פורום אחרי לידה - יש לך שאלה?

בוקר טוב
קשה לקבוע אם זה נורמלי או לא בלי נתונים נוספים של משקל, הרגלים קודמים ועוד.
האם יש בעיה כל שהיא? מדוע היא ניזונה מנוטרמיגן?
יום נפלא
עינת

היא ניזונה מנוטרמיגן היות ויש חשד לרגישות לחלבון חלב פרה (לאחר יציאות עם דם והקאות). לפני שהיא התחילה עם הנוטרמיגן היא אכלה מטרנה אך היא הייתה אוכלת 80-110 מ"ל וזה היה לפני שבועיים. כמו כן היא נולדה במשקל 2.865 ועלתה יפה ע"פ הגרף של טיפת חלב. והיא הייתה ישנה גם הרבה שעות אך לא דאגתי כי היא הייתה אוכלת טוב. מאז שהתחילה עם הנוטרמיגן (לפני שבועיים) היא אוכלת 40-100 מ"ל והיא עלתה בשבועיים האלו רק 70 גרם שזה ממש מעט... אני מודאגת כי בניגוד למטרנה, כעת היא אוכלת פחות וישנה יותר והמשקל שלה לא עולה כמו קודם.

מיכל יקרה מממזזזללל טטטווובבב
ברוכה הבאה לפורום, שמחה לשמוע שעברת לידה תקינה וטובה ושאת אוחזת בידיך תינוק מתוק ואהוב.
לפי מה שאת מתארת, ואני לא רופאה, לא בטוח בכלל שמדובר בשאריות שיליה. הדימום שאת עוברת הוא התנקות של הרחם ונורמלי שיצאו גושים ולא רק דימום רגיל. אם ירגיע אותך לפנות ליעוץ רפואי עשי זאת זה אף פעם לא מזיק (בכל מקרה גם אעביר את שאלתך לפורום גיקולוגיה). עם זאת אם אין לך כאבים חריגים, ההנקה הולכת חלק, הדימום הולך ונחלש והצוות הרפואי יידע אותך שהשיליה יצאה שלמה והיה בטוח בעצמו נדמה לי שאת יכולה להיות רגועה.
תנוחי טוב, תאכלי היטב, תהני מהאמהות.
עינת

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_גניקולוגיה_רפואת_נשים' id=link]גניקולוגיה - רפואת נשים[/a].

איילי יקרה,
הרצון שלך להניק מרשים ומרגש, כל הכבוד.
כמדריכת הנקה עם ניסיון לא קטן אי חייבת להיות כנה איתך ולומר לך שיהיהלא מקצועי ונכון לתת לך יעוץ דרך הפורום. המקרה שלך הוא יותר מורכב מהנקה רגילה שצריך ליעץ בה. יש פה מספר אלמנטים משמעותיים שיש להדריך אותך לגביהם ולהיות איתך במעקב וקשר רציף.
עם רצון וכוח כמו שלך אני ממליצה לך בחום לפנות ליועצת הנקה מוסמכת באזור מגוריך ולקבל יעוץ כמו שצריך. אשמח לעזור לך למצוא אחת אם תגידי לי איפה את גרה.
רק טוב
עינת

היי אני גרה בתל אביב
אבל ריתי לשאול אם זה לא מאוחר ואם יהיה חלב.??תודה רבה לך שבוע טוב

איילי, הכי בעולם הייתי רוצה להגיד לך שזה אפשרי, אך זה יהיה לא מקצועי. חייבים לראות אותך, ליצר תוכנית עבודה כדי לנסות להחזיר את ההנקה. ראיתי מקרים שהנקה חזרה את צריכה לקחת בחשבון שזה דורש מאמץ, זמן ומשאבים . אשמח להמליץ לך על יועצות מצויינות באזורך אם תרצי.
בהצלחה ושבוע נפלא
עינת

הי חנה ,

אני ממליצה להתייעץ עם רופא ..

שיהיה בהצלחה
הילה

אמא חדשה,
תינוקת, בית, לימודים, קוראים לזה העומס של החיים והוא לא פשוט!
אני מבינה לליבך כשאת מתארת את הקושי שבהשארת הקטנה כשהיא חולה, אין ויכוח כשילד מרגיש לא טוב (והשנים מלמדות אותי שלא חשוב הגיל של הילד) הם הכי צריכים את ההורים קרוב לתמוך, לפנק, להתחזק.
מרבית היולדות שליוותי עם השנים וכן חברותי ואני יכולה להעיד גם על עצמי שהורות שינתה סדרי עדיפויות, גרמה לחשיבה מחודשת על הרצונות, הצרכים והתובנות שלי כאשה ולא רק כאמא. ואז עולה שוב סוגיית העבודה, הקרירה מה קודם למה.
לא תמיד תהיי שלמה עם הבחירה שעשית, ואני מניחה שתינוקת חולה רק עושה את הבחירה הרבה פחות שלמה אבל אולי הידיעה שאת לרגע לא משאירה תינוקת בידים זרות אלא רק בידים עוטפות ואוהבות תקל עליך. לא כולן יכולות או רוצות להשאיר את התינוק שלהן עם משהו שהן מכירות וסומכות עליו ואת בורכת בסבתא ודודות שיכולות לעזור.
החורף לפנינו וזה זמן נפלא לעשות הרבה עיסויים (רצוי עם הכוונה מקצועית). העיסוי מחזק את מערכת החיסון, מחזור הדם ועוד. ממליצה בחום. את מניקה את הקטנה שזו תרופת המנע הנפלאה ביותר שיכולה להיות - כל הכבוד לך!
אני מקוה בשבילכן שלא תהינה חולות כלל ושהחורף יעבור בשלום.
עינת

