פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

שרה שלום,
נשמע לי הזדמנות נפלאה גם להיות באילת בפעם הראשונה עם בעלך (!!!) וגם לעשות תהליך של צמיחה ועמידה על שלך, מול החבר, אם ובמידה והוא ינסה לומר או לעשות משהו.
הכל תלוי בגישה שלך ובעמדה שלך!
אם את באה חזקה ומוכנה לכך שאת הולכת להנות עם בעלך ושום דבר לא יפריע לכם, עושה הכנה נפשית עם עצמך על מי שאת הולכת להיות מול החבר: לדוגמא אסרטיבית, ברורה, שלמה עם עצמך. ולהיות בטוחה שאת הולכת להנות עם בעלך ועם החברה (בת הזוג השניה).ולא תתני לאף אחד, כולל החבר, להרוס לך את החופשה.
איך זה נשמע לך?
האם תלכי על האתגר, כשהפרס הוא הנאה באילת עם בעלך, כשגם את נהנית מחוויה של פעם ראשונה וגם לבעלך יהיה בילוי נעים איתך ועם החבר שלו.

הבחירה ביידך.. :)
בהצלחה
יעל

אבי יקר שלום לך,

בניית אמון שנשבר הוא תהליך ולוקח זמן, ללמוד לסמוך שוב, לתת אמון,
בת הזוג שלך צריכה להיות ראויה שוב לאמון שלך.
השאלה שלך היא אמיתית וכואבת - איך אדע אם באמת אוכל לסמוך עליה, לדעת שהיא לא תעשה זאת שוב?

אני שומעת שאתה רוצה להציל את הקשר, להציל את המשפחה, לחזור לחיים זוגיים משפחתיים , לחזור לאמון.

אתה לא האשם פה, ואינך קורבן. גם אינך רוצה לעזוב קשר שהוא טוב בבסיסו, שאתם אוהבים זה את זו, מתוך הפגיעה והתסכול שלך.

נדרש כאן תהליך שכדאי לעשותו של התבוננות ועיבוד, של תקשורת והתקרבות.
של צמיחה של הקשר!
לא יודעת האם דיברתם על כך, האם הגעתם לשורש של הדברים, גם לסיבה של הבגידה, להיות מסוגלים לפתוח את כל הקלפים ולעמוד יחד בנוכחות עם כל התחושות הקשות שעולות ועדיין להשאר בשיחה, להישאר בזה יחד.
אולי היה נכון אם זה קשה מדי לבד, לקבל יעוץ מקצועי.
נשמע לי ממה שאתה כותב שעליכם לנצל את המצב המאתגר הזה ולעשות קפיצת מדרגה באינטימיות שלכם, ביכולת להיחשף ולתקשר את הרגשות הכי עמוקים, לא ממקום של האשמה או כעס אלא להביע את הרגשות שאתה מרגיש והיא את מה שהיא .

אמון הוא ללא ספק המפתח להמשך הזוגיות הבריאה שלכם, ובניית אמון מצריך עבודה, של שניכם יחד, לעבר השבת האמון.

מקווה שקיבלת כיוון למחשבה,
בהצלחה
יעל

שלום לך,
את שואלת כיצד להוציא את המחשבות הללו מהראש, ומצד שני את מתארת שיש לך נקיפות מצפון על כך ששיקרת לו ואת מסתירה ממנו .
שקר שנמשך ונגרר לוקח מאיתנו אנרגיה, הצורך להסתיר, הפחד שמא יתגלה, החשש מפני מה שעלול לקרות אם יתגלה, כל אלו הולכים איתך ומכבידים עלייך.
את מאמינה בפתיחות ובאמת.
את היית עם הבחורים לאחר הגירושין שלך, גם אם היית עם 5 זה לא בזמן שהיית נשואה ולא בזמן שהיית בקשר איתו.
גם אם את מתביישת בכך, האם לא תרצי לקחת אחריות על מעשיך? לראות מה הביא אותך לפעול כך? האם זה תחושת חופש והתפרקות, תחושת שליטה או משהו אחר?

