פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

זה מאוד טבעי מה שאת מתארת: אני די "משותקת" על יד בנים שמוצאים חן בעיניי.
וזה בדיוק המקום לצמוח, ולצעוד קדימה למרות הפחד
לקפוץ למים, גם אם את לא יודעת בדיוק מה לומר
גם אם זה לא יוצא כמו שרצית,
להעז, לנסות הכי טוב שיוצא, בצורה אותנטית, אמיתית, היי מי שאת...

השתיקה מביאה אותך עד נקודה מסויימת, מפה נחוץ כנראה עוד צעד
היי אמיצה, קיפצי למים
וסמכי על עצמך ועל כך שאם הוא בעניין, גם אם מה שתגידי ישמע דבילי
עדיין הוא יוכל לראות שזה חמוד...

הביאי יותר קלילות וצחוק לכל העניין הזה ועשי צעד...
בהצלחה!
יעל

שלום...זה נשמע שמצד אחד את מרגישה שאת משקיעה המון בבן הזוג שלך ומשפחתו,עד כדי ויתור על הצרכים שלך ומצד שני אינך מקבלת ממנו אהבה והכרה.

את גם מתארת דפוס ביחסים שלכם שבו כשבן הזוג שלך אינו מרוצה ,הוא מתרחק ממך ולפעמים גם פיזית למספר שבועות (!) וכשזה קורה, את "מתרפסת בפניו " שלא יעזוב אותך ואז הוא חוזר. את קוראת לזה "מעגל אימה".ואת שואלת איך יוצרים אצל בן הזוג נתינה.
הפחד או האימה מלהיות לבד או בנפרד מבן זוגך כנראה גדול יותר מהקושי שלך להיות "במעגל האימה" הזה. אני חושבת שהשאלה היא לא איך יוצרים נתינה אצל בן הזוג שלך, אלא איך את יוצרת נתינה כלפי עצמיך? איך את לא מוותרת על הדברים החשובים לך ועל הצרכים שלך כדי לקבל אהבה וקרבה ? איך את קשובה לעצמיך ולא נותנת לפחד להיות לבד לנהל אותך?
מצד שני, זה נראה שהחויה של בן זוגך שונה לחלוטין משלך ושהתסכול שלו בקשר גדול גם כן .קשה לכם לראות את הסבל אחד של השני ואני חושבת שאיש מקצוע (טיפול/יעוץ זוגי) יכול לעזור לכם בזה.
בהצלחה,
ענת

אני בהיתלבטות קשה כרגע והיא אם בכלל יש מה להשקיע מאמץ??? אם כל עוד צרכיו מסופקים הקשר ממשיך אפילו אם נידרשת להקרבה בלתי פוסקת
אך ברגע שאני זקוקה למשהו הוא יושב על הגדר ובוחן את הקשר האם מישתלם לו להיות נשוי או לא
או שכשאני כבר לא מסוגלת להרוג את עצמי בכל כך הרבה תחומים ולא מסוגלת להחזיק מעמד לנוכח החיים הלא פשוטים עימו כמו שכל חודש הוא מחליט לעבור דירה כל חודש יש לו תביעות וציפיות שדורשות ממני לוותר על עיסוקי האישיים[עבודה חברות כי הוא רוצה שאדאג לילדיו הנשואים כל הזמן ביביסיטר בישולים אירוחים וכו]ומונע ממני בית יציב ויחסים אינטימים כל עוד יש ברשימתו תחומים שלא מולאו

