בקשר- אולי באמת מכוויות של העבר, אולי מתוך חלקים אישיים שלך. אני חושבת, כפי שכתבתי, שאת מאוד "הולכת" עם התחושה הזאת ואת כבולה במחשבות רבות. וכל עוד לא יהיה על כך שיח ביניכם- יהיה לך קשה להמשיך ולהתפנות לזוגיות, לביחד ולהמשך בניית הקשר ביניכם. כלומר, זהו שיח שצריך להיעשות, ולאו דווקא ברמה של לספר לו שחיטטת לו בטלפון.

אני מזמינה את טלי להצטרף לדיון על פי בקשתך, ולשמוע גם מה היא אומרת.

ריקי שלום,

אני מסכימה עם הדברים שכתבה לך עדי בהקשר של החשיבות של בדיקת האמון בקשר הזוגי שלכם, הבדיקה עם עצמך מה עורר אצלך את הרצון לבדוק לו את הנייד והן שהנוכחות של המספרים והווטסאפ המחוק, אינם מעידים בהכרח על כל שימוש בהם.

יש אנשים שלא מבצעים מחיקה של אנשים מהנייד וכן מווטסאפ, בוודאי כשהוא ללא תוכן השיחה.

מה שחשוב בעייני הוא שאת לא תלכי עם תחושה כזאת בזוגיות שלכם.

נשמע לי שאת מרגישה "מסונדלת" מבחינת האפשרות לחשוף את עצם ה"חיטוט" בנייד שלו ולקיים תקשורת סביב מה שראית.

גם לחטט לאדם בנייד זה חוסר אמון ופרטיות וחשוב לבדוק מאיפה בא הצורך? ומה יקרה אם הוא יעלה שוב?

יש אפשרות אחת לפתוח את הנושא אבל יש מס' תנאים שחשוב שיתקיימו:

הדברים צריכים להיאמר בצורה מאד עדינה ולא שיפוטית, מתוך מקום שאת אוהבת אותו, בוטחת בו, מאמינה בזוגיות שלכם ואת מסתובבת עם זה זמן מסוים וחשוב לך להעביר לו שלא תהיינה ביניכם תחושות לא נעימות.

יש אפשרות לומר לו שחיפשת בנייד מספר של אדם נטרלי (האם יש כזה אדם שבאמת קיים בנייד שלו ואת יכולה לחשוב עליו?) וראית את הטלפונים ושאלת את עצמך על זה וזה מעסיק אותך, את בוטחת בו אבל זה מטריד אותך ממקום של את שואלת את עצמך מדוע הוא שומר ?

זה צריך להיאמר ברגישות, ממקום של חוזק, שאת אוהבת אותו ולחזק את החיובי שיש בקשר ביניכם.

אני מבינה את השאלה שמעסיקה אותך וקיים סיכוי רב שאין בסיס לחשש, אך רק על מנת להסירו מלבך ועל מנת שתוכלו לתקשר ביניכם בנחת ובשקט, אפשר לעשות שיחה כזאת "לסגור" את הנושא הזה.

לאחר מכן, לא לשוב ולבדוק לו את הנייד עוד....

מעבר לכך, כפי שציינה עדי, בהחלט יש מקום לבחון מקומות של חוסר ביטחון אצלך, ממה נפגעת בעבר ואיך אפשר לצמצם את ההשפעה הזאת על הנישואין שלך ולעשות הפרדה שגבר פגע בך - הוא לא הגבר שאתך - בעלך.

מאחלת לך הרבה הצלחה

היי,
מקווה שאני לא בבעיה
בעצתכן דיברתי איתו על נושא האמון אך זה לא יצא בדיוק כמו שצריך
במהלך שיחה קלילה ופתאומית על בן משפחה שאנחנו מכירים שלא היה נאמן לאישתו (ומסתבר שבעלי לקח את זה מאוד קשה) התפתחה בינינו שיחה, או יותר נכון ויכוח, על נושא האמון
שאלתי אותו מה עמדתו, אמרתי לו שעל נושא בגידה אני לא יכולה לסלוח, הוא מאוד התפלא ואמר שהוא כן יוכל לסלוח.
מכאן התפתחה מריבה גדולה מאוד בה הטחתי בפניו שאני מרגישה שהוא מתייחס לנושא הזה בקלות ראש, שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לסמוך עליו ולבטוח בו (לא בגלל שהוא עשה משהו חס וחלילה אלא בגלל שאני חסרת ביטחון) ואז העלתי נושא אחר בפניו שמאוד הציק לי : נושא הבהיה בבחורות ברחוב
בעלי נוטה להסתכל על כל דבר, נשים, גברים, כלבים וחתולים, כשזה מגיע לנשים זה מפריע לי
הערתי לו על הנושא כמה פעמים אבל שום דבר לא קרה
הפעם פתחתי את זה עם דמעות בעיניים
אמרתי לו כמה שזה מפריע לי ולא נעים לי. הוא מצידו התנצל, אמר שהוא לא שולט בזה, שזה שטויות ואינסטינקט, שהוא לא שם לב בכלל והוא לא מבין למה אני מתעכבת על שטות כזו אחרי כל האהבה שהוא מרעיף עלי בכל רגע נתון.
עוד הוסיף ואמר שהוא לא יכול להבטיח לי שזה לא יקרה שוב, שהוא לא מתכוון לשנות כי לא עשה משהו לא תקין. הרגשתי שאין לי עם מי לדבר, יצאתי מהחדר בבכי גדול.
הוא רץ אחרי להרגיע אותי, הייתי על סף לקום וללכת.
לא העלתי כמובן את נושא מספרי הטלפון בנייד, ההודעות וכרטיס הוואטסאפ כי לא רציתי להוסיף עוד תלונות על מה שכבר יש.
הייתי כ"כ חסרת ביטחון ובכיתי כמו ילדה קטנה.
הוא הרגיע אותי ואמר לי שאנחנו צריכים לבטוח אחד בשניה ולהיאחז אחד בשניה כי מה שיש לנו זה זוגיות טובה ושאני חייבת לשים בצד את כל מה שעברתי בעבר ואת כל האנשים שאיכזבו אותי ולהבין שהתחתנו מסיבה מסויימת ושיש סיבה שהוא בעלי.

את נושא האמון אני חושבת שפתרנו והוקל לי על אף שנושא הנייד לא עלה
את נושא הבהיה אני מרגישה שהוא לא לקח לתשומת ליבו את הנושא...

מה אני אמורה לעשות אם נושא הבהיה חוזר על עצמו שוב ?
איך אני אמורה להתמודד עם כל מספרי הטלפון שיש לו בנייד למרות שאני יודעת שאין בהם, בהודעות או בכרטיס הוואטסאפ שום שימוש ?
איך אני אמורה להתמודד עם הקלות בה הוא מתייחס לנושאים האלה בעוד אני מתייחסת אליהם ביתר דרמטיות ?

האם הבעיה העיקרית נמצאת אצלי בלבד ???
אשמח להתייחסות שלכן
תודה רבה !

ריקי שלום,

תגובה זו היא ממני ומעדי.

מכל מה שאת מעלה, נראה שיש קשיים בתקשורת ביניכם, קושי שלך באמון שיכול מאד לנבוע ממה שציינת (פגיעה שחווית בעבר),

התנהגויות שלו שציינת לא ברורות לך לגמרי ונראה שקשה לכם לפתוח אותם בצורה בונה, אפקטיבית, אשר בה אתם באמת יכולים "לעשות סדר" בדברים מבחינה רגשית על מנת להכיל אותם בתוך הזוגיות.

נראה שאתם צריכים יותר להבין את השפה אחד של השנייה ולדבר את המקומות הכואבים, את מה שחשוב לכם, את הציפיות, הרצונות שלכם מהנישואין.

אתם זוג נשוי טרי, ההמלצה שלנו במקרה זה הוא ללכת לטיפול זוגי. זוגות פונים לטיפול כזה בכל שלבי הזוגיות במעגל החיים ואתם יכולים מאד להיתרם מכך.

בשיחות כאילו עם איש מקצוע, יתאפשר לכם להעלות את הדברים במרחב בטוח (מול מטפל/ת) אשר יוכל לעזור לכם להבין את מה שאתם חווים וכן לקבל כלים לבניית תקשורת (שהינה הקרקע בזוגיות), אמון (קרקע נוספת...) ועוד.

זו השקעה טובה לעכשיו ולהמשך דרככם.

מומלץ להתחיל עכשיו, לפני שאתם הופכים למשפחה, שכן אז נוספים אתגרים נוספים על המערכת, שאם היא מתוחה יותר ויש קשיים, היא יכולה להיות לא פשוטה.

האפשרויות:

לבדוק בשרותים החברתיים במקום מגוריכם תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי מסובסד עפ"י הכנסות שלכם. (ישנם מטפלים טובים מאד) או פרטי.


במידה ובעלך לא יסכים ללכת לטיפול, אפשר ורצוי להתחיל לבד אצל מטפל/ת פרטני שהוא גם זוגי ויתכן ובהמשך יהיה ניתן לצרף את בעלך.

