פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום לך,
חרדה ופחד הנם שמות שונים לאותו רגש (לפי ההגדרה המילונית). אנשים מסוימים מכנים את המחשבות המפחידות שלהם "פחד", ואת הרגש "חרדה".
ציפרלקס הנה תרופה בטוחה לשימוש. הרופא לא היה רושם לך אותה אם היתה מסוכנת... עשרות אחוזים מהאוכלוסיה בארץ משתמשים בתרופה זו או בתרופות אחרות מאותה משפחה, שפועלות באופן דומה.
שלושה חודשים הם תקופה קצרה עבור התרופה. אנשים בד"כ משתמשים בה במשך חודשים רבים, ואפילו שנים.

בברכה,

מדובר בתכשיר טבעי שאינו תרופה. תכשירים מסוג זה אינם יעילים בד"כ בטיפול בחרדה בטווח הארוך, ואינם יכולים להוות תחליף לתרופה או לטיפול פסיכולוגי.

בברכה,

שלום לך,
כמובן שלא ניתן לאבחן דיכאון דרך הפורום. האבחנה תלויה במשך הזמן, מספר הסימפטומים וחומרתם. אם אתה מודאג לגבי זה, מומלץ לפנו לאיש מקצוע לאבחון מדויק יותר- ואם צריך גם טיפול.

בברכה,

הייתי אצל פסיכאטר

דיסתימיה היא דיכאון קל. אם פסיכיאטר כבר אבחן אותך, מדוע אתה שואל פה?

היי עינת,
אני מכירה מקרים שבהם ניסו את התרופה גם לטיפול באובססיות. לא חושבת שזו בחירה ראשונה, אבל מאידך אני לא חושבת שיש נוגדי דיכאון שלא ניסו על אובססיות.

בברכה,

היי אילן,
אי אפשר לדעת אם החרדה תעבור לבד או לא. לפעמים היא חולפת כשהטריגר עובר, ולפעמים המנגנון שלה מזין את עצמו. בכל מקרה, אם הבעיה נמשכת מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ולא להסתפק בהרגעה לטווח קצר.

הרופא אמר לי שזה טבעי הפחד והכל בראש זה טבעי כי הרבה שעושים ניתוחים פוחדים לאחר הניתוח הבעיה אצלי שקיים אצלי פחד שחלילה זה לא יחזור. אני לא לוקח שום תרופה ומקווה שזה יחלוף לבד מה דעתך? זה הגיוני? ואני חלילה אם לא יעשה כלום המצב לא יוחמר?

בבקשה אני לא יודעת איך להתנהל ומפחדת שההודעה שלי תתפספס.
תודה.

שלום לך,
לסיבלים מדיכאון דווקא מומלץ, כדי לשפר את מצבם, להיות בקשר עם אנשים קרובים ולפתח מערכות תמיכה. התרחקות מחברת אנשים רק מחריפה סימפטומים של דיכאון. פעמים רבות ההתרחקות נובעת מהדיכאון עצמו, שכן הסובלים מדיכאון אינם חשים שהם מסוגלים או רוצים לתקשר עם סביבתם. הבעיה היא, שזה מחמיר את הדיכאון, וגורם להתרחקות נוספת, וכך נוצר מעגל שלילי שקשה לצאת ממנו. הדרך היחידה לשבור את המעגל היא דווקא לעשות הפוך ממה שהאינסטינקטים אומרים, ולהתעקש להישאר פעיל. אני לא חושבת שנכון להתרחק מסובל מדיכאון, מה גם שקשר זוגי אמיתי וקרוב לא יכול להתקיים בצורה כזאת.

בברכה,

היי אילן,
קלונקס אינו הדרך המומלצת לטיפול בהתקפי חרדה. מדובר בתרופה שיוצרת תלות (כלומר ממכרת), מרגיעה באותו רגע אך בטווח הארוך אפילו מגבירה את התקפי החרדה בשל התלות בה. בדיוק כפי שציינת- ללא התרופה אתה שוב חש חרדה. מאחר שהתקפי חרדה הם עניין פסיכולוגי ולא פיזיולוגי, מומלץ להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), כדי לפתור את הבעיה מן השורש ולעצור אותה לפני שהיא תזין את עצמה ותהפוך לסוג של הרגל. בנוסף, אם כבר מנסים טיפול תרופתי, קיים טיפול לטווח ארוך שאינו ממכר, בתרופות מסוג שונה לגמרי. אולי רופאיך חשבו שהבעיה היא זמנית וחולפת, ולכן נתנו לך את הקלונקס- אך כמובן שבשימוש בו יש סכנה בהחמרת הבעיה.

בברכה,

שלום ד"ר הרופא אמר שזה טבעי החרה לאחר ניתוח. על זה איזה תרופה את ממליצה? לגבי הקלונקס הרופא אמר רק שבועיים עד שהלחץ והפחד ילכו.