המצב מחזיק מעמד כל עוד אני מחזיקה מעמד אך ברגע שמשתפת שקשה לי בצורה הכי עדינה או שאני בוכה הוא לוקח זאת כביקורת על אישיותו ובמקום להיות רגיש ואמפטי הוא מתקיף
אז במקום לחשוב בצורה בוגרת איך ניתן ליפתור
ובימקום להידבר יחד מתוך הקשבה הדדית הוא ניכנס למעגל התקפתי אותו הוא מצדיק בכך שחיב להיתגונן עבור הדימוי שלו ונכנס למעגל ברוגז בו הוא עוזב הבית ונעלם למס שבועות וחוזר כשאני שוב מוותרת על עצמי ומתחננת לו ...זה יכול לקרות ערב חג ערב מעבר דירה או ארוע מישפחתי חשוב
הוא יערער כל היציבות גם אם לפני יומים הרגתי עצמי עבור דברים שחשובים לו והוא הפריח הבטחות באויר
ברגע שמעיזה להגיד שקשה לי או בוכה כי לא מסוגלת לעמוד בחיים חד צדדים מלאי מחויבויות [יש לו 7 ילדים נשואים מאד תלותיים ותובעניים]הוא נעלם לילדיו ומודיע לי שהקשר ניגמר
לאחר שזה חזר על עצמו 8 פעמים בשנתיים הראשונות לנשואינו ולמרות אהבתנו הגדולה בזמנים יפים והמון דברים טובים שחלקנו יחד
אני תוהה האם להשקיע שוב במירדף אחריו כי זה כבר נורא נורא מערער אותי ופוגע בי נפשית ובהורי המבוגרים שלוקחים ללב את מה שאני עוברת

שלום,
אני מבינה שקשה לך מאד בתוך מערכת היחסים הזאת
השאלה אם להשקיע מאמץ תלויה במה שאת רוצה
אם אינך בטוחה מה את רוצה ואת בדילמה, אני מציעה לך ללכת לייעוץ שיבהיר לך ויעזור לך לקבל החלטה
בהצלחה
ענת

הי ליאב,
השאלה שלך היא לא כל כך קטנה.
למעשה , זוהי שאלה שהרבה זוגות שואלים את עצמם במהלך החיים המשותפים שלהם. במצב שאת מתארת, עולה השאלה מה לעשות או כמו שאת אומרת לעצמיך, אולי הגיע הזמן להפרד ?
אם אתם זוג עם מחויבות אחד לשני ובן הזוג שלך פנוי , לא בטוח שהפתרון הוא פרידה. אבל יתכן שהמצב שאיליו נקלעת הוא שונה ,כי את לא באמת מרגישה מחויבות מצד בן זוגך? יתכן שהוא מבטיח לך מחויבות בעתיד וגם להתחתן איתך וזה לא קורה כי הוא לא פנוי ולא באמת מחוייב?
אני לא יודעת מהי הטלטלה שהקשר שלהם עבר לאחרונה ואולי אתם עדיין בתוכו אבל זה נשמע שיש לך כעס מאד גדול על בן זוגך. אפשר גם לראות את הכעס שלך באופן שבו את כותבת.
את יודעת על מה את כועסת ?האם זה כי "אתם בשלב בחיים שלא מאפשר חתונה" ואת חושבת שזה תלוי בו ורק הוא יכול לשנות את זה?
את אומרת שאתם זמן רב ביחד אבל את רואה אותו מעט מאד. התגובה שלך לזה היא כעס והתרחקות וגם ירידה בחשק המיני. זו תגובה מאד נורמלית. לא רק "שזה לא גרוע שאין לך חשק" , זו תגובה מאד נורמלית ביחס למצב שבו את נמצאת ולמה שאת מרגישה. אני מניחה שהתנהגות בן הזוג שלך פוגעת בך מאד.
אם מה שתארתי בתחילת המכתב הוא נכון , יתכן שאת מבינה שאין טעם לחכות וצריך להפרד. זה קשה ומצריך הרבה כוחות אבל עם תמיכה ממשפחה וחברים זה אפשרי.
ואולי ההשערה שלי אינה נכונה ובמקרה כזה , אני תמיד מציעה לדבר. לשתף את בן הזוג שלך לא רק על מה את כועסת אלא איפה הוא פוגע בך . כשתדברו על זה ותשתפי אותו ברגשות שלך , לא תצטרכי להעביר לו מסרים עקיפים דרך המנעות מיחסי מין וזה ישפיע לטובה גם על הקרבה הפיזית ביניכם.