האם לא תרצי לפני הכניסה לברית הנישואין לנקות את המטענים, את הלב, את המצפון. לתקשר איתו בכנות בלי פרטים מיותרים ובמלוא האותנטיות את מה שיושב לך הלב, ?
בזמן הנכון והמתאים לך להודות בפניו שאת מתביישת בכך, או שטעית כששיקרת לו על כך, ושפעלת מתוך פחד שתפרדו. שאת כל כך אוהבת אותו ורוצה שתשארו יחד לעד ורוצה להתחיל את הנישואין מהמקום הכי אמיתי וטהור, שממנו הקשר יוכל רק לצמוח, היתקרב ולהתחזק?
אני מבינה שאת לא רוצה לספר לו, את מפחדת .
עשי לך את חשבון הנפש הנדרש עבורך , כדי להחליט מהי הטובה העליונה וכיצד עלייך לפעול...
שיהיה בהצלחה ובמזל טוב!
יעל

שלום לך
התמודדות עם קנאה היא שאלה שחוזרת פעמים רבות
קנאה הוא אחד הרגשות החזקים וההרסניים שיש.
העניין הוא שצריך להיות מודעים לקינאה , להתבונן ברגש החזק הזה שעולה מבלי לפעול מתוכו.
אין נוסחת קסם להפסיק לקנא, וגם כשאת מרכזת את תשומת הלב שלך בקנאה, היא רק מתעצמת. כמו שאומרים להפסיק לחשוב על פיל ורוד ואז את ישר חושבת על הפיל הורוד...

התרגול שחשוב לתרגל במצב זה הוא התבוננות ברגש, יש הבדל בין התבוננות לבין מחשבה או הרגשה. אנחנו יכולים להתבונן במחשבות וברגשות שלנו מבחוץ, לראות שהם קיימים, לראות מה הם עושים לנו, איך זה מרגיש בגוף שלך כשאת מקנאה, איך מרגיש הרגש שלך ואילו מחשבות מתלוות לרגש הקנאה? זהו התרגול של התבוננות ברגש הקינאה ואז , אם את מאפשרת לרגש היות, מבלי לנסות למנוע או להדחיק אותו , הוא יחלוף מעצמו. בדיוק כמו ענן כבד בשעת סערה שאחרי זמן מסויים הוא חולף ומגיעה השמש. העניין הוא שיש להבחין בין התבוננות ברגש לבין הסחפות רגשית ופעולה מתוך הרגש (לדוגמא להאשים את בן הזוג או לעשות פרצופים וסצנה בגלל הקנאה). לכן התרגול הוא אישי שלך עם עצמך, בהתמודדות עם אחד הרגשות החזקים שיש.
אך אם את מאפשרת לעצמך להרגיש עד תום מבלי לזוז מהרגש, מבלי לברוח, מבלי לפעול מתוכו, הוא יחלוף. ואת תשארי עם הידיעה שאת יכולה להתמודד עם כל דבר. זה יחזק ויעצים אותך.

מכיוון אחר בדקי עם עצמך כיצד את יכולה להרגיש טוב יותר עם עצמך, לחזק את הבטחון שלך, את האמונה שלך בעצמך, את האהבה שלך לעצמך, את ההערכה העצמית שלך, ככל שתעשי תהליך עומק עם עצמך, יפחתו באופן טבעי רגשות הקנאה.

בהצלחה רבה!
יעל

בתור אחת שרוקדת סלסה, זה תשוקה לריקוד והתלהבות מהמוזיקה הסוחפת. אם הוא זה שנותן לך בקשר הנה יש משהו שגורם לך לרצות אותו יותר. הרי אתם לא הולכים לעיתים קרובות מדי והוא לא הולך לבד או רוקד צמוד, אבל מאחר וזה מאוד מפריע לך את יכולה להעיר על מה שלא נראה לך... פחות צמוד ויותר סיבובים.

