פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_מין_וסקסולוגיה' id=link]מין וסקסולוגיה[/a].

לימור שלום,

יכולות להיות כאן מספר סיבות שאנסה להעלות אותן.

ציינת ששניכם גרושים. את גרושה טרייה, יתכן והייתם פרודים קודם/עברת תהליך, אין מספיק פרטים ואת מוכנה להמשיך..

אין לי מספיק מידע לגבי הבחור. האם הוא גרוש טרי או שהוא גרוש הרבה זמן או שסיים לא מזמן מערכת יחסים ורוצה להיות יותר הדרגתי בקשר שלכם. (מה שיכול להסביר התנהגות כזו). האם נפגע בעבר בקשר? עוד שאלה לחשוב עליה.

אלו הן השערות בלבד כמובן שאפשר לחשוב עליהן ואף לשוחח עליהן ביניכם...

פרק זמן של חודש וחצי הוא לא בהכרח פרק זמן מספיק כדי לדעת מה מרגישים. לעתים יודעים, לעתים צריך יותר זמן, אך המצוקה שעולה משאלתך היא מה מידת ההלימה בין מה שאת מרגישה/מצפה לבין מה שהבחור מרגיש/מצפה והחוויה לאן הקשר הזה ילך וכן האם יש פער ברגשות וברצונות שלכם.


לגבי התאהבות ואהבה יש הבדלים בין המושגים.

התאהבות מאופיינת יותר בתחושות "פרפרים", התרגשות, בדר"כ יש איזו "אידיאליזציה" של האדם השני ("הורדה" מהמילה "ורוד") ובהאהבה בוגרת אנו כוללים בה את מכלול התכונות של בן/בת הזוג ורואים אותו כשלם.

שלה ההתאהבות היא נעימה מאד אך גם אהבה בוגרת מספיקה למערכת יחסים בריאה.

מה שהייתי מציעה לך זה לבחון מה קורה "בין השורות" קרי, איך הוא מתייחס אליך, מה קורה בפגישות שלכם, האם הוא משתף אותך בדברים, איך היחסים ביניכם, האם הוא שואל לשלומך, מתעניין בך ועוד..

חודש וחצי זה מעט זמן. אם לבחור הרבה דברים טובים, הייתי מנסה לתת עוד זמן (אך לא זמן רב מידי, מס' חודשים בהם תרגישי מה מתפתח נראה לי סביר) ובמידה והמצב נותר בעינו הייתי יוזמת שיחה ללא האשמה, ללא הטחות, שיחה הדדית , מזמינה ובונה אשר בוחנת לאן פניכם קדימה מבחינת הרגשות של שניכם בתוך הקשר.

משהו נוסף (שוב, רק השערה), יתכן שיש לבחור קושי להביע את עצמו רגשית, זה יכול להיות בתוך זוגיות וכדאי לראות איך זה קורה במקומות אחרים (מול המשפחה, מול ילדים, חברים) אנשים מביעים עצמם רגשית בהרבה מאד סיטואציות.

יכול להיות שבתקופה זו דברים יפתחו, לכאן או לכאן.

בהצלחה!

שלום אודי,

יתכן ועל רקע הבגידה שחווית וכנראה גם העולם הפרטי ממנו אתה מגיע (הערכים, התפיסה) משפיעים על הזוגיות ועל התנהלותה. הבחורה שאיתך פחות שמרנית ממך- היא מבקשת חופש בחירה בהחלטות שלה ואמון מצידך. יש בני זוג שלא מאפשרים את החופש הזה, כיוון שלתפיסתם זוגיות אינה יכולה להכניס אליה פרמטרים מסוימים כמו ידידים או ידידות. יש בני זוג שדווקא יאפשרו חופש כדי שבת הזוג לא תחוש מחנק ושלא סומכים עליה.

להערכתי זה מה שהיא חשה- שאתה לא מאפשר לה להתנהל באופן חופשי- דבר אשר יביא בסופו של דבר לכך שהיא תסתיר ממך קשרים (ידידותיים או לא).. ככל שתרדוף אחרי זה ו"תחנוק" את הקשר- היא תבצע מהלכים מאחורי גבך, לא כדי לשקר לך, אלא היא תחשוש מהתגובות שלך. ולכן היא גם לא יודעת מה קורה איתה כרגע- היא חשה בלבול, מחנק, וחוסר אמון. היא לא רוצה לוותר על מעגל חברים שיש בהווה או בעתיד. העובדה שאתה לא מרש לה להיפגש עם גבר בביתה או היא בביתו- בוודאי מעידה על כך שאינך מאמין בה, ביכולת השליטה שלה, בריסון שלה ובאהבה שלה. ולכן- היא בוודאי פחות ופחות תימשך לקשר הזה.

אני מרגישה שיש כאן שתי אפשרויות-
1. לגשת לאיש מקצוע ולנסות ביחד למצוא מקום מרגיע למחשבות האלו ולנסות לעבוד על המקום הפגוע מהבגידה שחווית.
2. להגיע לתובנה שאולי הקשר הזה לא מתאים לך, שכן הוא רווי בפערי תפיסה (תפיסת עולם), ואולי צריך לחשוב על מציאת בת זוג מעולם שמרני יותר, או לפחות מישהי שהיא חושבת כמוך ולא מאמינה בידידות. עם זאת, חשוב לעבוד על קנאה ואמון במערכת יחסים.

מאחלת לך בהצלחה רבה,

דנה שלום,

את בחורה צעירה, יש תובנות שמגיעת אתם במסע של תהליכים במהלך החיים.

מה שחווית, הן במערכת הזוגית והן בפרידה הן חוויות קשות אשר עלולות להשפיע על הדימוי העצמי והן כואבות והפגיעה שלך מאד מובנת. בפרט אחרי שנתיים ואחר מספר פרידות.