זוהי באמת הגזמה, כמו שאת אומרת בעצמך.
זה טוב שאת מודה בכך שאת כרגע לא מרגישה שאת יכולה לעשות כלום עם עצמך.

אי אפשר באמת להחזיק את האדם האחר.
עליכם לפתח ולטפח את האימון בינכם.
ואם התחושה שלך נכונה וזו לא רק הרגשה שלך והוא יפר את האמון, אז מה כן יש בזוגיות שלכם?
כיצד ניתן לחיות ביחד בלי אמון זה בזו?

אם זוהי רק הרגשתך אבל הוא מרגיע אותך שזה לא יקרה, ואת עדיין לא שולטת בהרגשתך
נסי למצוא דרך להרגיע את עצמך, טפלי ברגשות ההלו, אם בטיפול ואם בסדנא, או בכל דרך שתמצאי לפרוק את המטענים, ולהשאר עם איזו שלווה פנימית שלך עם עצמך, ביטחון במי שאת שלא תלוי בו.

התבונני גם על השאלות העמוקות והרציניות:
מה אתם חולקים יחד?
אילו ערכים יש בזוגיות שלכם?
מה את אוהבת ומעריכה בבן זוגך?

מצאי את החלק שאכפתי, שמפרגן ותומך בך ותדברי איתו עם הרבה הקשבה לדבריו, מבלי להכנס לדרמה הרגשית שעוברת עלייך.

נסי לחפש מקור התייחסות חדש בתוכך, שיוכל להביא לדרך חדשה בתקשורת בינכם ובנייה מחודשת של האמון.

מקווה שקיבלת נקודות למחשבה

בהצלחה
יעל

מה את באמת רוצה? זוהי השאלה האמיתית.
סבבה לך לבד , זה יופי. את לא רגילה, גם זה בסדר.
אבל מה את רוצה? האם את רוצה להיות בזוגיות? היום או בעתיד?
זו השאלה. וזו שאלה.

בהצלחה
יעל

העצה הכי טובה... קלילות!
תסתכלי על החצי כוס המלאה, תהני ממה שיש
הפרידי בין עיקר וטפל , ובדברים המשמעותיים לך הביעי אותם בהומור, בקלילות, בכיף
לא ממליצה על שיחות כבדות, במיוחד בתחילת קשר כשאין בעיה מהותית
יתכן והוא פשוט לא רגיל לעשות את זה
חשוב לראות אם הוא משתדל, האם הוא קשוב לך, לרצונותייך
מתייחס למה שאת אומרת לו - אם כן , אל תדאגי
הקשיבי פנימה, למה הוא באמת מרגיש, למה שאת מרגישה
בדקי עם עצמך האם את באמת חייבת את המילים הללו, אם את אכן מרגישה שהוא רוצה להיות איתך...
צרי לעצמך בהירות מהם הדברים החשובים לך ביותר בזוגיות, מהם הערכים המהותיים עבורך...
ועם שאר הדברים, פשוט היי קלילה עם עצמך ואיתו

בהצלחה
;)
יעל

תודה על התשובה ..
אכן משתדלת ככה לפעול ולהגיד בקלילות...

מרגישה שכייף לו ורוצה :)
אגב,
אתמול פירגן ועוד בפייס ;)
איזה כייף....

תודה

בקר טוב,
הנשים אמרו לך מה לדעתן אתה צריך לעשות ( לפחות אחת )
הגברים גם (לפחות החברים שלך)
עכשיו כדאי שתקשיב לעצמך
מה אתה אומר לעצמך כשהבחורה במשך זמן ארוך לא נענית לחיזורים שלך?
שהיא שווה את זה ולכן כדאי להמשיך כי אולי עם הזמן תסכים?
זה יכול לקרות אבל
מה ישתנה לדעתיך עם הזמן?
האופן שבו היא רואה אותך ומרגישה כלפיך? האופן שבו היא רואה את עצמה ואת חייה בנקודת הזמן הזאת?
איני יודעת בן כמה אתה , אבל האם בזמן הזה אתה מחזר גם אחרי בנות אחרות? יש לך קשרים ?
הייתי מציעה לך לנסות ולהיות בזוגיות עם מישהי אחרת ולראות איך אתה מרגיש לגביה וגם איך היא מרגישה לגביך.( הבחורה המחוזרת ). אולי זה ישפיע עליה באופן חיובי.
ואולי אתה תבין דברים וגם תרגיש אחרת בענין שלה.
אם אנחנו עושים את אותו הדבר , אותה הפעולה ובאותם התנאים שוב ושוב, נקבל תמיד את אותן התוצאות. הגיוני לא?
בהצלחה
ענת