אם זה טבעי, מדוע להיעזר בכלל בתרופה? אולי כדאי פשוט לקבל זאת ולחכות שזה יעבור לבד? כשלא נלחצים מהלחץ עצמו- חווים הרבה פחות לחץ.
אני לא יכולה להמליץ על תרופות ספציפיות. כל אחד ומה שמתאים לו (ובנוסף אינני רופאה). אני יכולה לומר שבד"כ לטיפול בחרדה משתמשים בתרופות המיועדות לטווח ארוך (קבוצת ה- SSRIs, כמו ציפרלקס ודומיו). כנראה שהרופא חשב שהחרדה תעבור ולכן המליץ על תרופה שמרגיעה באותו רגע.

ד"ר יקרה אולי לא הסברתי את עצמי נכון. אז ככה לפני חצי שנה התחיל לי פיסורה וזה היה כאבי תופת ופחד ללכת לשירותים ולאחר כל יציאה כאבים ושריפה. לפני חודשיים עשיתי ניתוח פיסורה וב"ה עבר בהצלחה. לפהי 20 יום התחיל לי התקפי חרדה ופחד. הרופא טוען שזה טבעי מאוד כי הגוף עבר משבר ואני גם חושב שזה בגלל הניתוח שחלילה לא יחזור עד היום כל יציאה אני הולך בחשש שלא יחזור ולא יכאב. הרופא נתן לי קלונקס שזה מרגיע אותי אבל שאני מפסיק כמה ימים לקחת החרדה שוב חוזרת. את אמרת לקחת משהו לטווח הארוך מה הפירוש? האם זה פחות ממכר והאם זה פחות כימי ומסוכן? כי הרופא אמר לי שקלונקס הכי פחות מסוכן וכימי. שאלה נוספת המלצת לי על בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) את יכולה בקשה לומר מה זה? והאם בכלל כדא לא לקחת שוב כדור רק לחכות שהפחד ירד? תודה על הכל

היי אילן,
תרופות לטיפול בחרדה בטווח הארוך הן תרופות מסוג אחר לגמרי, ואינן תרופות הרגעה זמניות כמו הקלונקס. בד"כ נהוג להשתמש בהן כשהחרדה הופכת לכרונית, מאחר שלוקח להן כחודש להתחיל להשפיע, ואין להן שום השפעה מיידית. הן הרבה יותר יעילות מתרופות "מיידיות" כמו קלונקס.
לידיעתך- אין דבר כזה "הכי פחות מסוכן" ו"הכי פחות כימי". כל התרופות מורכבות מכימיקלים, גם תרופות שהן כביכול "טבעיות" (וקלונקס אינה כזו) עשויות מחומרים שהגוף שלנו לא מייצר ואינם אמורים להיות שם (למשל- מריחואנה שמגיעה ממקור צמחי).
טיפול CBT הוא טיפול פסיכולוגי, שמלמד אותך כלים להתמודד עם החרדה ולהיפטר ממנה. חרדה היא תופעה פסיכולוגית, גם אם היא מופיעה בעקבות טריגר חיצוני פיזי (כמו ניתוח), ויש צורך ללמוד מה לעשות כדי להפסיק את המנגנון שמפעיל את החרדה שוב ושוב. יש הרבה מאוד חומר על הטיפול באינטרנט, והסברים לגבי איך ומה עושים בטיפול בדיוק- כאן קצרה היריעה כמובן...

הי שרון
אני ירושלמי האם נוכל לקבוע פגישה ולדבר?

תודה

היי אילן,
אתה יכול ליצור איתי קשר דרך פרטי ההתקשרות- לחיצה על התמונה שלי ואז מעבר ללשונית "יעוץ אישי" להשארת הודעה. אני לא יכולה לעשות זאת דרך הפורום עצמו.
בברכה,

זה גם קורה לי עכשיו עם הלוסטרל

היי סולי,
פעמים רבות תרופות משפיעות פחות ב"סיבוב השני", וידועים גם מקרים שבהם השפעתה של תרופה ירדה עם הזמן. שינוי בטיפול התרופתי נעשה רק בתיאום עם הפסיכיאטר שלך, והוא יחליט אם כדאי להמשיך עם התרופה הזו או לא. ייתכן שלא תצליחי להשיג את האפקט שהיה בעבר שוב... בכל מקרה, קיימים פתרונות נוספים לשיפור מצב הרוח מלבד טיפול תרופתי.

בברכה,

היי אנדריי,
לצערי הרב, לא הפנו אותך לטיפול הנכון שיעזור לפתור את הבעיה. תרופות אכן עוזרות בד"כ באופן חלקי. יש צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), ולא רק לפנות לפסיכולוג בלי לברר באיזו שיטת טיפול הוא עובד. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי למעשה "יפרק" את הבעיה למרכיביה הפסיכולוגיים- חשיבה והתנהגות שמזינים את הפחד. המטרה היא ללמוד לא "לפחד מהפחד", ולא לבצע את ההתנהגויות שאתה מבצע סביב החרדה- שכנראה משמרות אותה ומבטיחות שיבוא התקף נוסף. כאשר אתה לומד לשנות את התנהגותך סביב ההתקפים ואת דרך החשיבה שלך (כלומר הגישה לחרדה)- הבעיה הולכת ונעלמת.

