פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

לרוב גברים נותים להיוולד אם יתרון כוח על נשים אבל אימונים אינטנסיבים יכולים לחפות על זה,
לא חסר אונסים שמיתבצעים באמצעות איומים אם סכין והרבה נשים הצליחו להיתגבר על האנס וניצלו.

לצערי, אין מקומות רבים כאלה. באזור הצפון ישנו טיפול בפוגעים במכון איתן, וכן קיים טיפול בשירות מבחן למבוגרים. לגבי הפניות נוספות, ניתן לברר בעל"מ. הם מטפלים בנוער, אך יש להם מידע גם על טיפול במבוגרים.

בהצלחה

רונית

שלום רב, מדבריך עולה כי בשנים מאוד משמעותיות בחייך, עברת מקרים רבים של חציית גבולות מיניים, על ידי אנשים שונים בתוך המשפחה. מצב כזה יוצא תחושת חוסר אונים למול מציאות לא מגנה, וכנראה שההשפעה ממשיכה ללוות אותך עד לשלב זה בחייך. על רקע זה ניתן להבין את החרדות שמשהו יקרה לאנשים קרובים לך, כי מנסיונך את מבינה שהעולם אינו בטוח ודברים יכולים לקרות, גם כשלא רוצים בהם. אין ספק שאינך אשמה ואין לך אחריות לגבי הפגיעות שניגרמו לך. יחד עם זה בהחלט מגיעה לך לקבל טיפול שיאפשר לך להשתחרר מהחשיבה שהעולם אינו מקום בטוח ודברים קשים יכולים לקרות כל הזמן. אני מציעה לך לנסות לקבל טיפול במקום מגורייך - בהחלט מגיעה לך להרגיש טוב יותר, רונית.

מה זה אלימות אפשר לדעת למה את מיתכוונת?,אם את לא רוצה אל תעשי סקס אם כן אז תעשי אם עשית סקס למרות שלא רצית(למה לא מבין) אז זאת בעיה שלך ואף אחד לא אנס אותך מיצתער אבל ככה זה.

אין לך מושג כמה לחץ נשים יכולות להרגיש כדי לקיים יחסי מיין. לפעמים אלימות יכולה לבוא בכל מיני צורות, אבל זה לא משהוש נאי מצפה שאתה תבין. שוביניסט

לעשות סקס למרות שלא רצתה זאת בעיה שלה,גם נשים מפעילות ליפעמים לחץ אם הגבר לא ממש רוצה (הייתה לי חברה היו פעמים שלא היה באלי והיא לחצה לא קצת ועדיין לא שכבתי איתה)
לחץ או לא אם היא מסכימה ומוותרת למרות שהיא לא רוצה זאת בעיה שלה.

אתה גבר אז לא תבין

את הלכת אליו הביתה... אחרי יומיים של היכרות... לא הכרת אותו לעומק. למי את באה בטענות? מישהו הכריח אותך לבוא אליו? את ילדה בת 10? מה ציפית לעשות אצלו בבית? לשחק דוקים? מספיק כבר עם הבכיינות הזו. רציתי לא רציתי.

ותאמיני לי אני בחורה. לא גבר מתחזה.

זה קורה לעתים קרובות לנשים רבות. מתוך חשש, אי נעימות ולעתים פחד נמנעים מלהגיב ומחכים שהכל יגמר. זה כאילו שתפת פעולה באונס עצמך. הבחור לא באמת מבין שלא רצית ומבחינתו על פי הקודים שלו חושב שהכל בסדר. חשוב שתזהי את הסימנים מהתחלה ותחליטי מה את רוצה.
רחל

שלום לך, אין ספק שעברת ארוע קשה. קצת חסרים לי פרטים כדי להחליט אם היה כאן מקרה אונס. האם זוהי פגישה ראשונה? מהו טיב הקשר? כיצד נכפו עלייך היחסים המיניים? יחד עם זאת, אני בהחלט סומכת על התחושה הסובייקטיבית שלך ולכן נראה לי הגיוני לפנות למרכז סיוע במקום מגורייך, ולבקש התייעצות עם מתנדבת מפרויקט לווי בהליך הפלילי. היא תוכל לסייע לך בתהליך קבלת ההחלטה כיצד להתנהל. בהצלחה רונית

שלא הכי רצתה זה היה בהסכמה שלה אל תנסו לסלף את זה לאונס כי זה לא,בסך הכל עשתה סקס מי מת בישביל מה כל זה

היא רק תעשה בושות לעצמה...