אני מזדהה בחום...
קשה להתמודד עם מחלת ילד, במיוחד תינוק כלכך קטן וחסר ישע...
וזה נוראי יותר כשיש לך מחויבויות קודמות...
טיפים להתמודדות, אין לי אבל יש לי סיפור במקום...
אני אחות בכורה ל-7 אחים ותמיד תהיתי איך אמא שלי הצליחה לגדל את כולנו וגם לעשות תואר ראשון ושני עם תזה?! כששאלתי אותה היא אמרה שהיה לך קשה אבל היא אף פעם לא הסתכלה אחורה. אם אחד הילדים היה חולה היא השאירה אותו עם אמא שלה(סבתא שלי) והתרכזה כולה בלימודים כי זה מה שהיה לה חשוב.
היום אני גאה בה כלכך על ההישגים שלה והם אלו שדחפו אותי להישגים האישיים שלי.
אז לדעתי (ולדעת אמא שלי) המחשבה שלך צריכה להיות- איפה יותר חשוב שאני אהיה עכשיו?!
הרי יש לך ידיים עוזרות ומצויינות, הגבלה במספר ימי היעדרות וחוב קודם ללימודים גם ככה... תסיימי את התואר שלך ותתפני לגדל את הבובה שלך, בנחת, באושר ובבריאות!
המון הצלחה!

השנה בחרתי להיות עם בני, בגלל אותה בעיה של האוכל שהוא ניזון ממנו. אינני יכולה לשלוח אותו למטפלת משום שאסור לו הרבה דברים, כי כרגע הוא צריך לעלות במשקל ואז יוסיפו לו מזונות נוספים לתפריט היומי שלו.
בחרתי להשאר, על-אף שקשה לנו מבחינה כלכלית (זו בעצם הסיבה שבגינה חזרתי לעבודה בשנה שעברה). היום, אני כ"כ מצטערת שעשיתי את זה, אבל באמת שהיינו חייבים כל שקל... תמיד אני חושבת לעצמי שאם לא הייתי הולכת לעבוד- אטז הייתי ממשיכה להניק את בני והכל היה בסדר. אבל מצד שני, האגריות והרגשיות האלו- היו מתגלים בכל מקרה במוקדם או במאוחר, לא כן?
אם כל הקושי שעבר עלי בשנה האחרונה, אני חשה שאני האישה הכי מאושרת בעולם. - יש לי ילד מדהים, חכם, מיוחד בשבילי והוא המתנה הכי יקרה עבורי.
אני אוהבת אותו הכי בעולם!!!! אני רק רוצה שיהיה לו טוב, שיאכל כבר הכל ושישן לילה שלם, כי קצת קשה לי עם זה. אבל אין זה סותר את אהבתי העזה כלפיו....
שמחתי לשתף. היה לי חשוב לשתף.
תודה!

אשמח אם מישהי מקוראי הפורום (וגם עינת או הילה) יגיב על סיפורי המתומצת, יעודד ואולי יתן טיפים וכוחות להמשך...
תודה.

הי דפנה,
מה שלומך?
לא הגבתי עד עכשיו כי לא ראיתי את ההודעה קודם. את כזו מקסימה. ואיזה כיף ששיתפת.
נשמע לא קל- להמשיך לא לישון בלילה ולעבור את כל ההתחבטויות עם מזון בגיל שנה וחמישה חודשים, גיל שרוב הילדים כבר ישנים בו וההאכלה שלהם קלה יותר. אבל נשמע שעליתם על הדרך הנכונה, ואני מקווה שזה אכן כך.
ובקשר למחשבות על האם היית צריכה לצאת לעבוד, ועל כך שלא הצלחת להמשיך להניק: כן, אני חושבת שאם יש לו הרבה אלרגיות, הן היו צצות במוקדם או במאוחר. וכן, אין מה לעשות, כשצריך כסף אז צריך כסף, גם לי הכי קשה בעולם לעזוב את הקטנה כל בוקר אבל אין ברירה. אני חושבת, שאמהות חשות כמעט תמיד רגשות אשמה, על משהו... ואם היית נשארת איתו בבית, אולי היית מרגישה אשמה כי אח"כ היה קשה לו להתרגל למסגרת אחרת, אחרי כל כך הרבה זמן עם אמא... אנחנו תמיד מוצאות סיבה לייסורי מצפון כאמהות, וזה נובע מהרצון שלנו לעשות את הכי טוב ומהמציאות, שמה לעשות, לא תמיד מאפשרת את זה. אני מאוד מאוד מזדהה עם ההרגשה הזו. ובקשר לשאיבה- זה תמיד נראה כל כך קל ופשוט, אבל אני יכולה להעיד על עצמי ועל חברות רבות שניסינו וניסינו ופשוט לא הצלחנו. לפעמים זה לא הולך, ואולי בלידה הבאה זה יהיה קל יותר.
אני לא יודעת אם עזרתי במשהו, אבל נגעת לי ללב והרגשתי צורך להגיב.
תרגישו טוב במהרה!

