פורום NLP דמיון מודרך - יש לך שאלה?

דנית שלום,

אני מאמינה שזה יכול לעזור להפחית חרדות. מה שעוד יכול לעזור הוא להשתמש לפני הלידה ואולי גם במהלכה, בהדמיות או מדיטציות שקשורות בלידה, המכילות דימויים, כמו פרח שנפתח ועוד.

את צירי הלידה אפשר לדמות לזרם אנרגיה שעוזר לתינוק להיוולד, ואז גם ההתייחסות לכאב עשויה להיות ממקום של עוצמה, יצירה ובריאה ולא ממקום של סבל.

למיטב ידיעתי יש הדמיות לקראת לידה במקומות שונים, בין היתר באתר של "מרכז רטר".

בברכה, אילה

שלום שרון,

דמיון מודרך ו- NLP הן אכן שיטות שיכולות לעזור בהעלאת הביטחון העצמי, בכל הקשר שערך זה חשוב עבורך, למשל הגברת היכולת שלך ליצור קשרים חברתיים, היכולת לסמוך על עצמך ועל דעתך ועוד.

השינוי בביטחון נוצר דרך טכניקות שונות שבהן משתמשים, כמו חיבור למשאבים פנימיים שקיימים אצלך, אך לא בהכרח את מרגישה אותם כיום בהקשרים מסויימים (למשל כשאת בחברה אולי את מרגישה שאינך מחוברת לאומץ שלך);
לאחר החיבור הזה ניתן לחזור לחוויות שבהן הרגשת רגשות הקשורים לחוסר הביטחון בעבר (כמו פחד), וליצור חוויה רגשית מתקנת בעזרת המשאבים שגילית בתוכך (למשל אומץ או אהבה). למרות שהמציאות או העובדות אינן יכולות להשתנות כאשר מדובר בעבר, הפירוש שאנו נותנים לאירועים שונים משתנה ואיתו התגובה הרגשית.

קיימת בתהליך גם אפשרות לבדוק איזו הגנה חוסר הביטחון יצר, ואיך ניתן להשיג את אותה תועלת או הגנה בעזרת דפוסים חדשים, שכלם עולים מתוך החלק היצירתי שלך, שלא כולו מודע.

חלק מהשינוי מושג דרך טכניקות שפועלות בעזרת החושים, כמו "החלפת" תמונה בלתי רצויה ב"תמונה" עתידית אופטימלית.

מה שיפה בטכניקות של דמיון מודרך ו- NLP בהשוואה לטכניקות שעובדות על המודע, הוא שחלק גדול מהשינוי נעשה דרך תת המודע, ולכן הוא מתרחש באופן קל וללא מאמץ, אין צורך להתאמן, להכין שיעורי בית, או לשנן.

בברכה, אילה

 

שרה יקרה,

עכשיו כשראיתי את פנייתך, אני חושבת שאולי דיברנו היום בטלפון.
אם זו לא היית את, אנא עני לתשובה זו ואענה לך יותר בפירוט.

בברכה,

אילה

שמרית שלום,

אין לי נסיון או מידע על טיפול כזה בדמיון מודרך.
בשיטת "המסע" שגם בה אני מטפלת, אני יודעת שניתן לעשות "מסע" לאמהות עבור ילדים או תינוקות, או "מסע" למישהו שאינו בהכרה ישירות או דרך מישהו אחר, אך לא שמעתי על "מסע" שנעשה למטרה הזו.ייתכן שזה יעזור, אך כמובן לא ניתן להבטיח.

יחד עם זאת, במידה שבסופו של דבר יידרש ניתוח קיסרי, הטיפול עשוי לעזור לך לעבד את רגשותייך לגבי הניתוח, הלידה ועוד, וזה עשוי להקל מאוד את התהליך וההחלמה.

שמעתי שברפואה הסינית קיים טיפול מסויים המיועד לגרום לעובר להתהפך, אני לא יודעת אם בדיקור או בדרך אחרת.
אם את רוצה שמות של שתי מטפלות ברפואה סינית שאני מכירה שתוכלי להתייעץ איתן, אשמח לכתוב לך שוב בפורום או לתיבת המייל שלך.

