פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

עליזה שלום,
בחרת לעשות שינוי בגיל 57 ויזמת פירוק נישואים שלא היו לך טובים ואפילו אומללים. על לקיחת היוזמה הזאת וקבלת ההחלטה המאוד לא קלה הזאת מגיע לך "כל הכבוד" כי זה לחלוטין לא מובן מאליו לעשות מהלך שכזה בשלב הזה של החיים.
עכשיו שחייך השתנו עלייך להחליט מה את רוצה שיקרה לך עכשיו. האם את מעוניינת להכיר מישהו אחר? האם את מעוניינת לפתח את חוג החברות שלך? קבלי החלטה בנוגע להמששך הדרך שלך ועל איך את רוצה שיראו חייך והתחילי ליצעוד לעבר המטרה הזו... כשרוצים שמשהו יקרה שם דבר לא יעמוד בפנייך את רק צריכה להחליט.
לא כתבת אם את עובדת או נמצאת בבית רוב היום אך בוודאות תוכלי למלא את חייך במה שעושה לך טוב.

לגבי קבוצות תמיכה באזור השרון - אני מציעה לך לחפש באתרים רלוונטים.

בהצלחה,

מזל טוב על הגירושים
יש לך עוד ברירה, להתקין מצלמות בחדר ולאפשר לך להיות בשליטה על הנעשה,
וכן הוכחות אם ח"ו הוא לא מתנהג איתה כראוי, ואז כמובן ירחיקו אותה ממנו לצמיתות,
---
מצד שני ייתכן והוא מנסה להתחבר לילדה בצורה אבהית רגילה, ומשהו שם לא עובד נכון, או שהוא ניגש בלי בטחון, או שהיא היסטרית מזה שאת היסטרית---,
אני מציע לך לתת לו את הכבוד שמגיע לו, הרי הפגישה נעשית בבית של הורייך, תירגעי ותתני לו צ'אנס,
אם את עד כדי כך לא סומכת עליו, אז תתקיני מצלמות, הילדה שלך שווה את ההשקעה,
בהצלחה

יעל שלום,
חשוב שתמשיכי להקשיב לאינסטינקטים שלך, אם את חושבת שבתך לא מוגנת ובטוחה עלייך לפעול כדי לספק לה הגנה. אין סיבה שתחכי עד שהוא יילך כדי לבדוק את שלומה. כאשר את שומעת שהיא צורחת, תיכנסי לחדר ותבדקי מה קורה.
ייתכן שהוא לא יודע כיצד להתנהג או מה לעשות עם הילדה כשהיא צורחת, במקרה הזה את יכולה להציע לו עזרה וללמד אותו כיצד להרגיע את הילדה.
אם קורה משהו אחר שעשוי לפגוע בילדה, עלייך להתערב ולהגן על בתך כולל פנייה לרשויות.
מה שאני מנסה לומר הוא, שאסור לך להישאר במצב שאת חוששת לחייה או חושדת ש... אלא עלייך לדעת בוודאות שלא נשקפת לילדתך כל סכנה.
מדברייך נראה שחשוב לו לפגוש את הבת שלו אולי זאת הסיבה שהוא משתמש באיום בית המשפט, אבל גם לך יש את הזכות ללכת לכל גורם שתרצי (רווחה, בית-משפט, משטרה, עו"ד וכו') בדיוק כמו שיש לו. כדי לקבל עזרה,להתלונן, להתייעץ... אין לי מושג היכן עשית ברור, אבל הדברים אינם חייבים להיות חד משמעיים כפי שתארת אותם.

אני מאחלת לכם שתמצאו את הדרך לתקשר בשלום, לטובת הילדה.
בהצלחה, סיגלית גלאי.

תודה על התגובה המהירה אפשר לומר שקצת נרגעתי

במידה שיש במקום הישוב שלך, יעל, מחלקה לשירותים חברתיים, התייעצי איתם - על רקע חרדתך לשלום בתך בפגישות עם אבא שלה - אם לא מוטב שהפגישות יתקיימו בפיקוח/נוכחות של עובדת סוציאלית מיומנת. לשם כך הוקמו בכל רחבי-ישראל 'מרכזי-קשר' שבהם מתקיימות פגישות בין הורים לילדיהם במידה שיש חשש שלילד/ה נשקפת סכנה, או עלולה להווצר כזאת. אינני יודע אם די שעובדת-רווחה מוסמכת תקבע זאת, או שהיא צריכה להמליץ לבית משפט למשפחה (בדרך כלל - זה שבו נקבעו 'הסדרי-הראייה' הקשורים בגירושין), והוא משנה את החלטתו הקודמת או את ההסכם שהגעתם אליו לגבי מקום-הפגישות, תדירותן ומשכן. בכל מיקרה, גם אם בינתיים נרגעת קצת, בדקי בהקדם במחלקת השירותים החברתיים ברשות המקומית של ישוב מגורייך (מועצה מקומית, מועצה איזורית, או עירייה) את האפשרויות וההליכים, כדי שאם חלילה חששותייך יתעוררו שוב, כבר תדעי מה, איך ובעזרת מי לפעול, מייד ובלי שהות נוספת ! הכי חשוב, לפי התרשמותי מתאורך את הפגישות של האבא עם בתו/בתך, שיהיה אדם (רצוי, אם אפשר - מוסכם על שניכם !) שיהיה נוכח לפחות בפגישות הבאות, עד שתנוח דעתך וגם בתך תהיה יותר רגועה בפגישות !

