פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי אירה,
קודם כל, אני מציעה לשוחח עם בנך, לבדוק מה עובר עליו בדיוק ומאיפה זה בא. אפשר לנסות להסביר לו שאתם לא במצוקה כלכלית, ושהוא יכול להתנהג יותר בחופשיות. בנוסף, התנהגות חופשית יותר למרות הפחד יכולה לגרום לו להיעלם בסופו של דבר. אם תראו שהוא מתקשה בכך גם לאחר השיחה, ואחרי תקופה מסוימת זה לא מתמתן או עובר לבד, כדאי להפנות אותו למספר פגישות אצל מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא ייתן לו כלים להתמודד עם העניין ולהתנהג בחופשיות.

גמר חתימה טובה,
שרון לויט
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

היי אור,
את מתארת התקף חרדה ממש "קלאסי". זה נכון שלא יכול לקרות שום דבר רע בזמן התקף חרדה, ושהוא עובר. אולם, לא תמיד את משוכנעת בכך באותו הזמן שהוא תוקף אותך. אני ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך כלים מדויקים להתמודד עם התקפי החרדה ולנצח אותם.בהחלט אפשר ורצוי לעשות את זה ללא תרופות. בינתיים, חשוב לזכור שככל שאת מתנגדת לחרדה ורוצה שהיא כבר תחלוף, היא נמשכת יותר זמן. בסופו של דבר היא עוברת לבד, אבל אם את לא מתנגדת לה ומקבלת את התחושות, היא עוברת מהר יותר. ברור לי שלא פשוט לקבל תחושות קשות, אך הטיפול מסייע מאוד בכך.

בהצלחה וגמר חתימה טובה,
שרון לויט
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

היי,
עלייך להבין שאין אף גישה שנכונותה היא אבסולוטית. וכוחה לבדה. שנן זאת היטב. לעונת, זאת אתה מציין שתי עובדות מעט מדאיגות.אחד, הנבירה האובססיבית. שתים, עישון רב. יכול וייתן שאתה מגזים. תנסה לחשוב על זה. אדם אחרי לגורלו.

שלום לך,
ירידה בחשק המיני בעקבות נטילת כדור פסיכיאטרי היא תופעת לוואי מוכרת היטב ורבים מתלננים על כך. יחד עם זאת, כול אדם מגיב אחרת. ישנם כאלה שירגישו את הירידה בחשק המיני יותר מאחרים.
בבוא אדם ליטול כדור פסיכיאטרי, תמיד השיקול הוא עלות מול תועלת. כלומר, מה אני מרוויח מנטילת הכדור? לעומת, מהו המחיר שאני צריך לשלם? והכוונה היא לתופעות הלוואי. וכך גם אתה צריך לעשות.אתה מציין שכבר נטלת בעבר ציפרלקס. האם חל שיפור בירידה בחשק המיני?
יחד עם זאת, בהקשר לשאלתך, בד״כ קיים שיפור בתופעות הלוואי במרחק של 4-6 שבועות מרגע הגיעך למינון המלא.
לסיום, חשוב לדעת שישנם תרופות נוספות הידועות כבעלי פגיעה נמוכה יותר בחשק המיני. אתה יכול לדבר על כך עם הרופא שלך.
רק חשוב לזכור, שהפסקת כדור מסוג אחד, והתחלת שימוש בכדור אחר כרוכה בהמתנה עד שיתחיל להשפיע, כאשר תמיד קיים סיכוי שאולי הכדור יהיה חסר אפקט טיפולי יעיל, זו איננה חוויה נעימה. וזה בלשון המעטה, להיכנס לסחרור כזה אין זה מומלץ.
לכן, הפעל שיקול דעת, ותתייעץ עם הרופא המטפל.
בהצלחה!

היי,
כפי שאתה מציין, חברתך לשעבר מתמודדת עם דיכאון. קיים עבר אובדני ונטייה לאובדנות כרגע. זהו מצב מסוכן שאינו מאפשר התמהמהות נוספת. בנסיבות הללו יהיה נכון ליידע את ההורים שלה במצבה!!! זה כצעד ראשון. במצבה הנוכחי ההורים שלה חייבים לקחת אחריות על מצבה. היא חייבת לקבל עזרה טיפולית ויפה שעה אחת קודם.
אתה מוזמן לשתף בהתפתחויות.
בהצלחה.

היי יונית,
אפשר ורצוי לטפל בוויסות הרגשי בטיפול הפסיכולוגי. השאלה היא, באיזה טיפול את נמצאת בדיוק. הטיפול שיוכל לספק לך כלים לוויסות הרגשי הוא טיפול CBT או DBT, שהוא סוג של CBT שעיקרו מתן כלים לוויסות רגשי וכישורים חברתיים.

