פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום עידן,
אתה באמת בחור טוב, אוהב את הוריך ורוצה להתקרב אליהם. כל מה שעובר עליכם גרם לכולכם להתרחק...
העישון - הסוד הזה שלך, שאתה מעריך שהורייך לא יהיו מרוצים ואף יהיו מאוכזבים מהמעשה שלך, רובץ עליך. אמרת שאתה מרגיש בודד, כי ההורים עסוקים בריב ביניהם, וקצת שכחו מה עובר עליך באופן כללי ובפרט, בגלל תהליך הגירושין המכוער. נדמה שיותר מכל אתה מחפש שיבינו אותך.
דרך גילוי העישון כסימפטום של לחץ אתה מחפש ומקווה שיקלטו מה עובר עליך. בנוסף, אולי אתה רוצה שההורים יעזרו לך להפסיק לעשן, יתנו גבול להרגל הזה שאתה מודע לנזקים שלו.
עישון מזיק אך אנשים שמעשנים אינם אנשים רעים, אתה שופט את עצמך יתר על המידה, העצה שלי לנסות להתקרב לאמא, אולי וקם לספר לה שאתה בלחץ מהצעקות והריבים בבית ומחפש דרכים להירגע. אני לא חושבת שתשפוט אותך כל כך רע, אני לא מכירה אותה, אך בעצמה היא מבינה עד כמה לפעמים העישון עוזר להירגע.

אין לי תשובה טובה בשבילך כי אני לא מכירה את האוירה בבית, ואת תגובות האמא, אך בטוח אתה מחפש קשר ותשומת לב למצוקות שלך. אם תרגיש פחות בודד, זה גם יעזור להפסיק לעשן.

מקווה שיהיה טוב יותר,

שלי ורדי

שלום,
את העובדה שאמא לא סומכת עלייך וחושבת שאת אחראית , את יכולה לשנות. תחשבי בעצמך איך, תשאלי אפילו את אמא, באיזה תנאים היא הייתה חושבת עלייך אחרת. ייתכן שהיא לא חושבת שאת לא מספיק אחראית כדי לחזור אחרי השעה 10לבית, אך חוששת ממי שישנו בחוץ..סה"כ את לא מאד גדולה, בואי נודה בזה, שעה 10 היא שעה די סבירה לגילך לחזור הביתה. אם את רוצה להיות עם חברותיך יותר זמן, פשוט תצאי מוקדם יותר. תזכרי שהזמן רק פועל לטובתך, ככל שאת גדלה יהיו פחות איסורים. אז יש תקווה...
הדבר החשוב שאולי פוגע בך יותר הינו שאת חושבת שאמא נהנית לראות אותך סובלת...אולי זה מה שפוגע בך יותר,טיב הקשר ביניכן. תפיסת האמא כמישהי שלא מבינה כלום ממה עושה לך טוב וממה לא. אך האם זו באמת ההרגשה של אמא? לדעתי היא יותר חוששת עלייך. חבל שהקשר הוא כזה, אולי זו סיבה נוספת למה את מעדיפה לבלות בחוץ והרבה פחות בבית. את צריכה כמה שיחות טובות איתה על כך. נראה שאתן רחוקות ואת מרגישה לבד ולא מובנת.
מקווה שתמצאו את הכוחות לשפר את הקשר,

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום רחל
גם בלי עבודה ולא הייתם נותנים סכומי כסף לא מתאי מים לבילויים של נער בן 14 וחצי, נכון. אז תפסיקו לתת הרבה, ותשימו לב למה מבזבז, אם הוא מבזבז מהר מאד, כפי שאת מתארת, ולדברים לא חשובים,(טוב לדעת למה הוא מבזבז את הכסף שמרוויח..) תגידו לו שאתם מפסיקים לתת לו. איך יעריך משהו אם אתם ממשיכים לתת לו כספים, אם אין לו שלא יצא לבלות.. צריך שיכאב לו קצת כדי שיבין, רק מילים לא מועילות, ומוטב שאביו יקח חלק מעורב יותר, בכל עניין התנהלות עם כסף יש למסר מצד האבא השפעה גדולה.