בברכה,

תודה רבה לך ,
בהמשך להודעה הקודמת ,
הייתי אצל פסיכולוג שהשתמש בשיטת CBT אבל לא עזר לי כלל .
כעת לא יודע מה לעשות .

היי אנדריי,
עצם העובדה שהמטפל המסוים הזה לא עזר לך יכולה להיות תלויה בכמה דברים: חוסר כימיה ביניכם, קושי שלך בשיתוף פעולה, שימוש לא נכון בטכניקות (כן, גם זה קורה לפעמים) ועוד. צריך לברר מה בדיוק היה שם כדי לדעת מה לא עבד. זה בהחלט לא אומר שמטפל אחר לא יכול לעזור לך!

היי אלכס,
לא רבים יודעים זאת, אבל כשליש מהמטופלים לא מגיבים כלל לתרופות מקבוצת SSRIs. בכל מקרה, אני לא חושבת שצריך לסמוך עליהן כעל פתרון יחיד, אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי ולפתור את הבעיה מן השורש. תרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי לא קלות, לא תמיד משפיעות וגם כשכן- הן מקלות על הבעיה ולא פותרות אותה. בכל מקרה, אם הפסיכיאטר שלך חושב שאפשר לנסות תרופות נוספות- אתם מוזמנים לנסות יחד. אין מניעה לשלבן עם טיפול פסיכולוגי, כמובן.

בברכה,

שלום דינה,
איני רופאה, לכן איני יכולה לתת ייעוץ רפואי בקשר לתופעות אלה. עם זאת, זה נשמע לי כמו משהו שמצריך פנייה מיידית לרופא המטפל בך.

בברכה,

שלום לך,
ייתכן שהתרופה גרמה להפחתה בהתקפי החרדה, אך נשמע שלא הפחיתה את "הפחד מהפחד", שיוצר בעצם את הבעיה כולה. קודם כל, אני ממליצה מאוד על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול ללמד אותך לא לפחד מהפחד, פשוטו כמשמעו, ולעקור את הבעיה הזו מן השורש. שנית, את יכולה לפנות לפסיכיאטר שלך שיכול לשנות את המינון או להחליף תרופה, כך שאולי גם הטיפול התרופתי יהיה יעיל יותר מאשר הוא עכשיו.

בברכה,

תודה רבה הפנו אותי כבר לcbt אני פשוט לא מאמינה כלכך בפסיכולוגים... להיות אופטימי?

בוודאי, אין שום סיבה לא להיות אופטימי. חוסר אמונה בטיפול פסיכולוגי נובע בעיקר מחוסר היכרות עם שיטות הטיפול השונות, ואולי סטיגמה שנובעת מתוך היכרות עם משהו מאוד מצומצם שאי אפשר להכליל ממנו.

היי דורון,
קודם כל, אני מקווה שאתה נוטל את התרופה תחת מעקב פסיכיאטרי. קורה לפעמים שבניסיון השני התרופה עובדת בצורה פחות טובה מאשר בסיבוב הראשון, וצריך לפקח על כך ולראות אולי יש תרופה אחרת, שמתאימה יותר. תכשירים "טבעיים" למיניהם לא ממש יעילים במצבים של התקף חרדה קשה. יש צורך ללמוד כיצד להתמודד עם ההתקף, על מנת שההתקפים יילכו ויפחתו עד להיעלמותם. כאשר אנחנו פוחדים מהפחד עצמו, אנחנו למעשה יוצרים את ההתקף, ויש צורך ללמוד כיצד להפסיק זאת. הטכניקות הללו נלמדות בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לפתור את הבעיה וגם לגרום לשיפור גדול בדיכאון.

בברכה,

היי ים,
נשמע שהמצב מורכב. מעבר לבעיה הנפשית, גם הבית במצב לא טוב וזה יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח. אני ממליצה בחום להתחיל ליזום סידור וניקיון של הבית, שכן הן הפעילות האינטנסיבית והן הבית המסודר והנקי יעניקו לך בוודאות הרגשה טובה יותר.
מעבר לכך, הטיפול הפסיכולוגי המומלץ הוא בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT), וניתן לשלב טיפול תרופתי נגד דיכאון שניתן ע"י פסיכיאטר.

בברכה,

היי נסטיה,
תכשירים ממקור צמחי עוזרים לחלק מהאנשים, ולחלקם לא. בכל מקרה, מדובר בהקלה זמנית בלבד ולא בפתרון לטווח ארוך. הפתרון לטווח הארוך הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שנותן לך כלים להתמודד עם החרדה ולהיפטר ממנה באופן סופי. לגבי טיפול תרופתי, קיימות תרופות מרשם שמספקות הקלה לטווח ארוך (תרופות מקבוצת ה- SSRIs כגון ציפרלקס). הן ניתנות בד"כ ע"י פסיכיאטר. אני אישית מעדיפה לעשות את הטיפול ללא תרופות, מאחר שהתמודדות מלאה ואמיתית יכולה לדעתי להיות רק כשהאדם נטול "פילטרים".

בברכה,