בזמן שאנחנו יחד הוא בעבודה לעיתים תובענית אבל כן מתראים כפי שציינתי סופ"שים ועוד פעם בשבוע , ולפעמים זה גרם לי להרגיש מוזר למה הוא משקיע כ"כ הרבה בעבודה ואנו מתראים פחות מדי ,או כשרצה לעשות משהו אחר במקום שנהיה ביחד הערתי לו שזו אשמתו שהוא עובד הרבה וזה לא צריך לבוא על חשבון הזמן שלנו
ועכשיו אומנם זה יהיהלי טוב שאהיה עסוקה ועם מטלות וכו אבל בניגוד אליו לי לא תהיה את הבחירה לראות חברים במהלך השבוע ואני בשאלה איך לשלב את הרצונות שלי במקביל לזוגיות הזו כי מה שבטוח כשלבד יש המון זמן להכל, אבל אולי גם חסר משהו...

מעיין שלום,
את שואלת שאלות טובות , שאלות שחשוב לשאול ואני מתכוונת בעיקר לאלו:
איך אני יכולה להבין את עצמי יותר בקטע הזה איך אני יכולה להבין אם זו בעיה שלי אולי כי אני מפחדת להקשר ולהיות תלותית אולי או כי זה פשוט לא הבחור בשבילי מבחינת העניין באמת? ועוד שאלה איך יודעים "מי מתאים"?אבל השאלה אם "זה הכי טוב שיש " ואם זה שווה את כל השאלות והבעייתיות בלהיות בקשר כזה, וגם מה אם יהיו סופ"שים שלא אחזור והוא לא יבוא אליי איך אקבל את זה? האם זה לא מצב פגיע מדי ?
אנשים לא רוצים להפגע ולכן רובנו, לא ניכנס למצבים שבהם אנחנו יודעים בודאות שזה מה שיקרה לנו. זה נכון כמובן, גם בקשרים זוגיים (למשל, קשר עם גבר/אישה לא פנויים, אלימות ועוד).

מעיין שלום,
את שואלת שאלות טובות , שאלות שחשוב לשאול ואני מתכוונת בעיקר לאלו:
איך אני יכולה להבין את עצמי יותר בקטע הזה איך אני יכולה להבין אם זו בעיה שלי אולי כי אני מפחדת להקשר ולהיות תלותית אולי או כי זה פשוט לא הבחור בשבילי מבחינת העניין באמת? ועוד שאלה איך יודעים "מי מתאים"?אבל השאלה אם "זה הכי טוב שיש " ואם זה שווה את כל השאלות והבעייתיות בלהיות בקשר כזה, וגם מה אם יהיו סופ"שים שלא אחזור והוא לא יבוא אליי איך אקבל את זה? האם זה לא מצב פגיע מדי?