האם גם הרבה רבים על הקשר עצמו ואז אין הכלל קשר כי כל הזמן רבים על איך יהיה הקשר

שלום לך,

ממה שאת כותבת עולה חוסר אמון במערכת היחסים, דפוס של גבר בוגד (לא חד פעמי), גבר שמחלק הבטחות, מוביל את הקשר לפי מצבי רוחו, מתרחק מתקרב , רוצה ילד...
יש כאן עניין מורכב, גבר דתי נשוי עם שישה ילדים!
לפרק משפחה זו החלטה מאוד משמעותית, גם אם מערכת היחסים עם אשתו אינה טובה, אין זה אומר בוודאות שהוא יתגרש ממנה, יש כאן הרבה שיקולים נוספים.
הייתי ממליצה לבחורה לעשות תהליך של התבוננות עם עצמה, על מה עליה לעבוד בעצמה כדי להיות בקשר זוגי בריא, אפשרי, הדדי, ומכבד. מה בה מזמן ומכניס אותה לקשר מורכב שכזה עם גבר שאינו פנוי, שאינו נותן לה הרגשה של הערכה וכבוד על מי שהיא?
העבודה שלה צריכה להיות על עצמה. היא צריכה לקבל החלטה שטובה ובריאה עבורה, ולא להתפשר על פירורים שנזרקים לעברה.
זוהי עבודת מודעות וריפוי עצמי, ריפוי רגשי של דפוסי עבר, של תחושות שלא מגיעה לה משהו משהו טוב יותר (המופיעות בואריאציות שונות:אני לא מספיק טובה וכו'), להבין שמגיע לה משהו טוב, שהיא ראויה לגבר שיהיה איתה, ירצה אותה (ללא תנאים), יעריך ויכבד אותה על מי שהיא, שיצרו ביחס יחסים בריאים, אהבה אמיתית, חברות עמוקה ולא רק רגעי עונג המלווים בהרבה כאב ותסכול.

בהצלחה,
יעל

נועה שלום,
את מתארת יחסים שיש בהם אהבה וחברות ובחודשים האחרונים אתם "רבים על כל שטות". לאחר המריבות , אתם מדברים ביניכם ומחליטים החלטות שקשה לכם לעמוד בהן לאורך זמן כי אתם כועסים אחד על השני.
חבל שלא צינת דוגמא, על מה אתם רבים ועל מה אתם כועסים. כאשר רבים הרבה על מה שנתפס כ'שטויות', זה בד"כ בגלל שאחד מכם או שניכם מרגישים שצורך מאד חשוב שלכם, לא מקבל מענה בקשר.לפעמים קשה לנו לזהות את הצורך הזה, או קשה לנו לאמר אותו לפרטנר שלנו, בודאי כשכועסים .כתוצאה מכך, באופן עקיף, כל דבר כאילו קטן ושטותי גורם לכעס ולמריבה.
אני מתרשמת שאת בחורה שיודעת לקחת אחריות ויכולה לראות גם מה בן הזוג שלך מרגיש. את לא עסוקה רק בלהאשים אותו ולהיות מאוכזבת ממנו אלא את מבינה ששניכם עצובים ושניכם מאמללים אחד את השני, כמו שכתבת.
זה חשוב שתביני לא רק מה הצורך שלך בקשר שלא מקבל מענה (את יודעת מהו?) , אלא גם מה של בן זוגך. כדי שזה יקרה , ושתוכלו גם לדבר על זה אחד עם השני, כדאי לפני כן לנסות ולהרגיע את עצמיך כשאת כועסת ('בעצבים' ) ולראות איך את נמנעת מלהגיד דברים מעליבים ופוגעים בזמן מריבה.
וגם, השינוי בד"כ קורה , כשאנחנו משנים משהו אצלינו בחשיבה או בתגובות שלנו. מה היית רוצה לשנות אצליך כד שהקשר שלכם יצליח?
בהצלחה,
ענת הרמתי