בברכה,
שרון לויט

היי,
צר לי להתחיל את דבריי דווקא באמירה שכול מה שציינת כמעט נורמאלי לחלוטין. אני אסביר. אחד, קשה נורא לשנות את דעותיהם של אנשים מבוגרים. ושנית, הדאגה העמוקה שלכם הילדים לשלומו של אביך, ובמיוחד אם יקרה לו משהו. את מציינת שעשיתם כול אשר ביכולתכם, ואני מאמין לך. לכן, קשה לי לחשוב על הצעה מיוחדת שתשנה את התבצרותו של אביך בעמדתו. כמובן, שאפשר לפנות אליו שוב ועוד הרבה פעמים בהתכנסות של כול הילדים והבעת דאגה ואהבה. להסביר את החשיבות שלו בחייכם ושל הנכדים. אם יש מצב של סכנה מידית אפשר להזמין רופא לביתו שיערוך בדיקה ויסביר לו את החשיבות של המשך טיפול.
לסיום, מה המצב הנפשי של אביך? אם יש סימנים של הדרדרות נפשית, אפשר גם במקרה הזה להזמין רופא לביתו. אולי זה צורת הפעולה הזו תקל עליו ותהווה תקדים לתחילת טיפול רפואי הולם.
בהצלחה.

שלום,
קראתי את דברייך. את מציינת שאת חווה חרדה מספר חודשים בלבד. באופן יחסי זהו זמן קצר מאד, ולכן מגדיל מאד את הסיכוי להחלמה מלאה ומהירה. בנוסף, את מציינת שאת חווה חרדה, אבל לא מציינת איזו חרדה? חרדה מאיזה סוג? מה מאיים עלייך? מה מטריד אותך? יש הבדלים גדולים בין סוגי החרדות. ישנן חרדות קלות יותר לטיפול מאחרות. וזו גם אולי נקודת אור אפשרית.
לבסוף, את מציינת שאת עושה טיפול מיינדפולנס שמסייע לך. זה חשוב מאד. יחד עם זאת ניתן ואפשר לשלב את הטיפול הנוכחי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעילותו גבוה מאד בהפרעת חרדה. לכן, אפשר לחשוב על שילוב של הטיפולים.
אני, לעניות דעתי, ובצניעות רבה, חושב שכדאי שתחלימי לפני שאת נכנסת להיריון. הסיבות לכך הן גילך הצעיר יחסית, והערכה (רק מהכתוב) שמצבך הרגשי יכול להשתפר עוד הרבה. בכול מקרה, מין הראוי שתתיעצי על כך עם המטפלת שלך שמכירה אותך.
חשוב עוד לזכור שגם במקרה חרדה בזמן היריון נמצא כי כדורים מסוג ssri אינם פוגעים בהתפתחות המוחית של העובר. אז גם את זה צריך לזכור.
בהצלחה!!!

החרדה שלי היא ברובה חרדה בריאותית, למרות שאני מבינה שאין סוף הסימפטומים שלי הם ברובם אם לא כולם מהחרדה עצמה (עברתי בדיקות רבות).
אני מפחדת שגם אם תהיה החלמה מלאה, כשאכנס להריון ואדע שאסור לי להיות בחרדה בגלל שזה עלול לפגוע בתינוק, זה יכניס אותי לחרדה מחדש. זה גורם לי לחשוב שאולי בגלל זה *לעולם* לא יהיה אחראי מצידי להיכנס להריון.
אני מאוד לא מעוניינת להתחיל בטיפול תרופתי משום סוג.

ואגב, חשבתי שמיינדפולנס וטיפול התנהגותי קוגניטיבי הם אותו הדבר. אני מבינה שאני טועה?

היי,
נתחיל דווקא מהסוף. מיינדפולנס יכולה להוות אסטרטגית טיפול שעומדת בפניה עצמה. כלומר היא המוקד. והיא יכולה להיות אסטרטגיה נוספת בתוך טיפול קוגניטיבי התנהגותי. קל לדעת זאת. אם היא חלק מטיפול קוגניטיבי התנהגותי הרי שאתן עוסקות רבות בקוגניציה, דפוסי חשיבה מעוותים ועוד. בנוסף, השיטה כוללת חשיפות הדרגתיות לסיטואציות המאיימות. כדוגמת: תליית שלטים בבית עם מילים של מחלות כדי ליצור אלמנט של התרגלות. אלמנט נוסף, הוא איסור על קריאת כתבות או ספרים שעוסקים בבריאות. צמצום בדיקות לא חיוניות, או, כאלה שנעשו לאחרונה. כל אלו חושפים בפני המטופל את פערים בין החשיבה הקטסטרופאלית לבין התוצאות האמיתיות. בנוסף הללו מסייעים בשבירת אסוציאציות בלתי מסתגלות בין אירועים, מחשבות ורגשות, לטובת בניית הקשרים חדשים הכוללים רגשות של נינוחות ורוגע. כמובן שאלו רק דוגמאות. אז עכשיו אני מניח שאת יודעת איזה טיפול את עושה.
שוב אני מסביר שאת יכולה גם לשאול את המטפלת שלך מה בדיוק סוג הטיפול שאתן עושות.