מאחלות לכם הרבה הצלחה בדרך,

אשמח שתקראו זאת :
קראתי את ההודעה האחרונה שלכן, על נושא הטיפול הזוגי
אני לא בהכרח מסכימה. איני חושבת שאנחנו נמצאים בשלב בו יש צורך בטיפול.
ה"ריב" שעלה בינינו על נושא האמון הרגיע אותי מאוד כיוון שהוא טרח להבהיר שאני צריכה לסמוך עליו ולבטוח בו
בעלי אף הוריד דמעה, דבר שלא ראיתי עד כה אצלו
אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד ולעולם לא יעשה משהו שיפגע בי

טלי ועדי, הסיבה שהצצתי לו בטלפון הייתה סקרנות נטו, לא בגלל שחשדתי בו
יש לי יצר מציצנות ועכשיו אני משלמת עליו כיוון שאני מתבשלת עם זה
לא ראיתי שם שום דבר פסול, ההודעות ומספרי הטלפון זה של בחורות שיצא איתן לפני שהכיר אותי ולכן גם אין לי זכות לומר מילה, זו זכותו ולכולנו יש עבר
הדבר שמפריע לי זה שהוא לא דאג למחוק את כל זה ברגע שדברים בינינו הפכו רציניים ובמיוחד אחרי שהתחתנו

אני חייבת לציין שיש שם גם הודעות מאוד קצרות בהן הוא מסיים קשר עם בחורות אחרי דייט - שניים, גם את זה הוא לא מחק

אני חייבת את עזרתכן מאוד !
מאז שכתבתי את הפוסט הראשון ועד היום לא העזתי להושיט יד לנייד שלו, ניסיתי להניח לזה אך זה תוקף אותי מדיי יום כשאני שואלת את עצמי " למה הוא צריך את כל הטלפונים וההודעות האלה של בחורות שכבר לא רלוונטיות" ?

אני חייבת לדעת האם להניח לזה ולעבוד על עצמי לשכוח את זה לצמיתות או לפתוח את הנושא בדרך עקיפה (שיחת אמון כבר עשינו) ?

אני ממש חייבת את עזרתכן
המון תודה
ריקי

שלום ריקי,

להערכתנו לא מדובר ב"יצר מציצנות". אולי גם, אבל לא רק. אם היה מדובר ביצר מציצנות, לא היית נתקפת בשאלה טורדנית כ"כ כמו "למה כל מספרי הטלפון האלה נמצאים שם?". זוהי השאלה שמסתתרת מאחורי אותו "יצר" או "צורך גדול" לבדוק את הנייד של בעלך. מסביב לכל זה - כמו כן נושא האמון. לא מדובר בכך שאינך מאמינה בו, בקשר, או במערכת היחסים שלכם. אך יש שאלה, שאין עליה תשובה עדיין- וזה מונע ממך למעשה להמשיך ולבנות עימו קשר המבוסס על אמון. שאלה כזאת היא בהכרח שאלה במקום, שאלה שמלווה אותך כבר זמן לא מועט ועובדה, שכאשר אתם משוחחים- את בד"כ יוצאת רגועה מהשיחה.

לכן כפי שטלי כבר ייעצה לך, צריך למצוא דרך עקיפה כן לדבר על הנושא, מבלי שירגיש מותקף, אלא יהיה כדאי להסביר לו שחשוב לך לדעת וזה חלק מאותם דברים שאת מאוד רגישה לגביהם. כפי שטלי כתבה, מאוד יתכן והוא בכלל לא יראה בכך חשיבות ואף ימחק אותם ללא בעיה. כלומר, מבחינתו הם פשוט נשארו שם ללא שימוש, וגם לא יראה בכך צורך. כשכתבנו "שיחת אמון" בהחלט התכוונו שתשאלי בה את כל מה שאת חשה לגביו לא בטוחה, ספקנית, מהוססת- כדי שתקבלי תשובה וביטחון. בעלך נשמע כאדם שמאוד מעריך, מכבד ואוהב אותך, ומתגובותיו עולה כי חשובה לו תחושת הביטחון שלך בקשר. לכן להערכתנו חשובה מאוד פתיחות ושקיפות, ואם יש נושאים שעדיין לא בהירים דיים, יש להבהירם, ולו כדי שתחושי בטוחה וחזקה יותר. שיחה כזאת יכולה בהחלט לחזק את מערכת היחסים ביניכם.

בהצלחה,

שאני לא יודעת איך לעשות את זה ואיך לפתוח את השיחה
כל השבת התבשלתי עם עצמי והתאמצתי לא להזכיר את הנושא, גם לא ידעתי איך
אני חייבת עצה מעשית איך לפתוח את זה מולו גם כדי שזה יוביל לשיחה בינינו וגם שלא יבין מזה שחיטטתי לו בנייד

יש לכן רעיון ?
אני ממש חייבת עזרה, אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר...
תודה

רק בגלל שאת לא יכולה יותר...

לדעתי לחינם את מתייסרת חבל על כל יום שאת מתבשלת מבפנים.
קשה לך?
את רוצה שהוא ימחק את הטלפונים מהעבר?
דברי איתו!
מותק שלי אני אוהבת אותך ואני יודעת שאתה אוהב אותי אבל יש משהו שמאוד מפריע לי ואני מבקשת ממך שתעשה זאת עבורי.
אני מבקשת ממך - שתסיר את כל המספרים מהווצאפ כי אני מרגישה לא טוב עם זה.
תדגישי לו -שזו בעיה אישית שלך ושאת עושה השתדלות להתמודד עם זה ואת צריכה את עזרתו בעניין, וחלק מהעזרה אם הוא יכול לבוא לקראתך ולמחוק.
אל תשכחי להודות לו ולהראות לו עד כמה את מבסוטה שהוא בא לקראתך למרות שהוא לא חייב ובלה בלה בלה.
בהצלחה

לבוא אליו ולומר לו שימחק את כל הטלפונים ? באיזו טענה ?
"חיטטתי לך בטלפון ומצאתי הודעות מהעבר" ?

אני לא יכולה לומר לו כזה דבר ישירות, זה יפגע מאוד באמון שלו בי
אני צריכה עיצה איך לעשות את זה בצורה חכמה שתפתח את הנושא אך לא תגרום לו להבין שנגעתי לו בנייד

תעזרו לי בבקשה

את יכולה!
זו זכותך המלאה לומר את מה שמעיק עלייך - אם לא נוכל לדבר עם בן הזוג על מה שמפריע לנו אז עם מי נדבר?
אבל...
צריך לעשות זאת ברגישות ולבחור את המילים הנכונות בפרט שאת נשואה טרייה והקשר שלכם נבנה ומתפתח וראוי שייעשה בהדרגה.

יש משפט חכם שאומר > אסור לשקר אבל לא צריך לומר את "כל" האמת!

את לא צריכה לומר לו שחיטטת לו בטלפון אני מאמין שהוא לא יאהב את זה ולכן כדאי לוותר על התענוג...
אל תאמרי לו - חיטטתי לך ואני מצטערת ולא הייתי צריכה וכו' וכו' הוא ירגיש שמחפשים אותו ולא בוטחים בו ויגרום לו להיסגר או להחביא ממך דברים להבא.

אלא פשוט לבקש ממנו בלשון של בקשה ולא דרישה כן?

מפריע לי שיש לך עדיין טלפונים וזכרונות מהעבר - בבקשה תמחק אותם למעני!
ורק אם הוא ישאל מאיפה את יודעת ולמה את חושדת בו וכו' - תנסי להמעיט מהעניין בלי דרמות מיותרות - ובלי האשמות למה אתה ככה ולמה את לא מוחק ושיחות נפש והצקות שלא מובילות לשום מקום.
מציק לי - אני מבקשת - תודה. וזהו! > שחררי - ירצה ימחק - לא ימחק/לא יתייחס תחזרי לכאן ונחשוב ביחד מה הלאה.
בסדר?

הבנתי את מה שאתה כותב, פרקטי מאוד אבל קצת בעייתי
אני לא יכולה פשוט לומר לו שימחוק, כי אם הוא ישאל מאיפה אני יודעת לא תהיה לי תשובה וזה יעמיד אותי במצב לא נעים, הוא כבר יבין לבד שנגעתי לו בנייד
חשבתי אולי לומר לו שעשיתי לעצמי סדר באנשי קשר שלי ומצאתי איזה טלפון של בחור שיצאתי איתו ומיד מחקתי ואז להגיד לו שאני מקווה שהוא מחק את כל הטלפונים של הבחורות שהוא יצא איתן ולראות מה יענה ולאן זה יתגלגל...

עדיין זה לא פותר לי את בעייית הSMS שיש לו בנייד, התכתבויות עם בחורות אחרות ששמר, איך אני מבקשת ממנו למחוק גם את זה ?

בנוסף, אני יכולה לעשות את זה מאוד קצר בהמלצתך, בלי דרמות וחפירות אבל מניין לי לדעת שבאמת הוא מחק אחרי שדיברנו ? לחטט לו שוב ?

כל ה"תסריט" לא סגור אצלי וגם ככה אני חסרת ביטחון, הסיכוי שאפול בלשוני ואשאב לדרמות הוא גדול מאוד לכן אני חייבת לסגור את זה (ואשמח שזה יהיה ביחד איתך) מכל הפינות

מהי עצתך ?