היי.
תודה שהגבת וכתבת דברים כ"כ חכמים ומעודדים. בעיני זה מראה על האופי שלך וטוב ליבך גם בלי להכיר אותך... ריגש אותי ההזדהות שלך, העידוד ובעיקר המשפט האחרון שכתבת שאני ריגשתי אותך מאוד ולכן הרגשת צורך להגיב. אין לך מושג כמה חשוב לי כרגע תגובות חמות ומעודדות כמו תגובתך. תודה לך על כך!
לגבי ההנקה- אז כן, אני מקווה שאוכל להניק יותר בילד הבא. אני לא יודעת מתי זה יהיה כי כמו שכבר כתבתי זה יהיה בהפריה ואי-אפשר לדעת כמה זמן זה יקח... בכל מקרה כרגע, בגלל המצב שבו אני נמצאת- אני רוצה לדחות את הטיפולים כי אני רוצה לפחות שיהיה קצת טוב יותר עם בני ושהוא ישן לילה שלם- כי אם יהיה לי עכשיו עוד ילד- נראה לי שאני יתמוטט... האמת היא שגם יש לי קצת טראומה מהלידה- הניתוח, הכאבים, הבטן שנשארה לי מהניתוח ואני לא מצליחה להוריד... וגם יש לי פחד להביא ילדים עכשיו כי אני מפחדת שיהיה את אותו סיפור שהיה לי עם בני. את לא מבינה כמה הוא סבל! מסכן! עד שעלו על הבעיה שלו הוא סבל מאוד. ויש לי מן פחד כזה שהילד הבא שיוולד גם עלול לסבול מכל מיני דברים (לאוו-דווקא מה שהראשון סבל), אבל אני חוששת שהוא יסבול וזה מפחיד אותי וגורם לי לחרדה גדולה... אני מאמינה שעם הזמן, וכאשר הבן שלי כבר ישן לילה שלם והדברים ילכו וישתפרו- אז גם אני יתחיל לשכוח את מה שהיה בלידה ואת הסבל שבני עבר, ואז אני כבר ארצה עוד ילדים.
אני רוצה להגיד לך שוב תודה על הכל. את מיוחדת! ובאמת תודה על תגובתך המעודדת.
תודה! תודה! תודה!!!

הי דפנה ,

איזה סיפור מרגש !! קודם כל אני שמחה לשמוע שאחרי שנים של ניסיונות הצלחת להכנס להריון וההריון היה תקין ועבר עליך בנעימים .
אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שאת עשית כל מה שיכולת כדי לחוות את הלידה בצורה הטבעית ביותר , אך לא תמיד הדברים בשליטתנו , יש כאן עוד תינוק קטן במערכה,זה מתסכל לשמוע שהגעת לחדר לידה ומה שהמיילדת עושה זה לצעוק עליך ..אני לא מכירה את הסיפור לידה אז אני לא יכולה להתייחס אליו. מה שחשוב מכל חווית הלידה שלך שיש לך ילד בריא ומתוק ושגם את בריאה ושלמה .אך אני יודעת שזה יכול להיות מאכזב ומתסכל ולכן אני ממליצה בחום ללכת לעיבוד חווית לידה , להבין מה היה שם ולקחת כלים ללידה הבאה , אם את מהצפון אשמח להמליץ לך .
רק שתדעי בעניין לידה הבאה ,אני מכירה נשים רבות שילדו לידה נרתיקית לאחר קיסרי .
אך /שתגיעי לגשר , אשמח לעזור לך ולחשוב איך ללכת לקראת הלידה הבאה.
בעניין ההנקה - את נפלאה!! למרות הכאב הגופני והאכזבה מצורת הלידה התעקשת והנקת , זה ממש לא מובן מאליו ..
ועכשיו בעניין האשמה - ברוכה הבאה לעולם האמהות , לא משנה מה נעשה תמיד נרגיש אשמות .את בזמנו הבנת שאין ברירה אלא לחזור לעבודה , את לא ידעת שהקטנציק יהיה אלרגי לחלב פרה ויעבור תקופה לא פשוטה , אבל הנה החלטת להשאר בבית וטפל בו באופן צמוד ואישי - אין עליך!!

אני רוצה לאחל לכם המון בריאות ואהבה
יום נפלא
הילה

היי הילה.
איזה מתוקה את על מה שכתבת! זה כ"כ חכם ונכון מה שכתבת. אני ממש שמחה שהגבת.
מה שמשך את תשומת ליבי זה שהצעת לי ללכת ולעשות עיבוד חווית לידה. זה חדש לי, ורציתי לדעת מה זה בכלל? איך עושים את זה? ואיפה? משום- מה יש לי תחושה שזה יכול לעזור לי, וכל דבר שיכול לשפר את הרגשתי ובעיקר לסייע לי לקראת הלידה הבאה (מתי שתיהיה...) מתקבל אצלי בברכה.
לשאלתך, אני תושבת ירושלים ואודה לך אם תמליצי לי על מישהי טובה באיזור מגוריי.