ממה שאת מתארת התנהגות החבר היא מאד לא בוגרת ולא מכבדת אותך כאישה וכאדם.

יש לך כרגע איזו "היאחזות" בנוגע אילו, כיוון שחווית איזו פגיעת אגו. מה פתאום הוא עזב? מה לא בסדר אצלי?

דנה, לפעמים זו לא את, זה כנראה שלו. לא שלך.

את לא אחראית על כל דבר שקורה ולא יכולה להיות אחראית על כל התנהגות של אנשים.

על מה שאת כן יכולה להיות אחראית, זה על עצמך, על האמונה בעצמך, על להחזיר את האמון ביכולות שלך, בזה שאת ראויה, בלעבד ב"ע"' את הכאב שעברת ולהמשיך הלאה, בקצב שלך, מתוך מקום שלא משווה בחורים אחרים לאותו בחור, כי לא כולם מתנהגים ככה. יש בחורים שיכבדו ויאהבו אותך, לא רק בגלל מראה, אלא בגלל מכלול של דברים (=תכונות אופי שלך, דברים משותפים של שניכם ועוד ועוד..)

זה שהחבר מיד מצא מישהי לשכב אתה כלל לא מעיד שהוא אוהב את האישה הזו.
נראה שהוא גם צריך לעבור תהליך של התבגרות עם עצמו אם ירצה מערכת יחסית טובה ובונה.

אך לא הייתי ממליצה לך כלל להתעכב על אדם שפגע בך מספר פעמים, שעזב בלי לתת לך את המקום לדבר. זה לא אדם שהיית יכולה להיות מאושרת אתו או בזוגיות טובה אתו לאורך זמן.

העצה שאני רוצה לתת לך, היא לשקול לשוחח עם איש מקצוע סביב נושא הזוגיות על מנת שתאמיני שתוכלי למצוא לך זוגיות בדפוסים בריאים.

הזוגיות שתיארת היא אינה בדפוס בריא ולא מגיע לך כזו.

הפגיעה שלך הותירה בך כעסים שלא עובדו ואת מייסרת את עצמך על אדם שלא כדאי להשקיע בו את האנרגיה הזו (אני כותבת משהו רציונלי, אך חשוב לעבוד על המקום הרגשי).

שיחות כאילו יכולות לעזור לך להבין דפוסים שהשאירו אותך בקשר ולהחזיר לך את האמון שיכול להיות אחר ומגיע שיהיה אחרת ואיך לנהל בעתיד קשרים שאופיים אחרים.

זוהי כמובן המלצה ומתנה שאת יכולה להעניק לעצמך.
.
אני יכולה לענות לך הפוך על השאלות שהעלית כאן...

את לא מספיק טובה לו? הוא לא מספיק טוב לך...
למה הוא עשה לך את זה? הוא לא בוגר ובשל ויש לו עולם רגשי משלו שלא נדע את הכל
האם יכול למצוא משהו טוב יותר ממך? שאלה שהייתי הופכת דווקא אליך - האם את יכולה למצוא מישהו יותר טוב ממנו.....

בהצלחה!

היי

קראתי את כל מה שכתבת...

ואני שואל ומה יהיה על השלום?
איפה הקב"ה בכל הסיפור?
זה מה שה' רוצה ממך?
זה מה שה' רוצה מבעלך?
זה המודל שלכם לקשר זוגי?
-
אסור לך להתייאש!
תחפשי יועצת אחרת שתדע לכוון אותך מה כן לעשות ולא רק מה לא לעשות...
אולי את צריכה יועץ חזק מהמגזר שלך שיודע את השפה ואת התרבות של בעלך ודרך זה למצא את השביל הנכון ללב שלו.

חג שמח - ובהצלחה

שלום,

אני נוטה להסכים עם מה שכתבת לך בני. נשמע סיפור מורכב מדי מכדי לשטוח אותו בפורום ולקבל "חוות דעת שניה". ברור לי שלא קל לך ואת עוברת ימים לא פשוטים, לא מרגישה אהובה וחשובה.

לקחת ממך את הילדים ולהפליג לסיפורים כאלה-זה רחוק מאוד מהמציאות. אני משוכנעת שיש פרטים שנשמעו מוגזמים בפנייך אולי כדי להבהיל או לגרום לך להימנע מצעדים מסוימים. כך או כך בפורום לא תוכל להיות לנו תשובה טובה על זה, ומספיק מקצועית. יהיה כדאי לפנות ליועצת דתית/חרדית, שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התרבות ממנה את מגיעה, ולנסות יחד לחשוב איך מסתכלים שוב על כל התמונה. דווקא מתוך הרציונל הברור שהעולם החרדים מסועף יותר ודורש יותר משאבים כשזה מגיע למקומות האלו, חשוב להתייעץ עם מישהו מהתרבות המתאימה, מהמגזר המתאים, שילווה אותך הלאה, ושלא תחושי לבד עם זה.

בהצלחה רבה,

ניסיון 1

שלום,

את מזהה אכן משהו שחוזר על עצמו וכנראה יש לכך סיבה. אני לא יודעת לשים את האצבע במדויק כיוון שקצרה היריעה כאן בפורום להכיר אותך כ"כ טוב כדי לדעת מה היה שם, מצידך, שאולי - רק אולי - גרם להם לסגת. יתכן וזהו גם צירוף מקרים מוזר, אך בהצטרף לכך שאת מתארת שמס' שנים לא החזקת קשר לאורך זמן, יתכן וזהו באמת דפוס מסוים אצלך.