הי

אוקי אז

בואי נעשה סדר:
1. הבעיה המרכזית כפי שאת מתארת אותה היא קודם כל ולפני הכל - שלך בלבד! כפי שעדי וטלי הגדירו אותה במדויק "חוסר בטחון" שלך (ולא משנה כרגע הסיבה ואולי כן.)
2. בעיה מס 2 - התקשורת ביניכם טרם התפתחה לרמה שתוכלי להציג בפניו דברים שמפריעים לך - שימי לב שאת מנצלת או מחפשת הזדמנויות שכאלה ורק אז את מסוגלת לומר את דעתך - לא תמיד בהצלחה.
3. את פוחדת שהוא יברח/ינטוש/יילך עם אחרות?
4. את מרגישה פחות שווה ממנו?
5. את בחורה שלא יודעת לשקר ולהסתיר דברים.
6. למה לא לקחת את ההמלצה לגשת לטיפול עבורך ועבור חיזוק הקשר והתקשורת?
7. העלת רעיון מצוין - לעשות סדר פסח באנשי קשר ולהציע לו גם כן לעשות את אותו דבר נו...אז מה הבעיה?
8. חזרה לחוסר בטחון - כפי שציינת בהודעה האחרונה גם אם הוא יימחק בנוכחותך סביר להניח שיהיו לך ספקות אז אולי כדאי בכלל לא להיכנס לזה?

מה את אומרת...

אבל אני לא חושבת שבשלב זה אני זקוקה לטיפול וגם אם כן זה לא ממש פותר לי את הבעיה העכשוית
אני בהחלט יכולה לעשות "סדר פסח" באנשי הקשר שלי ולשאול אותו לגבי אנשי הקשר שלו, הבעיה היא שממש לפני חודש הוא עשה סדר באנשי הקשר ואפילו אמר לי את זה.
אני לא התייחסתי כי לא ידעתי עדיין מה נמצא שם, אם הייתי יודעת הייתי מעלה את הנושא
ואם כבר עשה סדר - למה לא מחק את כל הבחורות הלא רלוונטיות ?

הוא לא יעשה סדר וימחק בנוכחותי, הוא לא כזה
אם ימחק זה יהיה רחוק ממני והדרך היחידה שתהיה לי לדעת את זה זה רק לחטט לו שוב
את זה אני לא רוצה, לא רוצה להכניס את עצמי למקומות האלה, זה עושה לי רע

בשאלה 8 אתה אומר שאולי כדאי לא להיכנס לזה מלכתחילה, אז אני אמורה להמשיך להתבשל עם זה ימים ולילות בלי מענה ?
אני דוחה את זה כבר תקופה

לגבי התקשורת בינינו - לא מסכימה
אני מעלה בפניו דברים שמפריעים לי בלי בעיה
פה אני כבולה כי אני לא יכולה לבוא אליו בבקשה למחוק כי הוא ישאל מאיפה אני יודעת ולחשוף את החיטוט בנייד - לא בא בחשבון
לכן אני מחפשת הזדמנות כדי להציג את זה בצורה נכונה ופה אני צריכה את העזרה שלכם!

בני, אתה נותן עצות חכמות וכותב לעניין
אני עדיין מחפשת את הפרקטי,מה לעשות בתכלס כדי לפתוח שיחה על הנושא הזה בלי שיבין מזה שנגעתי לו בטלפון

מה אתה אומר?

ולכן אני ממשיך...

ריקי -
יש כאן כמה דברים ביחד שמונעים ממך לצאת מהפלונטר:
חוסר בטחון שמוביל -
לפחד להתעמת -
שמוביל להרגשה רעה -
ש...מונע ממך להרגיש בנוח ולהתקרב לבעלך וכו'...

אני לא אומר שזה מה שצריך לעשות אבל הפחד שלך שמביא אותך עד לידי שיתוק לא תקין בעיניי.
הרי מה כבר יכול לקרות שתספרי לו שחיטט לו בטלפון? נניח שהוא מתעצבן אז מה? מי הוא? מה הוא אלן דלון?
צורם לי - שאת מתייחסת אליו כאדם יותר חשוב ממך אולי מתוך הערצת ייתר אולי מתוך כבוד מוגזם...
הוא בשר ודם כמוך עשוי מאותם חומרים וסביר להניח שאם מצאתם חן והתחתנתם אז יש לכם את אותם נתונים פחות או יותר והקשר מבוסס על הדדיות ושיתוף מלא מה לא ככה?

עדי וטלי רואים מבחוץ את מה שאת לא מסוגלת לראות מבפנים כי את בתוך הסיפור, הטיפול יעזור לך בבעיה העכשווית ועוד איך...

בשיחה עם איש מקצוע תביני יותר לעומק מה באמת מפריע לך ועל מה זה יושב יחד עם זה תקבלי כלים להתמודד עם הצורך לדעת מה יש לבעלך בקופסא...איך לא לעשות מזה עניין...איך לאפשר את הפרטיות במרחב הזוגי...איך להתגבר על מחשבות טורדניות...ועוד דברים שיעשו לך טוב בנשמה.

במקום לחטט ולהתבשל למה הוא לא מוחק מספרים מהעבר...והאם הוא מסתיר או אוגר או סתם אוסף למזכרת...תלמדי להתמודד קודם כל בבעיה האישית שלך זה מאוד יעזור לך לראות את הדברים באופן שונה ממה שאת מתארת היום.

בטיפול תלמדי לקבל אותו על מעלותיו וחסרונותיו מבלי לחשוב שזה נעשה נגדך ולא תרגישי צורך לעמוד על המשמר כל הזמן כי תהיי בטוחה במקום שלך!

תביני שיותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק!
הפרה זה הוא למקרה שחשבת להיעלב... הוא רוצה את הקשר שלכם לא פחות ממך ויעשה הכל כדי שתהיי מרוצה.

כשהוא ירגיש שאת בוטחת בו לא תהייה לו בעיה לשתף אותך בעוד דברים...וגם לא תצטרכי להתבשל כמה ימים בכדי להעביר לו את הקשיים שלך ולא משנה באיזה תחום.

כעת מובן יותר?

אני עדיין יושבת ושוברת את הראש מה לעשות ואיך לפתור את הבעיה
נכון - יש לי חוסר ביטחון, חרדת נטישה, אני שונאת להתעמת אך עושה זאת כי זה חלק מהחיים ואין מה לעשות
אם אני צריכה טיפול אעשה זאת

יחד עם זאת, אני לא חושבת שלבוא ולספר לבן הזוג שלך שחיטטת לו בטלפון זה נכון
זה לא שזה נמצא בראש רשימת הוואטסאפ או בראש רשימת ההודעות - אלו הודעות מלפני שהכרנו (הודעות מלפני שנתיים) וצריך חיטוט רציני כדי להגיע אליהן, זה לא נראה לי במקום שאגיד לו דבר כזה.

בני, כתבתי כמה וכמה פעמים, אני בוטחת בו ומאמינה לו ולא דואגת לרגע, באמת !
הדבר היחיד שמפריע לי אלה המספרים ואני מחפשת דרך להציג את זה בצורה נעימה שלא תיפגע בו (על עצם החיטוט) ושתהיה אפקטיבית

מכל מה שאני קוראת ממך אני מבינה שאתה מציע לי לרדת מזה ולהמשיך הלאה? ? ?

הי ריקי...

לאור כל הדברים שנכתבו כאן עולה השאלה היחידה - האם את מסוגלת להתעלם?

מצד אחד - מצטער שאני לא מצליח להרגיע אותך או להעלים לך את הבעיות דרך הכתיבה בפורום...ומצד שני - ובאותה נשימה אני שמח לראות שאת לומדת מהר ומפנימה דברים כך שיש שכר לעמלי.

הרי כתבת כבר בעבר שתניחי לנושא ומן הסתם גם הצלחת להחזיק מעמד ובאמת כל הכבוד לך! כל יום שאת מתגברת ומסלקת את המחשבות זהו יום מבורך! כך שאת לא ממש שוברת את הראש...זה רק ביטוי כן? ח ח ח

אז כל מה שנותר לך לעשות - לחזק את הצדדים החיוביים האישיים שלך, למנף אותם, תסתכלי על חצי הכוס המלאה הן מהצד שלך במה שאת מביאה לזוגיות והן מהצד שלו, תתמקדי יותר בהווה במה יש לך.
תרשמי את היתרונות הללו על דף ותנסי להמעיט ולהקטין את הבעיה, את זוכרת מה כתבה לך עדי? אני זוכר! > לפעמים צריך להיות קצת "בת יענה" ולהתרכז בביחד שלכם ובאמון שלכם בתוך מערכת הנישואים, מאשר למצוא כל מיני סיבות למה לא לשמור על אמון.
אז כן! יש בעיה קטנה שבעלך לא מוחק מספרים למרות שהיית נורא רוצה שכן ימחוק, אוקי, לא את הכל אני אשיג בחיים, ואולי עדיף לוותר על זה ולקבל משהו אחר גדול במקום, הרי בסך הכל יש לנו זוגיות טובה והוא איתי ורק איתי ואוהב רק אותי, אז כאילו שישמור למי אכפת...

פשוט וקל?
ימים יגידו.