בברכה ובהצלחה,
אילה

שלום שמרית

כמו אילה, גם לי אין מידע נוסף או נסיון בדמיון מודרך במצב כזה
והרעיון של אילה לפנות לרפואה סינית מצוין
כי אכן יש נקודות מסוימות על פני המרידיאנים שיכולים לאפשר לעובר להתהפך.

משערת - שכמו שהגוף מגיב לנקודות מסוימות על גבי המרידיאנים
(כשהלא מודע הוא זה שמעביר את המסרים המתאימים ממקום למקום ),
כך תהיה תגובה של הגוף גם לדמיון מודרך שיותאם ו"ידבר" עם הגוף
(בעזרת הלא מודע).

בהצלחה
זהבית

רומי שלום,

בטיפול בילד המתמודד עם בעיה כזו, ניתן ליצור חיבור וחיזוק בטכניקות שונות של דמיון מודרך
ו- NLP למשאביו הפנימיים וכוחות הנפש שלו, וכך הוא יוכל לקבל תובנות חדשות לגבי איך הוא חווה את עצמו ואת יכולותיו במצב כזה, ואת המצב בכלל (למשל שינוי הפירוש של מה שנאמר לו מהשפלה להצקה, ואז סוג הרגש שמתעורר בתגובה לפירוש, והעוצמה הרגשית, גם כן משתנים).

כמובן שיש אפשרויות שונות להתנהגות בסיטואצה כזו - לענות, ללכת משם, להתלונן על אותו ילד בפני המורה או המנהל/ת ועוד.
התוצאה האופטימלית בטיפול בדמיון מודרך עשויה להיות שהילד המתמודד עם המצב, יחווה את עצמו לא כקורבן חסר אונים כפי שאולי קורה כעת, אלא כבעל עוצמות ויכולות שהוא יכול להביא לידי ביטוי בדרך שתתאים לו ביותר, ולתגובה המתאימה לו ביותר הוא יגיע בעצמו תוך כדי הטיפול.

יצירת החוויה הפנימית החדשה בדמיון בוודאי תוכל להשפיע, אולי בהדרגה ואחרי מספר מפגשים ולאו דווקא מיד, על החוויה החיצונית שהילד יוכל ליצור, או על הרגשתו בתוך הסיטואציה.
הרגשתו בתוך הסיטואציה עשויה להשתנות כך שלא ירגיש בהכרח פגיע ומותקף, אלא יצליח ליצור הפרדה בין מה שהילד האחר מנסה ליצור לבין מה שהוא "לוקח אליו", ולזהות שיש לו יכולת בחירה של תגובותיו הפנימיות והחיצוניות בתוך הסיטואציה.

בברכה, אילה

דמיון מודרך זה נהדר
אבל מה שהילד שלך צריך זה לדעת איך להתמודד עם המציאות ולא לדמיין משהו אחר.

אני אומר לך את זה מהמקום שלו, שהייתי שם וההורים שלי לא גרמו לי להתמודד. אם הוא לא ילמד לעמוד על שלו עכשיו זה ירדוף אותו כל החיים.

הדמיון המודרך במצב הזה טוב כדי לשפר את הביטחון שלו - כדי לפעול בעולם האמיתי ולעמוד על שלו. זה כלי העזר, זה לא הפיתרון.

אני ממליץ לך לבדוק מה קורה אצלו כשזה קורה.
מכיוון שכמו שאת כבר בטח יודעת.

אותי ילד שכביכול "משפיל" אותו, לא באמת עושה את זה, אלא רק עושה משהו שהילד מרגיש מושפל ממנו.

כשתשני את הפירוש של הילד להתנהגות של הילד השני, אני מאמין שהכל יסתדר.

א.פ.ר.ת - ידידתו הטובה ביותר של האדם, אני ממליץ לך לחשוב עליה כשאת ממסגרת מחדש... (;

מקבלת את מה שכתבת בנושא א.פ.ר.ת (אירוע, פירוש, רגש, תגובה), אכן מתאים להשתמש בזה במקרה זה.