משה שלום! אם אתה עדיין אוהב.. אולי יש אפשרות שתחזרו להיות משפחה לאחר שתקבלו עזרה??
אם החלטת שהפרידה היא סופית אז, לפי התיאור שלך אין מקום לבושה. כי ככל שתמשיך לפחד או להתבייש לשתף את הגורמים המתאימים, המצב עשוי להחמיר. לכן, אני ממליצה לך לאזור אומץ ולפנות לרווחה כדי לקבל הכוונה או סיוע מקצועי לגבי הילדה וגם עבור עצמך, בתחום הרגשי. (לאחר שתעבור את מחסום הבושה בפעם הראשונה, תיווכח לגלות שזה לא נורא כמו שחשבת..)
לא ברור לי מי ערך ביניכם את ההסכם (אם בכלל?!) בכל אופן כדאי שתדע מהם זכויותיך, ויתרה מזאת מומלץ שתסדירו ביניכם את ההסכם באופן חוקי כדי שלא תהיה נתון ללחצים שונים בהמשך. למרות כל מה שאתה עובר, חשוב שתמשיך לעבוד ולתפקד עבורך ועבור בתך, בדוק אם יש לך אפשרות לשתף בעבודה ייתכן שזה עשוי להקל עליך. בהצלחה.

שלום לי
האמת ראיון יפה ואנחנו ( לפחות אני ) לא נפריע אם זאת זיכרי שאתם לא לבד
גם אנחנו הנבגדים יפים חכמים גם לנו מגיע אושר ושמחה גם בנו פגעו גם לנו קשה לקום בבוקר
מה שכן תבדקי עם עצמך האם את לא מנציחה את המצב האם הדרך שלך לא צריכה להיות לחפש את האושר במקום אחר ולא בקבוצה בה הכאב הוא העניין המרכזי.
בדקי עם עצמך מדוע כל כך קשה לך ומה למעשה התחושות האלה משרתות אצלך?
לא אינני מבקר אותך אני מצדיע לך ומחזיק לך אצבעות ואפילו מנסה בדרכי שלי לעזור לך
ואולי אפילו רק להקל כי מי כמוני יודע עד כמה לא פשוט המצב בו את נימצאת
בהצלחה לכן בנות ישראל היקרות והלוואי ותגלו שהרעיון של לי דוקא כן יכול לעזור
והלוואי שיהיה לכן רק טוב
בהצלחה

אני חושבת שלא הבנתה אותי.אני מדברת על מפגשים אנושיים בלבד.כמו שאנכנו מתכתבים בפרום זה אז זה יהיה פנים מול פנים.זה יותר מרגיע שיש לך מישהו אנושי שמקשיב לך{חוץ מהפסכולוגים} זה אחרת לגמרי פוגשים חברות חדשות .כול אחת יוכלה להרגיע את השניה.אפילו ליטוף או חיבוק עוזר מאוד.אני מספרת את מה שאני מרגישה ושאהיתי רוצה .חיבוק ולישמוע בעוזנים שלי שאני לא לבד ואני לא אשמה שבעלי בגד בי אחריי 18 שנה .שוב בנות אני מביאה את מה שאני מרגישה אני תפסתי את בעלי בוגד לפני5 חודשים.ובישוילי זה רק קרה היום.אז מי שחושבת שזה מתאים לה אז בבקשה.בכול זואת אני מהדרום....בי

אותו איכסה, בשינוי אדרת, 15 שנות נישואין לפני 10 (!!!!) חודשים גיליתי והבן אלף עדיין אוחז בשנינו. איתך באש ובמים מבטיחה להביא הומור ופיצוחים......

הבנתי נכון פשוט אני חושב שלא נכון עבורך להיות בחברה שכל היום עסוקה בנושא אחד
ושהחיבור בא ממקום של בגידה
זו מחשבתי ומחשבתי בלבד וכמובן שזכותך לעשות מה שמתאים לך
בהצלחה
אגב גם אני מהדרום אולי יסתבר בסוף שאישתי ובעלך מכירים ?
סתם בדיחה שחורה

הי לי,

מצד אחד אני מזדהה עם מה שכתב לך שמחה. שפגישה כזאת רק תנציח את הכאב,לא תעזור לך (במקרים מסויימים לעבור הלאה)
מצד שני ,היא יכולה להיות לעזר רב בימים קשים -
לנשים יש כוח אדיר (לא תמיד אנחנו מודעות לזה) - גיבוש של קבוצה כזאת יכולה לתרום לכוח הנשי יכולה להעצים את האישה לתמוך, לרכך ולעזור לה ברגעים קשים.
כמו שכתבת - חיבוק,ליטוף.... עצם זה שאותם נשים מתמודדות עם אותה הבעיה.

כתבת שאת מהדרום - מבחינתי נראה לי שזו תהיה בעיה ....רחוק מאיזור מגוריי.....