ראשית, תודה על תגובותייך המהירות והמאמץ הרב להקל עלי ולנסות לעודד אותי :-)

אכן ניסיתי להניח לזה כמה ימים, אפילו עברתי שבת אחת מאוד צמודה איתו בלי לומר מילה אך זה עדיין מכרסם בי, אני מודה
מצד אחד אתה אומר לפתוח את זה מולו ו"ממה את מפחדת" ? מצד שני אתה אומר לי לנסות להתעלם
אני מבולבלת :-)

זה קשה, אין ספק
אני צולחת כל יום אך מתה לצעוק לו " תמחוק כבר את המספרים הלא רלוונטיים האלה מהטלפון שלך ואת כל ההתכתבויות האלה, למה אתה צריך אותם" ?

הרבה אומרים לי להתעלם ושזה שטויות
הרי עברנו כל כך הרבה בזוגיות שלנו : חופשות בארץ ובחו"ל, טיולים, מחלה שלי ואשפוז, הצעת נישואין וקשיים של המשפחה, חתונה ועוד
עמדנו בהכל בגבורה ויש לנו זוגיות מדהימה
את הכל עשינו באהבה רבה בעוד לו היו בנייד מספרי טלפון של אקסיות
כמובן שלא ידעתי את זה...

אני יכולה להמשיך "לא לדעת" והכל ימשך כרגיל, כי הרי למספרים האלה ולSMSים אין באמת חשיבות
ההבדל היחיד הוא שאני כן יודעת וזה מפריע לשגרת יומי

אני לא רוצה להכביד עליך בהודעה אחר הודעה
אני מניחה שאמצא לזה פיתרון כזה או אחר, אתעלם או אפתח זאת בדרך מסויימת מולו

אם יש לך מה להוסיף כדי לסדר לי קצת את המחשבות אני אשמח
שוב תודה על כל תגובותייך :-)

היי ריקי.

באמת שניסיתי להקל עלייך.

ניסיתי להחזיק יחד איתך את שני הקצוות במקביל ולהראות לך שהשד לא כזה נורא.

מצד אחד - לחזק את הביטחון שלך לרמה כזו שתהיי מסוגלת אם רק תרצי...לגשת אליו ולפתור את הבעיה בנועם ובקלילות.

ומצד שני - לעזור לך להמשיך להתעלם לעודד אותך על כך שהצלחת להתגבר כמה ימים או כפי שהוספת שבת שלמה! כל הכבוד תמשיכי כמה שתרצי, כמה שתהיי מסוגלת, ואת מסוגלת!

כלומר את מוכנה ומסוגלת לפעול כך או כך - רק תבחרי מה שבא לך.

האם את יכולה ללכת בדרך הזו?

שרון שלום,

אין כאן כללים או חוקים, הכל תלוי מה מתאים לבני הזוג.

השאלה שאת שואלת היא "לחשב" עבור מי? עבור הסביבה? עבור עצמך? עבור הזוגיות?

מה שחשוב הוא ההתמקדות בקשר שלך ואם יש חזרה לקשר שבו הייתה פרידה, מה אפשר להפיק מהפרידה ומה אפשר שיהיה יותר טוב הפעם על מנת כן להצליח וללמוד מן העבר.

החישוב שאת מעלה כאן יכול להיות בכל דרך שאת בוחרת החל מ- היינו שנתיים ב- 26/1 עברנו פרידה אח"כ... וחזרנו.. (נראה לי מתאים)...

אך כל מה שבאמת חשוב הוא הקשר, אלא אם יש לך שאלה מאד ספציפית שקשורה לזמן הזוגיות שאת רוצה להעלות כאן.

בהצלחה רבה.

שלום לך,

כמובן שניתן להבין את בעלך, בכל זאת הוא בחווייתו עבר בגידה, גם אם לא קרתה "ממש", הרי שכן קרתה מבחינתו. היום העולם הוירטואלי כ"כ ממשי, שהוא יכול להחליף לא פעם מציאות קיימת. עבור בעלך זה מה שקרה.
צריך להתייחס למשבר הזה בחייכם כאל משבר אמיתי, משבר אמון- יש גם לטפל בו בהתאם.

העובדה שיכולתם למנף את המשבר ולצמוח מתוכו- לפחות את -היא חשובה. כנראה שהדבר לימד אותך עד כמה חשובה הזוגיות ועד כמה בעלך הוא משמעותי בחייך, ולכן גם האמון שצריך לבנות איתו.

בשלב ראשון, אם זה טרם קרה, כדאי לדבר איתו על מה שהוביל אותך לבגידה. מה הרגשת, מה לא הרגשת, מה היה חסר, למה היה חסר, איך התנהלה שיגרת חייכם מבחינה אינטימית ולמה זה כ"כ היה לך קשה עד שהלכת ועשית מעשה. אינך אמורה להצדיק את עצמך, אך לפחות לתת לו "קרקע של הסברים" לסיבות שזה קרה. כדי להשיב את אמונו, יהיה כדאי בשלב השני להציע לו ללכת לטיפול זוגי עם מטפל המתמחה במשברי אמון בזוגיות- גם כדי להוכיח לו שאת מאוד נחושה ורצינית להשיב את אמונו.

חשוב שתדעי, שמבחינתו- יכולת לגלות אותו מחדש, כפי שהגדרת, גם ללא הבגידה. הוא לא יבין מדוע פנית לכזאת דרך. כל מה שתגידי כאן לא יהיה מספיק כדי לשכנע אותו. אבל הצער והחרטה, יחד עם נכונות לטיפול זוגי ולשימור הזוגיות שלכם - וכמובן התחייבות שלא תסטי שוב לדרך כזו - יתכן וכל אלו כן ישיבו את אמונו. זוהי לא דרך קלה, ואין פתרונות קסם- אבל אם באמת תרצי שהנישואין שלכם יעלו על מסלול חיובי, להערכתי זו הדרך.

בהצלחה,

שלום לך,
בגידה זוהי איזשהי אמירה על מערכת היחסים וסימפטום שצריכים לבדוק את מה שעומד מאחורי, לעומק. מדובר בהחלט במשבר אמון. לא מעט זוגות חושבים שניתן להתגבר על זה בכוחות עצמם אך מניסיוני המקצועי לא כך פני הדברים. לכאורה אפשר לחזור לשגרה אך החשש שאירועים כאלה יחזרו על עצמם. מציעה לפנות למטפלת זוגית לטיפול זוגי מקצועי, לבחון את מערכת היחסים שהביאה לבגידה, ותרומת כל אחד מכם למצב שהגעתם אליו. בדרך כלל זה לא רק בעיה של חסר בתשומת לב. בדיקה מעמיקה יכולה לסייע לכם לצמוח ממשבר זה.

בהצלחה
חגית

שלום ליאת

ראשית- ראשית, יפה שהצלחת לבוא לקראת בעלך ולהבין את הרצונות שלו ולתת להם מקום.. אני מבינה שגם כעת לאחר שהאזכרה תעבור- הוא ירצה להמשיך לשמור שבת. אם זה המצב, אתם מגיעים לאיזושהי תפנית בה יש לעשות "חשב מסלול מחדש" ובאמת לחשוב מה עושים במצב החדש הנתון.

אני מבינה שלך חשוב החופש והיציאות עם המשפחה. אני בטוחה שגם לו זה חשוב. ראשית, אפשר לחשוב על מקומות שאפשר לגשת אליהם רגלית- לעשות ביחד פיקניק וכו'- דבר שלא כרוך בחילול שבת. הרבה מאוד פעמים זה עינין של שינוי גישה. יתכן, בנוסף, שיש עוד ימים בשבוע שניתן לצאת בהם ואז תהיה אפשרות ליסוע. גם אם זה נראה בלתי אפשרי- אני חושבת שאפשר להתגמש ולמצוא שעתיים בערב אחד, או אחת לשבועיים- בו כל המשפחה תוכל לצאת לבלות. ימי שישי בבוקר/צהריים מוקדמים- זאת גם אפשרות.
(למשל- קונים אוכל לשבת או מכינים את השבת לפני, ביום חמישי, ובכך מפנים זמן ליום שישי לבילויים).

במילים אחרות- אם הרצון נמצא- גם היכולת שם. אם את מוכנה לבוא לקראתו, להיות יצירתית וכן להביא את המשפחה למצב הקודם של יציאות ובילויים- אך בדרך שלא תתנגש באורח החיים החדש של בעלך- זה מצוין ויש לכך פתרונות. מה שהצעתי הם חלק קטן מסך הפתרונות הקיימים.

אם את לא מסכימה עם אורח החיים הזה והערכים שלך מתנגשים עם שלו- כאן יש בעיה אחרת שתדרוש מחשבה שונה- יתכן וגישור יכול להתאים כאן, או מספר שיחות ביניכם לחשוב ולהבין איך הוא יכול לבוא לקראתך ואיך את לקראתו- יחד עם שימור הערכים כלאחד את שלו. יש זוגות שעושים זאת, ומצליחים.

בברכה,

חדשה שלום,

השנה הראשונה לנישואין ושנה ראשונה של תינוק חדש במשפחה עשויים להציף דברים ולהציב אתגרים בתוך הזוגיות. אתם כבר לא זוג, אתם משפחה ויש תינוק אשר יש לו צרכים, המשאבים מנותבים אליו לסיפוק הצרכים האילו ונוצר עומס גדול יותר, מה שמצריך התארגנות מחדש - לא רק קונקרטית - מעשית (לוחות זמנים, השקעה בתינוק, השקעה בזוגיות, השקעה ב"אני" כאדם ועוד..) אלא גם התארגנות רגשית.

