פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום,
תיאור הסמפטומים אינו מספיק לקביעה כי מדובר בחרדה, וזאת למרות שקל מאד לאבחן חרדה. אני מניח שרופא המשפחה נתן לך את הטיפול התרופתי ששייך למשפחת הבנזודיאזפינים. כדורים אלה ממכרים בנטילה ממושכת (מעל מספר שבועות) והגוף מתרגל אליהם בקלות ולכן מצריך העלאת מינון באופן קבוע. הנטייה היא להימנע משימוש בכדורים אלו (למרות שבוואי הם מקלים עלייך באופן מידי). כדורים אלו מיועדים לתחילת טיפול תרופתי בשילוב עם כדור עיקרי, שבדכ מתחיל לעבוד אחרי שלושה שבועות עד חודש, ולכן במצבים של חרדה קשה, קשיים בשינה. טרנקסל משולב עם הכדור העיקרי עד שזה מתחיל לעבוד.
באופן אישי, אני ממליץ לך לפנות למטפל קוגניטיבי התנהגות, או פסיכולוג כדי לעבור איבחון מסודר. הרבה מהקשיים ניתן לפתור ללא טיפול תרופתי, ומאד חבל להתחיל טיפול תרופתי שלא לצורך. לתרופות יש תופעות לוואי רבות והן ניתנות במקרים מסוימים בלבד.
בהצלחה.

ומה בנוגע לשתית אלכהול בזמן צריכת הכדור?

היי,
לא מומלץ.

היי,
אם הייתי חסר רגישות הייתי אומר לך ללכת לטיפול שאתה מתאר ובמידה ובאמצעותו החלמת מחרדה ודיכאון אני פורש מהמקצוע שלי וחוזר לספסל הלימודים כדי ללמוד לדקר. אבל, אני לא חסר רגישות ולכן אני מציע לך להימנע מכול מיני טיפוליי קסמים. במקום זאת, תפנה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעילון הוכחה באלפי מחקרים קליניים מחמירים. הנטייה לפנות לפתרונות קסמים במצוקה מובנת לי. עשה כנטיית ליבך ושיכלך.
בהצלחה.

שלום,
חרדה ולעיתים פוביה מבדיקות רפואיות, בדיקות דם, מזרקים ומרופאים הנה חרדה נפוצה. את לא היחידה שחווה קשיים מסוג זה. החרדה יכולה להשתייך לפוביה ספציפית כמו פוביה ממזרקים, ולהיות גם חלק מחרדה רחבה יותר, כמו תסמונת החלוק הלבן וחרדה קיומית אבל האיבחון לא חשוב כרגע כלל.
את נמצאת במצב שהפחד לחוות חרדה הוא כול כך גבוה עד כי את מעדיפה להימנע מבדיקות רפואיות כאשר מצבך הרפואי הוא לא טוב. את מסכנת את עצמך, בעוד שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע לך להתגבר על החרדות בצורה מהירה יחסית. בטיפול לומדים לזהות את דפוסי החשיבה המעוותים שיוצרים רמת סכנה גבוהה ולכן מעוררים את החרדה. לומדים לתקן מחשבות אלו, ועורכים תהליך של חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות המאיימות, וכך נחשפים לפערים בין התרחישים הקטסטרופליים של החרדה לבין התוצאות בפועל. בעצם יוצרים אלמנט של התרגלות במקום הימנעות שרק מחזקת את החרדה.
את חייבת לדאוג לבריאותך הפיסית. ברוב המקרים קל לטפל בחרדה שלך. אנא פני למטפל קוגניטיבי התנהגותי והצילי את חייך פעמיים. גם תוכלי לדאוג לבריאותך הפיסית וגם הנפשית.
בהצלחה.

הטיפול הקוגנטיבי יכול לעזור לי להתגבר על בדיקות אנטימיות? יש בדיקות שמתכננים שאעשה ואני לא מדמיינת את עצמי עושה... מוזר לי להרגיש טבעי בלהיחשף מול רופא שהוא אדם זר... אני קוראת הרבה על הבעיה ואני פשוט מפחדת ממה שהולך להיות...
מה גם שמאוד מפריעה לי המחשבה שיש סיכוי שעד סוף החיים השגרה שלי תהיה ביקור אצל רופאים... זה הרגשה רעה ומתסכלת.. הזדקנתי בגיל 27... אני לא קולטת שאני במצב הזה בכלל... למה דווקא אני שזה הפחד הכי גדול שלי