האם זאת את לי - שיש לה תינוקת בבית ואת לא עובדת כרגע.? מה איתכם - האם הצלחת איכשהוא להגיע אל בעלך? האם את חושבת שוהא עדיין בוגד בך או שהוא הפסיק? עשית עם זה משהו?
סליחה על התחקור.

לפעמים בא לי - לקחת את כל הבוגדים הבוגדות - להכניס להם שכל בראש (או אפילו לטבול אותם ברותחין) - כל כך מתסכל (מילה עדינה) כל כך פוגע - מה הם חושבים שהם ירוויחו מזה -ריגוש רגעי,סקס טוב,אהבה טהורה -הכל פנטזיות ... הכל בראש שלהם..... (לא טוב להם בבית -שיעבדו על זה -צריך לעבוד ולהשקיע בזוגיות -
היום לצערי אני מבינה את זה.... כמובן שזה לא מצדיק בגידה
כמו שיוצאים לעבודה ועובדים קשה בשביל להביא פרנסה וכסף הביתה . יש דבר שהוא לא פחות חשוב לילדים למשפחה לזוג - זו אהבה הערכה כבוד אחד לשני - וצריך לעבוד ולהשקיע בזה להביא את השלווה והבטחון לבית.


יש לי רעיון -למפגשים - קבוצת בנות יושבת ומתכננת את הנקמה במאהבות - רעיון מושלם ......נלך ביחד אל כל אחת ואחת מהן ונעשה להם את המוות..שהם יצטערו על היום שהם פגשו את הבעלים שלנו.
ובל נשכח - את הבעלים ה'תכשיטים' היקרים שלנו- גם להם נכין איזה שהוא נקמה מתוקה שיעריכו מה יש להם בידייים... (ואאו לי זה נשמע טוב...טוב , אני רק משתעשעת במחשבה הזאת... )


שיהיה רק טוב.
אמו ואמן

אני יכול לקלל אותך בשבעים שפות למשך שעה שלימה בלי לחזור על קללה פעמיים !
אבל זה לא יעזור, לא לך ובטח לא לפותחת האשכול,
אנא ממך תשאיר את הגיגך בנושא הזה לאנשים עם קצת יותר רגישות,
בדבריך אתה מזהם את הסביבה, תזהר שלא תחנק מהגועל,,,---

נכנסתי הבוקר וקראתי את תגבותך.....תודה לך...העלת לי חיוך...
האמת, אתה לא שווה את התגובה..
אבל הייתי חייבת ,אתה מבין אותי.... כל כך פרגנת לי :עלובת נפש,פחדנית,מגיע לך...
איזה טוב לב יש בך... לא כל יום מוצאים אנשים כמוך.....טוב שקיימים אנשים כמוך בעולם..
אשתך (אם יש לך )זכתה בבן אדם -חבל על הזמן ,נאמן,מיוחד,לב רחב.....
כולי קנאה....

ועכשיו לעניינו-
מה גרם לך להיות ממורמר כזה .
בן אדם מסכן שאת כל החרא שלו צריך לשפוך על אנשים אחרים...
מה החיים עוללו לך ? רוצה לדבר על זה?
אנחנו מבטיחים לנסות לעזור לך - ולהיות יותר נחמדים ממך....תתחיל לשפוך...

אני באמת מרחמת עליך.
תפתח את הלב שלך - לכל אחד יש לב....
ותעבוד בבקשה על תיקון המידות שלך -יש לך הרבה עבודה....
כמובן, אם תצטרך עזרה אנחנו פה.....

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
ושלא תעמוד בנסיונות קשים.
יום מקסים.

אפילו אני לא גרמתי לכזו מהומה.......

כבוד........

אני מצעה לך ליקבור את הראש באדמה

תודה על העידוד והמילים החמות מנסה בכוח להמשיך הלאה .יש לי ימים טובים ויש ימים ולילות מאוד קשים.אני אותה לי מנשה להגיע ללב של בעלי אבל לא מצליחה אני ניזכרת בה ו דוחה אותי להתקרב לבעלי....מה שכואב לי אכשוב.שאני יודעת שהוא בגד בי עים גרושה עים ילדים ולא רק זה היא מכוערת ושמנה {לא צוחקת על זה}מה אני עד כדי כך היגעלתי אותך שרצתה לאחת כזו וליבגוד שאני חמודה ורזה וניראת יותר טוב ממנה.אני ניראת צעירה מאוד לגילי לפחות ב15 שנה פחות .למה למה זה קרה לי.אני בוכה אכשו כואבת לי הנשמה. מה אני עושה איתו אני לא יודעת.יש לי רגשות חזקים לבעלי אני לא מראה לו אני נאכלת בלב.יש לי בעיה אני רבה איתו הרבה וזה מוציא אותו מהכיליםאני יוכלה לשבת ולדבר אותו ופתואום איזי מילה לא במקום ויוצא לי עשן מהאוזנים מיתפוצצת עלו והנושא שלה עולה.ויש לי הרגשה שהוא מתחנן משהו לא יודעת מה .אולי להיפרד סופי..טוב אני יוצאת.אז בייי נדבר

לי שלום, אני מבינה את כאבך. כאשר אחד הצדדים נבגד והשני ממשיך להתנהל כאילו לא קרה דבר... הכאב באמת מתעצם. כאשר יש מצב מתמשך של התכחשות לפגיעה מתפתחים רגשות שליליים של טינה, נקמה, האשמה, כעס ועוד... המחיר של רגשות אלה, שהם מנציחים את המצב השלילי ולא מאפשרים שינוי במערכת היחסים.
אחרי בגידה עוברים תהליך דומה לתהליך של "אבל"משהו שהיה קיים קודם בזוגיות כבר איננו, לכן חשוב לעבוד על זה יחד. יש צורך בעיבוד כל הרגשות (ולא התעלמות) כדי לחזור לדרך המלך. גם עבודה בקבוצה יכולה להיות יעילה אם היא מודרכת נכון לשחרור כעסים, להעצמה, לתהליך שיאפשר את הסליחה. מאחלת לך ולשאר הבנות רק טוב.