יכולות להיות לכך הרבה סיבות- חשש שהחלום לא יתממש, כלומר- יש איזו פנטזיה על קשר מושלם ואת חוששת להיפגע ולכן משדרת מסר של "אל תתקרבו". יתכן וזה בכלל קשור לקשרים קודמים שלך- בהם הדפוס הזה דווקא "עבד" על הצד השני, המחזר, שלא התייאש- וכך "קנה" את עולמך. יתכן ואת מנסה, אך בטוחה שיש משהו טוב יותר בחוץ, ולכן לא לגמרי נכנסת לקשר עמוק. הכל השערות. חשוב הוא להעביר מסר לצד השני, שגם אם הוא לא מחזר אך הקשר כן התחיל בטוב- חשוב להעביר מסר שאת מעוניינת, אם את מעוניינת. זה לא חייב להיות משהו חושף מדי אלא קריצה, רמיזה. גם הצד השני רוצה לדעת שאת רוצה בו. גברים בדומה לנשים גם רוצים לדעת שהצליחו להרשים, לכבוש יעד, וחשוב שגם הצד השני יתקשר על אותו "שדר". נסי לחשוב מה הצד השני מקבל.


לגבי הבחור הספציפי- יתכן וכבר שאמר לך את הסיבה שלא יכול להיפגש, את כבר הגבת בחוסר אמון או בהיסוס לגבי מה שהוא אומר, הוא חש בכך- וזהו. זה מספיק כדי שקשר כ"כ ראשוני לא ימשיך. אז כדי כן לתת צ'אנס בפעם הבאה - אל תוותרי. אם הצד השני גם יראה שאת מעט נלחמת - הוא יקבל ביטחון להמשיך הלאה. הרבה מאוד פעמים גברים לא אוהבים "קשות מדי להשגה", או משחקים של ריחוק וקירבה. לפעמים נדרשת כנות כבר בהתחלה וזה דווקא תופס טוב.

בהצלחה רבה,

שלום,

נראה כי אכן את מרגישה מיצוי של הקשר. 3 שנים ביחד הן זמן לא מבוטל ויהיה כדאי לעשות, לפני סגית הקשר, חשבון נפש מסוים- האם סיבת העזיבה שלך "מוצדקת". כלומר, האם ניתן לשנות או לתקן את המצב, במילים אחרות- להתמודד עם הקונפליקט ולא להחליט לסגת. אם את אכן מרגישה שזה הגיע למיצוי, ומלבד הסיבות הקשורות לאינטימיות יש עוד סיבות אחרות שמצטרפות - עלייך לסיים את הקשר. כדי לא לבזבז משאבים שלך וכדי לא לגרום לו לעוול. חשוב שהצד השני ידע מה קורה איתך, גם אם זה קשה.

אני משערת שלהיפרד זה לא קל, לפעמים כמו להינטש, ויכולה להיות סביב זה עצבות, מחשבות, מרמור, תחושת אכזבה- כל אלו תחושות לגיטימיות שיכולות להיות בתקופה שבין מספר ימים ועד מספר חודשים- תלוי עד כמה המקום מעובד דיו אצלך. בכל אופן, זהו לא דיכאון. זוהי עצבות שטומנת בחובה, כמו בכל סיום של כל תקופה, מחשבות רבות ותחושות מעורבות- הקלה לצד אכזבה. אני משוכנעת שתצלחי את התקופה הזאת בשלום.

נקודה נוספת היא- התאמה מינית בין בני זוג, שהיא חשובה בהחלט. חשוב גם לבדד עם עצמך מה בדיוק את מחפשת, ועד כמה את מתפשרת או לא בקשרים הבאים. חשוב לזכור שהתאמה מינית יכולה להתפתח עם הזמן, ולהצטמצם עם הזמן. לא פעם זה קשור גם לתכונות אחרות של בן הזוג ללא קשר למשיכה. כלומר, לפנים ולחוץ יש קשר הדוק.

בהצלחה רבה,

היי תודה על התשובה . ללא ספק אני בטוחה שחוסר הרצון שלי לשכב איתו הצטמצם בגלל תכונות שלו שלא עומדוץ בקנה אחד עם ערכיי ותכונותיי. שונות בתכלית. השקפת עולמינו שונה לחלוטין. מצד שני, איך מוותרים כך על 3 שנים???... אני רוצה לנבות להיות עם מישהו אחר לראות אם זה בכלל מרגישלי רע או לא. אני לא יודעת כבר איזה חשבון נפש לעשות אני חושבת על זה כבר ככ הרבה זמן ושום מחשבה סופית/ הגיונית איננה באופק..:/

מתנצלת על העיכוב במענה.

כפי שאנחנו מבינים, אנחנו משתנים עם הזמן, לא תמיד מי שהיית בתחילת הקשר היא מי שאת היום. וכנ"ל הוא. הצרכים והרצונות מתעצבים ומתגבשים יחד עם הזמן. אם תראי את הפוסט הראשון שלך את תגלי חוסר שביעות רצון מהקשר- גם הוא נמשך זמן רב. פסק זמן וניתוק יחסים אינו דבר פשוט ואם אינך מרגישה מוכנה- אולי זה לא הזמן.

שלום אלה,

אני מקוה שהבנתי נכון- יצאתם חודש וחצי, בעוד את אינך בטוחה בקשר ובביטחון שלך בבחור (דפוס שחוזר על עצמו, תיכף אגיע לזה)- לפני מספר ימים יצאתם למועדון יחד עם החברים שלו, שלא היו לטעמך. הסיפור עם המועדון וההצעה ללכת לעוד אחד כזה הורידו לך ממנו כי קלטת מיהם החברים שלו "אמור לי מי חבריך", ויתכן שגם הלחץ והמילים שבהן השתמש כדי לבטא משיכה אלייך- קצת הורידו לך מהחשק להיות איתו. מאז היציאה הזאת לא שמעת ממנו, דבר שלא אופייני לו- יזמת אס.אמ.אס ואף לא ענה על זה. כלומר- ניתק מגע.