אשמח שתוסיף הסבר אם אתה רוצה, או דוגמאות, גם על מודל א.פ.ר.ת וגם על מיסגור מחדש בהקשר לתשובה שענית,כך הקוראים שאולי לא מכירים את שני המושגים האלה יוכלו להפיק מהם תועלת.

תודה שאתה מוסיף ענין וחידושים לפורום!

האם אתה מטפל בתחום כלשהו או פשוט בעל ידע נרחב?

תודה ולילה טוב,

אילה

א.פ.ר.ת, כמו שציינה אילה, מזכירה לנו את המסלול שכל אינפורמציה חייבת לעבור.
1 משהו קורה ב"עולם האמיתי" וזה נקלט דרך החושים שלנו
2 אנחנו נותנים לזה משמעות ע"פ האמונות שלני נסיון החיים וכו'
3 מתפתח איזה רגש או לחלופין אנחנו "נכנסים למצב"
4 מגיבים בהתאם

ברוב המכרים אנחנו נשמיט את רוב המסלול.
כלומר, נתעלם ממה שבאמת קרה ומהרגש ונספר את הפירוש שלנו כאילו זה מה שבאמת קרה ואת התגובה שלנו.
יש אנשים לפעמים שדווקא ישמיטו חלקים אחרים אבל זה לא העניין מכיוון שאנחנו תמיד נשים לב לתגובה והיא החלק החשוב ביותר מכיוון שזה הוא המדד שלנו.

אם התגובה הייתה חיובית אז הכל בסדר.
אם התגובה שלילית, צריך לחזור לשלב פירוש ולתת משמעות שונה למה שקרה.
איך ילד ששלם עם עצמו היה מפרש את ההתנהגות של הילד המשפיל?

ברגע שהפירוש השתנה, התגובה משתנה בהתאם.

עדה שלום,

תודה על שאלתך.
גם אני כאם לבן 10 מתמודדת עם העיסוק הרב שלו בטלוויזיה ובמחשב, וגם שואלת את עצמי לאילו כיוונים מתפתח הדמיון תוך כדי משחק במשחקי מחשב אלימים וצפייה בתוכניות שהערכים המוגשים בהן לא תמיד (בלשון המעטה) תואמים את הערכים שאנו כהורים רוצים להעניק....

לעומת זאת אני זוכרת את עצמי כילדה, כשמחשב לא היה בכלל ובטלוויזיה היה ערוץ אחד, קוראת ספרי הרפתקאות ומפליגה על כנפי הדמיון, מדמיינת את עצמי כחברה בחבורת הרפתקאות, כבעלת חווה לבעלי חיים ועוד ועוד....
גם כיום ניתן להציע לילדים להקריא להם סיפור, אפילו אם זה רק לפני השינה, ואפילו בני בן ה- 10, שיודע כבר לקרוא, אוהב שאני מקריאה לו לעיתים פרק מספר יותר ארוך ומורכב. מה שחשוב לילדים הוא הזמן עם ההורים, הדמיון שלהם כבר עושה את שלו.

הדמיון אצל מרבית הילדים מפותח מאוד, ובעיקר חופשי ומשוחרר יותר מאשר אצל מבוגרים, שאצלנו השכל מתערב ואומר אמירות כמו "זה לא יכול להיות במציאות" או "אין דברים כאלה" וכו'.

מה שניתן לעשות כדי לעודד את הדמיון הוא בראש וראשונה לפנות לילדים זמן.
את זה ניתן לעשות לא בכפייה או בהחלטה חד צדדית של ההורים, אלא להציע להם פעילות שכיף לעשות ביחד, כמו למשל טיול רגלי בסביבה בשבת בבוקר (או בחופש הגדול) אם מתאפשר.