תודה שהגבת. כל מילה שלך היתה כ"כ נכונה! לפעמים אנחנו יודעים שעשינו מה שיכולנו כדי שיהיה טוב ושיש דברים שאינם בשליטתנו. אבל אדם ביקורתי מאוד כלפי עצמו, ולכן כששומעים זאת מאחרים- זה נותן עידוד ואולי אף גורם לנו להשלים במידת-מה עם מה שהיה... תגובתך היתה ממש במקום! תודה!!!

דפנה שלום.
ראשית, מזל טוב להולדת הבן... אחרי כלכך הרבה זמן וציפיה, איזה אושר גדול...
ועכשיו, אני רוצה ממש לומר לך מקרב ליבי- את מדהימה.
איזה שיתוף, איזו יכולת הבעה של רגשות, הדהמת אותי.
אני רוצה לומר לך שזה שילדת בקיסרי זה ממש ממש לא נורא! אחר כך תוכלי ללדת בלידה רגילה ואף טבעית, עם צוות נכון ומתאים שילווה אותך.
אני שמה לב שהמון נשים (ואת ביניהן) מאוד מאוכזבות וכועסות על עצמן בגלל שהן לא "הצליחו" ללדת בלידה רגילה וזה לא הוגן כלפיך!
לא היה לך פרטנרים מוצלחים לתהליך ולפעמים גם אין ברירה. אני בטוחה שהצוות הרפואי- שידע בודאי על ההפריה העדיף לא לקחת סיכון על חיי בנך ולכן נשלחת לניתוח. זוהי לא אשמתך, זאת הגישה היום- רפואה מתגוננת...
ולגבי העבודה...
אני נשארתי עם בתי המקסימה 3 חודשים בבית והיה לי ממש קשה, נורא רציתי לחזור לעבוד והיו לי קוצים ב... את מתארת לעצמך איזה רע הרגשתי?! שאני לא רוצה להשאר עם הקטנה שלי בבית?! פשוט לא היתה לי סבלנות...
יש לנו אילוצים בחיים שמביאים אותנו לעשות בחירות קשות ולפעמים הן באות גם על חשבון הקטנים אבל בוודאות אני יכולה לומר לך שמה שחשוב זה שאת תהיי מרוצה ושמחה מחייך כאמא וכאישה ואז יהיה טוב לך ולמשפחתך.
ההתמודדות עם ילד עם מגבלות תזונתיות היא בטח קשה ומגבילה ביותר אבל יש לך כוחות נפש עצומים- לפי דבריך, וכן מקום לשפוך בו את הקשיים והצרות.
תמיד תקבלי כאן חיבוק ותמיכה.
כל השאר "קטן עליך".
מחזקת ומחבקת אותך.

ראשית, אני רוצה להודות לך על תגובתך. שמחתי שהגבת- זה מעודד וכל מילה שאמרת נכונה.
בקשר לזה שאמרת שהרגשת צורך לצאת כבר מהבית כשביתך היתה בת 3 חודשים- אני רוצה להגיד לך שזה בסדר גמור וזה מאוד לגיטימי! לא פשוט להיות בבית כל הזמן ולתת את כל-כולך לרך הנולד. אין ספק שהם הדבר הכי טוב שיש, אבל יחד עם זאת יש את הצורך גם לדאוג לעצמך. אני חושבת שאם זה עושה לך טוב לצאת מהבית (ולא משנה מתי)- אז כדאי שתעשי מה שטוב לך, כי אחרת את עלולה ליצור תסכולים מכך, והתסכולים הללו פוגעים הרבה יותר בילדינו ובמשפחתינו (וכמובן גם בנו)- כשאנחנו לא עושים מה שטוב בשבילנו.
אני גם חושבת שאת לא צריכה להרגיש רע בעניין הזה, בדיוק מאותה סיבה שכתבתי מקודם, והילדה החמודה שלך תסתדר היכן שתהיה. אני בטוחה שאמא טובה כמו שלה תדאג לשים אותה במקום הכי טוב ומתאים עבורה. חוץ-מזה, שכאשר ילד שנמצא בחברת ילדים נוספים הוא בדר"כ מתפתח יותר מהר והופך להיות חברותי יותר- כך שאין לך מה להרגיש אשמה.
אני מאמינה שגם אמא צריכה לאגור כוחות, וכדי שאמא תתפקד ביעילות- היא צריכה לדאוג לעצמה, לעשות דברים טובים בשביל עצמה. כך היא תוכל לאגור כוחות להמשך הטיפול בילד/ה.

אני מנסה לחשוב על עצמי- מה היה קורה אילו ילדתי את בני בקלות, נכנסת להריון בקלות ויולדת בלידה רגילה. אילו בני לא היה סובל וכו' - אז אולי גם אני הייתי חשה את אותה חוסר-סבלנות להיות בבית, את אותו רצון עז לצאת קצת ולנשום אוויר צח ממקום אחר (לחזור לעבודה, כמו שאמרת).
תיהי חזקה ואל תשפטי את עצמך. את בסדר גמור. תחושותיך הינן תחושות לגיטימיות ומובנות בהחלט!
אני רוצה להגיד לך שוב תודה ענקית על תגובתך הכנה. אז תודה ו... אל תרדי על עצמך- את מקסימה!