את שואלת שתי שאלות- מה לעשות אם הבחור "זורק" אותך בהודעת אס.אמ.אס (האם זה קרה או שאת מנסה להבין איך לפעול?), והשאלה השניה היא האם להמשיך ליזום הודעות או קשר לאור הניתוק החד צדדי הזה מצידו.

כלומר- העלית מספר דברים: דפוס חוזר בו אינך בטוחה עם האדם איתו את יוצאת, את חוששת ומאוד מפחדת להתמסר, מכל הבחינות, מפחדת מזילות של הקשר ולכן גם נמנעת מלהתקרב. ובסוף הפוסט שלך העלית שתי שאלות לגבי איך להתמודד עם הבחור הספציפי הזה.

אז לגבי הדפוס: לא תמיד אנחנו מפחדים להינטש, כיון שנטשו אותנו. במקרה שלך- לא היתה לך חרדת נטישה בעבר, ולא נטשו אותך בעבר, אלא הדברים צפים בעיקר בקשר. יכולות להיות לך הרבה סיבות. אם אני מחברת את כל תחושותייך, עולה כי אינך בטוחה כי את מרגישה "מה שצריך" לאותו בחור כדי להמשיך הלאה. לא מן הנמנע שאת זקוקה להתחייבות רשמית כדי להרגיש ממש "איתו", למשל- לשמור על עצמך עד מיסוד הקשר, או לפחות עד שלב מתקדם בקשר. וזה לגיטימי. למרות גילך- ולמרות החברה בה אנו חיים- אלו תחושותייך (אני משערת) וזה חוקי ולגיטימי לחוש כך. אין מה להלחיץ את עצמך. אני מסכימה כי אם הבחור שאת יוצאת עמו אינו שמרני, ורוצה להאיץ את הקשר- הוא עלול להתייאש ממנו בסופו של דבר, ואולי זה מה שקרה פה. יתכן והבחור קלט שאת לא "בראש", הביקור שלך במועדון גם הוכיח כי את לא מתכוונת לצאת איתם למקומות מהסוג אותו הציעו (ואני נוטה להסכים שיש בכך משהו שמוריד מהטעם הטוב), ובשל סירובך להיות איתו באופן אינטימי- יתכן ופשוט התייאש ונעלם. זה הסבר הגיוני למה שקרה, אף לא בטוח כמובן שזה מה שקרה.. ניתן יהיה לחכות לאות ממנו. לא הייתי יוצרת קשר בימים הקרובים אלא מאפשרת לו להסביר מה קרה- הוא בכל זאת חייב לך הסבר..

לגבי שאלתך- אם נפרד ממך באס.אמ.אס -תוכלי לברך על כך, כיוון שאדם שעושה מהלך כזה בקשר רציני- כנראה לא בשל לקשר, כיוון שלא יודע להתנהל בקונפליקטים ובמשברים שדורשים תקשורת כנה ופתוחה. אין מה להתעסק איתו סביב הנושא הזה. זה מהלך שיהיה ילדותי מדי ולא מכבד אותך.

עשית נכון להערכתי שיזמת את האס.אמ.אס ההוא (בהמשך לשאלתך השניה), ולו בלבד להראות לו כי עודך מעוניינת בקשר עימו. עם זאת, כפי שציינתי, לא הייתי ממשיכה לנסות "לרדוף" אחריו אלא להפגין שקט רועם- על מנת שהוא "יתעשת" ויצור קשר, וגם יסביר את העלמותו- דבר חשוב מאוד.

פשוט מדהימה ,הסבלנות שלך ,היחס אליי בלי לשפוט ...סיפרתי את הסיפור ושאלתי את אותן שאלות בפורומים אחרים יותר המוניים ,ופשוט כמה שפטו אותי על זה שאני חופרת ,בונה סרטים ,מילים גסות ולא נעימות ..ואת פשוט לא עשית זאת למרות החפירות שלי (מודה בכך :) .
אז באמת תודה עזרת לי המון והבהרת לי כמה דברים שלא ממש הייתי בטוחה בהם .תודה על שלחקת זמן והשקעת .
בכל מקרה ,אשמע את עצותייך ,זה מה שרציתי לעשות..פשוט לא לשלוח יותר .
1-אך אם הוא לבסוף יחזור אליי באיזו צורה ,טלפונית (רצוי מאוד כמובן) כיצד להגיב ,כיצד להישמע ב"הלו" האם לענות מיד או לתת לו עוד קצת להתבשל ואז לחזור אליו ?
2-ואם הוא עושה כאילו כלום לא קרה או בטלפון או בוואצאפ ,איך להיגד לו שזה לא היה בסדר ,בלי להישמע חסרת ביטחון ,בלי להישמע אגרסיבית ,ותלותית ...?
3-אם הוא יתן הסבר בהודעה ? לענות לו ? לא לענות ?
אני ממש לא יודעת ...בינתיים הוא עדיין לא חזר אליי..אבל בתוך תוכי אני מחושבת שזה עניין של כמה ימים עד שהוא יופיע שוב ,מריגשה זאת ..אולי כי אני רוצה :)

שלום אלה,

שמחתי לסייע.

1. נסי לברר מה את מרגישה: פגועה, נעלבת, סלחנית? על פי זה תפעלי- פעלי מתוך המקום הטבעי שלך, נסי להתחבר למה שאת באמת מרגישה.
2. אם הוא מתחמק ומתנהג כאילו לא קרה דבר. שאלי את עצמך- האם באמת לא קרה דבר? האם עליי פשוט להבליג מעל זה ולסלוח? להישמע אגרסיבית זה אחד, ולהישמע תלותית זה דבר אחר. יתכן ואת מעט מזה ומעט מזה ולכן את חוששת שהחלקים האלו יעלו ויצופו מולו- אך חשוב שתזכרי כי מה שאת חשה הוא טבעי אל מול מה שעשה. חשוב שתהיי בטוחה בעצמך ובתחושותייך ותגידי לו את אשר על ליבך- שאי אפשר להמשיך הלאה ללא הסבר ברור - ואת לא חייבת גם לקבל את ההסבר הזה.