אנשים באופן טבעי לא רוצים להפגע ולכן רובנו, לא ניכנס למצבים שבהם אנחנו יודעים בודאות שזה מה שיקרה לנו. זה נכון כמובן, גם בקשרים זוגיים (למשל, קשר עם גבר/אישה לא פנויים, אלימות ועוד).
המצב שאת מתארת הוא לא בהכרח פגיע ובהחלט כשרוצים, אפשר באופן זמני לנהל קשר כזה .הבעיה היא ,שאת חווה אותו ככזה וכמצב פגיע מידי עבורך. (האם את מבינה למה זה?) מהסיבה הזאת, את חושבת אולי להמנע (דפוס של אנשים שמאד מפחדים להפגע) ולא להמשיך בקשר .
מעיין, לשאלה 'מי מתאים' לך ,רק את יכולה לדעת את התשובה ונראה לי מהמכתב שלך שאת יודעת להגיד לעצמיך מתי זה ממש לא מתאים ומתי זה אולי מתאים. אחרת לא היית בדילמה לגבי הקשר הנוכחי.
במילים אחרות כדי להיות במקום שבודק מי מתאים לך בתוך הזוגיות ולא מחוצה לה ( כי אין דבר כזה "הכי טוב שיש ") תצטרכי לקחת בחשבון, מצד אחד שאולי תפגעי אבל מצד שני ,יש אפשרות שתמצאי את "המתאים" ותהיה לך זוגיות שאת שמחה בה.
אני מציעה לך להפתח לבן הזוג שלך ולדבר איתו על מה שאת מרגישה וגם על החששות שלך.

בהצלחה,
ענת

הי מיטל,
במכתב שלך את מתארת את הסיבות מדוע זה נכון לך ללמד עכשיו
זה נכון לך, זה נכון לבן הזוג שלך
אז איפה הבעיה? מדוע אנשים סביבך אומרים לך אחרת?
כן, התפתחות אישית שלך אמורה לעשות טוב גם לבן הזוג שלך ולפעמים גם ליחסים. (אלא אם כן, יש בינכם תחרות ,אבל אני מבינה שזה לא המצב בינכם והחבר שלך שמח ותומך).
אני מציעה שתדברי עם בן הזוג שלך על החשש והדאגה שלך לגבי דחית החתונה ואולי זה ירגיע אותך ויחזק את הבטחון שלך בענין להלימודים.
אני גם רוצה לחזק אותך ולאמר לך שתמשיכי להקשיב לעצמיך כמו שעשית בענין ההחלטה מה ללמד .
כדאי תמיד להקשיב לאנשים מסביב אבל לא תמיד להסכים איתם
בהצלחה,
ענת

היי
האם הוא התנהג ככה בכזו חוסר תקשורת ביניכם גם בזוגיות?
הוא מזלזל בך ואומר דברים איומים לכל אדם בטח שלא אומרים זאת לאישה שאיתה בחרת לחלק את חייך

לדעתי חשבונות בנק נפרדים זה בסדר כי כך יש מקום לכל אחד אבל מה עם חשבון נוסף משותך
ואתם הרי בעל ואישה אין שלי-שלך הכל ביחד

נשמע שממש בעייתי שם...ואם הוא לא מוכן לשנות דברים באמת ולא מוכן טיפול או משהו אין סיבה להמשיך לסבול בטח לא טיפולי פוריות לגבר כזה

ומה זה "לא מוכן לעזור בעבודות הבית" את לא עקרת בית, זה גם הבית שלו
תאמרי לו שאם לא הייתם ביחד הוא היה צריך לעשות הכל לבד תמצאו חלוקה הוגנת תדברו על החלוקה מה כל אחד פחות אוב ויותר אוהב לעשות ותחלקו
גם אם תישארו ביחד אפילו רק חודש אין סיבה שאת גם תשקיעי בלימודים וגם משרה שנייה מלאה כעוזרת בית...

רינת שלום,
אתם נשואים שנה ואת אומרת שאת עצובה כי לא כך ציפית שחיי הנישואים שלך ייראו.
אם היו לך ציפיות אחרות, האם זה אומר שהיחסים בינכם בחמש שנות החברות היו טובים יותר ? האם זה אומר שהרגשת טוב יותר בקשר? אם לא, מה חשבת שישתנה?
ואם כן,מה השתנה לאחר הנישואים?
בעיני, זו שאלה חשובה עבורך כי את מרגישה שבן זוגך משפיל אותך, מאיים עליך, מזלזל בך ומקטין אותך.

הפער הכלכלי בינכם הוא אינו סיבה לקונפליקטים או לזלזול בך אבל הוא יכול להיות אמצעי כדי לפגוע בך. איפה את חושבת את פוגעת בו?

