פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום הבן שלי בן 15 אנחנו גרים במרכז הארץ ועושים חג אצל חמותי שמתגוררת באזור שלנו והבן שלי מאוד רוצה לעשות חג אצל המשפחה שלי שגרים בחדרה אני לא יודעת מה נכון לעשות לתת לא לעשות חג איתם .כי יש אחיינים בגיל שלו ואני יהיה מין הסתם קצת עצובה כי הבן שלי לא איתי או להחליט שהוא בא איתי .אצל חמותי אין ילדים בגיל שלו ומשעמם לא {יש לציין שלאחרונה מאז החופש הגדול הוא נוסע שישבת לחדרה ומאוד מפנקים אותו מה עליי לעשות יש לי עוד שתי בנות קטנות מהנישואים אני נשואה שבע שנים תודה רבה מראש

אני אמא ל 2 בנות 8,12 ובן 2.5 . אני מאוד רוצה לקבל עצה לגבי בתי הגדולה. היא ילדה טובה, ערכים טובים,מנומסת. הבסיס מהבית הוא טוב. בכל זאת, אני לא מצליחה להגיע אליה.היא מאוד מושפעת מהתנהגות החברות שלה .למשל-הן מתאפרות,גם היא רוצה להתאפר(לבי"ס הן שמות מסקרה), כולן קונות נעלי אדידס,גם היא רוצה אדידס. כאשר הלכנו לקנות נעליים,היא רצתה נעליים בשווי 450 ש"ח.הסברנו שזה לא בתקציב שלנו והיא העדיפה לא לקנות בכלל. כל זאת, למרות שאנחנו ההורים מלמדים לצניעות ולא חייבים לקנות מותגים.היא נוטה להתעצבן מהר מאוד ולצרוח על אחותה בת ה-8 (כמובן,שגם הצעירה יודעת להרגיז),היא הרבה פעמים מרביצה ולמרות שהיא יודעת שבבית שלנו, מי שמתשתמש באלימות לא מקבל את מה שהוא אוהב,במקרה שלה-מחשב. היא גם מתחצפת אליי ומרימה עליי את הקול.כמובן,שאני לא מסכימה לכך ואני אומרת לה את זה.
אני רוצה עצה-איך לנהל איתה את הדברים, כך שלא נגיע לכעס מיותר וגם שהיא תוכל לפנות אלינו כל הזמן.היא כבר עשתה דבר (אמנם קטן) ללא רשותנו-אביה לא הסכים שתיקח מצלמה שקנינו לבי"ס ,והיא לקחה. כשדיברנו על זה היא אמרה שזה לא יקרה שוב ,אבל "אבא לא מסכים לי כלום" כך לפי הילדה (ויש בזה משהו.כי בעלי לא מסכים לה את רוב הדברים שהיא מבקשת ואני אומרת לו שהוא חייב לשחרר קצת)
אני יודעת שהארכתי,אבל אשמח לתגובה.

ביתי בת ה 22 בקשר עם נשוי.... אני אובדת עיצות .... איך אני יכולה למנוע את הקשר הזה

אשמח לקבל עזרה פשוט נואשתי

שלום, אני לא ממש רוצה לכתוב את שמי... אבל שיהיה. אני בת 16 ויש לי שני הורים. כאילו הם בסדר והכל, טכנית הם הורים רגילים שרוצים מה שהורים רגילים רוציםU.U הבעייה היא אצלי, יש לי פטיל קצת, אבל מאוד קצר@_@ ככה שאני מתרגזת ממש מהר. ואמא שלי, היא בנאדם נודניק, חופר ולחוץ. שלושת הדברים שהכי מרגיזים אותיU.U אז היא מאוד אוהבת לבוא אלי לחדר כשאני עסוקה(בגלל הרגזנות שלי אני מאבדת את הריכוז מהר מאוד כך שכשאני עושה משהו ומתחילים לדבר איתי תוך כדי אני צריכה להתחיל את המשהו מהתחלהU.U) ולהתחיל לחפור לי ולצעוק עלי בגלל שטויות שמטרידות אותה, ולא. אלה לא דברים חשובים וגם אם הם היו חשובים זה לא סוגר את הבעייה. היא מודעת לכך שכשמאוד מרגיזים אותי אני עלולה להשתגע... אבל במקום זה היא ממשיכה לצעוק ולצרוח עלי עד שנמאס לה והיא נותנת לי איזה עונש ראנדומלי(לפי מה שאני עושה באותו הרגע או מתכננת לעשותU.U). ולפעמים כשאני מתרגזת היא קוראת לי משוגעת או כל מיני דברים מעצבנים כאלה@_@ חוץ מזה שלפעמים היא מתרגזת עלי כל כך שהיא מאיימת לרצוח או לזרוק מהבית את החתול שלי(הדבר שאני הכי אוהבת בעולם, והיא יודעת את זה) אז הבקשה שלי זה, איך להסביר לה שיש לה בעיות ושהיא צריכה לנסות קצת להתחשב?
הנה רשימה של דברים שניסיתי, שאף אחד מהם לא עבד:
לרמוז לה
להתאפק
להתחנף
להסביר לה בנימוס
להסביר לה בצעקות
להסביר לה בקללות
להסביר לה דרך אבא שלי
להסביר לה דרך אחותי
לנעול את הדלת
לאיים בהתאבדות