אני מאמין שהאמונות האישיות שלך כרגע מושפעות רבות מהחרדה שאת עדיין חווה, אך ייתכן שכאשר תתקדמי מאד בטיפול ותחווי הצלחות הביטחון העצמי שלך והאמונה שלך ביכולת להתמודד עם החרדה יתגברו בעשרות מונים. וייתכן שאז תחשבי אחרת.
חשוב לזכור שחשוב מאד שהמטפלת תלווה אותך גם בזמן ההריון.

לסיום,תביני, החרדה ניזונה מהספק. ובאמת בזמן הריון יש שינויים הורמונליים שעשויים להקשות. לכן, אני חוזר לנקודת המוצא. טפלי בעצמך היטב. השיגי השגים משמעותיים. אלו יכולים לסלול את הדרך לאמונה ולבחירה להיכנס להריון.
בהצלחה!!!

לפחות לכרגע אני שלמה עם ההחלטה לדחות את ההריון עוד קצת, עד שארגיש בטוחה יותר.

היי יוני,
אתה יכול לנסות לקחת את אשתך לשיחה מעמיקה קצת יותר. לומר לה שהבחנת בשינוי בהתנהגותה ובמצב רוחה בזמן האחרון, ולהציע לה אפשרויות של עזרה מקצועית (כולל בירור הורמונלי, שלפעמים הוא הסיבה לשינויים במצב רוח). מעבר לכך, זו אחריותה לבקש עזרה ולטפל בעצמה. אתה יכול רק להציע ולתמוך. אם תראה לאחר תקופה שהמצב לא השתנה, אתה יכול לדבר איתה שוב על הנושא. ייתכן גם שזה יחלוף מעצמו.

בברכה,
שרון לויט
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

היי,
כפי שאתה אומר ובצדק עייפות מעצימה את החרדה. כמו גם שהחרדה והמחשבות מקשות עלייך את ההירדמות. לטעמי האישי כדאי לך לפנות למטפל cbt שמומחה בתחום החרדה החברתית, כדי לעבוד במישרין על החרדה החברתית שלך. ביחד עם מתן פתרון לנושא החרדה החברתית, בשילוב מיומניות של הסחת דעת, תרגילי הרגעות והרפייה, תרגול של הורדת גלי מוח האופייניים לזמן שינה, ביופידבק ועוד תוכל לשנות את איכות החיים שלך.

היי,
כדי לנסות להתייחס בצורה נכונה לחוויה שלך רצוי קודם להבין. האם אתה נמצא בימים אלו במתח? לחץ? חרדה? קושי רגשי אחר? נוטל כדורים?
ובכול זאת, לפני שמתייחסים או משייכים תופעות גופניות לפבעיב פסיכולוגית, חייבים לשלול קודם כול בעיה רפואית אפשרית. אז אם זה חוזר כדאי שתפנה לרופא המשפחה.
באופן כללי, לעיתים אפשרי פעולה לא רצונית של מערכת השרירים שיכולה שיכולה לבוא לידי ביטוי בצורה שאתה מתאר.
פנה לרופא משפחה כצעד ראשון.
בהצלחה!

היי ויקי,
לדעתי, יעזור מאוד לשוחח על האירוע ועל החששות שלך עם אנשים קרובים אלייך. זה יכול לעזור לך לפתח מחשבות חיוביות יותר לגבי הנושא. אני בהחלט מאמינה ששינוי הגישה שלך כלפי הנושא יכולה לגרום לך להרגיש טוב יותר באירוע עצמו (וגם לקראתו). דברים שאפשר, למשל, לומר לעצמך, הם: "מדובר במספר שעות בלבד, אחר כך זה עובר, ואני יכולה לעמוד בזה". "לא צריך להיות לי אכפת מהאנשים שאיני אוהבת, אני באה כדי לתמוך בבעל האירוע וזהו". בנוסף, אפשר לנסות להעסיק את עצמך בכל מיני דברים אחרים כדי לעסוק פחות במחשבות על הנושא.