לי שלום.את חייבת להתחזק חמודה ןלא לפחד מכלום.החיים ממשיכים ואם הוא בגד זה רק מראה על האופי שלו.לעומתו את טהורה ונקייה. אל תתייחסי לתגובות של אנשים טיפשים כמו רועי. קחי נשימה תגידי לעצממך כמה את יותר טובה ממנו ותסתכלי עליו מלמעלה. לגבי צעד דרסטי אל תבהלי מכלום.החיים ממשיכים וגם גירושים הם פתח לעצמאות וגילוי עצמי מחדש עם כל הקושי. אל תשארי בגלל הילדים (גם אני חושבת שאני נשארת איתו בגלל זה) אלא עשי משהו בשביל עצמך. אני מחבקת אותך מכל הלב ומאחלת לך רק אושר.

פאק אילו נשים הזויות !!!

בא לי להוציא את בעלי מהבית !!

אפס אחת !! ככה סתאם להוציא ?

פאק !!!

את רק בת 15 !!! אין לי מושג אם קיבלת בכלל מחזור !!!

השם ירחם (והוא ירחם) אם כבר בגיל 15 !!! את רועה בשדות זרים שלא לדבר על סקס בגיל ככ מוקדם, תארי את עצמך בגיל 35 נשואה.......אבוי לאיש שיהיה איתך

משום מה אני שם לב שאת חשה בת 44 ואת ממש אבל ממש לא !

פעורה אחת תגדלי !! תרוויחי את הילדות שלך ( שכנראה אבדה לך)

איכסה איזה נוער גרוע

אנונימית יקרה,
את נשמעת מבולבלת ולא מאוד ברורה לעצמך. את נערה בת 15 במערכת יחסים שהופכת פתאום למחייבת ומצד שני את לא אוהבת אותו כמו שהיית רוצה לאהוב את הבחור שלך.
השאלה שלי היא מדוע את מסתפקת בבחור שאת לא מאוד אוהבת? מדוע את מצאת במערכת יחסים בה כל מפגש עם מישהו מהעבודה או חבר ותיק מביאים אותל למצב בו את נכנסת למיטה עם אחר או רוצה להפרד מהחבר שלך?
אני מציעה שתתמקדי בשאלה הזו עם עצמך. למה את מתפשרת בבחירת בן הזוג שלך? האם לא מגיע לך מישהו אותו תוכלי לאהב כ"כ שלא תראי ותרצי אף אחד אחר...
את נערה צעירה ועוד רבות הפגישות הצפויות לך עם נערים וגברים עד שתצטרכי לקבל החלטה עם באמת את רוצה לחיות ולכן בחרי לך רק את אלה שאת באמת מוצאת בהם עניין ובאמת אוהבת אותם בכל ליבך...

אביבית שלום,
אני קוראת את דברייך ולא בדיוק ברור לי מה את חושבת שקורה.. האם את חושבת שבוגד בך או שאולי את חושבת שהוא לא ממש רוצה להיות איתך ולכן לא חוזר לא מתקשר ולא עונה.
האם מרגיז אותך שהוא בפועל מתרחק ממך או מרגיז אותך שהוא משקר?
אני חושבת שאת קצת מערבבת את הכעס עם העובדות ולכן קודם כל בואי תגדירי לך מה יותר מרגיז אותך השקר או המעשים עצמם?
אם השקר הוא מה שמרגיז אותך אז תמצאי את האמת בדרך שלך, תתעמתי עד שאמת תצא לאור ותביני למה משקר... אם המעשים עצמם מעצבנים אותך, אז מזה משנה אם הוא משקר או לא? הרי מה שלא בסדר זה מה שהוא עושה.... אם את חיה עם אדם שכבר שבר את האמון ושוב עושה זאת - תבחני האם את רוצה להמשיך להיות איתו...
לא כתבת אם אתם נשואים ואם יש ילדים אבל בכל מקרה הכעס לא יפתור את הבעיות הוא רק יחריף אותם. תעשי לך את הבחירות שלך עם איזה גבר את רוצה לחיות ותבדקי אם הוא עונה על הציפיות שלך..

ליאת שלום,
את בוודאי מבינה לבדך שאין דרך להכריח מישהו לעשות משהו... ובוודאי שאת נמצאת בתהליך של פרידה...אבל עלייך לבחור מבין כל המשימות שיש בבית מהן המשימות החשובות לך ביותר. את המשימות החשובות ביותר שאת לא מוכנה שיהיו בהם פיספוסים תעשי בעצמך, ואת אלה שאת שמה במום שני ושלישי, תעזבי... אולי הוא יחליט לבצען לבד כי זה יפריע לו ואולי הן ישארו ללא טיפול אבל זה יהיה פחות משנה כי הן לא בראש סדר העדיפיות שלך...