לפני שאת הולכת לבית של גבר - תחשבי פעמיים. את רוצה לצאת איתו? יש מקומות ניטרליים. לא בבית שלו. רצית ללכת אליו הביתה? קחי בחשבון שהוא ירצה שתפסקי רגליים מותק. אין מה לעשות. על איזה אונס אתן מדברות. מספיק כבר עם הפמיניזם הרדיקלי הזה. נמאס.

מה כל כך כואב לך ששכבת איתו למה לעשות סצנות?.

התגובות כאן מזעזעות.

גם אם לא אמרה לא מפורשות, אבל הגבר יודע שהיא לא רוצה, והוא תמידדדד יודע. כשהיא באמת באמת לא רוצה. אז הוא יודע שהוא אונס אותה, כי היא משותקת, כי היא מפחדת, כי בסופו של דבר אולי היא בכלל הגיעה אליו הביתה כי הוא לחץ עליה ואין לה כח להתנגד ללחץ. מאלף סיבות. לא חשוב מה הבעיה שלה. אבל אם היה כאן אונס הוא יודע. בזה אני בטוח.

מישהו אחר וליקרוא לו את המחשבות לרוב אדם שמסכים לעשות משהו בדרך כלל רוצה,ואין פה שום אונס היא עשתה את זה בהסכמה שלה אם אין לה כל כך רצון להיתנגד זאת באמת הבעיה שלה אין מה לעשות מה הוא ידע לא ידע (מה שסביר להניח שלא ידע) זה לא משנה ביכלל,לדעתי את צריכה לשנות גישה בנוגע למין טיפה להישתחרר לא הזיק לאף אחד אם היית מנסה להינות לשם שינוי מהסקס בימקום "להיכנע" ו"לעשות טובה" היית מרגישה הרבה יותר טוב אם עצמך.

שלום רב,

נשמע שאכן בגיל מאוד משמעותי, עברת פגיעות לא פשוטות. יחד עם זאת טוב לקרוא על העובדה שאת ממשיכה לפתח את חייך.
מנקודת ראותי, הקושי המיני נובע מהפגיעות שעברת, ולא מבעיות "טכניות" סביב נושא המיניות. נראה לי שעיבוד נכון של הפגיעות, ועבודה סביב נושא של אינטימיות, אמון ומיניות, בטיפול עם פסיכולוג, יעשו את העבודה.

בהצלחה

רונית

הי
ילדה בת 5 היא רק בת 5
גם אם מבינה שלא בסדר, אם לא רוצה , או אפילו נהנית מהסוד, החוויה או טובות ההנה, התובנות שלה הן ברמת גיל 5 , היכולת להגיב היא לא של מבוגר והמבוכה והבושה גדולים. התגובה של אמך היא בדרך כלל תגובת בהלה של הורה שמגלה שילדו חווה משהו אסור או טראומטי.
רחל

שלום,

נשמע שכרגע ישנם שני גורמים שמקשים עליך - האחד נעוץ בתגובת אימך והשני בספק שמלווה אותך.
אין ספק שילדה בת 5 אינה אמורה להבין מהם גבולות הגוף. היום, כשיש מודעות רבה יותר לנושא, מלמדים זאת כבר בגני ילדים, אולם זה דבר חדש.
ברור שלא הבנת ובודאי שלא התנגדת. השכן הוא זה שאחראי והוא זה שידע שמה שעשה אסור ופוגע. השאלה של אימך גם היא ממקום של חוסר הבנה ונסיון לרמוז כאילו האחריות היתה שלך.
חד משמעית, האחריות אינה עליך אלא על השכן ושחוב להבין זאת.

שלך,

רונית

העזרה הגדולה ביותר שאת יכולה לתת לעצמך והתנהגות אחראית תהיה מצדך לנסות לשתף את ההורים וללכת לטיפול. לא לחכות. כפי שאת נשמעת ישנם סימנים מקדימים שאת לא מזהה כסימנים מסכנים ונכנסת למילכוד מסוכן. אל תחכי - תפני לייעוץ.
רחל

שלום לך,
עצם כתיבתך מראה שאת רוצה שינוי, ושאת מבינה את ההשלכות של הדברים שעברו עליך.
ראשית, חשוב שתביני שהסוד מעצים את התחושות הקשות ולכן חשוב לשתף אדם שאת סומכת עליו. מעבר לכך, אני יכולה להבין את הקושי הראשוני ללכת לטיפול, אלא שבקשר טיפולי טוב נוצרת תחושת קירבה וקבלה, שמאפשרת בעקבותיה את הפתיחות. חבל לותר על תהליך כזה.