הדפוס של דחיה ורציה הוא דפוס ידוע, יש לו גם טיפול- אך במקום הוא לא בפורום לצערי אלא בטיפול פרטני. לברר מהם השורשים של המקום הדחוי, ולטפל בכך מול איש מקצוע (פסיכולוג קליני, עו"ס קליני), שיוכל להיות איתך וללוות אותך בתהליך הזה. הדפוס הזה ודפוסים אחרים שלנו מעכבים אותנו מלהתקדם, וכשאנחנו מזהים אחד כזה- שווה לטפל בו, כדי שגם בהמשך נדע להסתדר למרות שהוא קיים. להרבה אנשים קשה להיות דחויים, אך נראה כי אצלך זוהי נקודה שמנהלת אותך בכמה מצבים בחייך (הרבה אנשים מנוהלים מכל מיני דפוסים שלא טובים להם) וכן חשוב להתייחס אליה מקצועית.

תודה רבה לך שוב .
בערב שיצאנו למועדון שסיפרתי לך בהודעות הקדמות .הוא נישק אותי במונית לפני שעזב והלכו הוא וחברים שלו למועדון אחר ואני הביתה.
הנה הפרט: כשהגעתי הביתה שמתי לב שהאודם שלי נמרח ממש מסביב פי וזה הצחיק אותי בטירוף! כי התנשקנו במועדון . אז שלחתי לו הודעה ב3 בבוקר כשהוא עוד שיכור ,מת מעייפות : "אתה רציני ??
שאל מה קרה חיים שלי ?
אני : כל פה פה שלי מסביב ורוד ,כשראיתי במראה נבהלתי מעצמי ,ולא אמרת לי כלום ! חחח"
הוא ממש צחק ואמר לי :"וואי לא שמתי לב בכלל ,וחוץ מזה בשבילי את יפה בכל מצב ,חיים שלי " ומלא נשיקות שלח .וזהו מאותו לילה לא דיבר איתי . תביני הוא אפילו שינה את השיר כשמצלצלים אליו יש משיר שמתנגן במקום הסטנדרט,אז במקרה יום אחד אמרתי לו שהשיר שיש לו מעצבן אותי חחחח אז הוא החליף למחרת לשיר שהוא מגדיש לי .ואת האמת לא יודעת אם זה בכוונה או לא אבל השיר עדיין שם כשמצלצלים אליו אבל אולי זה כי באמת הוא שכח להחליף :( (הרגע התקשרתי בחסוי כדי לראות אם עדיין היה ואיך ששמעתי ניתקתי :( אבל לגבי המחאמות לפני שעזב אותי ? את מבינה זה ממש מוזר !

המשך-

חשוב להמשיך ולכבד את המקום שלך בקשר כפי שעשית עד כה- יש לך קווים אדומים וטוב שכך. להתרפס בפניו יהיה להוריד מעט מכבודך וממה שאת ראויה לו: הסבר ברור מה קרה בימים האלה שלא יצר קשר. הרי מדובר ב"קשר-קשר". אני בטוחה שאת לא היית מעלה על דעתך לעשות זאת. אז יתכן ויש לו סיבה מאוד טובה- חשוב שיביא זאת לידיעתך. הדבר הזה יביא למבחן את הרצינות שלו לגבייך, את הכבוד שלו כלפייך ואת רצינותו להמשיך בקשר איתך .ואלו דברים שדווקא יכולים לסוך בך ביטחון איתו, מה שקצת חסר לך כרגע בקשר.

מאחלת לך בהצלחה רבה,

אבל מצד שני הוא לא פונה אליי ,ובאמת שאם זה מה שהוא חיפש אז אני לא צריכה אותו ,ואני ממש שמחה שלא הגענו לשום אינטימיות כי הייתי בוכה על זה היום אם זה היה קורה והיה כך נעלם .
לא זוכרת אם כתבתי את זה מרוב שכתבתי חחח,אבל אני תמיד תמיד מאז שאני מכירה את עצמי שנאתי דחייה ,ברמה גבוהה מידי ,כלומר ,כל "לא " או דחייה אחרת ובטח בטח מגבר היה פשוט מפיל אותי בבאסה ,מרגישה מושפלת ...תמיד היה לי דמות של אישה ,נסיכה ,מושלמת שאין מצב שמסרבים לה ולא בקטע של פינוק ממש לא ,אלא בגלל שהיא כזו יפה ,כזו עדינה ,כזו נסיכה שאי אפשר לסרב .לא יודעת למה בניתי לעצמי דמות כזו מאז שאני קטנה .אז אם זה היה קורה ,הייתי מרגישה לא רצויה ,לא מושכת ,לא מצליחה,לא טובה ,לא מקובלת ,(ותמיד הייתי בבית ספר אגב ,תמיד הייתי והתחברתי לחזקים אבל נשארתי אני אני עדינה והמצחיקה גם ) .עובדת על זה כמה שנים ..ובהחלט יש שיפור ניכר בהרגשה שלי כלפי דחייה אבל רחוק מלספק אותי עדיין. כיום אם מישהו לא יגיב יפה ,לא יתנהג אליי יפה ,לא סתם ידבר לא יפה ויגיד לי לא או ידחה אותי ,לא משנה מי ואיפה אני פחות אתייחס,יכל להיות שזה יעצבן אותי אבל אז אנשום ואגיד שזה שייך לו .זה לא אישי אליי ספציפי. אבל כשזה קורה בקשר ,כשאני ה-נאזבת אז הכל שוב מתמוטת.ועולות לי מחשבות של חוסר ביטחון : כנראה שאני לא מושכת אותו מספיק ,כנראה שאני לא ה-מיוטחדת ,לא הצלחתי להפיל אותו באהבה אליי ,מרגיהש כישלון מוחלט וזה משביט אותי יום יומיים ,בכי ועניינים כאילו מישהו מת .אז הדבר היחיד כרגע במצב שלי ושל הבחור שיעשה לי סופר טוב זה שיתנצל וירצה אותי חזרה ,גם אם אני לא ארצה לפחות זה יעלה בו זמנית ,ביטחון ואגו (לא אוהבת להשתמש במילה הזו "אגו" כי זה דבר הרסני ועובדה זה עובד נהדר עליי אבל זה רק כדי שתביני עד כמה יש לי בעיה עם דחייה ) .אבל בפועל עוד יותר ירים לי מצב רוח שירצה ואני לא ,ואגיד לו בורגע אך בביטחון על! עצוב אני יודעת .אבל זה מה שיעשה לי טוב ,שפתאום יתחלפו התפקידים ,ואני אהיה הרצויה והוא כבר לא.