היי שרי,
אנסה להסביר לך כמה דברים על אף המגבלה הטבעית של הפורום.
אין אף אדם, לא זכר ולא נקבה שנהנה מבדיקה פולשנית. ובכול זאת, נשים יולדות, אנשים עושים קולונוסקופיה וכו. די בלקרוא את הדברים שלך כדי לזהות דפוסי חשיבה שגויים. אין לך שום הוכחה שכול חייך יהיו סביבי בדיקות רפואיות - זו חשיבה קטסטרופלית שמלבה את החרדה. אם לומר נכון, דווקא אם תטפלי בעצמך יקטן הסיכוי שתצטרכי לראות רופאים. דבר אחר, זה שאת מרגישה זקנה זה לא אומר שאת זקנה. צריך להפריד בין רגש להיגיון. לדוגמה, אם נכשלתי בראיון קבלה לעבודה ואני מרגיש כישלון זה לא אומר שאני כישלון. לסיום, ישנם ילדים צעירים שהגורל מזמן להם מאבקים על בריאותם הנפשית או הפיסית. מאבקים שלולא הבעיה סביר שהיו פוגשים בגילאים מבוגרים הרבה יותר. צריך לקום ולהילחם. אפשר לעשות חשיפות לבדיקה פולשנית. תתפלאי. חשיפה יכולה להתחיל בדמיון. המוח מגיב כמעט באותה הצורה. אפשר לעשות חשיפה עם הורה. ניתן לעשות ביופידבק באמצעתו נחשפים לסרטים של בדיקות דומות ולומדים להרגע ולהוריד את החרדה. וועוד הרבה חשיפות מקדימות שיחזקו את הביטחון העצמי שלך והאמונה שלך בעצמך.
מקווה שעזרתי, ובהצלחה.

הי שוב שלום, אני רוצה לבוא לטיפול... ראיתי שאתה מקבל בחיפה... מה זמני הפעילות? ומה עלות למפגש? והאם לדעתך אני אשתנה? לא יודעת למה אבל אני קצת פסימית.. לפחות אני מנסה... תודה

היי שרי,
את מוזמנת להתקשר אליי ונדבר על כול הדברים ששאלת. ניתן להתקשר למספר הטלפון שמתחת לתמונה שלי. או ללחוץ על התמונה ולהגיע לאתר שלי ולהתקשר למספרים שקיימים שם.
סופש נעים.

שלום,
את מציינת שהיית אצל הרבה רופאים, אבל איזה כדורים ניסית? אין טעם להמשיך עם הזיפרקסה היות והיא לא מקלה עלייך ויש לה תופעות לוואי קשות עלייך. כאשר ישנה חרדה קשה ניתן לשלב מספר כדורים כדי לתת מענה לבעיה. ישנם פסיכיאטרים אשר מומחים בשילוב של טיפול תרופתי. פרופ׳ לאון גרינהאוס ממיינד קליניק הוא אחד מהם. בנוסף, ניתן לעשות בדיקה גנטית להתאמת טיפול תרופתי. הבדיקה (לא זולה) נעשית על ידי פסיכיאטר ונשלחת למעבדות של חברת כצט. הבדיקה מעניקה אינדיקציה לתרופות שמתאימות לך ולכן תופעות הלוואי יהיו נמוכות. לסיום, את חייבת לשקול ברצינות טיפול קוגניטיבי התנהגותי שהוא מצוין להפרעת חרדה. בטיפול לומדים כיצד להוריד את עוצמת החרדה על ידי תרגילים של הרגעות והרפייה, שינוי דפוסי חשיבה מעוותים שמעוררים את החרדה, וחשיפות הדרגתיות לסיטואציות אלו.
בהצלחה.

היי ים,
ההודעה שלך לא כל כך ברורה, ולא ממש הצלחתי להבין ממה את סובלת. האם מדובר באי סדר קיצוני בבית, שקשה לך לסדר אותו? הבנתי שאת סובלת גם מבעיות רפואיות. קודם כל, חשוב להיות במעקב רפואי סדיר, כי כשהגוף מרגיש טוב, גם הנפש במצב טוב יותר. בנוסף, אם את חווה קושי נפשי, ממליצה בחום להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי. גם באגרנות (אם זו הבעיה) אפשר לטפל בהצלחה, ורצוי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

בברכה,
שרון לויט

היי,
משבר גיל 40 הוא לא פיקציה. מפתיע לגלות שכולם חווים אותו, ובדכ בהפתעה מוחלטת. אל בהלה זה חולף. האמת, שאפילו אפשר לנצל את המצב להתפתחות אישית. בנוסף, אני בטוח שהמצב הבריאותי שלך משפיע מאד על המצב הנפשי. די בעייפות, בחוסר שינה, ובכאב כדי לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים ולירידה בתיפקוד. מכאן הדרך קצרה למתח, לחץ, חרדה ודיכאון. שנדמה שעם כול אלו את מתמודדת. להערכתי טיפול יכול לסייע לך לעשות סדר בחייך. אל תתמודדי לבד. ולסיום, ממליץ לך בחום לדבר בפתיחות עם בעלך.
בהצלחה.