שלום לב,
את מעלה את ההתלבטות שלך, נשמע שהחלטת
להישאר בקשר מתוך שתי הסיבות שציינת.
עבר קצת זמן מאז שכתבת, האם את עדיין מרגישה כך?
חשוב שלבתך יהיה מודל טוב של זוגיות,
אני רואה שעבדתם על הזוגיות בטיפול לפני הלידה,
אולי יהיה נכון לחזור לאזשהו יעוץ, לבחון דברים לעומק,
לראות מחדש את הצרכים שלך ושלו,
בעיניים חדשות...
לבוא לקשר ממקום חדש, מתוך ראיית צרכי האחר,
לראות האם ניתן לגשר על הפערים ולצמוח למקום חדש בזוגיות
מתוך ההתמודדות עם הקושי,
כמובן שתהליך כזה מצריך רצון רב להיות שם,
להתמודד והאמין שיש פה הזדמנות עבור שלושתכם
בדקי עם עצמך האם את מוכנה לזה?
והאם יש לך פרטנר לכך...
יש דברים שתקשורת כנה ופתוחה יכולה לפתור,
גם אם זה לא נראה כך על פני השטח.
להמשיך ביחד בסוג של אינרציה ומריבות תשחק אתכם לאורך זמן
וזו שאלה אם זו גם טובת בתך,
אם יש לך את הרצון ( ועובדה שפנית לפורום) כך
שאת רוצה לשנות, שווה לעשות עבודה אישית וזוגיות
בהצלחה,
יעל

מור יקרה,
זוהי התלבטות אמתית, ואכן ההחלטה כולה שלך.
דבר אחד שאת יודעת שאת רוצה ילד ושהזמן לא פוסק מלכת.
את כרגע לא בזוגיות אך רוצה תא משפחתי זוגי.
יצירת זוגיות היא יכולה להיות תהליך, חשוב שתהיי מאוד ברורה ומדוייקת. אולי תרצי לשים לעצמך dead-line, עד מתי את מוכנה לחפש קשר אמיתי, עם גבר בשל ושרוצה עוד ילד, כשכל הדברים פתוחים ומתוקשרים בינכם... כי מערכת יחסים זוגית , בשלב זה כשאת מתלבטת לא תספק את כל רצונותייך, לכן עלייך להיות מאוד ברורה בכוונה שלך.
הגבילי בזמן (אולי 3 חודשים בהם את מרכזת את מאמצייך בזוגיות) את האפשרות למצוא גבר כרצונך שירצה גם כן תא משפחתי כמוך. ואם לא תצרי את הזוגיות שרצית תוך פרק זמן זה בחרי להביא ילד בכל מחיר...
אפשרות נוספת היא להתמודד עם הפחדים, עם החשש, ולהתחיל תהליך או של הורות משותפת, או של בנק הזרע, יש הרבה פורומים שאת יכולה להתייעץ איתם בנושאים אלו.
ולדעת שכשאת לא תהיי בלחץ, ותגשימי את עצמך ואת הרצונות שלך, ויהיה לך טוב, ואת תהיי שמחה, לא תהיי בלחץ, ותוכלי להתפנות לחפש גבר שיהיה לך חבר-לחיים,
האפשרויות פתוחות לפנייך,
קחי לך זמן בשקט עם עצמך, וקבלי החלטה אמיצה לכאן או לכאן,
סמכי על עצמך בהחלטה שלך שזה הכי טוב שאת יכולה עכשיו.

בהצלחה,
יעל

שלום,
כשבת הזוג שלך , מגיבה כך למתנות שאתה קונה לה במאמץ וברצון לשמח אותה, אני מבינה שזה פוגע בך. עד כדי כך שאתה שוקל להפרד ממנה.
אבל בוא נתבונן על זה. יכול להיות שאתה מייחס לדברים שאמרה לך בנושא המתנות,משמעויות שאינן נכונות?
האם זה אומר שהיא לא מעריכה אותך? האם זה אומר שאינה מעריכה את מה שאתה עושה בשבילה? האם זה אומר שלא תוכל לחיות איתך בצניעות שמתאימה ליכולות שלכם?
זה טוב שאפשרת לה להיות כנה איתך ולהגיד מה הציפיות שלה. (גם אתה הבהרת לה למה היא יכולה לצפות בנושא הזה). אולי היא ניסתה גם להגיד לך באמצעות המתנות, משהו נוסף שחסר לה ביחסים שלכם שהוא אינו חומרי?
אני מציעה לך להסתכל על הדברים הטובים שיש בקשר בינכם ואיך הרגשת עם בת הזוג שלך לפני השיחה הזאת. בכל מקרה ,כשהקשר הוא טוב, זו לא סיבה להפרד. זו הזדמנות לדבר פתוח וגלוי בינכם על מחשבות ועל איך מרגישים ביחד.
בהצלחה,
ענת הרמתי