אמנם אני מסכים שאנשים היום מתגרשים מהר מדי. זה פשוט בלתי נסבל. אולי בגלל שזה מאד פשוט טכנית. אולי בגלל שהסטיגמה כבר לא שלילית כל כך. ואולי בגלל שכשהאהבה נגמרת( והיא נגמרת) לא נותר דבר. ופה בעצם הטעות של המון אנשים שמתחתנים מתוך אהבה בלבד מבלי לבדוק האם האדם שעומד מולם הוא גם חבר טוב? האם יש להם כבוד אליו? האם אפשר לסמוך עליו ברגעי משבר? האם הוא אמין? כי אחרי כמה שנים אלה בעצם מה שקובעים אם הזוג ישרוד את החיים או שכל אחד ילך לדרכו. האהבה היא שיקול חשוב אבל בוודאי שלא היחיד

כי לפעמים השבר הוא כל כך גדול שאי אפשר לאחות אותו. כי לפעמים הכאב הוא כל כך קשה שאי אפשר להחלים ממנו וצריך לקטוע את האיבר החולה. כי לפעמים האווירה בביית היא כל כך חולה שעדיף לילדים לגדול בלעדיה. כי לפעמים האמון נשבר והחיים בחשד בלתי פוסק פשוט מתישים. כי האושר נגמר ואין חיוך יותר. ולפעמים האהבה פשוט נגמרת..

מלי שלום, לשאלותייך בנושא נישואים אזרחיים תוכלי למצוא מידע ב"ארגון משפחה חדשה"

לקחתי סכין יפנית ורצתי לחדר.. הוא לא הפסיק להיתקשר ואני לא עניתי. חתכתי לעצמי את הוורידים ודיממתי הרבה מאוד.. ההורים שלי ניסו לפרוץ את הדלת אבל לא נתתי להם.. הרגשתי שהסוף מגיע.. נפלתי על הריצפה....ראיתי הכול מטושטש.. ורק אז עניתי לו... צרחתי עליו שהוא הרס לי את החיים אז שלא יהרוס לי עכשיו את המוות.. צרחתיייי עליוו כול הבניין שמע.. ניפרדתי.. ידעתי שזה הסוף...בסוף הוא שלח אליי את חברה שלי וזה מה שהציל אותי.. אחרי אותה שיחה אנחנו ניטקנו קשר. כבר חודש שאנחנו לא בקשר. יש לו עוד כמה ימים יום הולדת ואני מיטלבטת בקשר למתנה...
כי ליפני כמה חודשים שהיה לי יומולדת הוא קנה לי מתנה ואני לא יודעת אם לקנות לו.. מה לכתוב בברכה בכלל..
לא יודעת מה לעשות.. אני יודעת שאם אני יקנה לו זה לא יגיע לו.. אך אם אני לא אקנה זה ישב לי על המצפון שהוא כן קנה לי...
מה לעשותת??

תודה..

את מתארת יפה את מערכת היחסים שהיית בה בעבר, וזה לכשעצמו מעודד,
אבל א"א להתעלם מהבעיות שנוצרו במהלך הקשר הזה, אין ספק שלמדת את הלקח, ואת היום מוכנה ובשלה לקשר חדש שיוביל אותך לחיים מתוקים ושלווים, אבל,,, את חייבת לקבל עזרה מאנשי מקצוע, זאת לא בושה לקחת כמה טיפולים אישיים, שיעזרו לך לכוון את המטרה, ולגלות מי את באמת, ולמה את מסוגלת כשאת נורא רוצה,
לדעתי האישית, ומתוך מילותייך שנכתבו, את מחפשת מישהו להישען עליו, שיגרום לך להתאזן ולחיות על פי מצפונך המקורי,,, את בטח יודעת למה אני מתכוון,,,
המצפון שלך נאבד היכן שהוא ונדמה לך שתמצאי אותו בקניית מתנה לבחור שהקשר איתו הזיק לך בדיעבד,---
קודם כל תתאפסי על האישיות שלך, תבדקי עם מי את מוכנה לחלוק את חייך, תבדקי על מה את לא מוכנה לוותר !, ועל מה ועם מי את מוכנה להתפשר,,, !
כשהיו לך את כל התשובות, או אפי' את חלקן,,,אני מבטיח לך שתרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך,
---
אין טעם בלשלוח מתנה לאדם שנגעל ממך,
אין טעם להמשיך להתמזמז עם אדם שלא מעריך את התכונות והמעלות שלך,
יחסים עם מישהו שאוהבים באמת הם הרבה יותר מהנים, כדאי להשקיע ולמצוא אחד כזה !
בהצלחה

את רק בת פאקינג 16 !!!!!!!!!

תגדלי קצת ילדה יפה !!!

