פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

האם אפשר לאהוב גבר ללא מגע מיני ,אבל ממש לרצות אותו ביום יום וזה לא קשור למין?

בחיי היו הרבה מערכות שנגמרו שבני הזוג לא עזבו אותי וצלצלו ושלחו מסרים
ובאו מתחת לבית .
היום הגעתי למצב שאני מטרידה חבר לשעבר שלי , רק שלא היה מצב שהוא מטריד אותי
כי הוא עשה את זה בעבר
אינני מסוגלת להפסיק להטריד אותו זה נותן לי בטחון שככה הוא לא יחזור
הוא כבר לא עונה וככה בקשתי ממנו
מאוד מוזר אבל אמתי אפשר לקבל עזרה
אני יכולה לכתוב לו עשר פעמים ביום דברים על מה שקרה וכמה אני צודקת ולא רוצה אותו
שבוע שעבר צלצלתי והוא ענה ורצה לראות אותי אמרתי לו אני עסוקה כל השבוע
והוא כעס וענה אז תתקשרי שבוע הבא ,הוא סיפר שהוא שמן הוא סיפר שאין לו אימון בי
ואני לא יכולה לראות אותו ולא יכולה להפסיק לכתוב או לצלצל ואם הוא עונה אני מנתקת
נכנסתי לזה וקשה לי לצאת פחד מהעבר שלי,ומצד שני אני מרגישה כמו נקמה על כל החברים שהטרידו אותי שאני פונה אליו
מה נסגר איתי
אני בת 43 רווקה פלוס ילדה

שלום
אני בת 31 - אחרי פרידה שבה הייתי מאורסת. הכרתי בחור מדהים ויצאנו 4-5 פעמים וזה הפסיק (לא נפרט מדוע) אומר רק שהייתה תקשורת מעולה ומשיכה ורצון להיות יחד. לאחר זמן מה הכרתי מישהי שקטנה ממני ב 10 שנים בחדר כושר - ונוצרה בינינו חברות כייפית כזו. לא חברות נפש - פחות מחודש אפילו. בדיעבד התברר לי שהם יצאו יחד (|דבר שממש לא הפריע לי...) היא לא יודעת שאני והוא יצאנו מס' פעמים -מכי זה לא היה משמעותי ככ ולא ראיתי סיבה לספר לה. מה שקורה כעת הוא שאני והבחור שוב התקרבנו ורוצים משהו מאוד רציני ולטווח ארוך יחד ואני מאוד חוששת מהחברה... אציין שהכרתי אותה לא מזמן - ואנחנו חברות של יציאות יותר והיא מספרת לי המון דברים - מרגישה שאני כמו אחותה הגדולה. אני נורא רוצה לנסות עם הבחור כי אני רואה פוטנציאל למשהו רציני ואפילו לחתונה וגם הוא. אני מרגישה סבל נוראי כי אני עוצרת את עצמי מהפחד לפגוע בבחורה. כשאני חושבת על זה לפעמים אני אומרת - הרי אנחנו לא עושים פה משהו רע? אנחנו רוצים להיות יחד! ואם לא הלך בין שניהם למה שלא יהיה פירגון שלשנינו יילך יחד?? אני יודעת שאני הייתי מפרגנת! כי היא לא אהבה אותו - מכמה שידוע לי... אם אני אחשוב ככ הרבה - יכול להיות שאני מוותרת פה על דבר ממש טוב בחיי...ואני לא רוצה
אשמח לעצה
תודה רבה!!!