תוך כדי הטיול ניתן להציע לשכב על הגב, למשל על דשא, לצפות בעננים ולדמיין כמו מה הם נראים - חיה, פרצוף וכו'. מה שחשוב הוא שאנו כהורים נהיה שותפים פעילים ומלאים למשחק, אחרת זה מהר מאוד משעמם ולא כיף לילדים. הם יעלו רעיונות וגם אנחנו.

כל נושא אפשר לפתח באמצעות הדמיון - לדמיין מה יש בין גבעולי הדשא, לעצום עיניים ולדמיין שאנו קטנטנים ונמצאים בתוך או מתחת לגבעול דשא, לדמיין מה יש מתחת לאדמה ועוד. ניתן גם להיזכר בחוויות משותפות כמו חופשה או מסיבה, להזכיר את פרטי הפרטים של מה אכלנו, לבשנו, אמרנו, ממה צחקנו - כל הפרטים מעניקים מחדש את החוויה הנעימה, למרות שהיא לא מתרחשת כעת.

אפשר לשחק עם ילד משחק שבו מדמיינים איזו חיה כל אחד מאיתנו היה אילו היינו בעלי חיים, ואז איך היינו מתנהגים כחיה זו, או איזה עץ היינו אילו היינו עצים וכו'.

מה שחשוב זה שהכל יהיה בקלילות, "על הדרך", תוך כדי בילוי משותף נטול גרויי טלוויזיה ומחשב, מבלי ליצור את הרושם שיש כאן משהו מאולץ או מאומץ. זה יכול להיות בשיחה נעימה אפילו תוך כדי הכנת עוגה ביחד, ואפשר גם לדמיין מראש איך נקשט את העוגה, ולתת לילד/ים חופש תכנון וביצוע של הקישוט.

אפשר גם לדבר עם ילדים על החלומות שהם חולמים, להיזכר ולספר לילד חלום שאנחנו חלמנו בלילה, והוא בתורו יספר את החלום שלו ועוד. גם אם לא זוכרים את כל פרטי החלום, אפשר לעודד את הילד "לנחש", זה בעצם להפעיל את הדמיון.

יש גם דיסקים של דמיון מודרך לילדים שניתן לשמוע לפני השינה או תוך כדי משחק שקט.

בברכה, אילה

רבקה שלום רב,

חשוב לבדוק האם הפחד הוא ממשהו אמיתי שקרה במציאות, או פחד שמקורו בדמיון.

אם מדובר במקרה אמיתי, כמו טיפול שאני מעורבת בו לאחרונה בילדה בת 7 שהותקפה ע"י כלב, חשוב מאוד לאפשר פריקת רגשות של הילד ולאו דווקא דרכים "להתגבר" על הפחד, אלא במקרה זה ממש אפשרתי שיחה דמיונית בין הילדה לכלב, כך שהיא תגיד לו מה היא מרגישה והוא כביכול יענה.

גם מושא פחד דמיוני עשוי להפוך בתהליך של שיחה דמיונית ופריקת רגשות להרבה פחות מאיים.
למשל, טיפלתי בילדה בת 5 שאמרה שכל לילה היא מפחדת ממפלצת.

שאלתי אותה מה היא היתה רוצה להגיד למפלצת, והיא ענתה שאמא שלה תקרא לשוטרים שייקחו את המפלצת, אבל אז חשבה שזה לא רעיון טוב כי המפלצת עלולה לברוח "מהבית של השוטרים".

שאלתי אותה איך אפשר לגרום לכך שהמפלצת תלך ולא תחזור, והיא הציעה שהיא תתן למפלצת אוכל ואז היא תלך, והרגישה מאוד שלמה עם הרעיון שלה.

ילד בוגר יותר בגיל, אולי היה אומר למפלצת שהיא מפחידה אותו, והמפלצת היתה עשויה להתנצל ולהגיד שלא התכוונה, וזה היה מאפשר סליחה והשלמה, ואז גם לפחד כבר "אין עניין" והוא עשוי להיעלם.

כפי שאת מבינה אולי מתוך הכתוב, התהליכים האלה עם ילדים צעירים הם קצרים מאוד ואורכים מספר דקות.