כל טוב,

שלי ורדי

גם לנו היתה את הבעיה הזו עם הבת שלנו, וזו סיטואציה לא נוחה בהחלט
ידענו שיש לנו לתת לה אבל רצינו לחנך אותה להעריך את הכסף שברשותה. היום זה בית קפה עם חברות אבל עוד שנתיים זה יכול להגיע לג'ינסים ב600 שקלים, ולכן החלטנו לשים לזה סוף כשהיא עוד צעירה.
הדרך שלנו לשכנע אותה היא שמצאנו דיל במזרחי, פותחים לה חשבון והם נותנים לה מתנה 200 ש"ח. זה היה קצת שוחד מצד הבנק, אבל זה שירת אותנו מצויין..
חודשיים אחרי ואני יכול לספר לך שהיא מקבלת קצבה שבועית ולא חורגת ממנה.

אולי כדאי לכם לחשוב על זה

בכל מקרה, אני מסכים שזה צריך להיות מהלך של שני ההורים יחד כדי שהגבולות יהיו ברורים מאד לילד- אין חריגה מההקצבה השבועית ויהי מה.

בהצלחה, יואב

שלום שירי,
גיל 16 זה קצת בוגר כדי לנתק לו את האינטרנט, כמו לילד קטן, האם יש חוג שהיה רוצה להרשם? האם היה רוצה לצאת עם המשפחה למקומות בילוי? אולי עבודה? תדחפו אותו לעבוד מעט, כך יתחבר לחיים, ליצור קשר עם חברים שלא מעוניין בהם, מהסיבות שלו, קשה להכריח אותו. אני חושבת שהמסר העיקרי מצידכם אליו צריך להיות על כך שהייתם רוצים שיעשה דברים פרודוקטיבים, שיהיה פעיל ולאו דוקא לצאת עם חברים, אם זה לא התחום החזק שלו ולא תלוי רק בו אלא גם בסביבה החברתית שלו.

כל טוב,

שלי ורדי

ספורט תמיד מקל על התחושות, חשוב לתתעסק בזה, אפילו ריצה, הליכה, שחייה, מבחינה פיזיולוגית עוזר למצב רוח. נדמה לי שאת מדוכדך ולא מרוצה מעצמך ומתעסק רק עם הדברים הפחות טובים שבך כמו פצעי הבגרות. אתה הרבה יותר מזה...!קודם כל אתה יכול ללכת לרופא עור גם להקל על הפצעים. אם אתה עוד לא עשית זאת.זה כן אופייני תחושת הדכדוך שמלווה ברצון לישון הרבה ותחושת עייפות. כנראה הרבה דברים לא מספקים אותך. תנסה להיות פעיל כמה שיותר, להיות בקשר עם אנשים, כדורים של אומגה 3 שאפשר לקנות מסופר פארם גם עוזר למצב רוח לפי מחקרים וגם לבריאות בכלל,

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום סמדי,
נראה לי שאת נוהגת נכון, מדברת עם בתך בפתיחות, וחוששת באופן טבעי מהסתבכויות... ומחוויות מיניות טרם זמנן. לפעמים אנו גם חוששים כהורים מכך שילדנו גדלים, נהיים מבוגרים מתרחקים מאיתנו, מתקשרים לאדם אחר חוץ מהמשפחה. זה די טבעי שירצו להיות לבד, גם אם הם לא עושים שום דבר חוץ מנשיקות, ובינינו.. אולי יעשו קצת מעבר, לא לגמרי תוכלי למנוע זאת, אך בודאי כן תוכלי לפתח אצל הבת שלך החברות אמיתית רגשית לעצמה, מודעות לרגשותיה, לצרכיה הגופניים והרגשיים, האם רצונה לטעום היום מחוויה מינית כלשהי, חלקית ככל שתהיה, האם זו סקרנות או צורך אמיתי, עם מי תבחר להיות ועד כמה היא מרגישה טוב עם החבר הנוכחי שלה.
נראה לי שיש לך קשר בר אמון עם בתך ותוכלי להועיל לה ולכוון אותה נכון בד בבד עם רגישות כדי לא לתת לה תחושת חודרנות ושתלטנות על הבחירות שלה.