לבטל את עצמך ולהיות מי שאת לא, על מנת להסתדר עם בעלך זה לא מומלץ, כי את תחיי בסוג של "לא אמת" ותמשיכי את מעגל התסכול שאת מעלה כאן.

אין ספק שיש מקום לטפל בדברים שאת מתארת כמו מקומות של ביטול, ביקורת כלפי הורות, קשיים בתקשורת ולמידה איך אפשר לתקשר בצורה יותר טובה, אפקטיבית, כזו שמאפשרת לשניכם הקשבה ולא רק שמיעה (יש הבדל בין שני המושגים, הקשבה היא באמת הקשבה אקטיבית לדברי השני והמטרה ששניכם תלמדו זאת וכך תוכלו להבין אחד את השנייה).

הרבה בעיות ניתן לפתור עם מודעים אליהם ורוצים לפתור אותם.

זוגות פונים לטיפול זוגי במהלך כל מעגל החיים.

אני ממליצה לכם בחום לגשת לשיחות עם איש מקצוע שינסה לעזור לכם לשפוך אור על הקונפליקטים, על מקומות כמו תקשורת, על הקשיים וההתמודדות אתם ועוד..

אתם יכולים לצמוח ממקום כזה.

ממליצה גם למצוא זמן ולקבוע "דייט" שבועי או אחת לשבועיים ושמישהו שאתם סומכים עליו ישמור על התינוק. וזה יהיה זמן שהוא רק שלכם. נטו ותעשו בו מה אתם רוצים (=סרט, בית קפה, פאב, הופעה וכו'..)

טיפ נוסף - לעתים תנסו למצוא זמן אפילו קצר, לערב, בו שניכם רגועים ואתם יכולים לדבר על כוס קפה (נסו להכניס זאת כנוהל) זה לא חייב להיות לזמן ארוך. אפילו אם זה ערב שיש בו כמובן השקעה בתינוק, שיחות של בעלך ודברים שלך, נסו לתת זמן מסוים נטו לעצמכם (משהו אחר מאותו "דייט", בו תוכלו לדבר גם, לשתף על היום שעבר ועוד..

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,

נשמע שאת אכן במצוקה ורק את יכולה לעזור לעצמך. לא הייתי מציעה לך לרצות אותו ולהמשיך לקבל את היחס אותו את חווה. וייתכן שמבחינתו יש קשיים גם כן שלא מדבר עליהם. זוהי הזדמנות לפנות לטיפול לדון בבעיות ולקבל כלים להמשך.חשוב שתפנו לטיפול כבר בשלב זה ולא להמתין להסלמה. במידה ולא יסכים להצטרף אלייך לטיפול, תלכי לבד. ניתן לעזור לך גם בטיפול פרטני.
בהצלחה

דנה שלום,

הסיפור שלו יכול להיות כל מיני דברים ואחת האופציות היא שאת מוצאת חן בעיניו.

מה שיותר מעניין הוא איך זה מעסיק אותך ואיך זה נוגע בך.

מה מושך אתך בהתבוננות שלו ואיזו חשיבות יש לכך אצלו.

איך הזוגיות שלך?

בדר"כ רצון לקשר אחר מאיר משהו בתוך הזוגיות ששם שווה להתעכב.

והשאלות שהייתי שואלת שלדעתי יותר כדאי להתמקד בהן מאשר באיש מאחורי החלון, הן מה קורה בחוויה שלך בזוגיות, האם יש דברים שחסרים לך, האם יש דברים שהיית רוצה לשוחח עליהם עם בעלך והאם אותו איש מאחורי החלון משקף משהו על האיש שנמצא אתך בתוך החלון (בעלך?).

שאלות להדהוד


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

ואוו, טלי, איזו תשובה מרתקת.
הסימבוליזם שבחלון , מה שבפנים ומה שבחוץ.

אני מבחינתי רציתי בעבר שהוא יבוא ויסחוף אותי אבל הוא הסתפק
רק במבטים אז נסחפתי בלעדיו..

דנה שלום,

זו בדיוק הנקודה שאני מציעה לך לבדוק - ממה רצית שהוא יבוא ויסחוף אותך..

ממצב יבש ומשעמם למקום שבו יש ריגוש התלהבות ותשוקה..

אילו את בוחרת נניח את הריגוש והתשוקה וזה הופך לקשר, גם אז האלמנטים בקשר יהפכו בסוף למוכר, לידוע וכו'.. למה שיש למעשה בקשר.

הוא לא יישאר אובייקט המסתורין והתשוקה מבלי לשמר זאת להרבה זמן...

וזה מה שהייתי מציעה לך לעשות בדיוק עם בעלך.

לבדוק מה חסר שם ואיך להדליק את הקשר ולהתחבר למה שהיה ביניכם בהתחלה.

אני מפנה אותך גם לפורום נוסף, אם את מעוניינת בהרחבה.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

שלום רלי,

זוגיות של שלוש שנים היא לא עינין של מה בכך. יש פה מערכת יחסים שנבנתה לאורך הזמן, ובוודאי נשארת בתוכה מסיבות טובות וחשובות. יהיה כדאי לחשוב האם הסיבות האלו עדיין רלוונטיות. העובדה שציינת- שאת לא חשה כלום כלפיו - מעוררת שאלה. מתי הבנת שאינך מרגישה? מה בכל זאת היה בקשר שהשאיר אותך עד כה? האם היו קונפליקטים ברורים שאת יכולה להצביע עליהם - שגרמו לקשר להיות פחות אטרקטיבי בעינייך?

סביר להניח שבשלב כזה, כל גבר "סביר" יראה אטרקטיבי יותר ממה שיש לך כיום. את נמצאת במערכת שאת לא ממש מסופקת בה, מכל מיני סיבות, אינך מרגישה רגש אמיתי כלפי בן הזוג שלך ובכל זאת כלואה במערכת יחסים איתו (נניח, אני מבינה כך מהמעט שכתבת) - כמובן שכל בריחה מהמצב הזה תראה לך משמעותית ו"הצלה".

הייתי מחכה עם מחשבות על בגידה. אני חושבת שכדאי יהיה לברר קודם כל עם עצמך מה את עושה במערכת יחסים הזאת- למה את שם, למה להישאר בתוכה אם נעשה עוול גדול גם לך ומעבר לכך- גם לו? האם יש דברים שניתן לשנות במערכת היחסים הזאת? האם היו משברים שניתן לגשר עליהם?

יש הבדל גדול בין זוגיות שהיא במשבר, לאורך זמן, לבין זוגיות שצד אחד פשוט הפסיק לאהוב. כדאי מאוד לדעת איזה מצב קורה אצלכם. ואז לפעול. ולפעול כלומר- להיפרד או לא, ולא במובן של "לבגוד או לא". הבגידה תביא אותך לרגשות קשים הרבה יותר, מאשר מה שעובר עלייך כרגע. אני לא בטוחה שתחיי עם זה בשלום- ורגשות האשמה יהיה קשים מאוד. שווה יותר להיות נאמנה לעצמך, ולבן זוגך, ולהיות כנה - זה יתקבל בהרבה יותר הבנה ואהדה מאשר כל פעולה אחרת שתעשי.

בהצלחה,

גלי שלום,

ממה שאת מעלה נראה שיש לך ולבעלך יחסים טובים.

יש לכם תקשורת טובה, אתם יכולים לשוחח על דברים, גם על דברים פחות נעימים לדוגמה אם מישהו נפגע ממשהו, מה שקורה בכל סוג של קשר וכן בקשר זוגי.

התקשורת שלכם היא גם בונה ואפקטיבית.

יש השקעה בקשר בפרמטרים שונים ובהחלט ממה שאת מעלה, עולים דברים חיוביים רבים הקשורים לזוגיות שלכם: אמון, תמיכה, אכפתיות ועוד.

ציינת שאת עושה הרבה בשביל אנשים ואת מרגישה לעתים מנוצלת.

הייתי בוחנת עם עצמך מה זה המקום של נתינה, קבלה, מה זה פגיעה מלא לקבל, מאילו אנשים? האם יש מקומות שאת מרגישה שאת מרצה? עושה יותר מידי? האם הציפיות שלך מאחרים הם יותר מידי? הנתינה והקבלה הם לא תמיד שווים, אך כמובן שבקשר רוצים לחוות הדדיות ברמה מסוימת. (נקודות להדהוד עם עצמך).

מה שהייתי עושה בנוגע לימי הולדת זה איזשהו הסכם ביניכם.

דוגמאות: אתם יכולים להחליט שבכל יום הולדת זה שחוגג בוחר לעצמו את המתנה עפ"י טעמו והשני מזמין אותו למתנה וקובעים איך לחגוג (כמו שהלכתם להופעה).

לא נשמע לי שהתנהגותו נובעת ממקום של לחסוך את הכסף, אולי ממקום שבאמת לא ידע מה לקנות, חשש שתתאכזבי, תחליפי ועוד..

אפשר לדבר על זה בקשר ולקבוע מה אתם מחליטים לגבי ימי הולדת באופן כללי ומשם לדבר על החשיבות לא של הגשמיות או החומריות של המתנה, אלא על כך שחשב עליך וכו'.. שנשמע לי שמשם זה נובע אצלך - הפגיעה.