שלום לך,
קודם כל, הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא להיות שם בשבילו ולהקשיב לו, אפילו להציע לו לעשות איתך שיחה יומית שבה "יפרוק" את כל מה שעל ליבו. אם הוא מרגיש קרוב אלייך ויכול לספר לך דברים אישיים, זה מצוין. בנוסף, ניתן להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי (הייתי מפנה לטיפול לפני שהייתי מציעה תרופות, בייחוד עבור אנשים צעירים תרופות צריכות להיות קו טיפול משני ולא ראשוני). רצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), שיכולה לתת לו כלים של ממש להתמודדות, ולא שיחה בלבד.

בברכה,

האם הם קובעים את הפעילויות המהנות? נגיד ואני לא רוצה משהו מסוים שהם מציעים אני לא חייבת לעשות את הפעילות הזאת נכון? הם קובעים לי? או שאנחנו קובעים במשותף? שוב אשמח לדוגמה פעילות מהנה בבית ומחוץ לבית. ואגב ממש בקרוב מאוד אני מתחילה את הטיפול.שוב זו השאלה האחרונה והחשובה לי בעניין הטיפול בcbt, תודה רבה שרון על כל ההסבר בפורום שבוע נפלא.

היי לימור,
קודם כל, בטיפול הכל נקבע במשותף עם המטופל. אף אחד לא קובע לך שום דבר באופן שרירותי!
כמובן שצריך לראות מה מעניין אותך, ומה את רואה את עצמך עושה. אני לא חושבת שצריך "לשבור את הראש" או להיות יצירתי במיוחד, הרי לכל אחד יש דברים שמעניינים אותו ו/או שהוא היה רוצה לעשות. חוג יוגה, ציור, לימודי מחשבים, שחייה, התנדבות בארגון כלשהו ועוד ועוד...

בברכה,

אני מאוד מודה ומעריכה אותך על ההסבר לגבי cbt בפורום מאחלת לך המשך שבוע נפלא,תודה.

היי לילי,
הגישה היחידה שהוכחה במחקרים כיעילה לטיפול בחרדות (ואפילו בזמן קצר) היא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). שאר הטיפולים, פסיכולוגיים ושאינם פסיכולוגיים, לא הצליחו להראות יעילות. היפנוזה יכולה לעזור במקרים של פוביות מסוימות, או התמכרויות, אך לא עבור מחשבות טורדניות.

בברכה,

היי מיר,
לא ברור אם בעלך בכלל רוצה עזרה, או רק "נגרר" אחרי העזרה שאת מציעה לו. טיפולים אחרים בדיכאון מיועדים לסובלים מדיכאון קשה יותר, שאינם מגיבים לתרופות. הוא יכול לנסות פעילות גופנית אינטנסיבית, זה תורם מאוד ועובד בדומה לתרופות. קיימים גם תוספי תזונה מסוימים, כגון אומגה 3, שיכולים לעזור. אפשר גם לנסות מטפל CBT אחר, ייתכן שהוא פשוט לא התחבר למטפל שהיה לו.

בברכה,

תודה רבה

היי לימור,
קודם כל, אין מה להיות בלחץ מטיפול שמטרתו להפחית לחץ... לא עושים לך שום דבר פולשני או כואב בטיפול. הכל נעשה מתוך בחירה ובשליטה מלאה.
לגבי מה שעושים בטיפול, זה תלוי אם המטרה היא הפחתת סטרס- מתח כללי- או חרדה חזקה. בטיפול בחרדה מנסים יותר ללמוד לקבל את החרדה ולא "לפחד מהפחד", כלומר ללמוד להתמודד ללא ניסיונות הרגעה. בטיפול בסטרס מנסים למצוא דרכים להירגע- למשל הרפיות, הפחתת שעות עבודה לטובת פעילויות מהנות וחופשות, ויתור על שליטה בתחומים מסוימים בחיים וכו'. בשני המקרים מוצאים גם מחשבות רציונליות שמחליפות את המחשבות השליליות לגבי המצבים המעוררים לחץ, ולגבי הלחץ עצמו.

בברכה,

היי רוזה,
כנראה שלא הבנת בדיוק איך הפורום עובד- את יכולה לשאול פה בפורום ואענה לך.

בברכה,

השאלה האחרונה שאני שואלת חשוב לי לדעת עד שאתחיל טיפול איך להתמודד אם דחף או אובססיה ממש תודה

היי לימור,
את צריכה פשוט להבין ששיחות הטלפון האלה לא יתרמו לך, ולא יחזקו את הקשר ביניכם. מעבר לכך, כל העיסוק בזה הוא לא יעיל, וצריך להבין ולהפנים שממש לא שווה לעצור את החיים שלך בגלל קשר. מה גם, שאם הוא ינתק איתך את הקשר, זה יהיה הפסד שלו.
כפעילות חלופית אפשר להציע כל דבר שאת יכולה לעשות במקום, אפילו להרים טלפון לחברה במקום להתקשר אליו, או לסדר משהו בבית.

