פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

יש לי נטייה לדיכאונות, לא מטופלת בתרופות וכרגע לא בטיפול. אני בתחילת הריון ראשון ואני ממש מפחדת מדיכאון אחרי לידה ואני עוד יותר מפחדת שזו הולכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה... יש דרך, עדיף לא תרופתית, למנוע את זה?

היי
אני בת 32, סובלת כבר 13 שנה מחרדות עקב מות אבי. לפני חצי שנה הפסקתי ליטול כדורים וכעת מאד קשה לי עקב משבר שחוויתי. אני רוצה להכנס להריון בקרוב, אשמח אם תוכלי להמליץ לי על כדור לחרדה שהוא "הרע במיעוטו"... הכי פחות מזיק... והכי מומלץ לנשים בהריון, ניסיתי לחקור, וחיפשתי תרופות מקבוצת a אך לא הצלחתי למצוא רשימה מסודרת. הרופא נתן לי מרשם של ציפרלקס, אך אני חוששת, אולי סרדנה? אשמח לעזרה. תודה.

רציתי לשאול איזה טיפול יתאים לי אני סובלת מפוביה מכדורים ופחד מתופאות לוואי שלא יגרמו לי לנמנום או לישון עברתי פוסט טראומה מכדור שינה, כל דבר כזה מונע ממני לטפל בעצמי בכל סוג של תרופה ואני מזניחה את עצמי עד כדי כך שהפחד הוא יותר חזק

אני חרדתית ומדי פעם יש לי התקפי חרדה. האם יש שיטה להירגע בזמן התקף?

שלום לכולם,השאלה מופנת לכל מי שסובל מהפרעת דה-פרסונליזציה/דה ראליזציה האם הרגשתם שינוי -בעוצמת הטעם באוכל ,חוש הריח , או ירידה בחדות הראיה ??? , אשמח לתגובתכם

אני באמצע גיל החמישים,עזבתי את הארץ לפני עשרים וחמש שנה,ילדתי ילד ומיד התגרשתי,גדלתי את הבן לבד אבל ממש לבד,לא חברים לא משפחה לא עזרה הייתי לגמרי לבד,הדבר היחיד שנתן לי מעט חיי חברה היה בית הכנסת,כל שבת הייתי מגיעה עם הבן שלי,למרות שהייתי החד הורית היחידה בבית הכנסת,הרגשתי את העניים המבקרות,וכך עברו השנים עם הרבה סבל,עקב זה שהבן שלי פתיח בעיות חברתיות,לא באשמתו,פשות החברה לא קבלה אותו,אני נלחמתי בשיניים שיהיו לו חברים ,תמיד הזמנתי את כול הכיתה,כך הבן גדל במצב של לחץ חברתי,בית חד הורי לאימא שחייה גם בסוג של בידוד,היו חברים שניכנסו אל חיי וכך גם עזבו לעומת שבאו,החיים המשיחה לעבור בן הארץ לאירופה,הרבה נסיעות,כל הזמן ביחד צמודים עד גיל שמונעשרה,שהבן הכיר בחורה עם מניה דיפרסיה שגרמה לו להרס ,ואני לא היה לי זמן לרחם על עצמי לנוח עזרה,הייתי צריכה להיות מסביב לשעון לעזור לו,עד שבמזח הצלחתי להחזיר אותו הביתה,היה על סף מוות,הוא חזר הביתה,דיכאוני שלחתי אותו לפסיכולוג וגם לעצמי,הוא התחיל להיות שטלתן ועצבני,הגיע למצב של מדים לפעמים,פחדתי לשון בלילות,עכשיו שוב הוא הכיר בחורה,שהיא גם במצב נפשי לא בריא,ואני כבר לא החזקתי מעמד יותר והתמותתי נפשית,הגוף חולה לגמרי מהנפש השבורה,אני לגמרי לבד אן לי עזרה ,בוכה בלי סוף לא ישנה,קבלתי כדורים לדיכאון,בלעתי את הריאיון והרגשתי שאני מתה,זרקתי את זה מיד אני וכדורים אן מצב,אני לא יודעת אזה אפשרויות עוד,ישבנים אני שומעת את הזעקה אילמת מצד הבן שלי,הוא מתרחק ממני ללא סיבה ,לא רוצה שום קשר,אני לא עושה בקורת רק מקבלת אותו כמו שהו ואוהבת אותו כאימא,אהבה ללא תנאי,ועכשיו התעורר בי פניקה וחרדת נטישה,שהתעורר קני ראה מהילדות,בקיצור אני בבלגן רציני עם עצמי,צריכה עזרה דחוף ולא מוצת שום מוצא,

אבא שלי נפטר לפני כמה שנים, שני האחים שלי לא גרים בארץ שזה אומר שרק אני ואמא שלי פה. יש לנו קשר מאוד טוב וקרוב. אני רווקה ואין לי זוגיות או משפחה ואמא שלי חגגה לא מזמן 70 ומאז אני כל כמה ימים נכנסת לחרדה שמשהו יקרה לה ומה אני אעשה כשזה יקרה, החל מתחושת הבדידות אחרי לכתה וכלה בפנים הטכניים של לוויה ושבעה. וכל זה כשאני לבד לבד לבד.אני יכולה להיכנס להתקף בכי של כמה שעות טובות אחרי קו מחשבות כזה... אני יודעת שמוות של הורה הוא בלתי נמנע אבל אני ממש חרדה מהרגע שזה יקרה