הי דפנה ,

בכיף.. אני שמחה שהצלחתי לעודד אותך

לצערי אני לא מכירה נשים באזור ירושלים
אני אתן לך מספר טלפון של מטפלת שאני אישית מאד אוהבת מאזור הצפון , כדאי לדבר איתה אולי היא מכירה מטפלות מאזורך .
קוראים לה יסמין זיו שחם-050-7266495

שיהיה בהצלחה
הילה

אהלן דנה ,

קודם כל מזל טוב !!
אני גם מכירה את התופעה והאמת שזה מלחיץ נורא ובכלל כל מה שנוגע לקטנטנים שלנו זה כל כך מלחיץ .
אני ממליצה לך ולבן זוגך ללכת ללמוד קורס עזרה ראשונה לתינוקות , זה ייתן לכם תחושת שליטה וזה יוריד את מפלס החרדה בקורס הם נותנים כלים לכל מיני מצבים .
את דיברת עם הרופאיםוהם אמרו לך שלא יכול לקרות משהו ..אז זה כבר מרגיע מאד .. ואם יש בך פחד להיות איתה אני ממליצה על עזרה לפחות לשבוע הקרוב(אמא, סבתא, דודה, חברה)שיהיו איתכן , התחושה שיש איתך עוד מישהו יכולה לעזור ואז אולי יהיה לך יותר קל להתמודד ואני מבטיחה שאחרי שבוע כזה , הלחץ והפחד יעברו .

בהצלחה
הילה

תמי בוקר טוב,
מזל טוב על הקטנה.
כמה דברים עולים לי בראש ואני אשתף אותך. ראשית הייתי פונה ליועצת ההנקה שליוותה אותך ושואלת אותה אם היא תוכל ללמד אותך "האכלה איטית" מבקבוק, זו שיטה פשוטה ומומלצת מאוד להאכלה מבקבוק שבה התינוקת קובעת את הקצב, ולא הכל נכנס "בבום" לקיבה ויוצר לחץ ועוד יותר גזים.
שנית הייתי פונה לרופא הילדים שלכם על מנת לוודא שהיא לא סובלת מריפלוקס או אלרגית לחלב פרה או להיפך לסויה, תלוי מה את נותנת לה כרגע. אולי אלרגיה כלשהיא עושה את כל העניין הרבה יותר קשה.

והדבר השלישי הוא, כמי שמנחה קבוצות לאמהות ותינוקות אני יודעת לומר לך שאנחנו מתורגלות להנחות כמעט בכל מצב. לכי לקבוצה בלי לחשוב פעמיים בכלל זה אחד המקומות בהם אף אחד לא יעיר לך, לא יסתכל עליך בעין עקומה או כל דבר אחר כשהיא תבכה להיפך, תקבלי עצות ועזרה ותרגישי יחד עם הקטנה הכי מוכלת שאפשר.
אין מה לעשות תינוקות בוכים, זו הדרך שלהם לתקשר ולהגיד לעולם את שעובר עליהם גם אם לא תמיד זה נוח לנו וזה מה שהקטנה שלך עושה, כמה נורמלי!
במסגרת הקבוצה את יכולה לעמוד, להרים, לנחם לעשות הכל. זו מסגרת שמאפשרת ומעודדת זאת.
אני מאמינה שבמסגרת הקבוצה את תמצאי גם שהתחושות והרגשות שתארת שהם כ"כ לגיטמית ונורמליים הם רגשות שעוברים על הרבה מאוד אמהות, כל אחת וסיבותיה היא. השאלה מה עושים עם זה. תפקידה של המנחה לעזור לך לקבל את התחושות ולתעל אותם למקומות הנכונים.
תהני תהני תהני!!!!!

ימים טובים
עינת אהרן

תמי יקרה,
אם רק היית יודעת כמה את לא לבד....כמה המילים שיוצאות מבין ידיך הן מילים שאני שומעת בסתר בין 4 קירות מיולדות כמעט מידי יום.
הניפוץ של הפנטזיה הגדולה שלאחר הלידה עם כל הציפיות שהולכות ומתפוגגות יחד עם גלי העייפות והתסכול.
בן הזוג שעכשיו הוא גם אבא, איש משתנה.
תחושות חדשות, לא מוכרות אולי מאיימות.
תינוקת מתוקה ומקסימה שלא מצליחה לינוק.
תפרים, טחורים, דמעות ועוד דמעות.
כן נשמע מוכר מאוד מאוד. כן את לא לבד!

אמאלה, יאמר לזכותך שאת במודעות מוכנה לעמוד מול המציאות, לתת לה שם ומילים, לשאול מה עושים. כל הכבוד לך.

כמה טיפים קטנים לאמא גדולה מהחיים -
ראשית אם אובחנה לשון קשורה ושפתיים קשורות אצל בתך יש לכך פתרונות!! אין סיבה לא לטפל. את מוזמנת ליצור קשר ואפנה אותך למקמות המתאימים ואם יתאים לכם לטפל ייתכן מאוד שתצליחו לזכות בהנקה כמו שאת רוצה.