לאחר הנישואים, התחלתם טיפולי פוריות .טיפולי פוריות כרוכים בקשיים פיזיים ונפשיים ולעיתים גם גורמים לכעסים ולהתרחקות בין בני הזוג. את כותבת שאין לכם ילדים בגלל בעיית פוריות שמקורה אצלו. איך העובדה שהבעיה אצלו משפיעה עליך ? עליו? ועל היחסים שלכם? איך את מבינה את זה שהוא לא מצטרף אליך לטיפולים ?
זוהי התבוננות שאתם צריכים לעשות.

השאלה אם להשאר 'ולנסות ולתקן' או 'לקום וללכת' תלויה מאד באיך את מבינה את המציאות הזאת ואת התחושות הקשות שלך לעומת הציפיות שלך מהיחסים שלכם לאחר שהתחתנתם.
אם תחליטי לנסות ולשקם את הקשר , זה נראה שתצטרכי למצוא דרכים לשכנע אותו להתחיל טיפול זוגי .
מקוה מאד שתצליחי.
ענת

נשמע שהריבים שלכם טעונים במטען שהצטבר כבר קודם לכן
אלו רק הסימטומים של הבעיה האמיתית שהיא עמוקה יותר.

אם את אוהבת אותו, והיית רוצה לשמור על הקשר ולחיות את חייך בנעימות
ואם גם בן זוגך היה מעוניין בכך...

אז שינוי הכרחי נדרש, וזה אומר להסכים להתבונן ביחד על הדבר האמיתי שמפריע לכם בקשר או אחד בשני, מעבר לריבים הקטנים על הזבל...
יש משהו מהותי יותר, שעליכם לזהות, להכיר בו, ולהיות מוכנים לשנות בעצמכם, בהתייחסות לאחר, או בדרך החיים שלכם...

היות שהמצב טעון כל כך כפי שאת מתארת, אולי הדרך הנכונה תהיה לפנות לאיש מקצוע שיעזור לכם בכך, שיוכל ללוות אתכם בתהליך.

גם הצעד שעשית לפנות לפורום הוא צעד בלקיחת אחריות על חייך, המשיכי כך.
אל תתפשרי על חיים של בינוניות ויחסים מלאי מריבות,
אפשר לחיות חיים שקטים ושלווים, גם אם זו עבודה קשה, זו עבודה חשובה ומצמיחה, אותך ואותו!

בהצלחה
יעל

גם גברים בני 60 עדיין אוהבים נשים, חלקם אוהבים לפלרטט, גם אם זה רק לשם הפלירטוט... זה משאיר אותם בחיותם...

האם זה פוגע בך? האם זה מחמיא לך?
זו השאלה שעלייך לענות עליה בעצמך...

אם זה פוגע או מעליב אותך באזושהי צורה, אולי כדאי לך לבקש ממנו יפה שלא יכנה אותך כך.

ישנם בחורים שזה לא מה שמעסיק אותם, הם לא חושבים על הדברים הללו, הם לא רגילים לקנות מתנות,
זה לא בגלל שהם לא אוהבים או קמצנים, בגלל שזה לא משהו שנראה חשוב עבורם, הם בעצמם לא היו מצפים למתנה ביום ההולדת, זה לא נראה להם כל כך חשוב,

יש בכלל לבני אדם נטיה להסתכל על הדברים מהמקום האישי:
מה שחשוב לי - חשוב לאחרים
מה שלא חשוב לי אולי גם לא חשוב לאחרים

נשמע שזה המקום ממנו חברך פועל, אם הבנתי נכון

גם כשהסברת לו, זה עדיין לא ההרגל שלו,

ועכשיו אליך:
עד כמה זה חשוב ומשמעותי בעיינך?
האם תוכלי לאהוב אותו ולחיות איתו גם אם לא יפנק אותך כמו שאת היית רוצה?
מה באמת חשוב לך בקשר?

מהם הערכים החשובים לך מכל? את כותבת שהקשר מבוסס על כבוד והערכה, כנות ופרגון. על אהבה גדולה... האם לא אלו הדברים החשובים מכל?