בברכה,

איזה כלים הטיפול נותן? תודה

היי לימור,
טיפול CBT הוא הטיפול הפסיכולוגי המומלץ כיום עבור בעיות פסיכולוגיות, כמו: חרדה, דיכאון, אובססיות, הפרעות אכילה, התמכרויות, הפרעות אישיות ועוד. ספציפית, הטיפול בדיכאון מתמקד קודם כל בשיפור מצב הרוח על ידי הגברת תחושת הסיפוק בחיי היום יום. זאת עושים על ידי מציאת פעילויות שיעלו את תחושת ה"יעילות העצמית", כלומר יגרמו לך להרגיש סיפוק מעצם עשייתן. אלה יכולות להיות פעילויות מהנות, או כאלה שיגרמו לך תחושה שעשית משהו מועיל (ומתוך כך סיפוק גדול).
החלק השני של הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה שליליים ותבוסתניים, וניסיון להטיל בהם ספק ולשנות אותם. הדרך לעשות זאת תלויה בסוג הטיפול (יש כל מיני סוגים של CBT שמתאפיינים בטכניקות קצת אחרות).

בברכה,

היי שרון. את הסברת לי בקשר תחושת יעילות עצמית האם את יכולה לתת לי דוגמה של פעילות ליעילות עצמית? שאבין יותר איזה פעולות אלה? למה הכוונה? אשמח מאוד למענה תודה רבה ושבוע נפלא

היי לימור,
פעולות שנותנות תחושה של יעילות עצמית יכולות להיות כל פעולה שגורמת לך לחוש סיפוק מעצם עשייתה בלבד. תחושה ש"עשית משהו טוב", שקידמת את עצמך. זו יכולה להיות אפילו פעולה פשוטה בתוך הבית, כמו ניקיון הבית, סידור, מיון דואר, כביסה וכו'. בד"כ פעילויות מחוץ לבית נותנות תחושת יעילות עצמית גבוהה אף יותר, אפילו פעולה כמו יציאה להליכה.
בד"כ בטיפול נהוג לדרג את הפעולות לפי עוצמת תחושת היעילות העצמית שהן נותנות ולפי הקושי לבצע אותן, ומנסים להתחיל בפעולות קלות יותר לביצוע (כאשר תחושת היעילות העצמית הצפויה עשויה לתת מוטיבציה).

בברכה,

יום נפלא

שלום לך,
אתה צריך להתייעץ עם איש מקצוע, כדי שיוכל לומר לך אם האבחנה היא אכן דיכאון. בכל מקרה, אין ספק שמצב רוח ירוד הוא בעיה שיש לפתור, גם אם אינה מאובחנת כדיכאון קליני. אגב, אנשים רבים מאובחנים כסובלים מדיכאון קל, גם אם תפקודם לא נפגע כתוצאה מהבעיה. אם אתה יכול לפחות לבקש מהוריך שיפנו אותך לאיש מקצוע (רצוי טיפול פסיכולוגי), גם בלי לשתף אותם בבעיה עצמה, זה יכול להיות טוב. אם לא, האפשרות השנייה היא לפנות ליועצת בית הספר על מנת שתפנה אותך לגורמים המתאימים, אך לשם כך תצטרך כנראה לחכות לתחילת שנת הלימודים.

בברכה,

שלום לך,
בהחלט יש אפשרות שטיפול ישנה את המצב. עצם העובדה שהיית בטיפול CBT והוא לא עזר לך, אין פירושה שהטיפול לא מתאים לך. יכול מאוד להיות שלא התחברת למטפל הספציפי שהיית אצלו, שלא עשית את "שיעורי הבית", שלא היתה לך מוטיבציה לשתף פעולה וכו'.
בכל אופן, נשמע שהבעיה העיקרית שלך היא שאתה חש דחוי ולא רצוי בכל מקום שאתה נמצא בו, החל מהמשפחה שלך, וזה כמובן לא פשוט. ייתכן ששיטה טיפולית בשם "סכמה תרפיה" (או טיפול בסכמות) יכולה להועיל לך מאוד. זהו סוג של CBT אינטגרטיבי שנחשב כביכול לטיפול מעמיק יותר. המטרה היא לזהות סכמות חשיבה שליליות שעומדות בבסיס הבעיות שלך, ולנסות לשנות אותן בטכניקות שונות כדי להוציא אותך מן המקומות ה"תקועים". ממליצה לחפש חומר על השיטה ולקרוא.

בברכה,