שלום,
כדי לדעת אם יש פתרון לקושי שלך או לפחות לנסות אותו, צריך להבין מה מקור הבעיה.(כאבים בזמן קיום יחסים). את חושבת או יודעת שהבעיה היא ריגשית ולא פיזית ויתכן שאת צודקת.
תהי קשובה לעצמיך ולגופך ,ותמצאי את שיטת הטיפול ואת המטפלת שמתאימה לכם, בעיקר לך.
אם אתם גרים במרכז הארץ, אני ממליצה שתפנו ל"מרכז רעות" בניהולו של ד"ר רפי חרותי.
בהצלחה,
ענת

שרון יקרה,
אני קוראת את דברייך, ורואה את התסכול שלך.
יחד עם זאת יש כאן עמדה מעט קורבנית.
את נשמעת לי אישה שיודעת מה היא רוצה,
אישה חזקה.
מה לגבי האחריות שלך לקשר.
את כותבת כי את רוצה להיות מסופקת בזוגיות שלך.
האם את מוכנה לעבוד על היחסים? על היחס שלך?
הרצון שבן הזוג ישתנה. לראות שהוא לא בסדר -
זה לא מה שיעזור לשפר את היחסים.
יש לך בחירה. את יכולה לבחור להיות בקשר או לא.
ואם בחרת להיות בקשר ואת רוצה לשפר את היחסים, האם את מוכנה לעבוד קודם כל על הצד שלך בקשר?
אנחנו לא יכולים לשלוט באחר, וזה בטח שלא מתכון לזוגיות טובה.
יש לך תסכול מהמצב הכלכלי, את יודעת שזה הולך להשתנות ברגע שאת תתחילי לעבוד
האם את מוכנה להשתחרר מתבניות של איך היית רוצה שדברים יתנהלו,
ולהתחיל לראות את מה שיש לך באמת.
המתכון לסיפוק הוא קודם כל להעריך את מה שיש.
זה נשמע שאת יודעת את זה, אך לא באמת רוצה לעשות זאת בגלל התסכול והכעס.
עצתי לך אם את רוצה לשמור על משפחתך ועל כל הדברים הטובים שתארת כאן
הזכירי לעצמך מהי אהבה אמיתית, לא ההתאהבות החולפת,
המוכנות לראות את בן הזוג לא כרווח והפסד,
לא מהמקום הפרקטי, של ההתחשבנות,
אלא מהמקום הכי אוהב ואכפתי שלך.
יתכן ובשביל לבוא מעמדה זו תצטרכי לעשות תהליך עם עצמך
ולמצוא דרך לשחרר את הכעס והתסכול מחוץ לבית ולקשר.
אך אם חשוב לך לשמור על הקשר ועל המשפחה,
קחי אחריות על כל אלו, בלי להתחשבן.
אני שומעת מדברייך, כמה את מוצלחת וכמה הוא לא כזה. שלך יש חלומות והוא לא עומד במשימה של יצירת הכנסה מספקת לשם מימוש החלומות שלך.
את יכולה להמשיך עוד שנים עם תחושת התסכול הזו,
או שאת יכולה להיות אישה עוצמתית ועצמאית
שמרוויחה יפה, וחיה בזוגיות טובה ואוהבת ( בלי קשר
לכמה בעלך מרוויח) .
שחררי את עצמך מהציפייה שהוא ישתנה.
זה מצריך ממך הרבה!
שינוי בסדרי העדיפויות שלך,
עני לעצמך ( לגבי עצמך ולא לגביו):
מהי אהבה? מהי שותפות אמיתית?
איזה דוגמא את היית רוצה לתת לבתך?
איזה אוירה ויחס לבן זוגך היית רוצה שהילדה תקלוט?
מי את מולו?
מי היית רוצה להיות מולו שהיה משנה את הדברים לטובה?
איך הדברים ישתנו, את את תהיי שונה, אם תבטאי דברים אחרים מולו?אם תרגישי אחרת?