לא להתמודד לבד - לראות ממי ומאיפה את יכולה לגייס כל עזרה כדי לשתף, לחלוק, לנוח, להתאושש, לאכול, לבכות יחד, לדבר . חברות, סבתא במשרה יותר מלאה ואני לא יכולה מלהמנע מלהמליץ בחום מלווה לאחר לידה. זו בדיוק העבודה שאנו עושות. את מוזמנת ליצור קשר ואספר לך יותר, לפעמים כמה פגישות משנות תמונה שלמה.

ממליצה בחום להתחיל לחפש באזור מגורייך קבוצה לאמהות ותינוקות. קבוצה כזו היא מקור לשיתוף, למידה, חברה ממש הכל . אשמח לעזור לך לחפש כזו.

ובסוף לידה אמהות הן התחלה של דרך אחרת, חדשה, מאתגרת תני לעצמך את הקרדיט לסלוח לעצמך, לנוח, לקבל את השינוי, לאהוב את הקטנה שלך, את האמא שמתגלה בך. את רק שבועיים אחרי לידה הכל כ"כ טרי. לנשום, הרבה לנשום ולשתף.

ימים טובים
עינת

את מתארת מילה במילה את מה שאני חשה בימים אלה, חודש אחרי הלידה.
אני מתנחמת בידיעה שרבות וטובות עברו זאת לפנינו ואמרו שאחרי חודשיים שלושה הכל הופך להיות קל יותר ונהיית סוג של שגרה...אני מחכה לרגע הזה בכליון עיניים.

מה שכן, כדאי לדעתי לשוחח עם בעלך כשהילדה ישנה ואת אחרי מקלחת, רגועה, בגילוי לב, להסביר שאת מאושרת, אך יחד עם זאת מוצפת הורמונים, מחשבות, רגשות ועוד לא הספקת לעכל את חוויית הלידה, שלא לדבר על תקופת ההריון שפתאום הסתיים...
ברגע שתעשי זאת, אני בטוחה שהוא יבין יותר וינסה להקל עליך במה שיוכל (כדאי גם לפרט במה יכול לעזור לך, גם אם מדובר בפינוי הכלים למדיח..).

בתקווה שכל יום יהיה יותר קל ומהנה מקודמו והתאוששות מהירה,
קרן

נחמד לדעת שיש מישהו שמבין מה עובר עליך.
אני מניחה שהזמן עושה את שלו.
לא שאני חושבת שהאמהות נהיית יותר קלה עם הזמן, אבל הזמן כנראה ייתן עוד קצת הסתגלות וחוזקה וגיוס מאגרי כוח.
אתן רק מחזקות את הצורך לשתף, לחלוק עם האהובים שלנו את הקשיים
למרות שלפעמים זה לא אידיאלי לשמוע.
תודה רבה.

סאני, אני בטוחה שזה באמת מתסכל כ"כ לרצות להניק ולהתקל בקושי כמו שאת מתארת. אני מניחה שנפגשת עם יועצות הנקה שקבלת עליהן המלצות, לא אשאל מי הן אך בשלב זה אם את מרגישה שניסית הכל ועדין הבעיות נשארו אני ממליצה בחום ללכת ליועצת הנקה מוסמכת שהיא גם רופאה. זו שאני מכירה וממליצה היא ד"ר מירי ליבוביץ, יש לה קליניקה מצויינת באודים. תוכלי למצוא את הפרטים שלה באינרנט, יש לה אתר.
מירי תוכל לאתר ללא ספק אם יש בעיה במבנה הפה של הקטנה, משהו בזרימת הדם אצלך, אולי פטריה או כל סיבה אפשרית אחרת לכאבים והתחושות שאת מתארת. שווה לנסות!!!!

כל הכבוד לך על המאמצים ובהצלחה.
עינת

לור יקרה,
הפחדים והחששות שלך הם טבעיים ונורמליים. אני לא מכירה אמא אחת שאין לה חששות לפני הלידה. כל לידה מביאה איתה סיפור אחר, כל ילד מביא איתו עולם חדש ולכן לא בהכרח נמה שעברת בפעם הראשונה יחזור על עצמו גם הפעם!

ציינת שאת מאוד מחוברת להריון הזה, לעובר שברחמך, שהפעם את לא פוחדת להזיק לטפל כמו בפעם הראשונה, והפעם את כבר יודעת מה זה להיות אמא. זו נקודת התחלה כ"כ משמעותית לתחילת ההורות מספר 2 שלך. כמו שציינת את בוגרת יותר, מנוסה יותר אחרת.