שלך,

רונית

ראשית כול רציתי לחזק אותך שיש אור בקצה המנהרה
שתדעי שאני בחורה בת 24 אם חד הורית לשלושה ילדיםפ עברתי לצערי אונס
ואני אומרת לך אני הייתי באותו מצב לא ידעתי מה לעשות ולמי כן לספר??
אני מאד ממליצה לך להיתקשר למוקד ניפגעות במספר 1202
יש שם בחורות ונשים מקסימות
שם את יכולה לספר הכול כולם יקשיבו רק לך ויצדיקו אותך
הם גם יכולות לייעץ לך מה ואיך לעשות
הם מלוות גם בהליך פלילי כשצריך
אותי הם מלוות עד היום אני מאד ממליצה לך את תרגישי מאד מוגנת
הם מדהימות!!!!!!

ושכחתי להוסיף שאשמח מאאאד
לשמוע מימך אני חושבת שאוכל לחזק אותך אני כבר מאחורי זה
ואשמח מאד לעזור ולדבר איתך על הכול
אים תרצי אני במייל שלי
[email protected]

גם אם הייתם שניכם שיכורים והיא חשה שהשתתפה בפעילות מינית שלא רצתה אך היתה חסרת כוח או אנרגיה להתנגד מבחינתה היה ניצול או אונס. אם לא התנגדה או התנגדה והתייחסת לכך כחלק מן המשחק המקדים, מבחינתה חדרת לתחום פרטי. אני מבינה את תחושתך. אני מציעה כי מעבר להתנצלות תציע לה ללכת במשותף לשיחת ייעוץ באחד ממרכזי הסיוע. עצם הליכתך אתה יסייע לה להתגבר על מה שקרה ולך על תחושותיך.
רחל

שתיהם היו שיכורים עשו סקס ו... למה הוא אנס אותה אולי היא אנסה אותו? שניהם היו שיכורים מרגיז שנשים חושבות שהם "נותנות" בסקס,למה היא לא חדרה לפרטיות שלו? אפשר להציג את זה גם ככה מה הקטע להיתנצל על זה שהם שכבו שיכורים או לא שניהם היו שיכורים מה היא עושה עניין מיזה?!.

אחד הדברים שחשוב להבין הוא מהי התוצאה של קשר מיני תחת השפעת שכרות - ואין ספק שיש בכך סיכון. בשיחה איתה צריך לשמוע אותה ולא רק לשכנע אותה שזה לא היה אונס. מסתבר שבחוויה שלה היה משהו חודרני - ורק שיחה פתוחה וקשובה יכולה להבהיר.

רונית.

לצערי אני לא מכירה מקום כזה. כדאי לבדוק במרכזי הסיוע.
רחל

שלום לך,
במידה ואת גרה באזור הצפון, את יכולה לברר במכון איתן, בהנהלת שרי עוז. במידה ולא, האפשרויות היחידות הינן רק קבוצות במרכזי הסיוע. בחיפה קיימת גם אפשרות לקבלת מתנדבת לתמיכה במרכז אשה לאשה - פרויקט בהנהלת אורה אדם. תוכלי להתקשר בעניין לחנה אבני ילפון 0545925990.

רונית

תגישי נגדו תביעה, תפשטי את עורו ותוציאי ממנו כל גרוש, תעשי לו בושות בכל העיר, תפרסמי אותו ואת החנות שלו שיפשוט רגל ומשפחתו תרעב ללחם, שכולם ידעו שהוא חרמן בלתי נלאה וסוטה מין רק כי הוא אמר לך מכות בתחת.


אפשר לחשוב מה אמר לך.
את לא חושבת שהגזמת קצת?

שלום לך,

אין ספק שדרך הפניה נשמעת חוצת גבולות, ובהחלט בקטגוריה של הטרדה. אלא שבהיבט החוקי אינני בטוחה שאמירה חד פעמית (גם אם בתוכנה היא בבירור הטרדה) נכנסת בקטגוריה של הטרדה מינית. כדאי לברר זאת עם מומחים בתחום המשפטי.