אני רוצה גם להמליץ לך על ספר שנקרא "יש מפלצת בשרותים", אני לא זוכרת את שם המחבר/ת או ההוצאה. הרעיון הוא שילד מפחד ממפלצת שהוא מדמיין שנמצאת בתוך האסלה, והוא לאט לאט "מתיידד" איתה עד שהיא נעלמת. אפשר להקריא לילד/ה את הספר הזה ולשוחח כדי להגיע למסקנות אישיות.

מה שיפה אצל ילדים, הוא שדמיונם הפורה שמעלה את הפחדים, גם יכול להעלות וליצור בקלות ובגמישות רעיונות איך להתמודד איתם.
כאשר סומכים על הכוחות הפנימיים והיצירתיות של הילד, ונותנים לו להעלות את הרעיונות, הופכים את כל העניין לקליל יותר, מעין משחק, וגם מעבירים לילד מסר שסומכים עליו ושהוא בעל משאבים פנימיים ועוצמה שמאפשרת לו להתמודד עם הקשיים שלו.

מקווה שעזרתי, ואת יכולה לשאול שאלה יותר ספציפית אם את צריכה עזרה נוספת.

בברכה, אילה

שלום לך דפנה

לעיתים ניתן לדמות קשיים שונים לפיסת עץ שנסחפת בנהר
ונתקעת בגדה. כל מה שפיסת העץ הזו צריכה היא נגיעה קטנה
שתחזיר אותה אל הזרם.

לפעמים הנגיעה הקטנה הזו / הדחיפה, יכולה להיות שינוי הסתכלות/זווית/מחשבה
ויתכן שאפשר להעזר בספרים שמציעים שינויי חשיבה/זוויות.

ולעיתים דרושה נקודת מבט של אדם אחר (דברים שרואים משם...)

בד"כ עדיף ללכת למנחה מוסמך בדמיון מודרך או דמיון מודרך + NLP.
להגדיר איתו /ה מטרה ולצאת לדרך.

היות שעבודה עם דמיון מודרך ׁ(וגם עם NLPׂ)
היא עבודה שנעשית בעזרתו של הלא מודע,
מנחה יוכל בשיחה וטכניקות שונות ולאפשר
עבודה עמוקה יותר, בפשטות רבה יותר.

עבודה עם מישהו חיצוני מקצועי, מאפשרת למשל גם: שינוי אמונות מגבילות / פתרון קונפליקטים ועוד

כמו כן אפשר לבקש מהמנחה להקליט לך הרפייה שמותאמת במיוחד עבורך
שאליה תוכלי להאזין יום יום - וגם זה כשלעצמו יאפשר התקדמות .

עם זאת , יש באינטרנט אתרים שמאפשרים להוריד הרפיות מוקלטות,
איתן את יכולה לעבוד עם עצמך - פשוט להאזין להן.

אשמח לענות לשאלות נוספות אם יצוצו
המשך ערב טוב
זהבית

הילה שלום רב,

אין ספק שמטפל טוב חייב כל הזמן לטפל גם בעצמו במקביל לטיפול במטופליו, ובעיקר להכיר בכך שגם אצלו או אצלה קיימים נושאים הדורשים טיפול, בדיוק כמו אצל כל אדם.
מהבחינה הזו אין בעצם זהות של מטפל או זהות של מטופל, המטפל פשוט לומד כלים שעוזרים למי שמגיע לטיפול להתחבר למשאביו הפנימיים, לחשוף ולנטרל את המחסומים הפנימיים ולהגיע למטרותיו האישיות.

השאלה היא מהי תשוקתך האמיתית. האם את רוצה לטפל באחרים ולעזור להם?

קורס מקצועי בדרך כלל יקר יותר מטיפול אישי ודורש השקעה של יותר זמן ומשאבים נוספים.

לדעתי עלייך לבדוק אם עצמך אם את מרגישה וחשה שמתאים לך כעת לשבת בקבוצת תלמידים וללמוד כלים טיפוליים, שאמנם תיישמי אותם על עצמך, אך ייתכן שהתועלת תגיע בשלב מאוחר יותר.