על מנת לחוש סיפוק, דרושה כאן עבודה פנימית שלך עם עצמך
בהצלחה!
יעל

שלום,
אני מעריכה את התשובה שלך, ומזהה בה הרבה אמיתות. לא קל לראות איפה אני לא בסדר, אבל אני בהחלט צריכה להתרכז בצד שלי, כי זה הצד היחיד שיש לי עליו שליטה.

אני רוצה רק לחדד, כי לא נעים לי שיש אי הבנה (למרות שאנחנו לא מכירות): אני לא רוצה שבעלי יהיה שונה משהכרנו, להיפך: אני לא אוהבת את השינוי. הייתי רוצה שיהיה צעיר ואופטימי ברוחו כמו בתחילה. מובן שאנשים משתנים, אבל במקרה שלו השינוי לא מיטיב עם אף אחד מאיתנו.
התחתנו אחרי מספר שנות היכרות, ולא לאחר התאהבות קצרה. אני לא מחפשת ניצוצות, רק את השגרה הטובה והנינוחה שתהיה לנו אם נרגיש במקום הנכון לנו, שנינו.
אני לא מחפשת שוגר-דדי. המשכורת של בעלי אישיו בגלל שהיא לא מספיקה, וגם כי העבודה לא מספקת אותו ולא אכפת לו. מצידו להישאר שם עוד עשר שנים רק כי זה נוח. מפריע לי שהוא לא יוזם שינויים גם כשרע לו כי זה מעיד, לדעתי, על אופי עייף ופחות "פלפל" ממה שהוא היה בשנים הראשונות מאז שהכרנו.
גם ההכנסה שלו היא לא עבור "מימון החלומות" שלי. הלימודים שלי ממומנים ע"י מלגות, ואפילו מלגת מחייה יש לי. אני פשוט צריכה שעד סיום הלימודים הוא יצליח לממן שכר דירה, גן לילדה, חשבונות... לא ביקשתי הרבה. אני לא בזבזנית מאז שהתחתנו כי הכסף לא שלי לבד ויש לנו הוצאות חשובות יותר משופינג...
ולמען הסר ספק, במשכורת שלי בשנים הקרובות מהר מאוד אכסה את כל מה שלא הכנסתי בשנות נישואינו. הוא אומר שזה לא חשוב לו, אבל לי חשוב שהוא ידע שההפסד כרגע ישתלם לנו כלכלית בעתיד ואני אחזיר את חלקי לבית ובשמחה רבה.

אני אנסה כמיטב יכולתי לשחרר את הרצון שהוא ישתנה בכלל. האמת שאני רק רוצה שהוא יהיה מאושר, בסופו של דבר. מגיע לו.
אני מניחה שלשאלה "מהי אהבה", ובהשאלה מנדרי חתונה נוצריים, אני אוכל להתייחס לתקופה הזו של שפל כניסיון זמני שאני צריכה לעזור לו לצלוח. אני מתביישת, אבל אני יכולה להצליח בזאת רק מתוך מחשבה שזהו מצב זמני... כשאני חושבת על תמיכה בבעל מתוסכל מקצועית לשארית חיי אני מתייאשת. הלוואי שהוא ימצא מה שהוא מחפש ואני אצליח להחזיק מעמד ולתמוך בו מוראלית עד אז.