או כל דבר אחר שנוח לשניכם. עם התקשורת שיש לכם, התמיכה והיכולת לדבר על דברים, אני מאמינה שגם עם נושא כזה תגיעו להסדר.




מאחלת לכם הרבה הצלחה וזוגיות יפה !

דנה שלום,

אני מאמינה שבהודעתך המקורית כפי שציינת שהצגת "מבולבלת" נתת יותר מידע אודות הקשר.

על מנת שנוכל לתת לך תשובה מעמיקה והתייחסות לשאלתך, כדאי לחבר את שאלת ההמשך לשאלה המקורית (ממש להמשיך את השרשור) מה שיגרום להקפצה שלו לראשית העמוד ולא ישאיר אותו בתאריך אז.. וזה מבטיח שאותה מנהלת שהתייחסה כבר לנושא, תמשיך את ההתייחסות

במצב אחר חסר מידע ולא ניתן לתת מענה מקצועי, אלא אם תנסי לפרט יותר.

בברכה,

מוטי שלום,

אני קוראת מבין שורותייך כל מיני אמירות כגון: "כמובן שזה לא קרה", "ברור לי שהבעיה לא תיעלם".. אמירות שלא מאמינות בעצמך.

חשוב לי לציין שבעיות/התמודדות עם הפרעות שונות וביניהם מה שאתה מתמודד - OCD יכולות להיעלם/להפחית במידה ניכרת, בטיפול מתאים.

ראה כמה התקדמת בזוגיות: אתה יכול לקיים יחסים היום, יש לך קשר של זמן לא מבוטל, של בחורה שאוהבת להיות אתך, שאתה (עם החרדות) נהנה בחברתה, יש כאן התקדמות גדולה מאד לדעתי ויש עוד מקום לטיפול.

לגבי קשר זוגי, אופי האהבה משנה פניה במהלך זוגיות. גם התאהבות הופכת לאהבה בוגרת, כזו שיכולה להכיל, כפי שאתה מציין, את המכלול, את ה"גם וגם", את חוסר השלמות של בני האדם, אך ליהנות מהקשר והאינטימיות.

סקרנות מינית היא דבר טבעי, יתכן וחלק ממכלול המחשבות המטרידות שלך זה האם המחשבות ישתלטו עליך והאם הן "תוכן אסור". הן לא תוכן אסור.

כבני אדם, יש לנו עולם ומרחב שלם שמתקיימות בו מחשבות, רגשות, פנטזיות ועוד.. והמרחק משם ועד מימושן הוא גדול.

ככל שהאדם מסוגל להבחין בין מציאות לדמיון והגבולות לא מיטשטשים לו, כך הוא יכול לאפשר את המרחב הזה.

OCD היא הפרעת חרדה שהאדם יודע שהמחשבות הטורדניות והמעשים (קומפולסיות) שנועדו לסלק את המחשבות ולבטלן, אינן רציונליות, הוא יודע שאין בהם היגיון אך זה מעלה חרדה, בא ב"לופים" ומשתלט לכן כאן כדאי לעבוד, היכן שזה מפריע בחיים בהיבטים שונים.

אני לא יודעת איזה טיפול עברת אך הטיפול המומלץ ביותר ל- OCD הוא טיפול ה CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) בשילוב במידת הצורך עם טיפול תרופתי (עפ"י יעוץ עם רופא שאני מבינה שאתה מקבל).

אני מאמינה שתעסוקה, תחביבים, חברויות ועולם עשיר, עוזרים גם לטיפול בכל מצב נפשי כזה או אחר.

אני קוראת שיש לך מאבק מול אותן אמירות חיצוניות של לצאת ולבחון עוד ומאד יתכן והיום כאשר התנסית וחווית הצלחה, זה גרם לך לשאלות האילו.

לדמיין בחורה אחרת לא יעזור לך להבין אם אתה רוצה לצאת מהקשר.

נראה שזה הפך לתוכן אובססיבי - מי רוצה אותי? את מי אני רוצה? מה גבולות היכולת שלי בתחום הרומנטי? האם אני חרד מהפנטזיות שלי?

אני חושבת שלא לגמרי האמנת שמישהי תרצה אותך על כל כולך ואני מעלה שאלה אם אתה מכיר בדברים הטובים שבך.

לא רואה סיבה להיפרד מקשר שהוא טוב ומספק.

אני ממליצה לך לגשת לטיפול אצל מטפל/ת שהוא מטפלת רגשית אשר יש לו כלים ומשלב גם CBT כי יש לי הרגשה שרק CBT לא יענה על כל הצורך וכדאי לעשות איזה שילוב.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

תודה על המענה והיחס

אני נתקל לעתים בתחושת מחנק כשאני חושב על להיות עם בת הזוג שלי. לא ברור לי ממה זה נובע אבל כשאני איתה התחושה פחות או יותר נעלמת ...זה גורם לי לחשוב כל הזמן על פרידה..
דבר שני זה שיש לי תא משפחתי לקוי ואני לא בקשר טוב בגלל עם המשפחה . בנוסף גם ההורים בקשר לא טוב בכלל .
מנגד המשפחה שלה מאוד אוהבת אותי ואני מתחבר אליהם מאוד ולעתים אני מרגיש אובססיבי כשאני אצלם כל הזמן רוצה שהאחים שלה ישבו איתנו כאילו מעטפת כזו של אנשים שנועדה למנוע ממני להיות איתה לבד ולהתמודד עם השאלה האם כיף לי איתה או לא. זה אפילו גרם לי לחשוב שאני מאוהב בכלל באותה !!
אני נהנה בחברתה ושהיא יושבת אתנו אבל מעבר לזה אני לא חושב עליה במשך שאר היום או משהו כזה...זה מטריד מאוד!!

מוטי שלום,

זה מובן שאם אתה חווה חוויות של חרדה לעתים (בין אם רגשות בין עם תחושות כגון מחנק) כשאתה "נפגש" עם המושא של האובססיה (אף נפגש במחשבה = שהיא אובססיבית לעתים, מה שיש לך למעשה עיסוק יתר אתו.
וכשאתה נפגש עם בת זוגתך אתה חווה לעתים ש"השד לא נורא כ"כ אלא הוא אפילו נעים, וכיף לך וכו'.." זה נעלם.

תא משפחתי בעייתי משפיע על תפישת הזוגיות והמשפחתיות שלך, אך זה לא מעיד שלא ניתן לעבד תכנים אילו, על מנת שאתה תחווה זוגיות ו'או משפחתיות טובים ובריאים יותר.

מפה לדעתי מובן שאתה אוהב את החיבוק הרגשי המשפחתי של בת הזוג שלך, יתכן ואלו עונים על חסכים שהיו לך וכן נעים לך שמקבלים אותך לחיק המשפחה.

החלק של הפנטזיות ומחשבות לדעתי "מתיישב" על החלק של המחשבות הטורדניות וכאן הייתי עובדת על זה בהחלט בטיפול.

אתה מוטרד ומוצף מזה ובהחלט המצב יכול להיות יותר טוב וניתן להפחית את המחשבות הטורדניות הללו.

בברכה,

האם ייתכן שאני נשאר איצה רק בשביל המשפחה שלה?

מוטי שלום,

זו דוגמה למחשבה טורדנית (למה אני נשאר? האם אני צריך לעזוב? שמעסיק אותך הרבה מאד)

אתה ציינת כאן לא מעט דברים טובים שמחברים ביניכם וטובים לך ולה בקשר.

נושא המשפחתיות - שיש קשר טוב אתם - זה דבר נהדר שאתם יכולים ליהנות ממנו - בהדדיות.



בברכה,

תודה!!!

אורלי שלום,

אני קוראת את המצוקה שלך ובעיקר נראה יש לך אמביוולנטיות בשני היבטים:

האם לדחות את טיפולי הפריון - הכניסה להורות לגיל יותר מאוחר ולקיים אותו עם הגבר הנכון או האם להיכנס לתהליך זה עם בעלך כיום תחת הסכם הורות עם תרומת זרע (מהי סוגיית תרומת הזרע ?)

ילד לא משפר את הזוגיות. הוא יכול לעשות טוב לזוגיות טובה, שגם שם הורות מציבה אתגרים נוספים..

אולם בזוגיות כמו שאת מתארת שיש בה בעיות אמון, שיש בה תלות כלכלית מוחלטת שלך בו, שבעיות האמון החלו בו מההתחלה, אני בספק אם ילד הוא הפתרון לבעיה שלכם.

את מציינת שאין אהבה ונישאת מלחץ חברתי.

שאלה כזו לדעתי זקוקה למענה ולהתייחסות יותר רחבה מאשר הפורום.

אני ממליצה לך בחום לגשת לאיש מקצוע - את יכולה ללכת לבד (יש אפשרות דרך קופ"ח בביטוח משלים בכל קופה שאת מבוטחת בה) או פרטי.

זאת על מנת לקבל החלטות ממקום שקול ובטוח דיו.

מה שצריך להנחות אותך אם רוצה לחיות עם הגבר הזה, אם את רוצה אותו כאב לילדך, מה הסוגיה של העצמאות שלך והמשאבים שלך לגדל ילד אתו או בנפרד.