שבוע טוב,
שרון לויט
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

היי,
חבל שלא ציינת את גילך וסוג האירוע. זה יכל לסייע למתן תשובה מותאמת יותר.
אחת התכונות הייחודית לחרדה היא היכולת לנוע בזמן. כך, אירוע מהעבר יכול לחזור במלוא עוצמתו להווה, ואירוע מהעתיד יכול להלחיץ אותי כאילו הוא מתרחש כרגע.
חשוב שתזכרי שאנחנו לעולם לא נקבעים לפי אירוע אחד. גם אם לא תיהני או תהי קצת בצד זה לא ישנה דבר ממי שאת באמת.
דבר אחר, ציפיות תואמות מציאות חשובות פה. את לא הולכת לאירוע מהנה במיוחד וזה בסדר.
זכרי,שחברויות הן קודם אינטרס. נסי אולי לדבר עם האנשים שאת מציגה כלא אוהבת. אולי דברים השתנו. וגם אם את לא אוהבת אותם יש לך אינטרס אולי להעביר איתם קצת זמן.
נסי לנצל את ההזמנות להכיר אנשים חדשים.
והדבר הכי חשוב, יהא אשר יהא, הקפידי על שפת גוף חיובית, הגבירי התנהגויות חיוביות, צחוק בקול רם, חיוך גדול גם אם מזויף. עמידה איתנה והליכה.
ולבסוף, נסי לעבוד קצת על נשימות. זה מסייע להוריד חרדה. צפי בסרטוני מיינדפולנס.
אל תתני לאנשים האלה ולחרדה יותר מידי כבוד. סימכי על עצמך. גורלך לא עומד להיקבע באירוע הזה. פרופורציות.
בהצלחה!

שלום לך,
אני לא יכולה, כמובן, לתת לך אבחנה של ממש דרך הפורום, אבל נשמע שקיים אצלך קושי בוויסות רגשי. כלומר, כפי שאמרת, את חווה את כל הרגשות בעוצמה מוגברת, שקשה לך לשלוט בה. לדעתי, טיפול שילמד אותך לשלוט בעוצמת הרגשות (כלומר לווסת אותם) יוכל להועיל לך מאוד. מציעה לך לחפש חומר על טיפול DBT. זהו סוג ספציפי של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מדובר בטיפול פסיכולוגי ממוקד, שכולל טכניקות ספציפיות שעוזרות לאנשים לווסת את רגשותיהם, וכן למתן התנהגויות שקשה לשלוט בהן.
כדורים הומאופתיים לא יועילו. קיים טיפול תרופתי ספציפי שיכול לעזור בוויסות רגשי, אבל כמובן שטכניקות שנלמדות בטיפול הפסיכולוגי יעילות יותר בטווח הארוך.

בברכה,
שרון לויט
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

שלום רב,
ראשית, אני מברך על המוטיבציה שלך לטפל בבעיה. מוטיבציה גבוה היא מרכיב דרמטי בהצלחת טיפול. מפתיע אותי מאד שעברת טיפולים ועדיין לא איבחנו אותך בכלל או כראוי.
זאת למרות, שנדמה שהכיוון די ברור. אני לא יכול וזה גם לא נכון לאבחן אותך פה.
לאורך השנים הגיעו אליי מטופלים לא מעטים עם קשיים דומים לשלך. וסיימו את התהליך בהצלחה. אז אל תאמרי נואש. ניתן לטפל בקשיים שאת מתארת. לדעת, את צריכה לגשת דווקא לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. גם יעזרו לך לטפל בחרדות שאת מתארת, וגם בנושא מצבי הרוח המשתנים.
מקווה שעזרתי. ובהצלחה.

היי פאני,
האם בתך בדרך כלל לחוצה מהלימודים בצורה כזו? איך היא מתמודדת עם זה בדרך כלל? הרי הלימודים אינם דבר חדש עבורה. אם זו תופעה חדשה, ייתכן שזה יעבור בהמשך, עם ההסתגלות לשנת הלימודים החדשה. אם לא, ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טפול CBT), שיהיה ממוקד בחרדת בחינות ובכל הנושא של חרדה מהלימודים.

בברכה,
שרון לויט

שלום,
אתה יכול לפנות לטיפול קבלה ומחויבות. פנה לדר רן אלמוג. הוא עוסק רבות בתחום.
יחד עם זאת, חשוב להבין שהאסטרטגיה הטיפולית היא לא הדבר החשוב ביותר תמיד. הרבה יותר חשוב שהמטפל מומחה בתחום הבעיה שלך. במקרה שלך המטפל צריך, גם, לדעת ללמד אותך כישורים חברתיים.
בהצלחה!