רונית

שלום לך גל,
אירוע כפי שתארת בגיל צעיר ובמיוחד אם קרה בגיל ההתבגרות או תחילת גיל ההתבגרות מעורר הרבה סימני שאלה אצל הנפגע. ההלם והאלם הראשונים מעצם המעשה מוןנעים אפשרות תגובה. לכן הכעס על העצמי בנקודה זו אין לו למעשה על מה להסתמך כיון שהגוף הופך לקפוא ומנותק מהרגש או מחשיבה מסודרת המאפשרת פעילות. מגע של אחר מעורר תחושות ורגשות שונים מתיעוב וגועל ועד עוררות פיזית, כל קשת התחושות המתעוררות יכולות להביא לכעס נגד העצמי. אבל זכור, מי שעשה הוא התוקף והאחריות עליו. הקורבן שמעורב במיוחד אם האירוע בלתי צפוי אין לו אחריות אפילו לא במשמעות של בריחה. הבריחה האוטומטית נעשית בראש בנקודת הזמן ההיא ולא מאפשרת בריחה ממשית מן המקום.
אני מציעה כי תגש לשיחות על הנושא על מנת להשתחרר מהזכרון והמחשבות המלוות אותך ולהפוך את הניסיון לאירוע שניתן עד כמה שיראה לך מוזר גם לצמוח ממנוו. אל תפחד להיות אתה- הרי להיות מישהו אחר אנחנו יכולים רק לזמן קצר.
בהצלחה
רחל

פנייתך ריגשה אותי וממש צר לי על מה שארע לך.

יש לי שאלה:

האם בזמנו שיתפת את הוריך או מישהו קרוב?

אסור לך להאשים את עצמך בשום אופן. אתה היית הילד, הקורבן,החסר ישע. הוא היה המבוגר והאקטיבי.

אני מאחלת לך שתרגיש טוב


שירה

שלום לך גל,
מדבריך עולה שעברת טראומה מורכבת באותו אירוע, בה נפגעת מינית. ברור לי כי הסודיות שלוותה אותך, ותחושת האשמה והאחריות שלקחת על עצמך לגבי האירוע, גרמו לך להסגר במהלך השנים. אתה מתייחס גם להשפעת הטראומה על קשר - ואתה בהחלט צודק.
במקביל - אתה מדבר על חלק נוסף בך, שאתה מצטער עליו. כנראה על חלק תוקפני או פגיע. ברור ממכתבך שאינך שלם עם המחירים שאתה משלם, על אותו אירוע בגיל 12. על מנת להמשיך הלאה ולהתמודד גם עם הצד הפגיע וגם עם החלק התוקפני, אני מאוד ממליצה על טיפול, שיתייחס לשני החלקים. טיפול טוב אינו מוחק את הטראומה, אך מאפשר לפתח חיים שאינם מוכתבים על ידיה.

רונית סדגר

שלום רב,
אני שומעת את המצוקה שעולה מתוך המכתב, וברור לי שעברת טראומות מיניות מורכבות וקשות במהלך החיים שלך - בתוך המשפחה ומחוץ לה.
יחד עם זאת, ברור שהיה נסיון טיפולי ממושך ומקצועי ללוות אותך, ואף הוסכם על מטפלת נוספת, במטרה לתת אפשרות שונה לתהליך הטיפול. קיימים מקרים בהם הטיפול מחזק דוקא חלקים פגועים, במקום לשקם את הצדדים החזקים, ובמקרים אלה פסיכותרפיה אינה מומלצת, אלא מערך שיחזק את החלקים התפקודיים. כפי שהסברנו, זה היה הרציונל, שגובש לאחר טיפול ממושך, וחשיבה מעמיקה על תרומתו.
מקוה שעם הזמן תוכלי להבין את ההחלטה, ולהשתמש במערך העומד לרשותך להמשך הדרך.

יותר אנושית.
אני לא היחידה שנפגעה ממכם.
משיחה אם חברותי שאף הן היו מטופלות במרכז
ניראה שאינכם יודעים לסיים קשרים.
זה לא הגיוני שאני ועוד 5 בנות שהסתיים לנו הטיפול באופן מפתיע
נפלנו לתוך משבר יותר עמוק.
חשבי על זה.
זה היה כול כך קשה לעשות בזמנו סיום בפעמים (שתי פגישות)
זה היה כול כך קשה לדווח למי שמטפל בי באוניברסיטה (שלא ידע דבר) שאתם מפסיקים את הטיפול.
היית חיבת להיות כה מרשעת כאשר אני הלכתי לויצו וביקשתי עזרה כהיטמותתי ולומר להן לשלוח אותי משם ושיש לי מספיק עזרה (כאשר אין לי כלום ולומר למרכז סיוע (5 חודשים אחרי שנאנסתי)שלא יתמכו בי.
מה שכתבת לי מובן לי ואף בחלקו מקובל (שאולי שיחות איתי לא היו הדרך) מה שמסביב שהיה לא מקובל אלי ולא היה מקובל על אף איש מיקצוע ושורדת שסיפרתי לה על מה שעשיתם לי , מיקצועי = בספק.
בי