לפני מס' שנים התחלתי לעבוד במפעל גדול והיה לי רומן של מס' חודשים עם אחד העובדים שהיה נשוי.
הרומן הסתיים לאחר כמה חודשים ונשארנו ידידים ממש טובים עד היום שמדברים ממש על הכל.
מיותר לציין שאף אחד לא יודע על הרומן הזה לא בעלי ולא עמיתי לעבודה.
לימים התחתנתי נולד לי ילד היום כבר בין 4 ואני מצפה לילדה נוספת.
היחסים ביני לבין בעלי לא ממש טובים הינו בטיפול זוגי וזה לא עזר ואנו מושכים ומושכים.
אבל...
עברו כבר כמה שנים טובות, אנו מתראים מידי יום ואיני מצליחה להוציא אותו מהראש שלי.לא מהחלומות ולא בכלל, הוא שם כל הזמן.
ברור לי שאין סיכוי שנהיה יחד
אבל איך אני מוציאה אותו מהראש שלי?
הוא יודע על כך והוא ממש בסדר ואף מנסה לעזור
בכל מקרה מאז הרומן ועד היום לא היה בינינו שום קשר מיני או פיזי אלא התנהלות כידידים בלב ובנפש אבל איני מצליחה להוציא אותו מהראש מאז ועכשיו זה התגבר.
אשמח לעצה?

אני והאקס היינו יחד כחצי שנה וסיימנו את הקשר לפני כחודשיים. אני בת 28 והוא בן 32. צלצלתי לפני כמה ימים לאחל לו מזל טוב ליום ההולדת ועל המשפט הראשון התגובה שלו היתה "אני יוצא עם מישהי חדשה שבועיים" ואני ישן אצלה באופן קבוע.. והכלב שלה נכנס אלינו למיטה, הוא מזכיר לי את הכלב שלך וגם סיפרתי לה עלייך ושגם לך יש כלב...

אני צלצלתי ממש רק כדי לאחל מזל טוב ואפילו לא אמרתי שום דבר שיכול להתפרש כרצון לחזור. (ואפילו לא הזכרתי שאני התחלתי לצאת עם מישהו) מה דעתכם על תגובה כזו מצד האקס? למה אקס טורח לומר על המשפט הראשון בשיחה שיש לו מישהי חדשה שהוא ישן איתה ולתאר באופן ציורי אותם ביחד (מדובר על בחור בן 32!) ? ועוד מספר לבחורה החדשה עליי??

אשמח לדעתכם

שלום, אני בת 19 ויש נושא שדיי מטריד אותי.
היה לי חבר, הכרנו באינטרנט ודיברנו המון זמן.. היה חיבור ורצון, נפגשנו כמה פעמים ונהיינו ביחד. אחרי כשבועיים נפרדנו כי זה היה קשר בלתי אפשרי כי הוא היה לקראת מכינה והיה חוזר פעם בשבועיים הביתה ואנחנו גרים בערים שונות אז החלטנו ביחד לחתוך לפני שמתחיל משהו.
זה היה בגיל 16, ומאז לא יצרתי שום זוגיות או קשר במשך שנתיים. אחרי שנתיים חזרנו להיות בקשר ונפגשנו, הייתה משיכה מאוד חזקה ורצון להיות ביחד אך שוב זה היה בלתי אפשרי כי הוא חזר בתשובה.
עכשיו הוא נשוי, היה לי מאוד קשה להתגבר עליו כי זה היה הכי קרוב לאהבה שחוויתי עד עכשיו.. אבל התגברתי ואני לא מרגישה אליו כלום.

אני רוצה לחוות שוב את ההרגשה הזו, אבל אני לא יודעת איך!
אני לא יוצאת, ולא יוצא לי להכיר בחורים. אני מרגישה שאולי אני משדרת משהו מרחיק לסביבה, אני יודעת שאני נראת טוב, אבל משום מה כשאני רואה מישהו אטרקטיבי בסביבה אני נלחצת ונכנסת למצב של קשה להשגה וסנובית, אבל זה נובע מחוסר ביטחון.
חשבתי לצאת לבר במטרה להכיר מישהו, אבל אני מפחדת ששוב אכנס למצב של "קשה להשגה" אני מפחדת לצאת מהמקום הבטוח שלי (הלבד) ולהכנס לעולם שאני לא מכירה, עם זאת אני כל כך זקוקה ורוצה את זה .

יש לכם אולי טיפים שיעזרו לי ?