נקודה נוספת, אם המשפחה כל כך מעורבת כלכלית ומשפיעה, אם יהיה ילד, יש הוצאות כספיות נוספות ויש לתת את הדעת גם על כך.

ואם יש לו קושי להיות ער לצרכייך הרגשיים ועוד, מה יהיה אם יהיה ילד?

משהו נוסף, הייתי גם מערבת את משפחתך, האם הם יכולים להיות שם עבורך? רגשית? כלכלית? האם יש מצע שאפשר להביא אליו ילד?

הייתי ממשיכה תהליך בירור מעמיק יותר לקבלת החלטה נכונה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

גם כאב יש לו תפקיד מאד משמעותי בחיי הילד ובחייך.

הייתי מתייעצת אם עולה התלבטות כפי שאת מתארת כדי שתוכלי להיות שלמה יותר עם החלטתך, בנוסף על מה שהעליתי.

בהצלחה,

על מנת לקבל חוות דעת.

אורלי שלום,

בפורום מקצועי ניתן לשקף דברים, לא ניתן לתת חוות דעת בנושא כל כך משמעותי בלי להכיר את כל הנפשות הפועלות. על כן ניתנה ההמלצה לבחון זאת מול איש מקצוע בהיכרות אישית.

האם לעשות ילדים עם אדם שאוהב אותי? (אבל אני לא אוהבת אותו) ורק בגלל גילי הלא צעיר? כדי לא לפספס את האימהות, לאור הדברים, שצינתי לעיל, או שלא???
לחפש, חיים חדשים עם נסיעה לחו"ל למשל.
(ליועצת, שאת שולחת אותי, אציג את אותה גרסה, שהצגתי פה). אז מה ההבדל?

בתודה מראש,
אורלי

שלום אורלי.

לא ניתן לתת מענה מקיף. יש לבחון את כל התמונה יחד עם איש מקצוע, כפי שטלי המליצה. את זקוקה וראויה למענה יסודי, ולא יהיה מקצועי לתת לך כאן תשובות חלקיות ולא מבוססות.

דרך קופות החולים ניתן להשיג טיפול מסובסד - ניתן לשמוע פרטים דרך המוקד של הקופה. הטיפולים ע"י פסיכולוגים מומחים ופסיכותרפיסטים מצוינים, וכדאי לנסות.

בהצלחה רבה,

היי
מזל טוב!

מאחל לכם אושר ועושר והרבה שנים טובות ויפות.

אם לא אכפת לך...
תקראי בבקשה 3 פעמים את השורה הבאה מתוך הדברים שכתבת, דגש על החלק השני במשפט - תודה רבה!

>>> חשוב לציין שאף אחד מהמשפחה שלו והחברים הקרובים לא הולך עם טבעת אבל אני לא חושבת שזה צריך לעניין אותי...

ב ה צ ל ח ה

היי בני,
לא הצלחתי להבין למה אני צריכה לקרוא שוב את המשפט הזה ?
מה מסתתר בו שאני לא מודעת אליו ?
(עכשיו דרך אגב גיליתי שחברים שלו כן הולכים עם טבעת, בני משפחה לא)

אשמח שתסביר לי קצת יותר

כותב משהו ואז נעלם ולא מגיב
כתבתי פה כבר פעמיים, תמיד אתה מגיב ראשון, נותן שאלה למחשבה ונעלם
אשמח אם תפרט קצת יותר למה התכוונת
זה לא לעניין לכתוב ולהיעלם
תודה.

הי

אכן לא לעניין. צודקת!
סליחה...

אני מלמד על עצמי זכות אפשר?

קיבלת מענה שהוא האיכותי ביותר שאין לו אח ורע בשום פורום אחר!
חשבתי לתומי היות וקיבלת מענה מקצועי ומפורט ביותר מטלי אשר ניתחה איתך ביחד את הנושא וירדה לעומקם של דברים. אם כן אין טעם להוסיף ולסרבל את השרשור בהגיג כזה או אחר מה גם שהגעת בהכוונת טלי לתובנה חשובה להניח לנושא וקיבלת על עצמך ביוזמתך! > לעשות מאמצים להניח לנושא הטבעת.

אולם...היות וחשוב לך מה אנשים אחרים חושבים/אומרים עלייך שזו תכונה אנושית ולגיטימית ואין צורך להתנצל עליה...אז אפרט לך למה התכוון המשורר.

פתח ציטוט > "חשוב לציין שאף אחד מהמשפחה שלו והחברים הקרובים לא הולך עם טבעת אבל אני לא חושבת שזה צריך לעניין אותי...ואני הקטן שואל למה?
למה זה לא צריך לעניין אותך ואותו כן?
למה הוא צריך/חייב להתחשב ברצונות שלך ובדעה שלך בעוד את שימי לב > לא חושבת שזה צריך לעניין אותי!
כלומר הרצון שלו/חוסר הנוחות שלו/התרבות ממנה הוא מגיע/או אולי שומו שמיים "הדעה שלו" לא לענוד טבעת לא מעניינות אותך?

ואם הגענו עד לכאן אז אולי יש "עוד" דברים שדעתכם שונה זה מזו? ואת רוצה שהוא ישנה את דעתו ויסכים לדעתך או לדעת הרוב והמקובל???

אנבל...
אתם נשואים טריים חוגגים חצי שנה + שנה בקשר ואני מבין שאת רוצה עבורך ועבור הקשר הזוגי שלכם את הכי טוב שרק ניתן לדמיין ובאמת כל הכבוד לך על הרצון ועל הנכונות ללמוד כיצד לשפר ולשדרג את היחסים שלך עם בעלך את ראויה להערצה ולהכוונה אז הנה כמה טיפים:
1. השוואות לא עושות טוב לזוגיות - תבנו את החיים שלכם על פי מה שמתאים לכם בלבד, כלומר גם אם כל העולם ואשתו עונדים טבעת מותר לכם לקבל החלטה משותפת לטובת הזוגיות כמובן שאתם לא עונדים כמו כולם.
2. לבקש ולא לדרוש – כשאת רוצה משהו שתלוי ברצונו ודעתו של אדם אחר תבקשי ממנו בלשון בקשה אל תדרשי אל תאיימי ואל תכניסי אותו לפינה, לבקש להסביר עד כמה זה חשוב לך תני לצד השני את האפשרות להיענות לבקשה ואז > טיפ מס 3
3. לשחררררררר! זהו! זהו? כן! לשחרר וזהו!
כשאת משחררת את מאפשרת לצד השני להתבונן בבקשה ולהגיע להחלטה נקייה מתוך רצון אמיתי לבוא לקראתך ולהתחשב בצרכים שלך.
ב ה צ ל ח ה ושוב התנצלות שנתתי לך לחכות...
בני

קודם כל תודה שענית לי בהרחבה, מאוד מעריכה את זה
אתה כותב הרבה דברים שקצת "סותרים" את מה שטלי כתבה כיוון שאתה כן מציע לשוחח איתו ולהגיד לו כמה זה חשוב לי שיענוד טבעת

יחד עם זאת, אני לא יודעת מה לומר לו ואיך לומר לו כדי שלא ירגיש שאני מעיקה עליו
הרי ביקשתי כמה פעמים אבל יכול להיות שלא נימקתי מספיק למה זה חשוב לי
אשמח לקבל ממך (וגם מטלי) עצה איך לפנות אליו ומה לומר לו כדי שיהיה רציונאלי ולא ריגשי ?

תודה רבה

...אף אחד לא ימליץ לך לוותר "מראש" על הצרכים שלך.

חשוב לך ואת מרגישה "צורך" שבעלך יענוד את הטבעת?

מהדברים שכתבת נראה שיש לכם זוגיות טובה ותקשורת מצוינת! תמיד טוב וכדאי לנהל דיון (לא וויכוח). פורה וידידותי, לדבר וללבן ביחד כל נושא שיש לכם עניין בו,

חשוב לזכור לדבר ולהביע צרכים ומשאלות בנחת, בשפה יפה ועדינה, ואז לפנות מקום להקשבה פעילה כדי להבין את הצד השני.

לאחר שדיברתם הסברתם נימקתם ואת מרגישה שהעברת את המסר בצורה הכי ברורה ובדקת שהצד השני הקשיב וגם הבין...הגיע הזמן להרפות! לשחרר ולאפשר לו לקבל החלטה לכאן או לכאן ו...לכבד את ההחלטה שלו.

תודה על התודות וההערכה – תודה.

אנבל שלום,

טבעת הנישואין שאת מייחסת לה חשיבות רבה היא לא מסמלת ערובה לאמון/בגידה ועוד..

יש הרבה מאד זוגות נשואים שלא הולכים עם טבעות מהרבה מאד סיבות ואחת מהן היא מה שציין בעלך (חוסר נוחות באצבעות, לא כולם יכולים ללכת עם טבעת, יש אנשים שזה מציק להם).

לעומת זאת, יש גברים שהולכים עם טבעות נישואין ובוגדים בנשים שלהן וכן נשים שהולכות עם טבעות נישואין ובוגדות בבעלים שלהם.

לדעתי, אם יש לכם מערכת יחסים טובה, אני לא הייתי עושה דבר בנוגע לטבעת.

אני אישית מכירה לא מעט זוגות נשואים שלא הולכים עם טבעות ויש כאילו שכן...