קוקי היקרה, שלום.
חשוב שתביני, שום דבר שקרה לך בעבר או שיקרה לך בעתיד, לא שווה את זה שתפגעי בחיים שלך! בחרת להגיב בצורה מסוכנת שהייתה עשויה לעלות מחיר יקר - בחייך! דבר המלמד שאת זקוקה לתמיכה וייעוץ, כדי ללמוד לאהוב ולקבל את עצמך מעל הכול (את לא צריכה להשתנות עבור אף אחד, את לא צריכה למסור את גופך או לקבל על עצמך האשמות שווא).
את עדיין בשלבי התבגרות של גיבוש זהות עצמי, לעיתים זוהי תקופה מאוד מבלבלת בה נוטים לראות דברים באופן קיצוני, לכן חשוב שתקבלי הדרכה מקצועית כיצד להתייחס באופן פרופורציונאלי למערכות היחסים שאת מנהלת.
את יכולה למצוא עזרה גם בסביבה הקרובה לך, כדאי שתפני לפסיכולוגית ביה"ס או ליועצת החינוכית או לעו"ס באגף לרווחה ליד מקום מגורייך.
אני מאחלת לך שתמצאי אהבה חדשה שתהיה בה הדדיות וקבלה.
כל-טוב, סיגלית

אגב אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי :)

חזקי ואמצי... החיים לפנייך! מאחלת לך בהצלחה בהמשך דרכך.

אני מבינה ומזדהה עם כל מילה שכתבת אבל לצערי כעת אין הרבה מה לעשות. אם בעלך חזר לדרך הישר, תני לזמן לעשות את שלו ואל תפספסי את ההזדמנות הזו. אני חושבת שהוא מתרגז כשאת שואלת בגלל הרצון שלו לשים את זה מאחור. הדבר היחיד שאת באמת צריכה לבדוק זה אם בעלך באמת חזר למוטב. תשאירי עיין אחת פקוחה ועירנית. לגבי ההיא: זה קשה, אבל עם הזמן הצורך או הדחף לראות מה איתה ילך וידעך. לצערי הוא לא יעלם לגמרי. אני עדיין בודקת מה שלומה 6 שנים אחרי. בודקת ומתרגזת. אבל זה לא נמשך הרבה זמן. תנסי לעבוד על עצמך ולהפחית את התדירות שבה את בודקת מה איתה ואל תדברי עליה עם בעלך. אם יש משהו, הוא כבר יצוץ מעצמו. תנסי ליהנות ממה שיש.

6 שנים אחרי??את עדיין חושדת??ובודקת??איך אפשר לחיות ככה???

ליאת שלום
אכן 6 שנים זה הרבה זמן אבל כניראה שאלו הם חיינו...
בכל מקרה זיכרי שכל פעם שאת שואלת את בעלך שאלה את נוגעת לו בנקודה
קשה וכואבת ולא לא מה שמיד חשבת שקראת את הדברים.
בואי נאמר שהוא באמת מצטער בואי נאמר שבאמת כואב לו שפגע בך וסיכן את כל עולמו...
בואי נאמר שהוא כועס על עצמו,לא מבין איך זה קרה לו, קשה לו עם עצמו.
האם דוגמאות אלה לא מספיק טובות בשביל לגרום לאדם לא לגעת בנושאים מסויימים בחיים?
האם יכול להיות שתחושתו היא של פצע שנפתח ובכל פעם מדמם מחדש?
מניסיון האמון לא חוזר אף פעם להיות כפי שהיה הביטחון גם לא אבל ברגע שהחלטנו
לתת הזדמנות ולהמשיך קדימה ברגע שהחלטנו ( כל אחד לעצמו ) להתמודד ולסלוח
אנו צריכים לעשות את זה עד הסוף ולא לא בשביל הצד הבוגד אלה דוקא בשביל הנבגד
אשתי התאהבה באחר וזה כאב,כואב ויכאב כניראה תמיד אבל היא גם בחרה להישאר איתי
בחרה בי מחדש וכואבת יום יום את שעשתה וניראה לי שכך גם בעלך.
דבר נוסף בקצרה יכול להיות שבעלך נפל בגלל משהו שנשאר פתוח מהעבר ? משהו שבמשך השנים
ניראה לו אולי כפיספוס כלא סגור ואילו כיום הוא מבין שהוא מאושר עם מה שיש לו בבית ?
הרבה בריאות

ליאת ,

קודם כל זה יפה שבעלך משתפר ביחס אלייך וביחס לילדים -זו כבר התקדמות גדולה.

הדבר הזה שמפריע לך -לצערי הרב ימשיך להפריע לך... זה לא ממש ירפה ממך
אבל , ככל שהזמן עובר זה ידעך........
תפסיקי לתעניין בה -פשוט תרפי... אני יודעת שזה קשה אני יודעת שבה לך לפוצץ אותה אני יודעת שיש לך חשק לנקום בה על כל הסבל שהיא גרמה לך ולבני משפחתך . אבל את חייבת להוריד אותה ממך. ברגע שאת חושבת עליה וכל יום היא בתודעה שלך אז את בעצם משאירה אותה בניכם. את מחייה אותה . ברגע שאת תשכחי ותרפי גם לאט לאט זה יעבור אליו....
תפסיקי לשאול עליה (למרות שזה מה זה מפתה -עד היום אני רוצה להמשיך לשאול כל מיני דברים את בעלי אבל אני סותמת את פי-אתה חושב עליה? מה דיברתם ? בהתחלה כל הזמן הייתי מעלה אותה בשיחות בנינו ומדברת עליה . וכל הזמן היו מיעצים לי אומרים שזה לא טוב מה שאני עושה תנסי להתאפק ולא הצלחתי הייתי חייבת - עד שלאט לאט הבנתי שזה לא תורם למצב להפך וגם הצורך הזה ירד לי) אל תתני לה במה בבית. מבחינתך הכלבה לא קיימת. זה לא יקרה ביום אחד ,אבל ברגע שתייצרי חויות משותפות עם בעלך.. ברגע שתמשיכו להתקרב אחד לשני - את פחות תדברי עליה,היא פחות תתפוס חלק בחייכם.
מידי פעם הגברת תמשיך לצוץ לך -אבל תתני לה חלק משמעותי ורק מידי פעם....