אני מניחה שלקראת הלידה הראשונה עשית הכנות כאלה ואחרות, אולי קורס הכנה ללידה, קניות לתינוקת ועוד. עכשו תעשי הכנות לקראת הלידה השניה שאת כבר יודעת מה את צריכה ומה לא. תדאגי שהמקרר יהיה מלא מבעוד מועד. שריני מי האנשים שיהיו שם לעזור לך בשבועות אחרי - בעל, אמא, חברות, דולה פוסט-פרטום. כל עזרה היא חיונית ולגיטימית תרשי לעצמך. אני חייבת לספר לך שאני כדולה פוסט פרטום (מלווה לאחר לידה) מגיעה המון ליולדות שפשוט מקבלות אותי במתנה ממשפחה חברים ואפילו מקום עבודה. אני בטוחה שאנשים ישמחו לאסוף כסף ולתת לך דברים חיונים ופרקטיים יותר מעוד בגד, צעצוע או זר פרחים...תחשבי על זה!

תחשבי מה הדברים שעושים לך טוב ותדאגי שיהיו זמינים לך אחרי הלידה.

תדאגי שתהייה לך עזרה מתאימה כשהגדולה בבית, ביביסיטר, סבתא, אבא כל אחד אחר שיאפשר לך גם זמן איכות עם הילדה השניה שלך.

הייתי שוקלת לעשות אפילו תהליך של איבוד הלידה הקודמת על מנת להגיע ללידה הזו רגועה ובטוחה יותר!

אמהות היא תהליך של הסתגלות ושינוי מידי יום ואת יודעת שאת יודעת לעשות את זה, זה עוד שינוי זה עוד משהו שיצריך למידה והסתגלות.
עזרה עזרה עזרה זה מפתח הקסמים בעייני!

לידה קלה והרבה בהצלחה. את מוזמנת ליצור קשר ולקבל המלצות על אנשי מקצוע מתאימים שיהיו לצידך.

ימים טובים
עינת

קודם כל תודה על התשובה, רואים שאת בן אדם מקסים ומתחשב. נורא מתאים לך להיות דולה.
את כנראה צודקת ואני כל הזמן אומרת לעצמי את הדברים האלה אבל משום מה זה לא עוזר לי להירגע. אני עדיין בתסביך של אחרי הלידה הראשונה. (ושתביני הלידה הראשונה הייתה בשבילי חוויה בכל מלוא המשמעות של המילה, צאוד נהניתי -כמובן עם הרבה כאבים- אבל בכל זאת חוויה.) וכך מצד אחד פוחדת שאני לא אצליח "לשחזר את ההצלחה" שהלידה הזו תהיה יותר כואבת או שמא חלילה משהו יסתבך ומצד שני גם פוחדת ממה שבא אחרי שהכל יחזור על עצמו וכל איבוד השליטה ותחושת הריקנות יחזרו.

אמרת משהו על תהליך איבוד לידה ראשונה, אפשר לדעת מה זה? וחוץ מזה מאיזה איזור את?

תודה רבה לך מקרב לב

הי לור , מצטרפת לעינת בכל מילה...

ומשהו קטן ממני - ממליצה בחום לא לוותר על עיבוד לידה וכמובן על שיחות עם אשת מקצוע על היום שאחרי , על הפחדים , החששות ..

יש מטפלות בדמיון מודרך NLP שעושות נפלא , ניתן ע"י טיפול כזה להשתחרר מפחדים וחששות ולבוא יותר מוכנות ללידה ולהורות
אם תרצי המלצה באזור הצפון , יש מישהי נפלאה בשם יסמין זיו שחם מקיבוץ רמת השופט , מטפלת מעולה !!!! ואם את מאזור אחר שווה להתקשר אליה ולקבל המלצות על מטפלות בתחום.

שיהיה המון בהצלחה
הילה שקד

לור יקרה,
שמחה שהמילים שלי מחלחלות אליך וכל הכבוד לך שאת מוכנה לעשות הכנה לעצמך על מנת להכנס יותר רגועה לאמהות מספר 2....את מאמינה אמא לשניים איזה כייף!

בנוסף יש נשות מקצוע מעולות שאני מכירה שעושות עבודה של עיבוד וקבלת הלידה שהייתה בדרכים שונות. העיבוד מאפשר בעצם לעבד את שהיה , לקבל, להשלים ולהבין איך ממשיכים הלאה מחוזקת יותר. ממליצה בחום! (אגב זה לא אומר שצריך פה תהליך של חודשים ואלפי פגישות זה יכול להיות משהו נקודתי וקצר, תלוי בך).

אני עובדת באזור חיפה-חדרה-טבריה והיו לא מעט פעמים שהגעתי גם רחוק יותר (ספרתי לך שהמוטו שלי שאני נמצאת בכל מקום שיש יולדת שצריכה עזרה...:) ) אני לא יכולה לחשוב על כך שיש משהי שצריכה עזרה והיא לבד!

אם מתאים אפשר לשוחח ואם את גרה רחוק יותר אשמח לעזור לך למצוא אשת מקצוע אחרת טובה, עם ניסיון ומקצועיות.


יקרה שיהיה באמת הרבה בהצלחה ותעדכני מה קורה איתך.

יום נפלא
עינת

אבא שהם בוקר טוב,
קודם כל מזל-טוב להולדת הבת. אני שמחה לשמוע שהקטנה בסדר בריאה, עכשיו צריך לטפל בגדולה...
אני תמיד מעריכה אבות ששואלים ומתענינים, כל הכבוד לך זה לא מובן מאליו!