זה "סמל" ותאו לא.

מה שכן עולה מדברייך, שעבורך זה משמעותי ומסמל משהו ואת המשהו שזה מסמל עבורך הייתי בודקת במערכת היחסים או עם עצמך. האם יש משהו שמציק לך מעבר לאותה טבעת.

יתכן ואת נשואה טרייה אז זה מהווה עבורך יותר התרגשות וכו'.. נראה שאת משווה עצמך לאחרים מבחינת הזוגיות והסטטוס.

אך בפועל, אין כל קשר בין טבעת נישואין לאיכות הנישואין, לאמון בנישואין או להצלחתם...

נשים לא בודקות על הגבר אם יש לו טבעת, יש נשים שהטבעת לא תרתיע אותן.. ויש שזו דווקא תמשוך אותן...

משהו נוסף (אישי), הורי נשואים 45 שנים ולא ענדו טבעות לבד מטקס החופה שלהם....

מאחלת לכם לחיות באושר ובשמחה !!!

טלי, תודה על תגובתך
אני זוכרת כשהייתי רווקה הייתי מסתכלת על ידיו של הגבר לראות אם הוא פנוי או תפוס
אם הייתה לו טבעת לא הייתי מתקרבת ולא הייתי מנהלת שיחה

אני חושבת שיש פה עניין של מחוייבות ושל סמליות
ברור לי לחלוטין שגבר עם טבעת לא בהכרח נאמן אבל לפחות יש פה מוכנות של הגבר לענוד טבעת על האצבע כדי שכולם יראו שהוא נשוי וגם כדי להצהיר שהוא מחויב למישהי

בעלי לא חושב שזה לא יפה, הוא פשוט טוען שזה מציק לו באצבע וחונק אותו ואני תוהה למה הוא לא הולך להחליף אותה למשהו דק או קל יותר ? אולי זה פשוט לא חשוב לו?

לא יצא לי להיתקל באף גבר נשוי שלא הולך עם טבעת הנישואים שלו (בין אם זה אנשים שאני מכירה וגם כאלה שלא)
אני לא יודעת איך אני מעבירה לו את המסר הזה, אני ממש מתחילה להיות נודניקית
לפעמים אחרי שבוע שהוא לא הולך איתה פתאום אני רואה אותה על האצבע שלו, זה מאוד משמח אותי ואני נותנת לו מחמאה אבל שעה - שעתיים אחרי הוא מתייאש ומוריד אותה

טלי, האם באמת אני צריכה להניח לנושא ולא לדבר איתו על זה יותר למרות שזה מאוד חשוב לי ?

אנבל שלום,

אני מבינה עד כמה זה היה החשוב לך וסימל לך כרווקה, נושא הטבעת.

זה מאד יפה בעייני שהיה (ואני מאמינה שגם כיום נשאר) לך את המוסר ללכת עם מישהו שהוא פנוי - זה אכן הכי בריא והכי נכון רגשית.

התשובה שלי נשארה בעינה.

לא רואה משהו מזלזל בהתנהגות של בעלך. אם זה רק נושא הטבעת,

היום זה דבר ידוע שזה שגבר לא הולך עם טבעת - אינו מעיד שהוא לא נשוי..

ואם יש ביטחון בבעלך וביטחון שאם בחורה אי פעם תיגש אליו, זה לא יעניין אותו כי את אשתו ואת חשובה לו.. הטבעת לא חשובה כאן.

יתרה מזאת, יש אנשים שגם טבעת דקה מאד מציקה להם.

הייתי מנסה לראות אם את יכולה להתמקד בנישואין הטריים שלכם וליהנות מהם

מי שרוצה רומן/סטוץ וכו'.. ישיג זאת עם טבעת ובלי טבעת.

טבעת אפשר להוריד ולשלוף. רגשות ועומק של קשר - לא.

עוד משהו למחשבה - האם מעסיק אותך הרבה מה אנשים חושבים? (נקודה להדהוד)

בברכה,

קודם כל אני רוצה לומר לך תודה שאת עונה כ"כ מהר :-)
לשאלתך, כן, חשוב לי מה שאנשים אומרים וזה דיי מעסיק אותי, מסתבר שזה לא הכי בריא
כשאני רואה גבר עם טבעת אני מלאת הערכה אליו ויודעת שהוא מלא הערכה לאישתו אם הוא עונד אותה

אני יודעת שזה קטנוני אבל באמת שאין לי מושג אם מישהי תיגש אליו ברחוב איך הוא יגיב (וכנראה זה חוסר ביטחון שלי)

חוץ מזה הוא לא מזלזל בי בשום דבר, להיפך, הוא מכבד אותי ונותן מעצמו בכל דבר

מעריכה את תשובתך
אנסה לעשות מאמצים להניח לנושא הטבעת
תודה :-)

שלום,

תודה על הפירוט.
את מתארת שכבר מהתחלה האדם איתו היית בקשר לא הוליך אותך שולל והיה מאוד כן איתך, אמר לך בוודאות שהוא מחפש מישהי אחרת. לאורך כל הקשר הסיבה שהוא חזר היא כי הוא לא מצא קשר אחר, ולכן אני לא חושבת שזה מאוד הפתיע אותך שבסופו של דבר הוא אכן מקיים קשר אחר.

כל הנתונים "היבשים" על ילדים, בית ועבודה אינם רלוונטים לגביו, כיוון שהוא לא מעוניין בקשר רגשי- כמוך. את כנראה אוהבת אותו בהרבה היבטים, ואילו הוא- היה לו נוח, זמין וטוב עם מה שהקשר הביא לו - בעיקר סיפוק מיני. וזה "בסדר" כאשר שני הצדדים בעד. אך, הוא לא ידע שבכל תהליך הקשר הזה, את קיווית שמקשר מיני במהותו- יתהווה לו קשר רומנטי וזוגי לכל דבר. הוא מבחינתו חושב שזה בסדר גם עבורך. וכל עוד הוא גלוי ופתוח- אין בעיה, ובזה הוא צודק.

ההצעה שלי היא בשני מישורים-
1. לא להמשיך קשר שגורם לך למפח נפש ולאכזבה. כשצד אחד מרגיש משהו שהצד השני לא- לא כדאי להמשיך את הקשר, כיוון שזה סוג של "התעללות עצמית" - לדכא את עצמך ולתסכל את עצמך עד שאת מגיע למצב של בכי וכאב, כפי שקרה פה, וכדאי למנוע את זה.
2. להיות כנה עם עצמך ועם הצד השני, כאשר את מרגישה שמשהו מתפתח בקשר והרגשות שאת חשה הם חזקים כלפי הצד השני- לשתף. חשוב שהצד השני יבין מה את מרגישה.
2. כתבת שלא קיימת יחסים לפני כן, לא היה לי ברור האם לא קיימת בכלל- או שלא קיימת תקופה. בכל מקרה יש לכך משמעות- בעיקר רגשית. אשה (בהכללה) תיקשר רגשית חזק מאוד לגבר אשר היא מקיימת יחסים איתו, ובוודאי ובוודאי אם החוויה היא ראשונית או אחרי תקופה ממושכת.

חשוב מאוד לא להכניס את עצמך למצבים שמראש הם ידועים - מצבים שמביאים למפחי נפש ולהרבה תסכול. נסי לאתר אחר קשר עם יעוד ברור- קשר זוגי ורציני, כי להערכתי זה מה שאת מחפשת, עוד הרבה לפני יחסים אינטימיים. חשוב שהצד השני יחפש אותו דבר.

בהצלחה,

תודה על התשובה. יש לי שאלה נוספת, יכול להיות שהוא יצלצל במקרה שהקשר לא יצליח עם מישהי אחרת. בעבר כבר שוחחתי על הנושא, הוא רוצה מין, אני מחפשת קשר רציני. האם הפעם לתת אפשרות לאחר שאני אבהיר לו שאני מצפה לקשר יציב, נאמנות, האם יכול להשתנות לטובה או שימשיך להתנהג באותה התנהגות של חיפוש מישהי אחרת/ לקבל יחס מזלזל. תודה אפ

שלום שוב,

אין לי הרבה מה להוסיף על תשובתי הקודמת אך אחדד.. להערכתי הוא לא מעוניין, הוא יחזור רק כדי לספק את יצרו והרי את לא שם בשביל זה. רגשות אי אפשר לייצר בכוח- הם שם, או לא. לפעמים הם נבנים לאורך זמן- אבל לא במקרה הזה; הוא בפירוש אמר זאת כמה וכמה פעמים ואת אומרת שהוא אף מתבייש להתראות איתך בחוץ. האם זהו רצונך?

לסיכום, אני לא חושבת שהמצב אצלו ישתנה. הוא יחזור ל"ברירת מחדל" וזוהי בחירה שלך אם להיות שם או לא. הרווח שאת מקבלת מהקשר הזה הוא בעיקר הביחד, שהוא חשוב, אך יחד עם זאת טומן בחובו פנטזיה ומשאלת לב שכנראה לא תתממש עם הבחור הזה, והתסכול הוא גדול ורב. הבכי שתיארת משקף את מפח הנפש שאת עשויה לעבור שוב ושוב בכל חזרה שלו אלייך, וחבל.. תני לעצמך יותר קרדיט.

בהצלחה