בהצלחה בכל דרך שתבחרי,

אילה

דנה שלום רב,

ניתן לטפל בבעיה של מחשבות שליליות ו"לתכנת" את החשיבה מחדש בעזרת טיפול של מספר פגישות לפחות, שבו בעזרת מנחה מוסמך תבדקי מהו הדבר שאת רוצה לעשות, או מהי המטרה שאת רוצה להשיג.
כמו כן בטיפול תדמייני ותחושי את עצמך כאילו את כבר אחרי השינוי הרצוי, תגלי את שורש הבעיה שחוסמת אותך מלהשיג את מה שאת רוצה, ותוכלי גם לייצר סט אמונות חדשות ומעצימות לגבי עצמך ויכולותייך.

בברכה,

אילה

שלום דנה

מסכימה כמובן עם אילה
ורוצה להוסיף ש:

מחשבות הן כמו גזע עץ קטן שנסחף בזרם
ומאיזו שהיא סיבה נתקע בגדת הנהר
לפעמים כל מה שצריך זה נגיעה קטנה
שתזיז אתו ותאפשר לו להמשיך עם הזרימה.

אז אפשר פשוט להתחיל להוסיף מחשבות טובות.

פשוט להוסיף.

לא לעשות משהו נגד המחשבות השליליות
אלא בעד המחשבות המעצימות/הטובות המחזקות.

תרגול מתאים יכול להתחיל בזה
שאת יכולה כל ערב לפני השינה
להזכר בחמישה שישה דברים טובים שקרו במשך היום
לפעמים זו תחושה טובה או חיוך שחייכת או שחייכו אליך,
מוסיקה נהדרת ששמעת היום,
משפט או מלה טובה שאמרו לך או אפילו למישהו אחר - וששימחה אותך.
פרח יפה שראית ששימח אותך וכו'
אפילו שניה אחת של כיף/אושר


ובנוסף כל בוקר ממש לפני שאת פוקחת את העיניים
תגידי לעצמך בלב - תודות - על מה שיש לך.

תודות יכולות להיות על כל דבר:

תודה שאני יכולה לראות/ לשמוע ללכת וכו
או/ו תודה על המשפחה חבר/ה בן/בת זוג ילד/ה וכו
ואפילו תודה שיש לי מחשב / מיטה
או/ו שאני יכולה להכין לעצמי X לעשות למען עצמי Y
שיש לי יכולת לעזור לאחרים שיש לי עבודה
שאני יודעת לקרוא/לכתוב
שיש לי יכולת ל..... ויכולת..... וכו

אני בטוחה שתמצאי היום בלילה
ומחר בבוקר לפחות חמישה שישה דברים .

אשמח לשמוע בעוד שבוע איזה משפטים לדוגמה מצאת
ואיך זה מתקדם.

בהצלחה
זהבית

שלום הדס,

דמיון מודרך אינו סוג של היפנוזה. בדמיון מודרך נותנים לתת המודע חופש פעולה נרחב יותר מאשר בתודעה הרגילה, בשיחה מודעת.

דמיון מודרך מתבצע בהרפיה קלה או עמוקה, בישיבה או בשכיבה, כאשר למטופל יש כל הזמן רמה מסויימת של עירנות ושליטה על מה שקורה בטיפול, והוא יכול גם להפסיק אותו בכל רגע.

מקווה שעניתי על שאלתך, ואם משהו לא ברור, אנא שאלי באופן ספציפי.

בברכה,

אילה

צר לי לאכזב אבל אם להתייחס להגדרה של הפנוזה אז היפנוזה היא כניסה למצב תודעה חלופי.
יש מלא דרכים להכנס למצבים שונים ויש הרבה שמות לאותו דבר והשאלה היא רק השיטה והסגנון.

בניהם: מדיטציה, דמיון מודרך, הפנוזה סמכותית, היפנוזה מוסוות ועוד...