אני ובן זוגי (יותר נכון ארוסי) כבר 4 שנים יחד, עדיין לא גרים יחד. זו היתה אהבה מטורפת מבחינתי, רציתי אותו המון המון זמן, בסוף ניהיינו זוג והכל היה טוב במשך 3 וחצי שנים. לפני כחצי שנה אבא שלו נפטר ואמא שלו, שהיתה תלותית מלפני, ניהייתה יותר תלותית. הוא הציע לי נישואין לפני 4 חודשים וסגרנו כבר אולם, מאז ההצעה אני פשוט בחרדות, זה משתק אותי רק המחשבה על החתונה, וזה רק הולך ומתדרדר, אני כאילו מרגישה שהפסקתי לאהוב אותו ולהימשך אליו. הפחד הגדול שלי זה שמשהו אומר לי שאם אעשה צעד ואפרד (מה שאומר גם שהחתונה תתבטל), אצטער על זה כל ימי חיי. מה אני עושה עם ההרגשה הזו איך אני חוזרת לאהוב ולחשוק בו??????

שלום
אנסה לספר את הסיפור ואשמח לתגובות מה אתם חושבים או חושבים שעליי לעשות. אני בת 29 לפני חודש הכרתי בחור יצאנו מס' פעמים וזה לא הלך וזהו- נגמר בטוב. אחרי שבועיים חבר שלו התחיל איתי ואני נסוגתי כי הם חברים. אבל הוא המשיך לשלוח הודעות בפייס ולהתעניין ןלחזר והוא ממש מצא חן בעיניי עד שיום אחד הוא הציע לי שנצא ואמרתי לו שזה לא ככ הוגן כי יצאתי עם חבר שלו. הוא אמר שהוא בכלל לא ידע מכך ואם לא היה בינינו משהו רציני אז אין מבחינתו בעיה. יצאנו - היה מדהים וכימיה מטורפת. הוא נורא רצה אותי והראה סימנים בטלפון ובהודעות ובהכל וממש ממש נקשרנו. יום אחד החבר הראשון ראה אותי ומשום מה התעורר בו שוב משהו והוא החמיא בלי סוף ופתאום החל שוב לחזר אחריי ואני נלחצתי... שמא זה יהרוס לי עם החבר שאני רוצה מאוד. אמרתי לו שאני לא פנויה כרגע וזהו. בטיפשותי!!! אמרתי לחבר השני שאיתו יצאתי והיה לי כייף שאני צריכה לסגת ממנו כי החבר שלו התחיל לחזר אחריי ושאני לא רוצה לחבל להם בחברות. מאז הוא כועס עליי ומתרחק ואנחנו לא בקשר. אמרתי לו ככ הרבה פעמים שאני מתנצלת ולוקחת את הדברים שלי בחזרה. לפני יומיים הוא ראה אותי וחייך וחיבק אותי ונתן לי נשיקה גנובה על השפתיים והרגשתי שהוא התרכך. אחרי כמה שעות סימסתי לו באומץ אם הוא מעוניין שנלך לסרט ואמר שכן. היה ערב כייפי - הוא היה טיפה קריר אולי עדיין כועס או מנסה להחזיר לי על מה שהיה אבל בהמשך הערב התקרבנו והתחבקנו והתנשקנו ללא הסקה ולא דיברנו על מה שהיה.. אבל מאז הוא לא מראה סימנים או מתקשר. מדוע? אולי הוא מנסה אותי? בוחן אותי? האם להרים ידיים? האם לשאול אותו אם הוא מעוניין? יכול להיות שירד לו ממני כבר? אני מנסה לתקן טעות שעשיתי השאלה אם זה ניתן? אציין שהוא לפני מה שאמרתי היה מאוד מעוניין!! וחיזר ללא הפסקה
אשמח לתגובות - תודה!

שלום לכן ...
יש לי בעיה שחוזרת על עצמה עם בחורים ...
כל פעם שבחור שמושך אותי מגיע לכיוון שלי כדי לדבר ולהתחיל אני בורחת ... למרות שאני מאוד מעוניינת ... ובנוסף מאוד קשה לי לחייך איתו ולהיות קלילה וחברותית . ממה שני הדברים לדעתכן נובעים ומה אני יכולה לעשות כדי לשפר את זה ולהיות יותר קלילה ומשוחררת עם בחור שמוצא חן בעיני?