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום אבלינה,
לפי התיאור שלך והתחושות שלך נראה שהבן מתחמק...מביקור בבית הכנסת. אך לא נראה לי שבגיל 18 אתם צריכים להתעסק באם זה שקר או אמת...השאלה החשובה, האם מרגיש שמתרחק מהדת, ולא יכול אפילו לדבר איתכם ומתקשר איתכם על כך בצורה עקיפה, אין דיבור ישיר על דברים די חשובים, הו אגם הגיע לגיל שאם ירצה יעשה בסופו של דבר מכאן והילך מה שבא לו, אולי לא בהתחלה אך בעתיד כשירגיש עצמאי, יבחור לפי ליבו אולי תעזרו עוז ותשאלו אותו מה קורה איתו עם הדת, עם המצוות, עם הביקור לבית הכנסת, איזה אורח חיים היה רוצה, אולי הוא נמצא בתקופה של התלבטות, אולי זו רק תקופה, אולי בכלל לא מתכוון לשנות אך לאט לאט יתרגל לשגרה אחרת ויתרחק בלי שיהיה מודע לכך.. אתם לא יכולים להכריח אותו לרצות דברים שאתם רוצים, אך הדרך הכי מקרבת אולי גם הכי מאפשרת לו להזדהות איתכם היא דרך ההידברות הישירה ללא צעקות והטפות.


כל טוב,

שלי ורדי

שלום ניצן,
ממחקרים השוואתיים כאן בארץ הנוער נוהג לישון מאוחר...
אם אין בעיות התארגנות והתעוררות בבקרים לבית הספר ואת לא חוששת שיתרגל לרעה אפשר לתת לו חופש יחסי בקיץ, בסביבות חצות נדמה לי וגם מעבר לזה אם הוא יוצא עם חברים. צריך לקחת בחשבון שהוא לא עייף ,ישן טוב בבוקר, זה כל כך תלוי במשפחות ובהרגלים שלהם... אך בכל זאת הוא בן 16 ולא מתאימות יותר מדי הגבלות בגיל הזה על מועד השינה, אלא אם ממש הולך לישון כל פעם באמצע הלילה.

כל טוב,

שלי ורדי

שלום, נראה לי שאת מבולבלת, מרגישה שינויים כל הזמן, רגשות מוזרים וסותרים. באופן עקבי את מדברת על כך שאין לך אמון באנשים כדי להיפתח אליהם רגשית, כנראה את לא מורגלת לזה, להתקרב רגשית למישהו, הקשר הלא תומך, נכון להיום, עם האמא בגיל כל כך רגיש משאיר אותך בודדה ובלי תמיכה. כנראה הרבה חסך ותסכול מצטברים אצלך וזה נותן את אותותיו בתוקפנות שאת מגלה לפעמים כלפי חוץ.
היה עוזר לכם טיפול שמשפחתי או אישי. חשוב להבין למה את ואמא רבות ואיזה לחצים נוספים מופעלים עלייך. מצבי הרוח המשתנים זה לא דבר טוב, זה מצב מתיש, אולי את מדוכדכת.
מקווה שתצליחו להביא לשינוי, תדברי עם אמא על זה או עם מישהו במשפחה שאת חושבת שיכול להקשיב.
תראי להם אולי את המכתב הזה בפורום או תספרי להם שכתבת כאן,

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום,
חבל שזה כך...
אני משערת שהלכת לפסיכולוגית בקהילה, אמא מפחדת משינוי ומכך שאנשים אחרים יודעים על מה שקורה ביחסים במשפחה. אולי תוכלי לדבר עם יועצת בית ספר, היא פחות צריכה לדווח מיידית לאמא שאתן משוחחות, היועצתגם לדעתי צריכה לעשות שיחה רצינית בעניין הזה עם הורייך, על התנהגותם כלפייך כי ביקשת טיפול ודיברת בגלוי על הבעיות...את האמיצה במשפחה שמביטה בבעיות בלי לחשוש.