כמו ששמחה כתב (למרות שלי זה היה קשה לשמוע-כשבעלי אמר לי את זה) הוא בחר בך מחדש...
וכמו שאביבית כתבה - שתמיד העין שלך תהיה פתוחה . (כי את התמימות שלנו לקחו..)

נראה לי שאנחנו הנשים צריכות לקיים קבוצת תמיכה לנשים נבגדות - להפגש ,לעזור ולהעצים אחת את השנייה......

שיהיה בהצלחה
תמשיכי להתחזק ולתקרב

אני ממש מרוגשת כל פעם מהעזרה שלכם.לא הלכתי לייעוץ ובכל זאת שרדתי וזה רק בזכותכם בעלי הנסיון.שירי אני מודה לך ואני מרגישה שאת החברה הכי טובה שלי.את כאן שאני נמצאת.שיהיה לכם חיים מאושרים.ויסבלו להם כל המניאקים.

ליאת, בחרתי הפעם לענות קצת אחרת ..

"אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים שני זאבים, וביניהם מתנהלת מלחמה שאינה נפסקת לעולם. הזאב האחד, הוא זאב הרוע, הכעס התסכול, הקנאה, העלבון... והזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, התקווה, התמיכה...
שאל הנכד: ואיזה זאב מנצח במלחמה סבא?
ענה הסב: זה שאתה מאכיל אותו"

ליאת היקרה! לנוכח סיפורך, מה שנותר לך לעשות, הוא לבחור במה את רוצה להזין את ליבך. בהצלחה!

שלום לך רן,

אתה בן 23 כל החיים לפנייך.... לאחרונה רק סיימת את הקשר - ללב לוקח זמן עד שהוא מתרפא...
היא בגדה בך . האמון בניכם אבד. אני מייעצת לך פשוט לא לנסות לחזור אליה ... תעבור כאן על המסרונים שנכתבו כאן ותראה כמה קשה תהליך השיקום... הוא לא פשוט הוא מייסר לוקח המון זמן לעיתים שנים ואם בכלל אפשר לשקם....
האם אתה תוכל הלאמין בה יותר? האם תוכל לסלוח לה? החיים שלך לא יהיו פשוטים באם תחליט לחזור.....\
יש לך מזל שאתה לא נשויי לה אין לכם ילדים משותפים - אומנם זה לא קל עצם הבגידה. אבל דווקא בגלל זה עדיף לך וקל לך יותר ללכת לדרך חדשה.
אני מאמינה - שרוב הנבגדים\נבגדות (כולל אני) הנשואים שיש להם ילדים -אם לא היו ילדים בשטח
היו מפרקים ונפרדים. קל וחומר שאתה בכלל לא נשויי לה וכל כך צעיר.

לך תפרח מתצא לך מישהי נאמנה וטובה
ותאמין לי אפשר וכדאי לך להתאהב מחדש

תפתח את הלב מגיע לך יותר\אמחלת לך את כל הטוב שבעולם

נראה לי שצריך לברר אצל עו"ד

טלי שלום,
בפורום זה אנו לא עוסקים בסוגיות משפטיות. אני מציעה לך לפנות לעו"ד שהכין עבורך את ההסכם ולברר את השאלה או לפנות לפורום בו אנשי המקצוע הם עורכי דין המתמחים בתחום זה.

מה פתאום להתגרש, סבתא שלך גם התגרשה בכזה קלות ?
אם לא מסתדרים אז הגיע הזמן לצאת לאתנחתא קלה מלחץ החיים, לשבת ברוגע ולדבר כמו פעם,
תדברי על הצרכים האישיים שלך, מה את מצפה מהקשר, מה את מוכנה לבוא לקראתו, ולעשות שולם כמו ילדים,
אם זה מאוד מסובך בשבילכם לדבר עם אדם שאת מכירה וחיה איתו כל הזמן,,, אז תקחי עזרה מחבר/חברה, או שתפני לבעל מקצוע,
בכל קושי יש הזדמנות לשפר,
בהצלחה

אם בשאר התחומים הוא היה בסדר אז למה שלא תסכימי שייצא עם חברים פעם בשבוע? הוא צודק כשהוא רוצה קצת מרחב מחייה פרטי. זה לא בגלל שאת לא בסדר או שהוא לא נהנה איתך( עד לפני המשבר) אבל לדעתי אם תהיו דבוקים אחד לתחת של השני כל הזמן אז בסוף באמת יימאס לו וגם לך. תני לו קצת ספייס. אם את רואה שהוא מנצל את זה לרעה אז יש מקום לטיפול.