עדי שלום,

הייתי ממליצה לכם מאד לעבוד על שינוי על מצב זה לפני שאתם מחליטים להתחתן כי הבעיות לא תיפתרנה מעצמן לאחר החתונה...(משאלה שיש להרבה אנשים).

אני מסכימה עם המשפט האחרון שלך שבזוגיות יש פשרות וישנה הליכה האחד לקראת השנייה ולהיפך, אולם יש דברים שהזוגיות זקוקה להם על מנת להתקיים בשביעות רצון, בפרט כשאחד מבני הזוג מרגיש את מה שאת מתארת: בודדה.

את מתארת קשר שאין בה התקיימות כ"כ שלכם ביחד אלא שסובב סביב דברים נוספים ששם את נפגשים, תרתי משמע (כוונתי גם נפגשים וגם היחסים שלהם נפגשים) והרצון לפגוש את היחסים בעוד מקומות ולקיים זוגיות אולי בבילויים, לצאת ביחד, לסופשבוע ועוד.

לא ברורה לי מה הבעיה המינית, היא לא מצוינת, אך יתכן ויש קשר בין ההתנהלות שלו לבריחה מהמין (בגלל הבעיה המינית) למקומות שמרגיש מוערך, דומיננטי והפגיעות האלו לא באות לידי ביטוי ויתכן שלחצים שונים משפיעים על המיניות (=שוב מדובר בהערכה בלבד, אין לי כל מידע).

בן זוגך למעשה פתח כאן פתח שבעיני שווה לקחת אותו: נלך לטפל בבעיה המינית.
הייתי פונה לאיש מקצוע שהוא/היא מטפלת זוגית ומטפלת מינית. כל תוכלו לעבוד על הפן המיני ועל הפן הזוגי כי כל אילו מושפעים ומשפיעים אחד על השנייה.

ומטפל מיני יוכל לאבחן מהי הבעיה המינית ותוכלו לעבוד על הדברים.

זוגות יכולים לעבור תהליכים בטיפול זוגי ובטיפול מיני ולהצליח.

את יכולה לומר לבן זוגך את הדברים הטובים שאת רואה בקשר, אך את מאמינה שמאד חשוב שתתטפלו במה שעולה בקשר וכן במה שהציע לגבי המין ותראו מתי העיתוי המתאים להמשך (נישואין וכו'..).

תוך כדי טיפול דברים יתבהרו יותר.

מאחלת לכם בהצלחה,

מור שלום,

חודשיים זה זמן של תחילת קשר, בוודאי שזה תלוי מה מידת האינטנסיביות שיש בחודשיים. יכולים להיות חודשיים שנפגשים בהם בתדירות מאד גבוהה, יש כבר אינטימיות ומיניות ויכולים להיות חודשיים שיהיו בהם מס' פגישות - נניח שלושה (רק לצורך הדוגמא).

במידה ואת מרגישה בקשר שכן התקרבתם וכן נוצר בסיס והתקרבות ביניכם, בהחלט יש מקום להעלות את הדברים.

לעיתים התקדמות בקצב מאד מהיר בקשר עשוי ליצור רגשות שונים וכדאי לראות איך כל אחד מכם מרגיש בשלב הזה.

אין כאן "נכון" או "לא נכון" אלא מה קורה אצלכם.

אפשר בהחלט לדבר ביחד כאשר אתם נפגשים, את יכולה לשתף אותו בהרגשה שלך ושאם רוצים לתת סיכוי לקשר להתקדם, חשוב שתהיו אחד עם השני ולא יהיו עוד שותפים לדרך.. מה שחשוב להביא לשיח ביניכם זה את הרצונות של שניכם.

את נוגעת גם במקום של המרחב בתוך זוגיות שיש כאן גם משהו חשוב. גם בתוך זוגיות, לכל אחד יש את המרחב שלו, צרכים אלו משתנים בין אנשים ומשתנים עם הגיל.. ולכל אחד יש צורך שונה במידה של חופש/להיות לעיתים לבד (מה שלא סותר זוגיות טובה בתנאי שאין פער גדול בין הצרכים של שני בני הזוג).

לגבי התקופה שאת בבסיס. אין לנו שליטה ויכולת לדעת 24/7 מה קורה אצל האדם השני ובשביל זה מתפתחים יחסי אמון, זה משהו שמתפתח עם הזוגיות והקשר.

אתם צעירים ואני מקווה שתוכלו ליצור אווירה שאתם מדברים על הדברים וזה מעט ישחרר אותך גם כשאתם לא נפגשים ואת תוכלי במקביל לפתח לך את עולמך:

חברות/יציאות/תחביבים ועוד.. גם כאשר אתם לא נפגשים.

לסיכום:
לא הייתי שומרת בבטן, הייתי משתפת בצורה שהיא ללא האשמה אך היא חשובה אם אתם רוצים לבנות קשר...