הסיבה שמשתמשים בארץ בכל מני שמות לאותו דבר היא אך ורק מכיוון שה"היפנוזה" בארץ אסורה על פי חוק.
ומותרת רק לבעלי תעודות מסויימים אשר עברו הכשרה מסויימת וקיבלו אישור ממסרד הבריאות.
וגם אז הם יכולים להשתמש בזה רק במקרים מאד מסויימים.

האמת היא, שהיפנוזה היא מצב טבעי ואנחנו נמצאים בו רוב היום.
סך הכל כניסה למצב תודעה אחר.

דמיון מודרך, עם עושים אותו כמו שצריך, יכניס את המונחה למצב תודעה הפנוטי שבו המודע שלו/ה כביכול יהיה מוסך ויהיה למנחה קל יותר לתקשר עם תת המודע שלך.

היי ירין,

תודה על ההבהרה , הסברת את הנושא בצורה מאוד ברורה לטובת כל הקוראים, וזה לא מאכזב אותי בכלל :-), זה מתקבל בברכה.

מעניין אותי מדוע עולות שאלות מסוג השאלה שענית עליה, האם זה בגלל שאנשים חוששים מהיפנוזה, פוחדים שמישהו מבחוץ יהיה בשליטה עליהם עקב כל מיני מיתוסים, או בגלל שבאמת קיימת היפנוזה מוסוות שאולי מנוצלת לרעה במקרים מסויימים, או שיש סיבות אחרות שאלות מסוג זה.
כיוון ששיערתי שאולי מקור השאלה הוא חשש מסויים, היה חשוב לי להבהיר את הנקודה שהנוכחות של המטופל ויכולתו לקחת חלק בטיפול נמצאות כל הזמן, וזה נכון למיטב ידיעתי גם בדמיון מודרך, גם במדיטציה וגם בהיפנוזה.

אני רוצה גם להוסיף אולי בהזדמנות זו, שכאשר אדם פוגש בפעם הראשונה מטפל/ת, ההמלצה שלי היא שעוד לפני שנכנסים לתהליך של דמיון מודרך או היפנוזה או כל מצב תודעה חלופי, להרגיש עוד בשלב העירנות ואפילו בשיחת טלפון מקדימה, את מידת הביטחון, הנינוחות והרוגע שהמטפל/ת משרה על המטופל/ת או משרה בסביבתו, כמה המטופל/ת מרגיש שהוא יכול לבטוח בנוכחותו של המטפל/ת גם בלי להכירו לאורך זמן.
ה"ברומטר" הכי טוב לעניין זה הוא הגוף שלנו. גופנו מאותת לנו כל הזמן בתחושות על מידת המתח או הרוגע או תחושות אחרות שמתעוררות במחיצת אנשים, ולכן כדאי למקד את תשומת ליבנו במה שגופנו חש ומרגיש.

שמחה שהצטרפת לגולשי הפורום ושתחלוק איתנו עוד מהידע והנסיון שלך בהמשך.

בברכה,

אילה

חשוב לי לציין של לא באמת התכוונתי לאכזב אותך אלא רק כצורת ביטוי.

לדעתי הסיבה שאנשים חוששים מהיפנוזה היא ההסברים המוטעים של הרבה אנשים ולצערי אפילו של אנשי מקצוע.
כמו כן, גם חוק ההיפנוזה בארץ.

מי שמבין באמת בנושא, יודע בוודאות, שאי אפשר באמת להשתמש בזה לרעה.
מכיוון שיפנוזה מוסוות או סמכותית, או כל סוג אחר, תעבוד רק במצב של WIN WIN.

כלומר אם צד אחד לא יהיה מרוצה, זה פשוט לא יעבוד ואם כל הצדדים מרוצים אז הכל נפלא, לא?

עם זאת, חשוב מאד לדעת לבחור את המטפל/ת, לא משנה מאיזה תחום ואמרת רת זה יפה, האינטואיציה שלנו למדה לזהות על מי אפשר לסמוך!

ומנסיוני האישי, גם אם סמכים על מישהו במשך שנים, ברגע שמשהו לא בסדר אנחנו מיד מזהים את זה, אפילו במצב היפנוטי מאד עמוק!