לידה טראומתית עלולנ לגרור אחריה קשיים לא פשוטים ליולדת הן מבחינת ההתאוששות הפיזית והן הרגשית. אני ממליצה לכם בחום לפנות עוד היום לעזרה שתוכל להקל על אשתך ועליך ותוכל ללמד ולתמוך בכם בתקופה זו.
יש יועצות ומדריכות הנקה שמלמדות ומיעצות בכל התחום של הנקה.
יש מלוות לאחר לידה כמוני, מזמינה אותך להכנס לאתר שלי לקרוא על התפקיד שלנו, אני חושבת שזה יכול להיות לכם פתרון נפלא.
יש קבוצות תמיכה לאמהות ותינוקות, זהו מקום מצויין לשיתוף, למידה ותמיכה. ממליצה בחום.

יש פה הרבה התמודדות, מהסוג שאי אפשר לדמיין עד שהתינוק מגיע. אני מזמינה אותך ליצור קשר או לכתוב לי מאיזה איזור אתם ואעזור לך למצוא את אנשי המקצוע המתאימים והטובים ביותר שיוכלו לתמוך ולעזור.


ימים טובים
עינת אהרן

עינת שלום,

ראשית תודה על המחמאות אך בנקודה הזו מרכז הפוקוס שלי ושל כל המשפחה הוא אישתי והצרכים שלה.
למרות שאישתי אומרת שהיא תעבור את זה אני רוצה לוודא שזה אכן יעשה בצורה מוגנת ותקינה.
כל המשפחה נרתמה למשימה ואנחנו נקיף אותה בכל מה שצריך.
אנחנו גרים בכפר סבא ואשמח לדעת עם מי? איפה? ואיך ניתן ליצור קשר עם גורמים - בין אם אנשים ספציפיים או פורומים או קבוצות - שיוכלו לעזור לנו להתמודד עם השינוי האדיר שחל בחיינו.

המון תודה על כל העזרה.
מחכה לתשובתך.

שהם

שהם שלום,
בינתיים אני נותנת לך 3 מספרי טלפון של קולגות שלי שעובדות באזור כפר סבא (אני צפונית ולכן לצערי לא מציעה לך את עזרתי הישירה).
3 נשות המקצוע הן מלוות לאחר לידה שיוכלו להסביר לך בשיחה מה הן יכולות לתת לכם ומי הקבוצות או אנשי מקצוע נוספים אם תצטרכו יש באזור שלכם.

אתה יותר ממוזמן לומר להן שאני הפנתי אותך אליהן!!!!

חגית בלאו 054-3005844
אודיל 054-2455815
ליאת קלינג 054-2228703

אם אתה עדין צריך עוד דברים אל תהסס לפנות שוב.

ימים טובים ורגועים (ושוב מחזקת אותך ואת אשתך!!!)
עינת אהרן

בוקר טוב,
מאוד יכול להיות שהבת שלך עוברת כרגע "קפיצת גדילה", זה אומר כמה ימים טובים שהתינוק מבקש יותר הנקות על מנת להגדיל את הכמויות ואז נדמה שהוא "כאילו" לא יורד מהשד. תינוקות עושים את הקפיצה הזו סביב גיל 3 שבועות בפעם הראשונה. שימי לב שהעליה במשקל ממשיכה, יציאות תקינות וכו'.
חוץ מזה נדמה שיש לך תינוקת נורמלית שמבינה פתאום שהיא כבר לא ברחם אלא באיזה עולם חדש מלא רעשים, ריחות ותחושות וצריכה את אמא קרוב אליה על מנת להרגיש את הביטחון שהיא זקוקה לו.
זה אומנם מאוד מתיש ולא פשוט אך נורמלי וזה הזמן למצוא עזרה מתאימים!!!!
במקביל אולי היא יותר סובלת מגזים ולכן חשה חוסר שקט, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה על מנת לוודא שההנקה יעילה וטובה, להתייעץ עם איש מקצוע אחר איך להקל עם הגזים.
מוצץ - רוב התינוקות שאני מכירה בהתחלה ממש לא ששים לקחת מוצץ ויש פה מידה של עקשנות שלך אז לשיקולך.

רק טוב
עינת

הנה מצאתי לך משהו נסי נראה לי שווה http://www.darmayoga.co.il/laleche.htm
אשמח אם תספרי לי את התרשמותך מהמקום כי אני לא מכירה רק קבלתי המלצות מקולגות.

כל הכבוד על הצעד שאת עושה בטוחה שתהני.
אם אקבל המלצות נוספות אעביר לך אותן.

יום נפלא
עינת

והנה עוד המלצה תמרה מרחובות והנה הטלפון שלה 0544966918
בהצלחה

לעינת תודה רבה על התגובה,
אני רואה שהרבה מבקשות הפניות לקבוצות תמיכה, האם יש לך אפשרות להמליץ גם לי למי לפנות לגבי קבוצה ביפו או ת"א? תודה

לגבי ההפנייה אז שוב תודה

אני ממליצה לך לפנות בהקדם לרופא הנשים שלך.
במקביל מעבירה את שאלתך לפורום גניקולוגיה.
תרגישי טוב
עינת

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_גניקולוגיה_רפואת_נשים' id=link]גניקולוגיה - רפואת נשים[/a].