מקווה שיהיה לך כח להאמין שאת צודקת,

שלי ורדי

שלום,
כפי שאמרת נכון - גיל טרום ההתבגרות התחיל הילדה בוחרת את שעות השינה מתי להיכנס לפייסבוק וכו'. יופי שאת מקפידה על מסגרת ומפקחת, והיא די משתפת אותך בסה"כ, היא לא מרחיקה אותך אך הבת שלך מעט מרדנית בעקיפין, כשאת לא רואה היא מנסה לתפוס לה מרחב חופשי.
אני לא חושבת שהיה טוב יותר אם תמיד הייתה מקשיבה לך מדחיקה את הרצונות שלה, גם כשהם לא לרוחך, היא צריכה ללמוד גם מהטעויות שלה, אין אדם שלא טועה. לגבי החברים שאת לא מחבבת ומעריכה במיוחד, טוב שאת לא מגבילה לגמרי ולא מתנגדת נמרצות כי באמת תקבלי את התוצאות ההפוכות, אך האם אי אפשר לדבר איתה בגובה העיניים ולהראות לה בעדינות שאולי יש חבר'ה טובים יותר ומתאימים לה יותר?. ואולי כדאי לחשוב מהם הצרכים שלה כאשר היא בוחרת בחבר'ה האלה דווקא.
אולי היא צריכה להשתחחר והחברים הם כאלה או שהיא נגררת, למשל אין לה דעה משלה וזה תחום שאת צריכה לחזק אצלה, את הבטחון בדעות והמודעות לצרכים והרצונות האישיים שלה.
אני חווה את הבת שלך דרכך כעצורה, אולי את צריכה לשחחר ופחות להתערב בכמה תחומים, לאו דוקא באלו שתיארת כאן. אולי לתת אפשרות לשיחה , לדיאלוג ביניכן, כדי להעציים את האישיות שלה.
אני לא חושבת שהמצב כל כך גרוע כפי שאת מתארת, שהיא הולכת לך לאיבוד, היא זקוקה לקצת מרדנות, כך ילדים נהיים מודעים לאינדיווידואליזציה שלהם ומגבשים את הזהות שלהם.

כל טוב,

שלי ורדי

כל טוב

שלום,
מצטערת שלא קראתי קודם את הפניה שלך...
את נשמעת לי שקשה לך מאד, עד כדי כך שקשה לך לתאר מה עובר עלייך...
אני מבינה בוודאות שאת לא מרגישה שום תמיכה מהמשפחה, מופעלים עלייך לחצים להסתדר, להצליח ולא "קוראים" אותך נכון , או לא רוצים לראות שיש לך גם בעיות, כך שאת ממש לא מרגישה מובנת. בנוסף, יש כנראה בעיות חברתיות, גם מהחברה את לא מרגישה שיש לך תמיכה.
למרות שהנידוי היה בעבר, נראה לי שהשאיר את הטראומות שלו - איך לא , למי לא משאיר טראומות?גם כשאת כותבת כאן בפורום, את מרגישה שאת "חופרת" ,זאת אומרת , מקשה על האחרים ולא מגיע לך שיקשיבו לך,
תאזרי כוחות ובתחילת השנה תפני ליועצת או לפסיכולוגית של בית הספר, או אפילו תבקשי מהורייך שיקחו אותך לפסיכולוג, לעובד סוציאלי, לא משנה, מישהו מתחום בריאות הנפש, מצב הרוח שלך לא טוב, וזקוקה נואשות להקשבה והבנה. זה לא דבר רע, זה אפילו מאד מובן וזה לא פינוק להרגיש כך.

בהצלחה רבה,
שלי ורדי

שלום דינה,
אני איתכם, פעלתם והתערבתם נכון עד כה. כנראה הנער הזה מסוגל לגרור ילדות תמימות למעשים לא מתאימים לגיל... לפי ניסיוני קורים לצערי דברים כאלה, בת פוגשת בן שהוא מפותח מגילו ודברים נגררים.
אני חושבת שאתם צריכים לבקש ממנו למחוק את התמונות, הוא עוד מסוגל להפיץ אותן..או לגרום לו להבין שאם יעשה דבר כזה, צפויה לו ענישה והתערבות משטרה... לגבי ביתכם, נראה לי שהיא יותר קלת דעת, מעט תמימה, קל להשפיע עליה, אינה חושבת מספיק לפני שעושה מעשה.... ומאמינה בקלות יתר לאנשים. ייתכן שאין לה בעיה רגשית ממש אך תכונות הנ"ל עלולות לגרום לה להרבה צרות . כדאי ללכת לייעוץ, גם כדי לעבד את האירועים האחרונים וגם כדי לשמור על היחסים בין הבת לביניכם. עם כל ההגבלות והמעורבות שלכם במקרה הזה, בטח מרגישה לא טוב, עם עצמה וכלפיכם...

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום לך רננה,
זו תופעה מוכרת לבני נוער, במיוחד בארץ. כך גם מבדילים עצמם מעולם המבוגרים, אוהבים את השקט והאווירה השונה כשכולם ישנים, לי נראה לי שחבל להילחם על כך אתו, יותר רע יצא מאשר טוב, עם הלימודי הכל יסתדר בחזרה. אולי תעודדו אותו למצוא תעסוקה חלקית אז זה יעיר אותו יותר מוקדם.

שלי ורדי

אתה לא בפורום הנכון, תחפש פורום של רופא עור לפצעי בגרות