תודה על קבלת הפנים, ולמידה מהנה לכולם!

לי שלום,

לגבי השינוי הרצוי, אם כוונתך ליותר רגיעה להרגשה קלה ומשוחררת יותר, סביר להניח שכבר במפגש הראשון תחושי בזה, ומטרת הטיפול היא שבכל מפגש תצאי מחוזקת יותר מבחינת המשאבים הפנימיים שלך, בעלת יכולת התמודדות ועם הזמן, גם עם אמונות מעצימות ובריאות.

סביר להניח שהתהליך כולו, כמו כל תהליך, ייקח מספר מפגשים. קשה להגיד בדיוק כמה, אבל בדרך כלל מדובר על בערך 10 מפגשים, לעיתים מעט יותר, לעיתים מעט פחות.

רשימות המטפלים המוסמכים מופיעות בדרך כלל באתרי המוסדות המלמדים, למשל באתר של מכללת רטר, שגם זהבית וגם אני קיבלנו שם חלק מהסמכותינו, בנוסף למוסדות האחרים בהן למדנו.
את מוזמנת לפנות טלפונית אל זהבית (מכבים-רעות) או אליי (ראש העין), הטלפונים שלנו מופיעים בראש הפורום, וננסה לסייע לך כמיטב יכולתנו.

בברכה,

אילה

תודה רבה,

האם בינתיים תוכלו לתת רעיון לתרגיל דמיון מודרך שישפר סיכוי לקליטת הריון ולהחזקתו.

תודה!

גל שלום,

אני מרגישה שזה לא יהיה אחראי ומקצועי לתת רעיון כללי בפורום בנושא כל כך מורכב מבחינה רגשית.

טיפול אחד-על-אחד יאפשר לבדוק איתך ישירות מה מחזק אותך ואילו משאבי וכוחות נפש צריך לחזק, מהו עולם הדימויים שלך, מהם רגשותייך סביב הנושא ולתת להם ביטוי, והאם קיימות אצלך אמונות מגבילות בלתי מודעות כלשהן שניתן לשנותן.

תרגילים בדמיון מודרך ומדיטציות עשויים לעזור להירגע ולהיפתח ליצירתיות ולמסרים מתוכנו, ותמיד מומלץ לעשותם, אך לעיתים זה לא מספיק ויש צורך בטיפול מעמיק יותר.

ייתכן שתמצאי רעיונות להדמיות או תרגילים שיתאימו לך באתר של מכללת "רטר".

בברכה,

אילה

נוני שלום,

האם מה שאת זקוקה לו זה לא חומר שאמורים ללמוד בקורס שעליו את עומדת להיבחן?

לי נשמע שמה שאת זקוקה לו הוא נרחב ומובנה ממה שניתן לענות עליו דרך הפורום, אולי אפילו היקף של קורס שלם.

בברכה,

אילה

כן אני זקוקה לקרוא דוגמאות וללמוד מהם
כי יש לי מבחן בשבוע הבא "מבחן מעשי"

לצערי לא אוכל לעזור דרך הפורום.

אני מפנה אותך לספרם של דפנה ואמיר רטר - "תקשורת עם התת-מודע", או לספר "דמיון מודרך" של ג'רלד אפשטיין. מקווה שתמצאי בהם את המידע שאת זקוקה לו.

בברכה,

אילה

שלום לך מור

אפשר להשתמש בדמיון מודרך בצורה עצמאית,

ניתן למצוא הרפיות באינטרנט ובספרים
שאותן תוכלי להתאים לעצמך.
להקליט בקולך ולהקשיב פעם ביום.

ישנם גם דיסקים שונים שניתן לרכוש/להוריד חינם (ברשות),
מותאמים לפי נושא.

יחד עם זה, יש יתרון להפגש עם מדריך/כה למפגש / שניים ראשונים
להתכוונן למטרה ואולי אף לבקש שיקליטו לך הרפייה מותאמת במיוחד בשבילך.

לילה טוב
זהבית
:)