בברכה,

גלי שלום,

עולה כאן שאלה האם משחקי הקלפים של בעלך כרוך גם בהימורים ובכספים ויש כאן אלמנט נוסף של התמכרות.

אין ספק שיש כאן השפעה על הזוגיות שלכן ועל התא המשפחתי ולבטייך מובנים.

האם יצא לך לשוחח עם בעלך באופן כזה שאת אינך יכולה להמשיך לחיות כך? האם עלתה סוגיה של טיפול בבעיה של התמכרות כזאת? האם יש השפעות כלכליות/חובות כתוצאה מהמשחקים.

האם היית מספיק זמן בטיפול רגשי לבד על מנת לעבד את מה שאת רוצה לעשות?

אני לא בטוחה עד כמה השפעה יכולה להיות להורים על בעלך. יש שני תנאים שנחוצים על מנת שיהיה שינוי: אחד הוא שבעלך יכיר בכך שיהיה בעיה וכן מצוקה שלך ושל המשפחה הגרעינית שלכם. (איש אינו יכול לקחת אחריות על חייו. אדם יכול לקחת אחריות רק על חייו שלו).

והתנאי השני הוא הסכמה לטפל בבעיה.

הייתי ממליצה לך לדבר אתו שתלכו ביחד ליעוץ זוגי ושהמשך הקשר מחייב התבוננות כזו ומתארת את מצוקתך לא ממקום מאשים אלא ממקום שניסית ללכת לבד וזה משהו שמחייב שינוי אם הזוגיות והמשפחה חשובה לו.

יתכן ויש צורך בטיפול גמילה, לא ברור לי (אין לי מספיק מידע) מה מצב ההתמכרות אך יש מקומות שמטפלים גם בהתמכרות להימורים (אם יש מצב כזה). או התמכרויות בכלל.

בברכה,

תודה על תשובתך. בעלי מסרב ומתעב טיפולים ויועצים זוגיים. אני הלכתי לבד תקופה ארוכה כדי לקבל כלים איך להתמודד. סיכמנו שילך פעמיים בשבוע, אך אינו עומד בכך.מצבנו הכלכלי במצב של עליות ומורדות. הוא לא טיפוס של לנהל שיחה אישית . הוא לא אדם שחושף רגשות ולא יודע להתמודד עם פתיחות של אחרים, גם לא שלי. קשה לו עם שיחות כאלה. יחד עם זה חבר מאוד טוב, בן נפלא להוריו וגם חתן טוב להוריי, מוכן להוריד את השמים לאחרים. די מתרכז בצרכים החומריים של הבית אוטו, בגדים, מסעדות ברמה הכי טובה אף פעם ולא ברגשיים . שוחחתי איתו רבות על כך ללא כל שינוי. אנחנו רבים המון ואני לא מסוגלת יותר.

גלי שלום,

מובן שיש גם תכונות טובות ויפה שאת רואה אותם גם.

יתכן ופעמיים בשבוע כרגע היא משימה מעט "גדולה" עבורו.

אך הייתי מציעה להתחיל דווקא ביחד כיוון שאת מציינת שההתמודדות משפיעה מאד על הקשר הזוגי ועל המשפחתיות ויש צורך לעבוד על הדברים ביחד.

ייתן ואם תשוחחי אתו שהגעת למצב שאת במעין "מבוי סתום", את מבינה את הקושי שלו בכל המקום הרגשי, אך לתת כזה סיכוי עשוי להציל את חיי הנישואין שלכם, הוא יסכים להגיע. הוא יבין שהברירה השנייה היא ויתור.

תשקפי לו שאתם רבים, שאת רוצה משהו אחר, שאת מאמינה שאפשר אחרת (אם זה מה שאת מרגישה). זה בתנאי שאת רוצה בעצמך לתת סיכוי לטיפול ביחד.

לעיתים לא פשוט ללכת לטיפול, ל"געת" בכל מיני מקומות רגשיים. להיות חשוף.
לכולנו יש מקומות שפחות נעים לחשוף, רצון לשמור, הגנות שונות ועוד,
אולם, תהליך כזה עשוי מאד לשפר את איכות החיים ברבדים שונים, התנהלות בחיים באספקטים שונים כזוגיות ועוד תחומים.
בטיפול זוגי האדם חשוף גם בפני הבן/בת זוג שלו, אך זה יכול להביא למקום יותר טוב בקשר, תקשורת ועוד.

סישר שלום,

ממה שאת מעלה יש ביניכם דפוסים לא בריאים בזוגיות.

לחיות בתחושת חשש וחרדה שמא הקשר יסתיים ולהיות תחת איום שמא ה"אקסית" תיקח את מקומך, מבלי יכולת לשוחח על כך עם בת זוגתך, הוא מקום בעייתי.

לא ברור מדוע ואיך אותה אקסית חזרה אל חייה אבל כנראה שהיא גם "מאירה" משהו שקורה לכן בקשר הזוגי (כפי שציינת: פערים רבים בנושאים שונים, בעיות במיטה).

ומה שקורה הוא כשאתן מנסות לדבר יש בריחה שלה מלדבר אל התנהגות שלה את הקושי לדבר (דוגמת הבריחה להוריה) מה שמציג מצב שאתן לא מצליחות להגיע למעשה לדיאלוג בונה ביניכן, דבר שהוא חשוב לקשר זוגי שרוצים לאפשר בו צמיחה, התפתחות וגם התמודדות בעיתות משבר (ויש כאילו, בכל קשר זוגי ובכלל המעגל החיים).

האפשרויות שהייתי מציעה לך.