אולי אני מנציחה את המצב בלי לשים לב. אני אקח לתשומת ליבי את השאלה "מי אני מולו" ואנסה להיות מה שצריך כדי לתמוך בו. אני חושבת, ותקני אותי אם אני טועה, בבקשה, שאני צריכה להתייחס אליו כאילו הוא כבר כל הדברים שאני רוצה לייחס לו. אני צודקת? זאת אומרת - להתייחס אלי כאילו הוא אדם מוצלח מקצועית שנאלץ לקחת זמן רגיעה בעבודה פחותה למעני, באופן זמני, וברגע שאסיים ללמוד ואשחרר אותו מחובותיו כלפי הוא יוכל לזנק ישר לתחום שהוא חלם עליו. כן?
את חושבת שאני גורמת לו קיבעון עכשיו? האמת שלא חשבתי על זה.

תודה על כל החומר למחשבה. אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה ואהיה במקום טוב יותר איתו בעוד כמה שנים.

יעל יקרה.
נכון בקשר צריך לתת ולוותר אך גם להרגיש טוב, ולהרגיש שזה הדדי.
עניין הפסח והחגים, זו סוגיה אחת. זה סממן לקשר שלכם.
רק את צריכה לדעת כמה הקשר הזה נכון עבורך,
הכל כולל הכל. אין מושלם. אך את צריכה להרגיש טוב בקשר,
לקבל את בן הזוג והבחירות שלו, אם בחרת להיות בקשר.
את כותבת שהקשר כרגע לא הכי על הגל.
זה הדבר החשוב עליו צריך להסתכל ואיתן להתמודד,
מה עומד שם , מה כן טוב ביחסים ?
מהם הערכים שחשובים לך בקשר?
מהי שותפות וחברות עבורך?
מי את מולו? חלשה, וותרנית, או גמישה ומקבלת.
מי היית רוצה להיות בקשר? איך זה נראה המציאות?

עני על השאלות הללו,
תבררי עם עצמך מה נכון וחשוב לך,
ואז הדברים יתבהרו יותר,
בהצלחה
יעל

הייתי קיבלתי עיצות שאני לא יכולה לעמוד בהם
תתחקרי אותי ...נגיע לתשובות

שלום לך,

אתה מעלה דילמה חשובה, יש כאן כמה דברים:
1. סוגיית אמון, כשאתה שואל במילים אחרות : האם אני יכול לסמוך עליה, שהיא לא תלך למשטרה על שטות.
2. היכולת להשתחרר מהעבר ולהיות בהווה בקשר שלכם, חופשיים מקשרי עבר.
3. הפגיעה שלך, בכך שהיא כל כך עסוקה בכאב.

אתה מבקש עצה.
היות ואתה רציני לגבי הקשר, הייתי בוחנת איתך, עד כמה
אתם פתוחים זה עם זה,
פתוחים לגבי מה שאתם מרגישים,
עד כמה אתם באמת קשובים אחד לשני ורגישים זה לזה.

לפני שנכנסים לקשר מחייב, ולחתונה חשוב שתיצרו תקשורת פתוחה.
האם שיתפת אותה איך זה גורם לך להרגיש? האם היא קשובה ואכפתיות לרגשות שלך?
האם אתה קשוב לכאב שלה?
האם חשבתם יחד מה תוכלו לעשות כדי לשחרר את הרגשות השליליים שהיא חווה.

האם אתם מדברים על הדברים הללו, האם אתם מדברים על זה כיחידה אחת שמנסה למצוא דרך טובה עבור כולם, או שאתם כל אחד לבד חושב על עצמו או על מה שהשני צריך לעשות ולא בתחושה של יחד נתגבר על זה - זה משנה הכל!

לא צריך לרוץ לחתונה. יותר חשוב שתרגישו בטוחים, יחד, שתחושו אמון זה עם זו.
שתוכלו לדבר בפתיחות, להתמודד יחד עם מה שעולה.
להבין את הצד של השני, להקשיב לרגשותיו.
להרגיש שלשני אכפת , ושאתם מעריכים זה את זה.

בהצלחה וחג שמח !
יעל