זה בסדר ומקובל לצאת מידי פעם עם חברים אני לא שוללת,אבל לא שזה בא על חשבון המשפחה .אני גם עובדת מספיק קשה ודורשת את התשומת לב המגיעה לי....תקדיש למשפחה אחרי זה תרשה לעצמך לצאת!!! מפה נובעת ההתנהגות שלי....

היום בדיעבד ההתנהגות שלי- של לדרוש מבעלי את מה שמובן מאליו אצל כל זוג אחר,,,קיום יחסים,ישיבה בבתי קפה או סתם זמן איכות ביחד לבד איתי או עם הילדה!!!

הביאה אותנו למצב הזה!!

אני לא מצטערת על הדברים שדרשתי מבעלי אלא על הדרך...שיכול מאוד להיות שתעלה לי בגירושין,,,

את מה שאתם מציעים לי לעשות כבר ניסיתי...אבל זה קשה לי כי זאת צביעות אני עדיין לא מקבלת את זה....

אני מתלבטת האם טיפול זוגי יכול לעזור לנו....??

או שבן אדם שכבר אומר לא אוהב\נמשך לא יכול להתאהב בחזרה???

אם לשני הצדדים יש עניין בהמשך הקשר, וגם אם כעת הם רואים רק שחורות,,, ניתן לשקם ולהצמיח את הזוגיות לגבהים שלא הכרתם, שווה בהחלט לנסות,
תלכי קודם לבד, ותחליטי מה לעשות בהמשך,
בהצלחה

תראי. אני לא יודע איך הוא בתור בן אדם ואם הוא מזניח אותך ואת הילדה בשאר הערבים שהוא בבית. אבל יציאה של פעם בשבוע בהחלט מקובלת ואפילו לדעתי מומלצת כי כל אדם צריך לפגוש חברים בלי בן/בת הזוג ולהשתחרר מעט מחיי היומיום. אני די מתאר לעצמי שאת עושה לו פרצופים כשהוא יוצא וזה מקלקל לו את הערב ובסופו של דבר נמאס לו ממך והוא מרגיש מיואש.
בכל אופן כדאי מאד שתלכו ליועץ. דברי איתו ותנסי לשכנע אותו שרגע לפני שהוא מחליט לפרק את החבילה כדאי ,אפילו אם זה למען הילדה, ללכת לייעוץ כי אני מאמין שהיועץ יוכל להסביר לו את מה שאת מרגישה יותר טוב. המצב הוא כרגע שכל מה שהיועץ יגיד יכנס לו לראש ויתן לו חומר למחשבה וכל מה שאת תגידי יישמע סתם זיון שכל.
לכו לייעוץ ותעשו מאמץ. אני מאמין שזה יקרב בינכם וגם ישפר את האינטימיות ואת הסקס.

שלום רונית,
אין ספק שריבים חוזרים ונשנים יוצרים מצב של לחץ ביחסים הזוגיים, גורמים לריחוק, ולעיתים אף להחלטות שגויות. כל אדם רוצה למצוא שלווה וקבלת פנים חמה ואוהבת בביתו. מהמעט שאת מספרת, נראה שהריחוק הרגשי והפיזי ביניכם לא נוצרו רק "מיציאה של פעם בשבוע" של בעלך.
ייתכן שישנם דברים נוספים מודעים או לא מודעים שמפריעים לך אבל גם לו (גם הוא צד חשוב בקשר)
ישנם שני צרכים בסיסיים בקשר זוגי קרוב והאיזון בין שניהם משפיע במידה רבה על איכות היחסים, הצורך הראשון הוא קרבה - לדעת שאנחנו יכולים לסמוך על מישהו ולהיות תלויים בו. הצורך השני הוא עצמאות - לדעת שאנחנו לא נעלמים בתוך הקשר, שהעצמי שלנו נשמר. נראה שאת זקוקה לקשר אינטנסיבי יותר בעוד שהוא זקוק למרחב.
אני ממליצה לכם לא להגיע להחלטה פזיזה, כדאי שתפנו לייעוץ זוגי כדי שתוכלו למצוא את האיזון הנכון לשניכם וגם כדי שתקבלו כלים לתקשורת טובה יותר ביניכם. בהצלחה !

זוגיות זה שותפות בין שניים, אם אחד לוקח צעד חד צדדי שלא מקובל על השני אז זו בעיה. אם יש משהו חסר בקשר או בהשקעה במשפחה ואת החסר הזה הוא משלים במקום אחר בעוד אשתו נשארת לא מסופקת, אז זו בעיה. ולכל הגברים המגיבים: קצת התבלבלתם! לצאת פעם בשבוע עם חברים? לא הגזמנו? איך בעלה היה מגיב אם היא הייתה עושה את זה?
ולך רונית. אני לא אומרת לך לקום ולפרק את הקשר, אבל כן חשוב לברר איתך/איתו מה בדיוק קורה, לעשות את זה כמה שיותר מהר ולתחום את זה בזמן. לפני שתמצאי את עצמך נשואה 10 שנים עם 3 ילדים ובעל שהולך פעם בשבוע לחפש את עצמו במקומות אחרים.