שלום
אני ובן הזוג שלי הכרנו לפני 10 שנים, יצאנו 5 שנים ואז נפרדנו אך אף פעם הקשר לא נותק לחלוטין.
לפני שנתיים החלטנו לחזור כיון שהבנו שאנחנו עדין אוהבים (לאף אחד מאיתנו לא היתה זוגיות בזמן הזה)
הרבה זמן חלמתי על הרגע שנהיה יחד ובאמת זה קרה.
לפני חצי שנה החלטנו לעבור לגור יחד ומאז המצב רק מתדרדר.
אנחנו לא מצליחים לנהל שיחה מבלי לריב מה שמביא אותנו לשתיקות וזאת במקום לדבר על מה שמפריע.
הצעתי לו שנלך לטיפול, שנלמד איך לנהל מריבות כדי לא להשאר ברוגז אחרי שהן מסתיימות (שזה מה שקורה כיום)
הוא טוען שלטיפול הולכים רק זוגות נשואים שנלחמים על הקשר בעיקר שיש ילדים.
האם טיפול יכול להועיל לתקשורת שאנו מנהלים וגם לזוגות שעדין לא נישאו?
על איזה טיפול היית ממליצה במקרה שלנו?
תודה

שלום,
אני לומד קואצ'ינג ועושה עבודת מחקר בנוגע לתהליכי אימון בהקשר לתהליך היציאה מהארון בקרב בני נוער.
היכן אוכל למצוא מחקרים ומאמרים שקשורים לנושא?


תודה

כפיר

שלום,
אני בן 32 ואני ובת זוגי מכירים כבר כחצי שנה. אין לנו שום בעיה לדבר על העתיד שלנו, גם אם מדובר בעתיד הרחוק. נושא של גידול ילדים עלה וכאן נמצאו פערים לא קטנים. אני מגיע מבית ששמר על מסורת יהודית די מינימלית. חגיגת חגים ביחד כמשפחה היה קבוע אצלנו, אך יותר כמנהג מאשר אמונה.
בת זוגתי גם מגיעה ממשפחה דומה ואף מסורתית יותר, אך היא כיום אתאיסתית ואינה מעוניינת לקיים מנהגים בעל רקע דתי\מסורתי. מבחינת גידול ילדים, אין לה בעיה לחגוג חגים כמנהג כמו למשל חנוכיה בחנוכה וכו, אך היא הדגישה שאם וילדיה ישאלו אותה שאלות על המנהגים ועל הסיפורים שמספרים בחגים, היא תציג אותם בדיוק ככאלה, סתם סיפורים. אינני מסכים עם כך והייתי מעדיף לתת לילדים הסבר פשוט שזה מנהג של העם היהודי, אך זו ההחלטה של כל אחד ואחד אם להאמין או לא להאמין.
מה גם, היא אתאיסטית וטיפה שמאלנית וכבר מדברת איתי על כך שהיא הייתה רוצה שילדיה בעתיד ילכו לבית ספר דמוקרטי (מעורב). אינני גזען אך בכל זאת אינני מסכים עם כוונות כאלה.
נכון שמדובר בילדים שעדיין לא נולדו, אך הנושא עלה ועכשיו הוא יושב כמו אבן.
האם יש דרך לגשר על הפערים, ואם כן , איך בדיוק? מבחינתי , אני גמיש ולא מציב לבת זוגתי עמדות חד משמעותיות... אבל היא דווקה כן מציבה מולי כאלה ובגדול היא אינה מוכנה להתגמש. שמירה על מסורת חשובה לי , גם אם אינני שומר שבת ומצוות אחרות.
ניסינו לדבר על הנושא אך לא הצלחנו להגיע לעמק השווה, אך ללא הצלחה.