שלום לך,
פעמים רבות, כאשר עוברים פגיעות ממושכות, מתגבשת דרך חשיבה (סכמה) שדרכה רואים את העולם בדרך מסוימת. דרך זו מקשה לראות את הדברים כפי שהם, והדבר מובן על רקע הפגיעה הטראומתית.
לא ידוע לי לגבי פונות אחרות ואיננו מסיימות טיפולים באופן מפתיע.
יתר המידע שאת מתייחסת אליו לגבי האוניברסיטה, ויצו וכדומה, פשוט אינו נכון.
ברור לי שאת כועסת, אך איני מוצאת לנכון להמשיך התכתבות כזו. נראה שהיא רק מעצימה את הרגישות והתפיסות הקיימות ממילא.

אני לא אכתובס יותר אני לא ארד לרמה שלך.
העלובה.
בי

כל שינוי בהתנהגות או שינוי רגשי עלול להצביע על טראומה שילד עבר. יחד עם זאת קשה לי לתת תשובה חד משמעית, משום שאיני יודעת מהו השלב ההתפתחותי של הילד, האם חל לאחרונה שינוי במערך חייו, או גורמים אחרים. גם אם היתה טראומה שגורמת לו לחשוש ממקלחת, זו לא בהכרח טראומה מינית. במידה ואת מודאגת כדאי ללכת להתייעצות.

רונית

שלום רב,

הקושי ביצירת קשר מיני עם גבר יכול להיות תוצאה או של אישיותך, או של מקרי ההטרדה שנחשפת אליהם. יתכן ומקרים אלה השאירו "סכמה" מסוימת, בה את מקשרת בין מיניות (שהיא חלק נפלא בקרבה) לבין פולשנות וחודרנות. במידה וזוהי הסיבה, כדאי להעזר בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי, שיעזור לראות קירבה כמשהו נעים, שגם מיניות היא חלק ממנו.

שלום סמדר,
האם שתפת את הפסיכולוגית המטפלת בך בפגיעה המינית שעברת? האם שתפת אותה בחתכים בידיים והפגיעה באף? מאד חשוב שתשתפי אותה בתחושה שאת מתה לאט לאט.
פציעה עצמית כפי שתיארת את פציעת האף וחתכים בידיים הינה התנהגות אופיינית במקרים של אנשים החשים שנאה לגופם אם בגלל שמישהו פגע בגופם ולכן חשים שגופם אינו "מבצרם" יותר, כמו בית ולכן פוגעים בו או שלא חשים את הגוף ומנסים לגרום לגוף להתעורר על ידי חתכים.
חשוב שתזכרי שאם מישהו זר פגע בך, את היית הקורבן. למה אם כן להצטרף אליו ולהמשיך במה שעשה לך? הרי על ידי פציעה של עצמך בעצמך את ממשיכה את מעשיו של הפוגע. לא מגיע לו שתצרפי למעשיו נגדך, לא?
ונקודה אחרונה, גוף אנחנו מקבלים רק אחד, אין חלקי חילוף. לא עדיף לשמור אם כן הדגם היחידי שיש לנו?
אני שוב מציעה שתשתפי את הפסיכולוגית שלך בכל התכנים שהעלית כאן על מנת שתוכל לסייע לך.
שיהיה לך ולגופך רק טוב.
רחל

שלום רב,
קראתי את ההודעה שלך, וברור היה לי שאת מתמודדת עם כאב רב ולאורך זמן. הקשר שאת מתארת בין הפגיעה והחודרנות באף, לבין הפגיעה המינית, לבין מחשבות על מוות, נראה בעיני ברור.
נראה כאילו הפגיעה המינית חברה אותך למצב של חוסר שליטה, ושאת מנסה להחזיר תחושת שליטה באמצעות העיסוק באף - אלא שזה לא עוזר.
אני חושבת שבודאי מגיעה לך עזרה. נגרמה לך פגיעה משמעותית. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר שיוכל לעזור לך להפסיק לפצוע את עצמך וכן להתמודד עם המחשבות על מוות. אפשר לעזור, וחשוב למצוא את בעל המקצוע הנכון לכך. לא מגיע לך להמשיך לסבול. שיהיה בהצלחה...