היי,
כתבתי פה לפני מס׳ שבועות. אני אחרי פרידה די טראומטית בשבילי. היינו יחד 5 שנים וזו הייתה הזוגיות הראשונה שלי (אני בת 26).
עברו חודשיים והמצב הנפשי שלי לא טוב בכלל. יש לי מחשבות אובססיביות סביב עניין הפרידה, אני לא מפסיקה לחשוב ולא מפסיקה להאשים את עצמי בכל מה שקרה. אני בחרדה נוראית להישאר לבד כל החיים ולא למצוא זוגיות בעתיד. אני בסערה פנימית אדירה לא מצליחה למצוא שלווה אפילו לרגע. בוכה כל היום ובקושי מתפקדת בעבודה. אני בטיפול פסיכולוגי אבל לא נראה שזה עוזר לי.
מה עוד אפשר לעשות? חשבתי על תרופות טבעיות כמו רמוטיב.
איך לצאת מהמערבולת הנוראית הזאת? אני מרגישה שהעולם הפנימי שלי נופץ לחלוטין. אין לי טעם לחיים ואני הרבה פעמים הולכת לישון ומתפללת לא לקום בבוקר. הלוואי הלוואי שזה כבר יקרה.

יש לי חבר שכל פעם שהוא מעשן סמים נראה כאילו הוא נכנס לחרדות. הוא אומר שמה פתאום ושאין קשר ושהוא בכלל לא חווה חרדה אבל אני לא ממש מאמין לו

אני אמורה להירשם עכשיו ללימודים. יש לי ציונים טובים ובאופן עקרוני אני יכולה להתקבל להרבה מאוד מסלולים מבוקשים. אני רוצה ללמוד אמנות באופן מעשי, אני מאוד אוהבת לצייר וליצור אבל ההורים מתעקשים שאני צריכה ללכת לאוניברסיטה וללמוד משהו מעשי. ניסיתי להתמקח איתם שאלמד אמנות ומשהו יישומי באוניברסיטה אבל הם לא מוכנים ובגלל שזה הכסף שלהם אין לי באמת הרבה ברירה. זה ממש מעציב אותי שאני לא יכולה לממש את עצמי, לחסוך כאלה סכומים לבד אני לא יכולה וגם ההורים שלי יכעסו עלי... לא יודעת מה לעשות

בגלל אירוע קשה ומלחיץ חוויתי התקף חרדה ראשון, זה היה נורא. באופן עקרוני אני לא אדם חרדתי, אבל מאז האירוע או יותר נכון מאז ההתקף, אני מפחדת מהתקף חרדה חוזר. זה מצב אבסורדי אבל אני לא מצליחה להשתחרר ממנו

בן הזוג שלי פוטר מהעבודה ועכשיו הוא חותם אבטלה. במקום לנסות לחפש עבודה הוא מוצא לו כל מיני חוגים ופעילויות, שמצד אחד אני מאוד בעד כי אני ממש לא רוצה שהוא יישאר בבית כל היום ויהיה בדיכאון, אבל מצד שני הוא נרשם לקורסים של שנה, כאילו האבטלה לא תיגמר בעוד כמה חודשים והוא יהיה צריך למצוא עבודה. זה מאוד מלחיץ אותי לגבי העתיד הכלכלי שלנו וניסיתי לדבר איתו על זה והוא רק אמר שמה שהוא צריך עכשיו זה עשייה כדי לא להיכנס לדיכאון, וזה אפילו מלחיץ אותי עוד יותר

שלום.
אני בן 40 ובשבוע האחרון אני מרגיש חוסר שקט וחרדה....דבר זה מקורו בעניין משפחתי שגורם לי ללחץ אך אמור להסתיים תוך שבוע עד 10 ימים.
פנימי לרופא משפחה והוא נתן לי תרופה אלפרליד 0.5 שאלתי האם תרופה זאת יכולה לעזור לי נקודתית לתקופה הלחוצה שאני חווה ולמנוע את התקפי חרדה שפוגעים בי מאוד.
אם כן , אשמח אם תוכל להגיד לי כמה כדורים מומלץ לקחת ביום.
תודה.

אני סובלת מהתקפי חרדה קלים, בעיקר לפני בסיטואציות חברתיות אבל גם לפני מבחנים או דברים שמאתגרים אותי כמו הליכים בירוקרטיים. האם יש שיטה מידית שיכולה לעזור לי בזמן ההתקפים עצמם? חוץ מנשימות שקצת מרגיעות אבל לא מספיק

בכל רגע נתון שבו אני לא עסוק במשהו אני כועס על עצמי, על דברים שעשיתי לפני חמש דקות ועל דברים שעשיתי לפני 5 שנים, על דברים שאמרתי ועל דברים שלא אמרתי. המחשבות האלה והכעסים לא עוזבים אותי