אם את רואה שיש חוטים מקשרים בקשר ושיש על מה לעבוד, הייתי ממליצה לכן לעבוד מול איש מקצוע אשר יעזור לכן לעבוד על הזוגיות, לראות מה מחבר ביניכן, מה מקשר, מה כן חיבר והיה לכם טוב בשנה הזאת ביחד וכן לעבוד על הדפוסים בתוך הקשר, על תקשורת בונה, על פתיחות ועוד. כמובן על המקומות בהן כל אחת מרגישה שיש קושי/פער/סוגיות במיטה ועוד. והאם ניתן לעבוד על הסוגיות האלו כך שהזוגיות שלכן תוכל להכיל אותן.

תנאי למהלך כזה יהיה שאותה אקסית לא תרחף מעליכן.

במידה ואינך רואה המשך לקשר, את יותר רוצה הכוונה לגבי פרידה. כבר "אגרת" יותר מידי דברים ואת מרגישה שאת רוצה קשר אחר, זה גם בסדר. זה לא קל להיפרד, אך יכול לבוא לך משהו מתאים יותר.
במידה ובת הזוג רוצה יותר ויותר את הקשר עם האקסית, יש בהחלט מקום לחשוב להמשיך הלאה..

אלו שתי אפשרויות והייתי מציעה לך קודם כל לחשוב עם עצמך מה רצונך ואח"כ לפתוח עם בת הזוג את הסוגיה הזוגית ולראות לאן ממשיכים לשם.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום לך,

ראשית תודה לך על הכנות. אתה אומר נכון- יש פה בעיה. אתה מתאר מחשבות שחודרות למעשה לתוך הקשר, לתוך החיים שלך ומעכבות אותך הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית. להרבה אנשים יש מחשבות טורדניות - תופעה ידועה ומוכרת שיש לה גם טיפול - אשר מונעות מהם לחיות חיים משמעותיים ואיכותיים כפי שהיו רוצים. כשיש משהו כ"כ גדול שמנהל אותנו- צריך לחשוב על פיתרון, ונשמע שאתה בהחלט בדרך הנכונה.

אני לא בטוחה שעצם כך שיש היסטוריה לבחורה היא העינין המהותי כאן, אלא דפוס חשיבה מסוים שאפשר יהיה לעבוד עליו. כלומר, יש דפוס מסוים שמקבע אותך לתוך תבנית מחשבתית שלא נותנת לך מנוח. זה יכול להיות משהו שקשור לבחורה, זה יכול להיות גם משהו אחר.

יהיה כדאי כן לפתח את העינין הזה בטיפול פרטני, כדי לברר איך ניתן לרסן את המחשבות הטורדניות ולקחת את הקשר למקום טוב- חבל לפספס כזה קשר. ישנם טיפולי CBT שנותנים מענה טוב למה שאתה מתאר- מדובר בד"כ בטיפול קצר טווח עם מספר מפגשים קצובים, כאשר המטרה היא לטפל בתדירות המחשבות ובאופיין. יש מטפלים שמומחים לשיטת טיפול זו. ניתן למצוא כאלה דרך ה"מושלם" שונים של קופות החולים- טיפולים מסובסדים חלקית שלרוב מתבצעים בקליניקות פרטיות. להערכתי זה הטיפול הנכון.

אני ממליצה על טיפול כזה, כיוון שאתה מתאר בעיה שאתה מתנהל איתה (או שהיא מנהלת אותך) תקופה ארוכה. אתה משתמש בדפוס של "הימנעות" כדי לא לפגוש את הבעיה, כלומר- ניהול קשר עם בחורה לסבית למשל, מונע ממך את המפגש הקשה עם הדמיונות -עם מי היתה וכו' וכו'.כאשר המחשבות מנהלות אותנו באופן כ"כ אגרסיבי- יהיה כדאי ללכת לאיש מקצוע שמתמחה דווקא בדפוסי חשיבה. אציין כי שיטת הטיפול ידועה, עם הצלחות רבות, ומתאימה להרבה אנשים.

בהצלחה רבה,

נינה שלום,

ממליצה בחום לשוחח על הדברים ביניכם במקום להיות במקום מתוסכל, אשר לא באמת מבין מה קורה בקשר או מה השני מרגיש או לחילופין, מה שעשוי להוביל אותך למצב של מעין התחשבנות של מי כתב ראשון, מי התקשר ראשון ועוד.

את מתארת מצב שאת רוצה דברים בקשר. את רוצה להיפגש יותר, את רוצה להרגיש ממנו שהוא מעניין, שהוא יוזם ועוד.

להישאר עם התסכול ולא לדעת מה הוא מרגיש, לא יביא אותך לפתרון הרצוי בקשר מתפתח.

קשה לדעת דרך הפורום מה עומד מאחורי הקשר אולם אני ממליצה מאד לדבר על זה ביחד.

מה קורה ביניכם כשאתם חזרתם ביחד, איך הוא מרגיש בקשר. איך זה להפוך מקשר של ידידות לחברות? האם יש אמביוולנטיות שנשארה שם (התלבטות), האם יש דברים שאת/הוא רוצים שיהיה בקשר ואתם חוששים לשוחח עליהם.

התקשורת הינה בסיס חשוב מאד והקרקע בקשר (לא רק זוגי, בכלל..)

והייתי מתחילה ליצור אותה אתו. לא ממקום מאשים או שיפוטי "אתה לא מתקשר" "רק אני יוזמת", אלא יותר ממקום שרוצה לבחון אתו, לבדוק אתו, לראות באופן הדדי באמת מה אתם רוצים היום.
(זוהי תקשורת מזמינה) האם יש דברים שחושש להביע/שאת חוששת להביע?

זו לא שיחה לטלפון. תיפגשו ותנסו להעלות את הדברים ומקווה כי בשיחה כזו תבינו אחד את השנייה.

מאחלת לכם הרבה הצלחה

תודה רבה על העצה, אני אדבר אתו ואבהיר את הכל!