מבינה אותך שזה כיף גדול לקבל מתנה ופינוק מבן הזוג, ואולי הוא גם יבין זאת עם הזמן
אך האם תוכלי לשים את זה בפרופורציות הנכונות.

לראות מתוך סדרי עדיפויות מה חשוב יותר ומה פחות ולא לתת משקל גדול מדי למה שחשוב פחות? האם תוכלי לשחרר את הצורך שהוא זה שיפנק אותך? ואם זה יקרה זה ישמח אותך ואם לא , את תפנקי את עצמך...


בהצלחה
יעל

נעם יקרה
יכול להיות שהוא שונה לטובה בהמון דברים מהאקס, כמו שאת כותבת, אך מדברייך אני לא מבינה מה מושך אותך להיות ביחד בקשר הזה?
את לא חושבת שאת רואה עציד, דרך החיים שלו וסדר העדיפויות שלו מעצבן אותך, אולי אתם נמצאים בנקודות שונות בחיים,
בעבר היה לך תקשורת לקויה, כעת התקשורת לא מספקת אותך,

האם זה שקר שם בחוץ זו סיבה מספקת להשאר בקשר ?

האם את אוהבת את האדם שהוא?
מה את אוהבת בו?

מה חשוב לך בזוגיות?
איזה זוגיות היית רוצה?
מה את מחפשת בבן זוג?

מה הצמיחה שלך בקשר הזה? אנחנו עושים תהליך של התפתחות וצמיחה בחיינו ובכל קשר שאנחנו נמצאים בו. לכן בדקי עם עצמך מה הצמיחה שאת עושה עם עצמך בקשר הזה?

התבונני עם עצמך בשאלות האלו,
זהי את התהליך של ההתפתחות שאת עוברת שם עם עצמך.
אולי מתוך כך תדעי מה הדבר הנכון עבורך

בהצלחה
יעל

הדרך הכי טובה היא להשאר בתקשורת איתו,
אתם ביחד, מסתדרים מצויין, זה הזמן להיות ביחד גם כשקשה יותר

זה חשוב ששאלת אותו מה קרה, וזה טוב שחשוב לך לעזור לו להתמודד עם הלחץ

הדרך הטובה ביותר שאני מכירה היא לחשוב ביחד כגוף אחד, אתם הולכים להתחתן, אתם שותפים, ואכפתיים אחד כלפי השני... זה מצויין!

לחשוב יחד זה קודם כל להקשיב, להקשיב ולהקשיב, ואז גם להתייחס, גם לשתף אותו במה שזה עשה לך כששמעת את מה שאמר... להתעניין מה הוא היה רוצה שתעשו בשביל שיהיה טוב לשניכם?

לחשוב ביחד על פתרון יצירתי חדש שהוא לא לחזור אחורה ולא המצב הקיים.

לראות את זה לא כבעייה אלא כהזדמנות להעמיק את הקשר בינכם, להיות שם אחד עבור השני, להתייחס למה שהשני אומר , אפילו לומר : אני לא יודעת מה לעשות, מה אתה מציע... כל תקשורת אמיתית וכנה היא מקדמת וחיובית...

זה הזמן שלכם לעבוד יחד ולמצוא ביחד את התשובות הנכונות עבור שניכם, כך שאף אחד לא ירגיש שהוא היחיד שמקריב והשני בשלו...

מקום עבודה לא מספק יכול מאוד להשפיע על מצב הרוח, גם בהקשר הזה חשוב שתהיה הקשבה למה שעובר עליו שם, במידה שהוא מוכן לשתף... או שמתרגלים ומתאקלמים או שנחוץ שינוי נוסף, עבודה חדשה, חזרה לעבודה הקודמת... הדגש הוא להיות ביחד בדרך הזו, מתוך הבנה שאתם בתקופה של שינוי ויש דברים שכרגע לא אידאליים, אבל אתם קשובים זה לזה ופתוחים לעשות שינויים כדי ששניכם תקגישו טוב יותר.

בהצלחה, ושנה טובה
יעל