היי. אני בקשר ממושך עם בחור, שנינו יחסית צעירים והכל עובד מצויין בינינו, אני אוהבת אותו מאוד ונראה שגם הוא אותי.
לאחרונה הוא פתח איתי בשיחה שהוא לא ממש יודע מה לעשות כי ירד לו החשק מסקס איתי, והוא ניסה במספר דרכים להתמודד עם זה. (יש לציין שאנחנו פחות משנתיים ביחד, וזה טיפה חריג).
לאחר שיחות רבות איתו הבנתי כי הוא פשוט מרגיש שהתרגל אליי ולגוף שלי , ולפיו "טבע הגברים" הוא לא להיות עם אישה אחת וזה מאוד בעייתי כי זה משהו שהחברה כופה עלינו.
העמדתי בפניו את שתי האופצית שנראו לי אפשריות- הראשונה היא לנסות לעבוד על זה ביחד, לטפל בזה אצל מישהו מוסמך, ושהוא צריך להבין שלמשל פתרון של "צלע שלישית" במיטה לא יעבוד איתי (לפחות לא בתקופה הקרובה בה עוד ממש אכפת לי ממנו וסביר שאקנא וזה יסיים את היחסים). האופציה השניה היא לסיים את זה כי אני לא רואה דרך אחרת שאפשר להתמודד עם המצב.
הוא מצידו אמר שהוא לא מוכן לוותר עליי, שהוא אוהב אותי מאוד וברור שנעבוד על זה.
השאלה שלי אליך- אני לא יודעת ממש איך להתמודד עם זה, האם זה אומר אי אפשר לסמוך עליו (למרות שדעתי היא שרוב הגברים אכן חושבים כך אך לא אומרים זאת, ואנחנו פשוט פתוחים מספיק לדבר על זה)? האם זה ככה באמת אצל רוב הגברים, ואם כן כיצד הם ובנות זוגן מתמודדים עם זה?
תודה רבה.

ערב טוב

מעסיקה אותי במשך כל היום שאלה חשובה ומרכזית: האם זה נכון להפגש מחברות בסיטואציה ..

אני כבת 50. אנחנו 3 חברות שחוגגות ביחד מזה כמה שנים טובות את ימי ההולדת . הרעיון: לא קונים מתנה. בעלת השמחה מוזמנת לארוחת צהרים. חברה נוספת, בקשה להצטרף, ולבסוף הודיעה אתמול שלא תגיע.

אני עברתי עקירה כירורגית של שתי שיניים ביום א' , דלקת חמורה, אנטיביוטיקה וחולשה נוראית..[הרופא צלצל למחרת משום שאמר שזו היתה עקירה קשה ביותר]. שוחחתי עם בעלת השמחה ואמרתי לה שתצא לחגוג עם החברה האחרת. [ידעתי שהחברה האחרת לא מתכוונת לדחות זאת]. ובאמת בסוף הן נסעו לאכול במסעדה נפלאה בתל אביב.

בעלת השמחה צלצלה רק לפני חצי שעה. והחברה הנוספת התקשרה בשעות אחרי הצהרים. ורק כששאלתי אם יצאו לאכול - נענתי בחיוב.אני מנסה לבקר פחות; להעלב פחות..אבל במקרה זה אני פגועה מאוד. במיוחד שמורה צעירה בבית ספרי, שאיננה חברתי כתבה בווטסאפ שאם אני צריכה משהו...

מה דעתכם??

תודה מראש על התשובה

שלום ,
אני בת 28 בעלי בן 36 אנחנו ביחד קרוב לשמונה שנים , יש לנו ילד חתיך והשני בדרך , בעלי מאוד מסור לחיי משפחה שלנו וכל ששי שבת זה קדוש למשפחה , בעל אוהב מעריך ועוזר ,יש לנו חיי מין מגוונים עשירים וכמעט כל הפנטזיות של שנינו עשינו ,חלום של כל אשה , לאחרונה אנחנו בירידה ,
מזה כמה חודשים הוא מדבר מתוך שינה התבטאויות מיניות ושמות של בחורות העניין מאוד מרגיז ומפריע לי , אני רבה הרבה אתו הוא נשבע שהוא לא בוגד ולא יבגוד ואני והילד והבית היקרים ביותר בחייו , שנינו מתוסכלים ואני יושנת בחדר עם הילד כי לא בא לי לשמוע כלום מההרהורים שלו הוא נראה טוב הרבה מתחילות אתו הוא מספר לי ואני מנסה לספוג הכל שיספר לי הכל ככה אני מעדיפה , זה נמשך כמה חודשים ואני כבר לא יכולה לסבול את זה , מה עושים אנא עזרהההההה