הבן שלי בן 27, עובד ולומד, ורוצה להחזיק אלכוהול בחדר.
אני לא מסכימה.
הוא אומר שהחדר שלו, ומותר לו.

מה דעתכם?

לפני מספר חודשים פתחתי פייסבוק ולא היתה התנגדות מצד בני שאצרף את המחנך שלו. הוא טיפוס מיוחד, כיף לנו לדבר יחד, אנו מדברים רק על בני בן ה-16 בלבד. לאחרונה, בני קיבל קריזה, מעוניין שאמחוק אותו באופן פתאומי מחברי הפייסבוק שלי בטענה שהוא מורה שלו ולא ידיד שלי. כיבדתי אותו. אבל הוא גם דרש בכל תוקף מהמחנך וממני לנתק לחלוטין לחלוטין את הקשר ואם ירצה לדבר שירים טלפון רק לבעלי ולא יעזוב את הבי"ס. לדעתי זוהי חוצפה שאין דוגמתה, השיחות שלנו היו אך ורק על נושא לימודים והתנהגות של בני ולא מעבר לזה. אני פגועה עד מאד, כי ביקשתי מבני לפחות לכתוב בהודעה האישית למחנך את המצב ושיבין, ולא לנתק בפתאומיות הוא איים על המחנך ועלי שיעזוב את הבי"ס לחלוטין, ובני אצלו מילה זה מילה. לבעלי זה לא הפריע שלפעמים דיברנו על הילד בטלפון או בפייסבוק , בני מרגיש עם זה לא נעים וחושש שיהיה לנו אולי קשר רומנטי.אני בחיים לא אבגוד ולא בגדתי בבעלי. מאד לא נעים לי מהמצב אבל בני לא מוכן להשתנות והוא מאד החלטי בעניין. המחנך מי שהיה מאורה במה שקורה בביה"ס מכיתה א ועד היום זאת רק אני. המורים תמיד דיברו רק איתי ולא עם בעלי,אני חסרת אונים. אם אכתוב לו בהודעה האישית לפחות בכמה שורות לפני ניתוק הקשר אני חוששת שהמחנך יגלה לבני, כי הספקתי להכירו שהוא כל דבר מיידע אותו, הם בקשר טוב. מה עלי לעשות? אני חוששת מבני שיגלה ואני גם לא סומכת על המחנך. מה דעתכם ותודה.

בני ילד רגיש מאד מתמודד עם קשיים בכל התחומים : לקות שפתית (מקבל עזרה מבית הספר,מורה מתקנת)בעיות חברתיות (מתנצח,תחרותי,חסר בכישורים חברתיים)בנוסף החלו בעיות התנהגות (צועק,מתחצף., מאשים את כולם בכל דבר)יש לציין שהוא ילד חם מראה אהבה במילים,הרבה נשיקות וחיבוקים. הוא יחסית ילד ממושמע למרות שנראה שבודק גבולות כל הזמן ..האוירה בבית נעימה באופן יחסי עד שהוא מתהפך והבית הופך לשדה קרב שבו כל המשפחה נלחמת אחד עם השניה. יש ימים שאנו כהורים מרגישים מותשים ,כבויים ללא אנרגיות עד כדי כך שמשליך על העבודה ושאר העיסוקים. הילד מטופל רגשית (רכיבה טיפולית) ותרפיה באומנות (מבית הספר)ונראה שהשינוי הוא מאד איטי ואנו בתהליך מאד מאד ארוך. מרגישים שמיצינו את כל העזרה והטיפול הדרוש ולא הגענו למקום רגוע ובטוח. מפחדים מהדרדרות בלימודים .הוא נוטה לוותר לעצמו ואומר הרבה פעמיםם שלא צריך ללמוד והוא מחליט על החיים שלו ...מה עוד ניתן לעשות?.

שלום לכל העוזרים והקוראים..
אני בת 18 וחצי, ולא מזמן (לפני כשלושה שבועות), סיימתי קשר בן חצי שנה.
הכל התחיל בחודש ינואר, הכרתי מישהו.. אחרי שלושה חודשי קשר התחלנו לצאת.. הקשר הזה היה הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים, הרגשתי הכי טוב עם עצמי בעולם, אבל מהרגע שהפכנו לזוג? הכל נהרס. הוא התחיל לזלזל, נעלם לי לשבוע-שבועיים.. חוזר רק כשהגעגוע גובר עליו.
נפרדתי ממנו אחרי חודשיים.. ואז ניתקנו את הקשר סופית.
כעבור חודש היה לו יום הולדת ואיחלתי לו מזל טוב והוא הזמין אותי בקטע ידידותי למסיבה שהוא עושה, ואפילו קרא לי בטלפון בשם המשפחה שלי, דבר שמעיד על הקטע הידידותי. כשהגעתי, איכשהו יצא שישבנו אחד לשני במשך כל הערב, ואז הייתה לי שיחת טלפון והלכתי הצידה והוא בא אחריי. לקח אותי לשיחה ודיברנו שעתיים שלמות(!!) על המצב בינינו, על כמה שהוא רוצה לתקן וכו'. אני כמובן נשבתי בקסמו וחזרתי אליו.
מאותה מסיבה שבה החלטנו שאנחנו יוצאים, הכל נרס שוב אבל הפעם עוד יותר. הוא הבטיח שיתקשר להעיר אותי לעבודה בבוקר ולא עשה את זה. וגם לא למחרת, וגם לא למחרת ולמחרת.. ככה במשך 6 ימים שלא קיבלתי אות חיים מהבנאדם, החלטתי אני להתקשר אליו.. הוא ענה והתחלתי לבכות והוא אמר שהוא יודעשהוא לא בסדר אבל לא היה לו יותר מדי מה להגיד, אמרתי לו שזה נגמר ושלא יפנה אליי יותר וניתקתי.
לא דיברנו מאז כשלושה שבועות, עד לפני כמה ימים.. נפגשנו במסיבה והתעלמתי ממנו לחלוטין, כשהלכתי לבית בסוף המסיבה קיבלתי ממנו טלפון הוא אמר שהוא רוצה לפגוש אותי ושהוא בא עד אליי. יצאתי לפגוש אותו והוא התנצל, ואני סלחתי
עכשיו אני מוטרדת כבר יומיים מהעובדה שאולי הוא מבקש רק כי יום כיפור קרב ובא? אולי לא באמת אכפת לו ממני? למרות שבד"כ הוא לא מתחשב ברגשות ולאקסית שלו הוא עשה קטע מגעיל ואפילו לא טרח לדבר איתה או להתנצל אחר כך.
אני חייבת לציין שאני במצב של ייאוש טוטאלי, סיימתי ביה"ס ואני לפני גיוס ואני גרה בעיר קטנה ופשוט כל מקום שאני מחפשת עבודה או שלא צריכים עובדים או שצריך קשרים (מה שאין לי בשום מקום..) או שפשוט לא חוזרים אליי. דבר זה גורם לי להערכה עצמית נמוכה מאוד..
רציתי לשמוע אם יש לכם מה לומר לי אולי הזדהות או סתם לשמוע חוות דעת שלכם.. אין לי מישהו שבאמת ישמע אותי, כל הסביבה שלי יודעת רק לספר לי דברים אבל לא להקשיב לי באמת..
תודה-עידית

בתי בת 8 לומדת הטב וסיימה כיתה "ב" בהצטיינות.
אך בכיתה יש לה חברה 1 בלבד ..איננה מוכנה לחוגים.
בשיחה אישית מציינת שמפחדת לקשר עם אנשים -חברים חדשים-פחד שיצחקו עלייה .
חוסר ביטחון מוחלט וגם מודה בכך ילדה עצמה.
החלטתי לרשום אותה לחוג דרמה ותאטרון -מסרבת למרות ההסברים .
שנה שעברה בקשי סיימה חוג ריקודים וגם זה רק עקב בקשותי הרבים למרות שמורה היתה מרוצה מאוד מהסגיה.
איך לעזור לה ולעלות ביטחון עצמי ?.

שלום רב ,יש לי ילדה בת 10 מנישואים קודמים ויש לי ילדה נוספת מנישואים חדשים בת 2

,הילדה בת 10 ילדה מאוד מאוד חכמה ומניפולטיבית .היא משתמשת בכול הכלים שיש לה בכדי להכעיס אותי .

לדוגמא : לפני כול אירוע שהיא יודעת שאני לחוצה להרדים את אחותה הקטנה שלא תבכה לביביסיטר
היא עושה דווקא בכי כעס רעש להעיר את אחותה ,ואז אני יוצאת בכעס לאירוע .והביביסיטר לא מצליחה להרדים את הקטנה וכול האירוע נהרס.


אייך מתמודדים איתה ,כול עונש שאני אומרת לא מחזיק יותר מיום אחד .


מה עושיים ? אייך מתמודדים ?

ביתי בת 16 וחצי מעשת שותה לשוכרה למרות כל השיחות שניהלנו הבקשות וההבהרות שלי כי אני לא מסכימה לכך משקרת באופן קבוע שום מילה שלה לא אמת תמיד אנחנו מגלים שהיא שקרה. עכשיו גם גיליתי שהיא מקיימת יחסי מין (היא לא יודעת שאני יודעת ).דיברנו רבות על יחסי מין שצריך להיות מוכנים לכך זה היה בערך לפני כשנה ומידי פעם שוב אני מזכירה את הנושא ומבקשת ממנה שתבוא אלי לפני ., אין לה חבר קבוע ויש לי הרגשה שהיא נותנת את גופה פעמים רבות. אני מרגישה שאיבדתי אותה אין בי כעס יש בי כאב עמוק שעומד בגרון בתחושה של רגע פשוט בא לי לזרוק אותה מהבית ולא להתייחס אליה כביתי היא עושה את כל הדברים הכי אסורים. מה שהכי קשה לי שמסיגריה או שתיה יש דרך חזרה אבל מקיום יחסי מין ועוד לא עם משהוא קבוע (חבר) אין דרך חזרה. עזרה ב ב ק ש ה אני אבודה מרגיש שזה גדול עלי שנכשלתי בגדול שלא הצלחתי לההעביר לה את המסרים הנכונים שאני חושבת שהם נכונים.

אני בת 17 וחצי,וכבר יותר משנתיים ישלי דקירות פיתאומיות בלב,לפעמים זה במותן שמאל ולפעמים בימין ולפעמים גם בגב למטה בצד שמאל
רוב הזמן הכאבים הם חלשים לעומת מיקרים שבכיתי מהכאב הזה
רציתי לדעת מה אפשר לעשות בקשר לזה,ולמי לפנות כדי לברר את זה

ביתי נערה נאה ,נבונה ובאופן כללי נערה מאוד חיובית. ביתי מאוד מוטרדת מכך שאין לה כלל חברות ואכן היא יושבת כל היום בבית או עסוקה בצפיה בטלויזיה במחשב או קוראת ספרים. לכאורה הכל בסדר אלא שלא כיוון שהיא כל הזמן מתלוננת על המצב. ביתי מסרבת להתקשר לחברותיה כיוון שנכוותה מהן והן עצמן ניתקו עימה קשר. לי אישית מאוד עצוב לראותה עצובה ומתוסכלת וכל עצה כמו ללכת לתנועת נוער ,או ליצור קשר עם חברה נדחה בכעס מצידה. לקראת תחילת שנת הלימודים אני מרגישה שביתי נמצאת בחרדה גדולה לקראת המפגש עם ילדי הכיתה החדשה (כתה ט שמורכבת מילדים ישנים וילדים חדשים) כל ניסיונותיי לשכנע אותה שזו הזדמנות נהדרת להכיר ילדים חדשים נדחת גם היא בטענה שהיא מאוכזבת מכולם.
לדאבוני רק קניות של בגדים וקניית אוכל ממסעדות עושה לה טוב. היא כל היום מגיבה בכעס והאשמות כלפינו ההורים ,אשמח לשמוע איך אפשר לעזור לה.

אומנם אני לא אמא למתבגר אבל אני אחות למתבגר. אח שלי בן 17 עד לפני שנתיים היה ילד לתפארת... בשנתיים האחרונות חלה הדרדרות קשה במצבו וניתן לראות שמשהו קשה עובר על הילד. ההורים שלי לצערי קצת תמימים ולא רואים ולא מודעים מספיק לסכנות שיש בחוץ, לכן אני ואחי הגדול החלטנו לפקוח עליו יותר עין...
לצערי הרב היום קיבלתי עידכון מאח שלי שהוא משתמש בסמים, ואף מצא אצלו בחדר.
להורים כרגע אנחנו מפחדים לפסר (למרות שסיפרנו להם שהוא מעשן סיגריות)
מה ניתן לעשות בנידון באופן מיידי חוץ מ"להרוג" אותו?!?!?
אודה לכם על העזרה,
הילה.